קפיטליזם
מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
| שורה 9: | שורה 9: | ||
=[[ניצן וביכלר]]= | =[[ניצן וביכלר]]= | ||
| + | ==מקור המונח== | ||
| + | :[הקפיטליזם הוא] מרקם חברתי מתפתח, הכולל את תהליך הייצור, חלוקת העבודה, שיפורים טכנולוגיים; ומעל לכל, אותם ההסדרים המוסדיים של יחסי העוצמה שמעצבים את התודעה החברתית. [[קארל מרקס]] כינה את כלל המרקם המתפתח הזה בשם 'המשטר הקפיטליסטי' (הכינוי 'קפיטליזם' נטבע על ידי ממשיכיו של מרקס. מרקס עצמו דיבר רק על 'קפיטליסטים', 'קפיטל' ו'הסיסטמה הקפיטליסטית'). | ||
| + | מתוך "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום", פרק 2, ד'. | ||
| + | |||
| + | |||
==האם המונח "קפיטליזם" רלוונטי לימינו?== | ==האם המונח "קפיטליזם" רלוונטי לימינו?== | ||
האם המונח הזה מתאים לכלכלות המעורבות עם המדינה, או רק לשוק חופשי? | האם המונח הזה מתאים לכלכלות המעורבות עם המדינה, או רק לשוק חופשי? | ||
| שורה 24: | שורה 29: | ||
ההוגה האמריקאית ממקור סובייטי, נתפסת בתור אחת ההוגות המובילות לתורת הקפיטליזם, יחד עם [[ג'ון סטיוארט מיל]], [[אדם סמית]] ו[[מילטון פרידמן]]: | ההוגה האמריקאית ממקור סובייטי, נתפסת בתור אחת ההוגות המובילות לתורת הקפיטליזם, יחד עם [[ג'ון סטיוארט מיל]], [[אדם סמית]] ו[[מילטון פרידמן]]: | ||
| − | :המערכת הכלכלית-פוליטית האידאלית היא קפיטליזם של [[לֵסֶה פֶר]] (laissez-faire). זו מערכת בה אנשים סוחרים [מחליפים תועלות] האחד עם השני, לא כקרבנות ותליינים, לא כאדונים ומשרתים, אלא כסוחרים, תוך חליפין של תועלות מרצון חופשי. זו שיטה בה אף אדם לא יקבל דבר-ערך מאחרים באמצעות שימוש בכוח, ואף אחד לא ינקוט [או יזום] אלימות כנגד אחרים. הממשלה תפעל אך ורק כשוטר ששומר על זכויותיו של האדם; הוא ישתמש בכוח פיזי רק כתגובה ורק נגד מי שיוזם שימוש באלימות, כגון פושעים או פולשים זרים. במערכת של קפיטליזם מלא, | + | :המערכת הכלכלית-פוליטית האידאלית היא קפיטליזם של [[לֵסֶה פֶר]] (laissez-faire). זו מערכת בה אנשים סוחרים [מחליפים תועלות] האחד עם השני, לא כקרבנות ותליינים, לא כאדונים ומשרתים, אלא כסוחרים, תוך חליפין של תועלות מרצון חופשי. זו שיטה בה אף אדם לא יקבל דבר-ערך מאחרים באמצעות שימוש בכוח, ואף אחד לא ינקוט [או יזום] אלימות כנגד אחרים. הממשלה תפעל אך ורק כשוטר ששומר על זכויותיו של האדם; הוא ישתמש בכוח פיזי רק כתגובה ורק נגד מי שיוזם שימוש באלימות, כגון פושעים או פולשים זרים. במערכת של קפיטליזם מלא, צריכה להיות (אך מבחינה היסטורית, עדיין לא היתה) הפרדה מוחלטת בין המדינה לכלכלה, באותה הדרך ומאותן הסיבות שקיימת הפרדה בין המדינה לבין הכנסייה. |
[http://aynrandlexicon.com/lexicon/objectivism.html מקור] | [http://aynrandlexicon.com/lexicon/objectivism.html מקור] | ||
גרסה מתאריך 15:53, 16 במרץ 2015
דף זה יציג את ההגדרות השונות מימין ומשמאל. למונח קפיטליזם אין ולא יכולה להיות הגדרה חד-משמעית, כי זו הפשטה השואפת "לתפוס" מציאות רחבה ומורכבת. הזוויות השונות:
תוכן עניינים |
ויקיפדיה עברית
- קפיטליזם היא שיטה כלכלית וחברתית שהתפתחה באירופה בין המאה השש עשרה והמאה התשע עשרה, המבוססת בעיקרה על הזכות לקניין פרטי ועל הסדרת יחסים כלכליים באמצעות מנגנון השוק, תוך הסתמכות על אכיפת זכויותיהם באמצעות מוסדות חברתיים. לאורך ההיסטוריה ואף כיום ישנו מגוון רחב של משטרים חברתיים כלכליים המכנים את עצמם "קפיטליסטים". הנבדלים זה מזה בעוצמת חשיבות עקרון זכות הקניין, ובמקומה של הממשלה כאחראית ליחידים.
