שדה האוהלים 2: פנסיה תקציבית, איום לאומי
זהו דף הקשור ליוזמת שדה האוהלים. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
כללי על הפנסיה
עובדי מדינה שפורשים לגמלאות חיים בגן העדן של הפנסיה - הם לא הפרישו לפנסיה שקל מכיסם לאורך שנות עבודתם, ובכל זאת נהנים מקצבה חודשית מובטחת מהמדינה. תכירו את הסעיף בתקציב שרק הולך וגדל 04.07.13, 06:48
עובדי מדינה שפורשים לגמלאות חיים בגן העדן של הפנסיה - הם לא הפרישו שקל מכיסם לאורך שנות עבודתם, ובכל זאת נהנים מקצבה חודשית מובטחת מהמדינה. הם מקבלים פנסיה תקציבית, שריד לעולם ישן שמשלמי המסים של היום - אלה שהפנסיה שלהם עצמם לא מובטחת, וסביר להניח שלא תהיה משהו - יצטרכו לממן עוד שנים רבות. מדובר בגיבנת בלתי נתפסת על תקציב המדינה, והדו"חות הכספיים של הממשלה ל־2012 שפורסמו בשבוע שעבר חושפים את גודלה: בשנה הבאה הוצאת המדינה לפנסיה התקציבית תהיה כ־19 מיליארד שקל. שיא התשלומים יירשם ב־2032, עם 26 מיליארד שקל שיממנו את פורשי המערכת הציבורית. לשם השוואה, תקציב משרד הבריאות לשנה הבאה מסתכם ב־24 מיליארד שקל. כך בשנים הבאות, כשהעובדים במגזר הפרטי ימשיכו לקבל משכורות נשחקות, כשגמלאי המגזר הפרטי יגלו שהפנסיה שלהם נחתכה, כשהמדינה תמשיך לקצץ בשירותים לאזרח כי אין ברירה, רק המפלצת התקציבית תמשיך לצמוח ללא הפרעה.
16 תוצאות עבור תגית ”פנסיה תקציבית“
עלות הפנסיה התקציבית למדינה בשנת 2012: 18.7 מיליארד שקל
האוצר הרים ידיים: ויתר על מיתון הפנסיות בצה"ל
התחייבות הממשלה לפנסיה תקציבית גדלה ב-2011 לשיא של 560 מיליארד שקל
התחייבות הממשלה לפנסיה תקציבית זינקה ב-2010 לשיא של כ-523 מיליארד שקל
לאוצר אין נתונים מלאים על כל הגופים הציבוריים שכלולים בהסדר פנסיה תקציבית
דו"ח המבקר: האוניברסיטאות עלולות לקרוס מבחינה כלכלית - עקב התחייבויות הפנסיה התקציבית
- "מדובר במכרז הצפוי לעורר עניין רב בענף הפנסיה, מאחר שההפרשות של משרד הביטחון לפנסיה מגיעות ליותר מ-200 מיליון שקל בשנה.
- "הקרן שתיבחר תהווה את ברירת המחדל של המשרתים בקבע, שיוכלו לבחור בחיסכון פנסיוני אחר (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). ההסכם והמכרז יחולו גם על השוטרים, השב"כ ושירותי הביטחון הנוספים שתנאיהם מוצמדים לאלו של צה"ל. גורמים הקרובים למשא ומתן מעריכים כי המדינה תחסוך בכך כ-2 מיליארד שקל בשנה.
- "ההסכם, שנחתם לאחר ארבע שנים של דיונים, חל על מי שהחלו את שירות הקבע ב-1 בינואר 2004. מי שהתגייסו מוקדם יותר שייכים למסלול של פנסיה תקציבית, שבו המדינה נושאת בנטל החיסכון הפנסיוני שלהם.
- "ההסכם הוא חלק מהמעבר הכולל של עובדי המגזר הציבורי לפנסיה צוברת. לפי תוכנית של משרדי הביטחון והאוצר, גיל הפרישה של אנשי הקבע יועלה מ-45 ל-55, אך מהלך זה טרם הושלם. כיום גיל הפרישה המקובל הוא 46, וצפוי לעלות בשנים הקרובות. בהסכם מאתמול נוסף סעיף שמאפשר פרישה מוקדמת של משרתי קבע בגילים שונים שייקבעו מעת לעת על ידי משרדי האוצר והביטחון.
