קונסנזוס בפולמוס ההפלרה
אחד מטיעוני היסוד בוויכוח ההפלרה היא טענת הקונסנזוס (הסכמה רחבה) - כל אחד מהצדדים הניצים מצביע על ראיות המחזקות את הטענה שהקונסנזוס נמצא בצד שלו, כמו בדימוי "חצי הכוס המלאה":
- מקדמי ההפלרה מציגים את מספר המדינות בהן מתקיימת הפלרה, מספר התושבים המופלרים והעמדות של מוסדות-בריאות מובילים, כראייה לקונסנזוס התומך בהפלרה,
- מתנגדי ההפלרה מציגים את מיעוט המופלרים (רק כ-3% מהאוכלוסיה באירופה מקבלת פלואוריד במים) ואת המדענים המתנגדים להפלרה כקונסנזוס של מתנגדים.
תוכן עניינים |
שלושה תחומי קונסנזוס
הגיע הזמן לעשות סדר בבליל הטענות הסותרות הללו, ובתור שלב ראשון נפריד לשלושה תחומי "קונסנזוס":
- הקונסנזוס המוסדי/ממסדי - מוסדות השלטון, המוסדות אשר מעצבים את מדיניות הבריאות
- הקונסנזוס המדעי - עמדתם של חוקרים ואנשי-מדע
- הקונסנזוס הציבורי - הציבור הרחב, אמצעי התקשורת והבלוגוספירה/רשתות חברתיות
כאשר בוחנים את שאלת הקונסנזוס, מתחדדת התמונה ל-3 תחומי קונסנזוס בעלי מאפיינים שונים: הקונסנזוס בקרב מוסדות השלטון שמתווים את מדיניות הבריאות בארץ ובעולם, הקונסנזוס בקרב אנשי מדע (כאשר גם כאן יש לבצע אבחנה נוספת בין בעלי השכלה רלוונטית לנטולים) והקונסנזוס בקרב המדיה והציבור הרחב. מספר אבחנות לגבי עמדתם והשכלתם הרלוונטית של הגורמים השונים בשיח ההפלרה ועיצוב מדיניות השלטון לגביה:
- הן מוסדות השלטון והן הציבור אינם אנשי מדע, כך שעמדתם נגזרת מעמדת המדענים. פערי העמדה בקרב ההדיוטות משקפים את פערי העמדה בקרב המדענים.
- בקרב המדענים יש לבצע אבחנה בעלי השכלה ברפואת שיניים בלבד, כך שאין להם את הידע הדרוש כדי להכריע בשאלת הרעילות לשאר מערכות הגוף ולגבי פגיעה בסביבה, והם אף לא נחשפו לידע הביקורתי במהלך לימודיהם. בהקשר זה, יש לבחון מהי הכשרתם של אנשי המדע אשר קיבלו את ההחלטות במוסדות המדיניות.
- עמדת הציבור: במדינות בהן נהוגה ההפלרה והיא מקבלת את גיבוי מוסדות השלטון המקומיים, כך גם הציבור יאמץ את עמדת המוסדות בעד ההפלרה.
- בתי-משפט: אין להם את הכלים לשפוט בתחום המדעי, לכן הם ייטו לפי עמדת המוסדות באותה המדינה.
- היבט הדמוקרטיה: יש לשים לב איך התקבלו ההחלטות במדינות השונות - האם באופן דמוקרטי או בכפייה שלטונית, מה היה המשטר בעת קבלת ההחלטות, האם היתה בקרה מדעית והשתתפות ציבורית בתהליך קבלת ההחלטות.
מסקנה
כדי להגיע לידיעה אמיתית ומדויקת לגבי הקונסנזוס בסוגיית ההפלרה, בארץ ובעולם, עלינו לבחון לעומק את עמדת המדענים החוקרים את ההפלרה ואת השפעת הפלואור על בני-אדם, בעלי-חיים והסביבה, את עמדת המוסדות הרלוונטיים ואת יחס הכתיבה הציבורית בין תומכים למתנגדים.
ומהו בכל זאת הקונסנזוס בנושא ההפלרה בעולם?
ארגונים בינלאומיים
ה-WHO תומך בהפלרה.
העולם דובר האנגלית - האנגלוספירה
ארה"ב
מוסדות הבריאות הקובעים, כגון ה-CDC, ה-ADA ומשרד הבריאות האמריקאי תומכים בהפלרה. כ-70% מהתושבים מקבלים מים מופלרים, מה שמצביע על רוב גדול בקרב הרשויות המקומיות התומך ההפלרה.
ה-FDA, שאמור לפקח על מזון ותרופות, מושך ידיו מהתייחסות לפלואור במים, וזורק את התפוח האדמה הלוהט ל-CDC.
המשרד לאיכות הסביבה (EPA) נתון במחלוקת עזה סביב הסוגיה - בעלי תפקידים יוצאים נגד ההנהלה, שתומכת בהפלרה, ולא רואה בה זיהום סביבתי או פגיעה בבריאות הציבור.
ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האמריקאי בעד הפלרה".
קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד
מפלירות, אך בכל אחת מהמדינות הללו מתנהל מאבק נחוש נגד ההפלרה.
אנגליה ואירלנד גם מפלירות, אך פירוט ב"אירופה".
אירופה
מערב וצפון אירופה
אנגליה, אירלנד וספרד מפלירות ברמה של כ-10% מהאוכלוסיה, וגם שם ההפלרה נתונה במחלוקת עזה.
בכל שאר המדינות, אין הפלרה, כאשר בחלקן, הרשויות אף מצהירות בגלוי על התנגדות מפורשת להפלרה.
מזרח אירופה
חסרים נתונים ברוב האתרים העוסקים בהפלרה, אך בהערכה ראשונית, כנראה שאין הפלרה, וכמה מהמדינות סובלות מהבעיה ההפוכה - רמות גבוהות של פלואור טבעי במים הגורם לתחלואה בקרב האוכלוסיה.
ניתן לכנות זאת "הקונסנזוס האירופאי נגד הפלרה".
שאר העולם
ראו את ערך ויקיפדיה הרלוונטי: https://en.wikipedia.org/wiki/Fluoridation_by_country
