| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{שדה האוהלים}} | | {{שדה האוהלים}} |
| − |
| |
| − | הספר "[[שדה האוהלים]]" נוצר לפי הרעיון של דניאל דור וביוזמת ברוך אורן.
| |
| − |
| |
| − | ביצירת הספר השתתפו כמה עשרות פעילים מהמחאה החברתית ממקומות שונים בארץ, בצורה קואופרטיבית, ועיקר המידע נאסף בסופשבוע סיפורים ומסקנות מהמחאה.
| |
| − | הספר שואף לשתף א|נשים בידע שנצבר בעקבות המחאה והשהות במאהלים, ובמיוחד בהסקת המסקנות.
| |
| − | הספר הודפס וניתן לרוכשו, לשאול אותו מספריות ואף לקרוא אותו באופן מקוון:
| |
| − | * הדף "[[שדה האוהלים]]"
| |
| − |
| |
| − | * "[[שדה האוהלים 2]]"
| |
| − |
| |
| − | שנה לאחר מכן, התכנסנו שוב כדי לשתף בסיפורים, בחוויות ובעיקר בתובנות שעלו בנו מהשנה שהסתיימה. למדנו האחד מהשניה ואפילו ניסנו לתכנן קצת את השנה שתהיה. התוצרים לפניכם, ועוד לא נערכו לספר:
| |
| | | | |
| | =ידע מהסופשבוע= | | =ידע מהסופשבוע= |
| שורה 162: |
שורה 151: |
| | | | |
| | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=513155242103849&set=gm.369957849798261&type=1 מה ככ רע בקפיטליזם ובסדר הקיים?] | | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=513155242103849&set=gm.369957849798261&type=1 מה ככ רע בקפיטליזם ובסדר הקיים?] |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=654833071223984&set=a.212672548773374.55064.209805625726733&type=1&theater הדברים הטובים בחיים הם חינם] - לדעתי מתאים בעיקר לאיזור הביחד
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=569663416436771&set=p.569663416436771&type=1&theater אל תצביע, תשפיע] - תמונה של דוד ענבר שלדעתי פורסמה בדיוק בשביל הפצה
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151721461277555&set=np.197829302.634049225&type=1&ref=notif¬if_t=notify_me קרן ק. צילמה לדעתי היא תסכים] "מי שמאמין לו מפחד"
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=660741840606410&set=a.390360267644570.107451.384230151590915&type=1&theater לגבי דיון בצהיבות סביב פענוח הרצח בבר נוער - קריקטורה של מיש]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/estsegal/media_set?set=a.10152093393809295.1073741833.630709294&type=1 כי גר היית בארץ מצריים - אסתי סגל מצלמת את צעדת החופש]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152087263149030&set=p.10152087263149030&type=1&theater FEAR CONSUME]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153648513925089&set=a.10151080496220089.777537.807700088&type=1 אבי בלכרמן מהפגנת הפליטים 21/12/2013]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152145586125590&set=p.10152145586125590&type=1&theater עוני - נשק להשמדה המונית]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=674323385951105&set=a.315968505119930.92203.297769366939844&type=1 הציביליזציה תקרוס בגלל אלו שפשוט,עושים,את,עבודתם] שוטר מכה מפגין
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151758525966381&set=a.435770626380.218682.725976380&type=1&theater מה היית עושה אם היית יודע שלא תכשל?]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/OccupyWallSt/photos/a.187967227937716.47329.184749301592842/645057232228711/?type=1&theater rich people tell the middleclass to blame the poor]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152211741611907&set=a.386867246906.164708.15897196906&type=1 facebook stop optimizing my expirience!]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=650278945038290&set=a.313805722018949.74889.100001685720107&type=1&relevant_count=1 פיקוד העורף כחייל הגנת תקציב הביטחון]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152303928331341&set=a.203147261340.171976.14193666340&type=1 רשימת לא-קניות] מתאים לפרק על 5 ה-Rים
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=595722883856690&set=np.216537686.634049225&type=1&ref=notif¬if_t=notify_me ייצור הכסף בעולם עובר מהבנקים המרכזיים לבנקים המסחריים]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/shay.knohl/posts/707329812663721?notif_t=notify_me ככל שתצא יותר מהר מאיזור הנוחות שלך, תגלה שבעצם לא היה שם כזה נוח]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=640301702716908&set=p.640301702716908&type=1&theater one race=human]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/deepgreenresistance/photos/a.186438068081971.47371.140333109359134/713420705383702/?type=1&theater שיוויון צדק ופירוק הגדרות :-)]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=828239720522602&set=a.117793584900556.19439.111523625527552&type=1&theater להגביר את האור] - קורצאק?
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152473823573936&set=gm.1511844179044536&type=1&theater קולנוע ברוטשילד נינו הרמן]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152473978748936&set=gm.1511900455705575&type=1&theater מעגל שיח ברוטשילד, דן חיימוביץ] [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152473817468936&set=gm.1511842052378082&type=1&theater נינו הרמן]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/TheWarYouDontSee/photos/a.434890949865256.94132.164138183607202/738952326125782/?type=1&permPage=1 נועם חומסקי על פרופגנדה של מחיקת הפוליטי: תנו לייק לחיילי צה"ל, אל תגידו האם אתם בעד המדיניות שלנו]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/TheWarYouDontSee/photos/a.434890949865256.94132.164138183607202/750321438322204/?type=1&theater אוסרים להכניס את כיפה אדומה לבית הספר בגלל בקבוק יין בסל, למה לא אוסרים להכניס נשק לבית ספר?]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152494042171380&set=a.166713716379.116647.678991379&type=1&theater כמה פעמים נחסל את החמאס]
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152554268352429&set=a.10150140921202429.329564.635582428&type=1&comment_id=10152554417242429&offset=0&total_comments=6 חיבוק של נפגעי אלימות משני הצדדים]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10202171970193127&set=a.10200439164754074.1073741830.1005097809&type=1&theater חמשת הממ'ים של ז'בוטינסקי]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=700221403349129&set=p.700221403349129&type=1&theater אני מצליח לראות את הדיאלקטיקה!]
| |
| | | | |
| | ===תמונות שיש לברר לגבי רישיון השימוש בהן=== | | ===תמונות שיש לברר לגבי רישיון השימוש בהן=== |
| שורה 285: |
שורה 218: |
| | | | |
| | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=297981020339540&set=a.188271501310493.48357.187429981394645&type=1&theater מצעד הגאווה של בנות/י הברית: זועמיםות שלא נותנים להן להסגביר!] | | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=297981020339540&set=a.188271501310493.48357.187429981394645&type=1&theater מצעד הגאווה של בנות/י הברית: זועמיםות שלא נותנים להן להסגביר!] |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/bi.revolution/posts/647441068647176?ref=notif¬if_t=notify_me איזה מהפיכה תהיה קודם?] על תחרות התקרבנות ועל סדרי עדיפויות מהפכניים
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=679835798716216&set=oa.725739347455348&type=1&theater מהפיכה של אהבה בצעדת "בעד"] ככל הנראה 2011. צילום עמית צינמן
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10202903342723971&set=p.10202903342723971&type=1&theater אל תקח לאחרים את הזכויות]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=506510789467504&set=a.161365480648705.32932.100003257625719&type=1&theater לא רוצות להיות שוות לכן]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152200981608279&set=a.60789178278.66967.17414523278&type=1&theater מחילות הלוביסטים] נדלה בו ביום פורסם 21/2/2014
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=604294699640257&set=p.604294699640257&type=1&theater הזמן הנוזל ברשת החברתית]
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/hagiler.comics/photos/a.220780964688224.36224.220498428049811/255210651245255/?type=3&permPage=1 מוכרחים לעצור את מצעד הגאווה
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/hagiler.comics/photos/a.220780964688224.36224.220498428049811/241798689253118/ פרדוקס לפיד
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/hagiler.comics/photos/a.220780964688224.36224.220498428049811/263633640402956/?type=3&permPage=1 פרס נובל בכלכלה לצעיר ישראלי
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/hagiler.comics/photos/a.220780964688224.36224.220498428049811/423919211041064/?type=1&theater ילדי שנות ה-80 דור מזויין
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/hagiler.comics/photos/a.220780964688224.36224.220498428049811/275590399207280/?type=1&permPage=1 פרודיה על שלטי ההפגנות - צאו מהמרפסת
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/hagiler.comics/photos/a.220780964688224.36224.220498428049811/334723323293987/?type=1&permPage=1 תוכנית החלל+האחרון שיכבה את האור
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1439617439619316&set=pcb.460193447417247&type=1&theater איזור הנוחות ומה נמצא מחוצה לו?]
| |
| − |
| |
| − | [http://www.xeromag.com/sexualinformatics/nonmonogamy2.5.2.gif מרחב מערכות היחסים] מוכיח שמונוגמיה זה צבע אחד בתוך מניפה
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/TheMindUnleashed/photos/a.434569209933563.103142.432632306793920/751283458262135/?type=1 אני בוחר להיות מובל אבל לא מנוצל] לטובת הקורס בניסים
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/TheMindUnleashed/photos/a.434569209933563.103142.432632306793920/755333941190420/?type=1 טלויזיה משדרת חרא]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1517976401754996&set=a.1501090636776906.1073741836.1418762878343016&type=1&theater אני אישה ונתנו לי להיות בקרבי , זה גורם לך להרגיש אישה פלסטינית משוחררת?]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=257567374444104&set=p.257567374444104&type=1&theater גודל הפושע והקשר לחוק]
| |
| | | | |
| | =מאמרים נספחים= | | =מאמרים נספחים= |
| שורה 331: |
שורה 225: |
| | | | |
| | [http://www.awake.co.il/index/archives/4721 אלי קרסניץ על אהבה עצמית ומודעות] 30/8/2013 נדלה בו ביום | | [http://www.awake.co.il/index/archives/4721 אלי קרסניץ על אהבה עצמית ומודעות] 30/8/2013 נדלה בו ביום |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/michael.roee/posts/641708999206225 מיכאל רועה (2013), "הקטע הבא אמיתי לחלוטין!". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 31/10/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"הקטע הבא אמיתי לחלוטין!
| |
| − | בסמינר של נשים בנושא "איך לחיות במערכת יחסים אוהבת עם בעלך", הנשים נשאלו, כמה מכן אוהבות את הבעלים שלהן?
| |
| − |
| |
| − | כל הנשים הרימו את ידיהן.
| |
| − | לאחר מכן הן נשאלו, "מתי הייתה הפעם האחרונה שאמרת לבעלך שאת אוהבת אותו?"
| |
| − | חלק מהנשים ענו: היום. כמה מהנשים ענו: אתמול.
| |
| − | כמה מהנשים ענו: לא זוכרות.
| |
| − |
| |
| − | אז אמרו לנשים לקחת את הפלאפונים שלהן ולשלוח לבעליהן את הטקסט הבא: "אני אוהבת אותך, מותק".
| |
| − |
| |
| − | ואז נאמר לנשים להחליף פלאפונים ביניהן ולקרוא את הודעות הטקסט שהגיעו.
| |
| − |
| |
| − | הנה כמה מהתשובות ששלחו הבעלים:
| |
| − |
| |
| − | 1. מי זו?
| |
| − |
| |
| − | 2. האם את חולה?
| |
| − |
| |
| − | 3. אני אוהב אותך.
| |
| − |
| |
| − | 4. מה עכשיו? מה קרה שוב לרכב?
| |
| − |
| |
| − | 5. אני לא מבין למה את מתכוונת?
| |
| − |
| |
| − | 6. מה עשית עכשיו? אני לא סולח לך הפעם.
| |
| − |
| |
| − | 7. ?!?
| |
| − |
| |
| − | 8. אל תלכי סחור סחור, רק תגידי לי כמה את צריכה?
| |
| − |
| |
| − | 9. האם אני חולם?
| |
| − |
| |
| − | 10. אם לא תגידי לי למי ההודעה הזו באמת, מישהו ימות.
| |
| − |
| |
| − | 11. בקשתי ממך שלא לשתות יותר.
| |
| − |
| |
| − | 12. מה שאת רוצה התשובה היא לא.
| |
| − |
| |
| − | 13. את בסדר?
| |
| − |
| |
| − | 14. תשכחי מזה, לא הולכים להורים שלך בשבת!
| |
| − |
| |
| − | 15. רק אל תגידי לי שאת שוב בהריון"
| |
| − |
| |
| − | ==חמלה==
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152401820570859&set=a.10151135831940859.468085.717075858&type=1&theater
| |
| − | :Never give up.
| |
| − | :No matter what is going on,
| |
| − | :never give up.
| |
| − | :Develop the heart.
| |
| − | :Too much energy in your country
| |
| − | :is spent developing the mind
| |
| − | :instead of the heart.
| |
| − | :Be compassionate.
| |
| − | :Not just to your friends,
| |
| − | :but to everyone
| |
| − | :Be compassionate.
| |
| − | :Work for peace,
| |
| − | :in your heart and in the world.
| |
| − | :Work for peace,
| |
| − | :and I say again,
| |
| − | :never give up.
| |
| − | :No matter what is going on around you..
| |
| − | :Never give up.
| |
| − |
| |
| − | :- Dalai Lama the 14th
| |
| − |
| |
| − | וגם - [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152002441506983&set=a.10150216256971983.343009.92879641982&type=1&theater עשיתי לך קן]
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/latet.tikva/videos/885753591454157/ סרטון - המשקפיים]
| |
| − | ;[https://www.youtube.com/watch?v=1Evwgu369Jw רנה בראון על אמפתיה]
| |
| − |
| |
| − | ===המגוון הוא הריפוי===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/freearnevet/posts/1597148087186299 שירין "ארנבת" אלוני (2014), "החלמה- אישית, קהילתית, לאומית, עולמית.". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 25/12/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :זה מאוד חשוב להיות מסוגלים, כקהילה, להכיל את הזהויות והמגוון של הרקעים שאנשים מגיעים איתם למאבקים או ליוזמות של שינוי, כי רבים מאיתנו מכילים רמות מסוימות של כאב שמוביל אותם לעשייה, לצורך לשנות, בין אם זה כאב מתוך הזדהות, כאב מתוך חוויה אישית עכשווית שגורמת לי לרצות להצטרף, הישמעות לקריאה פנימית של צורך להגשים את עצמי, או ניסיון לתקן את כאבי וטראומות העבר על ידי עשייה חיובית.
| |
| − | :כשאנחנו קשובים לעצמנו ולאחרים, מכילים את הכאב המניע הזה, מסתכלים עליו באהבה וקבלה, נותנים לו מקום מכבד ומשם מאפשרים למצוא פתרון- אפשר להתקדם ביחד לכיוון המטרה הרצויה, שברמות העמוקות ביותר שלה היא למעשה החלמה- אישית, קהילתית, לאומית, עולמית.
| |
| | | | |
| | ==תקווה== | | ==תקווה== |
| שורה 451: |
שורה 267: |
| | Ad ka'an. | | Ad ka'an. |
| | | | |
| − | ;[https://www.facebook.com/dannyreiser/posts/10152006089897834 דני רייזר (2013), "לא דיברנו עוד על מחאה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 15/12/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :לא דיברנו עוד על מחאה
| |
| − | :ולא הגענו אל סופה
| |
| − | :אין דבר, הלחם עוד יחסר מחר
| |
| − | :ואז, נפיל את המשטר.
| |
| − |
| |
| − | :לא רוצה שלטון מושחת
| |
| − | :שהורג אותי לאט לאט
| |
| − | :אותך.
| |
| − |
| |
| − | :לא דיברנו עוד על מהפכה
| |
| − | :ולא זימרנו את שבחה
| |
| − | :אין דבר, הרוח עוד יסער מחר
| |
| − | :ואז - נפיל את המשטר.
| |
| − |
| |
| − | :אני רוצה לקום איתך
| |
| − | :ללכת להפגין בעד בעד
| |
| − | :לעד.
| |
| − |
| |
| − | ףלא דיברנו עוד על התקווה
| |
| − | :ולא הבנו את חוזקה
| |
| − | :אין דבר, התופת עוד יבער מחר
| |
| − | :ואז, נפיל את המשטר.
| |
| − |
| |
| − | :אני לא רוצה למות איתך
| |
| − | :אך לא נותנים להיות סתם כך, סתם כך
| |
| − | :אזרח.
| |
| − | ====התאבדות היא ההפנמה האישית של הייאוש, והייאוש הוא תוצר חברתי====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/lior.kayavishai/posts/10203242722441606 ליאור קיי (2014), "על הפרטת ערך החיים ועל לאומנות". פוסט על הקיר האישי, 10/6/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :השבוע הממשלה העבירה שתי הצעות חוק, המשקפות את הערכים הלאומניים על פני הערכים חברתיים לשמירת איכות חיי האדם.
| |
| − | :הצעת חוק ראשונה- אסיר פלסטיני ששובת רעב, על מנת שלעמו יהיו חיים טובים בעתיד, יואכל בכוח רק שלא ימות ויפגע באינטרסים שך ממשלת הכיבוש.
| |
| − | :הצעת חוק שנייה- העברת חוק המתות חסד, לתת בידי האזרח הישראלי האינדיבידואל את הזכות לשלוח יד בנפשו, כמובן באמצעות קליניקות רפואיות מופרטות. כלומר, למדינה אין אפשרות לשמור על איכות חיי האזרחים שבה ולכן היא מפריטה את ערך החיים ונותנת ליחיד את "הבחירה" להתאבד- והוא עוד ישלם על זה כסף אצל רופא מומחה. יודע כל סטודנט שנה א' במבוא לסוציולוגיה שהתאבדות או "המתת חסד" היא פעולה חברתית שדוחפת את היחיד לבצע את "בחירתו" .
| |
| − | :המוות של אסיר פלסטיני לא משרת את המדיניות הלאומנית אך מוות של אזרח ישראלי משרת מדיניות האנטי חברתית של הממשלה ( כי פשוט אין למדינה כסף לטפל בו...)
| |
| − | :על זה נאמר ממשלה אנטי חברתית, אנטי אנושית- אידיאולוגיה נציואל-סוציאליסטית מעוותת.
| |
| − |
| |
| − | ===זה מול זה===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10152206133172539 יוס ברוך (2014), "כאב - נחמה". פוסט בפייסבוק, 1/8/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :כאב - נחמה
| |
| − | :עצבות - שמחה
| |
| − | :חושך - אור
| |
| − | :קללה - ברכה
| |
| − | :הסתה - פרגון
| |
| − | :מוות - חיים
| |
| − | :שנאת חינם - אהבת אדם
| |
| − | :מלחמה - שלום
| |
| | ===סוף העולם=== | | ===סוף העולם=== |
| | ;[http://profitsbeforelives.wordpress.com/2012/12/22/סוף-העולם-כפי-שאנחנו-מכירות-אותו אמה גולדילוקס (2012), "סוף העולם (כפי שאנחנו מכירות אותו)". רווחים לפני חיים - הבלוג של אמה גולדילוקס, 22/12/2012] | | ;[http://profitsbeforelives.wordpress.com/2012/12/22/סוף-העולם-כפי-שאנחנו-מכירות-אותו אמה גולדילוקס (2012), "סוף העולם (כפי שאנחנו מכירות אותו)". רווחים לפני חיים - הבלוג של אמה גולדילוקס, 22/12/2012] |
| שורה 533: |
שורה 304: |
| | | | |
| | :"עם זאת כשאנחנו מרגישים אהובים אנחנו אוהבים את עצמנו ובכך אנחנו הופכים לאהובים אפילו יותר. אז אין אמת ואין נוסחת קסם. יש רק אהבה, וכל כך הרבה ממנה, אם תחטאו בלאהוב רק אדם אחד אתם עלולים לפספס את כל הפואנטה. | | :"עם זאת כשאנחנו מרגישים אהובים אנחנו אוהבים את עצמנו ובכך אנחנו הופכים לאהובים אפילו יותר. אז אין אמת ואין נוסחת קסם. יש רק אהבה, וכל כך הרבה ממנה, אם תחטאו בלאהוב רק אדם אחד אתם עלולים לפספס את כל הפואנטה. |
| − |
| |
| − | ==למה האחרונים תמיד בסוף? על איטיות, סבלנות, אמונה והשיעורים הנוספים שהדרך מציעה==
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/uripirat/posts/10152352385073696 אורי פורת (2013), "אני לא מבין את זה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 17/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"אני לא מבין את זה
| |
| − | :"כל כך הרבה אנשים במדינה לא מסכימים עם הדרך שבה מתנהלים פה הדברים, ובכל זאת, שום דבר לא משתנה.
| |
| − |
| |
| − | :"אני לא מחפש תשובות בנאליות, כמו "כי אף אחד לא עושה כלום" או "אנשים מפחדים לשנות את הדרך שבה הם חיים", אני מנסה להבין איך זה שהאדישות מנצחת, שהציבור משתתק פעם אחר פעם, שלא זז פה שום דבר.
| |
| − |
| |
| − | :"איפה כל האנשים שנמאס להם מאייל גולן, ורני רהב, וטבע ויאיר לפיד. איפה כל האנשים שרוצים שחברות ענק יחלקו דיווידנדים לציבור? למה הם ממשיכים לשתף פעולה עם המערכת?
| |
| − | :"למה אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם המערכת?
| |
| − |
| |
| − | :"מחשבות כאלה הופכות לי את המוח מעת לעת. בעקבותיהן אני חוזר לחשוב ברצינות על לעזוב את העיר, לזרוק את המחשב בפח, וללכת לגור בין העצים. הם אולי לא מעלים תמונות של חתולים לרשת, אבל לפחות אתה יכול לסמוך עליהם מבחינת צל וענפים ואולי אפילו איזה תפוח.
| |
| − |
| |
| − | :"הסיבה שאני לא עוזב עדיין היא כי אני מאמין שעולם אחר הוא אפשרי.
| |
| − | :"אבל ככל שהזמן עובר אני שואל את עצמי, אולי העולם האחר הזה כבר מחכה לי מעבר לפינה? אולי במקום לנסות לשנות את העולם אני צריך להניח לו לנפשו?
| |
| − | :"אולי אני זה שצריך להעיז לשנות, לצאת מאזור הנוחות, לוותר על המוכר לי, ולהפסיק לשתף פעולה עם המערכת...
| |
| − |
| |
| − | :"המון אולי. וכלום לא בטוח. אני לא כותב את זה כדי לקבל חיזוקים או תשובות. רק משתף את מה שעובר עליי. "
| |
| − |
| |
| − | ואורי עונה לעצמו אחר כך בשיר:
| |
| − | :הפיד שלי מלא בדברים שאני גם חושב, זה ברור
| |
| − | :אני יודע שכולם מספרים את אותו הסיפור
| |
| − | :והמפכה היא תודעתית, והיא תקח זמן, והכל
| |
| − | :אבל נגמרה לי הסבלנות! רוצה שבבילון תיפול
| |
| − |
| |
| − | :אז אפשר להמשיך ללהג על כמה אנשים מפחדים משינוי
| |
| − | :אפשר לדבר על זה שכל הקבוצות צריכות לעשות איחוי
| |
| − | :אפשר גם להצהיר שאין דבר פרט לעכשיו,
| |
| − | :ושום דבר לא משנה, לכן בצל העץ נשכב
| |
| − | :אפשר. והכל טוב ויפה. אבל זה לא מספיק לי
| |
| − | :באופן אישי, לפחות. הייתי רוצה להאמין יותר.
| |
| − | :ולפחד פחות.
| |
| − | :הייתי רוצה להרגיש שאני, בעל משמעות, כזו או אחרת
| |
| − | :הייתי רוצה להיות חלק מחברה קצת יותר נאורה ופחות מפגרת
| |
| − | :הייתי גם רוצה להיות איש נהדר לתפארת
| |
| − | :אבל אני לא. זו המציאות איתה צריך לחיות
| |
| − | :זה לא אומר שצריך להתנהג כמו קופים ולאכול חיות
| |
| − | :זה גם לא אומר שלא צריך. או שאי אפשר
| |
| − | :לעשות מה שטוב לי כדי להיות מאושר
| |
| − | :הדיסוננס הוא שכדי שיהיה לי טוב
| |
| − | :אני צריך לשנות את השאר
| |
| − | :כי לא טוב לי לחיות בעולם מנוכר"
| |
| − |
| |
| − | ברוך אורן משיב באותו שרשור (שם):
| |
| − | :"המהפיכה היא שאתה יכול לדבר כמו שאתה מדבר כאן בשירשור הזה, בשפה שאתה המצאת, על מהפיכה ושינוי תודעתי, דברים שבתקופות אחרות בהיסטוריה רק על זה שאמרת אותם היו - צולבים אותך ומגלגלים במורד המדרון או לפחות מכניסים למחנה חינוך-מחדש בסיביר. כאן והיום אתה יכול להיות מי שאתה, עם התסכולים ועם האושר, ועם הכישרון הבלתי-נדלה שלך לגעת במציאות, לצלם אותה ולכתוב כל כך יפה ועוד בחרוזים. תמשיך ככה, אתה הרוח שעוזרת לספינת התודעה להפליג במורד נהר הצ'י.
| |
| − |
| |
| − | :"עוד משהו קטן: לי באופן אישי, עוזר להציב פנס על עצמי, כדי לראות את ההשתקפות של המאווים שלי במראה. ולהבין שאני קשור לשאר האנושות. ולהבין שאת הניכור, חוסר הנכונות לצאת מאיזור הנוחות ובעיקר את הפחד שאני רואה משתקף באחר - אני יכול לתקן באמצעות עבודה על הפצעים שאני מביא איתי לחדר המראות.
| |
| − |
| |
| − | :"אוהב + חיבוק, ברוך ההומו"
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/ido.atary/posts/10151554257870748 עידו עטרי (2013), "פוסט רוחני". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 7/7/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | "פוסט רוחני: בספר בראשית מתואר שאלוהים היה צריך להרדים את האדם כדי לקחת צלע מצלעותיו כדי לבנות את בת זוגו. ישנו משפט אלמותי הקיים בכל התרבויות הנוגע לחשיבות הסבלנות בנוגע לתהליכים עמוקים וממושכים (למי מראים חצי עבודה...). לא טוב לקפוץ מעל הפופיק ולשאול 'נו' ומתי...ויאללה כבר. הזמן לפעמים עושה את שלו. המדרש אומר כי אם אדם היה רואה בסרטון תלת מימד את תהליך היווצרות חווה העור הגידים כלי הדם וכו' הוא לא היה יכול להימשך אליה...לפעמים כשמבינים שהחיים באים בגלים...טוב לפעמים לעצום עין, לתת אמון בתהליכים הקורים מתחת לפני השטח. לפעמים ההצצה התביעה לרדת לרזולוציות קטנות, עודף הפרפקטציוניזם והביקורתיות גם בזוגיות וגם בחיים עשוי דווקא להוביל לסלידה ואולי לריחוק לא נכון. אולי צריך להתרחק בזום אאוט במבט רחב ולשמור על אופטימיות שאכן התהליכים קורים ומתרחשים ושגם אנחנו האזרחים נותנים חמצן ואוויר והזדמנות למקבלי ההחלטות להפתיע אותנו לטובה. למרות שהלחץ הרשמי עליהם ירד, הם עדיין מנסים להתאמץ בפירוק הוועדים והמונופולים בענפים שונים. הגעתי למסקנה אישית שלפעמים טוב גם להרפות, זה בריא גם עבורנו. הלחץ הנפשי הזה והעמידה עם סטופר וחוסר האמון בנבחרים הגם שהיא מוצדקת בגלל ההיסטוריה...איננה בריאה לאורך זמן. אנו בהפסקה ניתן להם לעבוד בשקט...אם שוב יתעצלו נדע לחזור בכוחות מחודשים לדרוש בחזרה את המנדט. נמצא אחרים שידעו את העבודה ולא יתרפו ממלאכתם כנבחרי ציבור. לילה טוב"
| |
| − |
| |
| | | | |
| | == קורס בניסים: להשתנות בעצמי כדי לשנות את העולם== | | == קורס בניסים: להשתנות בעצמי כדי לשנות את העולם== |
| − | ===החיים קצרים===
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151165297479226&set=a.10150323606084226.351272.634049225&type=3&theater
| |
| − |
| |
| − | על איזה כפתור לוחצים היום? https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152872037893508&set=a.418765393507.208283.412556758507&type=1
| |
| − |
| |
| − | ===רפקלציה (השתקפות) בסיסית===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/lonyn/posts/10152047307611556 לאוניד (לוני) נתנזון (2014), "יש אנשים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 25/5/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :יש אנשים שנלחמים באלימות ואלימים כלפי עצמם ו/או הקרובים אליהם
| |
| − | יש אנשים שמדברים בעד שלום ונמצאים במלחמת עולם פנימית עם עצמם
| |
| − | יש אנשים שמדברים על חלוקת משאבים צודקת וסוחטים את המשאבים הפנימיים של עצמם עד כלות
| |
| − | יש אנשים שמדברים על שוויון ושמים את עצמם בתחתית סולם העדיפויות של עצמם
| |
| − | יש אנשים שמדברים נגד שטיפת מוח והפחדה של התקשורת הממוסדת ונותנים לתקשורת הפנימית של הפחדים האישיים לנהל אותם
| |
| − | כל עוד העבודה החיצונית לא תואמת את הפנימית - זוהי חצי עבודה
| |
| − | אנחנו משנים בהתנהלות היומיומית שלנו לא פחות מאשר בפעילות האידיאולוגית המוצהרת
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/kestenband/posts/10152197812147555 קרן קסטנבנד] - כואב לי שאנשים לא מבינים שהמהפיכה זה לראות אחד את השני כבני אדם
| |
| − |
| |
| − | ===השתקפות במבט מסוף הדרך, אחורה===
| |
| − | ;ברוני וור (2014), "The Top Five Regrets of the Dying". מצוטטת אצל [http://www.clalitblogs.co.il/integrative-medicine/299/ עופר כספי (2014), "על מה תתחרטו ביומכם האחרון?" כללית בלוגים, 29/5/2014. נדלה ב1/6/2014]
| |
| − |
| |
| − | :ברוני וור, אחות אוסטרלית שמטפלת בחולים סופניים בשבועות האחרונים של חייהם. [..] במסגרת עבודתה ניהלה וור שיחות רבות עם אנשים על ערש דווי, והחליטה לתעד את דבריהם האחרונים [...]
| |
| − | :לדברי וור, על סף מותם אנשים מצליחים להתבונן אחורה על חייהם בצלילות רבה, וכולנו יכולים ללמוד הרבה מהתובנות שלהם. היא שאלה רבים מהם על מה הם מתחרטים או מה היו עושים אחרת אילו הייתה ניתנת להם ההזדמנות, והופתעה לגלות שאותם נושאים עלו שוב ושוב. אף אחד לא אמר למשל "אוף, חבל שלא עבדתי יותר!".
| |
| − |
| |
| − | :הנה חמש החרטות הנפוצות ביותר:
| |
| − |
| |
| − | :1. הלוואי שהיה לי האומץ להיות נאמן לעצמי, ולא לציפיות של אחרים ממני!
| |
| − |
| |
| − | :"זו החרטה הנפוצה ביותר. כשאנשים מבינים שחייהם עומדים להסתיים ומתבוננים אחורה בבהירות, קל להם לראות כמה חלומות לא מימשו. רובם לא חתרו להגשים אפילו חצי מהחלומות שלהם, והם נאלצים למות כשהם מבינים שהסיבה היא ההחלטות שקיבלו או לא קיבלו. לא רבים מבינים איזה חופש נותנת לנו הבריאות, וכשהם מבינים זה כבר מאוחר מדי".
| |
| − |
| |
| − | :2. הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה!
| |
| − |
| |
| − | :"האמירה הזו הגיעה מכל אחד מהגברים שבהם טיפלתי. הם פספסו את הנעורים של הילדים שלהם ואת זמן האיכות עם בת הזוג, והתחרטו שבזבזו כל כך הרבה מחייהם על פרנסה וקריירה. היו גם נשים שהתחרטו על כך, אבל רוב הנשים שבהן טיפלתי לא היו המפרנסות העיקריות בבית".
| |
| − |
| |
| − | :3. הלוואי שהיה לי האומץ לבטא את הרגשות שלי!
| |
| − |
| |
| − | :"אנשים רבים הדחיקו את הרגשות שלהם בשביל לחיות בשלום עם אחרים. כתוצאה מכך, נאלצו להתפשר על חיים בינוניים ולא זכו להיות כל מה שיכולים היו להיות. הרבה מהם חלו כתוצאה מהמרירות והטינה שהם פיתחו בשל כך".
| |
| − |
| |
| − | :4. הלוואי שהייתי נשאר בקשר עם החברים שלי!
| |
| − |
| |
| − | :"רבים מהם לא הבינו את היתרונות של שמירה על קשר עם חברים ותיקים עד לשבועות האחרונים של חייהם, ואז לא תמיד יכלו לחדש את הקשרים הללו. הם היו כל כך מרוכזים בחייהם שלהם, עד שנתנו לחברויות ישנות וחזקות להתאדות לאורך השנים. כולם מתגעגעים לחברים שלהם כשהם עומדים למות".
| |
| − |
| |
| − | :5. הלוואי שהייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר!
| |
| − |
| |
| − | :"הופתעתי ממספר האנשים שציינו את החרטה הזו. רבים מהם לא הבינו עד מותם שאושר הוא בחירה. הם היו תקועים בהרגלים ישנים ופחדו משינוי, וזה גרם להם להעמיד פנים בפני הסביבה ובפני עצמם שהם היו מסופקים, כשלמעשה בתוך תוכם רצו לצחוק מהלב ולהכניס לחייהם קצת רוח שטות. הדבר הזה השפיע על מצבם הנפשי, וגם הבריאותי".
| |
| − |
| |
| − | :ועל כל אלה אמר איינשטיין: "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי".
| |
| − |
| |
| | ===התמקדות: תודעת המראה הריקה=== | | ===התמקדות: תודעת המראה הריקה=== |
| | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=575173092503555&set=a.393870857300447.89744.158686174152251 אומנות ההקשבה, "תודעת המראה הריקה..", פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 18/5/2013. נדלה בתאריך 17/7/2013] | | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=575173092503555&set=a.393870857300447.89744.158686174152251 אומנות ההקשבה, "תודעת המראה הריקה..", פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 18/5/2013. נדלה בתאריך 17/7/2013] |
| שורה 662: |
שורה 332: |
| | :"התוצאה אינה חשובה וגם לא תמיד ידועה, הדרך לימדה אותי שעור טוב וחשוב הלאה, הרגשה שעלי לנצור." | | :"התוצאה אינה חשובה וגם לא תמיד ידועה, הדרך לימדה אותי שעור טוב וחשוב הלאה, הרגשה שעלי לנצור." |
| | | | |
| − | ===אני צודק - אתה צודק: עזרה לזולת היא במוקד העשייה, ולא עליונות הצדק=== | + | ===על התגוננות, קושי וסבל=== |
| − | ;[https://www.facebook.com/phdarma/photos/a.130297126984274.25593.121743824506271/1013804278633550/?type=1 ג'אדו רינפוצה (?), "פוליטיקה רוחנית", מתוך: נחי אלון מראיין את ג'אדו רינפוצה, "על ההיבט הרוחני של מאבקים". תמונה וכיתוב על דף הפייסבוק "פסיכודהרמה", 18/12/2014. נדלה 20/12/2014] | + | ;[https://www.facebook.com/shnapster/posts/10151719183389214 אור שנפי (2013), "כל צעד וצעד שלי במחאה הזו". סטטוס על הקיר האישי בפייסבוק, 24/7/2013. נדלה בו ביום] |
| − | :האימון האמיתי הוא הפעולה לטובת הזולת. האימון 'על הכרית', במדיטציה, נועד להטעין את הסוללות כדי שתהיה לנו האנרגיה לעזור לזולת. המדיטציה לא נועדה לאמן אותנו בישיבה, כי אם להמריצנו לפעולה נכונה. הבודהה לא חיכה להגיע להארה כדי לסייע. נהפוך הוא, בגלגולי חייו השונים הקדיש עצמו לגמרי לפעולה לרווחת הזולת, וכך בחר את גלגולי החיים השונים. | + | :"כל צעד וצעד שלי במחאה הזו, אני מתחזקת מתוך גילוי חולשות עצומות שלי, שאפילו לא חשבתי שהן חולשות. היכולת לסתום את הפה גם שבא לך כבר לצרוח והיכולת לא לענות אפילו כשיורקים לך בפנים, אנשים שמעולם לא פגשו אותך או ביררו מי אתה, אנשים שמניחים שהם יודעים על פי חוויות עבר אישיות משל עצמם. היכולת לסתום ולא לצאת צודק רק כי אם תתחיל לענות אתה יודע שזה לא יגמר ובדרך הזו שלקחת על עצמך, יהיו כל כך הרבה כאלו בהמשך. היכולת להתעלם היא כל כך קשה לי כבן אדם, אבל זו גם תמיד היתה החולשה שלי. כל צעד קשה לי והבכי עומד לי בגרון, בדיוק עוד שניה פורץ החוצה, אבל בכי שנובע מאבן שזזה בפנים וכואבת אבל זזה בכיוון נכון - היא מתפרקת. וזה כל כך כואב.. אבל - היא מתפרקת." |
| − | | + | |
| − | :העשייה היא סיבתו של האימון, תהליך האימון, פרי האימון. אימון בלא עשייה לא יביא לטיפוח המידות הנחוצות, ולפעולה נכונה. הדבר החשוב בעשייה, וביחוד במאבק, הוא להמנע מצורת החשיבה הסבורה ש'אני צודק, אתה טועה'. המחשבה שהמאבק שלי מוצדק ושלך לא היא מיושנת בעולמנו הקטן והולך, שבו תועלת לאחד היא תועלת לכלל, ובו כאשר האחד נפגע כולם נפגעים.
| + | |
| − | | + | |
| − | :אם כן, בשדה החברתי והפוליטי חשוב לעזור לזולת ככל האפשר. העזרה לזולת היא אימון הרוח! הימנעות מעיסוק בפוליטיקה היא קיצוניות מזיקה. הפוליטיקה האמיתית איננה ניגודה של רוחניות. היא חדורה ברוחניות, משום שבה נעשה הנסיון המעשי להביא לאושרם של יחידים וקבוצות.
| + | |
| − | | + | |
| − | | + | |
| − | ;[https://www.facebook.com/phdarma/photos/a.130297126984274.25593.121743824506271/1014364705244174/?type=1 קטע מתוך ספרו של ג'ק קורנפילד - דרך הלב (עמו' 47, 75) הספר יצא לאור ע"י הוצאת מודן, בשנת 2001. כיתוב ותמונה עף דף הפייסבוק "פסיכודהרמה", 19/12/2014. נדלה בו ביום]
| + | |
| − | :"כאשר אנו נעשים נוכחים בהווה, אנחנו מרגישים מחדש את החיים סביבנו, אבל אנחנו גם נפגשים עם כל מה שבכוונה נמנענו ממנו. עלינו להיות אמיצים כדי להתמודד עם כל מה שקיים - כאבנו, תשוקותינו, צערנו, אובדננו, תקוותינו החשאיות, אהבתנו - כל מה שנוגע עמוקות ללבנו. כל אחד מאיתנו מוצא משהו שממנו ברח - בדידות, תחושת חוסר ערך, שעמום, בושה, תאוות שלא נתגשמו. עלינו להתמודד גם עם החלקים האלה של עצמנו....שוב ושוב אנחנו מרגישים את המשיכה המוכרת של מחשבות ותגובות המרחיקות אותנו מרגע ההווה. כשאנחנו נעצרים ומקשיבים, אנחנו מסוגלים להרגיש איך כל דבר שאנו פוחדים מפניו או משתוקקים אליו (שכן אלה בעצם שני צדדים של אותו חוסר סיפוק) דוחף אותנו אל מחוץ ללבנו למציאות מזויפת של "איך היינו רוצים שהחיים יהיו". להיות בהווה משמע לגלות את גדלות לבנו, המסוגלת לכלול את אושרם של כל הברואים כבלתי נפרד מאושרנו אנו. כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש את הפחד, את אי- שביעות הרצון, את הקשיים שתמיד נמנענו מהם - מתרכך לבנו. ההתמודדות עם כל הקשיים שמפניהם ברחנו תמיד היא מעשה המצריך אומץ, אבל היא גם מעשה שדורש חמלה.... אנחנו מגלים אמת מדהימה: החיים הרוחניים רובם ככולם, הם קבלה עצמית. אכן, ההשלמה עם שירת חיינו מאפשרת לנו להתחיל ליצור זהות עמוקה וגדולה, שבה לבנו מכיל הכל בתוך מרחב של חמלה חסרת גבולות".
| + | |
| − | | + | |
| | | | |
| | ;[https://www.facebook.com/laor.nahalal/posts/10151537038567171 לאור נהלל מצטטת מתוך הקורס בניסים] | | ;[https://www.facebook.com/laor.nahalal/posts/10151537038567171 לאור נהלל מצטטת מתוך הקורס בניסים] |
| שורה 685: |
שורה 346: |
| | | | |
| | :"תם המסע (של הסבל) והוא מסתיים במקום שבו הוא החל, שום שריד לא נותר ממנו בשום אשליה ושום נקודה לא השארת כדי להסתיר את פני ה"משיח" (הגאולה) מעצמך, רצונך נעשה שלם וכעת צלמך באור, מאיר מכל דבר שחי ונע בתוכך כי הגענו אל המקום שבו כולנו אחד ואנחנו בבית." (הקורס בניסים) | | :"תם המסע (של הסבל) והוא מסתיים במקום שבו הוא החל, שום שריד לא נותר ממנו בשום אשליה ושום נקודה לא השארת כדי להסתיר את פני ה"משיח" (הגאולה) מעצמך, רצונך נעשה שלם וכעת צלמך באור, מאיר מכל דבר שחי ונע בתוכך כי הגענו אל המקום שבו כולנו אחד ואנחנו בבית." (הקורס בניסים) |
| − |
| |
| − | ===סבל: אשליה מיותרת===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/phdarma/photos/a.130297126984274.25593.121743824506271/1012178072129504/?type=1 אסתר פלד (?), "פסיכותרפיה ובודהיזם", פורסם בכתב העת של האתר בודהיזם בישראל. מתוך: תמונה וכיתוב על דף הפייסבוק "פסיכודהרמה", 18/12/2014. נדלה 20/12/2014]
| |
| − | :"אם להגיד במילה אחת מהי העבודה שלי, אני עוסקת בחיתוך אשליות של אנשים. סיבת הסבל היא תמיד אשליה, ומגוון אשליות מבקרות בקליניקה. אמנה באוזנכם כמה מתוך אינסוף צורות האשליה:
| |
| − |
| |
| − | :האשליה הראשונה: אני מסכן. הוריי לא נתנו לי את מה שהיה עליהם לתת לי.
| |
| − | :השנייה: אני מיוחד. אין כמוני מעניין/חכם/מקסים/מורכב בעולם כולו.
| |
| − | :השלישית: מגיע לי.
| |
| − | :הרביעית: אנשים סביבי אינם מעריכים אותי כראוי.
| |
| − | :החמישית: אני משתדל, אבל לא הולך לי.
| |
| − | :השישית: אשתי דורשת ממני דברים לא מציאותיים.
| |
| − | :השביעית: אי הסדר שבו אני חי הוא תוצאה של נסיבות מצערות.
| |
| − | :השמינית: יום אחד משהו יקרה.
| |
| − | :התשיעית: כמה עלובים האנשים הללו שסביבי.
| |
| − | :העשירית: בעלי הנורא יורד עליי כל הזמן.
| |
| − | :האחת עשרה: אני נוראה. אוי, כמה אני נוראה.
| |
| − | :השתים עשרה: איני יכול לעמוד בזה.
| |
| − | :השלוש עשרה: איני נמשכת אליו. איני נמשך אליה. היא לא הטיפוס שלי.
| |
| − | :הארבע עשרה: אילו היה לי: בעל אחר; אישה אחרת; אמא אחרת; אבא אחר; כסף; שיער חלק; ביטחון עצמי; עוד ילד; אז הייתי מאושר. אילולא היה בנזוגי קרח, בתזוגי שמנה, אבא שלי קמצן, אמא שלי נוקשה, אז הייתי מאושר.
| |
| − |
| |
| − | :אכן, אל האשליות הללו עליי להתייחס בחמלה..."
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ===התעלמות מהשולי ככח, התמקדות בעיקר כשיעור וכלי===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/shnapster/posts/10151719183389214 אור שנפי (2013), "כל צעד וצעד שלי במחאה הזו". סטטוס על הקיר האישי בפייסבוק, 24/7/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"כל צעד וצעד שלי במחאה הזו, אני מתחזקת מתוך גילוי חולשות עצומות שלי, שאפילו לא חשבתי שהן חולשות. היכולת לסתום את הפה גם שבא לך כבר לצרוח והיכולת לא לענות אפילו כשיורקים לך בפנים, אנשים שמעולם לא פגשו אותך או ביררו מי אתה, אנשים שמניחים שהם יודעים על פי חוויות עבר אישיות משל עצמם. היכולת לסתום ולא לצאת צודק רק כי אם תתחיל לענות אתה יודע שזה לא יגמר ובדרך הזו שלקחת על עצמך, יהיו כל כך הרבה כאלו בהמשך. היכולת להתעלם היא כל כך קשה לי כבן אדם, אבל זו גם תמיד היתה החולשה שלי. כל צעד קשה לי והבכי עומד לי בגרון, בדיוק עוד שניה פורץ החוצה, אבל בכי שנובע מאבן שזזה בפנים וכואבת אבל זזה בכיוון נכון - היא מתפרקת. וזה כל כך כואב.. אבל - היא מתפרקת."
| |
| | | | |
| | ===להיות נביא בשער=== | | ===להיות נביא בשער=== |
| | ;[https://www.facebook.com/orna.amos/posts/10200873782760644 אורנה עמוס (2013), "אתמול בחוף ניצנים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 22/6/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/orna.amos/posts/10200873782760644 אורנה עמוס (2013), "אתמול בחוף ניצנים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 22/6/2013. נדלה בו ביום] |
| | :"אתמול בחוף ניצנים, טיילנו על הדיונות המדהימות אל עבר החוף. רגלנו שקעו בחול וההליכה היתה קשה. ברקע השמש כבר הודיעה שהיא רוצה לעזוב והירח מנגד מלא וזוהר עלה בשמיים. שיחה עם חבר פסיכולוג שהוא גם מורה לקפוארה . קפוארה עוסקת בחופש עם גבולות פנימיים ( ריקוד של עבדים שמצאנו נחמה בפורקן תחושת הדיכוי). השיחה התגלגלה וגילנו את המשותף בעיסוקנו, הוא בשינוי חברתי הוליסטי, נאבק בקפיטליזם בדרכו ואני בדרכי . הניצוץ בשיחה עלה כשגילנו שנינו שאנחנו מתמודדים עם אותן סוגיות בשדה הזה, כל נשמה בדרכה. השיחה היתה מעצימה ומחזקת. לרגע הצלחנו להבין את המעגל של המתריעים החווים בדידות מעיקה , היוצרת חרדה ולעיתים גם תוקפנות, כזו שאנו לא רוצים בקרבנו - גם מאלו הסובבים אותנו שנראה כביכול שהם ואנחנו עוסקים בדומה . הסתפקנו בהבנה עמוקה שהמיקוד פנימה ובניית הערוצים המנתבים לחיי עשייתנו את האנרגיה והעשייה המדויקים יותר למטרה הגבוהה שלנו, הם הדרך לסגת מאותו מעגל פוצע. שנינו היינו מחויכים בהבנה הזו. המשכנו ללכת אל החוף . שם כבר המתינו הבוקסות הגדולות עם מוסיקת הטרנס הרועמת לקראת שבת ... הבנו שהנה מבחן קטן נוקש על דלתנו. האם נצליח להתעלם מהרעש הזה מסביב, ביודענו על קיומו ונוכחותו הבלתי מתפשרת? התקרבנו אל החוף, רק הגלים הקוצפים נשמעו . והשיעור ממשיך בתוכנו ." | | :"אתמול בחוף ניצנים, טיילנו על הדיונות המדהימות אל עבר החוף. רגלנו שקעו בחול וההליכה היתה קשה. ברקע השמש כבר הודיעה שהיא רוצה לעזוב והירח מנגד מלא וזוהר עלה בשמיים. שיחה עם חבר פסיכולוג שהוא גם מורה לקפוארה . קפוארה עוסקת בחופש עם גבולות פנימיים ( ריקוד של עבדים שמצאנו נחמה בפורקן תחושת הדיכוי). השיחה התגלגלה וגילנו את המשותף בעיסוקנו, הוא בשינוי חברתי הוליסטי, נאבק בקפיטליזם בדרכו ואני בדרכי . הניצוץ בשיחה עלה כשגילנו שנינו שאנחנו מתמודדים עם אותן סוגיות בשדה הזה, כל נשמה בדרכה. השיחה היתה מעצימה ומחזקת. לרגע הצלחנו להבין את המעגל של המתריעים החווים בדידות מעיקה , היוצרת חרדה ולעיתים גם תוקפנות, כזו שאנו לא רוצים בקרבנו - גם מאלו הסובבים אותנו שנראה כביכול שהם ואנחנו עוסקים בדומה . הסתפקנו בהבנה עמוקה שהמיקוד פנימה ובניית הערוצים המנתבים לחיי עשייתנו את האנרגיה והעשייה המדויקים יותר למטרה הגבוהה שלנו, הם הדרך לסגת מאותו מעגל פוצע. שנינו היינו מחויכים בהבנה הזו. המשכנו ללכת אל החוף . שם כבר המתינו הבוקסות הגדולות עם מוסיקת הטרנס הרועמת לקראת שבת ... הבנו שהנה מבחן קטן נוקש על דלתנו. האם נצליח להתעלם מהרעש הזה מסביב, ביודענו על קיומו ונוכחותו הבלתי מתפשרת? התקרבנו אל החוף, רק הגלים הקוצפים נשמעו . והשיעור ממשיך בתוכנו ." |
| − | ===העולם החדש 1: למידה על הקצה של השינוי בין הישן לחדש=== | + | ===חדש מפני ישן תוציאו=== |
| | קצת על המקום הרגשי הזה, של העולם החדש, אפשר ללמוד בפרידה של דניאל דנסי ברכל מהבר קיימא, שהיה מקום עבודתה כמעט משך שנה שלמה: | | קצת על המקום הרגשי הזה, של העולם החדש, אפשר ללמוד בפרידה של דניאל דנסי ברכל מהבר קיימא, שהיה מקום עבודתה כמעט משך שנה שלמה: |
| | ;[https://www.facebook.com/danielle.brachel/posts/10151647646603280 דניאל דנסי בכרל (2013), "אתמול הייתה המשמרת האחרונה שלי בבר-קיימא". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 12/7/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/danielle.brachel/posts/10151647646603280 דניאל דנסי בכרל (2013), "אתמול הייתה המשמרת האחרונה שלי בבר-קיימא". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 12/7/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 736: |
שורה 370: |
| | ואמיר כרמל ([https://www.facebook.com/danielle.brachel/posts/10151647646603280?comment_id=26630534&offset=0&total_comments=20 שם]): | | ואמיר כרמל ([https://www.facebook.com/danielle.brachel/posts/10151647646603280?comment_id=26630534&offset=0&total_comments=20 שם]): |
| | :"בעולם הישן ניסינו להתאים את האנשים לאידיאולוגיות, בעולם החדש הרעיונות מתחילים לשמש את האנשים ולא להיות חשובים בפני עצמם. הסיפור שלך נפלא דניאל, ומראה שאת חיה בתודעה של העולם הבריא, העולם שבו לא משליכים את הקשיים והשריטות שלי על אחרים, אלא משתמשים בהם כדי ללמוד, להתפתח, לגדול ולעבור אבולוציה, ללמוד להיות אנושיים במלוא מובן המילה, ולא רק בצורה החיצונית. תודה ששיתפת אותנו." | | :"בעולם הישן ניסינו להתאים את האנשים לאידיאולוגיות, בעולם החדש הרעיונות מתחילים לשמש את האנשים ולא להיות חשובים בפני עצמם. הסיפור שלך נפלא דניאל, ומראה שאת חיה בתודעה של העולם הבריא, העולם שבו לא משליכים את הקשיים והשריטות שלי על אחרים, אלא משתמשים בהם כדי ללמוד, להתפתח, לגדול ולעבור אבולוציה, ללמוד להיות אנושיים במלוא מובן המילה, ולא רק בצורה החיצונית. תודה ששיתפת אותנו." |
| − |
| |
| − | ===העולם החדש 2: להשתנות ביחד כדי לשנות את העולם===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/groups/btcil/permalink/632383336841398/ נילי לרנר (2014), "בעיקבות הדיונים המאוד ריגשיים שמגיעים לקבוצה". קבוצת ביטקוין ישראלי בפייסבוק, 17/4/2014. נדלה ב19/5/2014]
| |
| − | :"מה שקרה כאן עם הישראקוין היה מוטומטם ומחורבן העתק מושלם לאיך שהעולם שאנחנו רוצים לשנות מתנהל. אין כבוד הדדי אין הקשבה, אין דיון מכבד אין שקיפות, אין נכונות להודות בטעויות, אין נכונות לשתף פעולה, אין התגיסות למטרה. אין שום נכונות להשתנות ביחד כדי לשנות."
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/freearnevet/posts/1509751385925970 שיר "ארנבת חופשייה" אלוני (2014), "רק יום אחד". פוסט על הקיר האישי, 4/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :רק יום אחד זה לקח. אפילו פחות. עניין של שעות.
| |
| − | :וזה דרש פתיחה אמיתית, מלאה, כנה, של הלב. אמון מלא.
| |
| − | :והחלטה אחת: להפיץ אור ואנרגיות חיוביות.
| |
| − | :התוצאה: הצטרפו אלינו היום לקבוצת מפיצי אור בפייסבוק חברים וחברות מהמגזר הערבי, שמשתפים אלינו מסרים של אהבה ופיוס. מהדהדים אלינו בחזרה את האור ששלחנו.
| |
| − | :היום יותר מתמיד, אני מאמינה שהמציאות היא עניין של בחירה, וברגע שאנחנו מחליטים מה המציאות, אנחנו יכולים ליצור אותה, אם רק נאמין ונהיה פתוחים לזה לחלוטין.
| |
| | | | |
| | ===ייעוד תעסוקתי - מה לעשות עם עצמי?=== | | ===ייעוד תעסוקתי - מה לעשות עם עצמי?=== |
| שורה 762: |
שורה 386: |
| | | | |
| | :"תקשיב קצת [http://www.youtube.com/watch?v=zmAgYR31MMI&list=PL20D00D26281F1703 לשיר כאן] אולי הוא יועיל לך במשהו..." | | :"תקשיב קצת [http://www.youtube.com/watch?v=zmAgYR31MMI&list=PL20D00D26281F1703 לשיר כאן] אולי הוא יועיל לך במשהו..." |
| − |
| |
| − | ;[http://activizen.co.il/2014/01/23/נורמלי-זה-בקושי-ממוצע/ אורי פורת (2014), "נורמלי זה בקושי ממוצע". אקטיביזן - מעבר לשער התופעות זורם נהר הטאו. וכל השאר הבל הבלים. (בלוג). נדלה בו ביום]
| |
| − | :אנחנו משועבדים למערכת, ואנחנו לא מודעים לזה.
| |
| − | :אנחנו מורגלים כל כך לספור שקלים, לבחור מתוך פחד ולהתנהל בחיים בתודעת מחסור. עד שברגע האמת, רובנו מעדיפים להשאר בעבודה שלא טובה לנו, במערכת יחסים שאנחנו לא שלמים איתה, או בכל סיטואציה אחרת, כל עוד היא מוכרת ונוחה לנו. רק שלא נצטרך לצאת אל שדה אי הודאות של האפשרויות. וחבל, כי רק משם יכול לבוא שינוי.
| |
| − | :הרי איינשטיין אמר כבר ש"אי אפשר לפתור בעיות על ידי שימוש באותה צורה חשיבה שבה יצרנו אותן".
| |
| − |
| |
| − | :[http://on.ted.com/Achor בהרצאה מאלפת על פסיכולוגיה חיובית והקשר בין יעילות לבין אושר, מציע הפסיכולוג שון אקור] דרך חדשה להסתכל על העולם ולפעול בו.
| |
| − |
| |
| − | :בין היתר, הוא טוען שם שאם נתרגל את המוח שלנו לחשוב חיובי ונחזק את שרירי האושר, נהיה יעילים יותר, ונחייה חיים מספקים יותר, ובריאים יותר.
| |
| − |
| |
| − | :אז התפטרתי מהעבודה שלי בגלל שאני לא רוצה לקום בכל בוקר וללכת למשרד. אני רוצה לחיות חיים מלאי סיפוק, ולעשות את הדברים שעושים אותי מאושר. ויותר מזה, אני לא מאמין שאימליים, עצומות אינטרנטיות, ושאר מחאות וירטואליות (או לא וירטואליות) הן אלה שישנו את העולם. נכון, יש לדברים האלה חשיבות בכמה רמות. ראשית, יש מצוקות שצריך לפתור עכשיו, והדרך לפתור אותן היא להפעיל לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות. שנית, ולא פחות חשוב, עצם ההשתפות במחאה שכזו, אפילו כשמדובר רק בלשלוח אימייל או בלעשות "שייר" בפייסבוק, מרגיל את הציבור להיות מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות.
| |
| − |
| |
| − | :אבל לי זה לא מספיק. אני הולך ומבין שהדרך שלי לשנות באמת את העולם, עוברת דרך האושר האישי שלי. וכל עוד אני משקיע את מרבית היום שלי בלהתעסק במה ששלילי בעולם, אני אסתכל על החיים דרך משקפיים שליליות, וזה יהיה מבאס, וזה יקשה עליי מאוד לראות את הפתרונות הזמינים לנו, ולפעול לקידומם. הבחנתי פתאום שהחיים שלי מלאים באנרגיה של כעס, מאבק ואלימות. אני לא יכול להיות מאושר ככה, ואיך אני יכול לשנות את העולם לטובה כשאני עסוק בלהרגיש חרא?
| |
| − |
| |
| − | :אז יצאתי משם, כי אני לא רוצה לשנות את העולם. אני לא רוצה להלחם באף אחד, לא משנה מה הסיפור מאחורי זה. אני כאן כדי ליצור עולם חדש, עולם טוב יותר, ובשביל זה, (וההרצאה מקודם גם נותנת אישוש מדעי לטענה הזו), אני צריך להיות מאושר בעצמי קודם.
| |
| − |
| |
| − | :המערכת שאנחנו חיים בה מתוכננת להיות לא יעילה. הדברים הטובים לא מקודמים, כי כדי שהגלגל ימשיך להסתובב, צריך שלאנשים תהיה עבודה, ושהכל יזרום כמה שיותר לאט. אחרת, הטכנולוגיה תתקדם מהר יותר מהכלכלה, והכל יקרוס. אולי לאנשים יהיה טוב יותר, אבל צריך לעבוד איזה שהיא קפיצה תודעתית כדי להיות מסוגלים להבין את זה. הרי מה יותר הגיוני מלתת לאנשים להחליט בעצמם בנוגע לדברים שנוגעים ישירות אליהם? בין אם מדובר בשיפוץ רחוב, או בהחלטה האם לבנות בית ספר במקום חניון או במקום גינה ציבורית, ובין אם מדובר בהחלטות גדולות יותר, הנוגעות לכסף ולחיים של כולנו. רוב נבחרי הציבור שייכים עדיין לדור הישן, שבאמת מאמין שאי אפשר לקבל החלטות בקבוצה גדולה של אנשים.
| |
| − | :אני מאמין אחרת, כי ראיתי את זה קורה.
| |
| − |
| |
| − | :יצא לי להיות שותף להפקה דמוקרטית של פסטיבל לאלפי אנשים, להיות מעורב בהקמה של בר- מסעדה קואופרטיבי בבעלות מאות אנשים, ולקחת חלק מעוד ניסיונות והתנסויות רבות ומגוונות בדמוקרטיה ישירה כזו או אחרת. אין לי ספק שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד בתחום הזה, ואני ארחיב בפוסט אחר קצת יותר על השינוי התודעתי שלדעתי העולם עובר ממש עכשיו בהקשר הזה, אבל השורה התחתונה היא המשמעותית:
| |
| − | :ציבור גדול יכול לקבל החלטות ביחד ולהיות אפקטיבי.
| |
| − | :המפתח הוא להתרכז בדברים החיוביים, ולראות כל הזמן איפה אפשר להתקדם ולהשתפר עוד, במקום להסתכל על הזמן על מה שלא בסדר. ככל שאנשים עושים יותר את מה שהם אשכרה נהנים לעשות, ככה הם מתקדמים מהר יותר, ומביאים תועלת רבה יותר למטרה הגדולה.
| |
| − | :זה נכון לפרויקטים ספציפיים כמו שזה נכון לחברה האזרחית כולה.
| |
| − |
| |
| − | :יש המון דברים להאבק ולמחות עליהם, אבל העולם לא משתנה כשעומדים מנגד וצועקים, גם אם צועקים חזק. את הלקח הזה למדנו במחאה החברתית של קיץ 2011. מאות אלפי אנשים יצאו לכיכרות באמונה שהפוליטיקאים יבינו שהם טעו, ושאנחנו רוצים אחרת. מה שיצא לנו מזה זה יאיר לפיד, אותו שום הדבר בתלבושת יותר נוצצת. לפיד לא רוצה לעשות רע, הוא פשוט לא מבין אחרת. הוא גדל כל החיים במציאות שבה ברור מאוד מה אפשר ובעיקר מה אי אפשר. ובמקום בו הוא נמצא היום, אין לו את היכולת או את הפריבילגיה לחלום.
| |
| − |
| |
| − | :העולם לא צריך תוכניות חדשות. הוא צריך אנשים עם חזון חדש. (דניאל קווין)
| |
| − | :אנשים שמסוגלים לדמיין אותו אחרת, ולפעול בכיוון. הרעיון הזה של לחשוב ולדבר על פתרונות, על מה אפשר לתקן, הוא הרעיון שלדעתי יכול להביא לכולנו באמת כיוון חדש להתפתח בו.
| |
| − |
| |
| − | :אני מסתכל על העולם שלנו ורואה כמה דברים כבר הצלחנו להשיג, ואני מסרב להיות פאסימי. אני בטוח שהמין האנושי מסוגל לצאת מהברוך שהוא נכנס אליו. אני יודע שאפשר ליצור עולם שבו יש משאבים שזמינים לכולם, שבו אנשים חיים בשפע, ושבו גם הטבע שאנחנו חלק ממנו נהנה מהקיום של בני האדם. אנחנו רק צריכים לשנות את מצב התודעה שלנו, וזה משהו שניתן לעשות באמצעות אימון פשוט. שון אקור מציע לתרגל חיוביות, ולגלות איך זה משפר לא רק את מצב הרוח שלנו, אלא גם מוביל אותנו לפרודוקטיביות ולהצלחה. יש דרכים נוספות לעשות את זה. מה שחשוב הוא שנבחר בצורה מודעת.