- "הפרשה תגדל ב-3%
- "ההסדר יחייב הפרשה של 18% מהמשכורת לטובת חיסכון פנסיוני, 0.5% יותר מהמקובל ברוב המשק. הפרשת משרד הביטחון תהיה בשיעור של 12.5% ואיש הקבע יפריש 5.5%. כמו כן תינתן הטבה מיוחדת למשרתי קבע שהגיעו לגיל 28, בדמות הגדלת ההפרשה ב-3% (1.5% מצד המעביד ו-1.5% מצד העובד)."
סך ההתחייבויות לפנסיה התקציבית, שימומנו רק מכספי משלמי המסים: 676 מיליארד שקל ■ העלות היום: 19 מיליארד שקל בשנה; ב-2035? 26 מיליארד שקל27/05/2013, 18:30אלי ציפורי סטלה קורין ליבר
1. זה לא היה קל, אבל זה השתלם. אחרי שבועות ארוכים במהלכם דרש "גלובס" שוב ושוב ממשרד האוצר להעביר נתונים על הפנסיה התקציבית, על ההתחייבות התקציבית האדירה שמגיעה ל-676 מיליארד שקל - העביר אתמול (א') אגף הממונה על התקציבים באוצר בראשות גל הרשקוביץ, כמה מהמספרים. לא כולם, לא באופן שקוף וברור, לא כך שנבין בדיוק לאן ולמי הולך הכסף הגדול. עם הרבה ממוצעים, מונחים לא ברורים ולא מעט "מריחות" מידע. אבל, גם מה שהועבר משרטט מאזני אימה תקציביים: בשנת 2012 מימן תקציב המדינה 18.7 מיליארד שקל בגין גמלאות לעובדי השירות הציבורי הנהנים מ"פנסיה תקציבית". שנה קודם, 2011, זה היה 17.8 מיליארד. הסכום ימשיך לעלות מדי שנה בשנה לקראת נקודת השיא של כל הזמנים: בשנת 2035, יעביר תקציב המדינה 26 מיליארד שקל (במחירי היום) למימון הפנסיה התקציבית! אחרי זה ילך הסכום ויפחת, עד שילך לעולמו זקן, אחרון, הנהנים מפנסיה תקציבית, בסביבות שנת 2106. חשוב לציין: תוכנית האוצר, השר יאיר לפיד, המנכ"ל יעל אנדורן והממונה על התקציבים הרשקוביץ לתקציב 2013 ו-2014, אפילו לא נוגעת בקצה קצה של ההטבה הכספית האדירה הזו. הגזירות אפילו לא מתקרבות לשכבה המיוחסת הזו משום שלפיד ויו"ר ההסתדרות החליטו כך. יותר נכון, משום שלפיד לא ממש הבין את המשמעות הכספית העצומה הנחבאת באינטרסים של עיני בטרם חיבק אותו בחום ופגע רק באלה העובדים ומשתכרים בסביבות 15 אלף שקל ברוטו, משלמים מסים כחוק ומשלמים בעצמם עבור הפנסיה הדי עלובה ולגמרי לא בטוחה (שכן היא תלויה ב"תספורות", בתשואות, באיכות וביושרה של מנהלי הגופים המוסדיים, משברים מקומיים ועולמיים, נפילות בבורסות ועוד...). ההוראות החדשות בתקציב, אם יעברו, מחסלות את עידוד החיסכון לפנסיה לכולם - רק לא לאלה שנהנים מפנסיה תקציבית שימשיכו לחגוג. 2. "גלובס" מניח היום בפניכם את הנתונים שנחשפו. אבל, כדי להתרומם מעל שלל המספרים המרתקים הנה כמה הבהרות ותובנות. פנסיה תקציבית היא הפנטזיה של כל עובד: הוא אינו מפריש דבר לחיסכון פנסיה (למעט השתתפות של 2% בדמי ניהול), והחיסכון הפנסיוני כל כולו נופל על המעביד, כלומר מדינת ישראל, ובפועל - משלם המסים הישראלי. עוד נתון: בעוד שהפנסיה של עובד-חוסך רגיל מורכבת מממוצע השכר שלו לאורך שנים, הרי זו של המיוחס מהפנסיה התקציבית, שנמדדת על פי 2% מהמשכורת לכל שנת עבודה, נקבעת על בסיס השכר האחרון שלו בחודשים האחרונים טרם הפרישה (בין אם הגיע לגיל פרישה רשמי או יצא לפרישה מוקדמת). זה מה שמסביר תופעה נפוצה של תוספות דרגה או שתיים, ועוד תוספות שונות ומשונות שמוכרות לצרכי קביעת הגמלה