- הקפיטליזם קשור לתורות מוסר (דוגמת הליברליזם) העוסקות בזכות הבעלות הפרטית ובצמצום הגבלות ממשלתיות על מימוש זכות זו.
ניצן וביכלר
מקור המונח
- [הקפיטליזם הוא] מרקם חברתי מתפתח, הכולל את תהליך הייצור, חלוקת העבודה, שיפורים טכנולוגיים; ומעל לכל, אותם ההסדרים המוסדיים של יחסי העוצמה שמעצבים את התודעה החברתית. קארל מרקס כינה את כלל המרקם המתפתח הזה בשם 'המשטר הקפיטליסטי' (הכינוי 'קפיטליזם' נטבע על ידי ממשיכיו של מרקס. מרקס עצמו דיבר רק על 'קפיטליסטים', 'קפיטל' ו'הסיסטמה הקפיטליסטית').
מתוך "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום", פרק 2, ד'.
האם המונח "קפיטליזם" רלוונטי לימינו?
האם המונח הזה מתאים לכלכלות המעורבות עם המדינה, או רק לשוק חופשי?
תשובה לכך בחלק 2 של הראיון עם פיוטר דוטקביץ'
פוסט-אידאולוגיה והסתרת הסדר הקפיטליסטי
מתוך מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום:
- כתוצאה מהפיצול התודעתי, התפתחה מאז שנות הששים אופנה אקדמית שטענה כי הקפיטליזם הגיע לקיצו: פסו המאבקים המעמדיים, נעלמו האידיאולוגיות המעמדיות. 'קץ האידיאולוגיות' מסמן את כניסת המין האנושי לעידן של חברה 'פוסט תעשייתית', 'פוסט קפיטליסטית' – ואפילו, בלי צחוק, 'פוסט מודרנית'.
- אין פלא שקטגוריית ההון היוותה בעיה אשר יש להחביאה, לכלוא אותה בתוך הייצור או בתוך 'המערכת הכלכלית'. יש צורך לבטלה כלא-חשובה, מול כוחות העתיד של 'הידע' ו'התקשורת' וה'היי-טק' ו'הפלורליזם התרבותי'. בקיצור, יש לבטל את הקפיטליזם כלא היה – ולהותירו כמין דימוי מעורפל, בפיהם של דמגוגים ואנשי תקשורת. בסופו של דבר, לשם מה קיימים 'מדעני חברה' ומה מקור השראתם ומימונם ועתיד קיומם.
איין ראנד
ההוגה האמריקאית ממקור סובייטי, נתפסת בתור אחת ההוגות המובילות לתורת הקפיטליזם, יחד עם ג'ון סטיוארט מיל, אדם סמית ומילטון פרידמן:
- המערכת הכלכלית-פוליטית האידאלית היא קפיטליזם של לֵסֶה פֶר (laissez-faire). זו מערכת בה אנשים סוחרים [מחליפים תועלות] האחד עם השני, לא כקרבנות ותליינים, לא כאדונים ומשרתים, אלא כסוחרים, תוך חליפין של תועלות מרצון חופשי. זו שיטה בה אף אדם לא יקבל דבר-ערך מאחרים באמצעות שימוש בכוח, ואף אחד לא ינקוט [או יזום] אלימות כנגד אחרים. הממשלה תפעל אך ורק כשוטר ששומר על זכויותיו של האדם; הוא ישתמש בכוח פיזי רק כתגובה ורק נגד מי שיוזם שימוש באלימות, כגון פושעים או פולשים זרים. במערכת של קפיטליזם מלא, צריכה להיות (אך מבחינה היסטורית, עדיין לא היתה) הפרדה מוחלטת בין המדינה לכלכלה, באותה הדרך ומאותן הסיבות שקיימת הפרדה בין המדינה לבין הכנסייה.