| |
| − |
| |
| − | :ברגע שכמות גדולה מספיק של אנשים תפסיק לקבל את העובדה ש"ככה זה" ותתחיל לחשוב איך זה יכול להיות, אנחנו נגלה שהשינוי קורה הרבה יותר מהר משחשבנו. המערכת מורכבת מאנשים, וכשהאנשים יתחילו לחיות אחרת, המערכת הזו תשתנה ביחד איתנו. אנחנו יכולים רק לעשות את הכל על מנת שהשינוי שאנחנו מקדמים או לוקחים בו חלק, יהיה שינוי לטובה.
| |
| | | | |
| | ===על מציאת בן/ת הזוג הנכון/ה=== | | ===על מציאת בן/ת הזוג הנכון/ה=== |
| שורה 861: |
שורה 453: |
| | ===unfriend=== | | ===unfriend=== |
| | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151664822094226&set=a.10150323606084226.351272.634049225&type=1 | | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151664822094226&set=a.10150323606084226.351272.634049225&type=1 |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/lior.kayavishai/posts/10203083575143023
| |
| − |
| |
| − | ===בדידות 2.0: לדעת להיות לבד זה המפתח למיגור הבדידות===
| |
| − | [http://www.ted.com/talks/sherry_turkle_alone_together שירלי טורקל בTED]
| |
| − | [http://www.whydontyoutrythis.com/2014/03/here-s-what-facebook-is-doing-to-your-brain-it-s-kind-of-shocking.html אנימציה בנושא של שימי כהן]
| |
| − |
| |
| − | ==unwar==
| |
| − | https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151854822109226
| |
| − |
| |
| − | ===10 הנקודות של יוס ברוך===
| |
| − | ;[http://thegreekisland.wordpress.com/מה-אפשר-לעשות/ יוס ברוך (2013), "מה אפשר לעשות?". האי היווני - בדרך למהפכה עממית, תרבותית ואנושית (בלוג) (אין תאריך מדוייק). נדלה בתאריך 25/10/2013]
| |
| − | :"איך משנים את המציאות? איך אני, הקטן יכול להשפיע על העולם הגדול הזה, עם המערכות הגדולות החזקות כל כך, עם הפוליטיקה הממוסדת, עם התאגידים, עם מקום העבודה שאני תלוי בו לקיומי ולפרנסת משפחתי?
| |
| − | :"יש לא מעט תשובות, אבל אני אנסה לתת פה אני מאמין קצר, של דברים פשוטים וקלים שאפשר לעשות, כל אחד ואחת בקטן, בחלקת האלוהים שלנו, כדי להשפיע ולשנות, יחד ובגדול. אשמח לשמוע עוד רעיונות והצעות.
| |
| − | :"הנחת היסוד כאן היא שכל המערכות הגדולות – מדינה, בנקים, מקומות עבודה, רשתות שיווק, מערכת הבריאות- כולן צריכות אותנו, הההמונים והצרכנים, לשם קיומן. הן תלויות בנו, הן קיימות כדי לשרת אותנו, ומרגע שאנחנו מבינים את הכח שיש לנו עליהן כשאנחנו מאוגדים, כל שנותר לנו הוא למקסם את הכח הזה.
| |
| − | :"אם כן, לפניכם הדרך הקלה לתיקון עולם, בעשרה צעדים פשוטים:
| |
| − |
| |
| − | :1. '''מצאו אפיקי השפעה מהנים, ובקיצור- תהנו מהדרך'''. אל תעסקו בפעילות שינוי או פעילות פוליטית שאינכם נהנים ממנה, או שאתם חלילה סובלים ממנה. אם היא גורמת לכם סבל, אתם לא צריכים להיות שם.party-ideas
| |
| − |
| |
| − | :2. '''התאגדו באיגוד מקצועי'''. אם אין לכם איגוד מקצועי במקום העבודה, אתם יכולים להקים אחד. רוב ארגוני העובדים הקיימים החלו מחבורה של שלושה או ארבעה עובדים שהחליטו לשנות את התנהלות מקום העבודה והתנאים שלהם. כח לעובדים (ארגון עובדים דמוקרטי) הוא ארגון מצוין להתאגד בו. גם מען הוא ארגון טוב. אפשר להתאגד גם בהסתדרות העובדים הכללית. עובד מאוגד הוא עובד מוגן יותר, תנאי העסקתו הוגנים יותר, ואופק ההעסקה שלו ארוך יותר. בדוק.demo-mishpachtonim
| |
| − |
| |
| − | :3. '''צירכו חדשות ממקורות מגוונים'''. מהדורת החדשות של ערוצי התקשורת הפופולאריים לא תמיד משדרת את האמת המלאה. זו לא קונספירציה, לכלי התקשורת המרכזיים יש אג'נדות, מוטיבציות עסקיות ופוליטיות, וגם לוחות זמנים עמוסים על גבול הבלתי אפשריים. יש מגוון ערוצי תקשורת אחרים המאפשרים חשיפה למציאות רחבה ומעניינת הרבה יותר. כמה דוגמאות: העוקץ, קפה גיברלטר, העולם אחרת, מגאפון, במחשבה שניה, J14 (אתר המאבק החברתי). (אם פספתי\השמטתי משהו, סליחה, ושתפו אותי).Unplugthesignal_download2
| |
| − |
| |
| − | :4. '''לכו להפגין פעם בחודש'''. צאו מהבית, כיתבו שלט על לוח קרטון, קחו את הילדים בעגלות ואת בן\בת הזוג, ולכו להפגין. הפגנות הן המסיבה הכי טובה בעיר, והן לא עולות שקל. זה גם חינוך טוב לילדים. כן, הם אומרים שזה לא תמיד אפקטיבי, הם אומרים שזה סתם לצעוק, הם אומרים שהם אדישים. זה ברור- מה ציפיתם שהם יאמרו? הם הרי רוצים אתכם זומבים אדישים בבית, רואים פרסומות ומכורים לקניות. זה לא נכון. הם סופר רגישים לענין הזה. אין אדם שמפגינים מול ביתו או משרדו, שלא מושפע מזה. הפגנות הן אמצעי הלחץ ההמוני האפקטיבי ביותר כדי להשפיע על אנשים. בגין הלך הביתה בגלל הפגנות. רבין, להבדיל, סבל מהן רבות, וזכה לרגעי חסד של נחת בזכות הפגנת השלום בערב בו נרצח, ואפילו ביבי להבדיל הקים את טרכטנברג בגלל הפגנות. בקיצור- לכו להפגין. זה גם כיף לא נורמלי :) הפגנה-בדרך-לצעדה
| |
| − |
| |
| − | :5. '''השמיעו את הקול שלכם'''. גם אם אתם ביישנים. גם אם אתם לא סופרים מהוללים. גם אם אתם חושבים "מה זה כבר ישנה?". יש לכם קול, ויש לכם דעה, השמיעו אותן. זה ישנה. השמיעו אותו במקום העבודה. השמיעו אותו אצל חברים. השמיעו אותו אחת ליום בטוקבק או בשיתוף בפייסבוק. קול ועוד קול ועוד קול בסוף יוצרים רעש גדול. ורעש גדול בסוף מזיז דברים.TK871842)_wa
| |
| − |
| |
| − | :6. '''אל תפחדו מביקורת'''. אל תחששו מהתנגדות. ביקורת מוצדקת היא דבר שצומחים ממנו. ביקורת לא מוצדקת, למי אכפת ממנה בכלל?{F69C8DC3-CA52-4EA5-B6AC-67FEE78C5CF6}
| |
| − |
| |
| − | :7. '''צמצמו צריכה'''. הבגדים שלכם הם על הכיפק. התסרוקת שלכם מעולה. הנעליים הישנות נוחות וכף הרגל התרגלה אליהם. אתם לא צריכים אייפון מהדגם האחרון. האוטו שלכם לא מגדיר אתכם. גם לא השעון, האייפד, הלפטופ, הספה בסלון והכוננית. אתם נמדדים יותר בזכות החיוך, החכמה, הנשמה, המילים והאופי שלכם, מאשר בזכות הבדים שאתם לובשים והחפצים המקיפים אתכם.
| |
| − |
| |
| − | :8. '''הקיפו עצמכם באנשים'''. היו כמה שיותר במחיצת אנשים אחרים, בדיאלוג, במפגשי חברים, בטיולים, בפיקניקים. המערכת רוצה אתכם מבודדים, מנוכרים נוחים להלעטה כמו פרות בכלובים. האדם הוא חיה חברתית (אריסטו). זיכרו – אנשים נותנים לכם כח. ואתם נותנים להם.open_siach1
| |
| − |
| |
| − | :9. '''כבו את הטלוויזיה'''. היא לא צריכה ללוות את היום יום שלכם. אתם לא צריכים את הטרטורים שלה מהתארגנות הבוקר ועד חצי שעת החסד שלפני השינה. תנו למוסיקה ללוות אתכם. תנו לשקט. תנו לציוץ ציפורים, לנביחות כלבים, לספרים, למה שבן\בת הזוג רוצים לומר לכם, לילדים שלכם, להורים שלכם. מגישי הטלוויזיה לא ילוו אתכם בבית החולים ולא יבואו לבקר אתכם בבית האבות. הם לא ישמחו בשמחתכם ולא ינחמו אתכם בשעת עצב. הם לא באמת בני אדם ממשיים, הם לא נוכחים בחייכם. הם מתפרנסים מלספר לכם סיפור שמישהו אחר רוצה שתשמעו. הקשיבו לסיפורים שמעניינים אתכם. כיתבו אותם בעצמכם.3961355144_cde9b4db4b_z
| |
| − |
| |
| − | :10. '''זה שלכם הדבר הזה'''. החיים שלכם. לא שלי. האופק פתוח. אני משאיר לכם את הסעיף הזה. מלאו אותו כרצונכם"
| |
| − | ===צוות מחבקיםות===
| |
| − | http://alllies.org/blog/archives/33845 חיבוק במקום תוקפנות - כך מתמודדים עם אלימות ושנאה
| |
| | | | |
| | ==ביחד== | | ==ביחד== |
| | ===לגעת=== | | ===לגעת=== |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?v=767888543240509&set=vb.650189708343727&type=2&theater על האמפתיה והסימפתיה (סרטון וידאו)]
| |
| − |
| |
| − | '''מאוד כדאי לתמלל את הוידאו הזה''' ותודה לליאור מנצ'ר
| |
| − |
| |
| | הכח של האומץ לגעת באחר, הוא הכח שבו אנו מצליחותים לשנות את המציאות. | | הכח של האומץ לגעת באחר, הוא הכח שבו אנו מצליחותים לשנות את המציאות. |
| | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=663220407024865&set=a.660146827332223.1073741834.414581845222057&type=1 איריס שגב (2013), "خيارنا السلام. דווקא שלום". פוסט עם תמונה בפייסבוק (קודם באמצעות תנועת "Crack in the Wall"), 30/6/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=663220407024865&set=a.660146827332223.1073741834.414581845222057&type=1 איריס שגב (2013), "خيارنا السلام. דווקא שלום". פוסט עם תמונה בפייסבוק (קודם באמצעות תנועת "Crack in the Wall"), 30/6/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 915: |
שורה 465: |
| | | | |
| | :"בסרט אומר איסמעיל חטיב שיותר קל לנו, היהודים, להתמודד עם הרג, עם מחבל מתאבד שיבוא ויהרוג בנו, מאשר עם מעשה אציל ואנושי כמו שהוא עשה. אני חוששת שזה נכון." | | :"בסרט אומר איסמעיל חטיב שיותר קל לנו, היהודים, להתמודד עם הרג, עם מחבל מתאבד שיבוא ויהרוג בנו, מאשר עם מעשה אציל ואנושי כמו שהוא עשה. אני חוששת שזה נכון." |
| − |
| |
| | ===להתאגד=== | | ===להתאגד=== |
| | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152783571140173&set=a.10151255008050173.812116.616045172 אמנון רבינוביץ' (2013), פוסט בפייסבוק, 26/4/2013, נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152783571140173&set=a.10151255008050173.812116.616045172 אמנון רבינוביץ' (2013), פוסט בפייסבוק, 26/4/2013, נדלה בו ביום] |
| שורה 933: |
שורה 482: |
| | * גם א' פורת. | | * גם א' פורת. |
| | ;[http://www.6tzvaim.com/node/2133 ברוך אורן (2013), "אמון." בלוג הועד המנהל, אתר שישה צבעים, 22/4/2013. נדלה בו ביום.] | | ;[http://www.6tzvaim.com/node/2133 ברוך אורן (2013), "אמון." בלוג הועד המנהל, אתר שישה צבעים, 22/4/2013. נדלה בו ביום.] |
| − |
| |
| | === המנעות משיפוט === | | === המנעות משיפוט === |
| | ;[https://www.facebook.com/moribunny/posts/10151687688832292 דניאל עוז (2013), "מוסריות זה לפעמים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 27/5/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/moribunny/posts/10151687688832292 דניאל עוז (2013), "מוסריות זה לפעמים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 27/5/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 943: |
שורה 491: |
| | | | |
| | :"תקשיבו, העולם כידוע מתחלק לשתי קבוצות - הקבוצה עם האנשים שמחלקים את העולם לשנים והקבוצה של האנשים שמסרבת לחלק את האנשים כל הזמן לקבוצות וקטגוריות. הקבוצה השניה, זו שבה יש רתיעה גדולה משיפוטיות, ובה יש רצון גדול לצמצם ולהגביל את השימוש בשיפוטיות, ואם כבר נאלצים להשתמש בשיפוטיות אזה עושים זאת רק במידה ורק תחת זכוכית מגדלת. וזו היא כנראה הקבוצה התודעתית שאליה תנועת המחאה מכוונת." | | :"תקשיבו, העולם כידוע מתחלק לשתי קבוצות - הקבוצה עם האנשים שמחלקים את העולם לשנים והקבוצה של האנשים שמסרבת לחלק את האנשים כל הזמן לקבוצות וקטגוריות. הקבוצה השניה, זו שבה יש רתיעה גדולה משיפוטיות, ובה יש רצון גדול לצמצם ולהגביל את השימוש בשיפוטיות, ואם כבר נאלצים להשתמש בשיפוטיות אזה עושים זאת רק במידה ורק תחת זכוכית מגדלת. וזו היא כנראה הקבוצה התודעתית שאליה תנועת המחאה מכוונת." |
| − |
| |
| − | אסי עזר על שי פירון:
| |
| − | [https://www.facebook.com/yoav.abramovich/posts/10153031439171959 עוד בנושא]
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/assiazarfanpage/photos/a.361356513907339.79906.361337253909265/734113386631648/?type=1 אסי עזר (2014), "יש לנו אויבים בקהילת הלהט"ב, אני לא חושב ששי פירון הוא אחד מהם"]
| |
| − | :לפני מספר חודשים הוזמנתי על ידי שר החינוך פירון למפגש עם ראשי מערכת החינוך. הקרנתי שם את הסרט שלי "אמא ואבא יש לי משהו לספר לכם" ומיד אחרי שוחחנו על הסרט. פירון הציג אותי ובדבריו אמר משהו שמאד הכעיס אותי. אני לא זוכר את הניסוח המדויק אבל השתמע מפורשות מדבריו שנטייה מינית היא משהו שניתן לשנות. כעסתי. מאד. אתה לא יכול להזמין אותי לשבת לידך כדי שתיראה נאור ומתקדם ובאותו זמן להגיד משפט כל כך מיושן, חשוך והומופובי. התווכחנו, ליד כל סגל מערכת החינוך הבכיר. כעסתי עליו. אבל ניהלנו ויכוח ענייני ומכובד.
| |
| − | כל היום חשבתי על הויכוח שלנו אחר כך. והאמת, לכשנרגעתי, כעסתי על עצמי שכל כך כעסתי עליו.
| |
| − | למה? כי לפחות הוא מנסה. לפחות הוא בוחר לנהל דיאלוג, גם בידיעה שהוא ישלם על כך מחיר גדול מול הקהילה שממנה הוא מגיע.
| |
| − | והוא עושה דרך. כמו שההורים שלי (שאמרו דברים חשוכים לא פחות) עשו ועושים דרך.
| |
| − | ואני בוחר לכבד את זה.
| |
| − | אתמול התפרסם ראיון עם השר פירון שגם שם, הוא אמר טקסט מבאס מאד לקהילה ולכל מי שמאמין בשיוויון. טקסט מבאס מאד שיוצא משפתיו של שר החינוך, מי שאמור להוות דוגמא לכל מורי ומחנכי ותלמידי ישראל. אפשר לראות את ההשלכות החמורות לדבריו של השר פירון בטוקבקים. הוא מקבל חיבוק חם מכל מיני הומופובים עלובים.
| |
| − | מבאס.
| |
| − | ושוב, כעסתי עליו. מאד. וראיתי איך בפייסבוק חבריי הגאים קורעים לו את הצורה, וכמעט שעשיתי את זה גם אני.
| |
| − | אבל אז החלטתי שלא.
| |
| − | כי די.
| |
| − | מותר למישהו לחשוב אחרת ממני, כל עוד הוא מוכן להקשיב לי, כל עוד ברגע האמת (בהצבעות בכנסת) הוא מצביע נכון! לא אצטרף ללינצ'ים הפייסבוקים הכל כך רווחים לאחרונה, כל עוד אני רואה בוודאות שהוא עושה כל מה שהוא יכול כדי ללמוד ולהבין מי אני.
| |
| − | ובעיני הוא עושה.
| |
| − | חברים, שי פירון הוא כרגע הרב היחידי שבאופן מוצהר וגלוי מנהל דיאלוג בריא עם קהילת הלהט"ב.
| |
| − | ונכון, לפעמים זה דיאלוג מעצבן, ומכעיס אבל אין מה לעשות,
| |
| − | לא הכל שחור ולבן. והכל הוא כן תהליך.
| |
| − | אני בוחר לכבד ולהעריך ולהמשיך לנהל דיאלוג, כי עד כה, ברגעי האמת, כשהגיעה העת להצביע בכנסת ולשנות משהו עבורי ועבור הקהילה שממנה אני מגיע, שי פירון עשה את המעשה הנכון.
| |
| − | ואני מאמין בלב שלם שהוא ימשיך לעשות כך, גם אם לעיתים זה מתנגד עם הערכים עליהם הוא גדל והתחנך.
| |
| − | יש לנו אויבים בקהילת הלהט"ב, אני לא חושב ששי פירון הוא אחד מהם.
| |
| − |
| |
| | === קהילת הברנרים (Burning man): קבלה רדיקלית ככלי ליצירת מרחב ביטוי === | | === קהילת הברנרים (Burning man): קבלה רדיקלית ככלי ליצירת מרחב ביטוי === |
| − | ברנינג מן הוא פסטיבל אומנותי שמתקיים בכמה מקומות בעולם. ראו גם [[הפוליטיקה של הברנינג מן]]. הפסטיבל הוא מעין איזור אוטונומי זמני, המופק כעיר מדברית מנותקת מהמציאות הקפיטליסטית - ובה מתקיימים ערכים שונים, בין היתר אי-מסחריות וכלכלת מתנות.
| |
| − |
| |
| − | ראו גם '''[[הפוליטיקה של הברנינג מן]]'''
| |
| − |
| |
| | [http://m.youtube.com/watch?v=o_38I3MQscM מסביר על 10 הכללים של הברנינג מן] | | [http://m.youtube.com/watch?v=o_38I3MQscM מסביר על 10 הכללים של הברנינג מן] |
| − | ראוי לחבר למייקל סטון לגבי מגוון, וגם לטקסט של ברוך אורן על מגוןן ומרחב ציבורי: | + | ראוי לחבר למייקל סטון לגבי מגוון, וגם לטקסט של ברוך אורן על מגוןן ומרחב ציבורי. |
| − | ;[http://j14.org.il/articles/34095 ברוך אורן (2012), "זה רק רווח נגד אנושיות: ואתה עדיין לא יודע באיזה צד אתה". j14.org.il - האתר הרשמי של המחאה, 20/8/2012. נדלה בתאריך ...]
| + | |
| − | ;יש לכלול בשלמותו
| + | |
| − | | + | |
| − | ;[http://midbrain.org.il/doku.php?id=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA והנה מאמץ לתרגם את הטקסט של הברנרים לעברית] [http://midburn.org/?page_id=12 עוד מאמר על 10 העקרונות בעברית]
| + | |
| − | | + | |
| − | ;[https://www.facebook.com/groups/390121154373266/704257786292933 לוני נתנזון (2014), "הפריווילגיה לפסול או לטרפד פעילים שאנחנו לא אוהבים את האופי שלהם". סוכני מעבר וחברים (קבוצת פייסבוק סגורה), 26/3/2014. נדלה בו ביום]
| + | |
| − | :סוכנות וסוכנים בזמנים של מעברים
| + | |
| − | :מה שלומכם?.
| + | |
| − | :עלתה לי תהייה וזאת הקבוצה שרציתי להעלות אותה בה. כי סומך עליכן.
| + | |
| − | :במהלך הגל של המחאה 2011-2012 נפגשנו עם כל מני אנשים ודמויות. היינו צריכים לעבוד יחד עם אנשים שלא הכרנו בכלל. נוצרו קבוצות אורגניות וחיבורים טבעיים וגם לא מעט קונפליקטים. היו התנהלויות מכל מני סוגים. נוצרו סטיגמות ודימויים על אנשים מסוימים . וזה ממשיך איתנו גם ב-2014. בא לי לפתוח את זה [..]
| + | |
| − | :[..]
| + | |
| − | :מה אני שואל בכל החפירה הזו בעצם?.. אני שואל האם במצבנו אנו, שישנה יחסית מעט עשייה לכמות האתגרים, האם יש לנו את הפריווילגיה לפסול או לטרפד פעילים שאנחנו לא אוהבים את האופי שלהם?. או שמא זה חשוב לחשוף את "פרצופיהם האמיתיים" למען לא יצברו כוח על התמימות של האנשים.
| + | |
| − | :באמת אני שואל.. תודה! :-)
| + | |
| − | ====עברית-משוחררת-מגדר ככלי לקבלה רדיקלית והתנגדות בשדה השפה====
| + | |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152628005526380&set=p.10152628005526380&type=1&theater תמונה בנושא]
| + | |
| − | | + | |
| − | [https://www.facebook.com/itayamdu/posts/10152647746221069 דיון מוצלח מאוד בנושא]
| + | |
| − | | + | |
| − | וגם במילון ברוך אורן לחידושי השפה "עברית משוחררת מגדר"
| + | |
| − | ====ומנגד: האם להאכיל את הטרול?====
| + | |
| − | שירי אייזנר על הישרפות ברשת
| + | |
| | | | |
| | === להתסתכל במראה ולראות את עצמי: בדרך לשינוי חברתי עוברים בשינוי עצמי === | | === להתסתכל במראה ולראות את עצמי: בדרך לשינוי חברתי עוברים בשינוי עצמי === |
| שורה 1,003: |
שורה 502: |
| | :"ועדיין, אין דבר שמתחשק לי עכשיו יותר מאשר נקניקיה עם כבוד. או בלי כבוד. | | :"ועדיין, אין דבר שמתחשק לי עכשיו יותר מאשר נקניקיה עם כבוד. או בלי כבוד. |
| | :"דילמה." | | :"דילמה." |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/558817714187956 ליאור מנצ'ר (2013), "התייעצת איתי". פוסט על פרטי על הקיר של ברוך אורן, 14/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"התייעצת איתי איזה סוג של מחאה יכולה לעורר שינוי בחשיבה, למשוך תשומת לב ללא אנרגיות אלימות. ראיתי את הסרטון הזה והתלהבתי מהרעיון. להושיב אנשים זה מול זה, במרחב הציבורי, ללא דיבורים ובודאי ללא מגע ושפשוט יסתכלו זה לזה בעיניים כמה זמן שהם רוצים.
| |
| − | :"זה חכם, זה פשוט, זה מצטלם נפלא ולא דורש הרבה."
| |
| | | | |
| | === ולפעמים עדיף לבד=== | | === ולפעמים עדיף לבד=== |
| שורה 1,115: |
שורה 610: |
| | | | |
| | https://picasaweb.google.com/107883140867456733512/1172013#" | | https://picasaweb.google.com/107883140867456733512/1172013#" |
| − | ===בין אמא ואבא===
| |
| − | ;[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4492166,00.html דפנה הקר (2014), "נשים עובדות, גברים משתמטים". ynet דעות, 25/2/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"הנתונים המעציבים הללו מעידים על כך שלמרות העלייה המשמעותית בתעסוקת נשים בשכר, בחברה הישראלית נשים הן עדיין ההורה המטפל העיקרי במשק הבית ובבני המשפחה ואילו גברים נהנים מהכנסה גבוהה יותר בשוק העבודה בשכר תוך שהם לא ממלאים את חלקם השווה בעבודת הבית והטיפול. החוק הישראלי הקיים בקשר לגירושים לוקח את המציאות החברתית הזו בחשבון, וטוב שכך.
| |
| − |
| |
| − | :"כדי שהמציאות המגדרית הזו תשתנה, צריכים להתרחש שני שינויים משמעותיים. ראשית, גברים ישראלים צריכים לחלוק עם בנות זוגם את ביצוע מטלות הבית והטיפול בילדים. שנית, שוק העבודה בשכר צריך להפסיק לצפות לעובדים מחוסרי מחויבויות משפחתיות"
| |
| − |
| |
| − | וטענת המטקבקים - אלו הן בדיוק מסקנות שיפמן-([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4492166,00.html שם, טוקבק 28])
| |
| − | :"נוסחת שיפמן נותנת מענה לכל המצבים:
| |
| − | :1) כאשר האם שוהה רוב הזמן עם הילדים
| |
| − | :2) כאשר האם מרוויחה פחות מהאבא
| |
| − | :3) (אך גם) כאשר האבא והאמא מרוויחים דומה ומתחלקים חצי חצי השהות עם הילדים."
| |
| − | ===פוליאמוריה===
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151862406519159&set=gm.679372575469576&type=1 תמונה עם רשיון מתאים]
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=836131519746240&set=a.176475589045173.46806.100000481996007&type=1 אורלי ברלב (2013), "פוסט סיכום 2013 - אישי (וחשוף) מתובל במהפכני". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, נדלה ב7/2/2014]
| |
| − |
| |
| − | בשנה האחרונה יצאתי למחקר מעשי. אחרי כמה שנים שבהן חשבתי על זה, ואחרי עוד שנה-שנתיים שרציתי לבדוק את זה ולא יצא, בשנה האחרונה סופסוף בדקתי על עצמי, גופי ובשרי (ליטרלי) איך זה להיות פוליאמורית.
| |
| − |
| |
| − | הגדרה:
| |
| − | פוליאמוריה (מלטינית: ריבוי אהבות) משמעותה קשר רומנטי עם יותר מאדם אחד. ובקשר רומנטי עם יותר מאדם אחד, אני לא מתכוונת ליחסים פתוחים שבהם יש מערכת יחסים רומנטית אחת ובנוסף יש חופש לפרטנרים מיניים נוספים. לא בזה מדובר.
| |
| − | פוליאמוריה אומרת שאפשר לאהוב - ממש לאהוב אהבה רומנטית עמוקה - יותר מאדם אחד, ובמקביל לקשר או קשרים אחרים.
| |
| − | במילים אחרות - פוליאמוריה היא ההפך המוחלט ממונוגמיה.
| |
| − |
| |
| − | אז אחרי שהגדרנו את שצריך היה להגדיר, נחזור למחקר שלי.
| |
| − |
| |
| − | בשנה האחרונה היו לי שתי מערכות יחסים רומנטיות במקביל עם שני גברים שונים. שני הצדדים ידעו על זה, זה היה גלוי ושקוף וידוע, וגם לכל אחד מהצדדים היו את העניינים שלו.
| |
| − |
| |
| − | קראנו לזה בפשטות "אהבה חופשית".
| |
| − |
| |
| − | אני אקדים ואומר כבר עכשיו ששתי מערכות היחסים האלה הסתיימו, אחת לפני חודשים רבים והשנייה לפני חודשים אחדים. אבל הן לא הסתיימו בשל מחסור באהבה או קושי לנהל ריבוי אהבות. זה נגמר בגלל נסיבות החיים. כמו שקורה לפעמים…
| |
| − |
| |
| − | כשאני מספרת לאנשים על "אהבה חופשית" או פוליאמורית תמיד עולות השאלות הקבועות:
| |
| − | ואין קנאה ורכושנות?
| |
| − | איך בכלל אפשר לאהוב יותר מאדם אחד?
| |
| − | והאם זה לא הורס את כל תחושת היציבות והביטחון שמעניקה המונוגמיה? הרי בכל רגע יכול מישהו חדש להיכנס לתמונה והקשר יכול להסתיים…
| |
| − |
| |
| − | אז התשובות הן די פשוטות בעצם.
| |
| − | כן, לפעמים מרגישים קנאה. אבל עובדים איתה. היא חלק מהעניין, חלק מהאתגר והיא גם מהווה הזדמנות לצמיחה משותפת.
| |
| − | ואני כותבת ש- *לפעמים* מרגישים קנאה, כי לא תמיד חשתי קנאה כשבן הזוג האחרון שלי למשל, יצא עם מישהי אחרת. היו רגעים רבים שבהם לא חשתי קנאה, כי ידעתי שהוא עושה משהו טוב למען עצמו ושמחתי עבורו באמת ובתמים.
| |
| − | וכמה נעים להרגיש ככה. כמה משחרר!
| |
| − |
| |
| − | בעניין הזה אגב, תמיד נהוג לחשוב שלהתאהב באדם נוסף, זה בא על חשבון האהבה הראשונה. אבל כשיוצאים מנקודת הנחה שאפשר ומותר לאהוב יותר מאדם אחד, התוצאה יכולה להיות בדיוק ההפך: אהבה מגבירה אהבה, תשוקה מגבירה תשוקה. זה לא אחד על חשבון השני... זה בנוסף!
| |
| − |
| |
| − | ולגבי היכולת לאהוב יותר מאדם אחד… כל הורה ליותר מילד אחד יכול לספר איך הלב מתרחב כשמגיע הילד השני. זה קל. הלב, כשריר גמיש, פשוט גדל. יש מקום לכולם.
| |
| − |
| |
| − | וכך הגענו לחלק שהכי מטריד אנשים: מה עם היציבות? מה עם הביטחון?
| |
| − | אז ראשית, חשוב שנזכיר שגם במונוגמיה אין ביטחונות. אחד מכל שלושה זוגות בישראל מתגרש. בארצות הברית זה אחד משניים. ועוד לא אמרתי מילה על כך שחוסר נאמנות מינית בנישואים הוא עניין, איך לומר, נפוץ. אבל יותר מעניין מזה, זו השאלה מה עושה חופש למערכת יחסים. וזו הסיבה שאני בכלל כותבת את הפוסט הזה. כי אני רוצה לדבר על חופש.
| |
| − |
| |
| − | במערכות היחסים החופשיות שהייתי בהן, דווקא החופש הוא זה שהגביר את היציבות. ודווקא החופש הוא זה שהעמיק את הקשרים. ודווקא החופש הוא זה שהגדיל את עוצמת האהבות. ודווקא החופש הוא זה שנתן לי את התחושה המלאה והחזקה של להיות נאהבת כפי שאני, בדיוק כפי שאני.
| |
| − |
| |
| − | כי כשחיים חופשי ופתוח, אז במידה מסוימת העתיד המשותף שאליו צועדים הוא פחות מובן מאליו. ואז ההווה נוכח במלואו. כאן ועכשיו. וכל יום משותף נחווה לעומק וביראת כבוד לרגע עצמו, ולחוויית הביחד.
| |
| − |
| |
| − | וכך מצאתי את עצמי בכל יום בוחרת מחדש באהוביי, ובכל יום גם נבחרת מחדש.
| |
| − | פעמיים.
| |
| − | ואיזו עוצמה זו.
| |
| − | וכמה אהבה זו.
| |
| − |
| |
| − | אז כן. חופש ואהבה. יחד.
| |
| − |
| |
| − | בן זוגי האחרון ואני שוחחנו הרבה על נושא החופש. אחד הדברים שהוא אמר לי, זה שההשפעה של החופש עבורו איננה רק סביב הרצון להתחבר עם עוד אנשים, אלא שזה נוגע בכל. לכל אחד הייתה הזכות בכל רגע לנהל את יומו כפי שהוא רוצה, והייתה פתיחות מוחלטת לרצונות השונים, תוך תקשורת אמיתית כנה וגלויה על הכל. "איתך אני יכול לדבר על הכל בלי חשש. איתך אני יכול לדבר על הכל בלי לפחד איך תגיבי, ואם תתאכזבי או תכעסי. איתך הרגשתי בטוח לחשוף את הכל, ומתוך כך הרגשתי שאני יותר פתוח וגלוי בפני עצמי".
| |
| − |
| |
| − | ***
| |
| − |
| |
| − | אז למה אני יושבת וכותבת פוסט כל כך אישי במרחב הכל כך ציבורי של הפייסבוק?
| |
| − |
| |
| − | כי כשעושים מהפכה, שאינה רק כלכלית או פוליטית או חברתית, אלא ממש מהפכה תרבותית, כדאי שנבחן את כל הנחות היסוד שגדלנו עליהן. וכדאי ללמוד להטיל ספק בכל. ממש בכל. גם במבנה המסורתי של הזוגיות שגדלנו לתוכו.
| |
| − |
| |
| − | אגב, אני מודה שלמחקר האישי הזה שלי ניגשתי מבלי להעמיק יותר מדי בידע תיאורטי בנושא. למרות שישנם מחקרים על מונוגמיה בקרב בעלי חיים (מיעוט זעיר) או על מונוגמיה בקרב חברות שונות של בני אדם (כיום ולאורך ההיסטוריה והפרה-היסטוריה - מיעוט גם כן), אני בחרתי להתחיל בהתנסות. בעיקר מתוך ההבנה האישית שלי, שאין שום דבר הגיוני או טבעי (עבורי) במונוגמיה. למעשה, הבנתי שמונוגמיה - בוודאי כמוסכמה החברתית והאחת והיחידה לחוויית אהבה - היא למעשה כבלים תרבותיים שנוגדים את הגנים של רבים מאיתנו.
| |
| − |
| |
| − | ולא, אין בפוסט הזה קריאה לכולם לנטוש את המונוגמיה ולרוץ למשהו אחר. יש כאן סיפור אחד, על מחקר אישי אחד שעדיין נמצא בחיתוליו (בכל זאת רק שנה אחת של תרגול מעשי), וכל זה בזמן שאינני חושבת שזה בהכרח המודל שמתאים לכולם. אבל כדאי להתחיל לדבר על זה, בשביל אותם אלה שעבורם זה בדיוק הדבר שהם צריכים.
| |
| − |
| |
| − | צריך גם לומר שלניסוי הזה ניגשתי אחרי שכבר סימנתי וי על הקמת משפחה. התחתנתי, הבאתי לעולם שתי ילדות, התגרשתי ואין לי רצון לעוד ילדים. אולי ממקום כזה, קל יותר לצאת לדרך כזו במבנה החברתי שבו אנחנו חיים. אחרי הכל אנחנו לא חיים בשבט, וצריך כפר שלם כדי לגדל ילד, ויש כאן אתגר לא קטן. מצד שני, גם לו הייתי היום רווקה בתחילת הדרך (אבל עם התובנות שיש לי היום), אני לא מאמינה שהייתי בוחרת במודל המונוגמי הסטנדרטי.
| |
| − |
| |
| − | אגב, חשוב לי לציין, שבתוך כל החופש הפוליאמורי הזה, היו תקופות שלמות עם בן זוגי האחרון שבהן בפועל התנהלנו במונוגמיה. ולמרות שבפני כל אחד עמדה תמיד האפשרות להיפגש עם עוד אנשים, היו זמנים רבים שבהם כל מה שרצינו היה להיות אחד עם השני, ורק אחד עם השני. אבל זו לא הייתה מונוגמיה אוטומטית. זו הייתה בחירה חופשית.
| |
| − |
| |
| − | אז בזמן שאנחנו מחפשים לצאת לחופשי מכבלי התרבות, אני מניחה כאן עוד אפשרות לחופש. כי עבורי, שנת 2013 הייתה שנה של חופש ואהבה.
| |
| − |
| |
| − | זאת הייתה עבורי שנה שבה הלכתי על הקצה.
| |
| − | זאת הייתה שנה שבה ניסיתי משהו חדש שלא ניסיתי אף פעם (וגיליתי שהוא טוב לי).
| |
| − | זאת הייתה שנה שבה הבנתי באמת ולעומק כמה רחב הלב, וכמה גמיש ופתוח הוא.
| |
| − |
| |
| − | זאת הייתה השנה שבה טעמתי אהבה וחופש יחד.
| |
| − | וגיליתי שאני רוצה את שניהם.
| |
| − | ושאפשר.
| |
| − |
| |
| − | ***
| |
| − |
| |
| − | את הפוסט הזה אני רוצה לכתוב כבר הרבה זמן. ואי שם עוד חשבתי שאפתח אותו במילים "אני פוליאמרית". אבל האמת היא שלא רק שאני לא מונוגמית, אני אפילו לא פוליאמורית.
| |
| − | אני פשוט חופשיה.
| |
| − | ====על האיזון בין זריזות ובין היכולת לעשות בתיאום קהילתי====
| |
| − | אלישע אלכסנדר מוטרד מהקפיצה של האגודה להפגנה מול הבית של שר הפנים בסוגיית התינוקות בפונדקאות שלא הצליחו לצאת מתאילנד. כאשר לשיטתו האחראיות לבעיה ולפתרונה הן חברות מסחריות לתיווך פונדקאות, ולא שר הפנים. ואם כבר יש בעיה ממשלית, אז היא שייכת לשר החוץ. https://www.facebook.com/elisha.alexander.75/posts/276953272454917
| |
| − |
| |
| − | ועם זאת, יש לבחון כל שר -מאיזו מפלגה הוא מגיע ומאיזו מפלגה מגיע שוקי?
| |
| − |
| |
| − | "יותר ממה שאני מוטרד מההתנהלות העדרית של הקהילה הגאה לאחרונה, אני מוטרד מחוסר האחריות המשווע של אירגוני הקהילה ו"בכיריה". לאחרונה נדמה שכמעט כל פעילות מחאתית מונעת מאחורי הקלעים בידי אינטרסים זרים לקהילה, בין אם מפלגתיים ובין אם מסחריים. מילא שאנשים פרטיים לא בקיאים בתהליכים מורכבים ורצים להפגין ולמחות מבלי להבין את ההשלכות, אבל האם לא ניתן לסמוך על אירגוני קהילה שיבררו נושאים עד הסוף לפני שהם מצטרפים לעדר? מה קרה לדיבורים היפים של האגודה על חשיבות שיתוף פעולה ותאום? ההתנהלות הזו היא טיפשות פוליטית, ולא רק שלא מקדמת את הקהילה, אלא מזיקה לה לטווח הארוך ובעיקר מקדמת את הידיים הנעלמות המכוונות את העדר."
| |
| − |
| |
| − | רותם לימר צוחק באותו שירשור ששר הפנים הוציא הודעה בנושא הזה באותו שבוע לפני ההפגנה.
| |
| − |
| |
| − | שר החוץ = ליברמן?
| |
| − | שר הפנים = גדעון סער = ליכוד
| |
| − |
| |
| − | לימוד זריז מגלה כי הפתרון בסופו של דבר הגיע דווקא מצד משרד החוץ, שהיה עליו לגבש את המדיניות בנושא ולחתום על מסמך משפטי. המסמך המשפטי של משרד החוץ, הוא זה שלכאורה פתר את העניין. news.walla.co.il/?w=//2714440
| |
| | | | |
| | ==שילוב מאהבים== | | ==שילוב מאהבים== |
| | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000818216#fromelement=hp_morearticles דפני ליף]: | | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000818216#fromelement=hp_morearticles דפני ליף]: |
| | :"אין לנו חברה אזרחית חדשה כי אנחנו לא יודעים לעמוד על מה שדומה בינינו. אם המחירים ימשיכו לעלות והשכר לא ישתנה, הגל הבא של המחאה ייראה אחרת לגמרי. זה יתחיל בשכונות וזה יהיה אלים. לא בקטע של ללכת ולשרוף חנויות, אלא פשוט כי כשלאנשים אין מה לאכול ואין להם איך להאכיל את הילדים שלהם, אז הם יצאו לגנוב. זה מה שיקרה. יהיה רגע שבו לא יהיה שווה לבן אדם ללכת לעבודה, ואנחנו לא רחוקים משם. אנשים שעולים לישראל אומרים 'אנחנו לא מבינים איך אנשים שורדים פה'. איך זה שזה מקום כל-כך יקר? זה ממש מטורף"." | | :"אין לנו חברה אזרחית חדשה כי אנחנו לא יודעים לעמוד על מה שדומה בינינו. אם המחירים ימשיכו לעלות והשכר לא ישתנה, הגל הבא של המחאה ייראה אחרת לגמרי. זה יתחיל בשכונות וזה יהיה אלים. לא בקטע של ללכת ולשרוף חנויות, אלא פשוט כי כשלאנשים אין מה לאכול ואין להם איך להאכיל את הילדים שלהם, אז הם יצאו לגנוב. זה מה שיקרה. יהיה רגע שבו לא יהיה שווה לבן אדם ללכת לעבודה, ואנחנו לא רחוקים משם. אנשים שעולים לישראל אומרים 'אנחנו לא מבינים איך אנשים שורדים פה'. איך זה שזה מקום כל-כך יקר? זה ממש מטורף"." |
| − | ===כשהמדינה משתפת פעולה עם העבריינים===
| |
| − | ====צה"ל וכנופיית תג-מחיר====
| |
| − | ;[http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=3855 יוסי גורביץ' (2014), "צה”ל משקר לך, מותק (והוא ממש גרוע בזה)". החברים של ג'ורג' - ביקורת שמאלית וליברלית ומעקב אחר התפרקותה של ישראל (בלוג), 10/4/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :שני חלקי הכנופיה זקוקים זה לזה: בלי המתנחלים, הצבא היה נותר ללא רוב המשימות שלו, ובלי הצבא, טרור המתנחלים לא היה יכול להמשך.
| |
| | ===פערים זה עניין של תודעה=== | | ===פערים זה עניין של תודעה=== |
| | ;[https://www.facebook.com/lior.mencher.1/posts/491937307542664 ליאור מנצ'ר (2013), "העיקר שהסטקים נפלאים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 27/6/2013. נדלה בתאריך 29/6/2013] | | ;[https://www.facebook.com/lior.mencher.1/posts/491937307542664 ליאור מנצ'ר (2013), "העיקר שהסטקים נפלאים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 27/6/2013. נדלה בתאריך 29/6/2013] |
| שורה 1,312: |
שורה 700: |
| | :רק שבאמת נפנה את עצמנו מלשנוא את מי ששונה, חרדים חילונים מתנחלים אוהדי ביתר פליטים בדואים ערבים דרוזים אשכנזים מזרחים וכו... רק אז אולי יוכל משהו פה להשתנות באמת. | | :רק שבאמת נפנה את עצמנו מלשנוא את מי ששונה, חרדים חילונים מתנחלים אוהדי ביתר פליטים בדואים ערבים דרוזים אשכנזים מזרחים וכו... רק אז אולי יוכל משהו פה להשתנות באמת. |
| | | | |
| − | ===כחול לבן או דמוקרטיה?===
| |
| − | [https://www.facebook.com/tal.amit4 טל עמית] מסביר שאי אפשר לדבר על דמוקרטיה כאשר מתנוססים דגלי כחול לבן ברקע:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/events/549325891856004/permalink/549632271825366/ טל עמית (2014), "מה זה פה?" פוסט על הקיר של הפגנת "לא ניתן לקיצוניות לנצח - תג מאיר" בכיכר רבין, 8/7/2014. נדלה בו ביום] ואף הוסר מהרשת
| |
| − | :מה זה פה? השמאל הלאומי? השמאל הציוני? שלום עכשיו? מרצ? עתיד כחול לבן? מפלגת העבודה?
| |
| − | :למה יש דגל ישראל בתמונת הקאבר? בשמו נעשים כל העוולות ב-66 שנה האחרונות, אם לא שמתם לב. יהודית היא לא דמוקרטית, מספיק לשחרר את הצביעות הזאת- גם אם עליה התחנכתם. זה לא עובד ולא צודק. מרגיש לי פה אלדד יניבי. אודה אם לא תביאו דגלי ישראל.
| |
| | ===להט"ב=== | | ===להט"ב=== |
| | ;[http://bidyke.wordpress.com/2011/08/16/%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%A6%D7%A8-%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95/ שירי אייזנר, "אהבה ללא גבולות: התעלמות מהגבולות לא תמחק אותם". שחור סגול - על ביסקסואליות, פמיניזם ופוליטיקה רדיקלית (בלוג), 16/8/2011]: '''יש שם גם תמונה מהממת של כביסה שחורה''' | | ;[http://bidyke.wordpress.com/2011/08/16/%D7%A7%D7%A6%D7%A8%D7%A6%D7%A8-%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95/ שירי אייזנר, "אהבה ללא גבולות: התעלמות מהגבולות לא תמחק אותם". שחור סגול - על ביסקסואליות, פמיניזם ופוליטיקה רדיקלית (בלוג), 16/8/2011]: '''יש שם גם תמונה מהממת של כביסה שחורה''' |
| שורה 1,393: |
שורה 776: |
| | | | |
| | ועם זאת צריך לזכור שישנם פערים תרבותיים מאוד משמעותיים בין הצדדים לקוי 67. ברשות הפלסטינית תוכל למצא עצמך חצי שנה בכלא על פרסום פוסט בפייסבוק שמבקר את הממשל - פעולה שכמעט כל פעיל חברתי עושה בישראל פעם ביום. [https://www.facebook.com/shai.ziv1/posts/10151539957134596 אצל שי זיו] | | ועם זאת צריך לזכור שישנם פערים תרבותיים מאוד משמעותיים בין הצדדים לקוי 67. ברשות הפלסטינית תוכל למצא עצמך חצי שנה בכלא על פרסום פוסט בפייסבוק שמבקר את הממשל - פעולה שכמעט כל פעיל חברתי עושה בישראל פעם ביום. [https://www.facebook.com/shai.ziv1/posts/10151539957134596 אצל שי זיו] |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/yoav.fekete/posts/10153896507025088 יואב פקטה (2014), "אז חשבתי הרבה על ענין של חוק "המישוש"". פוסט על הקיר האישי, 2/3/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | אז חשבתי הרבה על ענין של חוק "המישוש"
| |
| − | שאחד החלקים הלכאורה הזוים בו הוא שעל סמך חדש לעבירה עתידית מותר להיכנס לבית של אדם לעשות בבית חיפוש, כולל במחשב וכ
| |
| − | כל זאת ללא צו וללא הודעה לאותו אדם, אפילו לא לאחר מעשה
| |
| − |
| |
| − | האמתי שהבנתי שבעצם זה כבר מה שקור בשטחים
| |
| − | בסה"כ המשטר רוצה להכשיר חוקית את הפרקטיקות שהוא משתמש בהם ביום יום. בעצם זה חוק ראוי, שמטרתו הורדת המסיכה
| |
| − | ואמריה שאם זה מוסרי לעשות את זה כלפי הפלסטינים
| |
| − | ומיכוון שאנחנו הכי מוסירם בעולם זה אומר שזה מוסיר לעשות את זה כלפי אזרחי המדינה
| |
| − | הרי אחרת זה להודות שאנחנו לא מוסרים כלפי הפלסטינים
| |
| − | ואז נצטרך להודות שאנחנו לא הכי מוסרים בעולם
| |
| − |
| |
| − | בימשור אחר זה ענין של קרמה,
| |
| − | מה שאת\ה\אני , עושה כחלק מעם לאחרים, עושים לך בחזרה
| |
| − | הרווחנו את זה בישור כששתקנו כשנקטו בשיטות האלה כלפי אחרים
| |
| − | ועכשיו כשהנורומות האלה נכנסות אלינו הביתה.......
| |
| − |
| |
| − | ולמי שלא מבין על מה אני מדבר שיקרא מקרה שקרה שבוע שעבר
| |
| − | נכנסו לבית של חשוד פסלטיני,
| |
| − | חשוד בכך שתכנן פעילות חבלנית
| |
| − | אך אם זאת מדובר בפשיעה עתידית,, נוראית ככל שתיהי, מדובר בפשיעה עתידית.
| |
| − | הקיפו את הבית, סירב החשוד לצאת
| |
| − | רו על הבית טיל, שברו את הקירות אם טרקטור
| |
| − | עדין סירב לצאת
| |
| − | נכנסו פנימה והרגו אותו
| |
| − | הוא לא הרים נשק
| |
| − | הוא לא ירה על אף אחד
| |
| − | פשוט סירב לצאת מביתו
| |
| − | חשוד בפשיעה עתידית
| |
| − |
| |
| − | מי שמפעיל משטרת מחשבות על פשיעה עתידית כלפי האחר
| |
| − | סופו שתוםעל כלפיו
| |
| | | | |
| | ===מזרחיות=== | | ===מזרחיות=== |
| שורה 1,506: |
שורה 855: |
| | משהו אישי לסיום הפוסט הארוך הזה- רשמתי לפני שוב שאני נוטה להשתכנע מהר מדי, להגיב חריף מדי, לפסוק משפט במעמד צד אחד. זה חלק מהאימפולסיביות של הפרעת הקשב שלי ומהשטחיות שאני לוקה בה באופן כללי. אני כנראה כבר לא אשתנה מהותית, אבל אעשה השתדלות. כקוראים עליכם לקחת את זה בחשבון..." | | משהו אישי לסיום הפוסט הארוך הזה- רשמתי לפני שוב שאני נוטה להשתכנע מהר מדי, להגיב חריף מדי, לפסוק משפט במעמד צד אחד. זה חלק מהאימפולסיביות של הפרעת הקשב שלי ומהשטחיות שאני לוקה בה באופן כללי. אני כנראה כבר לא אשתנה מהותית, אבל אעשה השתדלות. כקוראים עליכם לקחת את זה בחשבון..." |
| | | | |
| − | ===מבקשי מקלט===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/tammar.hoffman/posts/10152174114084524 תמר הופמן (2014), "קצת על הסתננות למדינת ישראל". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 7/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :ב-1973 שרתתי בחיל המודיעין ביחידה שהיה לה "מרחב" בו שהיתי בבאר שבע.
| |
| − | :מידי יום, כמה פעמים במהלך היום נהגנו לקבל עידכונים מהפיקוד (דרום) על חציית הגבולות (מצרים ודרום ירדן). לפעמים זו היתה קבוצת מטיילים עם נעלי פלדיום (שנקראו אז נעלי קומנדו, לפחות בז'רגון הצה"לי), על חיות מחיות משונות שחצו את הגבול ועוד. אולי לא היו גדרות אלא רק אבנים גדולות שציינו את הגבול, חסידה לא יכלה לנדוד למצרים מבלי שעיניהם המדהימות של הגששים הבדואים יציינו את זה.
| |
| − | :אז אל תספרו לי היום, כשיש כל כך הרבה טכנולוגיה שתולה בתוך האדמה של הנגב שמישהו בעולם הזה יכול להסתנן לתוך הנגב (אחר כך שרתתי ביחידה ששתלה מכשירי האזנה באדמה ;).
| |
| − | :יתר על כן, אם הם הסתננו איך זה שהם הגיעו לגן העצמאות באוטובוסים???
| |
| − | :טלו קורה מבין עיניכם!! מי שהתיר את כניסתם והתכוון לגזור עליהם קופון (הורדת שכר המינימום, למשל) היה לא אחר [מ]ממשלת ישראל.
| |
| | ===השמאל=== | | ===השמאל=== |
| | ;[http://www.haokets.org/2012/12/29/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%90%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8/ ספיר סלוצקר-עמראן ואורי אופיר, "מלבאס אותי אתה עשית תואר". אתר העוקץ, 29.12.12] | | ;[http://www.haokets.org/2012/12/29/%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%90%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8/ ספיר סלוצקר-עמראן ואורי אופיר, "מלבאס אותי אתה עשית תואר". אתר העוקץ, 29.12.12] |
| שורה 1,522: |
שורה 864: |
| | | | |
| | :כאן כבר אפשר להגיד שאני מדברת בעיקר על הפלסטיניות/ים. ושימו לב שבכל מדינה אחרת בחו"ל, המאבק שכאן נקרא "נגד הכיבוש", שם נושא את השם "סולידריות עם פלסטין" (Palestine solidarity). כאשר השמאל הישראלי ממקם את עצמו בתור הנושא של עצמו, הוא מוחק את המטרה האמיתית של תנועות שמאל – להיות בעלי/ות ברית, בסולידריות ובתמיכה למאבקים של קבוצות מוחלשות. הוא עושה נזק למטרתו המקורית בכך שהוא מנרמל את הדיכוי הקשה שעוברות קבוצות אחרות וממרכז את עצמו בתור "הקורבן האמיתי" (כי "כשזה קורה להם אז זה כבר ברגיל, אבל כשזה קורה לנו…!"). אותה נטיה חושפת את פניו האמיתיות של השמאל הישראלי במלוא כיעורן – שמאל נרקסיסטי שמתעסק בעצמו, לא מכיר בפריווילגיות, ובטח ובטח שלא מוכן לוותר עליהן." | | :כאן כבר אפשר להגיד שאני מדברת בעיקר על הפלסטיניות/ים. ושימו לב שבכל מדינה אחרת בחו"ל, המאבק שכאן נקרא "נגד הכיבוש", שם נושא את השם "סולידריות עם פלסטין" (Palestine solidarity). כאשר השמאל הישראלי ממקם את עצמו בתור הנושא של עצמו, הוא מוחק את המטרה האמיתית של תנועות שמאל – להיות בעלי/ות ברית, בסולידריות ובתמיכה למאבקים של קבוצות מוחלשות. הוא עושה נזק למטרתו המקורית בכך שהוא מנרמל את הדיכוי הקשה שעוברות קבוצות אחרות וממרכז את עצמו בתור "הקורבן האמיתי" (כי "כשזה קורה להם אז זה כבר ברגיל, אבל כשזה קורה לנו…!"). אותה נטיה חושפת את פניו האמיתיות של השמאל הישראלי במלוא כיעורן – שמאל נרקסיסטי שמתעסק בעצמו, לא מכיר בפריווילגיות, ובטח ובטח שלא מוכן לוותר עליהן." |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/freearnevet/posts/1441616752739434 ניצן שור (2014), --. טיימאוט, --. מצוטט אצל שיר אלוני (2014), "ניצן שור", פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 2/2/2014, נדלה בו ביום]
| |
| − | :"אני לא אוהב לחלק עצות לאף אחד. חלק מהדיון הכללי בדעיכתו של השמאל הישראלי עוסק תמיד במה שחייבים לעשות. אתם חייבים ככה ואתם חייבים ככה. אף אחד לא חייב שום דבר. אבל אולי כן כדאי לעשות משהו – להפוך את כיוונה של הרטוריקה האסונית, הנרגנת. להאמין שהשמאל הישראלי הוא צודק, וכרגיל, במה שהוא מאמין עכשיו – יאמינו כולם בעוד 10־20 שנה; ה״בוגדים״ של היום יהיו הגיבורים של המחר. שבעתיד, הימין הקיצוני ייחשב לאנקדוטה מטופשת ממש כמו הקו קלאקס קלאן בארצות הברית. שיום אחד יהיה כאן מדהים. אני יודע שהמלנכוליה מציעה נחמה; שנעים להתבשל בתוך תלונות אינסופיות. שהחיים הפוליטיים כאן הפכו לרוק ישראלי – נוגה, מדוכדך ופסיבי. אני אפילו לא יומרני מספיק כדי לכתוב שאנשים צריכים לצאת אל הרחובות. לעשות משהו. אל תעשו כלום. אבל תהיו חיוביים. תרימו. גם אם זה רק בראש שלכם – תהיו שוּלה."
| |
| | | | |
| | ===הימין=== | | ===הימין=== |
| שורה 1,545: |
שורה 884: |
| | :[...]לכל שלטון יש את הבטן הרכה ואפשר להכניע כל שלטון. אבל אל תתעוררו לנו רק בבחירות ואל תבואו לעבוד עלינו כי את זה תקבלו (עושה ז' עם היד)." | | :[...]לכל שלטון יש את הבטן הרכה ואפשר להכניע כל שלטון. אבל אל תתעוררו לנו רק בבחירות ואל תבואו לעבוד עלינו כי את זה תקבלו (עושה ז' עם היד)." |
| | ===הדור שלכם והדור שלנו=== | | ===הדור שלכם והדור שלנו=== |
| − | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000688652 טל שניידר (2011), "הורי מעמד הביניים: "יכולנו לעשות משהו נגד יוקר המחיה". גלובס, 7/10/2011. נדלה בתאריך 27/7/2013] | + | ;[ טל שניידר (2011), "הורי מעמד הביניים: "יכולנו לעשות משהו נגד יוקר המחיה". גלובס, 7/10/2011. נדלה בתאריך 27/7/2013] |
| | '''לא ברור ממש האם כל הכתבה הזו מעניינת ו/או קשורה.. זה כמעט כל טקסט הכתבה, צריך לקרא ולערוך''' | | '''לא ברור ממש האם כל הכתבה הזו מעניינת ו/או קשורה.. זה כמעט כל טקסט הכתבה, צריך לקרא ולערוך''' |
| − | :אז מי אשם במצב? האם זו הממשלה המכהנת, ואם כן, את מי שם מאשימים? אולי זו לא רק הממשלה הזו, אלא היא וכל קודמותיה? ואיך אפשר להאשים את כל ממשלות ישראל, כאשר אנחנו בחרנו בהן.
| + | אז מי אשם במצב? האם זו הממשלה המכהנת, ואם כן, את מי שם מאשימים? אולי זו לא רק הממשלה הזו, אלא היא וכל קודמותיה? ואיך אפשר להאשים את כל ממשלות ישראל, כאשר אנחנו בחרנו בהן. |
| − | :אולי כל אחד יכול להאשים את עצמו, את ההחלטות שקיבל, המקצוע שבחר. את האופן הרשלני בו ניהל את חסכונותיו. רגשות האשם על הבזבוזים הגדולים מתגנבים פנימה ורגע לפני הדיכאון הקל המלווה ברוח של ראשית החורף, אפשר גם לתלות את האשם למצבנו בהורים. הם הרי מוכנים לספוג הכל, במיוחד בתקופת החגים ואולי הם אשמים.
| + | אולי כל אחד יכול להאשים את עצמו, את ההחלטות שקיבל, המקצוע שבחר. את האופן הרשלני בו ניהל את חסכונותיו. רגשות האשם על הבזבוזים הגדולים מתגנבים פנימה ורגע לפני הדיכאון הקל המלווה ברוח של ראשית החורף, אפשר גם לתלות את האשם למצבנו בהורים. הם הרי מוכנים לספוג הכל, במיוחד בתקופת החגים ואולי הם אשמים. |
| − | :אולי לא אנחנו אחראים למצב הכלכלי האישי שלנו, אלא דור שלם, הדור של ההורים, שזנח את הערכים החברתיים, את הערבות ההדדית ואת הדאגה לחלש. מי שחינך וגידל את אלה שהיום הם בני 25 עד 40, השכבה המשמעותית של המועסקים במשק הישראלי, הם ההורים, דור שני למייסדי המדינה שהטיפו בבתיהם לקפיטליזם, הישגיות, תחרותיות ואפילו דורסנות כדי להגיע להישגים.
| + | אולי לא אנחנו אחראים למצב הכלכלי האישי שלנו, אלא דור שלם, הדור של ההורים, שזנח את הערכים החברתיים, את הערבות ההדדית ואת הדאגה לחלש. מי שחינך וגידל את אלה שהיום הם בני 25 עד 40, השכבה המשמעותית של המועסקים במשק הישראלי, הם ההורים, דור שני למייסדי המדינה שהטיפו בבתיהם לקפיטליזם, הישגיות, תחרותיות ואפילו דורסנות כדי להגיע להישגים. |
| − | :"אני מרגישה שהדור שלי, הדור השני, ילדים להורים שהגיעו מן השואה וילדים להורים שהקימו את המדינה, אנחנו הדור שקיבל לידיו מדינה נפלאה ואנחנו לא שמרנו על הערכים של ארץ ישראל היפה והטובה שקיבלנו לידנו", אומרת אסתר קונטס, 57, אמו של רגב קונטס, ממנהיגי מחאת האוהלים.
| + | "אני מרגישה שהדור שלי, הדור השני, ילדים להורים שהגיעו מן השואה וילדים להורים שהקימו את המדינה, אנחנו הדור שקיבל לידיו מדינה נפלאה ואנחנו לא שמרנו על הערכים של ארץ ישראל היפה והטובה שקיבלנו לידנו", אומרת אסתר קונטס, 57, אמו של רגב קונטס, ממנהיגי מחאת האוהלים. |
| − | :"לא פעלנו מתוך זדון, אלא מתוך אזורי הנוחות שלנו. הרשינו לדברים להתמסמס, מתוך רדיפה אחרי הצורך לתקתק את העניינים, להתחתן, ללמוד מקצוע מניב, ללדת, בלי כל החיפוש העצמי. הרגשנו שצריך להכניס את המדינה לתוך נורמות וסדר ועל הדרך, גם אם היו דברים שלא נראו לנו, לא יצאנו למחות ברחובות. לא על נושאים ערכיים. לכל היותר ישבנו בסלון וקיטרנו.
| + | "לא פעלנו מתוך זדון, אלא מתוך אזורי הנוחות שלנו. הרשינו לדברים להתמסמס, מתוך רדיפה אחרי הצורך לתקתק את העניינים, להתחתן, ללמוד מקצוע מניב, ללדת, בלי כל החיפוש העצמי. הרגשנו שצריך להכניס את המדינה לתוך נורמות וסדר ועל הדרך, גם אם היו דברים שלא נראו לנו, לא יצאנו למחות ברחובות. לא על נושאים ערכיים. לכל היותר ישבנו בסלון וקיטרנו. |
| − | :"אבל אנחנו, הדור השני, הגענו למשהו. כי הדברים לא היו כל כך יקרים כמו היום. לבני דורי יש דירות ומכוניות ונסיעות לחופשות והחיים בסדר, אבל כולם, כל חברי חייבים לעזור לילדים שלהם, כי הילדים לא מצליחים להגיע לשום דבר".
| + | "אבל אנחנו, הדור השני, הגענו למשהו. כי הדברים לא היו כל כך יקרים כמו היום. לבני דורי יש דירות ומכוניות ונסיעות לחופשות והחיים בסדר, אבל כולם, כל חברי חייבים לעזור לילדים שלהם, כי הילדים לא מצליחים להגיע לשום דבר". |
| − | :- ואז התחילה המחאה ואת הוצפת ברגשות אשמה?
| + | - ואז התחילה המחאה ואת הוצפת ברגשות אשמה? |
| − | :"כן. כל מה שאנשי המחאה אומרים זה שהסולידריות החברתית נעלמה, שאין הידברות בין הקבוצות, שאין שוויון ואין נתינה ומבחינתי אלה לא סיסמאות, אלא ערכים שהיו פעם כאן ונעלמו ועכשיו הם חוזרים".