ומוענקות "לפתע" לאלה הרואים את מועד הפרישה באופק הקרוב ביותר. יש לציין, כי בהצעת התקציב הנוכחית נחשף כי תקציב הביטחון נוהג להוסיף ברגע האחרון 6% גמלה לכל פורש, וזאת למרות שהפורשים הם בגיל ממוצע של 45 ונהנים מפנסיה תקציבית מרגע הפרישה. נמשיך בהבדלים התהומיים בין חוסך "סטנדרטי" לעובד ב"שירות הציבורי": בעוד שההפרשה לפנסיה של עובד רגיל משותפת לו ולמעסיק והגמלה תלויה במשתנים רבים שאינם תלויים לא בעובד וגם לא תמיד במעסיק, הרי שאיש הפנסיה התקציבית נמצא רחוק מעל לכל זה, וההכנסה שלו גבוהה, מובטחת ובטוחה. הפנסיה התקציבית שהחלה בשנים הראשונות לקום המדינה והכבידה יותר ויותר על תקציב המדינה, נעלמת בהדרגה מאז שנת 1999, ובפועל החל משנת 2000, לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה על מעבר עובדים חדשים לפנסיה צוברת. מרבית מאושרי הפנסיה התקציבית, אלו שעבדו 35 שנה בשירות המדינה (לא כולל צבא, משטרה ויחידות מיוחדות שעובדיהם יכולים לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר), משיגים פנסיה השווה ל-70% מהשכר האחרון, לא כולל תוספות של הרגע האחרון (מה שמכונה "יחס התחלופה"), זאת בעוד שרוב השכירים במשק משיגים יחס תחלופה של 50% במקרה הטוב, ו-40% או 30% במקרים היותר שגורים - מה שמשאיר אותם עם פנסיה מצומקת מאוד בעת הפרישה. 3. בעבר חשפנו כאן שמבין מאושרי הפנסיה התקציבית יש כאלה שמאושרים במיוחד: בעלי דרגות בכירות בצבא ובמשטרה, בכירים המקורבים לצלחות בשירות המדינה, שופטים, פרופסורים באקדמיה, בכירי בנק ישראל ועוד כאלה המגיעים לפנסיות גם של 100% מהשכר האחרון, שהוא כאמור שכר שעטוף בתוספות שונות ומשונות - העיקר שיגדיל את בסיס השכר המשולם לגמלה. כך, מסתבר שאותם מורמים מעם נהנים מצבירה בפועל של 4%-7% ויותר לשנת עבודה, ולא 2% כמו אצל העם ה"רגיל". מה שאומר, שבכירים לא מעטים בשירות המדינה פורשים עם פנסיה של 40 אלף שקל 50 ו-60 אלף שקל לחודש, לא כולל ביגוד, בית הבראה, חופשה ותוספות כמו בתי מלון וטיולים, וממשיכים כמובן לעבוד לאחר מכן בסקטור הפרטי או כיועצים בכירים ל...סקטור הממשלתי והציבורי. ויש כאלה, כמובן, שמקבלים פנסיה כפולה ומשולשת אחרי שדילגו בין כמה תפקידים בסקטור הציבורי. 4. אכן, צה"ל נחשב לשואב הפנסיה התקציבית הגבוה, בעיקר בגלל גיל הפרישה המוקדם מאוד - 45-46 (כאשר עבור צבא הקבע נחשב גם השירות הצבאי לצובר נקודות זיכוי לפנסיה התקציבית). אבל, גם שם הפערים מאוד גדולים. האוצר מסביר שאין באפשרותו לספק נתונים לפי דרגות, ולכן הוא מוסר רק ממוצעים שלא מספקים את התמונה המלאה. הממוצע מדבר על פנסיה תקציבית של כ-16 אלף שקל בחודש, אבל ברור שבעלי הדרגות הגבוהות הם הנהנים הגדולים במיוחד מפנסיה נדיבה של עשרות אלפי שקלים לחודש, החל מגיל צעיר יחסית, עם כמה עשורים לפיתוח קריירה נוספת. 