| + | "כן. כל מה שאנשי המחאה אומרים זה שהסולידריות החברתית נעלמה, שאין הידברות בין הקבוצות, שאין שוויון ואין נתינה ומבחינתי אלה לא סיסמאות, אלא ערכים שהיו פעם כאן ונעלמו ועכשיו הם חוזרים". |
| − | :קונטס עובדת בתור מורה-מחנכת בבית ספר ברמלה מזה 35 שנה. בנוסף, היא שחקנית יוצרת, ומופיעה בתיאטרון ב-11 השנים האחרונות. על בנה רגב היא אומרת שספג את הערכים של האכפתיות, החברות והמעורבות מאביו של קונטס (ממנו התגרשה).
| + | קונטס עובדת בתור מורה-מחנכת בבית ספר ברמלה מזה 35 שנה. בנוסף, היא שחקנית יוצרת, ומופיעה בתיאטרון ב-11 השנים האחרונות. על בנה רגב היא אומרת שספג את הערכים של האכפתיות, החברות והמעורבות מאביו של קונטס (ממנו התגרשה). |
| − | :- למה את מרגישה צורך להתנצל בפני רגב ובפני בני דורו?
| + | - למה את מרגישה צורך להתנצל בפני רגב ובפני בני דורו? |
| − | :"כי יכולנו לעשות משהו, אבל פשוט ישבנו בסלון ולא עשינו כלום. לרגב ולחבריו לא מפריע המחיר האישי הכבד, לא אכפת להם שחם וקשה ושהם משלמים מחיר פיזי, נפשי וכלכלי, כי יש להם עכשיו ניצוץ של אמונה במה שהם עושים. אנחנו פשוט נתנו לכל ממשלות ישראל לעשות מה שהן רוצות והרי אנחנו העם, יש לנו המון כוח ולא עשינו מעשה. בני דורו של רגב עושים ומזיזים דברים ואנחנו רק בגדנו ולכן יש לי תחושת אשמה קשה".
| + | "כי יכולנו לעשות משהו, אבל פשוט ישבנו בסלון ולא עשינו כלום. לרגב ולחבריו לא מפריע המחיר האישי הכבד, לא אכפת להם שחם וקשה ושהם משלמים מחיר פיזי, נפשי וכלכלי, כי יש להם עכשיו ניצוץ של אמונה במה שהם עושים. אנחנו פשוט נתנו לכל ממשלות ישראל לעשות מה שהן רוצות והרי אנחנו העם, יש לנו המון כוח ולא עשינו מעשה. בני דורו של רגב עושים ומזיזים דברים ואנחנו רק בגדנו ולכן יש לי תחושת אשמה קשה". |
| − | :- אבל אם את מחנכת את ילדיך לאחריות אישית למעשיהם כיצד אפשר היום לבוא לדור הצעיר ולומר להם, זה לא אשמתכם, אתם לא אחראים על מצבכם הכלכלי, אתם צריכים להטיל אחריות על הממשלה, על העדר סולידריות?
| + | - אבל אם את מחנכת את ילדיך לאחריות אישית למעשיהם כיצד אפשר היום לבוא לדור הצעיר ולומר להם, זה לא אשמתכם, אתם לא אחראים על מצבכם הכלכלי, אתם צריכים להטיל אחריות על הממשלה, על העדר סולידריות? |
| − | :"כי הבעיות הן של כולם. הרי לא מדובר בבעיה שצצה אצל אדם אחד, אלא מדובר בבעיה כלכלית של דור שלם. זה לא הוגן שאדם ייקח אחריות על מעשיו מחד ומן הצד השני, הוא כל הזמן יזדקק לסיוע. אם כל האזרחים במדינה נחנקים, אז יש משהו לא בסדר בשיטה. לכל הילדים של החברים שלי, שהם בגיל של רגב פחות או יותר, אין כסף לקנות דירות. לבתי, שהיא בת 31, יש סכום התחלתי ואין שום צ'אנס שתוכל לקנות דירה באזור המרכז, אפילו ברמלה היא לא יכולה להרשות לעצמה. אז מה מצפים, שהם יעבדו בשתי משרות? הרי לא מדובר בילדים עצלנים או מפונקים, אלא באנשים יוצרים שאין להם שום סיכוי להתפרנס כראוי מעבודותיהם".
| + | "כי הבעיות הן של כולם. הרי לא מדובר בבעיה שצצה אצל אדם אחד, אלא מדובר בבעיה כלכלית של דור שלם. זה לא הוגן שאדם ייקח אחריות על מעשיו מחד ומן הצד השני, הוא כל הזמן יזדקק לסיוע. אם כל האזרחים במדינה נחנקים, אז יש משהו לא בסדר בשיטה. לכל הילדים של החברים שלי, שהם בגיל של רגב פחות או יותר, אין כסף לקנות דירות. לבתי, שהיא בת 31, יש סכום התחלתי ואין שום צ'אנס שתוכל לקנות דירה באזור המרכז, אפילו ברמלה היא לא יכולה להרשות לעצמה. אז מה מצפים, שהם יעבדו בשתי משרות? הרי לא מדובר בילדים עצלנים או מפונקים, אלא באנשים יוצרים שאין להם שום סיכוי להתפרנס כראוי מעבודותיהם". |
| − | :- כאשר שוחחת עם רגב על הדברים האלה, הוא חש את האשם כלפי הדור שלכם?
| + | - כאשר שוחחת עם רגב על הדברים האלה, הוא חש את האשם כלפי הדור שלכם? |
| − | :"לא, בשום פנים ואופן הוא לא מפנה אלינו אצבע מאשימה. זה אני שמרגישה ככה ושוחחתי עם הרבה מחברי והם אמרו שמה שאני מרגישה, דומה מאוד למה שהם חשים".
| + | "לא, בשום פנים ואופן הוא לא מפנה אלינו אצבע מאשימה. זה אני שמרגישה ככה ושוחחתי עם הרבה מחברי והם אמרו שמה שאני מרגישה, דומה מאוד למה שהם חשים". |
| − | :אחריות של דור
| + | אחריות של דור |
| − | :פרופ' סילווייה ביז'אווי, 60, מומחית בתחום הרווחה והמשפחה, מן החוג לסוציולוגיה במסלול האקדמי של המכללה למנהל אומרת שחלו שינויים גדולים בשוק העבודה הישראלי והוא הפך למאוד אכזרי.
| + | פרופ' סילווייה ביז'אווי, 60, מומחית בתחום הרווחה והמשפחה, מן החוג לסוציולוגיה במסלול האקדמי של המכללה למנהל אומרת שחלו שינויים גדולים בשוק העבודה הישראלי והוא הפך למאוד אכזרי. |
| − | :"דור ההורים, הדור השני, התקומם נגד האחיזה של מפלגת העבודה במדינה והם צדקו בהיבטים רבים כי שליטה והגמוניה של מפלגה אחת, היא דבר אנטי דמוקרטי. אך הבעיה היא ששפכו את התינוק עם המים. יחד עם ההיפטרות מערכי מפלגת העבודה, לא השאירו מקום להגנה על זכויות העובדים. שנים דיברו על כך שיש השקעה בחינוך ושהמורים מפונקים ולא עובדים בקיץ ובחגים, אבל זה הכל היה שקר".
| + | "דור ההורים, הדור השני, התקומם נגד האחיזה של מפלגת העבודה במדינה והם צדקו בהיבטים רבים כי שליטה והגמוניה של מפלגה אחת, היא דבר אנטי דמוקרטי. אך הבעיה היא ששפכו את התינוק עם המים. יחד עם ההיפטרות מערכי מפלגת העבודה, לא השאירו מקום להגנה על זכויות העובדים. שנים דיברו על כך שיש השקעה בחינוך ושהמורים מפונקים ולא עובדים בקיץ ובחגים, אבל זה הכל היה שקר". |
| − | :- את רואה אחריות דורית להתדרדרות החברתית?
| + | - את רואה אחריות דורית להתדרדרות החברתית? |
| − | :"כן. הצעירים של היום יכולים להגיש כתב אישום דורי. לא כתב אישום כל אחד נגד ההורה שלו, אלא לראות את האחריות של דור שלם להתדרדרות. הרי בתקופה שאנחנו היינו צעירים בשוק העבודה, הרגשנו כל הזמן בתחרות זה עם זה, חוסר אמונה, שכל הזמן צריך להילחם על ההישרדות והיום, הצעירים מדברים על סולידריות ולא במבנה הקומוניסטי, אלא מתוך כבוד לאדם והסתכלות על האחר".
| + | "כן. הצעירים של היום יכולים להגיש כתב אישום דורי. לא כתב אישום כל אחד נגד ההורה שלו, אלא לראות את האחריות של דור שלם להתדרדרות. הרי בתקופה שאנחנו היינו צעירים בשוק העבודה, הרגשנו כל הזמן בתחרות זה עם זה, חוסר אמונה, שכל הזמן צריך להילחם על ההישרדות והיום, הצעירים מדברים על סולידריות ולא במבנה הקומוניסטי, אלא מתוך כבוד לאדם והסתכלות על האחר". |
| − | :- ובכל זאת, קשה להבין למה ההורים אחראים למצב.
| + | - ובכל זאת, קשה להבין למה ההורים אחראים למצב. |
| − | :"כי מדובר על השנים בהן החברה נבנתה. שוק העבודה כיום מורכב מילידי 76', 77' ואילך. אלה ילדים שנולדו כשהליכוד עלה לשלטון ודפוסי חשיבה בנוגע לנושאים כלכליים השתנו אז. אני זוכרת שנים שבהן לימדתי מושגים של צדק ורווחה ואמרתי שאלה הן זכויות אדם בסיסיות, ולכן גם פנסיה, חינוך ובריאות הם חלק זכויות האדם שלנו. אבל התייחסו אלי כמשוגעת, כמנותקת".
| + | "כי מדובר על השנים בהן החברה נבנתה. שוק העבודה כיום מורכב מילידי 76', 77' ואילך. אלה ילדים שנולדו כשהליכוד עלה לשלטון ודפוסי חשיבה בנוגע לנושאים כלכליים השתנו אז. אני זוכרת שנים שבהן לימדתי מושגים של צדק ורווחה ואמרתי שאלה הן זכויות אדם בסיסיות, ולכן גם פנסיה, חינוך ובריאות הם חלק זכויות האדם שלנו. אבל התייחסו אלי כמשוגעת, כמנותקת". |
| − | :חיים שמולי, 59, אביו של יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי וממובילי ההפגנות נגד הממשלה, עבד כל חייו כמסעדן ובמשך שנים ארוכות היה עצמאי. הבעיה לדעתו, מתמקדת דווקא בשינויים הכלכליים שחלו בעשור האחרון. "אם מסתכלים שלושים שנה אחורה, אז אני זוכר שהייתה הרבה עבודה, ואנשים הכניסו כסף ולמרות האינפלציה, עבדו ובזבזו. לאט לאט התחילה להתכווץ החגורה, עד שהגענו למצב שזוג צעיר כיום לא יכול לרכוש דירה וגם כדי לעבור את שנות האוניברסיטה צריך תמיכה מן ההורים".
| + | חיים שמולי, 59, אביו של יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי וממובילי ההפגנות נגד הממשלה, עבד כל חייו כמסעדן ובמשך שנים ארוכות היה עצמאי. הבעיה לדעתו, מתמקדת דווקא בשינויים הכלכליים שחלו בעשור האחרון. "אם מסתכלים שלושים שנה אחורה, אז אני זוכר שהייתה הרבה עבודה, ואנשים הכניסו כסף ולמרות האינפלציה, עבדו ובזבזו. לאט לאט התחילה להתכווץ החגורה, עד שהגענו למצב שזוג צעיר כיום לא יכול לרכוש דירה וגם כדי לעבור את שנות האוניברסיטה צריך תמיכה מן ההורים". |
| − | :- הקשיים הללו מאפיינים לדעתך רק את הדור הצעיר כיום?
| + | - הקשיים הללו מאפיינים לדעתך רק את הדור הצעיר כיום? |
| − | :"אני השתחררתי מהצבא וישר יצאתי לעבוד ולהקים משפחה ומהר מאוד הפכתי לעצמאי בתחום המסעדות. התחלתי בסצנה של צפון תל-אביב בשנות ה-70', נכנסתי כשותף וניהלתי מסעדות ואני לא יכול להגיד שהיה קשה. זו הייתה תקופה שלאנשים היה כסף, לא כמו היום. אם אני היום לא עוזר לאיציק או לאח שלו שרק התחתן, אין להם שום סיכוי".
| + | "אני השתחררתי מהצבא וישר יצאתי לעבוד ולהקים משפחה ומהר מאוד הפכתי לעצמאי בתחום המסעדות. התחלתי בסצנה של צפון תל-אביב בשנות ה-70', נכנסתי כשותף וניהלתי מסעדות ואני לא יכול להגיד שהיה קשה. זו הייתה תקופה שלאנשים היה כסף, לא כמו היום. אם אני היום לא עוזר לאיציק או לאח שלו שרק התחתן, אין להם שום סיכוי". |
| − | :- אתה מרגיש שהדור שלכם צריך להתנצל בפני הצעירים?
| + | - אתה מרגיש שהדור שלכם צריך להתנצל בפני הצעירים? |
| − | :"לא על דברים שקרו לפני יותר מ-25 שנה, אבל כן על מה שהתרחש בעשר עד חמש עשרה שנים האחרונות, כאן כבר נוצרה בעיה. בשנים האחרונות לאנשים ממש קשה לגמור את החודש".
| + | "לא על דברים שקרו לפני יותר מ-25 שנה, אבל כן על מה שהתרחש בעשר עד חמש עשרה שנים האחרונות, כאן כבר נוצרה בעיה. בשנים האחרונות לאנשים ממש קשה לגמור את החודש". |
| − | :איך לדעתך תיגמר המחאה של הדור של איציק?
| + | איך לדעתך תיגמר המחאה של הדור של איציק? |
| − | :"אני לא יודע. אבל חייבים למצוא פתרון וקשה לי להאמין שהוועדה שהוקמה תקבל אפילו חמישית מן הדרישות. אני מקווה שהם לא ימרחו את הצעירים, כי הבעיות היום הן של כולם, גם חסרי הדיור, גם צעירים וגם של דור מבוגר שחיפש במשך שנים את הדיור הציבורי ולא מצא. הכי מטריד אותי שזה לא ייגמר ברוח טובה. כי להדליק גפרור ולהצית את הכל זה עניין של שניות. אני מקווה שזה ייגמר כפי שהתחיל, בטוב".
| + | "אני לא יודע. אבל חייבים למצוא פתרון וקשה לי להאמין שהוועדה שהוקמה תקבל אפילו חמישית מן הדרישות. אני מקווה שהם לא ימרחו את הצעירים, כי הבעיות היום הן של כולם, גם חסרי הדיור, גם צעירים וגם של דור מבוגר שחיפש במשך שנים את הדיור הציבורי ולא מצא. הכי מטריד אותי שזה לא ייגמר ברוח טובה. כי להדליק גפרור ולהצית את הכל זה עניין של שניות. אני מקווה שזה ייגמר כפי שהתחיל, בטוב". |
| − | :"דורות של ישראלים לא צעקו"
| + | "דורות של ישראלים לא צעקו" |
| − | :ד"ר ענת גופן-שריג, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית שחוקרת את תחום המוביליות הבין-דורית, אומרת ש"אם מסתכלים על הדור הזה של המחאה, הם הרי צעירים שצמחו בבתים נוחים ומשכילים. מי שלחץ על הכפתור שהדליק את המחאה הזו, הם לאו דווקא אנשים שחוו על בשרם פערים חברתיים עמוקים. אלה הם לא צ'רלי בוזגלו ולא ויקי כנפו".
| + | ד"ר ענת גופן-שריג, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית שחוקרת את תחום המוביליות הבין-דורית, אומרת ש"אם מסתכלים על הדור הזה של המחאה, הם הרי צעירים שצמחו בבתים נוחים ומשכילים. מי שלחץ על הכפתור שהדליק את המחאה הזו, הם לאו דווקא אנשים שחוו על בשרם פערים חברתיים עמוקים. אלה הם לא צ'רלי בוזגלו ולא ויקי כנפו". |
| − | :- אז היכולת שלהם לגייס ציבור עצום היא מכיוון שנגעו בנקודות אמיתיות?
| + | - אז היכולת שלהם לגייס ציבור עצום היא מכיוון שנגעו בנקודות אמיתיות? |
| − | :"בהחלט, כי שוק העבודה כיום לא דומה למה שהיה פעם. כמות שעות העבודה אינה נורמלית, אנשים יוצאים בבוקר, חוזרים בלילה ולא רואים את ילדיהם ואנשים מסביב חושבים שזה מבחירה, כי הם מחפשים סיפוק, אבל זה לא רק זה. צעירים עוזבים היום את הוריהם בגיל יותר מבוגר, כי לפני שבוחרים מקצוע, אנשים מנסים למצות את עצמם, לממש את עצמם. במקביל, המדינה מספקת הרבה פחות שירותים חברתיים וכאשר מתחילים לעבוד באופן מלא, אנשים נכנסים למעין איזה מעגל, רוצים שילדיהם ישיגו יותר, משלמים יותר על השכלה משלימה לילדים, יותר על ביטוחי בריאות פרטיים, כי מה שהמדינה מספקת אינו טוב. כל הדברים הללו עולים הרבה, ועם העובדה שמתחילים לעבוד יותר מאוחר, לאנשים יש פחות כסף".
| + | "בהחלט, כי שוק העבודה כיום לא דומה למה שהיה פעם. כמות שעות העבודה אינה נורמלית, אנשים יוצאים בבוקר, חוזרים בלילה ולא רואים את ילדיהם ואנשים מסביב חושבים שזה מבחירה, כי הם מחפשים סיפוק, אבל זה לא רק זה. צעירים עוזבים היום את הוריהם בגיל יותר מבוגר, כי לפני שבוחרים מקצוע, אנשים מנסים למצות את עצמם, לממש את עצמם. במקביל, המדינה מספקת הרבה פחות שירותים חברתיים וכאשר מתחילים לעבוד באופן מלא, אנשים נכנסים למעין איזה מעגל, רוצים שילדיהם ישיגו יותר, משלמים יותר על השכלה משלימה לילדים, יותר על ביטוחי בריאות פרטיים, כי מה שהמדינה מספקת אינו טוב. כל הדברים הללו עולים הרבה, ועם העובדה שמתחילים לעבוד יותר מאוחר, לאנשים יש פחות כסף". |
| − | :- את רואה בעידן העבודה המודרנית, הרבה פחות סולידריות?
| + | - את רואה בעידן העבודה המודרנית, הרבה פחות סולידריות? |
| − | :"הייתה שבירה של איגודים מקצועיים, והמדינה עצמה, כמעסיק, מפרה את החוקים ומעסיקה עובדי קבלן במשכורות נמוכות ממינימום וכמות עובדי הקבלן היא לא תיאמן. אין לנו בישראל בעיה של חוקים, אבל יש בעיה חמורה של אכיפת החוקים, ואם המדינה לא אוכפת על עצמה את החוקים, מפלה נשים, לא נותנת הזדמנויות למוגבלים, מעסיקה מתחת לשכר מינימום - אז איך אפשר לצפות שהשוק יהיה סולידרי. הממשלה נותנת דוגמה רעה".
| + | "הייתה שבירה של איגודים מקצועיים, והמדינה עצמה, כמעסיק, מפרה את החוקים ומעסיקה עובדי קבלן במשכורות נמוכות ממינימום וכמות עובדי הקבלן היא לא תיאמן. אין לנו בישראל בעיה של חוקים, אבל יש בעיה חמורה של אכיפת החוקים, ואם המדינה לא אוכפת על עצמה את החוקים, מפלה נשים, לא נותנת הזדמנויות למוגבלים, מעסיקה מתחת לשכר מינימום - אז איך אפשר לצפות שהשוק יהיה סולידרי. הממשלה נותנת דוגמה רעה". |
| − | :- איך אפשר לתקן את המצב שאליו הגענו, ואיפה כאן אחריות האזרחים, הדורות המבוגרים יותר, למתרחש?
| + | - איך אפשר לתקן את המצב שאליו הגענו, ואיפה כאן אחריות האזרחים, הדורות המבוגרים יותר, למתרחש? |
| − | :"במדינות מתוקנות, האזרחים הם חלק מתהליך קבלת ההחלטות, בעיקר בנושאי ממשל מקומי, אבל פה בישראל, למרבה הצער, לאנשים היה נוח שמישהו אחר יקבל עבורם את ההחלטות ודורות של ישראלים לא צעקו, ולא מחו ולא דרשו להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. ולכן מה שצריך בישראל זה מעורבות חברתית מתמשכת, ולא דחיפה או מחאה חד פעמית. אנשים צריכים להבין שלא הכל זה המדינה, אלא האחריות היא גם שלנו".
| + | "במדינות מתוקנות, האזרחים הם חלק מתהליך קבלת ההחלטות, בעיקר בנושאי ממשל מקומי, אבל פה בישראל, למרבה הצער, לאנשים היה נוח שמישהו אחר יקבל עבורם את ההחלטות ודורות של ישראלים לא צעקו, ולא מחו ולא דרשו להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. ולכן מה שצריך בישראל זה מעורבות חברתית מתמשכת, ולא דחיפה או מחאה חד פעמית. אנשים צריכים להבין שלא הכל זה המדינה, אלא האחריות היא גם שלנו". |
| | | | |
| − | :"החיים היו יותר פשוטים"
| + | "החיים היו יותר פשוטים" |
| − | :רון שפיר, 50, רואה חשבון במקצועו ואביה של סתיו שפיר, גאה בדור המחאה שצומח אצלו בבית, אך מאמין שלדור שלו אין אחריות למצב שאליו הגיעה המדינה.
| + | רון שפיר, 50, רואה חשבון במקצועו ואביה של סתיו שפיר, גאה בדור המחאה שצומח אצלו בבית, אך מאמין שלדור שלו אין אחריות למצב שאליו הגיעה המדינה. |
| − | :"אני חושב שהדור שלנו היה שבוי במוסכמות של אמונה בשלטון. חשבנו שלמנהיגים שלנו יש אינטרס להוליך אותנו לכיוונים הנכונים ואולי לא שאלנו יותר מדי שאלות. עסקנו בפרנסה ואולי לא ירדנו לעומקם של נתונים כלכליים. בני הדור של סתיו, רוצים הרבה יותר תשומת לב עליהם. הם לא רוצים שהעבודה תהיה עיקר חייהם. הם לא הולכים בתלם של החשיבה שאנחנו היינו שבויים בה".
| + | "אני חושב שהדור שלנו היה שבוי במוסכמות של אמונה בשלטון. חשבנו שלמנהיגים שלנו יש אינטרס להוליך אותנו לכיוונים הנכונים ואולי לא שאלנו יותר מדי שאלות. עסקנו בפרנסה ואולי לא ירדנו לעומקם של נתונים כלכליים. בני הדור של סתיו, רוצים הרבה יותר תשומת לב עליהם. הם לא רוצים שהעבודה תהיה עיקר חייהם. הם לא הולכים בתלם של החשיבה שאנחנו היינו שבויים בה". |
| − | :- אתה רואה שקשיי המחייה כיום הרבה יותר גדולים מפעם?
| + | - אתה רואה שקשיי המחייה כיום הרבה יותר גדולים מפעם? |
| − | :"כשהיינו צעירים, החיים היו יותר פשוטים. נושא הקיום לא היה דרסטי ואנשים אולי לא הרגישו שדורכים עליהם. אני לא חושב שהרגשתי בגיל 25 או 30, שאני משלם מחירים בלתי סבירים. בינתיים העולם התקדם, איכות החיים עלתה בכל העולם. בישראל איכות החיים עלתה רק בנתונים היבשים של משרד האוצר, אבל היא לא עלתה בפועל, בחייהם של האנשים".
| + | "כשהיינו צעירים, החיים היו יותר פשוטים. נושא הקיום לא היה דרסטי ואנשים אולי לא הרגישו שדורכים עליהם. אני לא חושב שהרגשתי בגיל 25 או 30, שאני משלם מחירים בלתי סבירים. בינתיים העולם התקדם, איכות החיים עלתה בכל העולם. בישראל איכות החיים עלתה רק בנתונים היבשים של משרד האוצר, אבל היא לא עלתה בפועל, בחייהם של האנשים". |
| − | :- אתה מסתכל על סתיו ועל חבריה, ואתה מדמיין שאולי יכולת גם אתה להיות חלק ממחאה כזו?
| + | - אתה מסתכל על סתיו ועל חבריה, ואתה מדמיין שאולי יכולת גם אתה להיות חלק ממחאה כזו? |
| − | :"סתיו מייצגת את הדעות שלי. אני הרי לא יכול לחזור אחורה גם אם הייתי רוצה. זה התפקיד שלה וזה לא שהיא באמת תכננה את זה. זה יצא לה ככה והיא צריכה להתמודד עם האירועים. אנחנו הלכנו להפגנות, והתמיכה שלנו היא אבסולוטית".
| + | "סתיו מייצגת את הדעות שלי. אני הרי לא יכול לחזור אחורה גם אם הייתי רוצה. זה התפקיד שלה וזה לא שהיא באמת תכננה את זה. זה יצא לה ככה והיא צריכה להתמודד עם האירועים. אנחנו הלכנו להפגנות, והתמיכה שלנו היא אבסולוטית". |
| − | :- אתה מרגיש שהדור שלך צריך להתנצל בפני הצעירים?
| + | - אתה מרגיש שהדור שלך צריך להתנצל בפני הצעירים? |
| − | :"אין לי על מה להתנצל. לא עשיתי כל דבר רע ואני לא מהטיפוסים הרגשיים שיתחבר לקטע של סליחה על העבר. אני דווקא יכול לחשוב במושגים אחרים, של אבא מאוד גאה, ועל כך שסתיו היא מי שהיא וברור שאת הכל למדה בבית ושהתווינו לה דרך נכונה. האופן שבו היא וחבריה ניהלו את זה, בשקט מופתי, בלי אלימות, פשוט צריך להוריד את הכובע בפניהם".
| + | "אין לי על מה להתנצל. לא עשיתי כל דבר רע ואני לא מהטיפוסים הרגשיים שיתחבר לקטע של סליחה על העבר. אני דווקא יכול לחשוב במושגים אחרים, של אבא מאוד גאה, ועל כך שסתיו היא מי שהיא וברור שאת הכל למדה בבית ושהתווינו לה דרך נכונה. האופן שבו היא וחבריה ניהלו את זה, בשקט מופתי, בלי אלימות, פשוט צריך להוריד את הכובע בפניהם". |
| | | | |
| | | | |
| שורה 1,608: |
שורה 947: |
| | | | |
| | :"אז הגיע הזמן להגיד את האמת - אתם, הבנים של, בגדתם בחובה הבסיסית שלכם למדינה הזאת. | | :"אז הגיע הזמן להגיד את האמת - אתם, הבנים של, בגדתם בחובה הבסיסית שלכם למדינה הזאת. |
| − | :"בגדתם כשראיתם טייקונים גונבים את נכסי המדינה, ולא פציתם פה - בגדתם כשראיתם ראשי ממשלה מחרחרים מלחמה למען עתיד ילדנו, ובחרתם בהם שוב ושוב - בגדתם כשנתתם לשרי אוצר להעלות מיסים במקום לקחת מהתאגידים שעושקים אותנו, וסתמתם את הפה - בגדתם כשראיתם כנסת שלמה משסה את הסקטורים של העם הזה בעצמו, ובגדתם כשנטשתם את הזירה הציבורית מתוך פחדנות ואנוכיות, ונתתם לעסקנים וחזירים בלי כבוד להשתלט עליה - אם על כל אלה לא עליתם לירושלים עם פחי נפט ולפידים, בגדתם בחובה האזרחית והמוסרית - גם כלפי הילדים שלכם, וגם כלפי המדינה והדמוקרטיה.
| + | בגדתם כשראיתם טייקונים גונבים את נכסי המדינה, ולא פציתם פה - בגדתם כשראיתם ראשי ממשלה מחרחרים מלחמה למען עתיד ילדנו, ובחרתם בהם שוב ושוב - בגדתם כשנתתם לשרי אוצר להעלות מיסים במקום לקחת מהתאגידים שעושקים אותנו, וסתמתם את הפה - בגדתם כשראיתם כנסת שלמה משסה את הסקטורים של העם הזה בעצמו, ובגדתם כשנטשתם את הזירה הציבורית מתוך פחדנות ואנוכיות, ונתתם לעסקנים וחזירים בלי כבוד להשתלט עליה - אם על כל אלה לא עליתם לירושלים עם פחי נפט ולפידים, בגדתם בחובה האזרחית והמוסרית - גם כלפי הילדים שלכם, וגם כלפי המדינה והדמוקרטיה. |
| | | | |
| | :"יחסנו לאן | | :"יחסנו לאן |
| שורה 1,619: |
שורה 958: |
| | | | |
| | :"אני לא אתיימר לכתוב בדיוק איך אתם צריכים לעשות את זה, אבל כמו כל תהליך של תיקון, הכיוון די ברור. | | :"אני לא אתיימר לכתוב בדיוק איך אתם צריכים לעשות את זה, אבל כמו כל תהליך של תיקון, הכיוון די ברור. |
| − | :"הגיע הזמן לכבוש בחזרה את המדינה - תפתחו את הארנק, שימו את הכסף בארגונים חברתיים - אם אין אחד שמספיק חשוב לכם, תקימו ארגון לובי חברתי שידאג לאינטרסים של העם בכנסת. תסבירו לסטודנטים שלכם מה המשנה הכלכלית הניאו-ליברלית שאתם מלמדים אותם באמת עשתה למשק הישראלי. תסבירו לצופים שלכם בטלוויזיה שהפוליטיקה בארץ היא הונאה, שקר, שרלטנות. כשאתם מראיינים את שר האוצר או ראש הממשלה, תשאלו אותם למה הם משקרים - תשתמשו במילה הזאת, זו לא בושה. תנצלו את הכח והמעמד שלכם - תספרו בכל מקום ששיטת הממשל במדינה הזאת היא לא דמוקרטיה, אלא פלוטוקרטיה - שלטון ההון והאליטה. לא מאמינים? לכו לקרוא בויקיפדיה.
| + | הגיע הזמן לכבוש בחזרה את המדינה - תפתחו את הארנק, שימו את הכסף בארגונים חברתיים - אם אין אחד שמספיק חשוב לכם, תקימו ארגון לובי חברתי שידאג לאינטרסים של העם בכנסת. תסבירו לסטודנטים שלכם מה המשנה הכלכלית הניאו-ליברלית שאתם מלמדים אותם באמת עשתה למשק הישראלי. תסבירו לצופים שלכם בטלוויזיה שהפוליטיקה בארץ היא הונאה, שקר, שרלטנות. כשאתם מראיינים את שר האוצר או ראש הממשלה, תשאלו אותם למה הם משקרים - תשתמשו במילה הזאת, זו לא בושה. תנצלו את הכח והמעמד שלכם - תספרו בכל מקום ששיטת הממשל במדינה הזאת היא לא דמוקרטיה, אלא פלוטוקרטיה - שלטון ההון והאליטה. לא מאמינים? לכו לקרוא בויקיפדיה. |
| | :"שלושים שנה שתקתם. הורדמתם, נרדמתם - בעיניי זה בכלל לא משנה. | | :"שלושים שנה שתקתם. הורדמתם, נרדמתם - בעיניי זה בכלל לא משנה. |
| | :"לפני שנתיים דור הילדים שלכם יצא לרחובות, וביקש, גם מכם, עזרה - להתעלם מהקריאה הזאת, זה פשע שעליו כבר לא תוכלו לכפר. | | :"לפני שנתיים דור הילדים שלכם יצא לרחובות, וביקש, גם מכם, עזרה - להתעלם מהקריאה הזאת, זה פשע שעליו כבר לא תוכלו לכפר. |
| שורה 1,645: |
שורה 984: |
| | | | |
| | :"בשנות השבעים הייתי רק ילד, ולא אקח קרדיט לעצמי על כל אלה, וגם לא על מבצע יונתן ולא על הניצחון המופלא באירוויזיון אבל בחייאת אדון אקיקוס. תפסיק להתבכיין." | | :"בשנות השבעים הייתי רק ילד, ולא אקח קרדיט לעצמי על כל אלה, וגם לא על מבצע יונתן ולא על הניצחון המופלא באירוויזיון אבל בחייאת אדון אקיקוס. תפסיק להתבכיין." |
| − | ===מבקשי המקלט===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153648513925089&set=a.10151080496220089.777537.807700088&type=1 אורי זיו (2013), "פוסט סיכום הפגנת הפליטים נגד בתי הכלא חולות וסהרונים". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 22/12/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"[..] היה קשה לשמוע את מה שעובר עליהן, אבל זה מדהים אותי כל פעם מחדש כמה שזה פשוט ליצור דיאלוג, וכמה זה קל להתגבר על הסטיגמות [..] בסוף השיחה עולה בי תובנה אחת חזקה - הבעיה העיקרית של השמאל זה שהוא מנותק מהשכונות והפעילים בשכונות. הדרך היחידה להצליח להזיז משהו זה לחבר בין המאבק של שפירא והתקווה למאבק של הפליטים להכרה.
| |
| − |
| |
| − | :[..] וארגוני השמאל צריכים לחבור לפעילות מהשכונות האלה, וליצור תכנים משותפים. במקום שהשנאה שולטת צריך להצמיח אמון. אין דרך אחרת. נפרדנו בחיבוק... הייתה הרגשה טובה..."
| |
| − | ===לבנות ולשלב את קהילת ה'בוגריםות'===
| |
| − | ;[http://nptech.org.il/newsletter/2014/05/1541/ ליאור ברגמן (2014), "אמץ את הבוגר". שימושי לשלישי - מידעון ארגוני תשתית למגזר השלישי (ניוזלטר/בלוג), 26/5/2014. נדלה ב29/5/2014]
| |
| − | :בסדנה הוצגו מקצת ממסקנות המחקר לפיו התפתחות פעילויות בתחום הבוגרים היא תופעה של השנים האחרונות, הנובעת בין היתר מקיומה של טכנולוגיה זמינה וזולה כמו פייסבוק המאפשרת שמירה על קשר, ומהבנת חשיבות הנטוורקינג בפיתוח קריירה בשוק העבודה המשתנה של ימינו. תובנה נוספת מהמחקר היא שבעוד בוגרים מסייעים לארגוניהם כמתנדבים וביצירת קשר עם גופים עסקיים, תמיכתם במימון פעילויות עוד רחוקה ממיצוי הפוטנציאל הגלום בה.
| |
| − |
| |
| − | :למידת עמיתים היוותה את שיא הסדנה, ואכן רבים מהמשתתפים ציינו כי הערך המוסף של הסדנה הוא באפשרות להיפגש עם אנשים כמוהם, בעלי תפקידים דומים שניצבים לפני אותם אתגרים. בינתיים, נשתף פה במספר רעיונות פשוטים וטובים שכבר מצליחים בארגונים אחרים:
| |
| − |
| |
| − | :*"דייט צהריים" – הבוגרים מקבלים מראש רשימה של כל המשתתפים בכנס או באירוע אליו הוזמנו, ומתבקשים לבחור אנשים שישמחו לשבת איתם לארוחת צהריים. כך נוצרים קשרים חדשים בין אנשים שלא הכירו קודם לכן.
| |
| − | :*"קבוצת שיתוף" – סדנה בה בוגרים מתייעצים זה עם בסוגיות אישיות. לדוגמא, כל משתתף משתף איפה ירצה להיות עוד 5 שנים וחברי הקבוצה חולקים מהידע, הקשרים והחוויות שלהם כדי לעזור לו להגיע לשם.
| |
| − | :בעקבות הסדנה הוקמה קבוצת פייסבוק ייעודית למנהלים של קהילות בוגרים אשר רוצים להתייעץ עם עמיתים מארגונים אחרים ([https://www.facebook.com/groups/774701962542176/ לחץ להצטרפות])
| |
| − | ===המים והלחם הם המכנה המשותף===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10152266773147539 יוס ברוך (2014), "הזהות בישראל קודמת למעמד". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 31/8/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :הזהות בישראל קודמת למעמד. אפשר לנסות לשכנע שזה ההיפך, אבל דפוסי ההצבעה לאורך שנים מוכיחים זאת שוב ושוב. אפשר לנסות לשכנע בקיומם של אתוס ומאבק מעמדי, אבל כרגיל, יהיו אלה אנשי המעמד הגבוה שינסו לדבר עם אנשי המעמד הנמוך על מלחמת מעמדות, בעוד אנשי המעמד הנמוך רואים באופן ברור ומובהק את זהות אנשי המעמד הגבוה כנבדלת מזהותם.
| |
| − | :יתרה מכך, המאבק המעמדי של ישראל הוא קודם כל מאבק של שלוש קבוצות זהות מובהקות - מזרחים, ערבים ורוסים.
| |
| − | :לכן, אם מישהו רוצה שינוי פוליטי משמעותי במדינת ישראל, הוא יכול לחולל אותו רק על ידי מהלך שידבר אל קבוצות הזהות האלה, שייצג אותן, שידבר בדיוק את האינטרסים שלהן. זה לא באמת קשה למשוך את השטיח מתחת לאלקטורט של ש"ס ושל הליכוד. רק צריך למשוך אותו באופן מכוון ומדויק. אי אפשר למשוך אותו בעזרת שלטים אדומים, או טרמינולוגיה מעמדית, או שיח על סוציאליזם ואחדות המאבק. זה רחוק מדי, אינטלקטואלי מדי, אוטופי מדי, מנוכר וזר לקשיי היום יום.
| |
| − | :צריך לדבר על מים ולחם. על מחירים, ותאגידים עירוניים, על מקומות עבודה, על חוסר בטחון כלכלי וחוסר בטחון תעסוקתי, וחוסר בטחון בטחוני. רק משם יכול לבוא המהפך, מהיום יום הפשוט, המעיק, המפחיד - מחוסר הצדק הבלתי נסבל.
| |
| − | ===מה נשתנה 2011-2014 - עוד לא למדנו לשתף פעולה===
| |
| − | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000978319 דרור פויר (2014), "הלך הרוח בציבור: יצאנו לרחוב, הפגנו וצעקנו - וקיבלנו את לפיד". גלובס, 17/10/2014. נדלה 19/10/2014]
| |
| − | :
| |
| − | :כשאנחנו ממשיכים לדבר על המחאה ועל הסיכוי לתת לה חיים חדשים, הוא [איציק אלרוב ב.א.] מודה שיש בעיה רצינית של אגו ושל הפרד ומשול ופורש בפניי תזה מוזרה משהו, שלפיה אם תיפתר בעיית יוקר המחיה של מעמד הביניים, הוא יתפנה ויחוש הזדהות וסולידריות עם החלשים ויילחם למענם. באיזה עולם זה יקרה? לא ברור.
| |
| − | :...
| |
| − | :ד"ר איציק ספורטא (אוניברסיטת תל-אביב, אתר העוקץ ועוד, אקטיביסט ותיק ורב זכויות) מנסה גם הוא להיות אופטימי: "כן, אני אופטימי. כל פעולה וכל צעד בכיוון הנכון הם דבר טוב, פחות משנים לי בדיוק הפרטים - מילקי או לא מילקי. העיקר שזה מעורר אנשים לחשוב ולפעול. מצד שני, לתפיסתי, זה לא הכי חשוב, ההוצאה הממוצעת על מזון היא 15%. תוריד עשרה אחוזים, תחסוך אחוז וחצי. אני לא מזלזל, אבל זה לא מהפכני. החיים הכלכליים הם משולש: שכר, מחירי מוצרים ושירותים ציבוריים. בעיניי המחיר פחות חשוב כי אם השכר טוב ואתה מקבל שירותים משביעי רצון מהמדינה, פחות משנה לך אם מילקי עולה שמונה שקלים".
| |
| − | :הבעיה, הוא אומר, שקל מאוד לעשות עלינו מניפולציות. מכוונים אותנו לראות כל פעם דבר אחד בלבד, גם אם הוא חשוב, אבל רק אותו. לא יודע, הוא אומר, אולי זו בעיה קוגניטיבית או זיכרון קולקטיבי לא משהו - בכל מקרה, התוצאה היא שאי אפשר לעשות דברים משני מציאות וזו הבעיה. ראה, הוא אומר, בשנה שעברה עוד היו כמה הפגנות קטנות נגד התקציב. השנה - כלום. זה פשוט עובר. יש משהו טרגי בזה שתקציבי רווחה ובריאות לא מעניינים אף אחד כמו עוד שקל לפה או לשם על מעדן. אולי לאנשים לא נעים להודות בפני עצמם שיום אחד גם הם יהיו נזקקים או חולים, לא עלינו".
| |
| − | :- ובכל זאת, יש הבדל בין 2011 ל-2014?
| |
| − | :"לא באמת. אין למידה, אין התפתחות. תאר לך שכל שנה היו ממציאים את הגלגל מחדש - וזה בדיוק מה שקורה. שידורים חוזרים של אותו דבר. אנשים לא רוצים פוליטיקה, לא רוצים שיתופי פעולה וזה חוזר על עצמו כל פעם מחדש. וככה לא מצליחים ליצור מסה קריטית של אנרגיה. כל הזמן חוזרים מחדש לאל"ף, לא עוברים לבי"ת".
| |
| − | :- ומה עם גימ"ל?
| |
| − | :"אפילו לא באופק. דבר מוזר: במקום לדבר על תקציב ועל שירותים, כלומר לעבוד מול המדינה, עוברים להילחם מול גופים פרטיים. נכון, המחאה שינתה תודעה, הפכה מידע לידע, אבל חייבים - כבר מזמן היו חייבים - לעבור שלב: אל שלב הרצון לשנות, האנרגיה לעשות את זה והאמונה שזה אפשרי. זה לא קורה".
| |
| − |
| |
| − | :- למה?
| |
| − | :"הבעיה היא שלצעירים אין מודל אלטרנטיבי בראש. הם עברו אינדוקטרינציה, לפיה המודל הנוכחי הקפיטליסטי הוא היחיד האפשרי. לדור שלי עוד יש זיכרונות של מודלים אחרים, לא כולם טובים, אבל יש לנו פרספקטיבה. עכשיו כאילו זה לא קיים. הכניסו אותנו למיטת סדום חשיבתית. כל הדיבור הוא - אין כסף. יש 'הוצאה', אין 'השקעה'. כל מיליארד כואב למדינה, אבל תכל'ס - מה זה מיליארד שקל ביחס לתוצר של המדינה? עשירית האחוז. לביטחון מעבירים מיליארדים בלי למצמץ, אבל לרווחה אין שקל".
| |
| − | :ספורטא מצביע על עוד כשל ישראלי: יש המון קבוצות בנושאים ספציפיים וחוסר יכולת לעבוד יחד. לפעמים עד כדי גיחוך ממש. לכל אחד הכי כואב הפצע שלו. אבל רפורמות גדולות באות משת"פ.
| |
| − | :- יחסית לאופטימיסט, אתה די פסימיסט.
| |
| − | :"אני פסימיסט בטווח הקצר ואופטימיסט בטווח הארוך. שמע, אני חייב להיות. אני רוצה שיקרה, אבל מניסיון העבר ברור כמה קל למסמס את זה. מה שאוכל אותנו זה הניהיליזם והייאוש. זה באמת נורא. אנשים לא ממצים את מלוא האנושיות שלהם. יש פה אמנזיה קולקטיבית נרכשת. אנחנו לא זוכרים כלום, מדחיקים. יש פה המון כוחות, המון קבוצות, ויש אנרגיה, אבל אין את היכולת לתפור הכול יחד, ועל זה נופלים הדברים מאז ויקי כנפו ועד היום".
| |
| | | | |
| | ==לעשות== | | ==לעשות== |
| | MOVE FAST AND BREAK THINGS https://www.facebook.com/aviv.gonen/posts/10151827565508249 | | MOVE FAST AND BREAK THINGS https://www.facebook.com/aviv.gonen/posts/10151827565508249 |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/shai.doitsh/posts/10152084363309446 שי דויטש (2013), "עייף, מותש, מותקף, חסר כוחות, מלא תחושת חוסר הערכה וכפיות טובה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 14/12/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"עייף, מותש, מותקף, חסר כוחות, מלא תחושת חוסר הערכה וכפיות טובה, מרוצה, מרוגש מלהיות חלק מרגע היסטורי, גאה, נפעם מהא/נשים הפעילות , לא יכול לחדול מלקרוא את השיח, מתאפק שלא להתערב, מופתע מכמה שכל כך הרבה א/נשים לא חושבים או תופסים את האגודה כמייצגת אותם ובאותה נשימה חשוב להם שהיא תגיד תמיד בדיוק מה שהם חושבים/ות ותהייה שם בשבילם/ן. מכה על חטא, מכיל, שמח, מרוגש שבעלי כועס על זה שתוקפים אותי כשהוא בכלל לא רואה אותי בגלל התוקפים, מתוסכל, מרוצה מאוד מאוד ממה שעשינו עד כה ומה שעוד נעשה בקרוב ובעיקר מבולבל. ועל אף כל זאת או בגלל היום ב 20:00 גם אני אהייה בכיכר הבימה. תתלבשו חם ותגיעו."
| |
| − |
| |
| | ==לא ברור== | | ==לא ברור== |
| | ;[http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1738871 טוקבקיסט אנונימי]: | | ;[http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1738871 טוקבקיסט אנונימי]: |
| שורה 1,696: |
שורה 994: |
| | | | |
| | ==אלימות== | | ==אלימות== |
| − | ;[https://www.facebook.com/barak.cohen.560/posts/10201464657486871 ברק כהן (2014), "יש ערבית מדוברת". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 17/2/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :יש ערבית מדוברת
| |
| − | :יש ערבית ספרותית
| |
| − |
| |
| − | :יש גזענות מדוברת
| |
| − | :יש גזענות ספרותית
| |
| − | :גזענות מדוברת באיצטדיון
| |
| − | :גזענות ספרותית בתיאטרון
| |
| − | :גזענות מדוברת בקניון
| |
| − | :גזענות ספרותית בסמינריון
| |
| − |
| |
| − | :יש אלימות מדוברת
| |
| − | :יש אלימות ספרותית
| |
| − | :אלימות מדוברת, אגרוף שלוח, סטירה
| |
| − | :אלימות ספרותית, טיל ממטוס, מספינה
| |
| − | :אלימות מדוברת, ״יא חתיכת מזדיין״
| |
| − | :אלימות ספרותית, ״זאת מסיבה פרטית, הבן״
| |
| − |
| |
| − | :יש עברית מדוברת
| |
| − | :יש עברית ספרותית
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | [http://bidyke.wordpress.com/2012/06/25/%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%a2%d7%9c/#comment-505 הפרשדונה, בתגובה לשירי אייזנר, "אם לא שורפות בנקים, זו לא המהפיכה שלי", 25/6/2012] | | [http://bidyke.wordpress.com/2012/06/25/%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%a2%d7%9c/#comment-505 הפרשדונה, בתגובה לשירי אייזנר, "אם לא שורפות בנקים, זו לא המהפיכה שלי", 25/6/2012] |
| | :"אני חושב.ת שלא מקבל מספיק דגש המקום שבו אנחנו מתייחסות לפגיעה ברכוש ולוונדליזם כאלימות לא פחות ובמקרים רבים אף יותר) מאלימות כלפי א/נשים ובע"ח אחרות. | | :"אני חושב.ת שלא מקבל מספיק דגש המקום שבו אנחנו מתייחסות לפגיעה ברכוש ולוונדליזם כאלימות לא פחות ובמקרים רבים אף יותר) מאלימות כלפי א/נשים ובע"ח אחרות. |
| שורה 1,811: |
שורה 1,087: |
| | :"אם צריך עוד הוכחה שהאלימות המשטרתית מכוונת מגבוה, והסיפור הוא הרבה מעל לסנ"צ יוסי שפרלינג, או תת נצב יורם אוחיון, או מפקד המשטרה דנינו, ואפילו מעל השר לבטחון פנים אהרונוביץ, אז שימו לב לאמירה של יוג'ין קנדל בוועידת הנשיא ב-20.6.13 : [http://www.themarker.com/news/1.2051459 "האיום הגדול על הכלכלה והדמוקרטיה הוא הדיון הציבורי בנושאים כלכליים"] שבעקבותיה הגיעו תוספות של נתניהו ולפיד על פופוליסטים הזויים וכו' וכו', כי ב22.6.13 (רק יומיים לאחר מכן) דוכאה ההפגנה נגד יצוא הגז בירושלים באלימות נוראה. שוטרים על סוסים עלו על המפגינים, אין סוף מעצרים, אלימות מידי שוטרים סמויים ועוד." | | :"אם צריך עוד הוכחה שהאלימות המשטרתית מכוונת מגבוה, והסיפור הוא הרבה מעל לסנ"צ יוסי שפרלינג, או תת נצב יורם אוחיון, או מפקד המשטרה דנינו, ואפילו מעל השר לבטחון פנים אהרונוביץ, אז שימו לב לאמירה של יוג'ין קנדל בוועידת הנשיא ב-20.6.13 : [http://www.themarker.com/news/1.2051459 "האיום הגדול על הכלכלה והדמוקרטיה הוא הדיון הציבורי בנושאים כלכליים"] שבעקבותיה הגיעו תוספות של נתניהו ולפיד על פופוליסטים הזויים וכו' וכו', כי ב22.6.13 (רק יומיים לאחר מכן) דוכאה ההפגנה נגד יצוא הגז בירושלים באלימות נוראה. שוטרים על סוסים עלו על המפגינים, אין סוף מעצרים, אלימות מידי שוטרים סמויים ועוד." |
| | | | |
| − | ===אלימות ומגדר: מדוע יש כל כך מעט רוצחות סדרתיות נשים?===
| |
| − | [http://theweek.com/article/index/237938/why-are-there-so-few-female-mass-murderers By Ryu Spaeth (2012), "Why are there so few female mass murderers?" The Week, December 17, 2012. נדלה ב6/3/2014]
| |
| − | :Taking into account that most physical violence is male-driven, it's clear that "the transition from boy to man is a risky endeavor," says [http://ideas.time.com/2012/07/24/the-overwhelming-maleness-of-mass-homicide/ Erika Christakis at TIME], "and there can be a lot of collateral damage." So what's to be done? Charles and Kennedy-Kollar [http://www.academia.edu/1199492/Hegemonic_Masculinity_and_Mass_Murderers_in_the_United_States note] that "the positive presence of a father in the life of a son constructing his hegemonic masculinity identity is a key means of preventing the emotional problems that trigger male violence." In addition, educators and officials probably need to view mass murders not as random events, but as stemming from a common cause. "Our refusal to talk about violence as a public-health problem with known (or knowable) risk factors keeps us from helping the young men who were at most risk," says Christakis, "and, of course, their potential victims."
| |
| − | :כשלוקחים בחשבון את העובדה שרוב האלימות הפיזית מבוצעת ע"י גברים, ברור ש"המעבר מנער לגבר הוא תהליך מסוכן," כמו שאומרת [http://ideas.time.com/2012/07/24/the-overwhelming-maleness-of-mass-homicide/ אריקה כריסטאקיס לTIME], "ויכול להיווצר נזק סביבתי רב." אז מה אפשר לעשות? צ'ארלס וקנדי-קולר [http://www.academia.edu/1199492/Hegemonic_Masculinity_and_Mass_Murderers_in_the_United_States מציינים] ש"הנוכחות החיובית של אב בחיים ילד, הבונה את זהותו הגברית ההגמונית, היא מפתח למניעת הבעיות הרגשיות שמעוררות אלימות גברית." בנוסף, כנראה שמחנכיםות ובכירים צריכים לראות ברוצחים סדרתיים לא כמקרים אקראיים, אלא כנובעים מתוך סיבה משותפת. "הסירוב שלנו לדבר על אלימות כבעיית בריאות-הציבור עם גורמי סיכון ידועים (או ניתנים לידיעה) מונעת מאיתנו מלעזור לאותם גברים צעירים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר," אומרת כריסטיאקיס, "וכמובן, מהקרבנות הפוטנציאליים שלהם."
| |
| | ===האלימות מופנית כלפי פנים=== | | ===האלימות מופנית כלפי פנים=== |
| | | | |
| שורה 1,869: |
שורה 1,141: |
| | * וברוך עונה ([https://www.facebook.com/avi.blecherman/posts/10201727187007932?comment_id=6752638 שם]): | | * וברוך עונה ([https://www.facebook.com/avi.blecherman/posts/10201727187007932?comment_id=6752638 שם]): |
| | קודם כל אני ממש שמח על השיח הזה. מה שאני לומד ממנו בגדול, הוא שהתקשורת המסחרית מחרבנת לנו את המסרים. אולי הגיע הזמן לעשות REFUSE ופשוט להפסיק לעבוד עם התקשורת המסחרית | | קודם כל אני ממש שמח על השיח הזה. מה שאני לומד ממנו בגדול, הוא שהתקשורת המסחרית מחרבנת לנו את המסרים. אולי הגיע הזמן לעשות REFUSE ופשוט להפסיק לעבוד עם התקשורת המסחרית |
| − |
| |
| − | ===מלחמות זה כבר לא מה שהיה פעם===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/uri.sternfeld/posts/10152709393650312 אורי שטרנפלד (2014), "לכל מצדדי המבצע הצבאי". פוסט על הקיר האישי, 8/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :לכל מצדדי המבצע הצבאי, מסתבר שבעשור האחרון צה"ל כבר יצא למספר מבצעים מוצלחים בהם השמיד לחלוטין את החמאס ומנע לעולמי עולמים את האפשרות לשגר רקטות:
| |
| − | :אוקטובר 2004 - מבצע ימי תשובה - מבצע נרחב בצפון רצועת עזה על מנת למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות
| |
| − | :ספטמבר 2005 - מבצע גשם ראשון - קשת התקפות ופעולות של צה"ל ברצועת עזה בעקבות ירי כבד של רקטות קסאם על שדרות
| |
| − | :פברואר 2006 - מבצע מכת ברק - סדרת תקיפות אוויריות ברצועת עזה בגיבוי הפגזה ארטילרית בעקבות ירי כבד של רקטות קסאם על קיבוץ כרמיה
| |
| − | :יוני - נובמבר 2006 - מבצע גשמי קיץ - מבצע ברצועת עזה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט ולצמצום ירי רקטות קסאם
| |
| − | :פברואר - מרץ 2008 - מבצע חורף חם - מבצע ברצועת עזה שנערך כתגובה על התגברות ירי רקטות הקסאם על שדרות ואשקלון
| |
| − | :דצמבר 2008 - מבצע עופרת יצוקה - תקיפת עשרות מטרות בעזה על ידי חיל האוויר, חיל הים, חיל השריון, חי"ר והנדסה כתגובה על ירי רקטות לנגב המערבי
| |
| − | :נובמבר 2012 - מבצע עמוד ענן - תקיפת אלף מטרות בעזה על ידי חיל האוויר, במטרה להפסיק את ירי הרקטות מרצועת עזה
| |
| − | :או כמו שאמר מארק טווין: "להיגמל מעישון זה הדבר הכי קל בעולם; עשיתי את זה כבר אלפי פעמים"
| |
| − |
| |
| − | ===המודל האוקראיני===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/or.sujunov/posts/10152252979774430?stream_ref=10 אור סג'ונוב (2014), "למה אצלנו לא עושים את זה כמו באוקראינה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 23/2/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :יש לי פיד מלא באנשים שלא מבינים למה אצלנו לא עושים את זה כמו באוקראינה או כמו במדינות ערב וזה קצת מזכיר לי את שיחות הסלון מלפני שנתיים בזמן הפרסומות מהאח הגדול "ככה לא יקרה כלום! צריך לשרוף צמיגים ברחובות! צריך לנפץ זכוכיות! צריך אלפי עצורים ומרי אזרחי ואי ציות ועוד ועוד ועוד". ועוד פרסומת אחת וחזרנו. אז תשמעו, אין איזו קבוצה של אנשים שמקבלת דף הפעלה בענייני מהפכה ומרד מהעם היושב בפייסוש. באוקראינה מתים אנשים. חושבים שזה מה שצריך? מתנדבים להיות הראשונים? בבקשה. תרגישו בנוח לעלות לכנסת עם פטישים ואלות ותביאו אתכם את החברים והשכנים ואולי זה יתחיל להראות כמו במצרים. ברמה האישית אני יכולה להגיד שלי אין שוב כוונה למות בעד ארצינו. בשום קונסטלציה.
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/yaron.benezri/posts/524171394363507 "לכל אלה שמקנאים באוקראינים - לא לדאוג". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 23/2/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − |
| |
| − | וגם - https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10152000597519226?stream_ref=10 בעיקר המאמר בתגוביות
| |
| | | | |
| | ===על ההפך מאלימות=== | | ===על ההפך מאלימות=== |
| | מלחמת העולם השניה בפייסבוק וההיפך מאלימות https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151605022409226 | | מלחמת העולם השניה בפייסבוק וההיפך מאלימות https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151605022409226 |
| − | ===לאומיות ואלימות===
| |
| − | [https://www.facebook.com/dan.deiml/posts/10204045262232898 דן דימי עם ציטוט של קרישנמורטי על כך שהגדרות לאומיות הן למעשה אלימות, מתאים לפרק על אנטי-לאומיות]
| |
| − | ומייד עונים על המגוון:
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=898449836839150&set=a.157857480898393.34926.156473571036784&type=1&comment_id=898453260172141&offset=0&total_comments=49 טרנגי'ט סינגה (2014), "מגוון". תגובית על התמונה של a revolt - digital anarchy, 25/5/2014. נדלה ב10/7/2014]
| |
| − | Diversity is when I said I'm Christian. Division is when I say I'm proud to be Christian and your religion is shit
| |
| − |
| |
| − | ===מתי נתקעים בקיר ומפסיקים את האלימות?===
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152589438879680&set=p.10152589438879680&type=1&theater לפעמים צריך שיתוש ינחת לך על הביצים כדי שתבין שאין טעם באלימות וחייבים יצירתיות]
| |
| − | ===האם האלימות משתלמת?===
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=567704936668212&set=a.246750142097028.46166.195418307230212&type=1 אישתון על הסטטיסטיקות טילים]
| |
| − |
| |
| − | אני עשיתי על זה קצת דיון אצלי על הקיר אבל זה נשאר יבש https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10152269013914226
| |
| − |
| |
| − | ==קהילתיות ובניית קהילות==
| |
| − | ===ביקורת שלילית ככלי להרס קהילות===
| |
| − | https://www.facebook.com/groups/btcil/permalink/647847375294994/
| |
| | | | |
| | ==מדינאות== | | ==מדינאות== |
| − | ===שלטון המנהל התקין: הפרוצדורה היא הכי פוליטית שיש, או: נצחונה של הבירוקרטיה על הדרג הפוליטי===
| |
| − | ;[http://ceci.org.il/?CategoryID=394 -- (2014), "סיפורים מהצנרת - מפגש עם מזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר". אתר המרכז להעצמת האזרח, 1/12/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :בהרצאתו, סקר האוזר את השינויים שחלו באתוס הציבורי מקום המדינה ועד היום, כשהוא מסמן את שנת 77', כקו פרשת מים. לדבריו, בשנותיה הראשונות עסקו הקברניטים מאחורי ההגה בהקמת המדינה ובהוצאה של הפועל של רעיונות לאור אידיאולוגיה, שיקול דעת ואתוס ביצועי. ואילו מאז שנות השמונים, הולך וגובר כוחה של "הנבחרת הבירוקרטית" שקובעת את גבולות הגזרה והפכה לשחקן וטו בקידום מדיניות. האוזר תיאר מציאות לפיה "ההליך התקין" הפך לדבר המשמעותי ביותר, עד לכדי שיתוק של מערכות יישום המדיניות.
| |
| − |
| |
| − | :האוזר ציין בדבריו כי "ארגז הכלים של הקברניטים מורכב מתנאי סף, תבחינים, השלכות רוחב ותקדימים. תפיסות עולם, שכל ישר – לא רלוונטיים לדיון. המבחן הקובע הוא ההליך הנאות. מי שמעצב את המדיניות הוא הדרג הבירוקרטי ובעידן הזה אלה הגורמים שמעצבים את המציאות שלנו". לדבריו: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות במצב סטטי. ישראל עם אתגריה הייחודים לא יכולה להרשות לעצמה את מה שדנמרק, יפן או מדינות אחרות יכולות להרשות לעצמן. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות תקועה כי הנטל והמשימות העומדים לפתחנו הוא נטל אחר ממה שמאתגר חברות דמוקרטיות אחרות."
| |
| − |
| |
| | ===השלום=== | | ===השלום=== |
| | השלום הוא למעשה הצדק החברתי. כשיש צדק, אפשר לחיות בשכנות טובה. בחדר המיטות, במשפחה, בשכונה, ביישוב, במחוז, במדינה וביבשת. לכן, המלחמה, האי-שלום, האין-פתרון, הם כלים אידיאולוגיים כדי לתחזק את האי-צדק. כדי לתחזק את הפערים. כדי לשמור על הגריפה וההצבר של המעמד השולט. | | השלום הוא למעשה הצדק החברתי. כשיש צדק, אפשר לחיות בשכנות טובה. בחדר המיטות, במשפחה, בשכונה, ביישוב, במחוז, במדינה וביבשת. לכן, המלחמה, האי-שלום, האין-פתרון, הם כלים אידיאולוגיים כדי לתחזק את האי-צדק. כדי לתחזק את הפערים. כדי לשמור על הגריפה וההצבר של המעמד השולט. |
| | | | |
| | '''תמונה של הרכב המשטרתי שומר על המעמד השליט''' מופיע ב"תמונות עם רישיון מתאים" | | '''תמונה של הרכב המשטרתי שומר על המעמד השליט''' מופיע ב"תמונות עם רישיון מתאים" |
| − | ====לעשות שלום זה להפיץ אהבה====
| |
| − | ראו תמונות בקבוצה 'ערום מביא שלום'
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/yael.ariel.1/posts/10204292399573999 יעל אריאל (2014), "צומת שילה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 6/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | צומת שילה
| |
| − | לפני כמה שנים
| |
| − | אני עומדת בשעות אחר הצהריים . ממתינה לטרמפ.
| |
| − | בקבוק עם נוזל כלשהו נזרק עלי מרכב פלסטיני חולף
| |
| − | אני זוכרת את האימה ברגע הראשון.
| |
| − | כשחשבתי שמדובר בחומצה או בקבוק תבערה.
| |
| − | את תחושת ההשפלה כשהבנתי שזה סתם מיץ דביק
| |
| − | וכולי מסריחה ודביקה ומה עושים עכשיו..
| |
| − | את צחוקם של הצעירים ברכב החולף. צחוק לאידי,
| |
| − | שנותר להדהד בואדי
| |
| − | הלב שלי מלא בתחושות: השפלה. זעם. רצון לנקום. שנאה
| |
| − | לערבים. כולם.
| |
| − | ואז ברגע מפוכח הבנתי:
| |
| − | שנאה או אהבה. זו הבחירה שלי. העולם מחכה שאבחר.
| |
| − | הרים עוצרים נשימתם. .
| |
| − | המקרה כבר קרה.
| |
| − | עכשיו מה?
| |
| − | השנאה מרעילה.. מתפשטת בגוף.. מי יפגע ממנה? רק אני.
| |
| − | קרבן השנאה של עצמי.
| |
| − | האהבה יודעת לטהר את המרחב.
| |
| − | ברגע אחד של בחירה,
| |
| − | הלב נפתח.
| |
| − | בבגדים דביקים ומסריחים חזרתי הביתה להתלבש מחדש..
| |
| − | משוגעת. מאושר. חדש. אינסופי.
| |
| − | ניצחתי.
| |
| − | אחר כך נזכרתי שהחברים הפלסטינים שלי, לעולם לא ינהגו כך.
| |
| − | שהכאב (כאב הוא תמיד אישי) מעביר אנשים על דעתם:
| |
| − | נוער "שבאב" פלסטיני ונוער גבעות משלנו..
| |
| − | שהחיים קורים אבל אני זו שבוחרת
| |
| − | *
| |
| − | בימים האחרונים מתוך הייאוש והרצון לברוח.
| |
| − | מתוך תחושת השפלה
| |
| − | תחושה שאנחנו נתונים למניפולציות,
| |
| − | נכפים בכותרות אדומות גדולות ל"הסלמה" שמשרתת גורמים משני הצדדים.
| |
| − | (מלחמה מוכרת יותר עיתונים)
| |
| − | הסלמה שרובנו, הרוב הדומם משני הצדדים, סולד ממנה בכל ישותו..
| |
| − | שיח מאיים בין "מנהיגים"
| |
| − | כאילו הסוף קבוע מראש..
| |
| − | אני נזכרת ברגע המכונן ההוא
| |
| − | וברגע של זעם,
| |
| − | מסננת לעצמי:
| |
| − | רוצים הסלמה? קדימה.
| |
| − | אנחנו נסלים אהבה.
| |
| − | נדרדר למחוזות אפלים:
| |
| − | נעצור טרמפ גם למי שלא הרים יד בתחנה
| |
| − | ניתן זכות קדימה,גם לנדחפת המעצבנת ההיא
| |
| − | על אפם וחמתם. אנחנו נאהב
| |
| − | והם יאכלו את הכובע.
| |
| − | יאללה מסלימים בכיף!
| |
| − |
| |
| − | ====בוגיזם====
| |
| − | http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95/
| |
| − |
| |
| − | =====מיסגור בטחוני כדי למנוע דיון ציבורי+איך האביב הערבי יכול להאבק במסגור הזה?=====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152175013039372&set=a.10150471870259372.372405.702569371&type=1 תמונה של אמיר שיבי על המסגור בדובר צה"ל]
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2201064 גיא רולניק (2013), "הערבות ההדדית מתה; תפוס כפי יכולתך זה העיקר". מרקרויק דמרקר, 28/12/2013. נדלה ב23/5/2014]
| |
| − | :אבל הציבור אדיש. הוא אינו מחבר בין יוקר המחיה ורשתות ההגנה המתפוררות בישראל לבין עשרות המיליארדים שנבזזים; בין חוסר היכולת לנהל, למשוך כוח אדם טוב ולסלק עובדים גרועים לבין השירותים העלובים לאזרחים. המחאה החברתית עזרה לנו לקרוע את המסיכות מפניהם של הברונים השודדים בפירמידות ובמוסדות הפיננסיים, אך לא הצלחנו להרחיב את זה לבורות השומן במגזר הציבורי המורחב, המשקולת השנייה שמייצרת עוני, אי־שוויון, פריון נמוך, בריחת מוחות, יוקר מחיה, ייאוש בקרב הדור הצעיר וחסימת הזדמנויות.
| |
| − |
| |
| − | כלבי השמירה שחששו לפני שלוש וחמש שנים להתעמת עם הטייקונים ובני בריתם, שרצו לשאת חן בעיני מוקדי הכוח, רוצים עכשיו לשאת חן גם בעיני קבוצות הכוח במגזר הציבורי. לאיש אין עניין ותמריץ להצביע על עשרות המיליארדים שנבזזים.
| |
| − |
| |
| − | שאלתי השבוע את אחד הגורמים הבכירים בירושלים כיצד הוא מסביר את אדישות הציבור לביזת המיליארדים גם בעידן שלאחר המחאה החברתית. הוא היה מריר ומיואש: ״זה לא רק הציבור. נתחיל דווקא במנהלים הבכירים במגזר הציבורי, אלה שרואים כל יום את הבזבוז והשחיתות במקומות שבהם כולם יודעים שיש עודפי כוח אדם במאות מיליונים. הם כלל לא מעוניינים לומר משהו על צמצום כוח האדם, כי אין להם שום תמריץ. העובדים לא ייתנו להם יום אחד של חסד, ובסוף הם ימצאו את עצמם ללא גיבוי מצד השר, ללא עבודה ועם חשש מנקמה בעתיד".
| |
| − |
| |
| − | האזרחים האדישים לא מפנימים את הקשר בין הניפוח, השחיתות וחוסר היכולת לנהל את המגזר הציבורי לבין חשבון החשמל, הארנונה והמסים שהם משלמים - והם משלמים הרבה על מעט. ההתנהגות של המגזר הציבורי היא בבואה של החברה: הערבות ההדדית מתה. "תפוס כפי יכולתך" זה העיקר. הטייקוניזציה והנהנתנות של ראשי הממשלה האחרונים - הרדיפה אחרי כסף גדול ומהיר - לצד העלייה ביוקר המחיה והתרחבות הרפואה הפרטית הביאו את כולנו לקניבליזם, בסגנון "אקח כמה שרק אוכל לקחת״. הדנקנריזם לא נמצא רק באי.די.בי.
| |
| − |
| |
| − | מיליציית המיסוי הגדולה מכולן
| |
| − |
| |
| − | מזה שנים ארוכות אני מנסה לשכנע אתכם בטור זה שקבלת ההחלטות והקצאת המקורות בישראל אינן באמת דמוקרטיות, אם יש דבר כזה בכלל, אלא שיווי משקל של אוסף קבוצות אינטרסים מיוחדים שצוברות כוח פוליטי ובוצעות נתחים גדלים מהתקציב, מההכנסה הפנויה ומהתוצר. חלק מהקבוצות האלה זוכות כאן לכינוי ״מיליציות מיסוי עצמאיות״. כמעט בלתי אפשרי לפרק את מליציות המיסוי העצמאיות מנשקן ולהשיב את הגזילה אל הציבור. הצלחה ענקית ובולטת נרשמה בפירוק חברות המיסוי הסלולריות - סלקום, פרטנר ואורנג'. חשבון הסלולר של 2013 יהיה נמוך בכ-5 מיליארד שקל מהחשבון של 2011. זהו חיסכון שרובו זרם לשכבות החלשות, לעצמאים ולבעלי עסקים זעירים, קטנים ובינוניים.
| |
| − |
| |
| − | מיליציית המיסוי של הבנקים והביטוח גדולה פי שלושה מזו של הסלולר, ושתיהן מתגמדות מול אוסף המיליציות שהוזכר למעלה. אבל אם כל המיליציות, קבוצת האינטרס החזקה מכולן, היא כמובן מערכת הביטחון הישראלית.
| |
| − |
| |
| − | בעשור האחרון נטען כאן שוב ושוב שאין קשר בין איומי הביטחון על ישראל לבין ההוצאה הביטחונית, ושמערכת הביטחון, כמו כל מערכת גדולה, עסוקה בעיקר בהגדלת תקציבה וכוחה. את הטיעון הזה אפשר להרחיב כמובן, ולשאול שאלה נוקבת הרבה יותר: האם האינטרסים של מערכת הביטחון גורמים לא רק לבזבוז של עשרות מיליארדים, אלא גם לחסימת כל סיכוי להסדרים מדיניים באזור?
| |
| − |
| |
| − | את השאלות האלה הפניתי השבוע לפרופ' אורן ברק מהאוניברסיטה העברית, שבאחרונה פירסם יחד עם פרופ' גבריאל שפר את הספר Israel's Security Networks בהוצאת קיימברידג' יוניברסיטי פרס. שפר וברק טוענים בספרם שאפשר להסביר רבות מהתופעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות בישראל, אם מתמקדים בקיומה המתמשך ובהשפעתה המופלגת של מה שהם מכנים "הרשת הביטחונית". הם טוענים כי מאז הקמתה של ישראל, ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים, אפשר לזהות רשת ביטחונית לא פורמלית אך רבת עוצמה, המורכבת מאנשי ביטחון בשירות פעיל ובדימוס ומשותפיהם בתחומים האזרחיים השונים. רשת ביטחונית זו משפיעה על התרבות, הפוליטיקה, החברה, הכלכלה והשיח הציבורי בישראל וכן על יחסי החוץ של המדינה. הם חוזרים ומתארים בספר את חולשתה של החברה האזרחית הישראלית ואת האינטרס החזק של הרשתות הביטחוניות להשאיר אותה כך ולדחוק לשוליים שיקוליים כלכליים, תרבותיים ואזרחיים.
| |
| − |
| |
| − | שאלתי את ברק אם אפשר לראות מאחורי הוויכוחים העזים בעניין השטחים ותהליך השלום משהו פשוט יותר - קבוצת אינטרס חזקה שנאבקת לשימור מעמדה, מועדון ביטחוני שמצליח להכפיף את מדיניות החוץ, הפוליטיקה ותקציב הביטחון לאינטרסים שלו. ״כן, זו בדיוק הטענה שאנחנו מעלים בספר", אומר ברק. "לא מדובר במועדון במובן של מקום מפגש בין אנשים, אלא באמונות ובערכים משותפים לחברי הרשת, ובראשם העליונות של הביטחון כפי שהם תופשים ומציגים אותו ושל צה"ל כמייצג העיקרי שלו.
| |
| − |
| |
| − | "חברי הרשת הביטחונית בהחלט מסוגלים לעשות יד אחת כדי לקדם מדיניות המשרתת את האינטרסים שלהם. תקציב הביטחון הוא דוגמה בולטת לעוצמתה ולהשפעתה של הרשת, ואפשר להיווכח כיצד מדי שנה הם מסכלים כל ניסיון להקטין את התקציב הזה, ובמקרים רבים פועלים כדי להגדיל אותו לאחר אישורו הפורמלי בידי הכנסת. כך אפשר להסביר את הפער הגדול בין התקציב המאושר לתקציב בפועל".
| |
| − |
| |
| − | הנשיא דווייט אייזנהאואר הזהיר לפני 52 שנה את הציבור האמריקאי ממצב זה, שבו המועדון הביטחוני המורכב מגנרלים ומסוחרי נשק ישתלט על מדיניות החוץ והביטחון של ארה"ב, וטבע את המונח Mlitary Industrial Complex - והמועדון הזה אכן גרר את ארה"ב ב-50 השנים האחרונות ממלחמה למלחמה.
| |
| − |
| |
| − | האם החונטה הביטחונית הישראלית, שניפחה את תקציב הצבא, השב"כ והמוסד ל–70 מיליארד שקל, אינה בעצם Mlitary Industrial Complex ישראלי?
| |
| − |
| |
| − | ״כשאייזנהאואר דיבר ב-1961 על הקומפלקס בארה"ב הוא דיבר על התהוותו בעקבות המלחמה הקרה וההתחמשות המסיבית של ארה"ב, על כך שהוא עלול לצבור 'עוצמה שאינה במקומה', וכן על ההשפעה הפוטנציאלית שלו על תחומים רבים במדינה. כלומר, זו היתה קריאת אזהרה לציבור האמריקאי מפני מה שעלול להתחולל. הדבר שעליו אנחנו מדברים במקרה של ישראל אינו עניין תיאורטי, אלא המציאות עצמה: הרשת הביטחונית כבר קיימת והיא חודרת לתחומים ציבוריים רבים ושונים, כולל הפוליטיקה, החברה, הכלכלה והתרבות.
| |
| − |
| |
| − | "דוגמה אקטואלית לכך היא תחום הגז. זמן לא רב לאחר גילוי מאגרי הגז בים התיכון חל תהליך של ביטחוניזציה (Securitization) של הגז, כלומר הוא נהפך מסוגיה אזרחית לסוגיה בעלת אופי ביטחוני, וחברי הרשת הביטחונית מילאו תפקיד חשוב בתיוג של הנושא הזה כביטחוני, ראה למשל הדיון בכנסת בעניין הגז. מאחר שהגז נהפך לנושא ביטחוני התעורר צורך דחוף להפיק אותו מהר, כדי שלא ייפול בידי ידיים עוינות, ובאחרונה נוצר גם צורך להגן על אתרי הקידוח בעזרת כלי שיט חדשים ויקרים. זה בדיוק האופן שבו הרשת הביטחונית פועלת: מסגור של נושא כביטחוני, הפקעה שלו מתחום ההחלטה של האזרחים - הציבור, הכנסת, הממשלה - והעברת השליטה בו לידי חברי הרשת.
| |
| − |
| |
| − | "בשנים האחרונות יש טענות שלפיהן בארה"ב קיים שוב מעין קומפלקס צבאי־תעשייתי, ובמיוחד לאחר המלחמה בטרור, שאין לה סוף, ושארה"ב מקימה למעשה אימפריה. בישראל אין אימפריה צבאית כמו זו שיש בארה"ב, אבל יש לה יצוא ביטחוני מסיבי וכמובן שטחים ותחומים שונים שצריך להגן עליהם, בתוך המדינה אך גם מעבר לגבולותיה.
| |
| − |
| |
| − | "בספר אנחנו דנים במקרים דומים למקרה הישראלי: מדינות קטנות יחסית שניצבו מול איום קיומי אמיתי או מדומיין מאז עצמאותן ובחרו להתחמש ולהקים לעצמן ממסד צבאי גדול שאינו נפרד מן המגזר האזרחי. דוגמאות טובות למדינות כאלה הן קוריאה הדרומית, טייוואן, דרום אפריקה וסינגפור. גם בחלק מהמדינות האלה הופיעו רשתות ביטחוניות. חלק מהמדינות האלה מקיימות או קיימו בעבר יחסים טובים ביניהן ומחקות זו את זו״.
| |
| − |
| |
| − | מפלגות השמאל והימין בישראל ומיליוני מצביעיהן ממסגרים את הדיון על הפתרון לשטחים והסכסוך הפלסטיני רק כדיון אידיאולוגי, דתי, תרבותי והיסטורי. חוסר היכולת להגיע לפתרון מיוחס לאידיאולוגיה של המנהיגים, לדת, להיסטוריה וכדומה. האפשרות הפשוטה יותר, המוכרת לכל אזרח, התמריצים של המנהיגים ומקבלי ההחלטות לא זוכה לדיון ציבורי רציני לא בארץ וגם לא בעולם.
| |
| − |
| |
| − | האם ייתכן שתהליך השלום תקוע משום שהסטטוס קוו, כלומר מלחמה ומתיחות בלתי פוסקות ולצדן תהליך שלום בלתי נגמר, משרתים את האליטות הביטחוניות, הדיפלומטיות והפוליטיות בישראל, ברשות הפלסטינית, בעולם הערבי ובכל שאר המדינות המעורבות בסכסוך ובתהליך פתרונו?
| |
| − |
| |
| − | ״אני חושב שמצב המלחמה המתמשך באזורנו משרת את הרשת הביטחונית, משום שבמצב זה יש צורך בכישורים הייחודיים של חבריה כמומחי ביטחון. איני טוען בהכרח שכל חברי הרשת הם מחרחרי מלחמה. חלקם התפכחו ומכירים בחשיבות של שלום אזורי ושל סוף מצב המלחמה בין ישראל לשכנותיה. אבל רובם עדיין מתבוננים במצב דרך הכוונת, וגם כשהם מעורבים בתהליך המדיני הם מתייחסים אליו בעיקר כסוגיה ביטחונית ולא כנושא אזרחי. כמובן שהתייחסות כזאת הופכת את התהליך כולו לבעל אופי ביטחוני ומעקרת אותו מתוכנו האזרחי, וכמובן שהיא מעצימה מאוד את אנשי הביטחון. כך היה בתקופת תהליך אוסלו, שהחל כיוזמה של אזרחים ועבר תהליך של ביטחוניזציה.
| |
| − |
| |
| − | "כמובן שהאליטה הביטחונית בישראל אינה היחידה שנהנית ממצב עניינים זה. גם אליטות ביטחוניות במדינות נוספות באזור, ובמיוחד כאלה שמעורבות בסכסוך הישראלי־ערבי, נהנות מכך מאוד, שכן הדבר מאפשר להן לשמר את מעמדן הדומיננטי, להשתיק ביקורת פנימית, ולעתים אף להשתמש בכוח נגד שחקנים חברתיים המעוניינים להשתתף עמן בשלטון".
| |
| − |
| |
| − | סוכנות הידיעות רויטרס פירסמה בשבוע שעבר עוד תחקיר על עשרות מיליארדי דולרים של העם האירני, שמנהיגי המדינה הצליחו לבזוז בשנים האחרונות באמצעת הפרטות שבהן הקונים העיקריים היו חברות בשליטת עלי חמינאי ומקורביו. האם ייתכן שמאחורי תופי המלחמה האירניים יש אליטה פוליטית־ביטחונית שמשתמשת במסך עשן של תוכנית גרעין כדי לשדוד מאות מיליארדי דולרים מהעם לטובת קבוצה בשלטון ומקורביה?
| |
| − |
| |
| − | "אנחנו לא יודעים מספיק על האליטה הפוליטית והביטחונית באירן, שהיא מדינה די סגורה. ייתכן שהפרויקט הגרעיני, ובמיוחד ההיבט הצבאי שלו, הוא מסך עשן שמשמש אמתלה בידי אליטה ביטחונית פוליטית בעלת אינטרסים כלכליים. אך בעיניי פרויקט זה קיבל דחיפה גדולה בעקבות הפלישה האמריקנית לעירק ב–2003, כאשר התברר למנהיגי אירן שהאמריקנים נחושים למנוע ממשטרים 'רשעים' להצטייד בנשק להשמדה המונית, שהאמריקאים מוכנים לכבוש את המדינות האלה כדי לממש את מטרתם ושמי מבין המדינות 'הרשעות' שתקדים ותתחמש בנשק גרעיני תוכל למנוע מעצמה את הגורל הזה, כמו קוריאה הצפונית, שפיתחה נשק גרעיני וזכתה לחסינות מפני תקיפה. לדעתי בסוריה הגיעו למסקנה דומה, ולכן בנו את הכור הגרעיני שהופצץ אחר כך.
| |
| − |
| |
| − | "אני לא ממש יודע מי מרוויח ומי נהנה מתכנית הגרעין באירן: האם אלה השמרנים, משמרות המהפכה שיש להם השפעה מאוד גדולה במדינה (הם מעין צבא המפקח על הצבא), או סוג של קומפלקס חברות ששייכות לבכירי השלטון. קשה מאוד לדעת משום שזו אינה מדינה פתוחה. אבל אפשר להניח שיש מי שגוזר קופון ממירוץ החימוש נגד ישראל, מפיתוח כלי נשק חדשים וכמובן גם מהפרויקט הגרעיני. כך זה גם אצלנו בישראל".
| |
| − |
| |
| − | מחנה השמאל רואה במנהיגות שלנו את האשמה העיקרית בחוסר ההתקדמות המדינית. האם ייתכן שבנוסף לרשתות הביטחוניות והדיפלומטיות הישראליות, שנהנות כלכלית וחברתית מהסטטוס קוו, יש חלקים בהנהגה הפלסטינית שמעוניינים בתהליך בלתי נגמר של מדינה בדרך, כי במקרה של עצמאות והקמת מדינה הם יצטרכו להתמודד עם בעיות חברתיות קשות?
| |
| − |
| |
| − | ״אני חושב שבשתי האליטות, הישראלית והפלסטינית, יש המעוניינים במצב המתמשך הזה של מדינה בדרך ונהנים ממנו. מדינה מבוססת ומוגמרת פירושה לא רק בעיות חברתיות קשות אלא גם מגבלות וריסונים על ההנהגה הפוליטית, כמו גבולות ברורים ומוגדרים לא רק של המדינה ושל שכנותיה (במקרה זה ישראל, ירדן ומצרים), אלא גם בין תחומים חשובים בתוך המדינה, כמו הפוליטיקה, הכלכלה, החברה, הצבא והדת. הרבה יותר נוח להיות מדינה בדרך שנאבקת על קיומה מול עולם עוין, וישראל היא דוגמה טובה לכך. ברור למדי שמדינה פלסטינית, אם תקום - ויש לי ספק רב בכך - תהיה מדינה כושלת שתלויה באחרים, כמו ישראל והאיחוד האירופי, וזה לא תרחיש מפתה במיוחד עבור מנהיגיה. ראה למשל המקרה של דרום סודן, המדינה הצעירה ביותר באזורנו".
| |
| − |
| |
| − | האם אפשר לטעון שהאביב הערבי שהתחיל בקהיר והמחאה החברתית שהתחילה בישראל בקיץ 2011 משקפים תנועה טקטונית בתוך החברות הערבית והישראלית, שתגרום לכך שהיכולת של המנהיגות והמועדונים הביטחוניים לקנות לעצמם שקט ולשמור על השליטה והסטטוס קוו תישחק, כי הציבור רואה מעבר למסכי העשן הביטחוניים ורוצה פתרונות לבעיות חברתיות?
| |
| − |
| |
| − | ״בתחילה זה באמת נראה כך. דוגמה בולטת היא במצרים, שם פועלת סוג של רשת ביטחונית עם השפעה מאוד גדולה על הפוליטיקה, הכלכלה והחברה. במצרים היו הפגנות ענק נגד משטר מובארק, והוא נאלץ בסופו של דבר לפנות את מקומו למשטר אזרחי של האחים המוסלמים כאשר הצבא עומד מן הצד. אבל המשך הדברים דווקא מראה את העוצמה של הצבא ושל הרשת הביטחונית, שפעלה כדי לשמר את כוחה מול האתגר האזרחי, והצליחה למעשה לסובב את הגלגל לאחור. כלומר, הרשת הביטחונית בהחלט יכולה להתמודד בהצלחה עם אתגר אזרחי, במיוחד כשהיא עושה שימוש בנימוק הביטחוני ומציגה את יריביה הפוליטיים כסכנה ביטחונית למדינה.
| |
| − |
| |
| − | "בסוריה קורה דבר דומה: גם שם יש מעין רשת הכוללת לא רק את המשטר והמגזר הביטחוני הכפוף לו (הצבא ושירותי הביטחון האחרים), אלא גם אנשי עסקים וכל מיני קבוצות שתלויות בשלטון לרווחיהן, כולל מונופולים וזיכיונות, ולקיומן, למשל קבוצות מיעוטים. לכל השחקנים האלה יש אינטרס ברור לתמוך במשטר אסד נגד האופוזיציה.
| |
| − |
| |
| − | "דווקא במדינה כמו תוניסיה, שבה הצבא לא היה חזק ולא היו איומים צבאיים ממשיים, המחאה האזרחית הצליחה יחסית. כך שהתשובה שלי היא שאמנם הציבור במדינות האזור רוצה מאוד פתרונות לבעיות החברתיות - ולבעיה של היעדר השתתפות בפוליטיקה - אך השליטים בחלק מהמדינות האלה, ובמיוחד היכן שקיים איום ביטחוני פנימי או חיצוני, עושים שימוש מאוד יעיל בנושא הביטחוני וכך מאלצים למעשה את הציבור ואת קבוצות האופוזיציה להשלים עם מעמדם ההגמוני, כולל הנכסים שצברו לעצמם. למעשה, השליטים מציגים לציבור שלהם את הברירה 'אנחנו או אנרכיה' ומציגים זאת גם כלפי חוץ: 'תמכו בנו או תקבלו את אל־קעאדה'".
| |
| − |
| |
| − | אם לסכם: קבוצות אינטרס הן קבוצות אינטרס, ותמריצים כלכליים, מעמדיים וחברתיים משפיעים על קבלת ההחלטות, הקצאת המקורות ותמונת המציאות שהאליטות השליטות רוצות לצייר. יש קווי דמיון ברורים בין השוד בפירמידות העסקיות, מיליציות המיסוי במגזר הציבורי והתהליך הבלתי נגמר של ״שלום״ ו״מלחמה״. השאלה היחידה היא אם הציבור יתעורר יום אחד ויבין מיהם האנשים שמציירים לו את תמונת המציאות, ומדוע הוויכוחים האמיתיים בכלכלה, בפוליטיקה ובביטחון הרבה פחות אידיאולוגיים ממה שנדמה.
| |
| − |
| |
| − | =====הצבא כמפעיל מדיניות נישול בשטח=====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/friendsofgeorge/posts/795139630510883 -- (2014), "אחת המטרות העיקריות לאימונים של צה"ל בגדה המערבית היא נישול פלסטינים מאדמתם". דף הפייסבוק "החברים של ג'ורג', 21/5/2014] מתייחס לכתבה [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2327155 עמירה הס (2014), "צה"ל מודה: אימונים בשטחי אש בגדה משמשים לסילוק אוכלוסייה פלסטינית". הארץ 21/5/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :אל"מ עינב שלו, קצין אג"מ של פיקוד מרכז, מודה שאחת המטרו העיקריות לאימונים של צה"ל בגדה המערבית היא נישול פלסטינים מאדמתם.
| |
| − | :שלו אמר עוד ש"מדיניות צה"ל להחרים ציוד הומניטארי לפני מסירתו ליעדו נתנה "מכה באף במקומות הנכונים. כשאתה מחרים עשרה אוהלים גדולים, לבנים ויקרים, זה לא קל. לא פשוט להתאושש." ואכן, כתוצאה מההחרמות הללו ארגונים הומניטריים התייאשו והפסיקו לסייע.
| |
| − | :נניח עכשיו לעובדה שהדברים של שלו חושפים את העובדה שהמדינה שיקרה, פעם אחר פעם, לבית המשפט העליון בנושא. אף אחד לא מצפה יותר - גם לא בית המשפט - מהמדינה לומר אמת, ואף אחד גם לא מצפה מבית המשפט להגן על כבודו ולהכניס לכלא את האחראים.
| |
| − | :אפילו על התגובה הצפויה והבזויה של דו"צ - "בצה"ל מייחסים חשיבות עליונה לשמירה על כשירות הכוחות באמצעות ביצוע אימונים שוטפים הנעשים בשטחי אימונים ברחבי מדינת ישראל ובפרט באזור יהודה ושומרון. לכן, ישנו צורך בשמירה על שטחי האימונים של צה"ל מפני פולשים ובנייה בלתי חוקית בתחומי שטחי האימונים הן על ידי גורמים ישראלים והן על ידי גורמים פלסטינים ואחרים. מעבר לכך, לא נתייחס לדברים הנאמרים בוועדות סגורות" - אין טעם להגיב.
| |
| − | :צריך לומר רק דבר אחד: אל"מ עינב שלו הודה בכנסת שצה"ל מבצע מדיניות של טיהור אתני, של נישול אנשים מאדמתם בשטח כבוש. המדיניות הזו היא פשע מלחמה. הגיע הזמן שאנשים כמו אל"מ שלו יבינו שבפעם הבאה שהם יצטרכו להסביר את עצמם לא תהיה מול הכלבלבים הכנועים של בג"צ; היא תהיה בהאג. לשם אנחנו צריכים ללכת, כי אין שום פתרון אחר.
| |
| − |
| |
| − | =====סרבנות גופי התכנון כמפעילת מדיניות נישול בשטח=====
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=674672982594463&set=a.127765680618532.19596.117581211636979&type=1
| |
| − |
| |
| | ====אין-פתרון==== | | ====אין-פתרון==== |
| | ;[http://harechov.wordpress.com/2012/10/30/אם-תרצו-רקטות-בתל-אביב/ קהילת המחאה בראשון לציון (2012), "אם תרצו רקטות בתל אביב", בלוג "הרחוב", 30/10/2012. נדלה בתאריך 29/8/2013] | | ;[http://harechov.wordpress.com/2012/10/30/אם-תרצו-רקטות-בתל-אביב/ קהילת המחאה בראשון לציון (2012), "אם תרצו רקטות בתל אביב", בלוג "הרחוב", 30/10/2012. נדלה בתאריך 29/8/2013] |
| | :"המיצג האומלל בקמפוס היום היה תמצית של מדיניות הממשלה בשנים האחרונות: יש תנועה, יש מימון, יש פעילים להוטים, ובפי כולם אותו הזמר: יש איום בטחוני ואין פתרון. יש רקטות וצבע אדום, ואת המילה שלום אסור לומר. יש טובים ויש רעים. יש "ציונים" שמזדהים ויש "שמאלנים" שלא אכפת להם. ומעל לכל ישנו הפחד הקדוש, הפחד מהאיום הבטחוני והפחד מהזר הלא-יהודי. כי מה, בעצם, התבקשתי להרגיש נוכח רקטות הקאסם בקמפוס? בטח לא הזדהות, שכן ההזדהות עם מי שנמצא תחת אזעקות צבע אדום רק גורמת לי לחשוב שמוכרחים לעשות הכל – ומייד – כדי להביא לשלום. התבקשתי, במפגיע, לפחד ולזהות את "אויבי האמיתיים". התבקשתי לבטל את הזדהותי עם כל עוולה אנושית בשם הפחד וה"אין פיתרון", וכל זאת תוך שימוש ציני במצוקה אמיתית." | | :"המיצג האומלל בקמפוס היום היה תמצית של מדיניות הממשלה בשנים האחרונות: יש תנועה, יש מימון, יש פעילים להוטים, ובפי כולם אותו הזמר: יש איום בטחוני ואין פתרון. יש רקטות וצבע אדום, ואת המילה שלום אסור לומר. יש טובים ויש רעים. יש "ציונים" שמזדהים ויש "שמאלנים" שלא אכפת להם. ומעל לכל ישנו הפחד הקדוש, הפחד מהאיום הבטחוני והפחד מהזר הלא-יהודי. כי מה, בעצם, התבקשתי להרגיש נוכח רקטות הקאסם בקמפוס? בטח לא הזדהות, שכן ההזדהות עם מי שנמצא תחת אזעקות צבע אדום רק גורמת לי לחשוב שמוכרחים לעשות הכל – ומייד – כדי להביא לשלום. התבקשתי, במפגיע, לפחד ולזהות את "אויבי האמיתיים". התבקשתי לבטל את הזדהותי עם כל עוולה אנושית בשם הפחד וה"אין פיתרון", וכל זאת תוך שימוש ציני במצוקה אמיתית." |
| − |
| |
| − | ====פוסט-רפובליקניות: כי אנחנו הא.נשים להןם חיכינו====
| |
| − | כותב שי נימצן:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/Rtest/posts/10151754701037123 שי נימצן (2013), "כשהמדינה הזו אומרת - הם טרוריסטים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, נדלה בו ביום]
| |
| − | :"כשהמדינה הזו אומרת - הם טרוריסטים, והטרוריסטים אומרים על המדינה שהיא עושה פשעים כאלה וכאלה נגדם, נראה שנשכח כאן גורם נוסף, שלישי - האזרחים. למרות שלרוב ישנו גורם נוסף וזה לא כמו שמנסים להראות את זה, כאן יוצא שיש שני צדדים: אנחנו זה המדינה והם זה הטרוריסטים. זה אף פעם לא שני גורמים. במצרים זה לא היה העם מול הממשלה כי יש גם את הצבא כפי שרואים. בסוריה זה לא רק המורדים מול השלטון אלא יש גם התערבות זרה והמוני פליטים. איך פתאום כאן אין שום גורם שלישי בסיפור? דווקא בגלל קו גבול שטוענים שאינו קיים כבר, שמפצל את האזרחים לשניים, ישראלים ופלסטינים, כמו מדינה וטרור, שמתבסס על אי קיום המדינה הפלסטינית ומשדך באורך פלא אזרחים מסויימים למדינה ואזרחים אחרים לטרור. כל האזרחים צריכים להתאחד ולהשאיר את המלחמה למדינה ולטרוריסטים ולדרוש הכרה בזכותם להתקיים. כאן ושם."
| |
| − |
| |
| − | ועונה לו ברוך אורן (שם):
| |
| − | :"אני לוקח את הדברים שלך דווקא לכיוון האינטגרציה. ברגע שאנחנו האזרחיםות נקח אחריות על העוולות שהמדינה עושה בשמנו, וברגע שאנחנו האזרחיותים נקח אחריות על הטרוריסטים הישראליים שעושים בשמנו, אפשר יהיה להתחיל לבקש מהשכניםות שלנו לקחת אחריות גם כן על מעשיהםן.
| |
| − |
| |
| − | :"בכל מקרה, אחריות לוקחים, לא מטילים. לכן, טילים לא יעזרו כדי לשכנע את השכנותים לקחת אחריות; דוגמא אישית דווקא יכולה לעזור.
| |
| − |
| |
| − | :"אולי זה נשמע מאוד רפובליקני ("מה את.ה עשית בשביל מדינה?") לבוא ולהגיד שאנחנו כאזרחיםות צריכותים לקחת אחריות על המדינה ועל האלימות שלה ושל פרטים בחברה, אבל זה בדיוק להיפך. אולי אפשר לקרא לזה פוסט-רפובליקני. זה אומר שאנחנו כבר הפסקנו לסמוך על המדינה, אנחנו עכשיו רוצימות להגביל את כוחה של המדינה לעשות בשמינו, האזרחימות, עוולות. בדיוק כמו במצריים, כאשר ישנם קשרי דיסקו א'-ב'-ג' (ראה [http://issuu.com/paxifista/docs/mor/0 הספר בולו'בולו]) - כלומר, כאשר החברה האזרחית מלוכדת ואיננה מפולגת לפי מעמדות כלכליים - אז פקידי המדינה ייאלצו להיות הרבה יותר אנושיים. תעלם האלימות הממסדית. גם כלפינו, האזרחים, וגם כלפי השכנים שלנו."
| |
| − |
| |
| − | ====ובזמן שאין שלום====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=655037701194702&set=np.197893674.634049225&type=1 התחברות - תראבוט تـرابـط - هتحبروت (2013), "אתמול, באסיפת התחברות-תראבוט על הכיבוש". פוסט עם תמונה על קיר הארגון, 3/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − |
| |
| − | '''יש שם תמונה מוצלחת שלדעתי אפשר להשתמש בה'''
| |
| − | :"האם אין כיבוש? יש ועוד איך: גם כיבוש צבאי, וגם אפרטהייד, וגם קולוניאליזם התנחלותי; גם שליטה עקיפה, דרך פיקוח ומנגנוני שליטה מתווכים – וגם שליטה ישירה. "מי אמר שהמציאות צריכה לתאום איזה מודל אחד?" מדובר, כך אמרה, בתמהיל של מנגנוני שליטה, שבו לשליטה הצבאית יש תפקיד מכריע, גם היום. הצבא ממשיך להיות הריבון בכל שטחי הכיבוש, וגם מעשי הגזל היום, ב-2013, מסתמכים על צווים צבאיים מראשית הכיבוש. "הקולוניאליזם בשטחים הכבושים מוביל אותנו קדימה ואחורה בזמן – כי הוא מעצב עתיד וגם מלמד אותנו הרבה על שיטות הנישול שהיו קיימות לפני 67 וגם לפני 48.""
| |
| − | ====2014: שלום בין מושחתים ככלי לחיזוק הניצול====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/assaf.evenchen/posts/590025051096833 אסף אבן-חן (2014), "קיבלתי במהלך הסופ ש פניות בנוגע למצבו של המו"מ המדיני". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 5/4/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :שבוע טוב. קיבלתי במהלך הסופ"ש פניות בנוגע למצבו של המו"מ המדיני וכך שלא כתבתי בנושא. אציין כי דעתי כמובן לא השתנתה. ההסכם סגור. כל שהיה בשבוע שעבר הוא מסך עשן, של חילופי שמות אסירים מצד שירותי הבטחון של ישראל לפלשתינאים. לב המחלוקת: מועד שחרור ברגותי וכן שמות הערבים הישראלים שישוחררו. אציין כי שחרור פולארד כפי שנחשף כאן כבר לפני חודשים ארוכים, הוא ענין סגור מראש. כל ענין ה'קריסת מו"מ' זו פיקציה של פרשנים שלא בקיאים במקרה הטוב ושמטעים בזדון במקרה הרע. מחר פגישה משולשת עם המתווך מרטין אינדיק, פלשתינאים, ישראלים ואמריקאים (פרסום-אל ערביה). ויש עוד עדכונים רבים בזירות השונות. אעלה בהמשך. בגדול, ממליץ להתעלם מהמסכי עשן והשקרים של התקשורת הישראלית. בברכת שבוע טוב ומקסים. בשורות טובות.
| |
| − | ובהמשך, בתגובית לשירשור שהתפתח:
| |
| − | :יוחנן, צר לי לאכזב. ההסכם המדיני לא יעשה טוב לאף אחד מאזרחי ישראל או פלשתין. השחיתות פה חסרת תקדים.
| |
| − |
| |
| − | :זהו הסכם בין ממשלים מושחתים. שכל מטרתו הוא שמירה על היציבות האזורית בעת הזאת, בעבור האמריקאים בראש ובראשונה. והכנסת ארגזים של מזומנים לישראל למען שימור הכוח של ביבי וליברמן
| |
| − |
| |
| − | :כך שאמליץ לא לחשוב בתפיסות של 'שמאל' ל המאה ה 20. תבין לעומק מה נעשה כאן ובכל העולם, וכיצד הקולוניאליזם כאן , הן הרוסי-סיני והן האמריקאי, רק יוסיף להתחזק.
| |
| − |
| |
| − | :הלוואי והייתי טועה. בניגוד לדבריך.
| |
| − |
| |
| − | :אבל ההסכם המדיני הזה, הוא סגור ומוגמר, יהיו עוד הרבה מסכי עשן
| |
| − |
| |
| − | :זכור היכן נחשף ענין פולארד לראשונה או ההסכם של ה 5+1 מול אירן. ותבין שכנראה עבדך הנאמן, כותב דברים בצורה שונה ממה שנחשפים בעיתונות הממוסדת, בכל הצניעות.
| |
| − |
| |
| − | :המצב הוא כעת שליברמן מכשיר את שלטונו והממשל יהיה עוד יותר ריכוזי, תוך כדי ריסוק זכויות אדם ואזרח, וכמובן, חיסול מאגרי הטבע של ישראל ושל פלשתין כאחד, תוך פגיעה בעצמאות ישראל.
| |
| − |
| |
| − | ===המדיניות: להרוג אזרחים כדי למנוע מו"מ מדיני===
| |
| − | ;[http://www.haaretz.co.il/blogs/misgav/.premium-1.2445759 אורי משגב (2014), 'חניבעל יוצא מהארון: "עדיפה גופה מחייל חטוף'. הארץ-בלוגים, 29/9/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :החוליה של שראל, כזכור, נחשפה ונפתחה עליה אש. שראל וקשרו, ליאל גדעוני, נהרגו במקום. קצין נוסף שהיה איתם, סגן הדר גולדין, נעלם (בהמשך קבע צה"ל את מותו, וגופתו לא נמצאה או הוחזרה עד היום). מכאן והלאה אנחנו נכנסים להפעלת התרגולת. חניבעל יוצא מהארון. הנה המג"ד ג'ינו: "שלחתי את שתי הפלוגות האחרות של הגדס"ר להשתלט על שטחים סמוכים כדי לבודד את הזירה. הכרזנו רשמית בקשר על נוהל חניבעל 20 דקות בערך אחרי האירוע. הפעלנו אש ממטוסי קרב על מקומות שבהם היו לפי החשד פירים".
| |
| − |
| |
| − | :נוהל חניבעל מופעל, והוא כולל כבר בתחילתו תקיפה אווירית ממטוסי קרב. כאשר תוקפים ממטוסי קרב, ברור מאוד מה מנסים להשיג. ג'ינו מודה בזה מייד:
| |
| − |
| |
| − | :"ידענו שזה יקטין את הסיכוי למצוא את הדר חי, אבל זו הייתה הדרך הכי טובה לטפל בזה. במצב שכזה אתה צריך לבחור באפשרות הפחות גרועה. בשורה התחתונה, הוא לא אצלם והחוליה כנראה חוסלה".
| |
| − |
| |
| − | :כבר בשלב הזה של השיחה מתבררת האמת. למרבה הצער ואי הנוחות, היא שמה ללעג ולקלס את תגובתו של ד"ר אסא כשר, האוטוריטה צה"לית לענייני מוסר וערכי לחימה. כשר נמנה בזמנו על הצוות המצומצם ששקד על ניסוח נוהל חניבעל, ונזעק להגן ב"הארץ" על עבודתו במהלך הפולמוס שהתעורר אחרי אירועי רפיח. הוא טען נחרצות שהנוהל נועד לסכל חטיפה מבלי לסכן את חייו של החטוף (כאמור, אני הייתי מעדיף שימוש במילים שבי ושבוי, אבל לצורך הדיון אני מיישר קו עם השפה השלטת בו). לדבריו:
| |
| − |
| |
| − | :"לפקודה יש נוסחים מקבילים, מטעם כלשהו, אבל העיקרון משותף לכולם, כפי שהוא מתבטא באחד מהם: 'יש לפעול, ככל הניתן, לעצירת פעולת החטיפה, לרבות הפעלת אש, אך לא באופן שעלול להוביל בסבירות גבוהה למותו של החטוף, זאת מתוך הבנה שערך חיי החטוף גבוה ממחיר החטיפה'. זה סדר העדיפויות הראוי. כל סדר עדיפויות אחר נעוץ באי־הבנה קשה ומסוכנת".
| |
| − |
| |
| − | :אלא שבשיחה שלפנינו מגיע מפקד פלוגת העורב של גבעתי, ומחדד את העניינים. הוא מתאר את מה שקרה בשעות שאחרי החטיפה כ"התקפה אגרסיבית ומוחצת", ומסביר למה:
| |
| − |
| |
| − | :"אתה מבין שככל שתהיה מהיר יותר, כך תגיע להישג שאתה רוצה – לא כיבוש שטח אלא עצירת האירוע. פעלנו כפי שתודרכנו ובשיקול דעת. היה קטע שחדלתי אש כי זיהינו ילדים עוברים בקו האש. כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף חייל הרוג ולא חייל בשבי חמאס, כמו שליט 2. אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף".
| |
| − |
| |
| − | :זו כנראה העדות החשובה ביותר שנמסרה אי פעם בנושא. מפקד העורב אף רואה לנכון להדגיש שהפעולה נעשתה תוך שיקול דעת, ועל פי תדרוכים קודמים מגבוה. זו אם כן מדיניות צה"ל הרשמית: עדיפה גופה מחייל חי שנפל בשבי. תתרגלו. נא לשכוח ממצוות פדיון שבויים ומהאתוס הבסיסי שלא מפקירים חייל בשטח ועושים הכל כדי להחזירו הביתה, למשפחתו ולמולדתו. כאן עושים הכל כדי לא להחזירו הביתה, לפחות לא בחיים. נכון שלא מפקירים אותו בשטח, לפחות לא במובן השגור של הביטוי - אלא מוציאים לפועל התקפה מוחצת ואגרסיבית כדי להרוג אותו.
| |
| − |
| |
| − | :הסברתי כבר בפוסט הקודם שמדובר בפוטש צבאי לכל דבר, שמתבצע למפרע. הצבא למעשה החליט מראש שהדרג המדיני לא ראוי ובשל להתמודד עם הדילמה של עסקאות חליפין להחזרת שבויים, וקובע עובדות בשטח. מפקד העורב מסביר את זה יותר טוב ממני:
| |
| − |
| |
| − | :"חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה – תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך. אמרתי לעצמי – גם אם אביא גופה, העיקר להביא את הנעדר. באירוע כזה אתה עושה הכול כדי לא להכניס מדינה שלמה למערבולת גלעד שליט. כל פעולה שעשיתי, גם אם הרסתי מבנים או פגעתי בפלסטינים, הייתה תוך אמונה בצדקת הדרך וכפי שמצופה מאיתנו, כפי שחינכו אותנו בצבא".
| |
| − |
| |
| − | :כלומר צה"ל מחליט באופן חד צדדי לאיזו מערבולת המדינה שבשמה הוא פועל יכולה להיכנס או לא להיכנס. וזה אפילו נראה למפקדים צעירים ויחסית זוטרים בו כעניין טבעי ומוצדק לחלוטין. הנה, גם מקבילו של מפקד העורב, מפקד פלוגת ההנדסה של גבעתי, שלם עם עצמו:
| |
| − |
| |
| − | :"דווקא באירוע הזה המצפון שלי שקט יותר. צריך להודות, הם הצליחו לפגוע בנו בהיתקלות, ולכן במצב הזה כמעט כל האמצעים כשרים, למעט פגיעה בחפים מפשע".
| |
| − |
| |
| − | :גם אם נניח שזו אמירה מופרכת (הרי איך לא ייפגעו חפים מפשע בהתקפה פראית וחסרת אבחנה מהסוג שגבעתי הנחיתה על רפיח באותן שעות), כדאי לשים לב לחריג ודאי אחד. יש חף מפשע שמטרת הפעולה לפגוע בו ולוודא את מותו: החייל השבוי. לגביו באמת כל האמצעים כשרים, שהרי עדיפה גופה מחייל שבוי.
| |
| − |
| |
| − | :[..]
| |
| − |
| |
| − | :בצה"ל אולי מתחמקים ומטשטשים ומקרקשים, אבל לחלוטין לא מכחישים. לפיכך אין מנוס מלקבוע: תדע כל אם עבריה שחיי בניה הופקדו בידי מפקדים שיעשו הכל כדי לחסל אותם במידה ונפלו בשבי. מכאן והלאה זו עבודה של הדרג המדיני ושל החברה האזרחית להחליט מה לעשות עם המידע הזה. שתהיה שנה טובה לכולנו.
| |
| − | ===עוני כמדיניות===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152512568175590&set=p.10152512568175590&type=1&permPage=1 מרים איתנה מחמול (2014), "הרחבת מעגל החייבים הנה הדרך להסיר את האחריות". פוסט עם תמונה על הקיר של אליסה אבי-בנקים לא מעל החוק, 7/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | '''כדאי לקחת משם גם את התמונה, לדעתי אין בעיית רישיון שימוש'''
| |
| − | :הרחבת מעגל החייבים הנה הדרך להסיר את האחריות מהמדינה שיוצרת עוני. היא דרך להסיר את האחריות מהבנקים המחוייבים לבדוק יכולת החזר כתנאי למתן הלוואות, משכנתאות ואשראי!!! האחריות כולה נופלת עלינו, הקרבנות של השיטה! היא הופכת את מי שלקח הכל ומוכר לנו את שלנו, עכשיו, ביוקר, לבעל אחריות של מוכר סמים מצוי! שתפקידו מסתכם בלתת את החומר, ולא מעניין אותו איך המכור משלם! פער בין הכנסות והוצאות הופכת את כולנו למכורים לנסיון לגשר על פער בלתי אפשרי! המדינה יוצרת קודים בכלכלה שאינם שונים ממחלת הסרטן! היא מתפשטת אם לא עוצרים אותה!!!! להלן הדרך בה בחרתי לעבור דרך המערכת המנצלת במסווה של מצילה! להשאיר את החוב ביני לבנק, מסרבת להעביר אותו לדור הבא! מזמינה לקרא בתקציר הסיפור שלי, שבית המשפט המחוזי בתל אביב, הכיר באחריות מי שנתן כסף ולא דאג ליכולת החזר! הרחבת מעגל החייבים אינו אילא הדרך להביא את הבוגדנות לתא המשפחתי! האדם המצוי, שיפגע מבני ביתו החייבים, יהפוך לשונא בני ביתו. לוקח זמן להבין שמדובר בשיטה שמאדירה את ההנהגה ומבטלת את העוצמה והאהבה שלנו לבני ביתנו. צריך להבין שהחוקים כולם משרתים פילוסופיה ופסיכולוגיה, שמטרתה להפוך את הרוב לעושה דברו של האדיר מכולם! רק שמי שהתבגר קצת במשחק הזה למד לדעת: שהחזק הינו חלש ולכן עוסק בהחלשת ההמונים באמצעות פחד ובושה! אין בעיה עם החוקים והנוהלים! המקור הוא בנסיון להפוך אותנו בני האדם לכוח עבודה זול בכפייה, חיילי המולך ואמהות רוצחות נפש ילדיהן שלא יחלמו על עולם לכולם! אין חוק סתמי. יש חוק מגמתי!!!!
| |
| − |
| |
| − | ===חמש שנים בלי דיון אסטרטגי: התעלמות מהאוכלוסיה כאנטי-מדיניות===
| |
| − | צריך לשנות את השיטה כי השיטה לא עובדת. 5 שנים סגר ואין אפילו דיון אחד על האסטרטגיה? עצוב
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152377540575835&set=a.484960710834.255552.633980834&type=1 איתמר שאלתיאל (2014), "אתמול כולם נורא כעסו על אתר "סרוגים" שאמר "מגיע להם" על תושבי נחל עוז". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 26/8/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :הסיבה האמיתית למצבם של תושבי הדרום היא לא ההתנתקות, אלא שלחברי הממשלה הזו ולחברי הממשלה הקודמת פשוט לא היה אכפת מספיק.
| |
| − |
| |
| − | :זו עובדה. לפני איזה שבועיים התראיין לערוץ 10 רוני ברט, שהיה בכיר במועצה לבטחון לאומי. ברט אומר כמה דברים שמעלים את הפיוז, אבל החשוב שבהם הוא זה:
| |
| − | :"למבצע בעזה יצאנו אחרי 5 שנים שבהן כמעט ולא התנהל שום דיון בצמרת בקבינט או בצמרת המקצועית של הגופים שעוסקים בנושא בשאלה האסטרטגית מה אנחנו רוצים מעזה. במשך 4.5 שנים לא היה דיון כזה בהגדרה. היו כל מיני דיונים בשאלות כאלה ואחרות, הבנות עמוד ענן, סגר הכוסברה, מה יהיה טווח הדיג בעזה כל מני שאלות טקטיות ואופרטיביות … לא היה מעולם דיון שבו ישבה הצמרת המדינית ושקלה מה אנחנו רוצים שיקרה בעזה". (אפשר למצוא את התמלול המלא אצל רביב דרוקר: http://bit.ly/1qJ50mO).
| |
| − |
| |
| − | :אגב, המצב לא היה הרבה יותר טוב לפני כן. זוכרים את המרמרה? לדברי עוזי ארד, שכיהן בראש המועצה לבטחון לאומי, המל"ל גיבש חלופות לסגר על עזה (כנראה בהוראה של נתניהו), אבל "בוצעה חסימה". מעולם לא נערך דיון על החלופות, כי מישהו "חסם". ארד כינה את זה "פרטאץ' בריבוע" (כאן: http://bit.ly/1oMBbAj).
| |
| − |
| |
| − | :היה קצת דיבור על הסיפור הזה עם המל"ל, ורביב דרוקר ניסה לעשות ממנו קצת רעש. אבל איכשהו נראה שאנשים הבינו עד כמה הסיפור הזה רציני. עבור שתי הממשלות האחרונות, מצבם של תושבי הדרום הוא טוב מספיק. לא רק שהמצב הזה מספיק טוב במובן של "אפשר לחיות איתו", עבור שתי הממשלות האחרונות מצבם של תושבי הדרום מספיק טוב כדי שלא יהיה פאקינג צורך אפילו לנהל על זה דיון. וזה לא רק נתניהו, אלה כל השרים שיושבים עכשיו בממשלה ומדברים על זה שחייבים פתרון והמצב הזה בלתי נסבל. כל אחד ואחד מהם חי יופי בלי דיון על הנושא עד כה, ונראה לי שכל מי שהסתכל על המדיניות בשנים האחרונות יודע שהם יחיו נהדר גם אחר כך, כשרקטות ימשיכו לטפטף על הדרום.
| |
| − |
| |
| − | ===פולחן המוות: עם נובר באפרו===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/zviliraz/posts/10152146758093419?stream_ref=10 צבי לירז (2014), "עם נובר באפרו במקום לבנות את עתידו". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 27/1/2014. נדלה ביום 23/4/2014]
| |
| − | :כשהחלו הנסיעות לפולין בהדסים, לפני כמעט שלושים שנה, הצעתי לשלב בהם גם לימוד של יהדות אירופה המשגשגת תרבותית קודם למלחמה. כשיונתן בנינו חזר מפולין לפני 14 שנים התחמקנו בקושי מהשירה הדביקה השיתופית בנתב״ג של ״אין לי ארץ אחרת״. עכשיו, כשהכנסת מתכנסת באושוויץ אני חושב שנשבר שיא. עם נובר באפרו במקום לבנות את עתידו. תשאירו את הזכרון לימי זכרון ולהיסטוריונים.
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152419519097755&set=a.10150319208817755.383939.552557754&type=1 יובל בן-עמי (2014), "אילו היינו קושרים את אותו אבל בכמיהה לשלום ומקימים לו מקדש". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 23/4/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :החיים קדושים והשכול הוא נורא. את בית יד לבנים בירושלים חייבים לכבד, אבל אני לא בטוח שהוא צריך להיות מקום פולחן. הדרישה שמופיעה בתחתית, בנוסח שמזכיר כל כך שלטים במקומות כמו רחבת הכותל (ובעברית פגומה) זורה אור על הכשל שבתרבות הזכרון שלנו. אנחנו לא מבכים את הנופלים, אנחנו סוגדים להם במסגרת הסגידה לצבא. זו דת והיא דת של דם, ולכן, כאדם חילוני ששונא מלחמות, אני מתקשה להאמין בה. אילו היינו קושרים את אותו אבל בכמיהה לשלום ומקימים לו מקדש, כזה שלא דורש העלאת עוד קורבנות, הייתי שוקל להתפלל בו.
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/avivgeffenofficial/posts/860045847357258 אביב גפן (2014), "מכתב פתוח לראש הממשלה". דף האוהדים של אביב גפן, 1/7/2014]
| |
| − | כבוד ראש הממשלה,
| |
| − | קברנו שלושה ילדים אחרי רצח מתועב ונפשע,
| |
| − | נפשות שלא עשו מאומה לאיש חוץ מלהיוולד במקום מסובך ומסוכסך.
| |
| − | אני מודה שהחיה שבי קמה ודורשת לנקום,
| |
| − | גם אם אין כתובת ספציפית זה לא משנה כשאתה מחפש נקמה,
| |
| − | העיקר זה לראות אותם סובלים,
| |
| − | מאבדים נפשות ואם אפשר אז כמה שיותר וככל שהם יסבלו יותר ככה החיות שבנו יותר ירגעו.
| |
| − | וזה מעגל דמים שכזה אדוני ראש הממשלה,
| |
| − | שבמדיניות שלך אתה בנית בשקט וסדר מופתי..
| |
| − | אבל איפה זה נגמר ראש הממשלה?
| |
| − | איזו אסטרטגיה מונחת לך על השולחן חוץ ממסע ההרג הזה, שלא מוביל לשום מקום חוץ מסבל ושכול?
| |
| − | האדם שבי , שנלחם ביצר החייתי שלי , מציע לך לחשוב רגע לפני שאתה מחזיר לנו את ״הכבוד״,
| |
| − | אתה הרי יודע שנקמה זה כמו פלסטר שמחזיק בדיוק יום…
| |
| − | כמה דם ישפך בנהר ומי יבנה את הסכר?
| |
| − | אולי אתה שנבחרת תראה צעד אחד קדימה,הרי בשביל זה אתה שם לא?
| |
| − | כשהיצר החייתי קם לתחיה האנושיות מתה קצת..
| |
| − | בכבוד רב,
| |
| − | אביב גפן
| |
| − | ====מסרבות לאבל הלאומי====
| |
| − | ;[http://mekomit.co.il/אבל-קולקטיבי אינה מיכאלי (2014), "ואולי לא כולנו באבל?". עדשה מקומית (בלוג) 4/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :כיוון פוליטי משכנע ומבטיח יותר בעיניי, הוא פוליטיזציה של הזדהות ואמפתיה, כלומר ההכרה בכך שהם כבר מראש מעוצבים על ידי כוחות חיצוניים לנו. ומכאן, התערבות רגשית מודעת במציאות, במקום היסחפות רגשית חסרת מעצורים ואובדן שליטה קולקטיבי בדרך אין מוצא.
| |
| − |
| |
| − | :אני מדברת על הצבת אלטרנטיבה קונקרטית להיסחפות ולמערבולת הרגשית. אלטרנטיבה לכאב משתק, שלכאורה אין ברירה אלא לחוש בו. אלטרנטיבה לצו להרגיש את מה שכולנו מרגישים – וחייבים להרגיש על מנת להיות חלק מה"אנחנו". בל נשכח שלאבל לאומי יש עוד תפקיד חשוב לטווח הארוך, מלבד חיזוק אחדות לאומית – לשכנע עוד ועוד אנשים להיות מוכנים להמשיך להרוג ולמות למען הלאום. באופן פרדוקסלי, להרגיש שמי שנרצחו יכלו להיות הילדים שלנו – להרגיש כאילו הם הילדים שלנו – זה אחד המנגנונים המשכנעים אנשים לשלוח את הילדים שלהם להרוג ולמות. ברגע שכל הילדים הם הילדים של כולם, הם גם קצת של אף אחד.
| |
| − |
| |
| − | :כל זה עלול להיות מפחיד. להציב סימני שאלה על אבל לאומי עלול להוביל להדרה חברתית, כאילו היה זה קו בין נאמנות לבגידה. זה בדיוק המקום בו אנחנו צריכות לייצר יחד אלטרנטיבה פוליטית – שהיא גם, בהכרח, אלטרנטיבה רגשית. במקום לקבל את חוקי המשחק של הממשלה והתקשורת, בואו נשאל מחדש ובכנות – מהן הטרגדיות פה? מה מפחיד? מה מעציב? מה מייאש? על מה ועל מי אפשר ורצוי להתאבל, ואיך? בואו נציע לעצמנו – ולאחרים/ות סביבנו – איך להסתכל ביחד על המציאות, איך לחוות ולהרגיש אותה, באופן שמקדם את החיים שהיינו רוצים לחיות.
| |
| − |
| |
| − | ===הלם כמדיניות - [[דוקטרינת ההלם]] של [[נעמי קליין]]===
| |
| − | [https://www.facebook.com/myshillustration/photos/a.390360267644570.107451.384230151590915/404753236205273/?type=1&comment_id=98580408¬if_t=like קומיקס של מוש - צריך לבקש רשות]
| |
| − | [https://www.facebook.com/drori.boaz/posts/461948857241249 דרורי בועז (2014), "כיצד התנהלה ממשלת ישראל מול הציבור בישראל באירוע החטיפה עד להודעת הבשורה הכואבת על מציאת הגופות". פוסט על הקיר האישי, 1/7/2014. נדלה ב7/7/2014]
| |
| − | :לפני שלושה שבועות נחטפו שלושה ילדים יהודיים שבחרו לתפוס טרמפים באזור מסוכן.
| |
| − | :מיד עם הודע דבר החטיפה, הטילה הממשלה צו איסור פרסום גורף על המקרה כדי לתכנן את צעדיה ללא הפרעה תקשורתית. הפוסט הזה יוכיח לכם כי כל התנהלותה של ממשלת ישראל בכלל וחברי הכנסת של הבית היהודי בפרט, החליטו לנצל עד תום את החטיפה למען עשיית הון פוליטי על חשבון אזרחי המדינה.
| |
| − | :עוד בבוקר שלאחר החטיפה, הגיעו אלי ידיעות כי נמצא הרכב אליו עלו הנחטפים, הרכב היה שרוף ונמצאו בו קליעים רבים. בהקלטת שיחת הטלפון המצמררת והאומללה שנתקבלה במשטרה מאחד החטופים, נשמעו בבירור קולות ירי דרך משתיק קול.
| |
| − | :ממצאים אלה מעידים כי מדובר בפעולה מקצוענית ומתוכננת היטב שלא עולה בקנה אחד עם היכולת של אסירים משוחררים.
| |
| − | :המתנתי עד היום כי בדיעבד, יקל עלי להסביר שהחטיפה הונפה לצורך ניצול הזעם וההלם בציבור הישראלי אשר היו צפויים ממהלך חטיפה כזה, אולם הניצול הפוליטי הפעם עבר כל גבול.
| |
| − | :ראשית כל האשים ראש הממשלה את אבו-מאזן וזכה לתשבוחות רבות.
| |
| − | :שנית, אפשרו לתקשורת לטחון עד דק את דעת הציבור במקרה וכולנו זוכרים היטב את שלל הלהג על מאומה ששודר במשך שלושה ימים ברציפות. כל אדם בר דעת מבין את המשמעות של שטיפת מח תוך המתנה מתסכלת ומעוררת יאוש. העם התחיל להתחמם. נשכחו הבחירות הדוחות לנשיאות, נשכחה הכספת של פואד, נשכחו רהיטי הגן של נתניהו, נשכחו פסקי הדין בפרשת הולילנד, נשכחה פרשת הרפז, נשכחה השריפה בבתי הזיקוק בחיפה, נשכח הילד שנהרג מפגיעת טיל במת הגולן, נשכח הפוגרום בפליטים בניצנה, נשכח השוד והגזל הציבורי.
| |
| − | :במשך שלושה שבועות תמימים, כאשר ממשלת ישראל מודעת היטב לתוצאות החטיפה ולהנחת העבודה השגויה במכוון, הפעילה מכבש לחצים אדיר על ציבור אזרחיה, לא זו אף זו, המומנטום נוצל עד תום, תנסו להזכר בארועים הרבים שעברנו:
| |
| − | :עוצר רחב היקף, מעצרים שוא רבים בתואנה של "דרוש לחקירה" כאשר התוצאה ידועה.
| |
| − | :שליחת אמהות החטופים להתרפס בפני עצרת זכויות האדם של האו"ם.
| |
| − | :"עצרת הזדהות" של כיפות סרוגות בכיכר רבין עם כל המשמעויות הרחבות שיש לעצרת זו במקום הזה. הנשיא המיועד בא לישיבה ממנו יצאו התלמידים וביקש לחזק את ידיהם בשעה קשה זו בשעה שהוא יודע את התוצאות שהיו ברורת לי מאד ובוודאי ברורת לממשלה ולנשיא המיועד.
| |
| − | :חברי הכנסת השייכים לזרם הציוני לאומני לא בחלו לטעון כנגד כל מי שהעז להתריס כנגד הקוצנזוס הנוח שהעמידה להם פתאום ממשלת ישראל. קריאת הסטטוסים של חברי הבית היהודי שבקשו לחסל כל דבר שזז, או במילים שלהם: "בעל הבית השתגע". מי שהעז לטעון אחרת נדרש לארוז ולעבור לגור בעזה ומי שמכיר אותי יודע את חומרת התוצאות של ההסתה הזו שעולה מתוך הבית היהודי. אפילו דמה של חנין זועבי (חברת כנסת מכהנת) הותר בריש גלי עד שגורשה בבושת פנים מבתי קפה על ידי אזרחים תמימים שמאמינים לממשלתם, שהרי אם המשטרה החליטה שיש מקום להעמידה לדין, מה יגידו אזובי הקיר. כך גם נמצאה השעה להשתלח בעמרם מיצנע ובכל אדם המאמין שיש צורך בדו-קיום. מעולם לא היתה המילה "שלום" שלילית כמו בשבוע האחרון. קיטונות של בוז ואיומים מצד חובשי כיפות סרוגות שהאלוהים והנביאים להם ובני הנביאים יודעים הכל רק לא למחול, אל קנא ונוקם.
| |
| − | :במשך שלושה שבועות תמימים, נוצל הארוע העצוב הזה לצורך הגשמה של אג'נדה פוליטית בדרכים השפלות ביותר שניתן לדמיין אותם.
| |
| − |
| |
| | ===הפחד (אין-ביטחון)=== | | ===הפחד (אין-ביטחון)=== |
| | ראי גם "התמודדות עם הפחד" ב-"כלים להרחבת השורות" | | ראי גם "התמודדות עם הפחד" ב-"כלים להרחבת השורות" |
| שורה 2,200: |
שורה 1,164: |
| | | | |
| | :"החברה הישראלית מפולגת ומפוצלת. יש גורמים שמרוויחים מהפיצול, ולכן מלבים אותו. צריך להבין שהאחר הוא אדם כמוך, שפוחד וכואב כמוך. מראהו ודעותיו שונים משלך, אבל בעזרת דו-שיח וכבוד הדדי אפשר לגשר על הפחד. אדם שמסתכלים בעיניו, שמשוחחים עמו, שמשתפים אתו את הכאב, מפסיק להיות חלק מקבוצה מפחידה והופך להיות אדם עם שם. פחות מפחיד. ואולי כשנפסיק לפחד זה מזה נוכל לסמוך אחד על השני ואז, אולי, גם נלמד להתעלם מההפחדות שמשלחים בנו השלטון והתקשורת. רק כך נוכל לשנות את המציאות שלנו." | | :"החברה הישראלית מפולגת ומפוצלת. יש גורמים שמרוויחים מהפיצול, ולכן מלבים אותו. צריך להבין שהאחר הוא אדם כמוך, שפוחד וכואב כמוך. מראהו ודעותיו שונים משלך, אבל בעזרת דו-שיח וכבוד הדדי אפשר לגשר על הפחד. אדם שמסתכלים בעיניו, שמשוחחים עמו, שמשתפים אתו את הכאב, מפסיק להיות חלק מקבוצה מפחידה והופך להיות אדם עם שם. פחות מפחיד. ואולי כשנפסיק לפחד זה מזה נוכל לסמוך אחד על השני ואז, אולי, גם נלמד להתעלם מההפחדות שמשלחים בנו השלטון והתקשורת. רק כך נוכל לשנות את המציאות שלנו." |
| − |
| |
| − | ;[http://www.popup.co.il/?p=9727 יובל - (2013), "להיות ת(ל)מיד מוכן בישראל". מאבד תמלילים - הגלוב (בלוג), 6/10/2013. נדלה בתאריך 25/2/2014]
| |
| − | :[..] האופן שבו המדינה מתנהלת מול אזרחיה: באמצעות הפחדה. אני טוען, וממשיך לטעון, שזו טקטיקה שלטונית מודעת, נרחבת ומושרשת. המערכת השלטונית ממציאה איומים או מנפחת איומים קיימים כדרך להחדיר פחד קיומי בחיי האזרחים שכן אזרח פוחד הוא אזרח לא חושב – הוא עסוק בהישרדות. אזרח פוחד עומד 40 דקות בתור כדי לקבל קפה בחמישה שקלים. העניין הוא שמהרגע שאתה, כאדם בוגר, מבין שמפחידים אותך כשיטה, אתה יכול להתחיל ולהתנגד לה וזו כמובן בעיה ששלטון מבוסס-הפחדות צריך להתמודד איתה. הטקסט שלפניכם מציג את הפתרון.
| |
| − | :[...]
| |
| − | :מדינת ישראל, באמצעות משרד הביטחון, באמצעות צבא הגנה לישראל, באמצעות פיקוד העורף בשיתוף מלא עם משרד החינוך, שולחים לתוך בתי הספר, לתוך הכיתה של הבת שלי, חיילת מפיקוד העורף, שמבקשת מהתלמידים לשלוף חוברת שנרכשה מבעוד מועד ששמה "אני ת(ל)מיד מוכן" שמחזיקה 100 עמודים. במשך שבוע שלם, שעתיים מדי יום, כל יום, חיילת בת 18 מסבירה לילדים בני 9 שעוד מעט, למעשה ממש בכל רגע, פורצת מלחמה ולכן הבת שלי צריכה להיות מוכנה ושזו אחריותה לדאוג שההורים שלה יהיו מוכנים. אחריותה. של נגה.
| |
| − |
| |
| − | :בשלב מסוים נגה פנתה למורה שלה ואמרה לה, ביוזמתה, מבלי שאנחנו אפילו היינו מודעים לכך, שהשיעורים האלו מלחיצים אותה ולכן בימים האחרונים נגה ישבה מחוץ לכיתה במשך שעתיים וחיכתה שהשיעורים יגמרו.
| |
| − |
| |
| − | :בשיעורים אני כמובן לא השתתפתי, אבל הנה כמה קטעים מהחוברת שמדגימים את השיטה: איך קודם מאלפים את הילדים שלנו, כמו עכברים במעבדה, ואז מפחידים אותם עד עמקי נשמתם (על כל התמונות ניתן ללחוץ כדי להגדילן).