5. בין הנהנים הגדולים של הפנסיה התקציבית הם השופטים, שהפנסיה הממוצעת להם עומדת על 38 אלף שקל בחודש. כלומר, חבילה נאה של 10-15 מיליון שקל לכל בכיר. אגב, מסתבר ששופטים בבתי הדין לעבודה נחשבים לפחות מיוחסים. הם מקבלים פחות משופטים אחרים. עוד נקודה לציון: בעוד ששופטים שהם פנסיונרים של הנהלת בתי המשפט נהנים מממוצע פנסיה של מעל ל-38 אלף שקל בחודש, הרי שופטים שהם פנסיונרים של משרד המשפטים נאלצים להסתפק ב-36.5 אלף בחודש; והפרקליטים במשרד המשפטים מסתבר "דפוקים" עם ממוצע של 14 אלף לחודש, זאת לעומת הסנגורים הציבוריים עם מעל ל-18 אלף. 6. בור שחור וענק של כספי פנסיה תקציבית נמצא גם באקדמיה. ככל שהאוניברסיטה ותיקה יותר ומיוחסת יותר - כך הבור שלה עמוק יותר. די לראות את הנתונים של האוניברסיטה העברית בירושלים (מסורתית, הכי קרובה לצלחת השלטון) עם 11.3 מיליארד שקל חבות אקטוארית, כדי להתפלא איך היא עדיין עומדת ולא מודיעה על פשיטת רגל. לטכניון חבות של 5.6 מיליארד שקל; בתל אביב 5.5 מיליארד; בחיפה 1.8 מיליארד. 7. הפנסיה של בכירי בנק ישראל והעובדים שלה נחשבת לגבוהה במיוחד. משרד האוצר אומר שהנתונים אינם בידיו, אך נזכיר כי לפני 3-4 שנים התחייב בנק ישראל לדווח לממונה על השכר באוצר על כל הוצאותיו בעניין שכר ותשלומי פרישה של העובדים. כך שבעוד שהאוצר כאמור, טוען שהנתונים לא בידיו, אומר בנק ישראל שהוא מוסר למשרד האוצר את כל הנתונים הנדרשים. ידוע כאמור, כי הגמלאות בבנק ישראל היא גבוהה משמעותית ביחס לשירות המדינה. דובר בנק ישראל מסר כי "סך כל ההתחייבויות לפנסיה ולתשלומי פרישה ולזכויות עובדים אחרות עומדת על 4.5 מיליארד שקל לסוף 2012". הדובר אינו מפרט מה הגמלה הממוצעת ומה מספר הגמלאים והעובדים שההתחייבויות מיוחסות להם. 8.
ועכשיו למספרים הנמוכים. מעבר לכל הנהנתנים המקורבים והמקושרים, רוב רובם של עובדי המדינה נהנים (והם עדיין נהנים ביחס לאחרים), מפנסיה תקציבית של 6,800 שקל בממוצע. הם גם אלה הפורשים בגיל גבוה יחסית - 63 (כיוון שזה ממוצע, מרבית העובדים בסקטור הציבורי מקבלים פנסיה חודשית נמוכה משמעותית, סביב 4,000-5,000 שקל ואף פחות). זאת, לעומת ממוצע הצבא עם קצבה ממוצעת של 16,600 לחודש, שפורשים בגיל 46; המשטרה ושירות בתי הסוהר עם קצבה ממוצעת של כ-11 אלף שקל לחודש, שפורשים בגיל 54; שירותי הביטחון עם קצבה של כ-10 אלף שקל בממוצע, שפורשים בגיל 56. 9. אגב, הקצבה הכי גבוהה במשרד האוצר ניתנת למה שמכונה "מנכ"ל חדש", עם קרוב ל-30 אלף שקל בחודש כגמלה. אז מיהו אותו אחד המוגדר "מנכ"ל חדש"? מסתבר שלא מדובר בכלל בשום דבר חדש או חדיש, אלא במנהלים בכירים, ותיקים במיוחד, שנשארו בפנסיה תקציבית עד השנה האחרונה לעבודתם ובגלל קרבתם ונגישותם למקבלי החלטות שינו עבורם את הכללים והוסיפו להם בשנים האחרונות עוד ועוד הטבות המוכרות לפנסיה. למה קוראים להם "חדש"? לא ברור. ■ מהי פנסיה תקציבית? פנסיה תקציבית היא התחייבות של המעביד לשלם פנסיה מתוך התקציב שלו ומבלי שהעובד יפריש לחיסכון במהלך השנים. הזכויות לפנסיה מוגדרות מראש ונצברות כ-2% מהשכר האחרון עבור כל שנת עבודה, עד למגבלה של 70% (35 שנים). המעביד הוא שלוקח את הסיכון, והזכויות של העובד מוגדרות ומובטחות עוד טרם יציאתו לפנסיה. המדינה, הרשויות המקומיות וכמה גופים סמי-ציבוריים כגון הבנקים, חילקו בעבר פנסיה תקציבית לעובדיהם. הפנסיה התקציבית נחסמה להצטרפות עובדים חדשים בתחילת העשור הקודם..