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.popup.co.il/?p=7204 יובל - (2011), "נמאס לי מכם, מפחידנים עלובים". מאבד תמלילים - הגלוב (בלוג), 14/1/2011. נדלה בתאריך 25/2/2014]
| |
| − | :[..] זה לא שנתניהו הפסיק להאמין בשיסוי, הוא פשוט הבין ששיסוי לא מוביל ליציבות שלטונית. לכן הוא והממשלה שלו בוחרים במכשיר רטורי טוב יותר: פחד.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :חשבתי על זה כאשר שמעתי בגלי צה"ל שתי פרסומות האחת אחרי השניה, רגע לפני החדשות. בראשונה נאמר כי הבית שלנו תמיד נתפש בעינינו כמקום הכי בטוח אבל הבית יכול להיות מקום מסוכן. למה? חשבתי שמדובר בפרסומת של המוסד לבטיחות וגיהות אבל הסתבר לי ש"רעידת אדמה בישראל היא רק עניין של זמן" ולכן אסור לי לתת לה לתפוס אותי לא מוכן. מיד אחריה שודרה פרסומת אחרת שבה רננה רז הסבירה לי שכבר שבע שנים לא ירד פה גשם כמו שצריך ושעד עכשיו ירדה רק 25% מכמות המשקעים הממוצעת. "ישראל מתייבשת", היא אמרה לי בעודה מתקלפת.
| |
| − |
| |
| − | :כך, תוך 60 שניות, למדתי לפחד משני איתני טבע שאין לי עליהם שום שליטה: רעידת אדמה ועננים. לזה צריך להוסיף את הפחד מאש, הפחד משפעת, הפחד מתקיפה באירן – וזו כמובן רק תחילתה של רשימה: הפחד מכך שאין בעצם על מי לסמוך (שר החוץ תחת חקירה, הרמטכ"ל המיועד תחת חקירה, המועמד המרכזי למפכ"ל המשטרה תחת חקירה, שר האוצר לשעבר בכלא, הנשיא לשעבר בדרך לכלא, ראש ממשלה לשעבר בדרך לכלא, חצי ממפלגת ש"ס כבר בכלא או בדרך לכלא) ושכל מערכות המדינה קורסות – מערכת הבריאות נמצאת בקריסה, מערכת החינוך נמצאת בקריסה, מערכת הסעד והרווחה נמצאת בקריסה, יחסי החוץ של ישראל בקריסה, מערכת החוק נמצאת בקריסה, הרכבת נמצאת בקריסה, מערכת הכבישים בקריסה, המסים כל הזמן עולים כי אין כסף לממן את המערכות שאוטוטו קורסות, הנגיד מזהיר שהנה הוא עומד להעלות את הריבית והמשכנתא תקפוץ פי כמה, מה שאומר שמעבר לכך שהמדינה שולחת יד לכיס שלך ומוציאה משם כמה כסף שבא לה, גם הבנק יעשה זאת בקרוב. הדולר יורד מדי והשקל מתחזק מדי, בשוק הנדל"ן מתפתחת בועה, "ישראל היום" הוא סכנה לדמוקרטיה, צה"ל מנופח מדי, המשטרה מצומקת מדי, אין מספיק חוקרי ילדים, רופאים מרדימים, בתי חולים לזקנים ותשושים ובפייסבוק ילדים מתאבדים.
| |
| − |
| |
| − | :לצד זה, אנחנו מותקפים, כל הזמן מותקפים על ידי גורמים שרוצים ברעתנו: הפליטים מסודן שבאים לחסל אותנו, מהגרי העבודה שמשתלטים על הרחובות, הערבים שרוכשים שטחים ובתים, החרדים שרוצים מדינת הלכה, המתנחלים שעוקרים עצי זית, הבדואים שגונבים מכוניות, הבנות הספרדיות שרוצות ברוב חוצפתן ללמוד עם הבנות האשכנזיות, האתיופים והרוסים שהם בכלל לא יהודים, הסורים שרוצים את הגולן, המצרים שמאיימים לחסל את התיירות באילת, הלבנונים שבוחרים בחיזבאללה, הפלשתינאים שלא רוצים שלום, הטורקים שרק רוצים מלחמה, האירנים שבונים פצצה, הבריטים שרוצים להעמיד אותנו לדין, האמריקאים שנמאס להם מאיתנו, הדרום אמריקאים שמכירים במדינה הפלשתינאית, ההודים והסינים שלוקחים מכאן עבודה.
| |
| − |
| |
| − | :לכל מקום שאתה מביט אתה מוצא מישהו שמאיים עליך, מישהו שרוצה ברעתך, מישהו שמזהיר אותך מפני משהו נורא. בכל פינה סכנה אורבת, תופעה חדשה או ישנה מבקשת לחסל אותך. כולנו נמצאים סנטימטרים ספורים מקו העוני, בדרך לתאונת דרכים, למחלה סופנית, לשתיה של מים לא בריאים, למנת אוכל מקולקל, למטוס שנחת במסלול הלא נכון, לרכבת שעולה באש, לשוטר מושחת, לרופא שלא ישן 36 שעות, לעובדת סוציאלית שחטפה מכות, למורה שנמאס לה מהתלמידים שגומרים ללמוד והולכים לשתות אלכוהול, להסניף גז מזגנים, לעשן מבסוטון. אנחנו חיים בחברה מתפוררת, דמוקרטיה מתפרקת, מדינה שנמצאת על סף כליה.
| |
| − | :[...]
| |
| − | :נכון, העולם מלא סכנות, וישראל מאיומת יותר מנורבגיה. יש לישראל צרות ובעיות וחלקן אמיתיות וכואבות. ועדיין, ישנם מקומות בעולם, חלקם ממש לא רחוקים מכאן, שאנשים חיים בהם את חייהם בלי תחושה פנימית שלא מרפה של פחד שנוקש בעצמות. הם הנורמליים. אנחנו חיים תחת שלטון הפרנויה של נתניהו שמתחבר לנטייה ההיסטרית של אמצעי התקשורת ההמוניים לצבוע כל כותרת באדום, להגדיל את הפונט ולהכריז על אסון.
| |
| − |
| |
| − | :נמאס לי מכם, מפחידנים קטנים ועלובים. לא תצליחו להפחיד אותי. אני לא בודהיסט ואני לא מאמין שאחזור לכאן בגלגול הבא. ניתנה לי הזדמנות אחת לבלות בעולם ואני לא מתכוון לבזבז אותה על פחד.
| |
| − |
| |
| − | ===הטלת פחד: ציד מכשפות הוא המדיום של משטרת המחשבות===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152173000814295&set=a.181211204294.122140.630709294 אסתי סגל (2014), "הצלצול הזה הוא בשביל כולנו". פוסט עם תמונה (אינפוגרפיקה) בדף האישי בפייסבוק, 20/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :משרד החינוך השקיע החודש כ-330 אלף שקל בקמפיין "ישראל עולה כיתה" בעיתונות ובאתרי האינטרנט, ואני באמת חושבת שהצלצול הזה הוא לכולנו, כי מה שקורה בימים האחרונים בתיכון אורט גרינברג, מחייב כאן עצירה וחשבון נפש עמוק.
| |
| − | :והבעייה כמובן שזו לא פעם ראשונה בשנתיים האחרונות שמפטרים כאן או מזיזים הצידה מי שלא מתיישר עם הדוקטורינה השלטונית. זו גם לא פעם ראשונה שמעודדים כאן הלשנה ורדיפה.
| |
| − | :ולכן החלטתי להכין אינפוגרפיקה קטנה שתרכז את השמות, הנתונים, העובדות והפיטורים, ובחרתי להתחיל במקרה קצת ישן יותר, אבל נורא מאוד. המקרה של רפי רותם החוקר המצטיין של רשות המיסים שחשף שחיתויות אדירות ושילם על כך בעצם בחייו כי מאז החשיפה ב-2003 הוא נרדף על ידי המדינה, מושפל, וחי ברחוב. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000724925
| |
| − |
| |
| − | :משם עברתי לסטטיסטיקן הראשי שהעז לדבר על גזל הפנסיות ועל מדיניות האוצר ולכן פוטר אחרי 11 שנה במייל http://www.themarker.com/career/1.1897118
| |
| − |
| |
| − | :אחריו, אנחנו מגיעים לסיפור רדיפת ארגון ימני קיקיוני את ד"ר גלעד נתן, החוקר הטוב ביותר של מרכז המחקר של הכנסת שהעיז לכתוב את הנתונים האמיתיים על בעיית הפליטים, ולכן מצא עצמו מודח מתפקידו (ועל מה שעשו לו, על הפחדנות של הממונים עליו, ועל המשת"פיות של הכנסת אכתוב בקרוב מאוד) http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1905136
| |
| − |
| |
| − | :ומה לגבי דוד צרפתי שטען שנתוני האבטלה שמפרסם שירותי התעסוקה מוטים כלפי מטה, ופוטר http://www.news1.co.il/Archive/001-D-341127-00.html
| |
| − |
| |
| − | :ומפמ"ר אזרחות אדר כהןֿ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4264798,00.html
| |
| − |
| |
| − | :ומנהל תיכון נט בתל אביב רם כהן שבסוף דווקא לא פוטר למרות שכתב מאמר "שמאלני" בהארץ http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1902964
| |
| − |
| |
| − | :וכמובן הסיפור של אדם ורטה...
| |
| − |
| |
| − | :אז תודה גדולה לרונית צח שהמאמר שלה "התיזו את ראשו" עזר לי מאוד בתחקיר (וכמו תמיד מומלץ ביותר מאשר חום רב) http://www.ha-makom.co.il/node/482
| |
| − |
| |
| − | :ומה נגיד?
| |
| − | :הצלצול הזה הוא בשביל כולנו
| |
| − | :זה צלצול שקורא להתאים את בית הספר לעולם משתנה
| |
| − | :שנועד לפתח מצויינות, להצית סקרנות, להעמיק את המחוייבות לקהילה ולמדינה
| |
| − | :צלצול שקורא לנו להאמין בתלמידים ובמורים
| |
| − | :שמעניק לכל ילד מקום להגשים חלומות
| |
| − | :אז הצלצול הזה הוא בשביל כולנו
| |
| − |
| |
| − | :אז תתעוררו כבר.
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/udi.manor.9/posts/251384715022732 אודי מנור ואדם ורטה (2014), "מידע". פוסט עם העתק של התכתבות מיילים על הקיר האישי בפייסבוק, 21/1/2014. נדלה בו ביום] (מופיע גם אצל [https://www.facebook.com/maayan.dotan/posts/10201286590554497 מעיין דותן (2014), "התכתבות מייל שאולי תוסיף מעט מידע לפרשה בין Udi Manor למורה אדם ורטה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 21/1/2014]
| |
| − | :2014/1/21 אודי מנור <udimanor@gmail.com>
| |
| − | :שלום אדם. אנחנו לא מכירים. שמי אודי מנור, אני מרצה באורנים בחוגים להיסטוריה ולאזרחות. אתה בוודאי מבין מדוע אני פונה אליך. מראש אני מודה לך על הזמן שתשקיע בי, כולל קריאת מכתב זה שמראש ברור לי שאם לא תענה לבקשה שאציג בהמשך, אקבל זאת בהבנה מלאה.
| |
| − | :בקשתי היא כאמור בשורת הנושא – מידע. מה בעצם היה? ליתר דיוק, כיצד התנהלו השיעורים? כי על הפרשה הציבורית-תקשורתית אני לומד כמו כל אחד אחר, אבל אולי כמו רבים אחרים, אני חש שהמידע שאני מקבל מהתקשורת לא רק סותר בעליל (גרסת ידיעות אחרונות, גרסת הארץ, גרסת הפייסבוק), אלא לא מכסה את הנושא החשוב ביותר לדעתי: כיצד התנהלו השיעורים בפועל.
| |
| − | :השאלה הזו מעניינת אותי פעמיים לפחות: פעם אחת כאזרח המנסה להבין מה באמת היה, ופעם שנייה כמרצה שעוסק בשאלות אלו ועוד יותר לאור העובדה שהסטודנטים בקורסים שאני מלמד העלו את הסוגיה וביקשו לשמוע את דעתי (והשמיעו את שלהם כמובן).
| |
| − | להבנתי דבר אחד זה לעורר למחשבה בין השאר באמצעות 'פרובוקציות' או אמירות שתלמידים מסויימים עלולים לפרשן ככאלו. דבר אחר לגמרי זה לנצל את הבמה החינוכית ובשם 'חופש הביטוי' 'החופש האקדמי' להטיף לעמדות מסויימות. למען הסר ספק, אני נגד הליך הפיטורין, השימוע או כל מה שקשור לזה. אני בדעת אלו שהכשלון בפרשה הזו נמצא בעיקר אצל המערכת (הנהלת בית הספר, הנהלת אורט ומשרד החינוך כמובן).
| |
| − | :אבל בתור מרצה באורנים העוסק בשאלות דומות והחותר ללא ליאות בכל קורס לגרום לסטודנטים שלי לחשוב, גם לטובתם האישית, גם לטובתה של חברה אזרחית עניינית יותר, וגם לטובת תלמידיהם לעתיד, חשוב לי לדעת מה התרחש בכיתה לאורך הלימודים הסדירים: איזה סוג של אינטראקציה לימודית-עיונית ניהלת עם התלמידים ובעזרתם ושותפותם. תודה מראש על כל תשובה, כולל זו הדוחה את בקשתי על הסף.
| |
| − | :בברכה רבה, אודי מנור
| |
| − | :From: verete28 . [mailto:verete28@gmail.com]
| |
| − | :Sent: Tuesday, January 21, 2014 12:34 PM
| |
| − | :To: אודי מנור
| |
| − | :Subject: Re: בקשת מידע
| |
| − | :שלום אודי,
| |
| − | :אנחנו תמימי דעים בעניין התנהלות השיעורים בין אמירת הדעות ובין אינדוקטרינציה. מכיוון שזמן מרובה אין לי בימים אלה אני מצרף את המכתב ששלחתי לעמיתי באורט טבעון שמסכם את הדברים. מקווה שזה עונה על בקשתך, וככל שתרצה אשמח לשוחח אתך. תודה על התמיכה, אדם ורטה.
| |
| − | :חברים יקרים, האירועים בקצרה:
| |
| − | :1. בתחילת שנה שעברה צחקתי מהערה גזענית שהשמיעה ספיר סבח. ספיר התלוננה, ובשיחה אצל לילך התנצלתי בפניה, הסברתי לה שאין לי שום דבר נגדה, שאני שמח שהיא בכיתה שלי, וברוח טובה היא שבה לכיתה.
| |
| − | :2. בחצי השני של השנה שעברה, בסופו של שיעור ובעקבות תלמיד שאמר שהמוסלמים משוגעים, אמרתי לכיתה שלדעתי המוסלמים לא יותר משוגעים מהיהודים. בעקבות האמירה הזו התפרצה ספיר ואמרה לי: "רק שתדע, שבמדינת ישראל יש עונש מוות לבוגדים, ואתה בוגד!". יצאתי מהשיעור ומיהרתי אל לילך, שהתעקשה שהטיפול במקרה יהיה "חינוכי" ולא "משמעתי". בשיחה עם הצוות הרחב ועם ספיר ואמה, התעקשו השתיים שמעשיה של ספיר תקינים לחלוטין, לאחר שספיר סרבה אפילו להתנצל הדבר התמסמס.
| |
| − | :3. לפני שבועיים, בזמן שהייתי בבית ספר, קרא לי לפתע אבי שוורץ לחדרו, אחרי שבאותו יום ביטל את פגישתנו הראשונה מאז ומעולם (הוא אינו יודע מה אני מלמד, ורק בפגישה נודע לו שאני רכז המקצוע). הוא הודיע שזוהי שיחה בעקבות תלונה של תלמידה, ולכן ירשם פרוטוקול על ידי לימור. בשיחה נודע לי על ידי הקראה על מכתב תלונה ששלחה ספיר סבח לשר החינוך, ונתבקשתי להשיב על הטענות. את הטענות השקריות הכחשתי ואת המעוותות דייקתי (בקצרה: מעולם לא אמרתי שמדינת ישראל היא לא מדינת היהודים אלא הערבים - אני לא מפגר, מעולם גם לא אמרתי שצה"ל הוא הצבא הכי לא מוסרי בעולם, כשדובר על מעשים לא מוסריים של המדינה, סיפרתי שבצעירותי צעקתי במחאה על דברי בלע של דני איילון "ויוה פלסטין" וגם אמרתי להם בעקבות שאלתם שאני מתנגד לרפורמת 'עוז לתמורה' ושלא סיימתי את לימודי ההוראה כדי לא להיכנס לתכנית), הסברתי מה היה ההקשר החינוכי שבו נאמרו הדברים שיוחסו לי, והדגשתי שלדעתי מחובתו של מורה להביא גם את דעתו לכיתה, כחלק מחינוך לדמוקרטיה ולערכיה. כשבוע לאחר מכן, מסר לי אבי הזמנה לשימוע אצל מירב עטרי (ראש מדור משאבי אנוש, או משהו כזה). את בקשתי לקבל לידי את מכתב התלונה נגדי דחו אבי שוורץ ומירב עטרי בטענה שמחובתם להגן על הילדה.
| |
| − | :4. יומיים לפני השימוע באורט, ביום שני האחרון, התפרסם מכתב התלונה של ספיר בדף הפייסבוק של חבר הכנסת לשעבר, צדיק הדור, מיכאל בן ארי, וחשף את שמי המלא למסכת הגידופים, ההסתה והאיומים ששמורים בדרך כלל למי שנתפסים כאויבי העם, שחלקם מגיעים מתושבי טבעון ותלמידי בית הספר. מיד כשנודע לי על כך שלחתי הודעה כעוסה לאבי שוורץ. ובכל הזמן שעבר מאז ועד עכשיו לא פנה אלי אף גורם מבית הספר או מאורט, כאילו לא קרה דבר, וההגנה היחידה שקיבלתי היתה מתלמידי, שהתעלו על עצמם, התעקשו לומר את האמת, ריגשו עד דמעות, והצדיקו את שמה המצחיק של מגמת "מנהיגות". אני פניתי למשטרה ולסיוע משפטי כנגד הרדיפה הפוליטית שהחלה להסתמן. החוקר בתחנת המשטרה הציע לי לגשת לבית משפט בבקשה לצו הרחקה מבית הספר כנגד התלמידים המסיתים, ולאור החשש מהתלמידים וחוסר הוודאות לגבי עמדת בית הספר ואורט, החלטתי שלא להגיע לבית הספר כל עוד לא נעשה שום צעד כדי להגן עלי.
| |
| − | :5. בשימוע שנערך לי ביום ד' הכחישו אבי שוורץ, לאה קליינמן ומירב עטרי שידוע להם משהו על המתרחש בפייסבוק, ועל תלמידים שמאיימים על מורים ועל תלמידים אחרים, ובתגובה לכך שאמרתי שהודעתי לו על כך בהודעה אמר לי אבי שאינו נוהג להיכנס לפייסבוק. לאחר השימוע ביקשה ממני מירב עטרי בחוצפתה שאתפטר, לטובתי ולטובת המערכת, ולהשיב לה מה בדעתי לעשות עד מחר, יום ראשון. לאחר התלבטות רבה החלטתי שחובתי לתלמידי היא הגדולה מכולם, ובעבורם עלי להמשיך להגיע לבית הספר, עד שהדבר יימנע ממני. בעיניי, הטיפול של בית הספר במקרה, שבמקום לברר ולהבין מי התלמידה ומי המורה, מיהר להעביר דיווח מפורט על האמירות החמורות, שאינן מנוגדות לנוהל, ושיוחסו לי שלא בצדק, נובע מכשל חמור בהבנת הסיטואציה ובניהולה. את המשך הגיבוי שספיר קיבלה, לאחר שמניעיה האידיאולוגיים כבר התבררו עם תגובותיה לפרסום בפייסבוק של מיכאל בן ארי, אני לא יכול לראות אלא כמחדל חמור שמאחוריו חוסר מקצועיות משווע במקרה הטוב, ורדיפה פוליטית במקרה הרע.
| |
| − | :6. אני לא כועס על היעדר הסולידריות שהיה או יהיה, אני מכבד את כולכם, ובהחלט מבין שלא כל אחד מעוניין או מרגיש מספיק בנוח לתמוך בי במקרה הזה. חשוב לי, עם זאת, להגיד לכם ששיתוף הפעולה של בית הספר ורשת אורט עם ספיר ועם מיכאל בן ארי, תוך מתן גיבוי מלא לרדיפה הפוליטית שספיר סבח החלה כנגדי, הם תעודת עניות למוסד שמכנה עצמו "בית חם של ערכים ודעת", וראוי שקולכם יישמע.
| |
| − | :7. דבר אחרון. חשוב מאוד מאוד, שכולכם תדעו כי מותר ורצוי שמורה יביע את דעתו הפוליטית בכל עניין, ושהאיסורים הם רק על קריאה לתמיכה בתנועה פוליטית, על מניפולציה לשכנוע בעמדתך, או על אמירות גזעניות או כאלה המסיתות לאלימות. הטענה שנשמעת שוב ושוב שעל פי חוזר מנכל "אין להביע את דעתך בכיתה" היא שקרית לחלוטין, והטוענים אותה מונעים או מחיבת יתר לנהלים, או משנאת יתר לחופש הביטוי. לעניות דעתי, אסור לנו לישר קו עם הנוהל המומצא הזה, חשוב לדון עם התלמידים בכל נושא, בייחוד אם מדובר ב"חומר נפץ", וחשוב שהתלמידים ידעו שאנו אנשים בעלי דעות ואידיאלים שבשמם אנחנו פועלים, שאיכפת לנו מהנעשה בעולם, ושאנחנו לא עושי דברה של מערכת מנוונת.
| |
| − | :אדם.
| |
| − |
| |
| − | ;[http://dannyorbach.com/2014/01/24/המנוס-מחופש-על-פרשת-המורה-אדם-ורטה דני אורבך (2014), "המנוס מחופש: על פרשת המורה אדם ורטה". הינשוף - הבלוג של דני אורבך, 24/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :ספיר סבח: "הוא משתמש במעמדו על מנת להחדיר לתלמידים מחשבות שגויות כאלה על המדינה שלנו ועל הצבא שלנו"
| |
| − |
| |
| − | דני אורבך:
| |
| − | :ספיר סבח כותבת כאן במפורש כי בעיניה, הבעיה היא לא "הלעג ששם אותה אדם לעיני הכיתה." היא אפילו לא טוענת שורטה ניסה להשתיק אותה, למרות שלמורה בתיכון יש הרבה :מאד דרכים להשתיק תלמיד, אלא שהוא "משתמש במעמדו על מנת להחדיר מחשבות שגויות." שימו לב לנימה הטוטליטרית של הדברים: ישנן מחשבות "נכונות", שהן מן הסתם המחשבות המקובלות על המשטר, וישנן מחשבות "לא נכונות" שיש להגן על העם מפניהן. לא פקיד של משרד החינוך הוא שאומר את הדברים, אלא תלמידה המעוניינת שיחדירו לראשה את המחשבות ה"נכונות" הללו, תוך בידודן ממחשבות "שגויות". היא לא מסתפקת בביטוי העמדה הפוליטית שלה, זכות בסיסית לכל הדעות, אלא רוצה לשמוע אותה ואך ורק אותה מגורמי הסמכות שסביבה.
| |
| − |
| |
| − | :כבר כתבתי כאן בינשוף לא מעט פעמים על קווי הדמיון המבהילים (לצד ההבדלים המשמעותיים) בין ישראל לבין יפן הלאומנית של שנות השלושים. אחד מהם הוא ללא ספק התשוקה הבלתי נשלטת של אנשים מן השורה להיות מפוטמים בתעמולה, והחרדה העצומה שהם חשים ברגע שהם שומעים משהו החורג מן הקו הרשמי. החוקר ברק קושנר, מומחה לתולדות יפן מאוניברסיטת קיימברידג', כתב כי בזמן מלחמת העולם השנייה, הוצף משרד התעמולה היפני במכתבים של אזרחים מודאגים, שהתחננו בפניו להגביר את מינון התעמולה, הן בכמות והן באיכות, ואף חלקו עמו את תובנותיהם כיצד יש לעשות זאת. היו אלו גם אזרחים מן השורה, שזעמו ואף יצאו להפגנות אלימות כנגד כל מי שניסה לחרוג מהקו הרשמי. יש כאן דמיון מסויים ל"מנוס מחופש", התופעה שנחקרה בידי הפסיכולוג הנודע אריך פרום: האדם כמה למשטר סמכותני, משתוקק שיאמרו לו מה לחשוב ואיך לחשוב, כדי להימנע ולהתחמק מהמורכבות המערערת של העולם המציאותי. בעולמה של ספיר סבח אין מורכבות: יש יהודים ויש ערבים, יש טובים ויש רעים, יש יהודים נאמנים ויש "שמאלנים", ובעיקר, דעות מסויימות הן "נכונות" ואחרות הן "שגויות". המורה אדם ורטה הרגיז אותה כל כך, דווקא כי מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. לפי גרסתו של ורטה:
| |
| − |
| |
| − | :התנהל דיון בכיתה בטענה כי צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם. בין השאר ניסינו לדון בטענה מהו צבא מוסרי ומהו המשמעות של 'הכי בעולם'. לאחר מכן התלמידים שאלו לדעתי, ואמרתי כי צה"ל לפעמים עושה מעשים לא מוסריים, ובהם אני מתבייש.
| |
| − |
| |
| − | :צריך כמובן לחיות בעולם של אגדות כדי להאמין שצבא כלשהו, כולל צבא הגנה לישראל, מוסרי במאה אחוז מהמקרים – ובוודאי שלא צבא הפועל בתנאים של כיבוש. ורטה ניסה ליצור דיון בכיתה, לאתגר את התלמידים, לסבך את ההגדרות, ובסופו של דבר אמר את דעתו (שאין בה שום דבר חריג או קיצוני). בכך, ניסה להרגיל את התלמידים למחשבה ביקורתית, אלמנט חיוני לכל אזרח ואפילו לכל חייל במדינה דמוקרטית. הרי גם מחייל, שאמון על ציות לפקודות חוקיות, לא מצפים להיות רובוט או אוטומט. אבל סבח לא רוצה דיון. היא רוצה וודאות. היא רוצה שלא לשמוע "דעות שגויות", משום שעצם פתיחת האשנב לחירות מחשבתית מערערת על הוודאות הטוטליטרית השלטת בעולמה.
| |
| − |
| |
| − | :בנקודה זו, משתלבת הטוטליטריות מלמטה עם הטוטליטריות מלמעלה. צבי פלג, מנהל רשת אורט, רואה כאמור באחוזי גיוס לצבא את פסגת שאיפותיו החינוכיות. גם הוא לא סובל ספק, דיון או מחשבה חופשית. "אסור לערער על מוסריות צה"ל", הוא אמר בפסקנות, ואף הוסיף כי אם ורטה יעשה זאת "הוא לא יהיה מורה באורט, נקודה." שימו לב לניסוח: אסור לערער. יש דעה אחת נכונה, ויש לדבוק בה בלי קשר לעובדות. ונניח שצה"ל, למרות הסיוע למאחזים, למרות הכיבוש ולמרות כל יתר הדברים, הוא צבא מוסרי לעילא ולעילא. מה יקרה אם מחר ישנה הצבא את דרכיו וינקוט בצעדים לא מוסריים? מה יקרה אם למורים ברשת אורט יגיעו עובדות חד משמעיות המערערות על מוסריות הצבא? כמובן, אליבא דפלג, עליהם להתעלם מהעובדות הללו ולדבוק בדעה "הנכונה" שהוא מכתיב להם מלמעלה. והדבר העצוב ביותר הוא חוסר הביטחון מכמיר הלב של הטוטליטריות הדורסנית הזאת. כי מי שבטוח בעצמו ובצדקת עמדתו, לא מפחד מויכוח, מדיון, מאתגרים אינטלקטואליים. רק מי שיודע בסתר ליבו כי משהו רקוב בפנים, כי עמדתו נשענת על יסודות שקריים ורעועים, משתבלל בהיסטריה בתוך עצמו ומגיב בתוקפנות של קיפוד בכל אימת שנשמעות דעות סותרות. וחוסר הביטחון הזה, שמוביל למעגל מכושף של היסטריה, חיפוש קורבנות ודיכוי, מסוכן למדינת ישראל הרבה יותר מכל דעה שישמיע מורה בכיתה, קיצונית ככל שתהיה.
| |
| − |
| |
| − | ===מבחן התוצאה===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=707013982666419&set=a.190167221017767.44131.186219261412563&type=1 איזו מדינה שמוציאה יותר על הרג מאשר על שלום?]
| |
| − | ===הממשלה דרסה את הדמוקרטיה===
| |
| − | ;[http://hamishmar.org.il/idi-conference-2014 -, (2014), "הכנסת בכיסא האחורי: כיצד עוברות רפורמות במשק הישראלי מעל לראשם של הח"כים". אתר עמותת המשמר החברתי בכנסת, מאמר מערכת, 2/11/2014. נדלה בו ביום, ההדגשה במקור]
| |
| − | :הכנסת החלה להיתפש כמחסום בדרכה של הממשלה למימוש סדר העדיפויות הממשלתי. אופן חשיבה זה הוא כמובן בעייתי ומסוכן; הכנסת, כזירה הציבורית החשובה ביותר והבית היחיד בו מיוצגים אזרחי ישראל מכל שדרות החיים, היא היחידה שיכולה להבטיח שהאינטרס הציבורי ישאר במרכז התמונה, ולא ירמס תחת החתירה ליעילות ופיתוח שיטיבו עם מעטים על חשבון הרבים. '''הכנסת חייבת להישאר רלוונטית לכל תוכנית רחבת היקף או רפורמה משמעותית.'''
| |
| − |
| |
| − | :ארגון המשמר החברתי רוצה לראות את הכנסת מקבלת מקום מרכזי בגיבוש רפורמות ותוכניות כלכליות-חברתיות רחבות היקף. הממשלה שמדירה את רגלי נציגי מרבית הציבור מהכנת התוכניות הללו פועלת באופן אנטי-דמוקרטי ומסוכן, ומשאירה פתח למעטים המקורבים למשרדי הממשלה לפעול לחלוקה לא הוגנת של משאבי וכספי המדינה. '''שיתוף הכנסת בהכנת הרפורמות לא רק תשמור על צדק חלוקתי והוגנות, היא גם תשפר את אפשרותה של המדינה להוציא לפועל את תוכניותיה.''' חברי הכנסת יהיו מוכנים ביתר קלות לאפשר העברת כספים בין סעיפי התקציב עבור תוכנית שנרקחה באור יום ולאחר דיון אמיתי, מפני שהם יידעו לאן הכסף הולך. כמו כן, עבודת הכנסת שקופה ונגישה לציבור ומשכן הכנסת מהווה תמיד בימה ראויה לשמיעת הצעות והתנגדויות מהציבור לתוכניות שבתכנון. יש לשמור עליו כזירה הפוליטית המרכזית בישראל.
| |
| | | | |
| | ===על האופוזיציה=== | | ===על האופוזיציה=== |
| שורה 2,341: |
שורה 1,206: |
| | ;[http://en.wikipedia.org/wiki/Non-voting אמה גולדמן] | | ;[http://en.wikipedia.org/wiki/Non-voting אמה גולדמן] |
| | :"אם הצבעה היתה יכולה לשנות משהו, היו מוציאים אותה מחוץ לחוק" | | :"אם הצבעה היתה יכולה לשנות משהו, היו מוציאים אותה מחוץ לחוק" |
| − |
| |
| − | '''דצמבר 2014: דיון ביקורתי בטקסט של גולדמן: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152866129387708&set=a.92447427707.87250.575932707&type=1 '''
| |
| | | | |
| | ברוך אורן: אפשר לחבר בין התפיסות של גולדמן, קניוק ואלוש, במקום שבו אקטיביזם השטח מסוגל לשנות תפיסות, עמדות ומודעות, ולהביא לפוליטיזציה של ההמונים. במקום הזה, ממילא אין ערך לבחירות כסמל, אלא לתודעה הציבורית ככח פוליטי. | | ברוך אורן: אפשר לחבר בין התפיסות של גולדמן, קניוק ואלוש, במקום שבו אקטיביזם השטח מסוגל לשנות תפיסות, עמדות ומודעות, ולהביא לפוליטיזציה של ההמונים. במקום הזה, ממילא אין ערך לבחירות כסמל, אלא לתודעה הציבורית ככח פוליטי. |
| שורה 2,396: |
שורה 1,259: |
| | :"'זהבה גלאון לא יפה, מיקי מגמגם, דב חנין אוהב ערבים'....ואסור להם לבוא לפסטיבל "האנטי" שלכם ?? ..... ובינתיים ביבי חוגג בסין את כל הקולות שנתתם לו בסירובכם ללכת להצביע, ביום היחידי בארבע שנים שהיה לנו ,לאזרחים להגיד בגדול מה אנחנו רוצים לעצמנו ולמדינה. | | :"'זהבה גלאון לא יפה, מיקי מגמגם, דב חנין אוהב ערבים'....ואסור להם לבוא לפסטיבל "האנטי" שלכם ?? ..... ובינתיים ביבי חוגג בסין את כל הקולות שנתתם לו בסירובכם ללכת להצביע, ביום היחידי בארבע שנים שהיה לנו ,לאזרחים להגיד בגדול מה אנחנו רוצים לעצמנו ולמדינה. |
| | :"הפחד הלא אזרחי להראות בחברת אנשים עם דעות "שמאל" מעביר אתכם בדעתכם. החינוך הלאומני הצליח לשתול בלבכם גועל גדול יותר למי שתומך במחאה ,מאשר לבנקים ולימין הקפיטליסטי בהגדרה אידאולוגית." | | :"הפחד הלא אזרחי להראות בחברת אנשים עם דעות "שמאל" מעביר אתכם בדעתכם. החינוך הלאומני הצליח לשתול בלבכם גועל גדול יותר למי שתומך במחאה ,מאשר לבנקים ולימין הקפיטליסטי בהגדרה אידאולוגית." |
| − |
| |
| | ==== פוליטיות כיצר הישרדות. כשיטה שלא עובדת אבל כן מנהלת אותנו==== | | ==== פוליטיות כיצר הישרדות. כשיטה שלא עובדת אבל כן מנהלת אותנו==== |
| | ;[https://www.facebook.com/reut.guy.7/posts/10151442801007657 רעות גיא (2013), "מחר הבחירות למועמדי ומועמדות עיר לכולנו". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 29/6/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/reut.guy.7/posts/10151442801007657 רעות גיא (2013), "מחר הבחירות למועמדי ומועמדות עיר לכולנו". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 29/6/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 2,548: |
שורה 1,410: |
| | ;[https://www.facebook.com/tomash.sharon/posts/296004837207713 תומר שרון (2013), "טוב, אז עכשיו יש שני אנשים שמזוהים בשמם שעישנו עם יאיר לפיד". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 31/8/2013. נדלה בו ביום.] | | ;[https://www.facebook.com/tomash.sharon/posts/296004837207713 תומר שרון (2013), "טוב, אז עכשיו יש שני אנשים שמזוהים בשמם שעישנו עם יאיר לפיד". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 31/8/2013. נדלה בו ביום.] |
| | :"טוב, אז עכשיו יש שני אנשים שמזוהים בשמם שעישנו עם יאיר לפיד. הרהרתי בזה קצת עכשיו, ומה שיפה הוא שהענין מעלה מחשבות רחבות יותר מאשר "שר האוצר שלנו שקרן". מה יש בגראס שמאיים כל כך על אנשים מסוימים? על דרך מחשבתם והשקפת עולמם? הגראס הוא תרופה אנטי תחרותית. ההרגשה שכל מה שיש מולך כרגע מספיק לך, כלומר, אנשים נחמדים, צחוקים טובים, חום וקבלה במקום חשדנות ומרפקים, היא-היא המאיימת על ניאו-ליברלים דוגמת לפיד. היינו בצבא, ויאיר היה הכותב של התכנית שלנו בלהקת הנח"ל. הוא והבמאי הכריזו על שיטת עבודה יצירתית: כיוון שהלהקה היתה משופעת בליצנים כותבים, אנחנו נשתתף בכתיבת הקטעים ויאיר ינחה אותנו. ההבדל בין יאיר לפני השאכטה לזה שאחריה היה קיצוני. לפני, זה היה מישהו חריף ואינטליגנטי אבל מבוצר ויהיר, שהתנהג כדמות אב דמיונית למרות שהיה מבוגר מאיתנו בשבע-שמונה שנים. ההומור הפרוע שלנו איים עליו והוא כל הזמן דרש לדעת למה זה מצחיק והאם זה יעבוד. אחרי? איש מקסים ורך שהתפוצץ מצחוק מהשטויות שלנו ועודד אותנו לכתוב עוד מהן. הבעיה היתה כשהתגלה שהשטויות שלנו יותר מצחיקות משלו. או אז התפוגג הקסם ואף מערכון, זולת אחד, שכתבנו, לא נשאר בתכנית. זה גם היה המערכון היחיד שהצחיק בה. לשאר הקטעים שהוא כתב הגיבו החיילים בדריכת נשקים. כשניסינו למחות ולאמר שהחיילים מתבאסים מההופעה נענינו בבוז ובמשפטים כמו, מי אתם חושבים שאתם, פישרים. הניאו-ליברל המוקדם גבר על הסטלן המחויך וכשמרדנו ודרשנו, לטובת בטחון ישראל, לשנות את ההופעה מן הקצה אל הקצה, הוא כעס ואיים שידפוק לנו מכות אם נראה אותו ברחוב. השתדלנו להתרחק מאזור שינקין ומדירת הסטלה שלו במספר 18, כי זכרנו את המשקולות העצומות שלא הצלחנו להרים אפילו צד אחד שלהן ביחד. אז יודעים מה? עזבו ששיקר. עזבו שעישן. השאלה היא לא מה, אלא למה. עזבו גם את האינטרסים של חברות התרופות, שאחת מהן השתתפה בכתיבת המצע שלו. הענין העמוק יותר הוא תרבות של תחרות אנושית לעומת זו החזירית. של כף יד פתוחה לעומת מרפק. של קבלת היצירתיות והיופי של האחר לעומת חריקת לסתות קנאית. אני ממש חיבבתי אותו, בגירסתו המעושנת. מן השנייה קצת פחדתי. כשקראתי בידיעות אתמול ש"גם יאיר הקודם היה כועס על שר האוצר לפיד" חשבתי, הקודם? השניות הזאת הכרחית בפוליטיקה החדשה? הוא היה מישהו אחר לפני הבחירות? יאיר הקודם הוא זה שרץ בבחירות! זה כמו לאמר, גם יאיר החמוד, המחויך, שעישן כולה איזה שלוש ארבע שאחטות מסכנות וזה הרגיע אותו, היה כועס על יאיר הנוכחי, שמשווה אנשים כועסים לשנאוצרים, שמשריין את מקומו עד 2020 בלי בחירות, שמוריד לרצפה חברת כנסת שהעזה לחשוב אחרת, שמטיל על העני את האחריות לעוניו, על הדחוי את האשמה בדחייתו, על המוחלש את עצם חולשתו? אולי. אבל זה היה יאיר הקודם. אנחנו מונהגים בידי הנוכחי" | | :"טוב, אז עכשיו יש שני אנשים שמזוהים בשמם שעישנו עם יאיר לפיד. הרהרתי בזה קצת עכשיו, ומה שיפה הוא שהענין מעלה מחשבות רחבות יותר מאשר "שר האוצר שלנו שקרן". מה יש בגראס שמאיים כל כך על אנשים מסוימים? על דרך מחשבתם והשקפת עולמם? הגראס הוא תרופה אנטי תחרותית. ההרגשה שכל מה שיש מולך כרגע מספיק לך, כלומר, אנשים נחמדים, צחוקים טובים, חום וקבלה במקום חשדנות ומרפקים, היא-היא המאיימת על ניאו-ליברלים דוגמת לפיד. היינו בצבא, ויאיר היה הכותב של התכנית שלנו בלהקת הנח"ל. הוא והבמאי הכריזו על שיטת עבודה יצירתית: כיוון שהלהקה היתה משופעת בליצנים כותבים, אנחנו נשתתף בכתיבת הקטעים ויאיר ינחה אותנו. ההבדל בין יאיר לפני השאכטה לזה שאחריה היה קיצוני. לפני, זה היה מישהו חריף ואינטליגנטי אבל מבוצר ויהיר, שהתנהג כדמות אב דמיונית למרות שהיה מבוגר מאיתנו בשבע-שמונה שנים. ההומור הפרוע שלנו איים עליו והוא כל הזמן דרש לדעת למה זה מצחיק והאם זה יעבוד. אחרי? איש מקסים ורך שהתפוצץ מצחוק מהשטויות שלנו ועודד אותנו לכתוב עוד מהן. הבעיה היתה כשהתגלה שהשטויות שלנו יותר מצחיקות משלו. או אז התפוגג הקסם ואף מערכון, זולת אחד, שכתבנו, לא נשאר בתכנית. זה גם היה המערכון היחיד שהצחיק בה. לשאר הקטעים שהוא כתב הגיבו החיילים בדריכת נשקים. כשניסינו למחות ולאמר שהחיילים מתבאסים מההופעה נענינו בבוז ובמשפטים כמו, מי אתם חושבים שאתם, פישרים. הניאו-ליברל המוקדם גבר על הסטלן המחויך וכשמרדנו ודרשנו, לטובת בטחון ישראל, לשנות את ההופעה מן הקצה אל הקצה, הוא כעס ואיים שידפוק לנו מכות אם נראה אותו ברחוב. השתדלנו להתרחק מאזור שינקין ומדירת הסטלה שלו במספר 18, כי זכרנו את המשקולות העצומות שלא הצלחנו להרים אפילו צד אחד שלהן ביחד. אז יודעים מה? עזבו ששיקר. עזבו שעישן. השאלה היא לא מה, אלא למה. עזבו גם את האינטרסים של חברות התרופות, שאחת מהן השתתפה בכתיבת המצע שלו. הענין העמוק יותר הוא תרבות של תחרות אנושית לעומת זו החזירית. של כף יד פתוחה לעומת מרפק. של קבלת היצירתיות והיופי של האחר לעומת חריקת לסתות קנאית. אני ממש חיבבתי אותו, בגירסתו המעושנת. מן השנייה קצת פחדתי. כשקראתי בידיעות אתמול ש"גם יאיר הקודם היה כועס על שר האוצר לפיד" חשבתי, הקודם? השניות הזאת הכרחית בפוליטיקה החדשה? הוא היה מישהו אחר לפני הבחירות? יאיר הקודם הוא זה שרץ בבחירות! זה כמו לאמר, גם יאיר החמוד, המחויך, שעישן כולה איזה שלוש ארבע שאחטות מסכנות וזה הרגיע אותו, היה כועס על יאיר הנוכחי, שמשווה אנשים כועסים לשנאוצרים, שמשריין את מקומו עד 2020 בלי בחירות, שמוריד לרצפה חברת כנסת שהעזה לחשוב אחרת, שמטיל על העני את האחריות לעוניו, על הדחוי את האשמה בדחייתו, על המוחלש את עצם חולשתו? אולי. אבל זה היה יאיר הקודם. אנחנו מונהגים בידי הנוכחי" |
| − | ====="יש עתיד" כמבשרת הפאשיזם בישראל=====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=456118847820953&set=a.436019083164263.1073741825.294986783934161&type=1 עדי קול (2014), "היום אצביע בעד חוק המשילות. למרות שאינני מסכימה איתו. ואני בטח לא חושבת שיוביל ליותר משילות." תמונה עם כיתוב על דף האוהדים, 11/3/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :היום אצביע בעד חוק המשילות. למרות שאינני מסכימה איתו. ואני בטח לא חושבת שיוביל ליותר משילות.
| |
| − | חשוב לי לומר אם כן כי הבעד שלי לא יהיה בעד החוק אלא בעד יאיר לפיד. וזו למעשה תהיה הפעם השלישית שאני עושה כן. הראשונה היתה כשבחרתי להצטרף אליו למסע הזה שנקרא יש עתיד. לא היה לי מושג למה אני נכנסת, אבל לו ודאי לא היה מושג במה (או יותר נכון במי) הוא בחר. יאיר ״הצביע״ בעדי בלי שנכיר. לא היתי בין חבריו, מקורביו, או שותפיו לאימוני הכושר (לצערי הרב). אלא סתם אחת עם חלום אמיתי לשנות את העולם. והוא לא סתם בחר אותי, הוא עשה זאת כשהוא מבקש ממני רק שני דברים: נאמנות, ולהיות חברת הכנסת הכי טובה שאוכל.
| |
| − | :הפעם השניה שבחרתי בו היתה בקלפי. כמו רבים אחרים גם אני הכרתי אותו רק מהקמפיין. שמעתי אותו בחוגי בית (אם תעירו אותי בלילה אוכל לצטט בלי בעיה מדבריו במהלכם), ראיתי אותו בטלוויזיה וקראתי אותו בעיתון, אבל לא באמת ידעתי מיהו. ורק הוא יוכל להעיד כמה רציתי לדעת. מה שכן הבנתי, וזה הספיק לי בשביל הבעד השני, זה שאני מאמינה לו. מאמינה שהוא רוצה באמת ובתמים (כן, בתמים, זו תכונה נפלאה בעיני), לעשות שיהיה פה יותר טוב. והוא מוכן לתת לשם כך את כל מה שיש לו. כלומר את חייו. וכמי שנתנה את חייה קודם לכן, בעד הרבה פחות, כל שיכולתי לעשות הוא לתת לו גם את הבעד שלי.
| |
| − | והיום בשלישית כאמור, אחרי שנה לא קלה לכל הדעות, אני נותנת לו אותו שוב. והפעם ממקום בוגר, מפוקח, וכן גם חכם יותר. היום אני יודעת שאנחנו לא מסכימים על לא מעט דברים. אבל שכן מותר לא להסכים. כל עוד הולכים ביחד כשהשעה מחייבת (והיום היא מחייבת, למעשה אם לא נלך יחד היום, לא נלך בכלל). אני גם יודעת שאני אחטוף על הפוסט הזה לא פחות משחטפתי על ההימנעות שלי. כי בסוף מי ש״רקד לי על הדם״, ״הלך לי על הראש״ או איך שלא תרצו לקרא לזה, עשה זאת לא מתוך תמיכה בי אלא מתוך שנאה יוקדת ליאיר. והשנאה הזו תעוור אותו, אותם, אתכם, גם עכשיו. ותגרום לכם לחשוב שמדובר בפוסט פוליטי שמטרתו קידום עצמי ולא יותר.
| |
| − | :ובכן אתם מוזמנים לחשוב כך, וכמובן מוזמנים לכנות אותי בשמות ואפילו להמשיך לשלוח סמסים ( כבר קיבלתי אלף מאתמול, מה זה בשבילי עוד כמה). אבל אתם גם מוזמנים לראות שהשעה 6 בבוקר. להבין שאני כבר לא ישנה כמה שעות. ושבאמת לא קל לי. להסתכל אחורה על כל השנה האחרונה , על מי שאני, מה שעשיתי ומה שאמרתי, ולהבין שאני כותבת בכוונה שלמה, ומתוך רצון חופשי, ומאותה כוונה ורצון אצביע היום בעד. בעד יאיר לפיד. לא ״שר האוצר״, לא ״המנהיג״, האיש. אם הייתם מכירים אותו, הייתם עושים כמוני. שיהיה לכולנו בהצלחה.
| |
| − | ומשיב על כך יוס ברוך:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10151947839587539?stream_ref=10 יוסף יוס ברוך (2014), "עדי קול, בדומה למפלגתה, היא בלוף." שיתוף עם הערה על הקיר האישי, 11/3/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"[...] היא אפילו מעוררת לחצי שניה אמפאתיה כשהיא מדברת, אבל זו רק קליפה חלולה. תדמית. לא יותר מזה.
| |
| − | כי כשהיא צריכה לבחור בין הדמוקרטיה ובין ״האדם לפיד״, היא בוחרת באדם לפיד, ביחיד, רק כהחזרת תודה על הכסא שהיא קבלה ממנו בכנסת. כי הנאמנות למנהיג היא הערך המנצח. יש לזה שם, כשהאדם היחיד הוא מעל הדמוקרטיה. קוראים לזה פאשיזם. והוא מגיע עם חוקי משילות, וסתימת פיות, וביטול האופוזיציה."
| |
| | | | |
| | ===="הבית היהודי" עם נפטלי בנט==== | | ===="הבית היהודי" עם נפטלי בנט==== |
| שורה 2,570: |
שורה 1,421: |
| | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=605071946181144&set=a.396861670335507.89917.396697410351933 נפתלי בנט (2013), "הלילה אני גאה בראש הממשלה שלנו". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 1/8/2013. נדלה בתאריך 3/8/2013] | | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=605071946181144&set=a.396861670335507.89917.396697410351933 נפתלי בנט (2013), "הלילה אני גאה בראש הממשלה שלנו". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 1/8/2013. נדלה בתאריך 3/8/2013] |
| | :"הלילה אני גאה בראש הממשלה שלנו | | :"הלילה אני גאה בראש הממשלה שלנו |
| − | :"**
| + | ** |
| − | :"ח״כ ג׳מאל זחאלקה אמר לח״כים: ״היינו כאן לפניכם, ונהיה פה אחריכם״
| + | ח״כ ג׳מאל זחאלקה אמר לח״כים: ״היינו כאן לפניכם, ונהיה פה אחריכם״ |
| − | :"**
| + | ** |
| − | :"ראש הממשלה נתניהו עלה לדוכן וענה בפשטות: ״אתה אמרת היינו לפניך, ונהיה אחרייך. החלק הראשון לא נכון. החלק השני לא יהיה״
| + | ראש הממשלה נתניהו עלה לדוכן וענה בפשטות: ״אתה אמרת היינו לפניך, ונהיה אחרייך. החלק הראשון לא נכון. החלק השני לא יהיה״ |
| − | :"**
| + | ** |
| − | :"פשוט. נכון."
| + | פשוט. נכון." |
| − | | + | |
| − | ====העבודה עם יחימוביץ'====
| + | |
| − | https://www.facebook.com/terzis/posts/10151707084362539 נדלה בו ביום
| + | |
| − | סיכום הבחירות הפנימיות לראשות מפלגת העבודה 2013.
| + | |
| | | | |
| | ====הרכבת קואליציה==== | | ====הרכבת קואליציה==== |
| שורה 2,616: |
שורה 1,463: |
| | | | |
| | יש גם סרטונים פיראטיים שהצבתי במפגש השני של [[תנועה חברתית להחלפת השלטון]] | | יש גם סרטונים פיראטיים שהצבתי במפגש השני של [[תנועה חברתית להחלפת השלטון]] |
| − |
| |
| − | ====למה צריך הצבעה דיגיטלית קרוב לבית?====
| |
| − | יוס ברוך טוען: דמוקרטיה אמיתית, מתקיימת לכל היותר 15 דקות מהבית:
| |
| − | ;[http://thegreekisland.wordpress.com/2013/11/15/דמוקרטיה-היא-ענין-של-פשרות-עד-לדמוקרטי/ יוס ברוך (2013), "דמוקרטיה היא ענין של פשרות. עד לדמוקרטיה עצמה." האי היווני - בדרך למהפכה עממית, תרבותית ואנושית (בלוג), 15/11/2013. נדלה ב21/11/2013]
| |
| − | :"אלטרנטיבה דמוקרטית יכולה להתקיים רק אם היא מתנהגת בשקיפות מלאה, ומגיעה לכל פינה בארץ. אורי וולטמן החכם כתב פעם בהודעה לעיתונות של החזית החיפאית "שכל אזרח יוכל לצאת להפגין מרחק נסיעה עירונית אחת באוטובוס מדלת ביתו". בקיץ 2011 קבלה החזית הצפונית החלטה עקרונית שלא לקיים "ארוע מרכזי", אלא לקיים כמה שיותר הפגנות בכמה שיותר יישובים. בעקבות ההחלטה, לפי דיווחי המשטרה, הפגינו בצפון באותו ערב 100 אלף איש, לעומת כ-350 אלף שהפגינו בשאר הארץ. מספר חסר פרופורציה ביחס לאחוז הצפוניים במדינה. ככה זה כשעושים דמוקרטיה מבוזרת ונגישה. האנשים צמאים אליה.
| |
| − | :נדמה לי שהגיע הזמן לעבור לבחירות דיגיטליות, גם בבחירות המקומיות וגם בבחירות הארציות. שיטת הפתקים והקלפיות מיושנת, ארכאית ונוחה לזיופים.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :הרחקת הקלפיות מיישובי הפריפריה משמעותה אפליה של אוכלוסיות אלו, והרחקתם של מתפקדים מהקלפיות. בעצם, יש כאן פגיעה בזכותם הדמוקרטית, או לפחות, הרחקה שלהם מהתהליך הדמוקרטי. כנגד טענה זו יש שטענו "כל מתפקד יכול להצביע 15 דקות ממקום מגוריו". אבל כדי ליסוע 15 דקות צריך רכב צמוד, וזה לוקח לפחות 35 דקות (15 לכיוון פלוס ההצבעה) ובקיצור, זו השקפה של מי שיש לו רכב פרטי וזמן. זקנים, מוגבלים בתנועה וסתם עניים – הדבר מקשה עליהם מאוד.
| |
| − |
| |
| | ===פוליטיקה של הטוב המשותף (common good)=== | | ===פוליטיקה של הטוב המשותף (common good)=== |
| | ====סוגיית הדגלים: מבחן לגישה השתפנית (אינטגרטיבית)==== | | ====סוגיית הדגלים: מבחן לגישה השתפנית (אינטגרטיבית)==== |
| שורה 2,752: |
שורה 1,590: |
| | * [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151617204584757&set=a.10150432853484757.383237.847129756&type=1 רונית צח על הפגנות כמשהו מעייף] נדלה 2/6/2013 | | * [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151617204584757&set=a.10150432853484757.383237.847129756&type=1 רונית צח על הפגנות כמשהו מעייף] נדלה 2/6/2013 |
| | * ופרק שלם על עייפות אצל "לחץ כמנוף להצלחה" | | * ופרק שלם על עייפות אצל "לחץ כמנוף להצלחה" |
| − | ==שיח פוסט-השמאל-החדש: דברו על פריוילגיות ולהיות בעל/ת ברית, במקום על כיבוש ודיכוי==
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10100439180246064&set=a.647572632094.2215635.316669&type=1 איה שושן (2014), "איך תרבות משפיעה על שיח". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 28/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :הפוסט הזה נוגע בנושא שמעניין אותי כבר המון זמן - איך תרבות משפיעה על שיח ופרקטיקות של אקטיביסטים במקומות שונים ובזמנים שונים, איך היא מבנה את התפיסה שלהם של המציאות ונותנת משמעות למושגים ולצורות פעולה מסויימות, ולא לאחרות.
| |
| − |
| |
| − | :הפוסט הזה בוחר להשוות בין השיח/פרקטיקה של השמאל האמריקאי של שנות ה-60 וה-70 וזה של אחרי שנות ה-90. הוא נפתח בשאלה: איך ייראה מפגש בין פעילות משתי התקופות? הן יצליחו להבין אחת את השנייה? הן יצליחו להסכים על מה חשוב ומה לא?
| |
| − |
| |
| − | :קריאה מומלצת למי שמעניינות אותן צורות התארגנות/מחשבה/שיח בעולם האקטיביסטי.
| |
| − |
| |
| − | http://publicautonomy.org/2014/01/27/the-rise-of-the-post-new-left-political-vocabulary/
| |
| | | | |
| | ==שיח על יחסי כח, פריווילגיות, ועל הפריווילגיה להשתתף בשיח== | | ==שיח על יחסי כח, פריווילגיות, ועל הפריווילגיה להשתתף בשיח== |
| שורה 2,781: |
שורה 1,610: |
| | :אפשר, כמובן, להבין למה אנחנו במקום הזה של הקורבן. מעטים הם העמים שיש להם טראומה כמו השואה. אבל התקומה כבר כאן, כבר די הרבה זמן. אנחנו חייבות וחייבים להתחיל להפנים כבר את שלב התקומה, אנחנו לא יכולות ויכולים להשאר רק הקורבן של השואה. | | :אפשר, כמובן, להבין למה אנחנו במקום הזה של הקורבן. מעטים הם העמים שיש להם טראומה כמו השואה. אבל התקומה כבר כאן, כבר די הרבה זמן. אנחנו חייבות וחייבים להתחיל להפנים כבר את שלב התקומה, אנחנו לא יכולות ויכולים להשאר רק הקורבן של השואה. |
| | | | |
| − | :כי שיח של קורבנות לא יכול להיות שיח בונה. שום דבר לא יכול לצמוח ממנו. אני באתי כדי לשנות את השיח לשיח של העצמה, של תרומה הדדית, של קבלת כל אחת ואחד את האחרת והאחר. קבלה אמיתית, מלאה. שיח שמוותר על ההתלהמות לטובת שיח של שיתוף פעולה שבונה מקום בטוח. ומקום בטוח זה מקום שבו יש לי מקום עבודה בטוח, עם משכורת שממנה אני יכולה לחיות, זה ללכת ברחוב בבטחון שלא יירקו עלי ולא יכו אותי ולא יטרידו אותי ולא ידירו אותי, לא כי אני אשה ולא כי אני שחור, לא כי אני יהודי ולא כי אני לא-יהודי, לא כי אני ישראלית ולא כי אני לא-ישראלית. | + | :כי שיח של קורבנות לא יכול להיות שיח בונה. שום דבר לא יכול לצמוח ממנו. אני באתי כדי לשנות את השיח לשיח של העצמה, של תרומה הדדית, של קבלת כל אחת ואחד את האחרת והאחר. קבלה אמיתית, מלאה. שיח שמוותר על ההתלהמות לטובת שיח של שיתוף פעולה שבונה מקום בטוח. ומקום בטוח זה מקום שבו יש לי מקום עבודה בטוח, עם משכורת שממנה אני יכולה לחיות, זה ללכת ברחוב בבטחון שלא יירקו עלי ולא יכו אותי ולא יטרידו אותי ולא ידירו אותי, לא כי אני אשה ולא כי אני שחור, לא כי אני יהודי ולא כי אני לא-יהודי, לא כי אני ישראלית ולא כי אני לא-ישראלית. |
| − | | + | |
| − | ===תחרות התקרבנות למתקדמותים===
| + | |
| − | אורטל בן דיין על תחרויות התקרבנות:
| + | |
| − | ;[http://www.haokets.org/2014/07/10/%D7%9B%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A1%D7%A0%D7%A1%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA/ אורטל בן דיין (2014), "". העוקץ 10/7/2014, נדלה בו ביום]
| + | |
| − | :"לא ברור איך בתחרות הסבל שבחרה שרון לבנה לייצר בין תושבי השכונה הוותיקים לבין מבקשי המקלט, מצאה כי האחרונים סובלים יותר. אך מאחר שהיא בחרה לייצר היררכיה בזויה מן הסוג הזה, אשתף איתה לרגע פעולה: האם מבקש מקלט, גבר צעיר בן 20 שעובד לפרנסתו, סובל יותר מאשה שנמצאת במעגל הזנות (שאגב, חלק לא מבוטל מלקוחותיה הם מבקשי מקלט)? האם מבקש מקלט בעל עסק מצליח בנווה שאנן סובל יותר מאשה קשישה שחיה בגפה ומפחדת לצאת את ביתה בלילה כי נשדדה והוכתה מספר פעמים בעבר? האם גבר צעיר שעובד בקביעות במסעדה במרכז תל אביב, המקום בו לבנה מתגוררת, סובל יותר מאישה פיליפינית, אם חד-הורית שנתונה לאינספור הטרדות מיניות ובשל מעמדה הלא מוסדר אינה יכולה להיעזר ברשויות? האם מבקשי מקלט צעירים בסביבות גילאי 18-30, בריאים, עובדים ומעל ראשם קורת גג, סובלים יותר ממחוסרי הבית השכובים בכל פינת רחוב?"
| + | |
| | | | |
| − | [https://www.facebook.com/bi.revolution/posts/647441068647176?ref=notif¬if_t=notify_me איזה מהפיכה תהיה קודם? על תחרות התקרבנות ועל סדרי עדיפויות מהפכניים]
| |
| | | | |
| | ===התבוננות בשומרי הסף=== | | ===התבוננות בשומרי הסף=== |
| שורה 3,075: |
שורה 1,898: |
| | | | |
| | ===תרבות אונס זה על עוצמה (Rape is about power)=== | | ===תרבות אונס זה על עוצמה (Rape is about power)=== |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152206760921380&set=gm.501803749930891&type=1 המדריך למתלוננת הטובה לינוי בר גפן
| |
| − |
| |
| | http://www.facebook.com/events/217447535062739/permalink/217683468372479/ | | http://www.facebook.com/events/217447535062739/permalink/217683468372479/ |
| | | | |
| | [http://www.socialistparty.net/theory/1148 כתבה מצוינת המסבירה היטב מהי תרבות אונס, סוקרת את האירועים האחרונים, ומבהירה את הקשר לקפיטליזם.] | | [http://www.socialistparty.net/theory/1148 כתבה מצוינת המסבירה היטב מהי תרבות אונס, סוקרת את האירועים האחרונים, ומבהירה את הקשר לקפיטליזם.] |
| | | | |
| − | * סקר על תרבות אונס מ-1988 https://www.facebook.com/boingboing/photos/a.10151640159521179.1073741825.27479046178/10151933644591179/?type=1
| + | |
| − | * ביקורת עמיתים על הסקר http://imgur.com/jC60m8B
| + | |
| | ====אז צריכות להתבייש או לא? מצעד השרמוטות ובושת הגאווה כמקרה בוחן לריקלום (reclaiming)==== | | ====אז צריכות להתבייש או לא? מצעד השרמוטות ובושת הגאווה כמקרה בוחן לריקלום (reclaiming)==== |
| | ב-24 בינואר 2011 הרצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורק בטורונטו, ואמר "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות (sluts) כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית". בתגובה לכך, התארגנה מחאה בעיר נגד הדברים, ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut ("שרמוטה"), דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה. סנגינטי עצמו חזר בו בינתיים מן הדברים, אך התחושה הייתה שדבריו מייצגים השקפה רחבה יותר, של תרבות אונס שהמארגנות סברו שיש להיאבק בה. | | ב-24 בינואר 2011 הרצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורק בטורונטו, ואמר "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות (sluts) כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית". בתגובה לכך, התארגנה מחאה בעיר נגד הדברים, ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut ("שרמוטה"), דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה. סנגינטי עצמו חזר בו בינתיים מן הדברים, אך התחושה הייתה שדבריו מייצגים השקפה רחבה יותר, של תרבות אונס שהמארגנות סברו שיש להיאבק בה. |
| שורה 3,162: |
שורה 1,982: |
| | ====כשהאונס הוא בתוך הקהילה: מבט-פנימה אל מבני הכח בקהילה הגאה לאור החשדות לאונס בברנוער==== | | ====כשהאונס הוא בתוך הקהילה: מבט-פנימה אל מבני הכח בקהילה הגאה לאור החשדות לאונס בברנוער==== |
| | דיון אצל יואב אדליסט: https://www.facebook.com/yoav.edelist/posts/10151517716203992 | | דיון אצל יואב אדליסט: https://www.facebook.com/yoav.edelist/posts/10151517716203992 |
| − | ====כשהאנס יודע שהוא עושה את זה בכוונה====
| |
| − | [https://www.facebook.com/lilachchar/posts/986136748078762?fref=nf לילך בן דוד (2014), "למה אף אחד לא שולח את גיל לוז להסתכלות פסיכיאטרית?" פוסט על הקיא האישי בפייסבוק, 2/11/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :[אזהרת טריגר - אלימות מינית, האשמת הקרבן]
| |
| − | :"הרגשתי שזה משהו שספציפי מאד יפגע בך [...] הייתי בצד הקורבני של הכוח הזה הרבה שנים. ומן הסתם, גם חיפשתי. אני חושב שאיתך רציתי לגרום לך לברוח ממני ולשנוא אותי. [...] אם זאת היתה מישהי אחרת אולי הייתי עושה משהו אחר. אני מאמין שהצד השני של אינטליגנציה רגשית הוא לדעת איפה הכי אפשר להכאיב"
| |
| − | :זה ציטוט מתוך שיחה פרטית בין גיל לוז לבין האשה שעליה כפה לקיים איתו מין אוראלי, שיחה שבמהלכה עימתה אותו עם התחושות שלה ועם מה שעשה.
| |
| − | עכשיו, לאחר הזדמנויות רבות שבהן היא ניסתה לגרום לו לקחת אחריות ולתקן את העוול (הזדמנויות שאותן דחה אחת אחרי השניה), היא בחרה, באקט של אומץ לב יוצא דופן, לחשוף את סיפור הפגיעה בה במרחב הפומבי של הפייסבוק.
| |
| − | :תגובתו הצפויה של מר לוז היתה לארגן מתקפת ביוש והאשמת הקרבן, שכללה הכפשות בנוגע למצבה הנפשי, כמו גם כל אחד ואחד מהטריקים הישנים ביותר בספר ה"את בעצם רצית את זה, יא זונה משוגעת" הגדול.
| |
| − | :עכשיו, לכל מי שדואג/ת למר לוז המסכן שהצליח באורח פלא לצייר את עצמו כקרבן בכל הסיפור הזה, אני ממליצה לחזור ולקרוא את מה שכתב בפרטי לפני שבחר לארגן מחדש את המציאות כדי לא להתמודד עם ההשלכות של האלימות המינית שלו, לפני שהתחיל לטעון שהוא לא זוכר כלום. הנה הוא מודה לא רק שידע שהדבר שהוא עושה יפגע בה, אלא שהוא עשה זאת *במטרה* לפגוע בה, ובגלל שהאמין שזה המקום שיפגע בה הכי הרבה.
| |
| − | :הבנתם את זה? הבחור *ידע* שאם הוא יכפה על הפרטנרית המינית שלו מין אוראלי בניגוד לרצונה ולסירוב המילולי שלה, זה יפגע בה מאוד, ו*לכן* הוא עשה את זה.
| |
| − | ועכשיו השאלה העצובה שנותרת, היא איך אחרי שהדברים האלה התפרסמו, זוהי הבריאות הנפשית של *הקרבן* שעומדת על שולחן הניתוחים של הפייסבוק, שמשמשת לזלזול באמינותה? למה אף אחד לא שולח את גיל לוז להסתכלות פסיכיאטרית, ולמה ההודאה שלו בסדיזם מיני מחושב מראש לא מניאה עשרות אנשים מלהכריז בפומבי על תמיכה חד משמעית בו ובגרסתו, אפילו בלי למצמץ?!
| |
| − | :הסיבה היא כמובן שצריך באמת להיות מטורפת על כל הראש כדי לחשוף מקרה כזה של אלימות מינית בעולם המיזוגני שגברים כמו גיל לוז ונשים שתומכות בהם (רונית צח, אני מסתכלת עלייך) יצרו בשבילנו.
| |
| | | | |
| | ===אפרטהייד זכות ההצבעה נגמר, אבל אפרטהייד כלכלי, תרבותי, חברתי ועל האמת, עדיין עומד=== | | ===אפרטהייד זכות ההצבעה נגמר, אבל אפרטהייד כלכלי, תרבותי, חברתי ועל האמת, עדיין עומד=== |
| שורה 3,229: |
שורה 2,038: |
| | כלומר, בעצם זה שאני מתחתן, אני נותן את האישור שלי, ההסכמה שלי, ההצבעה שלי על חתונה כטקס חברתי בעל משמעות וחשיבות. ולכן, גם אם לדעתי חתונה היא כלי הכרחי ל"הצלחה", הרי שאם אמליץ עליה לאחרים, עליי להודות בפני עצמי ובפניהם שאני פשוט בעד חתונות. אחרת זה מגוכח, צבוע ובעיקר אנטי-מהפכני. להמליץ לנשים לקבל את מקומן הלא-פריווילגי ככלי להעצמה, זה ההפך המוחלט מהעצמה. | | כלומר, בעצם זה שאני מתחתן, אני נותן את האישור שלי, ההסכמה שלי, ההצבעה שלי על חתונה כטקס חברתי בעל משמעות וחשיבות. ולכן, גם אם לדעתי חתונה היא כלי הכרחי ל"הצלחה", הרי שאם אמליץ עליה לאחרים, עליי להודות בפני עצמי ובפניהם שאני פשוט בעד חתונות. אחרת זה מגוכח, צבוע ובעיקר אנטי-מהפכני. להמליץ לנשים לקבל את מקומן הלא-פריווילגי ככלי להעצמה, זה ההפך המוחלט מהעצמה. |
| | ===חתונה גאה והזכות להורות=== | | ===חתונה גאה והזכות להורות=== |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=456034967814989&set=a.413227238762429.95903.412549025496917&type=1&comment_id=1144820&ref=notif¬if_t=like&theater ניר עם התמונה המהממת!!!] >> עדכון 12-2013 - אין לי מושג מה הקישור הזה, בכל אופן הנה תמונה אחרת של ניר וינגרטן https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151501532427087&set=t.621162848&type=3&theater "מדינת עבריה" | + | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=456034967814989&set=a.413227238762429.95903.412549025496917&type=1&comment_id=1144820&ref=notif¬if_t=like&theater ניר עם התמונה המהממת!!!] |
| − | | + | |
| − | (יש אצל דורון גם תמונה מוצלחת, שווה להביא לכאן)
| + | |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10202734391383711&set=a.1686292959978.91774.1317288738&type=1 דורון מוסנזון (2013), "כמה מילים על צדק ושיוויון". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 14/12/2013. נדלה בו ביום]
| + | |
| − | :באנגלית יש שתי מילים שכדאי לשים לב להבדל ביניהם. הראשונה זה EQUALITY, שאומרת שיוויון. זה אומר להיות אותו דבר, לקבל את אותו דבר באופן שווה. אבל שיוויון מניח שכולם מתחילים מאותה נקודה ולכן מגיע להם לקבל את אותם הדברים בדיוק. אבל כל מי שיש לו איזושהי מודעות לעולם סביבו יודע שזה לא נכון. אנשים הם לא אותו דבר. וכאן מגיעה המילה השנייה, EQUITY, שמורפיקס מתרגם כצדק או הגינות. זה אומר שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך בהתאם לאיפה שהוא נמצא, במטרה לא לתת לאנשים את אותו דבר בדיוק, אלא לתת לאנשים את הדבר שהם צריכים לקבל בהתאם לשוני ביניהם.
| + | |
| − | :וכן, אנחנו שונים ואנשים שונים צריכים דברים שונים. לי יש שתי רגליים שעובדות די בסדר, אבל למישהו אחר יש כיסא גלגלים. לי יש עור די בהיר, אבל למישהו אחר יש עור כהה. אני אדם די רזה, יש אנשים שהם די שמנים. ועוד ועוד ועוד. ואנשים שונים צריכים דברים שונים בשביל להתמודד עם העולם, כי לא כולם מתחילים מאותו מקום, ולא כולם צריכים אפילו להיות על אותו מסלול. לפני שמדברים על שיוויון צריך לדבר על צדק.
| + | |
| − | :איך זה קשור למשהו? המאבק המתוקשר שיש לאחרונה בקשר לזכות של זוגות חד-מיניים להנשא הוא מאבק עם חשיבות מסוימת. לא כי אני חושב שנישואין זה מוסד מוצלח במיוחד, אבל כי יש משהו חשוב בעובדה הסמלית שאדם יכול או לא יכול להנשא כשאין סיבה מוצלחת שימנעו ממנו את זה, וזה מסמל הרבה מהדברים אחרים שהקהילה הלהט"בית נאבקת בהם ובשבילם.
| + | |
| − | :אבל באמת שצריך לזכור שזה לא הדבר הכי חשוב שיש ללהט"בים להאבק למענם. כן, לכולם מגיע להנשא אם הם רוצים, אבל אולי כדאי קודם כל לשנות את הצורה שבה אנחנו מחנכים את הילדים והנוער לסובלנות כלפי האחר? לנסות למגר את האלימות כלפי להט"בים? לנסות לפועל גם למען זכויות של טרנסג'נדרים והכרה בקיום של ביסקסואלים? אלה דברים שלדעתי יותר קריטיים לחיים של אנשים.
| + | |
| − | :אז צריך אולי פחות לדבר על שוויון, ואולי לדבר קצת יותר על צדק. למרות ובגלל שצדק זה יותר מורכב, צדק זה יותר רגיש. ומה לעשות- אין סימן מתמטי לצדק.
| + | |
| − | | + | |
| | ===1% מול 99%=== | | ===1% מול 99%=== |
| − | ====מה ה1% חושבים לעצמם?====
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/wallstreet/1.2245002 דפנה מאור (2014), "ה–1% הנרדף // האנשים שהשחיתו את הקפיטליזם". דמרקר גלובל, 16/2/2014. נדלה ב25/2/2014]
| |
| − | :לא כל העשירים הם טום פרקינס - המיליארדר ואיש ההשקעות שהקים את קרן ההון סיכון קליינר פרקינס קופילד באיירס - אבל אין לי ספק שעשירים רבים בארה"ב, ואולי גם כמה אחרים סביב העולם, הנהנו תוך שהם מביטים סביבם בזהירות וחייכו בזווית אחת של הפה חיוך קצת היסטרי כשפרקינס הציג פרק שלישי במסכת של יוהרה מנותקת. בראיון שנתן לאדם לאשינסקי ממגזין "פורצ'ן" (כמה אירוני) טען פרקינס שאנשים צריכים לקבל זכויות הצבעה בבחירות בהתאם לשווי המס שהם משלמים, והציג את המודל שלו לדמוקרטיה – "מי שלא משלם מס לא זכאי להצביע, אבל אני חושב שזה צריך להיות כך: אם אתה משלם מיליון דולר, אתה זכאי למיליון קולות".
| |
| − |
| |
| − | :פרקינס סבור שמיסוי פרוגרסיבי הוא סוג של רדיפה, ושהממשלה היא "חיה ענקית שצריך להאכיל אותה באמצעות מסים. והמסים עולים ועולים ועולים". לדבריו, הפחד הגדול ביותר של ה–1% הוא העלאת מסים, שתגרום להכחדתו של המעמד.
| |
| − |
| |
| − | :בחודש שעבר יצא פרקינס פעמיים להגנת בני מעמדו. במכתב למערכת "וול סטריט ג'ורנל" הוא כתב שמלחמת המעמדות נגד העשירים מזכירה לו את רדיפת היהודים על ידי הנאצים, תוך שהוא מתייחס לליל הבדולח. בראיון הבהרה שנתן לאחר שמכתבו עורר זעם אדיר ותהיות לגבי מצבו המנטלי, הוא הכביר וחזר כי יש דמוניזציה של העשירים: "כשמתחילים לחרחר שנאה נגד מיעוט זה עלול לצאת משליטה. ה–1% אינם אלה שגורמים לאי שוויון, הם אלה שמייצרים מקומות עבודה".
| |
| | ====הכל בשליטה! מה את עומדת לעשות עם זה?==== | | ====הכל בשליטה! מה את עומדת לעשות עם זה?==== |
| | * דיון ותמונה מוצלחת אצל ירון בנעזרי [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=438765926237388&set=np.191867458.634049225&type=1&ref=notif¬if_t=notify_me&theater הכל בשליטה! מה את עומדת לעשות עם זה?] | | * דיון ותמונה מוצלחת אצל ירון בנעזרי [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=438765926237388&set=np.191867458.634049225&type=1&ref=notif¬if_t=notify_me&theater הכל בשליטה! מה את עומדת לעשות עם זה?] |
| שורה 3,259: |
שורה 2,052: |
| | ===שרתי הסירנות של לנייר - ה-1% החדש=== | | ===שרתי הסירנות של לנייר - ה-1% החדש=== |
| | ראי גם: [[שדה האוהלים 2: מאואיזם דיגיטלי וביקורות]] | | ראי גם: [[שדה האוהלים 2: מאואיזם דיגיטלי וביקורות]] |
| − | ראי גם: ריגול פוליטי (בפרק 3 - מדריכים טכניים)
| |
| | | | |
| | ;ג'רון לנייר מצוטט אצל [http://www.themarker.com/markerweek/1.2113622 אשר שכטר (2013), "העתיד שייך לעשירים // 'האינטרנט הרס את מעמד הביניים'". מרקרויק, אתר דמרקר, 4/9/2013. נדלה בו ביום] | | ;ג'רון לנייר מצוטט אצל [http://www.themarker.com/markerweek/1.2113622 אשר שכטר (2013), "העתיד שייך לעשירים // 'האינטרנט הרס את מעמד הביניים'". מרקרויק, אתר דמרקר, 4/9/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 3,318: |
שורה 2,110: |
| | לנייר מציע פתרון אחר. הוא מתעלם מהתהליכים הגלובליים של שימוש באנרגיה וכו', ומצטמצם לסוגיית השכר. רק צריך שהמשתמשים יקבלו צ'ק בחזרה משרתי הסירנה: | | לנייר מציע פתרון אחר. הוא מתעלם מהתהליכים הגלובליים של שימוש באנרגיה וכו', ומצטמצם לסוגיית השכר. רק צריך שהמשתמשים יקבלו צ'ק בחזרה משרתי הסירנה: |
| | :"הפתרון, לדברי לנייר, הוא פשוט. כל כך פשוט שהוא נראה בלתי אפשרי: כולנו, הוא אומר, צריכים לקבל תשלום עבור התוכן שאנחנו מייצרים - עבור החיפושים בגוגל והפוסטים בפייסבוק והציוצים בטוויטר והתמונות בביקיני באינסטגרם. למשל, אם בני זוג מכירים באמצעות אתר היכרויות, האלגוריתמים של האתר יכולים לעקוב אחר מערכת היחסים שלהם. אם הם נישאים ונשארים יחד 30 שנה, והמידע הסטטיסטי שמספקת מערכת היחסים ביניהם מאפשרת לאתר לשדך בין שני בני זוג אחרים, הם צריכים לקבל תשלום קטן. כך, אומר לנייר, אנו יכולים להרוויח ממיקרו־תמלוגים על המידע שאנחנו מוסרים ברשת." | | :"הפתרון, לדברי לנייר, הוא פשוט. כל כך פשוט שהוא נראה בלתי אפשרי: כולנו, הוא אומר, צריכים לקבל תשלום עבור התוכן שאנחנו מייצרים - עבור החיפושים בגוגל והפוסטים בפייסבוק והציוצים בטוויטר והתמונות בביקיני באינסטגרם. למשל, אם בני זוג מכירים באמצעות אתר היכרויות, האלגוריתמים של האתר יכולים לעקוב אחר מערכת היחסים שלהם. אם הם נישאים ונשארים יחד 30 שנה, והמידע הסטטיסטי שמספקת מערכת היחסים ביניהם מאפשרת לאתר לשדך בין שני בני זוג אחרים, הם צריכים לקבל תשלום קטן. כך, אומר לנייר, אנו יכולים להרוויח ממיקרו־תמלוגים על המידע שאנחנו מוסרים ברשת." |
| − |
| |
| | ===הפריוילגיה ככלי הרסני=== | | ===הפריוילגיה ככלי הרסני=== |
| | ;[https://www.facebook.com/liat.shaked/posts/10201317958724614 ליאת שקד (2013), "אני ממעטת לרכוש עיתונים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 13/9/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/liat.shaked/posts/10201317958724614 ליאת שקד (2013), "אני ממעטת לרכוש עיתונים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 13/9/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 3,325: |
שורה 2,116: |
| | | | |
| | :"#פטריארכיהתתפגרי" | | :"#פטריארכיהתתפגרי" |
| − |
| |
| − | ===שיח פריוילגיות-ספטמבר 2013===
| |
| − | http://haemori.wordpress.com/2013/09/09/dovrat/
| |
| − | לחלוק ולא לחלק: מה נשכח בשיח הפריבילגיות
| |
| − | מאת כותבת אורחת
| |
| − | לין חלוזין-דברת
| |
| − |
| |
| − | http://haemori.wordpress.com/2013/09/12/privilege2/
| |
| − | שיח הפריבילגיות והנסיגה מהפוליטי
| |
| − | מאת גל כץ
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://haemori.wordpress.com/2013/10/02/kfircohen/ תגובה: הזמן המשיחי של השמאל
| |
| − | 2 באוקטובר 2013
| |
| − | כפיר כהן
| |
| − | ===התעשרות כשיעבוד, המקרה של התוכנה החופשית===
| |
| − | http://spinningold.wordpress.com/2013/03/11/intro/
| |
| − | ===ריבוד===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/rivkagilad/posts/10202644167001033 רבקה גלעד (2014), "חיבת לכתוב גם כאן, תעשו לי טובה שמאלמזרחיות.ים". פוסט בפייסבוק, 30/7/2014, נדלה בו ביום]
| |
| − | :חיבת לכתוב גם כאן, תעשו לי טובה שמאלמזרחיות.ים יקרות.ים, אבל מזרחים ששונאים ערבים(מוסלמים ונוצרים) וסודנים, זה לא רק בגלל הדיכוי האשכנזי וכל הטיעונים הסוציולוגים האלה. שיש בהם הרבה צדק. (העדרמשאבים לחינוך, עוני, הסתה, נפרדות מהאויב הדומה וכו')
| |
| − | :זה פשוט גם כי יש גזענות כלפי השחור ממך.
| |
| − | :ותתפלאו, אבל מול ערבי(שוב, מוסלמי או נוצרי) ומול סודני - אנחנו כמעט אשכנזים (לא בדיוק כי אנחנו לא הגמוניה, אבל כמעט, כי חוצמיזה אנחנו שולטים בהם ורודים בהם: אנחנו המעסיקים שלהם, בעלי הדירות שלהן, עושות להם אפרטהייד, צועקות להם מוות ועושות בהם לינצ'ים בקטע לאומני וגזעני ופשיסטי. תרצו או לא.)
| |
| − | :ואני לא מחדשת כלום.
| |
| − | :נשבעת שיש את זה באסופה לאחותי - פוליטיקה פמיניסטית מזרחית. במאמרה של ד"ר ויקי שירן ז"ל: לפענח את הכוח וכו'.
| |
| − | :לא רק שיש מזרחים שידירו ערבים ממאבק משותף נגד ההגמוניה והדיכוי האשכנזי. יש גם מזרחים שסתם יתעללו בערבים וסודנים, כי שחור זה רע. וכי גם בתוך הקהילה המזרחית חתול שחור מביא מזל רע.
| |
| − | :וגם, כל פעם כשמזרחית לבנה ממני קראה לי כושית בחיים, זה לא היה כי אשכנזים חינכו אותה לשנוא את עצמה. זה היה כי פשוט היא היתה לבנה ממני. הלובן קיים גם במזרחים. וזה לא שכולנו רק מיעוטים שחורים נרדפים מול אשכנזים. יש בנו היררכיית שחורות ויש בנו ניצול יחסי כוח ודיכוי של השחורות.ים מאיתנו.
| |
| − | :יאללה נראה אותנו עם טיפה מודעות עצמית, טיפה לקיחת אחריות וטיפה פחות זחיחות.
| |
| | | | |
| | ==רעיון גננות== | | ==רעיון גננות== |
| שורה 3,416: |
שורה 2,179: |
| | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000678199 רועי ברק (2011), "עובדי החדשות בערוץ 1: לשכת רה"מ מציבה לנו דרישות". גלובס, 30/8/2011, נדלה בתאריך 12/4/2013.] | | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000678199 רועי ברק (2011), "עובדי החדשות בערוץ 1: לשכת רה"מ מציבה לנו דרישות". גלובס, 30/8/2011, נדלה בתאריך 12/4/2013.] |
| | :"לשכת ראש הממשלה התקשרה למערכת החדשות של ערוץ 1 בערב הפגנת ה-300 אלף של מחאת האוהלים, ודרשה כי הכתבים והשדרים יפסיקו לדווח על מספר המפגינים בארץ - כך טענו עובדי רשות השידור בפני מועצת העיתונות, בדיון שנערך הערב (ג') בבית סוקולוב בתל-אביב בנושא "הפוליטיזציה ברשות השידור"." | | :"לשכת ראש הממשלה התקשרה למערכת החדשות של ערוץ 1 בערב הפגנת ה-300 אלף של מחאת האוהלים, ודרשה כי הכתבים והשדרים יפסיקו לדווח על מספר המפגינים בארץ - כך טענו עובדי רשות השידור בפני מועצת העיתונות, בדיון שנערך הערב (ג') בבית סוקולוב בתל-אביב בנושא "הפוליטיזציה ברשות השידור"." |
| − |
| |
| − | ואצל דרור רשף:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/reshef.dror/posts/10152026518338307 דרור רשף (2013), "איך העיתונות המסחרית דופקת אותנו". פוסט עם קישור לכתבה בNRG על הדף האישי בפייסבוק, 14/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"איך העיתונות המסחרית דופקת אותנו:
| |
| − | :א. תראו איזה רעיון טוב א'!!!! עוד מעט המשיח מגיע!!! אם רק נעשה את א'!!!!! מרגישים את התקווה, את ההתרגשות??? :(קנו עיתון). (ולא נספר לכם שכמה גופי יחסי ציבור דחפו את רעיון א')
| |
| − | :ב. הממשלה מבצעת את א'.
| |
| − | :ג. תראו איזה רעיון זבל זה א'! איזה ממשלה רקובה. אנחנו מספרים לכם את זה באופן בלבדי!!!! מרגישים את האכזבה, את ההתרגשות??? (קנו עיתון)
| |
| − | :ד. תראו איזה רעיון טוב ב'!!! הרבה יותר טוב מא'!!! עוד מעט המשיח יגיע..."
| |
| − |
| |
| − | וגם https://www.facebook.com/zohardro/posts/10151911335557609
| |
| − |
| |
| | ====התקשורת המסחרית לא מבינה את השפה שלנו==== | | ====התקשורת המסחרית לא מבינה את השפה שלנו==== |
| | ;[http://www.haaretz.co.il/misc/2.444/1.1447738 מרב מיכאלי (2011), "בין שתי שפות". הארץ, 5/9/2011. נדלה בתאריך 12/4/2013] | | ;[http://www.haaretz.co.il/misc/2.444/1.1447738 מרב מיכאלי (2011), "בין שתי שפות". הארץ, 5/9/2011. נדלה בתאריך 12/4/2013] |
| שורה 3,469: |
שורה 2,221: |
| | | | |
| | אינפוגרפיקה מוצלחת - "לפידעות אחרונות": [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=683548501673071&set=a.283402828354309.84294.274242409270351&type=1 טל רובי (2013), "***האינטרסים הסמויים של"ידיעות"***". פוסט על הקיר של חדר המצב, 25/8/2013. נדלה בו ביום] | | אינפוגרפיקה מוצלחת - "לפידעות אחרונות": [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=683548501673071&set=a.283402828354309.84294.274242409270351&type=1 טל רובי (2013), "***האינטרסים הסמויים של"ידיעות"***". פוסט על הקיר של חדר המצב, 25/8/2013. נדלה בו ביום] |
| − | =====העיתונות המסחרית בקשרים הדוקים עם ביבי נתניהו=====
| |
| − | https://www.facebook.com/ItsaPolicy/photos/a.1476002139349222.1073741829.1475995242683245/1509138912702211/?type=1
| |
| − | =====ידיעות אחרונות: שואפים להשפיע לטובת החזקים במאבקם באוכפי החוק=====
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/advertising/1.2292323 אמיר טייג ונתי טוקר (2014), "העיתון שמקל בעונשם של
הנחקרים הכבדים". דמרקר מדיה ושיווק, 9/4/2014. נדלה ב17/6/2014]
| |
| − | :נוני מוזס רואה עצמו כשחקן מרכזי בזירת ההשפעה הישראלית, ופועל באופן גלוי כדי להשפיע על הרכב הממשלה ועל מדיניותה. המטרה שעומדת מול עיניו היא לשמר את כוח השפעתו על השיח הציבורי. זה התחיל בקרב המיתולוגי של העיתון נגד "מעריב", והמשיך בקרבות שניהל מול "הארץ" בזירת העיתונות המקומית, ומול זכיינית ערוץ 2 קשת, בעקבות ניסיונה ליצור מדיה מתחרה ל–ynet בזירה האינטרנטית. אופן פעילותו של מוזס החל להיחשף בין השאר בסדרת הסרטונים "השיטה" של אלדד יניב, האיש שהיה במשך שנים המאכער של ההון־שלטון, והתמודד לכנסת בבחירות האחרונות.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :לאורך השנים הצליח מוזס לגייס סביבו אנשי מקצוע מעולים בתחומם, שמוכנים גם להתגייס להגשמת מטרתו. "יש מעט עורכים שלא יסיכמו לשתף פעולה עם הגישה הזאת", מסביר בכיר לשעבר ב"ידיעות" את התמודדותם של עובדי העיתון עם הסטנדרטים המוסריים המקלים שמוביל העיתון.
| |
| − |
| |
| − | :לדבריו, "כל הכתבים משתפים עם זה פעולה. הם כנראה מספרים לעצמם איזה סיפור, שבתחום הכתיבה שלהם זה לא פוגע. אחרים משלימים עם ההתערבות ואומרים לעצמם שהיא מזערית ו'זה לא נורא'. יש שם אנשים טובים ויקרים, וזה עצוב לראות זאת, אך מי שרוצה להיות עיתונאי לומד לכופף את הראש. מספר העיתונאים בענף יורד והולך; אלטרנטיבות התעסוקה של עיתונאים מצטמצמות והולכות; והיכולת של עיתונאי להתנגד לדרישות המערכת ולעמוד על שלו יורדת והולכת יחד עמם".
| |
| − |
| |
| − | :מדוע גישתו של "ידיעות" מהווה בעיה?
| |
| − |
| |
| − | :אחד הרגעים הנדירים שבהם הסכימו אנשי "ידיעות אחרונות" להיחשף התרחש ב–1983, כאשר כתב מגזין "מוניטין", רן אדליסט, ריאיין את נח מוזס, אביו של נוני, שהיה המו"ל והעורך האחראי של העיתון עד למותו ב–1985, ואת דב יודקובסקי, העורך בפועל של "ידיעות" מ–1953, שהודח על ידי על ידי נוני מוזס ב–1989. יודקובסקי, שקודד את חומר התורשתי של העיתון, אמר בראיון כי "אני לא מרגיש אשמה, כאילו תרמתי לכך שהמדינה נראית כמו שהיא נראית (...) אני לא חושב שעיתון שיש לו מטרה חינוכית, יש לו סיכוי להתקיים (...) עיתונאי הוא לא מחנך, או נביא, הוא בסך הכל מכשיר, ולדעתי העיתונות כיום היא קודם־כל בידור, ואחרי זה - כל מה שמדביקים לה".
| |
| − |
| |
| − | :לגישתו של יודקובסקי תפקידו של העיתון הוא לדווח, לספק בידור לקוראיו, וכמובן להוות עסק כלכלי, אך "ידיעות" של נוני מוזס הוא גוף השואף ליותר מכך. "ידיעות" רוצה להשפיע, אך קשה לומר שאחריות ציבורית היא זו שמניעה אותו.
| |
| − |
| |
| − | :"ידיעות" הוכיח כבר כמה פעמים כי הוא אינו רוצה לגעת במוקדי הכוח האמיתיים במגזר העסקי והפוליטי. הוא העדיף לעמוד לצדם של החזקים במהלך מאבקם נגד אוכפי החוק, ובכך גם גרם בעקיפין להחלשת האמון במערכת המשפט. "ידיעות אחרונות" הוא אכן עיתון לוחמני, אך הוא בוחר את מטרותיו בקפידה. פעמים רבות מדי ייצג העיתון את עמדת הגווארדיה החזקה והעשירה, שרק תפסיד משינוי המצב הקיים.
| |
| − |
| |
| | =====המקרה של הכיבוש האמריקאי בסוריה===== | | =====המקרה של הכיבוש האמריקאי בסוריה===== |
| | ;[https://www.facebook.com/tal.amit4/posts/591095130941181?comment_id=5993665&offset=0&total_comments=9 אורי וולטמן (2013), "תמונת העולם שלך לגבי מה שקורה בסוריה אינה נשענית על העובדות". תגובית על פוסט שבו תוייג, 4/9/2013. נדלה בו ביום]: | | ;[https://www.facebook.com/tal.amit4/posts/591095130941181?comment_id=5993665&offset=0&total_comments=9 אורי וולטמן (2013), "תמונת העולם שלך לגבי מה שקורה בסוריה אינה נשענית על העובדות". תגובית על פוסט שבו תוייג, 4/9/2013. נדלה בו ביום]: |
| שורה 3,522: |
שורה 2,256: |
| | | | |
| | :"אבל מה לעשות, שהסיפור הסורי קצת יותר מורכב, הטובים הם לא בדיוק טובים, ומי שמתייצבים לצידם הם טובים עוד פחות, ואם עוצמים את העיניים נוכח מציאות זו - נידונים להגיע למסקנות שגויות." | | :"אבל מה לעשות, שהסיפור הסורי קצת יותר מורכב, הטובים הם לא בדיוק טובים, ומי שמתייצבים לצידם הם טובים עוד פחות, ואם עוצמים את העיניים נוכח מציאות זו - נידונים להגיע למסקנות שגויות." |
| − |
| |
| − | =====חזרה לשגרה: המקרה של נזקי בריטיש פטרוליום=====
| |
| − | [[קובץ:10402623_638804166212641_2774619021717304184_n.jpg]]
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/OccupyDemocrats/photos/a.347907068635687.81180.346937065399354/638804166212641/?type=1 Occupy Democrats (2014), "Here's what the mainstream media ISN'T showing you about the lingering effects of the BP oil spill in the Gulf". פוסט עם תמונה בדף הפייסבוק, 24/5/2014. נדלה בו ביום] Occupy Democrats מצטטים את איש רכש השרימפסים Dean Blanchard:
| |
| − | "If you try to go to one of these islands with a camera to show the public what's really going on, the Coast Guard will come up there and run you off... They're not working for us no more, they're working for BP."
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | =====תהיו בשקט שם למטה: המקרה של דנה וייס והרעש מהשדרה =====
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152636842570031&set=a.292590255030.192355.576810030&type=1 אורי בן דב (2014), "". פוסט עם תמונה על הקיר האישי, 15/2/2014. נדלה ב2/4/2014]
| |
| − | את המשפט הבא של דנה ויס ראוי לקרוא לאט:
| |
| − | "יכול להיות שקצת הגזמנו עם הווליום שעלה מהשדרה וגרם לשוכני המגדלים להסתגר"
| |
| − |
| |
| − | אתם מבינים?
| |
| − | מסתבר שהתבלבלנו לגמרי. הפכנו את היוצרות.
| |
| − | זה לא שהסתגרותם של העשירים במגדלים, שכונות סגורות ומתחמים-לא-ממש-חוקיים-על-קו המים הייתה חלק מהתהליך שהניע את המחאה החברתית,
| |
| − |
| |
| − | זה לא שתופעת ההסתגרות, שבא לידי ביטוי בצורה שבה בנייני הענק האלה פוצעים את המרחב הציבורי על מנת לספק למורמים מעם (תרתי משמע) מגורים ללא מגע עם הרחוב או ההמון היא שקוממה אותנו,
| |
| − |
| |
| − | זה לא שהמעבר המסיבי של משאבים לידי מעטים בשלושים השנה האחרונות הוא זה שאפשר בכלל את תופעת המגדלים, ורוששה במקביל את מעמד הביניים (ודחקה את העניים לחיים בלתי אפשריים) וגרם למאות אלפים לצאת לרחובות -
| |
| − |
| |
| − | זה הכל הפוך!
| |
| − |
| |
| − | באה דנה וייס מערוץ 2, והאירה את עינינו:
| |
| − | זו אשמתנו. זו שוב אשמתנו. הם בכלל לא התכוונו לשדוד אותנו בעמלות, ולבזוז אותנו בגז, או ללסטם אותנו במחירי השכירות והדיור ולעשוק אותנו במחירי האוכל -
| |
| − | מה פתאום?
| |
| − |
| |
| − | הם רצו להיות חלק מאיתנו -
| |
| − | אבל זה הרעש מהשדירה.
| |
| − | הרעש. הוא הפריע להם.
| |
| − | אז רגע אחד שקט בבקשה.
| |
| − |
| |
| − | ומי שהבטן שלו מקרקרת -
| |
| − | שיילך קצת יותר רחוק מהמגדל, זה נורא מפריע, בייחוד בין שתיים לארבע.
| |
| − |
| |
| − | כמו כן, אלה הכתבות ששודרו בסופ"ש ב"חדשות" ערוץ 2:
| |
| − | בשישי - כתבה על עשירים שקונים אמנות, כתבה על רותם סלע.
| |
| − | בשבת - כתבה על עשירים שתורמים, כתבה על רוני מאנה.
| |
| − | אז אולי במקום לדאוג לרעש מהשדירה, טוב הייתה עושה דנה וייס אם הייתה קצת נאבקת בחרא האסקפיסטי המתחנף לעשירים ולחזקים ש"חברת החדשות" שהיא עובדת בה מייצרת ומזרימה ליותר מדי בתים בישראל.
| |
| − | ובהזדמנות הזו - שמישהו יזכיר לי: מתי בדיוק דנה וייס הייתה איתנו בשדירה?
| |
| − |
| |
| − | =====הדם בפריפריה פחות סמיך: המקרה של השריפה בבתי הזיקוק, מרץ 2014=====
| |
| − | שואל יואב איתיאל - על אסון סביבתי שכמעט עלה בחיי אדם, האם על הרשויות ו/או העיתונות להתריע בזמן אמת? והאם הגיוני שהאדריכל שתכנן מתקן, יעמוד בראש רשות הפיקוח על אותו המתקן?
| |
| − | ;[http://www.ha-makom.co.il/sites/default/files/kabaut.jpg צילום: רשות הכבאות וההצלה, --]
| |
| − | ;[http://www.ha-makom.co.il/post/hameha-etiel יואב איתיאל (2014), "כלום לא בוער". המקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי בנושאים חברתיים, 9/3/2014. נדלה ב 11/3/2014]
| |
| − | :ממדידות שערך איגוד ערים להגנת הסביבה, מפרץ חיפה בליל שבת, ושטרם נותחו, כבר עולה כי כמויות חריגות של חומרים מסוכנים נמצאו בתחנות הניטור של קרית ביאליק וקרית בנימין, גם אם בתחום התקן. בתוך מתחם בתי הזיקוק התקבלו קריאות החורגות באופן משמעותי מהתקן וחייבו את הכבאים שם להתמגן כדי למנוע סכנה לחייהם ולבריאותם. עד עתה לא התברר אם עובדי משמרת הלילה של בתי הזיקוק ידעו על כך, והאם הצטיידו אף הם במיגון.
| |
| − |
| |
| − | :זה ארוע שהסתיים בנס, והיה יכול בכל רגע להתפתח לאסון לאומי. אבל אתם שמעתם על זה? רבים מחברי, שאתם דיברתי – אפילו כאלה שגרים בחיפה ובקריות - לא ידעו על המקרה. בוודאי שלא בזמן אמת. כך גם לא שמעתם ככל הנראה על דליפת מאות קובים של סולר מאתר תחנת הכוח "חגית" בחוף כרמל, בחודש שעבר, או על דליפת מימן שהתרחשה שם לפני כשבועיים. מדוע? אולי בגלל שזה קרה בליל שבת? אולי בגלל שזה קרה בפריפריה? האם התקשורת לא היתה מדווחת עד עכשיו על שריפה במתקן רגיש שכזה אילו היה ממוקם בתל אביב, נגיד אילו ארובת רדינג, חלילה, היתה עולה באש?
| |
| − |
| |
| − | :"היה סיקור של האירוע, אבל הוא הגיע לתושבים ב'משיכה', לא ב'דחיפה'", אומר היו"ר בפועל של איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, האדריכל שמואל גלבהרד, שאך לפני שבוע וחצי נכנס לתפקידו, כמ"מ של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, העומד בראש האיגוד באופן פורמלי, וזה ארוע החירום הראשון שהוא נדרש לו. גלבהרד מתכוון לכך שמי שחיפש, מצא אולי ידיעה על השריפה, אבל השאר, כולל תושבי חיפה והאזור - חצי מיליון תושבי תשע הרשויות המקומיות שאותן משרת האיגוד, בהן העיר חיפה, קרית אתא, קרית ים, קרית ביאליק, קרית מוצקין, נשר, קרית טבעון, המועצה האזורית זבולון והמועצה מקומית רכסים - המשיכו בבילויי ליל השבת שלהם, מבלי להיות מופרעים מחדשות על הארוע המדאיג שהתרחש באותה שעה מעל ראשיהם, בבתי הזיקוק.
| |
| − |
| |
| − | :האם לא היה מקום להתריע על הסכנה? תחקיר נערך בשעות אלה ממש, ולמחר, יום שני, נקבעה כבר ישיבת חירום של איגוד הערים עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, ושאר המעורבים בארוע, ביניהם נציגי רשות הכבאות.
| |
| − |
| |
| − | :"גדיב" היא חברת בת של בתי הזיקוק לנפט בע"מ, בז"ן, בבעלות האחים עופר. החברה שנוסדה ב-1974, מספקת חומרי גלם לתעשיות הפלסטיקה והכימיה בישראל ובמדינות אגן הים התיכון. באופן מקרי, עולה שהאדריכל גלבהרד, העומד היום בראש האיגוד המנטר את פעילותה, היה גם אחד ממתכנני מבני המפעל הזה.
| |
| − |
| |
| − | ושוקי טאוסיג מציג שאם אתה בפריפריה, כמעט-אסון הוא לא-אסון:
| |
| − | ;[http://www.the7eye.org.il/100320 שוקי טאוסיג (2014), "מפגן אדיר". העין השביעית -סקירת עיתונות, 9/3/2014. נדלה ב11/3/2014]
| |
| − | :ביום שישי התחוללה שריפה גדולה בבתי-הזיקוק בחיפה. החומר שנשרף היה חומר רעיל, העלול לגרום תופעות קשות (למשל: מוות). דבר השריפה, שנמשכה שעות ארוכות עד שכובתה, דווח באתרי החדשות בידיעות לא בולטות (שנראו כשאובות ממאמצי יחצנות של מערך הדוברות של מכבי-האש), והוא אינו מוזכר היום בעיתוני הדפוס (להוציא ידיעת כיתוב תמונה בעמ' 20 ב"דה-מרקר"), וזאת חרף העובדה שמדובר, על פניו, בחומר קלאסי לכותרות ראשיות בטבלואידים: אש משתוללת בלב מתחם עמוס בכמויות עצומות של חומרים דליקים ורעילים, בלבה של אוכלוסייה אזרחית צפופה. מדובר גם במתחם ידוע לשמצה, מושאה של מחלוקת ציבורית עמוקה; כל המרכיבים של דרמה רגשית ו"האסון שנמנע" ו"עד הפעם הבאה" וכו' וכו'.
| |
| − |
| |
| − | :מדוע נדחק הנושא מסדר היום? ברשתות החברתיות ניכרת נטייה, כרגיל, לתיאוריות קונספירציה, בנוסח ידה הארוכה של משפחת עופר, בעלת השליטה בבתי-הזיקוק ובכמה כלי תקשורת ועיתונאים. אמנם המציאות הישראלית, במיוחד בכל הקשור לתקשורת, הוכיחה כבר כי גם הקונספירציות המופרעות ביותר עלולות להתגלות כמציאות מרה וממשית עד מאוד, אך במקרה זה קשה לקבל את התיאוריה, משום שגם כלי תקשורת שאין להם זיקה ידועה למשפחה לא סיקרו את האירוע באופן בולט.
| |
| − |
| |
| − | :ההסבר המציאותי יותר, אחרי שנפסלה אופציית הצנזורה הצבאית (שלא היתה), היא כי מדובר אחרי הכל באסון שבאמת לא קרה, ועוד בסוף-השבוע, ועוד בחיפה. ובכל זאת.
| |
| − |
| |
| − | ומחזק(ת) אותו הטוקבקסיט(ית) רותם, עם הטענה שגם מקרה מוות בודד לא יגרום לאסונות סביבתיים בפריפריה להגיע לכותרות, אלא נדרש אסון בקנה מידה גדול, כזה שמציג עימו מייד סיפור ברור על כשלון מערכתי ואשמים, כדוגמת השריפה בכרמל:
| |
| − | ;[http://www.ha-makom.co.il/post/hameha-etiel?fb_comment_id=fbc_1472994132914328_275140_1473351109545297 תגובית לכתבה "כלום לא בוער", שם]
| |
| − | :יואב, רק כשיהיו ניספים האירוע יוגדר כחדשות ארציות.. עד אז החיפאים יכולים להמשיך להחנק בשקט.. חוץ מזה גם זה לא ממש ישנה את ההתנהלות הפרימיטבית של התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה.. אלה אם כן יקרה אסון בסדר גודל של השריפה בכרמל שחשף את מערך כיבוי האש בישראל במערומיו, או בזיון כמו שקרה בלבנון בקיץ 2006 בשביל שדברים ישתנו מהיסוד. לצערי מנסיוני ומהכרותי עם המציאות הישראלית, אף לא שניה קודם, שהחבר'ה במפרץ חיפה יתעוררו ויצעדו יחד עם התעשיה המזהמת שלהם לתוך המאה ה 21 :(
| |
| − |
| |
| − | =====אדם ברוך - העיתונות וכלכלת השוק: נכות נפשית=====
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152636842570031&set=a.292590255030.192355.576810030&type=1&comment_id=14601489&offset=0&total_comments=47 אדם ברוך, ת"". מתוך: תקשורת - אנתולוגיה של 40 שנות כתיבה עיתונאית. מעריב, 28/3/2013.. מצוטט אצל דויד ענבר, תגובית ע שירשור בקיר של אורי בן דוב, 15/2/2014. נדלה ב2/4/2014]
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;אדם ברוך (2013), "יוצרי העושר"
| |
| − |
| |
| − | כסף ושפה. היחסים בין הכסף והשפה סמויים מעיני התמימים. הכסף יוצר שפה ומפיץ אותה באמצעות התקשורת שבשליטתו. רוב אנשי התקשורת העוסקים בכלכלה משרתים ממילא את הכסף.
| |
| − | והנה בימים אלה, ימי נתניהו, מופץ הביטוי:"יוצרי העושר". בשבועיים האחרונים כבר שמעתי וקראתי שתים-עשרה פעמים על היתרונות של "יוצרי העושר בחברה הישראלית".
| |
| − | מה זה "יוצרי העושר" ? זהו מכשיר תעמולתי בידי כלכלת השוק.
| |
| − | זהו תוצר שפה קפיטליסטי שנועד להציג את העשירים כעילית האדם. כמי שיצילו את החברה מעוניה. וכלכלת השוק מטיפה להעניק הקלות מס ליוצרי העושר, בטענה שההקלות יגבירו את החשק שלהם לייצר עוד יותר עושר. ואז ? ואז עודפי העושר שלהם כבר יטפטפו מעצמם למטה, אל העניים.
| |
| − | "יטפטפו למטה" ? כן, יש מונח כלכלי כזה:"טריקל דאון" (זולג,מטפטף).
| |
| − | וכך, בעזרת שפה המשועבדת לכסף, מתפתחת לגיטימציה להעדפת "יוצרי העושר" וכו'. אבל זו אחיזת עיניים. רק לעיתים רחוקות הקלות מס ל"יוצרי העושר" אכן הרימו את העניים.
| |
| − | ב 92 ביל קלינטון הצהיר כי ישם קץ ל"מדיניות הטפטוף".
| |
| − | עוד נשמע בישראל על "יוצרי העושר" מפי העשירים עצמם, ובעיקר מפי דובריהם. הכסף יוצר שפה אינטרסנטית.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | וגם שם:
| |
| − | ;אדם ברוך (1999), "העיתונות, כלכלת השוק. נכות נפשית". שישי. מעריב. 20.8.99]
| |
| − | המשכורות בעיתונות צנועות. המשכורת הבסיסית נטו של 60 אחוז מהעיתונאים לא גבוהה מ 5900 שקל בחודש. לרוב העיתונאים אין הגנה מקצועית ממשית. החוזים שלהם אישיים, והתרתם הנה כמעט עניין של מה בכך. כלומר, מבחינה מעמדית (כלכלית) מדובר בקבוצה חלשה למדי. והנה העיתונאים מעריצים את כלכלת השוק בכוחנית (קפיטליזם עירום).
| |
| − | לכאורה, מתוקף היותם מעמד חלש, העיתונאים אמורים היו להזדהות עם בני מינם, עם הקבוצות החלשות, או לפחות לגלות אמפתיה כלפיהן. גם אמפתיה עניינית, כלומר אמפתיה מתוך הבנת מורכבות התהליכים הכלכליים-חברתיים. אבל לא. העיתונאים (הכללה גסה, כמובן) מצדיעים לכלכלת השוק. מדוע ? נכות נפשית ? לא רק. הם עובדים אצל "עשר המשפחות" השולטות בשוק ההון.
| |
| − |
| |
| − | ===התקשורת המסחרית היא האויב הכי גדול של המסרים שלנו===
| |
| − | https://www.facebook.com/hemi.shturman/posts/10152376650523898 במיוחד נועם הופשטטר וברוך אורן
| |
| − | ===התקשורת המסחרית היא הקפיטליזם שנגדו אנחנו נלחמים===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152899632618254&set=a.139589913253.108918.637788253&type=1 יורם רון (2014) (חבר משותף של אסתי סגל), "נקודות למחשבה על הפנים הטלויזיוניות של המאבקים החברתיים". תמונה וכיתוב על הקיר האישי בפייסבוק, 1/11/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :'''יש שם גם תמונה חביבה'''
| |
| − | :נקודות למחשבה על הפנים הטלויזיוניות של המאבקים החברתיים:
| |
| − | :לפני כמה ימים קיבלתי טלפון ממספר לא מוכר -
| |
| − | :- שלום, אני ... מהתכנית של מיקי חיימוביץ', אנחנו מכינים תכנית על ארגוני עובדים ורמיסת זכויות העובדים בישראל, קיבלנו את מס הטלפון שלך מ... שאמרו שיש לך חומרים מצולמים מארועי 1 במאי.
| |
| − | :- כן, יש לי כמה קטעים כאלו, אשמח לעזור.
| |
| − | :- יופי, לא הצלחנו למצוא שום דבר. אז מתי תוכל להעביר לנו קטעים?
| |
| − | :- בהמשך היום, אני בדיוק יוצא לעבודה. אגב (נדלקה אצלי נורית אדומה), אתם משלמים על זה?
| |
| − | :- לא. אבל נותנים קרדיט.
| |
| − | :- אה.. יופי. אוקיי. אבל... (הרהרתי לרגע בסכומים האדירים שהערוצים דורשים על חומרי ארכיון) אפילו לא משהו סמלי?
| |
| − | :- לא.
| |
| − | :- את לא חושבת שזה מוזר שאתם עושים תכנית על עובדים, ארגונים וניצול, אבל לא משלמים כלום לצלם?
| |
| − | :- יש בזה משהו, אבל אני הונחיתי להגיד שאנחנו לא משלמים. זאת העבודה שלי. אני אגיד את זה למפיק, כשייחזרו אליך, יתנו לך תשובה.
| |
| − |
| |
| − | :כמובן שאף אחד לא חזר אלי. ב"רשת" יודעים שיש מספיק פראיירים (כמו רבים אחרים, גם אני כזה - פעמים רבות בעבר נתתי חומרים ללא כל תמורה) שיסכימו לתת להם חומרים תמורת קרדיט, ללא כסף. וכמה מקבלת חיימוביץ' על כל תכנית? והצלם שלה? והמפיק? ולמה הם דורשים מאיתנו, יוצרים עצמאיים שעושים סרטים דלי-תקציב, 3000 ש"ח או יותר לחצי דקה של חומרי ארכיון (והכי יקרים - ערוץ 1) ?
| |
| − | :כי לדבר על צדק חברתי ולפעול כדי ליישמו - אלו שני דברים שונים, שגופי התקשורת לא רואים עצמם אחראים ליישם.
| |
| | | | |
| | === חומות חסימה זה לא עובד === | | === חומות חסימה זה לא עובד === |
| שורה 3,638: |
שורה 2,265: |
| | | | |
| | [http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/130912_the-newsonomics-of-israels-first-paywall.aspx העין השביעית] | | [http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/130912_the-newsonomics-of-israels-first-paywall.aspx העין השביעית] |
| − |
| |
| | === פרסומות זה כבר לא עובד === | | === פרסומות זה כבר לא עובד === |
| | כאשר עיתונות דיגיטלית מנסה לטשטש את הגבולות בין תוכן חדשותי לתוכן מפרסמים, היא בעצם יוצרת נזק בעיקר לה ולמפרסמיה. במצב המטושטש, החוזה שבו העיתון אינו אחראי לפרסומת והפרסומת אינה אחראית לחדשות, נפגם, ועכשיו הקוראותים נאלציםות לשפוט בעצמםן האם התוכן הוא חדשותי או פרסומי, ומעבר לכך, כעת יש להןם הזכות לבקר גם את העיתון על פרסומות לא ראויות וגם את המפרסמיםות על תוכן חדשותי ירוד. | | כאשר עיתונות דיגיטלית מנסה לטשטש את הגבולות בין תוכן חדשותי לתוכן מפרסמים, היא בעצם יוצרת נזק בעיקר לה ולמפרסמיה. במצב המטושטש, החוזה שבו העיתון אינו אחראי לפרסומת והפרסומת אינה אחראית לחדשות, נפגם, ועכשיו הקוראותים נאלציםות לשפוט בעצמםן האם התוכן הוא חדשותי או פרסומי, ומעבר לכך, כעת יש להןם הזכות לבקר גם את העיתון על פרסומות לא ראויות וגם את המפרסמיםות על תוכן חדשותי ירוד. |
| שורה 3,645: |
שורה 2,271: |
| | | | |
| | :When Web publishers deliberately blur the visual and textual divide that separates editorial from advertising, as The Atlantic did, they force readers to judge whether a page is news/opinion or a commercial advertisement. But they’re not confused; it’s the publisher and the advertiser who are confused. The publishers and advertisers have polluted their own tradition by erasing the traditional line. Suddenly, it’s completely reasonable for readers to blame controversial news stories directly on advertisers and blame controversial advertisements directly on reporters and editors, because publishers and advertisers have essentially merged operations." | | :When Web publishers deliberately blur the visual and textual divide that separates editorial from advertising, as The Atlantic did, they force readers to judge whether a page is news/opinion or a commercial advertisement. But they’re not confused; it’s the publisher and the advertiser who are confused. The publishers and advertisers have polluted their own tradition by erasing the traditional line. Suddenly, it’s completely reasonable for readers to blame controversial news stories directly on advertisers and blame controversial advertisements directly on reporters and editors, because publishers and advertisers have essentially merged operations." |
| − | ===הולכים על הקצה===
| |
| − | ;[http://www.ha-makom.co.il/about ענת פישביין (2013), "המקום הכי חם בגיהנום שמור למי שבזמנים של משבר מוסרי שומר על נייטראליות". דף "אודות" לאתר החדשות "המקום הכי חם בגיהנום", ??. נדלה בתאריך 5/3/2014]
| |
| − | :אנחנו פועלים בתקציב מוגבל, אבל עצמאי. התקציב כולו מגיע בשלב זה ממימון עצמי. בהמשך נידרש לתרומות, נגייס כספים, ובשקיפות מלאה ננסה לבחון מהו המודל העסקי המאפשר לקיים בישראל אתר עיתונאי. בשלב זה אנחנו זקוקים מאד למה שיכול לאפשר לנו חיים ברשת: כניסות למגזין, לייקים, תגובות, וכמובן שיתופים והפצה של הסיפורים שלנו. מבטיחים לעשות הכל כדי להיות ראויים לכך.
| |
| − | בדרופל וואטשדוג, עיתון מקצועי לקהילת המפתחים של דרופל, מציעים מודל המשלם יפה לכותבי מאמרים פרילנסרים, אך נשען גם על הכנסות מהקוראים. העיתון יוצא מדי חצי שנה, וכולל התמקדות בנושא אחד מרכזי. ללקוח, כל גיליון עולה 7$ כולל משלוח בתוך ארה"ב, ותוספת 16$ למשלוח ליעדים מחוץ לה. התשלום לכותבות/ים על מאמרים הינו החל ב25$ וכלה ב1,110$ למאמרי איכות בני 2,200 מילה הכוללים מסמכים תומכים.
| |
| − | ;[http://drupalwatchdog.com/contribute --, "Contributing To Drupal Watchdog". אתר Drupal Watchdog. נדלה ב5/3/2014]
| |
| − |
| |
| − | :*Shorts: A "short" is a very brief piece of content together with a single image. They range from 75 to 90 words, for which we'll pay from $25 to $45.
| |
| − | :*Articles: The majority of all submissions are articles. They range from 900 to 950 words, for which we'll pay from $270 to $340. Articles should include at least one or two pieces of supporting content, including images, tables, charts, screenshots and/or sidebar text.
| |
| − | :*Feature Articles: We are accepting a much smaller number of feature articles. They range from 2,000 words to 2,200 words, for which we'll pay from $800 to $1,110. Feature articles must include multiple pieces of supporting content, such as images, tables, charts, screenshots and/or sidebar text.
| |
| − | :*Columns: Columns are themed content that appear from issue to issue. Columnists must commit to writing their column all year. They range from 575 to 725 words, for which we'll pay from $300 to $375. Columns should include one or two pieces of supporting content.
| |
| − | :[...]
| |
| − | :Contract and Copyright:
| |
| − | :We do not guarantee to purchase all articles submitted. If we do purchase an article, payment is for first rights, compilation rights, and translation rights. We are under no obligation to publish articles we purchase, and we do not pay kill fees.
| |
| − |
| |
| − | :When you submit an article, you agree to not submit the article anywhere else unless 1) you explicitly notify us in writing that you have withdrawn your proposal and you then receive a written (emailed) confirmation from Tag1 Publishing freeing you from this contract, or 2) we reject your article for inclusion in this magazine. We are only unable to approve requests for withdrawing articles if they are already scheduled for publication.
| |
| − |
| |
| − | :By submitting an article you are agreeing to allow us to use your article in an unlimited number of compilations and translations in any medium. Two weeks after your article has been published online, or six months after it is published in print, you are free to use it for any other purpose, as you retain the copyright on your article. You agree to not publish any article you have sold to Drupal Watchdog in any way until it has first been published by Drupal Watchdog either in print or online.
| |
| − |
| |
| − | קצת מספרים אפשר למצא בבלוג של החברה שמפיקה את העיתון:
| |
| − | ;[https://tag1consulting.com/blog/drupal-watchdog-volume-1-issue-1-out-door Tag1 Consulting (2011), "Drupal Watchdog Volume 1 Issue 1 Out The Door", בלוג החברה, 25/2/2011. נדלה ב5/3/2014]
| |
| − | :This issue was made possible by 23 authors, 7 editors, 2 designers, and a 3-person layout team. Its 80 pages were printed on FSC Certified paper stock with soy inks.
| |
| − | :[...]
| |
| − | :Our first issue is 80 pages long and includes 7 feature-length articles, 13 standard-length articles, and 6 columns.
| |
| − | התפוצה המנוחשת של העיתון עומדת על 300-1000 עותקים (את הגיליון הראשון, במרץ 2011, רכשו ברכישה מוקדמת 300 קוראים (שם, בתגובות)).