- "פנסיה תקציבית היא הפנסיה שאותה המדינה נהגה לתת בעבר לעובדיה בחינם - ללא דמי ניהול וללא כל השתתפות עצמית. במסגרת מנגנון הפנסיה התקציבית, המדינה התחייבה לשלם לעובדים שיגיעו לגיל הפרישה פנסיה בגובה של עד 70% מהשכר האחרון שלהם, בעוד שהעובדים מצדם לא הבטיחו דבר בתמורה. אלא שב־1999 התגלה כי מסלול הפנסיה התקציבית מצוי בגירעונות גדולים וכי למדינה לא יהיו מקורות למימון ההתחייבויות שלקחה על עצמה. לכן, ב־2001 שערי הפנסיה התקציבית נסגרו, ועובדי המדינה החדשים התבקשו להתחיל לחסוך בעצמם. במקביל, העובדים הוותיקים נדרשו להשתתף גם הם בחיסכון, גם אם בשיעור קטן של 2% מהשכר בשנה.
- "רוב הכסף למערכת הביטחון
- "למרות השינויים, הפנסיה התקציבית עדיין תופחת - על חשבון משלם המסים. בדו"חות הכספיים שהציג בתחילת החודש משרד החשבת הכללית באוצר, ההתחייבות הכוללת של המדינה לעובדיה ולגמלאיה במסלול הפנסיה התקציבית מסתכמת ב־560 מיליארד שקל. 327 מיליארד שקל מסכום זה מיועדים לפנסיונרים בהווה.
- "ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיה התקציבית גדלה מדי שנה, ובשנה האחרונה היא גדלה ב־35 מיליארד שקל. עם חלוף השנים תפחת ותלך התחייבות זאת, כשגמלאי המדינה יתחילו ללכת לעולמם.
- "חלק הארי של הפנסיה התקציבית - 258 מיליארד שקל, מיועד לתשלומי פנסיה לוותיקי מערכת הביטחון. אף על פי כן, הפנסיה החודשית שלהם אינה הגבוהה ביותר כאמור וממוקמת רק במקום החמישי עם 13,033 שקל בחודש. עם זאת, יש להדגיש כי ממוצע הוא נתון אשר מעוות את התמונה. בצה"ל, למשל, ישנם פנסיונרים בדרגות בכירות המקבלים פנסיה חודשית גבוהה בהרבה, לצד גמלאים רבים שמקבלים פנסיה נמוכה יותר. למרות זאת, בצבא - כמו גם ביתר הגופים - אין בנמצא נתון פנסיה חציוני."
עוד צוקים פיסקאליים
קריסתו הצפויה של מנגנון הביטוח הלאומי
10 שנים, זו התחזית לגבי הזמן שנותר עד שהביטוח הלאומי ייכנס לגירעון...
- מירב ארלוזרוב (2013), "בתוך עשור עודפי הביטוח הלאומי יתחילו לדעוך: בתוך 30 שנה - הוא ייכנס לגירעון" חדשות דה מרקר, 1/8/2013. נדלה בתאריך 4/8/2013
- "מצב קופת הביטוח הלאומי מתדרדר, ואם לא ינקטו צעדים הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם קצבאות בעתיד - כך עולה ממסקנות ד"וח אקטוארי מקיף ראשון שערך המוסד לביטוח לאומי. מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, הגיש את הדו"ח היום (ה') לשר הרווחה מאיר כהן.
- "הביטוח הלאומי עוסק כבר מספר שנים בהכנת דו"ח אקטוארי מקיף ראשון של המוסד. הדו"ח התבסס על הנחות לגבי הגידול הדמוגרפי של אוכלוסית ישראל ב-75 השנים הבאות. תוצאות הדו"ח מלמדות כי מצבו של הביטוח הלאומי חמור מכפי שסברו תחילה.
- "מהדו"ח עולה כי הביטוח הלאומי מצוי בעודף, והעודף ימשיך לגדול עוד עשר שנים בדיוק. אלא שהחל משנת 2024 התמונה מתהפכת, כאשר התשלומים של הביטוח הלאומי על קצבאות יעלו על התקבולים שהוא מקבל מהציבור בדמות דמי ביטוח. כלומר, החל משנה זו, קרן העודפים של הביטוח בסכום של כ-180 מיליארד שקל תתחיל להשחק.
- "השחיקה תביא להתאפסות הקרן בשנת 2042. זוהי השנה שבה הביטוח הלאומי יקלע לגירעון, ובפועל לא יהיה לו יותר כסף לעמוד בתשלום הקצבאות לציבור. מנכ"ל הביטוח הלאומי מזהיר כי אם לא ינקטו צעדים קודם לכן, בשלב הזה לביטוח הלאומי לא תהיה ברירה אלא לקצץ 10% בכל הקצבאות שהוא משלם."