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10151994671332539 יוס ברוך (2014), "תובנה מכנס ההון-שלטון-עיתון של אתמול". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 9/4/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :תובנה מכנס ההון-שלטון-עיתון של אתמול: יש להקים קואופרטיב עיתונות שיתבסס על אתרי העיתונות, הדעות והתרבות החופשיים של ישראל. העוקץ, הגדה, גיברלטר כמדור תרבות ואומנות, המקום הכי חם וכו'.
| |
| − | האתרים ישמרו על ייחודם ועצמאותם, אך יבנה אתר שירכז את הידיעות והכתבות של כולם תחת מותג בסגנון "העיתון החופשי של ישראל".
| |
| − | :דמי הרשמה חודשיים, אופציונליים, סמליים, בסך 10 או 15 ש"ח יוצעו לקוראים כתרומה לקיומו של העיתון- למימון 2-3 עורכים שיבחרו באופן דמוקרטי על ידי נציגי האתרים השותפים במיזם. הכנסות מעבר לסכום זה יחולקו בין האתרים השותפים באופן שיוויוני או על פי מפתח תרומה שיקבע על ידם.
| |
| − | :כדי להרים את זה צריך טיפה לגבש את הקונספט ואז לארגן פגישה של מובילי ועורכי רשימת האתרים שתגובש.
| |
| − | מי בענין?
| |
| | | | |
| | ==הישגי המחאה החברתית== | | ==הישגי המחאה החברתית== |
| שורה 3,842: |
שורה 2,437: |
| | | | |
| | :"מחקר נוסף מהעת האחרונה מאוניברסיטת דרום פלורידה, למשל, מצא שפטריות פסילוציבין מחקו תגובות פחת מותנות בעכברים, ובכך הציעו שפטריות אלו יוכלו אולי לשמש כדי לרפא נפגעי PSDT [הפרעת דחק פוסט-טראומתית ב.א.] וש[http://www.ultraculture.org/psilocybin-mushroooms-cure-ptsd-even-grow-brain-cells פסילוציבין יכול אפילו לעודד את נטיית תאי מוח חדשים לצמוח]." | | :"מחקר נוסף מהעת האחרונה מאוניברסיטת דרום פלורידה, למשל, מצא שפטריות פסילוציבין מחקו תגובות פחת מותנות בעכברים, ובכך הציעו שפטריות אלו יוכלו אולי לשמש כדי לרפא נפגעי PSDT [הפרעת דחק פוסט-טראומתית ב.א.] וש[http://www.ultraculture.org/psilocybin-mushroooms-cure-ptsd-even-grow-brain-cells פסילוציבין יכול אפילו לעודד את נטיית תאי מוח חדשים לצמוח]." |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/ShellyYachimovich/photos/a.216050819217.130874.162319074217/10152151851519218/ שלי יחימוביץ' (2014), "מזל שלקחתי קונצרטה". תמונה וכיתוב על הדף הציבורי, 9/1/2014. נדלה ב2/3/2014]
| |
| − | :הי זאת שלי. חבר שלי שהוא פסיכיאטר במרפאה ציבורית אמר לי שלפעמים הוא חושב שבגלל הציפרלקס אין מהפכה חברתית.
| |
| − | :שבאיזשהו מקום הוא מבין שבשיכוך הכאב הנורא של הנפש, הוא משתף פעולה עם השיטה שהכאב הוא רק סימפטום שלה.
| |
| − |
| |
| − | :יש רבים שסובלים מדיכאון ומחרדה בלי קשר לתנאי החיים, אבל אצל יותר ויותר מאתנו, הוא אמר, החרדה והדיכאון נובעים ממציאות אובייקטיבית שבאמת מועכת ושוחקת.
| |
| − | :שהוא רושם תרופות פסיכיאטריות כשצריך, כי זה תפקידו כרופא,
| |
| − | :אבל הוא יודע שמצבם הנפשי של מטופליו הוא לפעמים תגובה הגיונית למציאות בלתי הגיונית.
| |
| − | :מציאות שבה הכלכלה אינה משרתת יותר את האדם, אלא משעבדת אותו כדי לעמוד ביעדי החוב.
| |
| − | :השחיקה הזאת מספיק דומה לדכאון ולחרדה, כדי להצדיק את הציפרלקס כקביים שיאפשרו להמשיך ללכת עוד קצת, למרות הכאב.
| |
| − |
| |
| − | :דברנו על זה בליל שבת האחרון, בבית שלו שכבר היה מלא משפחה וחברים.
| |
| − | :הוא הגיע אחרון, בשעה מאוחרת, עמוק לתוך השבת.
| |
| − | :למה? כי אחרי העבודה במרפאה הוא עוד נפגש עם מטופלים פרטיים כדי שיוכל לפרנס את משפחתו המקסימה ולשלם שכר דירה.
| |
| − | :תפקדתי מעולה היום, הוא אמר. מזל שלקחתי קונצרטה.
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152037481494888&set=a.10150350033064888.355882.703389887&type=1 חיבוק ואוקסיטוצין]
| |
| | | | |
| | ==ועוד בלאגן מאהרן פורת 12/4/2013== | | ==ועוד בלאגן מאהרן פורת 12/4/2013== |
| שורה 3,992: |
שורה 2,570: |
| | | | |
| | וגם ראו "קואופ לשינוי חברתי" בתחתית דף זה | | וגם ראו "קואופ לשינוי חברתי" בתחתית דף זה |
| − |
| |
| − | ==== מודל אייבי נתן: צורת ההתאגדות של המפלגה הישירה ====
| |
| − | כידוע טרם אספנו 60 אש"ח כדי להרשם כמפלגה שהיא תאגיד משפטי חוקי. לכן, ההמלצה שלי היא לא להתאגד בשלב שבו אין לנו את הכסף כדי להתאגד כמפלגה. כל עוד טרם יש לנו את הכסף הנדרש להתאגדות כמפלגה, אני ממליץ שנפעל במודל הנראה "מודל אייבי נתן/קול השלום/ועד הפועל/ועד בית (בחר את השם האהוב עלייך).
| |
| − |
| |
| − | הסיבות להמלצה זו הן רבות, אבל אפשר להסתפק בנתיים בטיוטאת מאמר שכתבתי בנושא כאן http://www.opr8.org/node/141
| |
| − |
| |
| − | בכל אופן, נשאלת השאלה כיצד מתנהל ארגון שפועל בשיטת אייבי נתן?
| |
| − | :א. מוקם חשבון בנק לטובת הפרויקט אשר נרשם בשפה הבנקאית כחשבון בנק של אדם פרטי או של "שותפות לא רשומה". צריך לקחת בחשבון שמבנה חשבון כזה מאפשר להוצאה לפועל למשל לגבות חובות אישיים של אחד ממורשי החתימה מול החשבון המשותף.
| |
| − | :ב. חברי הארגון מחליטים על תקנון ופועלים לפיו. יש כרגע תקנון בסיסי שהוסכם לפני כמה חודשים, כאן http://opr8.org/lf/initiative/show/15.html
| |
| − | :ג. כיוון שההתארגנות איננה גוף משפטי, בפנקס הקבלות יהיה רשום "תרמת למפלגה הישירה באמצעות מורשי החתימה ישראל ישראלי 123123123 וישראלה ישראלי 2342342334"
| |
| − | :ד. על הצ'קים שלנו יהיה כתוב שזה צ'ק אישי של ישראל ישראלי וישראלה ישראלי, כי מבחינת הבנק, סביר שהבנק יתקשה להכיר בשם ההתארגנות. לכן סביר שהבנק יתייחס לחשבון כאל חשבון של מורשי החתימה כאנשים פרטיים.
| |
| − | :ה. כיוון שאנחנו בקמפיין בחירות, וההכנסות וההוצאות לחשבון הבנק שלנו בתקופה זו קשורות ישירות בקמפיין הבחירות, עלינו לדאוג לדווח על כל ההכנסות וההוצאות למבקר המדינה לפי נהלי הדיווח של מבקר המדינה.
| |
| − | אם יש עוד שאלות, אשמח לענות.
| |
| − |
| |
| − | וכשמשהו שרוצה להצטרף שואל אותי על מה אני חותם, מה אני אומר לו? "אתה חותם על הצטרפות לארגון שאינו מאוגד משפטית." מאוד פשוט. כשיהיה לנו מספיק כסף, נירשם כמפלגה כחוק.
| |
| | | | |
| | ===שיתופי פעולה בין עמותות=== | | ===שיתופי פעולה בין עמותות=== |
| שורה 4,335: |
שורה 2,898: |
| | וברוך אורן מוסיף: זה לא רק העקביות, זה הביחד. וזו הנחישות למצא עניין במשהו שהוא כביכול הכי לא מסחרי והכי לא מעניין. להפוך את המרחב הציבורי, שהוא בסך הכל אספלט ומרצפות, למרחב של תרבות בגובה הרחוב. | | וברוך אורן מוסיף: זה לא רק העקביות, זה הביחד. וזו הנחישות למצא עניין במשהו שהוא כביכול הכי לא מסחרי והכי לא מעניין. להפוך את המרחב הציבורי, שהוא בסך הכל אספלט ומרצפות, למרחב של תרבות בגובה הרחוב. |
| | | | |
| | + | |
| | + | |
| | + | |
| | + | |
| | + | ;[https://www.facebook.com/ido.atary/posts/10151554257870748 עידו עטרי (2013), "פוסט רוחני". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 7/7/2013. נדלה בו ביום] |
| | + | "פוסט רוחני: בספר בראשית מתואר שאלוהים היה צריך להרדים את האדם כדי לקחת צלע מצלעותיו כדי לבנות את בת זוגו. ישנו משפט אלמותי הקיים בכל התרבויות הנוגע לחשיבות הסבלנות בנוגע לתהליכים עמוקים וממושכים (למי מראים חצי עבודה...). לא טוב לקפוץ מעל הפופיק ולשאול 'נו' ומתי...ויאללה כבר. הזמן לפעמים עושה את שלו. המדרש אומר כי אם אדם היה רואה בסרטון תלת מימד את תהליך היווצרות חווה העור הגידים כלי הדם וכו' הוא לא היה יכול להימשך אליה...לפעמים כשמבינים שהחיים באים בגלים...טוב לפעמים לעצום עין, לתת אמון בתהליכים הקורים מתחת לפני השטח. לפעמים ההצצה התביעה לרדת לרזולוציות קטנות, עודף הפרפקטציוניזם והביקורתיות גם בזוגיות וגם בחיים עשוי דווקא להוביל לסלידה ואולי לריחוק לא נכון. אולי צריך להתרחק בזום אאוט במבט רחב ולשמור על אופטימיות שאכן התהליכים קורים ומתרחשים ושגם אנחנו האזרחים נותנים חמצן ואוויר והזדמנות למקבלי ההחלטות להפתיע אותנו לטובה. למרות שהלחץ הרשמי עליהם ירד, הם עדיין מנסים להתאמץ בפירוק הוועדים והמונופולים בענפים שונים. הגעתי למסקנה אישית שלפעמים טוב גם להרפות, זה בריא גם עבורנו. הלחץ הנפשי הזה והעמידה עם סטופר וחוסר האמון בנבחרים הגם שהיא מוצדקת בגלל ההיסטוריה...איננה בריאה לאורך זמן. אנו בהפסקה ניתן להם לעבוד בשקט...אם שוב יתעצלו נדע לחזור בכוחות מחודשים לדרוש בחזרה את המנדט. נמצא אחרים שידעו את העבודה ולא יתרפו ממלאכתם כנבחרי ציבור. לילה טוב" |
| | | | |
| | ;[https://www.facebook.com/ido.atary/posts/10151554257870748?comment_id=27335772&offset=0&total_comments=9 עידו עטרי (2013), "פוסט על גבולות הכוח של הוועדים החזקים". תגובית בשירשור על הקיר האישי], בתוך: [https://www.facebook.com/ido.atary/posts/10151554257870748 עידו עטרי (2013), "פוסט רוחני". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 7/7/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/ido.atary/posts/10151554257870748?comment_id=27335772&offset=0&total_comments=9 עידו עטרי (2013), "פוסט על גבולות הכוח של הוועדים החזקים". תגובית בשירשור על הקיר האישי], בתוך: [https://www.facebook.com/ido.atary/posts/10151554257870748 עידו עטרי (2013), "פוסט רוחני". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 7/7/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 4,461: |
שורה 3,030: |
| | :"זה כמו קומקום שמוציא קיטור, אבל לא יודע להכין קפה (אבל גם זו תלונה)" | | :"זה כמו קומקום שמוציא קיטור, אבל לא יודע להכין קפה (אבל גם זו תלונה)" |
| | ==הון-שלטון - עולם תחתון== | | ==הון-שלטון - עולם תחתון== |
| − | ===שני אוטובוסים נוגסים את חצי הכדור===
| |
| − |
| |
| − | [[תמונה:85richestpeople.jpg|left|400px|thumb|מקור: [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=631498046917963&set=a.187967227937716.47329.184749301592842&type=1 דף הפייסבוק של OccupyWallStreet]]]
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/dovhanin/photos/a.591292237571412.1073741825.295104730523499/866123150088318/?type=1&theater דב חנין] - ישראל 2014: העשירון העליון מחזיק ביותר מ67.3% מההון הכללי]
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/seder.yom/posts/816224148403928 קרן נויבך (2014), "שמונים וחמישה העשירים בעולם מחזיקים ביחד הון ששווה לזה של מחצית מאוכלוסיית העולם." פוסט על הקיר של תוכנית הרדיו "בוקר טוב עם קרן נויבך, 22/1/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :בוקר טוב,
| |
| − |
| |
| − | :וזה הנתון לבוקר הזה: שמונים וחמישה העשירים בעולם מחזיקים ביחד הון ששווה לזה של מחצית מאוכלוסיית העולם. אני חוזרת על הנתון הכמעט בלתי נתפס הזה, שמונים וחמישה אנשים, בשר ודם, שני אוטובוסים, מחזיקים ברשותם טריליון ושישים וארבעה מיליארדי דולרים, שזה הסכום שמחזיקים ברשותם במשותף המחצית הענייה של המין האנושי, שלושה וחצי מיליארד אנשים. חברת המחקר אוקספאם, שפרסמה את המחקר הזה לקראת הכינוס הבינלאומי בדאבוס, שמתחיל מחר, קובעת בדוח, שפערי ההכנסות האלו נובעים מ"השתלטות כוחנית" של האליטות העשירות, שמתערבות בתהליכים פוליטיים, כדי להטות את כללי המערכת הכלכלית לטובתן.
| |
| − |
| |
| − | :אז מה לא בסדר בזה תשאלו? הרי כל אחד רוצה שיהיה לו עוד. זה פשוט מאוד, הדמוקרטיה נולדה כדי לבטל את זכויות היתר שהיו נתונות בחוק לקבוצה קטנה של אצילים ועשירים בעבר. זכויות יתר שאפשרו להם לקחת ולעשוק על בסיס יום יומי את מרבית האוכלוסייה. והנה, אנחנו צועדים אל תוך המאה העשרים ואחת, כשזכויות היתר האלו רק הולכות ומתעצמות, ופעמים רבות, באופן חוקי לחלוטין.
| |
| − |
| |
| − | :הצמיחה הכלכלית המדהימה של מאה וחמישים השנים האחרונות, עם שיפור אדיר באיכות החיים, בבריאות, בחינוך, מזהירים באוקספאם, תהיה תוך זמן לא רב, נחלתם של העשירים בלבד וכל השאר "יריבו על הפירורים שנופלים מהשולחן". איך הם עושים את זה אתם שואלים? תכנוני מס יצירתיים ומקלטי מס, צמצום מיסים וצמצום שירותים לכולם, כי העשירים הרי יכולים לקנות הכל פרטי, ושלל חוקים שנועדו לשרת את המשך צבירת ההון. וזה, קורה גם במדינות המפותחות, גם אצלנו כמובן, לא רק במה שאנחנו נוהגים לכנות "עולם שלישי".
| |
| − |
| |
| − | :נדבר הבוקר עם מירב ארלוזורוב על העשירים שרק מתעשרים ולמה מקלטי מס זה דבר רע לשאר הציבור ועם שאול אמסטרדמסקי על הסיכוי ההולך וקטן שלנו לשפר את מצבנו הכלכלי.
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/markerweek/1.2299439 גיא רולניק (2014), "10 הערות על שכר אמריקאי
למנהלים ישראלים". מרקרוויק, 18/4/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :מדוע הדירקטוריון מאשר שכר גבוה למנכ"לים? כי זה כסף של אנשים אחרים, כי זה מה שמקובל, כי זה מה שאפשר להעביר, וכי בראש הדירקטוריון עומד היו"ר, וככל שהשכר של המנכ״לית גבוה יותר - כך הוא יכול למשוך שכר גבוה יותר
| |
| − | :[..]
| |
| − | :4. דוד אבנר היה מנכ״ל פרטנר ב–2007–2010, ובשנתו האחרונה בתפקיד קיבל מהחברה שכר בעלות מדווחת של 16.4 מיליון שקל. אבנר וחברו עמוס שפירא מסלקום היו מפרסמים גדולים בטלוויזיה ובעיתונות, והם שווקו במשך שנים כמנהיגים עסקיים. ביום שבו נפתחה התחרות בשוק הסלולר המנהיגות שלהם התפוגגה: המניות קרסו ב–50%–80%, המותגים שהם בנו נהפכו בן לילה לחסרי ערך, והם נאלצו לחתוך את מחירי השירותים שלהם ב–70%, כי הלקוחות היו אדישים לחלוטין לכל דבר שאינו מחיר.
| |
| − |
| |
| − | :5. נכון לרגע זה לא ידוע על שום חברת סלולר, טלקום או שירותים בינלאומיים שהתמודדה על שירותיהם של אבנר ושפירא. כמו כל המנכ״לים של חברות הענק הישראליות, ברגע שהם נבעטו מהמועדון, לא היה ביקוש חריג לשירותי הניהול שלהם. את ההסבר למשכורות של 10–20 מיליון שקל שהם משכו בשנות הקרטל, כאשר היו חביביהם של בעלי השליטה, צריך לחפש במקומות אחרים: שוק או כישרון לא יהיו המקום להתחיל בו.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :9. האינדיקציות המרובות בישראל ובעולם לכך ששכר המנהלים אינו משקף כלכלת שוק, כישרון או יצירת ערך, אלא בעיקר יכולת של קבוצות קטנות לקבל רנטות מכספי ציבור, הן בעלות משמעות לכל המשק - אבל קריטיות במיוחד בגופים הפיננסיים, משום שההתנהגות של אלה משליכות על הנורמות ועל המשטר התאגידי במשק כולו. בישראל יש עשרה גופים פיננסיים גדולים שמנהלים עבור רוב הציבור את כספו. אם בצמרת של הגופים האלה, שרובם פועלים כקרטל לא תחרותי, יש מועדון קטן שמושך משכורות עתק - הסיכוי שהם ישמשו כמפקחים מטעם הציבור על כל שאר החברות הוא קלוש.
| |
| − |
| |
| | ===פלוטוקרטיה: התכווצותה של המדינה ומעבר לשלטון תאגידי=== | | ===פלוטוקרטיה: התכווצותה של המדינה ומעבר לשלטון תאגידי=== |
| | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10200992301403983&set=t.630709294&type=1&theater תמונה מתאימה] | | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10200992301403983&set=t.630709294&type=1&theater תמונה מתאימה] |
| שורה 4,528: |
שורה 3,071: |
| | כאן מתחילה העבודה הקשה - לעצור את המצב הזה רגע לפני שהוא מגיע לשם. להחזיר את המושכות לידיים שלנו בשם הציבור ששלח אותנו, והציבור שבשנתיים האחרונות כבר עושה את זה, הוא נלחם ברחוב. | | כאן מתחילה העבודה הקשה - לעצור את המצב הזה רגע לפני שהוא מגיע לשם. להחזיר את המושכות לידיים שלנו בשם הציבור ששלח אותנו, והציבור שבשנתיים האחרונות כבר עושה את זה, הוא נלחם ברחוב. |
| | המשימה שלנו היא להקשיב לאותו ציבור, לשרת אותו ולא להפוך למשרתם של בעלי ההון, מה שיבטל את הדמוקרטיה ויהפוך אותנו לפלוטוקרטיה. | | המשימה שלנו היא להקשיב לאותו ציבור, לשרת אותו ולא להפוך למשרתם של בעלי ההון, מה שיבטל את הדמוקרטיה ויהפוך אותנו לפלוטוקרטיה. |
| − | ===המפלגות מיישרות קו כשמדובר באינטרסים של ההון===
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=872654699429116&set=a.283402828354309.84294.274242409270351&type=1&theater יוסי שאול וליטל ביטון (2014), "מדוע נוח למקבלי ההחלטות לעסוק בנושאים מדיניים?". תמונה וכיתוב על הקיר של דף הפייסבוק "חדר המצב", 28/5/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − |
| |
| − | בתמונה:ציטוט: פרופ' מרטין גילנס
| |
| − | [[קובץ:10402590_872654699429116_3875784891332352266_n.jpg]]
| |
| − |
| |
| − | לא מזמן פורסם מחקר פורץ דרך שקבע כי כמעט כל ההחלטות כבדי המשקל הוכתבו על ידי האליטה הכלכלית. ולמעמד הביניים אין כמעט השפעה על מקבלי ההחלטות. ההחלטות שהתקבלו משרתות בעיקר את האליטה. כך שלמעשה הדמוקרטיה אינה באה לידי ביטוי. שלטון נקנה בכסף.
| |
| − |
| |
| − | המחקר מצא עוד שתי נקודות מעניינות:
| |
| − | 1. למרות שיש הבדלים מוכרזים ורטוריים בין המפלגות - בפועל, כשהם מגיעים לשלטון - כולם מיישרים קו עם האליטה הכלכלית. והיא זו שממשיכה להכתיב את ההחלטות.
| |
| − |
| |
| − | 2. בעניינים שאינם נוגעים לאליטה הכלכלית דווקא כן נמצאים הבדלים ברורים יותר בין המפלגות, כמו בנושאים אזרחיים או מדיניים (ישראל). כל עוד לא מרגיזים את האליטה, ההבדלים ניכרים לעין.
| |
| − |
| |
| − | אמנם המחקר נערך בארה"ב אבל ניתן לחוש את הביטוי של ממצאיו גם בישראל. שימו לב שהמפלגות הגדולות בישראל אוהבות לנגח זו את זו בעיקר בנושאים מדיניים, או בנושאי דת ומדינה, העיקר לא להרגיז את האליטה הכלכלית. אלו נושאים חשובים כמובן, אבל העיסוק בהם הוא מעל לכל פרופורצייה. גם תקשורתית וגם פוליטית. והסיבה לכך היא שהוא אינו דורש להתעמת עם אף בעל הון בישראל. כך למשל תאיים ציפי לבני בפירוק הממשלה על רקע מדיני. אבל היא לא תעשה זאת על רקע יוקר המחייה או המשבר בדיור. דוגמאות ליישור קו עם האליטה הכלכלית:
| |
| − |
| |
| − | כולם מדברים על הריכוזיות במשק. מכל המפלגות. כולם יודעים שהמונפולים והקרטלים פה חזקים מדי. וגם פוליטיקאים רבים מדברים בנושא, מקימים וועדות ומגישים מסקנות. האם מישהו מהם העז לפרק מונופול אחד? אחד בלבד? כלום. בעצם היה אחד והוא כבר לא בפוליטיקה. כי המשמעות של פירוק מונופול זה לפגוע בבעל ההון ששולט בו. לקחת ממנו על מנת להגביר את התחרות. וועדת המזון שקדה חודשים רבים אך לא הייתה מסוגלת להציע לפרק את הרשתות הגדולות למשל לכמה רשתות קטנות יותר. למרות שברור לכולם שזה צעד שיביא להוזלה כמעט מיידית במחירים. הם פשוט מפחדים.
| |
| − |
| |
| − | דוגמא נוספת מתחום הבנקאות. ברור לכולם שהענף הזה הוא סופר ריכוזי. ושאין שום סיבה שלא ייכנסו מתחרים חדשים מלבד הגנה על הקרטל הקיים. אז למרות כל הדיבורים על ריכוזיות אין אף פוליטיקאי אחד שמוכן להסתכן בעימות מול הבנקים ובנק ישראל ולהציע לפתוח את השוק לתחרות, פרטית וקואפרטיבית. לא עוד בנק אחד, ולא שתיים. תחרות חופשית. כולם מפחדים. יתירה מכך, וועדת הריכוזיות המפורסמת הותירה ביד שרי אריסון (בנק) את שיכון ובינוי (חברת בנייה) ואפשרו לה להכתיב מחירי נדל"ן במשק תוך כדי ניגוד אינטרסים מובהק.
| |
| − |
| |
| − | גם בתחומים שלכאורה יש בהם הבדלים בולטים בין שמאל לימין כלכלי, למעשה אין. קחו למשל את המאבק על שכר המינימום. ח"כים תומכים מכל סיעות הבית. בפועל ההבדלים בין המפלגות הגדולות ינועו סביב אותו מספר. האם לעלות את השכר בשלושה שקלים, או חמישה שקלים לשעה. והם יתווכחו, ויקימו וועדה (כאילו ציבורית) שתמליץ בכמה. ומי שיהיה באותו רגע בשלטון יגזור את הקופון על סיוע לחלשים. אבל במהות - השיטה נשארת אותה שיטה כך שהיא תשרת את האליטה הכלכלית. ולאחרים יזרקו פירורים.
| |
| − |
| |
| − | ולמרות כל זאת, ממליץ החוקר לא להתייאש ולהשאר במשחק. למרות הלשון ההכללתית, כי מחקרים מסוג זה הם סטטיסטיים ביסודם, בכל זאת לא כל הפוליטיקאים אותו דבר. כמו כן, ממליץ לנו החוקר כיצד כן להשפיע. ההסבר, בראיון המלא: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000940676
| |
| − |
| |
| − | ===חצי מונופול חצי ציבורי אפס ביקורת: הכסף הולך למיליציות המיסוי וכיצד הן מגינות על עצמן מביקורת ציבורית===
| |
| − | [http://www.haaretz.co.il/tm/1.2329260 גיא רולניק (2014), "מי לקח מכם את המדינה, ומדוע קשה להחזיר אותה אליכם". מרקרויק-דמרקר, 23/5/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :קק״ל היא אחת ממאות מיליציות מיסוי עצמאיות במשק הישראלי: גופי ענק שנולדו כדי לשרת מטרה חברתית מסוימת, אבל בדרך קרה להם מה שקורה לכל גוף גדול, בעיקר לגוף גדול שמחובר לעטין הציבורי או מגיע למעמד מונופוליסטי. המטרה שלשמה הוקם הארגון נהפכת בהדרגה לשולית יותר ויותר, והארגון עסוק בעיקר בשימור עצמי ובהגדלת ההטבות, השכר והכוח של מנהליו ועובדיו.
| |
| − |
| |
| − | מעולם לא התקיים דיון בשאלה מדוע אזרחי ישראל צריכים לממן את קק"ל בגודלה הנוכחי על חשבון רשתות הגנה חברתיות - בריאות, ביטוח לאומי או חינוך, כפי שמעולם לא התקיים דיון בשאלה בכמה עשרות מיליארדי שקלים אפשר היה להגדיל את רשתות ההגנה החברתיות אם היינו פותחים לתחרות או מייעלים מאות מיליציות מיסוי במגזר הציבורי והפרטי.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :אחד הביטויים הבולטים לתופעה הוא הנתונים המדהימים שהצטברו בחודשים האחרונים במס הכנסה. מבדיקה שערכו שם עלה שכ–60% מקוני הדירות להשקעה ברבעון האחרון של 2013 היו עובדי מערכת הביטחון, העיריות, מערכת החינוך, הבריאות והבנקים - לפי הסדר הזה. זהו שיעור יותר מכפול מחלקם באוכלוסיה. אם נעריך שגם העשירים רוכשים דירות להשקעה בשיעור גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסיה, עולה שהציבור הרחב, הלא מחובר, מהווה נתח אפסי מכוח הקנייה הישראלי, ומחירי הדירות יחנקו לא רק את הילדים הבלתי מחוברים אלא גם את הוריהם - שייאלצו להקריב את הפנסיה שלהם כדי לעזור לילדים לרכוש דירה או לשלם שכר דירה.
| |
| − |
| |
| − | הדומיננטיות של אנשי מערכת החינוך ועובדי העיריות בציבור קוני הדירות להשקעה נובעת מהשווי הכלכלי הסמוי של הקביעות ושל יתרונות נוספים אחרים שיש לעובדים בקבוצות אלה על פני עובדים בעסקים תחרותיים בשוק הפרטי.
| |
| − |
| |
| − | זה לא מתרחש רק בשוק הדירות להשקעה: מנתונים שנחשפו לפני שלושה חודשים ב–TheMarker עולה שיותר מ–75% מהלינות במלונות בישראל נעשות על ידי ועדי העובדים הגדולים - פי שלושה מחלקם באוכלוסיה. כלומר, הקלישאה ש״מצב המשק מצוין - תראו את תנועת הנוסעים בנתב״ג ואת המלונות המלאים״ אינה סטטיסטיקה אלא היוריסטיקה מטעה ושקרית: אלה אותם מחוברים שמהווים את כוח הקנייה בשוק הדירות ובנסיעות לחו״ל, אותם מחוברים שמקבלים את רוב השירותים והמוצרים בהנחות משמעותיות, כמו שיטת מועדון חבר; אותה קבוצה שמסבסדים הלא מחוברים.
| |
| − |
| |
| − | :הארגון חשוב מהאזרחים
| |
| − |
| |
| − | כיצד שומרות מיליציות המיסוי העצמאיות על כוחן במשק? הדרך הראשונה לעשות זאת, שאותה הסברנו בטור זה שוב ושוב, היא בעיית ה-Collective Action: לציבור הגדול והמפוזר אין יכולת התארגנות ותמריץ כלכלי להילחם בקבוצות סחטניות קטנות. ככל שהקבוצה קטנה יותר והיא מגלגלת את עלויותיה, שחיתויותיה וחוסר יעילותה על ציבור רחב יותר - היא חזקה יותר והציבור חלש יותר.
| |
| − |
| |
| − | המתמטיקה של הכלכלה הפוליטית של קבוצות האינטרס אינה אינטואיטיבית: ככל שהקבוצה קטנה יותר והציבור שממנו היא סוחטת גדול יותר, כך היא חזקה יותר. ולהפך: ככל שהציבור גדול יותר, הוא חלש יותר.
| |
| − |
| |
| − | אבל זה לא מספיק: קבוצות האינטרס המיוחדות צריכות גם לשמור על לגיטימיות ציבורית, והן עושות זאת על ידי קניית כלבי השמירה בכלל והעיתונות בפרט. כמו קק״ל, כמו חברות הסלולר, מונופולי המזון, הבריאות, הרכב, הביטוח והבנקים, לרובן יש בריתות אסטרטגיות סמויות או גלויות עם חלקים מאמצעי התקשורת, הארגונים החברתיים ולעתים חלקים מהאקדמיה. רובן גם נותנות סבסוד עמוק (הנחות) ללקוחות ששייכים לקולקטיבים שהם בעצמם מיליציות מיסוי עצמאיות, בדרך כלל על חשבון הציבור הרחב והלא מחובר.
| |
| − |
| |
| − | אבל חגורת ההגנה החזקה ביותר של קבוצות האינטרס היא האידיאולוגיה. מאות אלפי האנשים המחוברים לקבוצות האינטרס הם "עובדים", וככאלה הם נהנים אוטומטית מההגנה של "החברתיים". תחת מסך העשן של ועדים או מדיניות חברתית אפשר לקיים פנסיות בשווי מיליונים, משכורות עתק, קביעות לכל החיים שלא כפופה לכישרון וליושרה, שחיתות, חוסר יעילות, נפוטיזם, תרבות ארגונית שממוקדת בארגון ולא באזרחים שהוא אמור לשרת.
| |
| | | | |
| | ===להעלות את מחירי הדיור זה טוב לבעלי ההון=== | | ===להעלות את מחירי הדיור זה טוב לבעלי ההון=== |
| שורה 4,577: |
שורה 3,076: |
| | :"השורה התחתונה ברורה לכולם עכשיו, גם לבנק ישראל: אחרי עלייה מסחררת של עשרות אחוזים במחירי הדיור בתוך 4 שנים, נוצרה פה בועה מסוכנת. המחירים גבוהים בכל קנה מידה - היסטורי ובהשוואה של כוח הקנייה עם מדינות העולם. כדי לקנות דירה בתל אביב נדרשות פי שלושה משכורות ממוצעות בהשוואה למרכזים אורבניים אחרים בעולם, וזאת הרבה משום שלאורך השנים השכר בישראל לא הצליח להדביק את הגידול בשכר במדינות מפותחות אחרות. במדינות כמו ארה"ב, אנגליה, צרפת והולנד נדרשות בין 50 עד 70-80 משכורות לרכישת דירה ממוצעת ואילו היחס בישראל המריא ל-130-140; במדינת תל אביב הוא מגיע לכ-200. זו בועה מטורפת, בועה שפישר הקפיד להכחיש את קיומה עד שלהי כהונתו. | | :"השורה התחתונה ברורה לכולם עכשיו, גם לבנק ישראל: אחרי עלייה מסחררת של עשרות אחוזים במחירי הדיור בתוך 4 שנים, נוצרה פה בועה מסוכנת. המחירים גבוהים בכל קנה מידה - היסטורי ובהשוואה של כוח הקנייה עם מדינות העולם. כדי לקנות דירה בתל אביב נדרשות פי שלושה משכורות ממוצעות בהשוואה למרכזים אורבניים אחרים בעולם, וזאת הרבה משום שלאורך השנים השכר בישראל לא הצליח להדביק את הגידול בשכר במדינות מפותחות אחרות. במדינות כמו ארה"ב, אנגליה, צרפת והולנד נדרשות בין 50 עד 70-80 משכורות לרכישת דירה ממוצעת ואילו היחס בישראל המריא ל-130-140; במדינת תל אביב הוא מגיע לכ-200. זו בועה מטורפת, בועה שפישר הקפיד להכחיש את קיומה עד שלהי כהונתו. |
| | :"בסוף 2010 הוא עוד טען ש"מה שקורה בשוק הדיור עדיין אינו בועה וגם בהשוואה בינלאומית אנחנו לא בבועה" (פשוט לא נכון), אבל לקראת סוף 2012 נאלץ בנק ישראל להודות במפורש: זו בועה בעבועה, אבל התיק כולנו נופל על הממשלה, אליבא דפישר. היא לא פועלת די בתחום ההיצע, היא לא בונה מספיק, היא לא משחררת קרקעות (הוא זה שנזף בשר אריאל אטיאס שלא ילחץ על הגז יותר מדי). | | :"בסוף 2010 הוא עוד טען ש"מה שקורה בשוק הדיור עדיין אינו בועה וגם בהשוואה בינלאומית אנחנו לא בבועה" (פשוט לא נכון), אבל לקראת סוף 2012 נאלץ בנק ישראל להודות במפורש: זו בועה בעבועה, אבל התיק כולנו נופל על הממשלה, אליבא דפישר. היא לא פועלת די בתחום ההיצע, היא לא בונה מספיק, היא לא משחררת קרקעות (הוא זה שנזף בשר אריאל אטיאס שלא ילחץ על הגז יותר מדי). |
| − | :"כפי שפישר ובנק ישראל יודעים, ואף הודו בריש גלי, התמסורת המלאה מהמדיניות המוניטרית להלוואות המגובות במשכנתה המריצה את עליית המחירים בארבע השנים האחרונות, בייחוד לאחר הורדת הריבית המוניטרית לרמה אפסית ברבעון הראשון של 2009. השינוי המהיר במחירים הונע בעיקרו מצד הביקושים ולא מצד ההיצע, הקשיח יחסית, ואלו ביקושים המונעים לא מצרכים פונדמנטליים בשירותי דיור אלא מכסף זול שמנסה להשיג תשואות גבוהות (דירות להשקעה, שהגיעו לכשליש ממספר העסקאות השנתיות).
| + | כפי שפישר ובנק ישראל יודעים, ואף הודו בריש גלי, התמסורת המלאה מהמדיניות המוניטרית להלוואות המגובות במשכנתה המריצה את עליית המחירים בארבע השנים האחרונות, בייחוד לאחר הורדת הריבית המוניטרית לרמה אפסית ברבעון הראשון של 2009. השינוי המהיר במחירים הונע בעיקרו מצד הביקושים ולא מצד ההיצע, הקשיח יחסית, ואלו ביקושים המונעים לא מצרכים פונדמנטליים בשירותי דיור אלא מכסף זול שמנסה להשיג תשואות גבוהות (דירות להשקעה, שהגיעו לכשליש ממספר העסקאות השנתיות). |
| | :"לפי מחקר של בנק ישראל עצמו, הגורם הדומיננטי בנסיקת מחירי הדיור הוא הריבית - היא מסבירה שני שלישים מהעלייה המסחררת בעוד מלאי הדירות מסביר רק שישית מהעלייה. הריבית הזאת יצרה את הבעיה החברתית מס' 1 בישראל - העובדה שזוגות צעירים צריכים לשעבד את כל חייהם בשביל לקנות דירה מצ'וקמקת נעלמה לחלוטין מעיניו של פישר: הוא הקריב את יציבותם של מאות אלפי זוגות צעירים ושל דורות שלמים, רק בשביל יציבותם של כמה בנקים (אגב, ירידה של 30% במחירי הדירות לא תוביל לתסריטי ההפחדות של פשיטות רגל המוניות. מכה תהיה, אבל זו מכה שאפשר לספוג אותה, והיא ודאי מכה הרבה יותר קטנה מהמכות שחוטפים מאות אלפים לפחות עם משכנתאות ודירות מנופחות). | | :"לפי מחקר של בנק ישראל עצמו, הגורם הדומיננטי בנסיקת מחירי הדיור הוא הריבית - היא מסבירה שני שלישים מהעלייה המסחררת בעוד מלאי הדירות מסביר רק שישית מהעלייה. הריבית הזאת יצרה את הבעיה החברתית מס' 1 בישראל - העובדה שזוגות צעירים צריכים לשעבד את כל חייהם בשביל לקנות דירה מצ'וקמקת נעלמה לחלוטין מעיניו של פישר: הוא הקריב את יציבותם של מאות אלפי זוגות צעירים ושל דורות שלמים, רק בשביל יציבותם של כמה בנקים (אגב, ירידה של 30% במחירי הדירות לא תוביל לתסריטי ההפחדות של פשיטות רגל המוניות. מכה תהיה, אבל זו מכה שאפשר לספוג אותה, והיא ודאי מכה הרבה יותר קטנה מהמכות שחוטפים מאות אלפים לפחות עם משכנתאות ודירות מנופחות). |
| | | | |
| שורה 4,583: |
שורה 3,082: |
| | | | |
| | :"אלן גרינספן, לשעבר יו"ר הפד, נהנה במשך שנים ארוכות ממעמד של אלוהי הכלכלה, מעמד כמעט משיחי, בלתי ניתן לערעור או לפקפוק, בדומה לפישר. לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, האשימו אותו בניפוח בועות האשראי והנכסים שהובילו לכאוס הפיננסי. ההיסטוריה תשפוט את התפקיד של פישר בבועת הנדל"ן הגדולה בישראל ואת ההשלכות המכוערות של פיצוצה." | | :"אלן גרינספן, לשעבר יו"ר הפד, נהנה במשך שנים ארוכות ממעמד של אלוהי הכלכלה, מעמד כמעט משיחי, בלתי ניתן לערעור או לפקפוק, בדומה לפישר. לאחר פרוץ המשבר הפיננסי, האשימו אותו בניפוח בועות האשראי והנכסים שהובילו לכאוס הפיננסי. ההיסטוריה תשפוט את התפקיד של פישר בבועת הנדל"ן הגדולה בישראל ואת ההשלכות המכוערות של פיצוצה." |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/avi.blecherman/posts/10203331494034605 שי זיו (2014), "ממשלת ישראל באמת במלכודת", בתגובה לאבי בלכרמן (2014), "איזה אחד , כותב בדה מרקר על המחאה", פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 8/2/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :ממשלת ישראל באמת במלכודת. אם יבנו דיור זול מחירי הדירות הנוכחים ירדו מתחת לערך המשכנתאות. כאשר ערך הדירות ירדו מתחת לערך המשכנתאות הבנקים יתחילו לפעול בדרכים משפטיות להבטיח את חובם. בתי המשפט יפעילו את ההוצאה לפועל והדיירים ישארו אם משכנתאות אך ללא דירות.
| |
| − |
| |
| − | :ללא קרנות ממשלתיות או ציבוריות שיהוו רשת ביטחון לבעלי המשכנתאות הגבוהות לא ניתן להבטיח את הורדת מחירי הדירות.
| |
| − |
| |
| − | :בנוסף, רצוי שאלו שנלחמים בתשלום המשכנתאות ימכרו את הנכס ויעברו לשכירות לפני ירידת מחירי הדירות.
| |
| − |
| |
| − | :רק כאשר מצב המקרו של הלווים יהיה טוב אפשר לדבר על הוזלת מחירים וליישמן. אחרת הכל ישאר באויר.
| |
| − |
| |
| − | ומוסיף בתגובה נוספת:
| |
| − |
| |
| − | :[..] התאגידים הבנקאיים והחוץ בנקאיים מודדים את עלות החובות הכוללים ביחס לעלות הנכס. אם עלות החוב גדולה מאחד הם מפעילים את בית ההוצאה לפועל. אם היא קרובה לאחד הם לוחצים ממש. ורק אם ההפרש לטובת ערך הנכס הוא סביר או טוב הם מרפים.
| |
| − |
| |
| − | :אני מעלה טענה קשה אבל היא הכרחית כדי להוזיל את מחירי הדירות. מי שערך המשכנתאות שלו נמוך מ-0.8 מערך הדירה ויכול להוריד את יחס המשכנתה ל-0.6 שיוריד בתקופה של 3-5 שנים. אחרת שימכור וישכיר.
| |
| − |
| |
| − | :זה קשה אבל עדיף לעבור לשכירות עם כמה עשרות אלפש״ח או מאות אלפש״ח מאשר אחרי כונס נכסים והוצאה לפועל בלי גרוש ובלי כוחות נפשיים להשתקם ולהשתכן.
| |
| − |
| |
| − | ולסיכום, פרויקט דיור בר השגה לאוכלוסיה מוחלשת (סטודנטים), שהפך לכאורה למנוע צמיחה לבעלת ההון (שרי אריסון), בעודו דורס את האינטרסים של כל שאר המעורבים: איך קרה שהקמת מעונות לסטודנטים על קרקע ציבורית, מופרטת לשרי אריסון, וזו מצליחה להתעלל לכאורה גם בשוכרים (שכ"ד יקר ותנאי מחיה ירודים) גם בועדה לתכנון ובנייה (התעלמות מדרישות הדרג הפוליטי לשכ"ד נמוך ממחיר השוק) וגם בשכונה (אין בניית חניות מתאימה)... כנראה שהסיבה נעוצה במכרז תפור (3 ניגשו אליו, 2 הודחו ונותרה רק שרי אריסון) ובמו"מ שמנוהל ע"י אחד, אלפרד אקירוב, שהיה לכאורה בניגוד עניינים:
| |
| − | ;[http://www.xnet.co.il/articles/0,14538,L-3103473,00.html נעמה ריבה (2013), "האם מעונות הסטודנטים החדשים באוניברסיטת ת''א באמת מוזלים?". xnet ידיעות אחרונות, 30/12/2013. נדלה ב6/4/2014]
| |
| − | :בספטמבר 2006 פנתה האוניברסיטה לשבעה יזמים, והציעה להם להשתתף במכרז להקמת המעונות. לפי דו"ח מבקר המדינה, במסמכי האוניברסיטה נכתב כי ההכנסות הצפויות של היזם במשך תקופת הזיכיון נאמדות בכמיליארד שקל ברוטו, ו-165 מיליון שקל נטו. רק שלושה יזמים הגישו הצעות, אך שניים מהם נפסלו מכיוון שלא עמדו בתנאי המכרז, בהם תשלום שנתי קבוע לאוניברסיטה בסך 1.2 מיליון שקל. כך נותרה "שיכון ובינוי" השחקנית היחידה על המגרש.
| |
| − | :במארס 2007, לאחר שהוחלט כי "שיכון ובינוי" היא הזוכה, ביקש דב לאוטמן, יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה, מחבר הוועד והיזם אלפרד אקירוב לנהל את המשא והמתן מטעם האוניברסיטה. זאת, על אף ש"שיכון ובינוי" ציינה שחברת הקבלן בפרויקט תהיה החברה-הבת שלה "סולל בונה", ואף שבאותם ימים "סולל בונה" בנתה לאקירוב את פרויקט ממילא בירושלים.
| |
| − | אז אם ראינו שאפשר לבנות, על קרקע ציבורית, "דיור בר השגה", במימון בעלי ההון, ועוד שזה יצא להם רווחי - אז יאללה, עיריית תל אביב-יפו, מדוע אינך בונה עוד דירות? הא.. כנראה שזה פרויקט שכל הצדדים מפסידים בו, פרט לבעלי ההון. ולכן לא משכפלים עוד כמוהו. וגם, ממתי לעיריית תל אביב אינטרס להוריד את מחירי הדיור בעיר?
| |
| − |
| |
| | ===להוריד את מס החברות זה טוב לבעלי ההון=== | | ===להוריד את מס החברות זה טוב לבעלי ההון=== |
| | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000818743 אלי ציפורי (2013), "ששש... אסור לדבר על זה: הטעויות של סטנלי פישר שעדת המעריצים שלו לא רצתה לראות". אתר גלובס, 1/2/2013. נדלה בתאריך 30/7/2013] | | ;[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000818743 אלי ציפורי (2013), "ששש... אסור לדבר על זה: הטעויות של סטנלי פישר שעדת המעריצים שלו לא רצתה לראות". אתר גלובס, 1/2/2013. נדלה בתאריך 30/7/2013] |
| שורה 4,612: |
שורה 3,087: |
| | :"האם גם פישר, ולא רק האוצר ונתניהו, היו שאננים מדי? האם הוא היה סלחן מדי למתווה הורדות המס של נתניהו (שנבלם רק בזכות ועדת טרכטנברג)? נתניהו הרי התכוון להוריד את מס החברות ל-18% בלבד ופישר זרם איתו. פה ושם הייתה ביקורת רפה מדי על הורדת המסים התאגידיים בכתבי בנק ישראל, אבל לא יותר מזה. כשפישר רוצה, הוא יודע היטב לדפוק על השולחן. הוא לא דפק, הוא זרם בשלווה עם המתווה ההרסני של נתניהו עד שנוצר חור ענק בגביית המסים. את החור הזה עכשיו פישר והאוצר רוצים לסתום באמצעות העלאת מסים לשכבות החלשות ולשכבות הביניים. | | :"האם גם פישר, ולא רק האוצר ונתניהו, היו שאננים מדי? האם הוא היה סלחן מדי למתווה הורדות המס של נתניהו (שנבלם רק בזכות ועדת טרכטנברג)? נתניהו הרי התכוון להוריד את מס החברות ל-18% בלבד ופישר זרם איתו. פה ושם הייתה ביקורת רפה מדי על הורדת המסים התאגידיים בכתבי בנק ישראל, אבל לא יותר מזה. כשפישר רוצה, הוא יודע היטב לדפוק על השולחן. הוא לא דפק, הוא זרם בשלווה עם המתווה ההרסני של נתניהו עד שנוצר חור ענק בגביית המסים. את החור הזה עכשיו פישר והאוצר רוצים לסתום באמצעות העלאת מסים לשכבות החלשות ולשכבות הביניים. |
| | :"בסופו של דבר, נתניהו ופישר חולקים אותה אידיאולוגיה קיצונית, אותה אידיאולוגיה וול-סטריטית, המקדשת את התאגידים הגדולים ואת הסקטור העסקי, ומעריצה מיליארדרים. זאת מתוך תפיסה לא נכונה שלפיה אם דואגים לצמיחת המשק באמצעות תמריצים אגרסיביים לבעלי ההון, הצמיחה הזאת תחלחל מטה. ובכן, היא לא חלחלה: בקדנציה של פישר השכר הריאלי של העובדים נותר תקוע ואף נשחק (למרות הצמיחה) ויוקר המחיה השתולל. זה לא מפריע לפישר לחזור על המנטרה שהוא משאיר משק במצב טוב. טוב למי בדיוק?" | | :"בסופו של דבר, נתניהו ופישר חולקים אותה אידיאולוגיה קיצונית, אותה אידיאולוגיה וול-סטריטית, המקדשת את התאגידים הגדולים ואת הסקטור העסקי, ומעריצה מיליארדרים. זאת מתוך תפיסה לא נכונה שלפיה אם דואגים לצמיחת המשק באמצעות תמריצים אגרסיביים לבעלי ההון, הצמיחה הזאת תחלחל מטה. ובכן, היא לא חלחלה: בקדנציה של פישר השכר הריאלי של העובדים נותר תקוע ואף נשחק (למרות הצמיחה) ויוקר המחיה השתולל. זה לא מפריע לפישר לחזור על המנטרה שהוא משאיר משק במצב טוב. טוב למי בדיוק?" |
| − | ===משטרת ישראל בשירות ההון===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/m.buhbut/posts/10152098522898260 מוטי בוחבוט (2014), "חברה בבקשה מבקש מכולם לשתף!". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 17/1/2014. נדלה בתאריך 22/1/2014]
| |
| − | :היום בבוקר הגענו לרשפון כדי לרכב בשטח, הורדנו את האופנועים, עלינו על חליפות, חיממנו את האופנועים ויאלה יצאנו לעוד יום כיף. אחרי 250 מטר יוצא שוטר יס"מ משום מקום ועוצר אותנו (יש לציין בחור נחמד מאוד שהתנהג כמו בן אדם) "שלום חברים בוקר טוב אפשר רשיונות? השבנו - בטח, נתנו לשוטר את הרשיונות. לא עברו 5 שניות והמעצר של שלום דומרני היה נראה קטן על מה שעשו לנו - 8 ניידות לא פחות ולא יותר וRZR אחד. ירד שוטר לבוש מדים כחול לבן ואומר לנו להביא רשיונות רכב הסברנו שכבר נתנו לשוטר את הרשיון כי הוא ביקש אותם ואז הוא ביקש את הפלאפונים שלנו שאלנו למה והוא הסביר שאנחנו במעצר. שאלנו אם הוא רציני והוא אמר כן וביקש שנבוא איתו. הגענו לניידת ואז התחילה התנהגות שלא תיאמן - השוטר פשוט חיפש על מה להוריד לנו את האופנוע מהכביש. בהתחלה אמר צמיגים לא טובים - הוצאתי לו אישור צמיגים ואז הוא אמר לנו למה אין מחרשה- הסברנו לו שזה נשבר כל הזמן בשטח אז אנחנו שמים את המספר על הגב. ואז הוא הבהיר לנו על מה כל המהומה כשאמר שזה ישוב של אנשים אמידים שהאופנועים מפריעים להם. עניתי לו שאני חוקי לרכיבה בכביש ואין שום בעיה עם האופנוע - הוא אמר: "נכון אתה חוקי אבל לא בא לי שתיסע פה גם אם אתה חוקי!! ואם הייתי יכול הייתי זורק את כולכם הבני זונות מהכביש". אמרתי לו שאני לא מוכן שהוא יתנהג ככה ושאני רוצה לדבר עם הקצין האחראי - הגיע הקצין ואז קורה משהו שהוא עוד יותר לא יאמן הקצין מוציא אייפון מכיס מצלם אותנו ואת האופנועים שאני שואל אותו מה הוא עושה הוא עונה לי "לא עניינך" ואז הבנתי מהיסמניק שעמד לידי שהוא שולח את זה למפקד המחוז להראות לו שהוא עושה את העבודה כמו שצריך. (ממש גבורה עצר אופנוע עם רשיון רכב עם טסט ועם רשיון נהיגה מתאים רק צריך לתת לו צל"ש ממפקד המחוז פשוט תפיסה מעולה)
| |
| − | :לאחר עיכוב של שעה וחצי!!! לא פחות ולא יותר קיבלנו את מתנה ממשטרת ישראל על זה שאנחנו אזרחים ושיש לנו טסט וביטוח.
| |
| − |
| |
| − | :שלילה עד יום ראשון של רשיון הנהיגה
| |
| − | :שלילה של רשיון הרכב
| |
| − | :הזמנה לבית משפט
| |
| − | :הזמנה למשטרה ליום ראשון
| |
| − | :הזמנה לטסט חדש
| |
| − |
| |
| − | :ואם נחשוב עוד פעם להיכנס לרשפון הם כבר ידאגו לסדר לנו עוד פעם את אותו יום כיף איך אמר השוטר אתה חוקי אבל אל תיכנס לרשפון למה? - כי ככה אני רוצה
| |
| − |
| |
| − | :יש לציין שרשפון הוא ישוב חוקי ולא שטח פרטי של אף מיליונר שגר שם
| |
| − |
| |
| − | :לא יכולנו לצלם את האירוע כי הם לקחו לנו את האייפונים בהתחלה "שיטה חדשה של משטרת ישראל) איך אמרנו לנו אתם עצורים תביאו את הפלאפון
| |
| − |
| |
| − | ===הפטור ממכרזים מנווט את הההון למקורבים===
| |
| − | ;[http://www.telecomnews.co.il/פירמידת-הפטורים-מתרחבת-ומכה-בכל-פינה.html אבי וייס (2014), ""פירמידת הפטורים" מתרחבת ומכה בכל פינה". Telecom News, 17/1/2014. נדלה בתאריך 22/1/2014]
| |
| − | :משרד האוצר \ החשכ"ל תחת הנהגתו של שר האוצר - יאיר לפיד והחשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו (בתמונה למעלה) החליטו "להסיר כל רסן" מתחום הפטורים ממכרזים ולתת לכסף של משלמי המסים בישראל לזרום לו בנחת וללא כל הפרעות (של מטרידים, כמו אתר זה, או פרופ' ירון זליכה), במסלול של "פטורים ממכרזים". לשם כך, הם פנו בשבוע החולף לכנסת ישראל וקיבלו אישור של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסמכויות של ועדות המכרזים שבמשרדי הממשלה, להחליט על "פטור ממכרז" בכל התקשרות של עד 150 אלף ש"ח להתקשרות אחת (פי 3 מסכום הפטור, שהיה מותר לוועדות בתוך המשרדים להחליט, עד השבוע), ובנסיבות מיוחדות עד 4.5 מיליון ש"ח להתקשרות אחת. אגב, לוועדת הפטור העליונה של החשב הכללי בעצמו, מותר לבצע "פטור ממכרז" כמעט בכל סכום.
| |
| − |
| |
| − | :על פי הנתונים, שסיפק משרד האוצר עצמו לוועדת הכנסת הנכבדה, שאישרה את ההחלטה השערורייתית הזו, 79% מכלל ההתקשרויות של משרדי הממשלה בשנים 2010 ועד 2012 היו בפטור ממכרז, לעומת 69% שהיו בפטור ממכרז בשנים 2008 עד 2009. עלייה יפה של 10% בהיקף הפטורים ממכרזים תוך שנתיים. האוצר לא הציג לוועדה את נתוני הפטורים של 2013, אבל ההערכות מדברות על כך שהיקף הפטורים ממכרזים הגיע לאחרונה לכ- 85% מכלל ההתקשרויות והרכישות של הממשלה. לפי הקצב הזה, עוד שנתיים - שלוש נראה ש- 100% מההתקשרויות של הממשלה תהיינה ב"פטור ממכרז".
| |
| − |
| |
| − | :בסך הכל, על פי נתוני האוצר, בשנים 2008 ועד 2012 בוצעו 21,020 התקשרויות ללא מכרז עם ספקים ונותני שירותים בהיקף כולל של 73 מיליארד ש"ח (!). אגב, 26% מההתקשרויות ללא מכרז היו מנימוק של "ספק יחיד" (!). נציג שר האוצר - עו"ד ברוך לוברט ציין בדיון בוועדת הכנסת כי משרד האוצר מתכוון להרחיב בקרוב מאוד את הסמכויות של ועדות המכרזים בתוך המשרדים, כך שיוכלו לתת פטור ממכרז עד 300 אלף ש"ח להתקשרות אחת (פי 2 מההגדלה ל- 150 אלף האחרונה שכבר אושרה, שזה במצטבר הגדלה פי 6 מהסכום לפטור ממכרז שהיה עד כה). כך, "עם ישראל חי" והכסף יזרום לו בשטף בצינורות הנכונים, "בפטור ממכרז"...
| |
| − |
| |
| − | :כך, "חוק המכרזים" ימות "מיתת נשיקה" ודי בקרוב (אם הוא לא כבר מת), בתרגיל מנהלי של האוצר, תרגיל שנועד לחפות על השחיתות הגדולה ביותר בישראל בהיקפה הכספי. למה האוצר \ החשכ"ל מרשה לעצמו לחסל את "חוק המכרזים"? זה די ברור: מבקר מדינה ויועץ משפטי חלשים ועיתונות שלא עוסקת בנושא. כך, אפשר להעביר עשרות רבות של מיליארדי ש"ח מידי שנה למקורבים, בעלי קשרים ("הון-שלטון") ולחברות גדולות המקורבות למקבלי ההחלטות, בתוספת גדודי היועצים ועורכי הדין ש"עוטפים" את התהליך הזה בניירת המתאימה, שלעיתים נדמה שהיא חלק מאיזה ספר של בדיחות. גם היועצים נבחרים בלי מכרז, כדי "להניע" את גלגלי התעשייה המשגשגת הזו. זאת, בלי כל פיקוח ובקרה של ממש, תוך חיסול של התחרות החופשית בשוק ורמיסת העסקים הקטנים ועסקים מכל סדר גודל חסרי קשרים של "הון-שלטון".
| |
| − |
| |
| | ===על הבושה: סופו של עידן ההון העל-לאומי והמישמוע החדש "כסף חופשי"=== | | ===על הבושה: סופו של עידן ההון העל-לאומי והמישמוע החדש "כסף חופשי"=== |
| | על תחילת סופו של עידן ההון העל-לאומי, שהיה מכשיר משמעותי בתגמול בינלאומי בין-מדינתי | | על תחילת סופו של עידן ההון העל-לאומי, שהיה מכשיר משמעותי בתגמול בינלאומי בין-מדינתי |
| שורה 4,675: |
שורה 3,123: |
| | ולסיום, טקסט מלא של ספר שנכתב ע"י יועצים פוליטיים עבור חברת האנרגיה אדיסון אלקטריק. הספר מתאר שיטות שונות שמאפשרות לתאגיד אנרגיה להתגונן בפני קהילה שמבקשת לקחת את יצור ואספקת האנרגיה שלה לידיה. קריפי. | | ולסיום, טקסט מלא של ספר שנכתב ע"י יועצים פוליטיים עבור חברת האנרגיה אדיסון אלקטריק. הספר מתאר שיטות שונות שמאפשרות לתאגיד אנרגיה להתגונן בפני קהילה שמבקשת לקחת את יצור ואספקת האנרגיה שלה לידיה. קריפי. |
| | https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=ZGVmYXVsdGRvbWFpbnxyZW5ld2FibGVzeWVzfGd4OjI1NTA2YzUxODlkMTY2ZTQ | | https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=ZGVmYXVsdGRvbWFpbnxyZW5ld2FibGVzeWVzfGd4OjI1NTA2YzUxODlkMTY2ZTQ |
| − | ===קריאה לפעולה===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152461196659318&set=gm.1451635081757117&type=1 סער אלדר (2014), "עבדות מודרנית של שנות ה-2000". פוסט על קיר ההפגנה "המפרץ בוער! הפגנת חירום" 23/6/2014, נדלה בו ביום]
| |
| − | :אנו יודעים איך הכל עובד.. אנחנו יודעים שאין כבר יהדות נצרות איסלם.. המנהיג החדש זה לא הנביא מוחמד jesus christ או שמשון הגיבור.. האל החדש זה אל הכסף.. בלי להיות מודעים השתעבדנו לאל חדש.. האל הזה לא דוגל באמצעים.. למי שיש כסף.. הוא יכול להמשיך בפשיעה האינסופית של הזיהום ולהרוג אותנו לאט..
| |
| − |
| |
| − | :אך אתם לא מודעים שאתם אלה ששולטים במטריקס אתם שולטים בשיטה.. לכם יש את הכוח לשנות.. כי הרי אם נקום נצעק ונעשה לא יוכלו להמשיך להרוג אותנו לאט..
| |
| − |
| |
| − | :הבעיה היא שנכנסו לשאננות קיבלנו את הגזרה .. החלטנו שזה המצב ואין מה לעשות..
| |
| − |
| |
| − | :אמרנו רגע אם הפוליטיקאי הזה משיטת השקשוקה לא הצליח איך אנו נצליח..
| |
| − |
| |
| − | :אבל זה מה שאתם לא מבינים אנחנו גורמים לשיטה לעבוד עצם היותנו קמים כל יום בבוקר ועובדים במשהו שלא מעניין אותנו או מועיל לנו באיזה שהיא צורה בשביל להמשיך וגרום לגלגלי השיטה לעבוד..
| |
| − |
| |
| − | :העיוורון הזה של שליטה.. נמצא גם בתקשורת כמו שנוכחנו לדעת 10 ימים שריפה מתחוללת ואף אחד לא מדבר על זה.. בגלל שזה בחיפה.. ואנחנו אזרחים סוג ב' אנחנו פריפריה.. מעוורים אותנו במסיבות רחוב מסעדות וכבישים.. אוכל להמונים..
| |
| − |
| |
| − | :בגלל זה שהייתה שריפה בקיסריה תוך חצי שעה כולם דיברו על זה בתקשורת.. נציגים עברו בין הבתים והזהירו את האזרחים. אך לא ככה הדבר אצלנו בחיפה. כי אנחנו זבל .. אנחנו לא נחשבים אזרחים.. אנחנו לא אלה שגורמים לכל זה לעבוד.. הפוליטיקאים התבלבלו .. יותר נכון אנחנו התבלבלנו.. שכחנו מי באמת הבעל בית של המדינה הזאת..
| |
| − |
| |
| − | :וזה אנחנו..
| |
| | | | |
| | ==שפה== | | ==שפה== |
| שורה 4,854: |
שורה 3,285: |
| | וזה הזכיר לי חלק מהמאמר "חזירויות" של ד"ר נעמה הראל: | | וזה הזכיר לי חלק מהמאמר "חזירויות" של ד"ר נעמה הראל: |
| | "לרוב, כאשר בעלי-חיים מככבים בספרות, הופעתם היא מטפורית: מאחורי הדמויות הלא אנושיות עומדות דמויות אנושיות. החיה מרוקנת מהתוכן שלה, מהצרכים האותנטיים שלה. תופעה זו רווחת בעיקר בספרות ילדים ובמשלים. כמעט שאין בנמצא ייצוגים של חיות שאינם מטפוריים; נראה שהגורל של בעלי-חיים בסיפורת הוא העדר ייצוג או ייצוג מטפורי, שלמעשה במקרים רבים הוא גרוע מהעדר ייצוג. שכן, כאשר דיכוי החיה הוא מטפורה לדיכוי של מישהו אחר, מתבצעת מעין השלמה עם דיכוי החיה. כך, למשל, כשפועל מתלונן בפני מעסיקו שהוא מתייחס אליו כמו אל ערבי, הוא אמנם יוצא נגד דיכויו שלו, אך מנציח ומאשר את דיכויו של הערבי. באותו אופן, כאשר אישה פמיניסטית משווה יחס לנשים ליחס לחיות, למשל כשהיא אומרת שתחרויות יופי זה ממש כמו שוק בשר, היא מוחה נגד ניצול הנשים בתעשיית הדוגמנות, אך היא מייצרת הסכמה בכל הנוגע לניצול של בעלי-חיים בתעשיית המזון. " | | "לרוב, כאשר בעלי-חיים מככבים בספרות, הופעתם היא מטפורית: מאחורי הדמויות הלא אנושיות עומדות דמויות אנושיות. החיה מרוקנת מהתוכן שלה, מהצרכים האותנטיים שלה. תופעה זו רווחת בעיקר בספרות ילדים ובמשלים. כמעט שאין בנמצא ייצוגים של חיות שאינם מטפוריים; נראה שהגורל של בעלי-חיים בסיפורת הוא העדר ייצוג או ייצוג מטפורי, שלמעשה במקרים רבים הוא גרוע מהעדר ייצוג. שכן, כאשר דיכוי החיה הוא מטפורה לדיכוי של מישהו אחר, מתבצעת מעין השלמה עם דיכוי החיה. כך, למשל, כשפועל מתלונן בפני מעסיקו שהוא מתייחס אליו כמו אל ערבי, הוא אמנם יוצא נגד דיכויו שלו, אך מנציח ומאשר את דיכויו של הערבי. באותו אופן, כאשר אישה פמיניסטית משווה יחס לנשים ליחס לחיות, למשל כשהיא אומרת שתחרויות יופי זה ממש כמו שוק בשר, היא מוחה נגד ניצול הנשים בתעשיית הדוגמנות, אך היא מייצרת הסכמה בכל הנוגע לניצול של בעלי-חיים בתעשיית המזון. " |
| − | ===מיליטריזם, סקס והשפה===
| |
| − | * [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=235862179909801&set=a.165614250267928.1073741826.100004580614809&type=1 רן גבריאלי (2013), "תרגיל בבגרות נפשית", פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 4/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"תרגיל בבגרות נפשית:
| |
| − | :שוחחתי עם תלמידי י"ב על כך שהמדינה שלנו, לב זהותה הוא הצבא, ועל כן מילים של קרב ולחימה משמשות אותנו לתיאור מין ואינטימיות.
| |
| − | :המילים בוראות מציאות. המין הופך לשדה קרב.
| |
| − | :זין זה נשק. לזיין, לפתוח, לפרק, לדפוק, לתת בראש... מה יהיה?
| |
| − | :החלטנו ש"זיון" = מפגש מיני שזין זה האיבר השולט בו.
| |
| − | :כיצד נכנה, אם כן, יחסי מין שאיברים אחרים הם המובילים אותם? לב, ראש, איבר מין נשי?
| |
| − | :5 דקות של עבודה בקבוצות הניבו שלל מושגים חדש:
| |
| − | :לוואג'ן, לכסיין ("זאתי לא פראיירית זאתי, כסיינה את הביישן החמוד ההוא"), לאפות קוראסון (לב בספרדית), להתרשרש ("שכבתי איתה והיה לי רשרוש בלב ממנה,חושב עליה כל הזמן") ועד ועוד. בסוף בחרו בהצבעה את המונח האלטרנטיבי החביב עליהם ויצאו להפיץ אותו בהפסקה...
| |
| − | :"דונם פה ודונם שם רגב אחר רגב..."
| |
| − | ===שפה: קללות===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/elisha.alexander.75/posts/255786607904917 שוקי אלישע אלכסנדר (2013), "בהמשך לדיון על המילה קוקסינל אולי שווה לדבר". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 19/11/2013. נדלה ב21/11/2013]
| |
| − | :בהמשך לדיון על המילה "קוקסינל" אולי שווה לדבר קצת על מילות גנאי וקללות. המוח שלנו מעבד מה שאנו חווים כקללה או מילת גנאי, בצורה אחרת ממילים אחרות. מחקרים רבים מראים שהן מעובדות בחלקים הקדומים של המוח, בדומה לתגובות אינסטינקטיביות. התגובה הרגשית למילה "קוקסינל" לא קשורה רק בדיון האקדמי-משהו על ההיסטוריה של המילה קוקסינל, ושל המילה טרנסקסואל, והאם המילים הללו הם מקור לחוזק ולגאווה או מילות גנאי דכאניות. אלא לאיך שכל אחד ואחת מאיתנו חווים אותה בגוף שלנו. בצורה אוטומטית.
| |
| − | :רבים מאיתנו מעבדים פניה בלשון המגדר הלא נכון, שימוש בשם הקודם, בדיוק באותו מקום במוח - המקום של הקללות. יש נשים טרנסיות ואנשים טרנסים שמדווחים על כך ששימוש בשם קודם גורם להם לתחושות קשות מאד. לעיתים אפילו רצון לפגוע באדם המשתמש בשם הזה. למה זה קורה? כל אילו הם דוגמאות לטריגרים אוטומטיים שבהם הגוף שלנו מרגיש שהוא במצב של סכנה, ואנחנו נכנסים למוד אינסטינקיבי של "בריחה או לחימה" (או קפיאה). כאשר בפועל, לא תמיד ישנה סכנה... לא תמיד המילה "קוקסינל" נאמרה בכדי לפגוע בנו, לפעמים השם הקודם נאמר בטעות, והפניה הלא נכונה - אולי נעשתה מבילבול. אין באמת סכנה שיפגעו בנו, ועדיין התחושה הפיזית היא קרובה לתחושה של סכנת מוות. והתגובה היא תגובה אינסטינקטיבית של מלחמה על החיים שלנו.
| |
| − | :יום הזכרון הינו סמל לטראומה קהילתית עבורנו, גם עבור מי שנפגעה בעבר, וגם עבור מי שרק היתה עדה לסיפורים הטראומטים של טרנסים/ות סביבה.
| |
| − | :לצערי, במקום להבין איך מנגנון הטראומה עובד, אנחנו אוטומטית מחפשים צידוקים אידיאולוגים, זו מילה לא טובה, זו מילה לא מכבדת, זו מילה שפוגעת.
| |
| − | :אבל זו רק מילה - שיש לנו את החופש לבחור את המשמעות שלה. אבל החופש הזה קיים רק כשנוכל להשתחרר מהמנגנון האוטומטי שמפעיל אותנו, ללא ידיעתנו. רק מתי שנתחיל להחלים מהטראומה, במקום להעצים אותה עוד ועוד.
| |
| − | :אני חושב שכקהילה אפשר לפעול ולהתמודד בשתי דרכים מקבילות שונות שמשלימות זו את זו.
| |
| − | :הראשונה, שכולנו מכירים, של שינוי חברתי כדי ליצור עולם בו מי שמזדהה כאשה, יתייחסו אליה כאשה, מי שמזדהה כגבר יפנו אליו כגבר, מי שמזדהה כטרנסית - יכבדו את הזהות הזו, ומי שגאה להקרא קוקסינלית - יכבדו גם אותה. ולתת לכל אחד ואחת לזדהות כרצונם, ולא לכפות על אף אחת להקרא אחרת.
| |
| − | :לצערנו, המציאות הנפלאה הזו כנראה לא תקרה בזמן הקרוב, אולי אפילו לא במהלך חיינו. יכול להיות שגם על ערש דווי יהיה מי שיפנה אלינו במגדר לא נכון או בשם הקודם.
| |
| − | :הדרך השניה להתמודדות היא להתחיל לבנות חוסן, ולאמץ כלים שאיפשרו לנו לבנות את הבטחון העצמי הנדרש, ואת הכוח הפנימי, שבו נוכל להבחין בין מצב של סכנת חיים, מתי שמישהו משתמש במילה "קוקסינל" כפתיחה להתקפה אלימה עלינו, לבין מתי שמישהו משתמש בזה מתוך חוסר הכרות איתנו ועם הזהות הפרטית שלנו. הכוח הפנימי הזה יאפשר לנו אוויר לנשימה ורווחה נפשית בעולם שהוא לא מושלם - ולפעול לשנותו מתוך מקום של עומצה פנימית, לא רק מתוך אינסטינקט ופגיעה.
| |
| − | :הדרך השניה, לבניית חוסן פנימי, תסייע לנו גם בדרך הראשונה, של תיקון עולם.
| |
| − | :החוסן הזה הוא לא משהו שנבנה ביום אחד, אלא מדובר בעבודה, ובלתי אפשרי לדרוש מאדם לא להפגע, רק בגלל שהסברת לו למה הוא לא צריך להפגע... ולכן ראוי שנכבד גם את הקושי שבדרך.
| |
| − | :ומילה קטנה על "העלאת מודעות", הסיבה שנשים קוקסינליות בחרו לנכס לעצמן את המילה, והן לא נעלבות שמשתמשים בה, זה לא בגלל שהן "לא מודעות", אלא שיש להן גישה אחרת להתמודד עם הקושי, ובעיני - זו גישה שהיא אפקטיבית לפחות כמו גישת המרחבים הבטוחים, והצמר גפן הקהילתי, שבו אנו מרפדים את חיינו, כדי שהמציאות לא תכנס פנימה. אולי אפילו יותר. אבל לכולנו דרכים שונות, ואפשר לכבד וללמוד זה מזו.
| |
| − | :ביום בו קוקסינליות, טרנסיות, ג'נדרקווירים, טרנסקסואלים, גברים ונשים, טרנסים וסיסג'נדרים, וכל שאר הקהילה שלנו - נוכל להרגיש מאוחדים בגיוון שלנו, בגיוון הדעות הפרקטיקות וההשקפות שלנו, וגיוון זה לא יאיים אלינו, אנחנו נהיה חזקים לאין שיעור.
| |
| − | :כולי תקווה שהדיון האחרון (והלא קל) שנוצר על המילה "קוקסינל" זה אולי עוד צעד בכיוון.
| |
| − |
| |
| − | ===שפה: קללות 2===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=453768001420039&set=a.285232038273637.1073741844.284775634985944&type=1 תמר זנדברג (2014), "ומי בהמה מטומטמת". תמונה וכיתוב על דף האוהדים, 11/3/2014]
| |
| − |
| |
| − | '''יש גם תמונה'''
| |
| − |
| |
| − | :"כמה שאת מטומטמת, יש לך מזל שאת יפה"; "מגיע לך בעל מכה, שתדעי שתפקידך להשריץ ילדים ולסתום את הפה"; "את חברת כנסת או ילדה בת 3 שכותבת טוקבק?"; "יש לי פלסטר חזק, אולי תשתקי קצת"; "כמה טיפשות באשה אחת"; "בהמה"; "מפגרת"; "כוסית על, שווה זיון אבל מטומטמת כמו נעל"; "זונה! תמותי כבר!"; "שבי בצד, בלמי את פיך, תתעסקי במייק־אפ ושיער ותני לאנשים רציניים לטפל בדברים רציניים"; "סתומה"; "מי את, טמבלית".
| |
| − |
| |
| − | :זה רק מקבץ מדגמי מסקירה שערכה שחר קליידר, מתמחה שלי, בעמודים של שתי חברות כנסת ושני חברי כנסת. ביקשתי ממנה לעקוב רק אחרי התגובות השליליות, והתוצאות היו מפתיעות. או שלא.
| |
| − |
| |
| − | :הגברים (ח״כ איציק שמולי מהעבודה ויוני שטבון מהבית היהודי) קיבלו תגובות שליליות וביקורת, אבל הן היו ברוב המכריע של המקרים ענייניות לנושא הנדון או כלליות מאוד, למשל ״פופוליסט״ או ״לא עושים כלום״. הנשים (ח״כ איילת שקד מהבית היהודי ואני) לעומת זאת - תגובות בוטות, אישיות, אלימות, מקטינות, ובעיקר סקסיסטיות - מתייחסות למראה חיצוני ולסטראוטיפים מגדריים. צפי סער סיקרה זאת היום בטור הפמיניסטי שלה בגלריה של הארץ. נקודה למחשבה.
| |
| − |
| |
| − | לכתבה המלאה:
| |
| − | http://www.haaretz.co.il/gallery/mejunderet/.premium-1.2265715
| |
| | | | |
| | ==המרחב הציבורי== | | ==המרחב הציבורי== |
| שורה 4,939: |
שורה 3,329: |
| | * [https://www.facebook.com/yaron.benezri/posts/434044626709518 ירון עזרי (2013), "מחשבות על מעורבות אזרחית." פוסט על הקיר האישי, 25/8/2013. נדלה בו ביום] | | * [https://www.facebook.com/yaron.benezri/posts/434044626709518 ירון עזרי (2013), "מחשבות על מעורבות אזרחית." פוסט על הקיר האישי, 25/8/2013. נדלה בו ביום] |
| | *** יש שם גם תשובה יפה שכתבתי לו (ברוך) | | *** יש שם גם תשובה יפה שכתבתי לו (ברוך) |
| − | ==נוב 2013==
| |
| − | ===על אלימות פוליטית ככלי להתמודדות עם דיכוי פוליטי===
| |
| − | [http://yarivmohar.wordpress.com/2013/07/25/%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%aa-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%96%d7%a8/ יריב מוהר (2013), "כל הראיות לקשר בין הפרת זכויות אדם ואזרח ובין עלייה בשיעור הטרור". הבלוג של יריב מוהר, 25/7/2013. נדלה בתאריך 18/11/2013]
| |
| − | :"כבר אבותינו היו סוציולוגים מוצלחים של האלימות הפוליטית, וגרסו כי "חרב באה לעולם על עינוי הדין ועל עיוות הדין" (מסכת אבות)."
| |
| | | | |
| − | ===על גזענות וניסיונות לשיתוף פעולה בין מאבקים===
| + | =על קמפיינים מבוזרים ברשת= |
| − | [https://www.facebook.com/ortalbendayan/posts/440161635995454?comment_id=5521073&offset=50&total_comments=143 רעות אסטרחן (2012), "הבעיה העיקרית בחיבור בין מאבקי השכונות לבין מפלגות שמאל ציוני". תגובה (27/5/2012)] בשירשור [https://www.facebook.com/ortalbendayan/posts/440161635995454 אורטל בן-דיין (2012), "יוסי גורביץ' - בשינוי קל". פוסט על הקיר האישי עם קישור לבלוג של יוסי גורביץ', 27/5/2012. נדלה בתאריך 18/11/2013]
| + | ==שבעה פרמטרים לתכנון/בחינת קמפיינים מבוזרים== |
| − | :"תום, הבעיה העיקרית בחיבור בין מאבקי השכונות לבין מפלגות שמאל ציוני (כמו מרצ, למשל) היא הגישה - אם אנחנו חושבים שבשכונה X יש בעיה חברתית ורוצים לעזור לפתור אותה, אנחנו לא יכולים לבוא מבחוץ ולהעלות את הנושא על פני השטח - זה ייתפש כאליטיסטי ופטרוני - איך אנחנו בכלל מעיזים לחשוב שבשכונה X יש בעיה? זה סטריאוטיפי!
| + | |
| − | מאידך - להתעלם ולא לעזור זה גם בעיה - איך אנחנו יכולים לקרוא לעצמנו מפלגה חברתית אם אנחנו רואים מצוקה ולא עוזרים?
| + | |
| − | אז אפשר לומר - "גשו ישירות לוועד השכונה ודברו איתם - אולי הם ישמחו לשיתוף פעולה" - אז זהו, שבד"כ לא. בד"כ הם לא רוצים להזדהות עם מפלגה "חובבת ערבים". או שבכלל אין ועד שכונה.
| + | |
| − | אם למישהו כאן יש עצה בונה לנושא, אני אשמח לשמוע, כי מדובר באמת בנקודה רגישה, שגורמת למחדל מתמשך."
| + | |
| − | ומציע לה מתן בורד (שם):
| + | |
| − | :" רעות, עצה בונה: שמרצ תשתף עם עיר לכולנו פעולה בניסיון לחלק את הטיפול בבעיית הפליטים על פני כל העיר - כלומר, שיוקמו בשכונות הצפון מרכזי קליטה וטיפול בפליטים, במקום להמשיך במדיניות הנוכחית של העירייה של לזרוק אותם על התשתיות הקורסות גם ככה של הדרום (כמעט) בלי שום עזרה. "
| + | |
| − | וליהי יונה הולכת על הפן התת-מודע (שם):
| + | |
| − | :"יכול להיות שהם עולים על איזשהי סלידה בכם שאתם אפילו לא מודעים אליה? כי אני חושבת שלמשל המשפחה שלי הייתה קצת מנוכרת אלי לפעמים, וזה לא כי היא בזה לי כאוהבת ערבים (מה שחשבתי, אגב), אלא שהם עלו טוב מאוד על זה שאני בזה להם, או בזה לתרבות שלהם, גם כשלא הודיתי בזה בפני עצמי. הדרך לגלות את זה אגב הייתה ההתמודדות שלי עם מוזיקה מזרחית.. רק אחרי שבאתי למשפחה שלי ממקום שבו אני שומעת ואוהבת את המוזיקה שהם שומעים, נפתח בינינו שיח שפשוט לא היה שם קודם"
| + | |
| − | ובהמשך (שם) ליהי מפרטת:
| + | |
| − | :"את לא מכחישה סלידה, אני חושבת שאם מבינים את זה, את לא באמת יכולה לדרוש או לצפות ממישהו שלא ירצה בעזרה ובנוכחות שלך. קודם כל, אני חושבת שזה דורש הגדרה מחדש של הטרמינולוגיה, נוח לכם להגיד שהם לא רוצים אתכם כי אתם אוהבים ערבים, גם כי זה מציג אתכם כהומאניים, וגם אותם כחשוכים, אבל הם כנראה לא אוהבים אתכם כי אתם בתכלס לא אוהבים אותם. ולא יודעת לגבי הניתוחים הרציונאלים הקרים, אבל אני לא הייתי רוצה ליצור ברית פוליטית עם מי שסולד ממני.
| + | |
| − | :"שנית, הסלידה הזאת, שמגיעה איך שלא תסובבי את זה מהנחה על עליונות תרבותית, היא לא בסיס טוב למהפכה או לשינוי אמיתי של מה שקורה כאן. כמו שכותבת אווה אילוז במאמר שלה על האקדמיה, הרבה מההדרה והאפליה והקיפוח מגיעים מתוך זה שמי שמחזיקים כרגע במושכות נגעלים ממזרחים וחושבים שהם נחותים. אם משלבים את זה עם העובדה שאתם לא באמת מוכנים להודות בזה שאתם לא מתאימים להנהיג כי אתם האנשים שלא כדאי שיחזיקו במושכות, מבינים למה יש בעיה עמוקה."
| + | |
| | | | |
| − | ומעיין דק מציעה ([https://www.facebook.com/ortalbendayan/posts/440161635995454?comment_id=5521106&offset=50&total_comments=143 שם]):
| + | מעין אלכסנדר (2011), "שני מיליון סיבות טובות ושבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים". אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי (בלוג), 14/12/2011. נדלה בתאריך 17/7/2013] |
| − | :"חשוב בעיני לראות איך להמשיך את מגמת הדברים שמראים על למידה של לא מעט א\נשים מטעויות שנעשו פעם אחר פעם. כמו למשל להזיז את ההפגנה ולא לבוא שוב בעמדת- הנה באנו לשכונת התקווה למחות על גזענות ואלימות (להפגין מול מצודת זאב זאת התחלה). הלמידה הזאת אומרת שיש תזוזות הכרחיות ולדעתי הן קורות כבר זמן מה, עוד לפני ההפגנות והאלימות של השבוע. האם הן מספיקות? ברור שלא. אבל צריכות להבין בעיני איך להמשיך אותן ואיתן ולא ליצור מצב בו אנחנו נמשיך ניפול לעוד ועוד מלכודות של הפרד ומשול כמו שבעצם עולה מהטקסט של גורביץ לדעתי. זה "הם" אשמים". לא השיטה, לא הציונות...כל הזמן מדברים על זה שרק החיבור, ורק מאבק משותף, ורק חיבור בין דיכויים- הוא שיביא לשינוי והוא שיוצר איזהשהוא איום אל מול השיטה. אבל להגיד שתושבי דרום ת"א ומבקשי המקלט סובלים מאותה מגמה, מאותה שיטה? כנראה זה מוגזם לבקש. " | + | :"קמפיין מבוזר Decentralized Campaign, הוא קמפיין שבו ארגון או התארגנות משתמשים בעיקר בכלי מדיה חברתית וברשתות חברתיות, באינטרנט ובכלל לצורך הקמפיין. כלומר מארגני הקמפיין מסתמכים על זה שהרבה אנשים שמקושרים ברשתות חברתיות אבל לא בהכרח עובדים בארגון ישתתפו בקמפיין, ייצרו תכנים, יגיבו וישתפו הלאה ברשתות שלהם. לדוגמה, המחאה במצרים היתה מאוד מבוזרת, ותנועת מסיבת התה – ממש לא אלא השתמשה במבנה כח מסורתי. |
| − | ובהמשך (שם) מתן בורד מצטט את יריב מוהר (2012), "איך הזזנו את ההפגנה מהתקווה ואת השמאל מעיוורונו". אתר mysay, מאמר שירד מהאויר
| + | |
| − | :"ההומו-ליברלוס - האדם הליברלי - לרוב לא מסוגל לראות את הצורך בקהילה ואת האיום עליה כמלחמת הישרדות עם הגב לקיר. מבחינתו הצדק המוחלט נמצא אצלו בתודעה והוא יראה לכולם את האור. על הבסיס הזה מיכאל בן ארי הפאשיסט יכול להזין את אידיאולוגיית השנאה שלו ישר לורידים של המוני תושבי שכונות הדרום. ועל הבסיס הזה הפליטים שבורחים מרצח עם עלולים למצא את עצמם בחזרה בתופת."
| + | |
| − | ומשיבה אינה מיכאלי ([ שם]):
| + | |
| − | :"אני לא ממש אוהבת טקסטים כמו של יריב מוהר, עם ניתוחים סוציולוגיים של אוכלוסיות. שרה אחמד כתבה מאד יפה על איך הגזענות זה פשוט הידיעה המוקדמת על האדם בשל השתייכותו לקבוצה מוגזעת או מוגדרת כלשהי. להפוך אותו לאובייקט הידיעה שלי ולדעת עליו הכל מראש. ואני לא אוהבת את זה - וגם לא רוצה מאבק פוליטי על תוכן הידיעה המוקדמת הזאת אלא על עצם הלגיטימציה שלה. על הזכות להיות סובייקט שלא יודעים עליה הכל מראש. וזה בהחלט אתגר, להילחם על הזכות הזו ובאותו זמן להפוך אי שוויון ויחסי כוח על קווים של זהות ושייכות לנראים ונוכחים ולנושאים למאבק פוליטי גם כן."
| + | |
| | | | |
| − |
| |
| − | ===צבעי המחאה===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/ortalbendayan/posts/440161635995454?comment_id=5521183&offset=50&total_comments=143 יוסי בוכניק מחי (2012), תגובית אצל] [ אורטל בן דיין (2012), "יוסי גורביץ'- בשינוי קל", נדלה ביום 18/11/2013]
| |
| − | :"גם אני הייתי שם יום וליל, התזה שלי היא על המחאה, ואני לא מדבר על מי היה בשטח, או מי היו הפועלים השחורים שלה, אני מדבר על מי הוביל, מי ניהל. ואם תסתכל יפה, תראה שלמעשה מה שהיה זה שימור הסדר החברתי, אשכנזים-אליטיסטים "פעילים" כמו שקראו להם שבאים "להציל" את הפרימיטיבים מהשכונות מעצמם [..]"
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/ortalbendayan/posts/440161635995454?comment_id=5521186&offset=50&total_comments=143 הני זוביידה, תגובית אצל]
| |
| − | :"עופרי, בעיניך!!!! המאוד אשכנזיות ומאוד בורגניות! כשאני עמדתי מוקף במזרחים מכל הכיוונים זה נראה כמו הפגנה מאוד מזרחים של השכונות!!!! שאלתי אותך אז ואני שואל שוב, מלבד למעגל הקרוב אליך מה עשית? האם יש לאשכנזים קרניים מיוחדות שעזרו לך לספור אותם? או שאולי יש למזרחים קרניים כאלו? מה עשית ספרת קרניים חילקת לשניים ושמם התובנה המדעית/סוציולוגית הזאת? אני עדיין חושב שהיא באה מהפינה המאוד גזענית שרק מעמד יניים אשכנזי מסוגל להביא את המספרים...אולם אני חושב שהגוש הקשה היה מזרחי...סביבי לדוגמא היו רק מרחים....כנראה שזה עיוורון לבן....אבל יכול להיות שאני טועה...."
| |
| − | ובהמשך הני כותב (שם):
| |
| − | :"אני מסכים חלקית, המחאה אכן נצבעה לבן, אולם היא לא הייתה לבנה, התקשורת צבעה אותה לבן כי זה התאים כך ניתן היה לשווק אותה טוב יותר -- אולם היו חלקים נרחבים שלא היו אשכנזים והם לא קיבלו את הבמה בעיקר מהחשש השל התקשורת בקושי הסיקור והאלימות שתקושר מיידית למחאה. וזו בעיני עיקר הבעיה...שאנו בשיח הזה נופלים לאותה מלכודת."
| |
| − |
| |
| − | ===ספר טלפונים ציבורי===
| |
| − | [https://www.facebook.com/events/189373994581790/permalink/196265847225938/?comment_id=196268373892352&offset=0&total_comments=9 גור מאדממה 054-2343966]
| |
| − | ===השיטה לא עובדת + צריך יותר ממילים===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/shay.knohl/posts/615807141815989 איבגי פותח פה על השיטה בפריים טיים, תמלול מ]
| |
| − | [http://youtu.be/43pcd18wTgw]
| |
| − | :"אני חושב שכל השיטה (הפוליטית) לא טובה. כל הדרך היא לא נכונה, ובכלל צריך להפסיק עם ראש ממשלה אחד… צריך שנהיה יותר מעורבים במה שקורה לנו. כי אם אנחנו משאירים את זה בידי הממשלה, אני אומר לך עכשיו, אנחנו, מה שהיינו ומה שנמשיך להיות, עוד מתקופת שלמה המלך, אנחנו עבדים נרצעים של השלטון. אנחנו מממנים את כל הכישלונות של השלטון. אנחנו מממנים את כל הקטסטרופה של השלטון. אנחנו מממנים את כל מה שהם עושים כדי לשרוד בממשלה, למרות שזה לא משרת אותנו. אנחנו משלמים את כל המסים, אנחנו נהיים רעבים, אנחנו נהיים עניים, אנחנו נהיים עם פערים מטורפים, ואסור לנו גם להפריע למהלך הזה. ואם אנחנו מתלוננים ועושים מחאה אז כבר במחאה הבאה דואגים להביא משטרה לכל ראשי המחאה כדי שיפחידו אותם ברמה כזאת שלא תהיה עוד מחאה. זה המצב שלנו כרגע. השיטה לא טובה".
| |
| − |
| |
| − | :"אני לא מבין ולא מאמין שאף בעל מפעל לא צריך להרוויח חמישה מיליארד שקל בשנה כשהפועל שלו מרוויח 4,000 שקל בשנה. אם אתה מרוויח, תחלק את זה עם העובדים שלך. שעובד ירוויח בהתאם למה שהמפעל שלו מרוויח. לא יכול להיות שיהיה שכר מינימום, תמיד שכר מינימום, ואדם לא יכול להתפרנס ממה שהוא מרוויח… אז אתה שואל את עצמך, למה? כי כולם רואים בנו מטומטמים, פראיירים ושאנחנו נשתוק ונאכל את זה. ואני אומר: אנחנו צריכים להפסיק לשתף פעולה עם הדבר הזה".
| |
| − |
| |
| − | :"דואגים להפחיד אותנו כל הזמן כדי שלא נתעסק בדברים שבאמת מעסיקים אותנו. איך נשרוד? איך נחיה באמת? איך נביא אוכל הביתה? מפחידים אותנו מאיראן ומפחידים אותנו מפה ומימין ומשמאל כדי שנהיה מטושטשים, ומביאים לנו ריאליטי כדי שלא נחשוב, והם עושים מה שהם רוצים… אבל התפקיד שלנו הוא להיות מעורבים, התפקיד שלנו לצאת להפגנות, התפקיד שלנו לצעוק שאנחנו לא מטומטמים"."
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10151742423727539 יוס ברוך (2013), "מילים לא מאכילות רעבים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 20/11/2013. נלדה בו ביום]
| |
| − | ::מילים לא מאכילות רעבים. מילים גם לא שמות גג מעל ראשים של אנשים.
| |
| − | אולי מילים הנאמרות על באריקדות יכולות להזיז דברים, אולי. אולי כאלה
| |
| − | :שקוראות לעלות על באריקדות. כי הגיע הזמן לשבש את החיים הבלתי נסבלים במדינה הזאת. כי ההם שם הפכו את החיים כאן לבלתי נסבלים עבור הרבה יותר מדי אנשים.
| |
| − | :בכנס שדרות יתכנסו הרבה אנשים טובים. אנשים טובים באמת. יתכנסו וידברו מילים ראויות וטובות ויתווכחו ויחלקו ויסכימו לשם שמיים, אני בטוח. ואחר כך הם ילכו לבתיהם ועובדת קבלן תנקה את הלכלוך שנשאר באולם.
| |
| − | :יש הרבה מועצות חכמים בישראל. הרבה כנסות טובות מזו שבירושלים, אנשים טובים מאלה שבירושלים יש לעייפה.
| |
| − | :אבל ישראל צריכה לשמוע את המילים האלה מדוברות מדלת לדלת, בכל אתר ואתר. בעברית, אבל לא רק. בערבית, ברוסית ובאמהרית. ישראל צריכה מועצת מהפכנים שתחולל כאן התקוממות עממית רחבה.
| |
| − | ===אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי===
| |
| − | [http://webforchange.wordpress.com/2013/05/26/shatil30/ זזים מהרשת: איך בונים כח אזרחי שמתחיל ברשת, אבל משפיע גם מחוץ לה?] סיכם הכנס של שתיל 30
| |
| − |
| |
| − | [http://www.scoop.it/t/freetools/?tag=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%9D חמישה פוסטים שאני הכי אוהבת]
| |
| − |
| |
| − | ===משאבים ברשת===
| |
| − | [http://www.scoop.it/t/freetools/?tag=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%9D כלים חינמיים וסביבות תוכן לפיתוח פעילויות מתוקשבות ובעיקר תמונות חינמיות]
| |
| − | ===מדיטציה יוצרת שיני גנום?===
| |
| − | [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0002576 Genomic Counter-Stress Changes Induced by the Relaxation Response]
| |
| − | ===איך עושים אתר שגם ירצו לתרום לו===
| |
| − | [http://www.nolo.com/legal-encyclopedia/getting-charitable-donors-nonprofit-30200.html Getting New Charitable Donors For Your Nonprofit-Ten ways to recruit new donors for your nonprofit.]
| |
| − |
| |
| − | [http://speckyboy.com/2012/01/05/40-effectively-designed-non-profit-and-charity-web-sites/ 40 Effectively Designed Non-Profit and Charity Web Sites]
| |
| − |
| |
| − | [http://nonprofit.about.com/od/nonprofitpromotion/a/webdesign.htm 5 Steps to a Website That Will Attract and Keep Mature Donors & Volunteers]
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ===עכשיו זה הזמן לפסק זמן===
| |
| − | [http://shinuytodaati.co.il/a6-now-is-the-time/%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%96%D7%9E%D7%9F/ נעמה (2012), "עכשיו הזמן לפסק זמן". אתר שינוי תודעתי, 22/68/2012. נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − |
| |
| − | [http://www.advaita-israel.co.il/articles/7-1 שקט על אף המחשבות / סוואמי דיאננדה סרסוותי]
| |
| − |
| |
| − | ===אנרכיזם פלסטיני===
| |
| − | [http://mywordsofnothing.wordpress.com/2013/07/20/שיחה-עם-אנרכיסטים-פלסטינים-במדינה-תחת/ שיחה עם אנרכיסטים פלסטינים במדינה תחת קולוניאליזם/ ג'ושוע סטפנס נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − | הפלסטינים התארגנו ללא-מדינה שנים רבות, כך שעקרונית, הרעיון האנרכיסטי טבוע בהתנהגותם. בשיחה עם ארכיסטים פלסטינים, עולה כי גם המדינה הפלסטינית נתפסת על ידי חלק מהפלסטינים כזרוע של הכיבוש והדיכוי הישראלי:
| |
| − | :"אני בכנות מנסה להיגמל מההרגל הלאומי", צוחק הפעיל אחמד נימר בעודנו משוחחים מחוץ לבית קפה ברמאללה. נושא השיחה שלנו נראה מאד לא סביר: לחיות כאנרכיסטית בפלסטין. "במדינה תחת קולוניאליזם קשה מאד לשכנע אנשים בפתרון אנטי סמכותני או/ו אנטי מדיני. אתה נתקל הרבה פעמים במנטליות לאומית אנטי קולוניאלית." מצר נימר. אכן, אנרכיסטיות בפלסטין כמעט ולא זוכות לנראות. למרות פרופיל גבוה של פעילות אנרכיסטית באירופה ובישראל, נראה כי בקרב הפלסטיניות המודעות האנרכיסטית אינה גבוהה.
| |
| − |
| |
| − | :הדיון העכשווי בנושאים אנרכיסטים שם דגש על נושא כוח: דחיית הכוח על והעדפה של כוח העִם. "כשמדברים על אנרכיזם כרעיון פוליטי, אז הוא מוגדר כדחיית המדינה", מסביר סעי אבו היז'לה, מרצה לגאוגרפיה אנושית באוניברסיטת אן – נג'אח בשכם. "הרעיון האנרכיסטי מדבר על חופש וארגון עצמי ללא התערבות המדינה". אז כיצד אנשים חסרי מדינה עוסקים באנרכיזם, מונח המרמז התנגדות לצורה כלשהי של המדינה כתנאי לקיומו?"
| |
| − |
| |
| − | :בפלסטין, אלמנטים של המאבק העממי היו היסטורית בעלי ארגון עצמי גם אם לא היו מזוהים באופן ישיר כמאבקים אנרכיסטים. "אנשים כבר ביצעו התארגנויות אופקיות, או לא – היררכיות, של חייהם", אומרת ביסאן רמדאן, אנרכיסטית מקומית נוספת, המתארת את האנרכיזם כ"טקטיקה" המערערת את הצורך בהדבקת תוויות. היא ממשיכה, "זה כבר מוטבע בתרבות שלי ובדרך בה אקטיביזם פלסטיני פעל. במהלך האינתיפאדה הראשונה, לדוגמא, כשביתה של מישהי נהרס, אנשים התארגנו כמעט באופן ספונטני על מנת לבנותו מחדש. כאנרכיסטית פלסטינית אני מצפה חשוב לשורשים של האינתיפאדה הראשונה. היא לא הגיעה מהחלטות פוליטיות. היא באה בניגוד לרצונו של אש"פ". יאסר עראפאת הכריז על עצמאות בנובמבר 1988 בעוד האינתיפאדה הראשונה פרצה בדצמבר 1987, אומרת רמדאן "כדי לנכס את המאמצים של האינתיפאדה הראשונה."
| |
| − |
| |
| − | :המקרה הפלסטיני מסתבך עוד יותר בעשורים האחרונים. הנוף של ארגון עצמי אופקי באינתיפאדה הראשונה נעקר עם חתימת הסכמי אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית (רש"פ) הבנויה מלמעלה למטה. "עכשיו, כאן בפלסטין" מתארת רמדאן, " אין לנו את אותה המשמעות של סמכות שאנשים אחרים קורים עליה תיגר… יש לנו את הרש"פ ואת הכיבוש, וסדרי העדיפויות שלנו תמיד מעורבבים זה בזה. הרש"פ וישראלים הם תמיד באותה רמה כי רש"פ היא כלי של ישראלים לדכא אותנו". נימר חולק את אותה הדעה וטוען שטענה זו רווחת בקרב פלסטינים רבים הרואים ברש"פ את בא- כוחו של הכיבוש.
| |
| − |
| |
| − | וגם:
| |
| − | ;[http://www.jadaliyya.com/pages/index/2268/anarchist-liberal-and-authoritarian-enlightenments" Mohammed Bamyeh محمد بامية (2011), "Anarchist, Liberal, and Authoritarian Enlightenments: Notes From the Arab Spring". jadaliyya.com, 30/7/2011. נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − | :Enlightenment as a goal could be approached using different techniques. In the grand revolutions of the Arab spring, the liberal interpretation of the enlightenment fights an authoritarian interpretation, with the aid of an anarchist method--that is to say, with the aid of familiar civic traditions, now discovered again to be natural venues for expressing the organic and embedded nature of the enlightenment. This is why these revolts are entirely against the authoritarian state, but not against any old cultural tradition.
| |
| − |
| |
| − | :The liberal state that is now on the horizon is not the end of the story. Revolutions themselves establish new traditions. They provide a grand reservoir of memory of what is possible, and that memory tends to be employed in future contests. In the final analysis, the state itself is neither the most rational vehicle of any enlightenment nor even its necessary goal. But now that the authoritarian enlightenment is being demolished, enlightenment becomes everyone's project. The expectation from a liberal political order is that the citizen has enough breathing room outside the tutelage of the state, so as to overcome one's own "self-imposed immaturity," as Kant famously defined the condition of enlightenment.
| |
| − |
| |
| − | :But in the revolutionary processes themselves one demonstrates an accomplishment that required only a revolution to be experimentally verified: in overcoming not one's own but state-imposed immaturity, one demonstrates that the overcoming of a self-imposed immaturity has already taken place, inaudibly, and long before any revolution. The method of the revolution itself verifies the propositions of the enlightenment, now taken to earth and entrusted to ordinary mortals, directly.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ===רישוי הפגנות===
| |
| − | [http://www.acri.org.il/he/?p=20512 המדריך של האגודה לזכויות האזרח]
| |
| − | ===משהו השתנה כאן - הישגי המחאה?===
| |
| − | הציבור רוצה להיות מעורב. למשל בנושא מינוי הנגיד לבנק ישראל:
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/news/1.2088231 איתן אבריאל, "המחאה שמשגעת את המערכות הישנות", חדשות דמרקר, 3/8/2013. נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − | :מה שנתניהו, פישר, פרנקל, ליידרמן וכנראה שבכירים רבים במערכת הפוליטית־כלכלית לא הבינו ולא הפנימו, הוא שבשנתיים האחרונות משהו יסודי השתנה בציבוריות הישראלית ובתודעה הכלכלית־לאומית. לאחר המשבר של 2008, ובעיקר לאחר המחאה של קיץ 2011 ומאות המחאות הקטנות יותר שבאו בעקבותיה, הציבור כבר אינו מוכן לקבל הכרעות של השלטון מבלי שאלה יעברו תהליך שקוף ופתוח של בדיקה ויעמדו לדיון ציבורי.
| |
| − |
| |
| − | :בישראל של 2013, כך מתברר, הציבור פשוט אינו מוכן להישאר מחוץ למעגל קבלת ההחלטות. הוא מביע את דעותיו ואת עמדותיו בכל דרך אפשרית: מחאה ברחובות וברשתות החברתיות, פניות לערכאות משפטיות, דרישה מהתקשורת לחשוף את כל מה שהיא יודעת - וגם מכתבים ותלונות בנוגע למינויים של בכירים. כך בדיון על יצוא הגז, כך בשיח הציבורי על התקציב, וכך בתהליך של מינוי נגיד לבנק ישראל: לציבור יש מה להגיד, הוא דורש שקיפות, והוא רוצה שישכנעו אותו שההחלטות המתקבלות מיטיבות עמו, ולא רק עם קבוצות אינטרסים צרות המתפרנסות על חשבונו.
| |
| − |
| |
| − | :אין ספק: התודעה החדשה והדרישה של הציבור לקחת חלק בקביעת עתידו לא רק פעם בארבע שנים ביום הבחירות הכלליות, כי אם לכל אורך השנה ובכל החלטה חשובה, יוצרות מצב כאוטי, קשה, וכמעט בלתי אפשרי ל"ניהול". זהו טבען של מהפכות: הן מביאות עמן תקופה של בלבול, בלגן, אי־ודאות, ולעתים אף פוגעות באופן זמני ביכולת של השלטון לשלוט.
| |
| − |
| |
| − | :אז מה עושים? איך בוחרים נגיד לבנק המרכזי, או כל בעל תפקיד חשוב אחר, כשברור שכל מועמד שייבחר יידרש לעבור בדיקה וביקורת על ידי הציבור? התשובה היא שמפנימים שזהו עולם חדש, מפסיקים לדחות לרגע האחרון ולאלתר החלטות, ויוצרים מנגנון בדיקה שקוף שהציבור שותף לו. לחוק בנק ישראל אפשר להוסיף נספח הקובע כי יש לכנס ועדת מינוי חצי שנה לפני תום הקדנציה של הנגיד היוצא, ששמות המועמדים יתפרסמו שלושה חודשים לפני ההכרעה, שהמועמדים יעברו בדיקה יסודית מבעוד מועד (ולא לאחר הודעת המינוי שלהם), ושהמועמד הסופי יעבור שימוע ציבורי.
| |
| − |
| |
| − | :נשמע מוגזם? מסורבל? ביורוקרטי? פוגע ב"משילות"? לא, זהו תהליך מסודר וממוסד יותר, והוא עדיף עשרת מונים על שליפות מהמותן של ראש ממשלה שרוצה שלראש בנק ישראל יתמנה אדם בדמותו ובצלמו, כזה ש"חייב לו" את התפקיד. זו הרי אנומליה זועקת לשמים: יו"ר ומנכ"ל של בנקים מסחריים נדרשים לעבור הליך של בדיקה אישית ומקצועית, לרבות פוטנציאל לניגוד אינטרסים - ואילו הנגיד של הבנק המרכזי, האחראי על כל הבנקים ורשאי להדיח כל מנהל, פטור מבדיקה כזאת."
| |
| − |
| |
| − | גם "הצדק החברתי-קפיטליסטי" (בהנחה שיש מושג כזה) עבר תמורה (שם):
| |
| − | :[..] ההשפעה של המחאה החברתית על תהליכים עסקיים, כמו הדו"ח שהגיש אייל גבאי, המומחה שמינה השופט איתן אורנשטיין בתיק חדלות הפירעון של אי.די.בי - דו"ח הממליץ על העברת השליטה בחברה לידי ציבור מחזיקי איגרות החוב.
| |
| − |
| |
| − | :"הציפיות של הציבור מדו"ח כזה השתנו", אומר הבכיר, ולכן הרוח של הדו"ח משקללת גם את הצדק החברתי־קפיטלסטי הנדרש בשוק ההון: בעל חברה שכשל והביא אותה לחדלות פירעון, ואינו מביא מהבית את "מחיר השוק" כדי לקנות אותה בחזרה מנושיה, צריך לפנות את מקומו ולהעביר את השליטה לבעלי החוב. זהו כלל שנשמע בסיסי, אבל בישראל החלו ליישם אותו רק בעקבות הלחץ של המחאה החברתית.
| |
| − |
| |
| − | ===ברק סגל על פרוילגיות כלכליות===
| |
| − | ;[http://barakse.wordpress.com/2013/07/19/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/ ברק סגל (2013), "פריבילגיות כלכליות".יצרים, מחשבות, אני וכל מה שארוך מדי לפייסבוק (בלוג), 19/7/2013. נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − | :"בואו ניקח הכי טריוויאלי: להגיע להפגנות – למי שאין כסף, לא יכול לקחת על עצמו לוותר על יום עבודה פלוס בייביסיטר פלוס לשלם על תחבורה ציבורית. פשוט לא מתאפשר. לי ולהרבה מאוד מחבריי היה את היכולת לצאת ולהפגין במשך תקופה ממושכת משום פריבילגיות שהיו לנו. כשחישבתי בזמנו שנה של מאבק (מאז יולי 2011) אחרי שווי משכורות שלא קיבלתי (עבדתי כשליש משרה על מנת שיישאר זמן למחות), לאכול בחוץ (כשנאבקים מתרוצצים כל היום בחוץ ואין זמן להכין אוכל בבית), סלולארי, דלק, שכ"ד, עורכי דין ולממן פעילויות קטנות של מהפכה גיליתי כ- 180 אלף ש"ח השקעה."
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ===המגזר השלישי צריך להוביל את החיפוש אחר שיטות חדשות ואת היישום שלהן===
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2113482 גיא רולניק (2013), "פילנתרופים ויזמים חברתיים, האם אתם רוצים להוביל שינוי בישראל?" מרקרוויק, אתר דמרקר, 4/9/2013. נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − | :ברוב המאמר תוקף באפט את הפילנתרופים, אבל החלק החשוב ביותר, ולצערנו הקצר ביותר, הוא הפואנטה: הפילנתרופיה צריכה להוביל שבירה של המודלים הכלכליים שיוצרים חלק מהבעיות ומהמחלות שאותן היא מנסה לפתור. הנה כמה ציטוטים מדהימים מהמאמר של באפט:
| |
| − |
| |
| − | :"בכל פגישת פילנתרופיה חשובה רואים ראשי מדינות הנפגשים עם מנהלי השקעות ומנהלי תאגידים. כולם מחפשים תשובות ביד ימין לבעיות שאנשים אחרים בחדר יצרו ביד שמאל".
| |
| − |
| |
| − | :באפט משווה בין הרצון לתת לחברה לכיבוס המצפון, שלדבריו משמעותו היא "להרגיש טוב יותר עם צבירת יותר כסף משאדם יזדקק לו אי פעם כדי לחיות, באמצעות פיזור מעט כסף סביבם בתור מעשה צדקה. אולם זה רק משמר את המבנה הקיים של אי־שוויון. העשירים ישנים טוב יותר בלילה, והאחרים מקבלים את המעט שמספיק כדי למנוע מהסיר הרותח לגלוש".
| |
| − |
| |
| − | :אני מודה שהתנפלתי על המאמר של באפט כמוצא שלל רב, לאחר שבשנים האחרונות חזרתי ואמרתי כאן ובמקומות רבים אחרים שהפילנתרופיה בישראל צריכה לזוז למקומות חדשים שמהם היא נמנעת ומהם היא חוששת, בדיוק למקום שעליו מצביע באפט: שינויים מבניים בכלכלה ובמודלים שמכתיבים אותה.
| |
| − |
| |
| − | :שלחתי את מאמרו של באפט לכמה אנשים העוסקים בתחום. לא התקבלה תגובה. לאחר הפילנתרופים הישראלים הגדולים, בעל ידע חריג בניהול, במגזר הציבורי ובעסקים, שלחתי את המאמר פעם נוספת. התגובה היתה זועמת: "אני רואה בורות בכביש, אז אני עובר אחד אחד ומתקן, ולא מחכה לאיזו מהפכה מבנית שממילא לא תתרחש אף פעם", הוא השיב לי. "ברור שאני עושה את זה בעיקר כי זה גורם לי להרגיש טוב. אבל לא הבנתי מה באפט מציע שנעשה".
| |
| − |
| |
| − | :הוא צודק, כמובן. וטועה. הוא צודק משום שלא חשוב מה יהיו מניעיה של אותה פילנתרופיה - וברור שכל מי שמציל נפש אחת וגו - יש מקומות רבים שבהם היא מרימה תרומה שאי אפשר להישאר אדישים להצלחתה האדירה ולסוג האנשים שעובדים בה.
| |
| − |
| |
| − | :והוא טועה, כי באפט לא המציא דבר, אלא רק אמר את מה שרבים בתוך עולם הפילנתרופיה - המממנים, היזמים החברתיים והעובדים - יודעים: חלק עצום ממנה משול לשפיכת מים לבור ללא תחתית. חלק ממנה הוא אכן הלבנת מצפון לחברות ולאנשים שביד השנייה מנצלים את הציבור, ויש לה כנראה חלק בשימור הסטטוס קוו במקומות רבים.
| |
| − |
| |
| − | :קו ההגנה הבא של הפילנתרופים והיזמים החברתיים ברור: אין ספק שהמבנים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים מייצרים חלק לא מבוטל מהעוני, מהמחסור ומהאי־שוויון - אבל זהו תפקידם של הפוליטיקאים לשנות.
| |
| − |
| |
| − | :בניגוד לתשובה הראשונה, התשובה השנייה חלשה יותר. רוב הפילנתרופים והיזמים החברתיים מכירים את העולם הפוליטי והציבורי ויודעים עד כמה קטנות דרגות החופש בו, עד כמה הפוליטיקאים עסוקים בהישרדות, בריצוי קבוצות אינטרסים, בקצר הטווח, בפופולרי ובמה שמביא רייטינג, במה שפשוט וקל לעיכול. הם יודעים שהסיכוי שהפוליטיקאים יובילו שינויים הוא קלוש.
| |
| − |
| |
| − | :אז מדוע 95%–99% מהתורמים ומהיזמים החברתיים נמנעים מלהיענות לאתגר של באפט הצעיר, לפעול למען שינויים מבניים בכלכלה?
| |
| − |
| |
| − | :אפשר לחשוב על שלוש סיבות עיקריות: פילנתרופים ויזמים חברתיים רוצים לנצח, לראות תוצאות ולעתים קרובות לקבל קרדיט. לאו דווקא בעיתון - חלק גדול מהם נשמרים מחשיפה - אבל כן בקבוצת ההתייחסות הקרובה אליהם: משפחה, חברים, תורמים אחרים, מועדון הפילנתרופיה. ניסיון להוביל שינויים אמיתיים כרוך בסופו של דבר בעימות ישיר או עקיף עם הממסד, עם האליטות הקיימות ועם קבוצות אינטרסים, ועשוי לפגוע במעגלים החברתיים של הפילנתרופ - ובמקרים מסוימים אף לגרום לו נזק כלכלי ותדמיתי.
| |
| − |
| |
| − | :הסיבה השנייה היא שפילנתרופ או יזם חברתי שינסו לערוך שינויים מבניים בכלכלה ובפוליטיקה חושפים עצמם לא רק לעימותים, למאבקים, להכפשות מצד קבוצות האינטרסים (וגרוע מזה - לביקורת ולרדיפה מצד האידיוטים השימושיים שלא נמנים עם קבוצות האינטרסים אבל משרתים אותן מבלי דעת. אלה האחרונים פוגעים בעצמם, אבל חוסר הבנתם את המציאות הופכת אתם לדוברים אותנטיים מאוד) ומצד כל הנהנים מהאינרציה - אלא גם לסיכון הגדול שהם לא יצליחו להציג הוכחות ברורות להצלחה בטווח הקצר והבינוני. ובטווח הארוך? מי באמת חושב על הטווח הארוך?
| |
| − |
| |
| − | :אלה המכשולים הראשון והשני - ורוב הפילנתרופים והיזמים החברתיים לא עוברים אותם. הפילנתרופ מחפש אהבה, הכרה ותוצאות, וגם אם הוא יודע שהוא לא באמת מזיז דבר, הוא מקבל מספיק תגובות חיוביות מהסביבה או מהאוכלוסיות שלהן עזר כדי שיימנע מכניסה לעולם שבאפט מציע.
| |
| − |
| |
| − | :ואז בא המכשול השלישי, הקשה יותר. מה החלופה? מהם הפתרונות? מהם השינויים המבניים שיכולים לדחוף פילנתרופים ויזמים חברתיים שרוצים לשנות, לקחת סיכונים, ללמוד, ולהסתכל על הטווח הארוך ואפילו לא חוששים מעימותים ומקשיים בדרך?
| |
| − |
| |
| − | :באפט כתב במאמרו שאנחנו צריכים יותר דמיון. זאת הנקודה המעניינת ביותר במאמר - וזאת גם נקודת התורפה שבה כולם תקפו אותו. מה אתה מציע? מה המודל שאתה מביא? חלק מהפילנתרופים הימניים טענו נגד באפט שהוא אנטי קפיטליסט או קומוניסט. הם התייחסו למשפט הבא במאמר שלו: "אני באמת לא קורא לקץ הקפיטליזם. אני קורא להומניזם. כסף צריך להיות מושקע בניסוי רעיונות שמנפצים את המבנים הנוכחיים ואת המערכות שהפכו את חלקו הגדול של העולם לשוק אחד ענק. הגיע הזמן למערכת הפעלה חדשה. לא 2.0 או 3.0, אלא משהו חדש שיצמח מהקרקע. קוד חדש. זה סיפור ישן. אנחנו צריכים סיפור חדש".
| |
| − |
| |
| − | :אנסה להיות הסנגור של באפט הצעיר: בנקודת זמן זאת אנחנו לא חייבים להציג מיד רק חלופות ותוכניות ברורות לשינויים. לדעתי, יש ענפים, מקומות ותחומים שבהם אפשר להצביע על מיזמים פילנתרופיים שיכולים לייצר מבנים חדשים, פוליטיקה חדשה, תמריצים אחרים. יש ערך אדיר לעצם נוכחותם של ידע ויזמות שיצביעו על כשלי המערכת ויציגו רעיונות שלאף אדם או גורם אין כרגע שום תמריץ כלכלי ברור לקדם.
| |
| − |
| |
| − | :אבל ברוב התחומים דרוש עכשיו משהו בסיסי יותר: הכרה בכך שאנחנו צריכים להשקיע זמן, מרץ, כסף ומשאבים בחיפוש פתרונות חדשים, מבנים חדשים, תפישות ואמונות חדשות - שונות מקשת התפישות, האמונות והתיאוריות ששלטו עד היום בכיפה. אנחנו זקוקים להכרה בכך שמי שצריך להוביל את החיפוש, את הלמידה ולבסוף את השינוי הזה הוא גם עולם הפילנתרופיה, כי אם הוא לא ייכנס לשם, אזי המבנים ייקבעו בשיטה הרגילה: החזקים, המאורגנים והאלימים ינצחו ויארגנו את השוק ואת התקציב לטובתם, ואיש לא ייצג את ההמון הדומם ואת האינטרס הציבורי. הניסיון, המציאות ותורת המשחקים מלמדים שלמעט מאוד שחקנים בזירה הציבורית יש תמריצים, יכולות התארגנות, ידע, עומק או עניין לחקור, ללמוד ולחולל שינויים מבניים.
| |
| − | ===למה לא יוצאים מהבית > קאנדי קראש כהתמכרות למשחקי מזל===
| |
| − | ;ראמין שוקריזדה, (2013) מצוטט אצל [http://www.themarker.com/markerweek/1.2177897 אשר שכטר (2013), "מכורים ולא במקרה: 'קנדי קראש זה לא משחק - זאת מניפולציה'". מארקרויק, 30/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"אחרי שפירסמתי פוסט שדיבר על המודל הנצלני של יצרניות המשחקים, חלק גדול מהמגיבים היו כמעט אלימים בכעס שלהם כלפיי. חלקם עובדים בתעשיית הגיימינג. איבדתי חברים בגלל הפוסט הזה. היו חברות שלא דיברו אתי. היו כאלה שאמרו לי ׳אין לך זכות לומר לאיזה קהל אנחנו צריכים לפנות, אם הם אנשים חלשים אז מגיע להם שניטפל אליהם׳".
| |
| − |
| |
| − | ;ישי גרין (2013), מצוטט אצל [http://www.themarker.com/markerweek/1.2177897 אשר שכטר (2013), "מכורים ולא במקרה: 'קנדי קראש זה לא משחק - זאת מניפולציה'". מארקרויק, 30/11/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :גם גרין רואה במשחקים כמו קנדי קראש אבולוציה של מכונות מזל - ובניגוד למכונות של פעם, הוא אומר, מכונות המזל האלה מתאימות את עצמן אליך. "ברגע שאתה אדם שיש לו את החולשה, המערכת עצמה כל כך חכמה שהיא מתאימה את עצמה קצת יותר אליך. אתה אדם שלוקח סיכונים? הם יקשו עליך במשחקים. רואים שאתה מתייאש? יביאו לך את הקוביות הנכונות. הכל עניין של אנליטיקות: אם אני אמחוק את התוכנה עכשיו הם יראו את דפוס השימוש שלי, יראו שהייתי תקוע בשלב מסוים לשבוע, ואז יאמרו ׳בואו נהפוך את השלב הזה לקל יותר'.
| |
| − |
| |
| − | :"אם אדם שם כסף, אז בשלב שהוא שם כסף אני לא אעזור לו, אבל בשלב שהוא לא משלם אני אעזור לו, וזה יגרום לו לתחושת סיפוק גדולה יותר משום שהוא עבר את זה בלי לשלם. המכונות האלה כל הזמן משתנות, קנדי קראש של מחר יהיה הרבה יותר ממכר מקנדי קראש של היום".
| |
| − |
| |
| − | :"אני טוען שזה לא חוקי, ושאם מוצר מגיב להמונים באופן כזה צריך להגדיר אותו כהימורים, בייחוד אם המטרה שלו היא לרוקן אותך מהכסף שלך", אומר גרין. "צריך להגן על הציבור באיזושהי צורה. בעקבות הכתבה הזאת אנשים יתקינו את קנדי קראש. חלק יכניסו להם 10 שקלים וחלק יכניסו הרבה יותר. אולי אחד מהקוראים של הכתבה הזאת יכניס להם כמה אלפי שקלים. זה כל מה שצריך: לא צריך שכולם יתמכרו, מספיק שקבוצה מסוימת תתמכר. זה כמו בקזינו, שיש כאלה שמעדיפים רולטה ויש כאלה שמעדיפים פוקר".
| |
| − |
| |
| − | :[..]
| |
| − |
| |
| − | :לדברי גרין, ההשפעה הפסיכולוגית של המשחק שקולה להימורים. "זה פותר לך את הכאב. כשאתה בעולם של הקנדי קראש אתה לא מרגיש כלום. זאת התנתקות מאוד מאוד חזקה. אתה מאבד את תחושת הזמן שלך, אבל אתה גם חש ריקנות. אתה חווה פספוס גם אם אתה מצליח, וגם אם אתה מפסיד, כי לא קיבלת כלום. לא משנה כמה שלבים עברת, אתה תמיד תגיע לשלב שאתה לא עובר ותחווה תסכול".
| |
| − |
| |
| − | :[..]
| |
| − |
| |
| − | :"הדבר הבא הולך להיות עוד יותר פשוט ועוד יותר מטומטם. הם הולכים להשתכלל כל כך עם המכונה הזאת: יש אנשים שעובדים על זה, אנשים ששמים על זה הרבה כסף, וציבור שצמא לברוח מהמציאות שלו. זה כל מה שצריך".
| |
| − | ==דצ 2013==
| |
| − | ===עוד כנס חירום לקהילה הגאה, ושובפעם למה הנשים לא באות ===
| |
| − | * דויטש לפני https://www.facebook.com/shai.doitsh/posts/10152077400824446
| |
| − | * גל אוחובסקי אחרי
| |
| − | https://www.facebook.com/groups/181674778667599/permalink/235675533267523/
| |
| − | * מנדי מיכאלי, ואצלה גם רעות גיא וענת ניר, על הנשים אחרי
| |
| − | https://www.facebook.com/mandy.michaeli/posts/10151784765661128
| |
| − | * ישי http://makore.6tzvaim.com/node/617
| |
| − | * ברוך http://www.6tzvaim.com/node/2262
| |
| − | * ואז כרמן מקימה אחד של נשים
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ===שלושת/ארבעת/חמשת/ששת הRים===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150553876687849&set=pb.621162848.-2207520000.1387126112.&type=3&theater ניר וינגרטן (2012), "עלון מידע ל"קרקס הירוק"- קרקס שממחזר."]
| |
| − |
| |
| − | ==ניהול קמפיינים פוליטיים==
| |
| − | ===ראשי הפרקים לניהול קמפיין פוליטי===
| |
| − | מתוך: [http://www.mybazz.co.il/?CategoryID=167 אביגיל & אברמוביץ, "ניהול קמפיינים פוליטיים". אתר החברה. נדלה בתאריך 20/11/2013]
| |
| − |
| |
| − | ניהול קמפיינים פוליטיים ארציים ומקומיים
| |
| − | ייעוץ אסטרטגי ושירותי תדמית - בבסיס המודל היחודי שלנו עומדת שיטה חכמה ויעילה המניעה את המצביעים הפוטנציאלים לפגוש את המועמד בנקודת הזמן והמקום בהם הוא צריך להחליט ולבחור בו.
| |
| − | אנו בודקים היכן את/ה נמצאים ב"שרשרת המזון הספציפית שלך"? וממצבים את מועמדותך ביחס לצרכיך ומתחריך.
| |
| − | אנו נבנה עבורך תוכנית אסטרטגית (Strategic Planning) ותכנית פעולה התואמים את מטרותיך (התכנון מסתמך בין השאר ובמקרה הצורך על נתוני מחקרים איכותיים וכמותיים).
| |
| − | תכנון מבנה ארגוני של המטה – בליווי שוטף של אנשי המטה המקומיים ובהעמדת פתרונות ייחודיים ובלעדיים לאיתור והנעת בוחרים לפני הבחירות וביום הבחירות.
| |
| − | תכנון מדיה – ניתוח מבוקר של אמצעי התקשורת באזורך תוך חלוקת משאבים עבור פרסום בכל אמצעי והתמקדות יחסי הציבור (P.R.) באמצעים המועדפים.
| |
| − | בניית קמפיין פוליטי והטמעתו – אנו מעסיקים אנשי מקצוע המתמחים בבניית ובניהול קמפיינים פוליטיים ולכן ביכולתנו לתת את הפתרון הטוב ביותר עבורך. צוות המוחות שלנו יעזור לך למצוא את הזהות הייחודית והמבודלת שלך ולתרגמה בצורה בלתי נשכחת כלפי הבוחרים דרך צילומים איכותיים, סלוגן יצירתי , חומר פרסומי ועוד.
| |
| − | ניתוח ובניית מחקרי שוק - מחקרי שוק ( סקרים כמותיים ואיכותניים) הינם אבן דרך לניצחון בבחירות הם יעזרו להיות עם יד על הדופק במהלך הקמפיין ויעזרו להבין מה מבדל אותך ממתחריך. אנו נשאל יחד איתך את השאלות החשובות הללו ונגיע לתשובות אשר ינחו אותנו בניהול ותכנון הקמפיין.
| |
| − | יחסי ציבור (P.R.)- עידן התקשורת הרב ערוצית מטיל על אנשי ציבור מעמסה כבדה בבואם להביא את פעילותם לידיעת הקהל. למעשה, מדובר בתחרות בלתי פוסקת על תשומת ליבו של הציבור. זוהי מטלה קשה, שרבים נכשלים בה, למרות האיכויות שהם נושאים עימם. הסיבה העיקרית היא היעדר נגישות מספקת לכלי התקשורת הרבים הפועלים בישראל.
| |
| − | לנו יש את הידע, הניסיון והיכולת להביא באופן שוטף את פעילותך הציבורית לידיעת ציבור הבוחרים, הן בכלי התקשורת המקומיים והן בארציים.
| |
| − | ניהול משברים - כל קמפיין מאופיין בהתמודדויות עם מצבים קיצוניים. זהו מצב רגיל ונורמאלי המעמיד במבחן מתמיד את יכולתם של מובילי הקמפיין להגיב למצבים דינאמיים המשתנים תכופות . יחד עם זאת, לעיתים נוצרים מצבים קיצוניים מאוד הדורשים התייחסות נקודתית מיוחדת תוך מזעור נזקים ואפילו תוך הפיכת המשבר לנקודת פריצה ויתרון עתידי.
| |
| − | פוסט קמפיין – היום כאשר "100 ימי החסד" לנבחר חדש הם רק בתיאוריה, זקוק כל נבחר חדש להכוונה תקשורתית ויעוץ אסטרטגי בכל מה שנוגע לצעדים ההתחלתיים שלו בתפקיד. החל מבניית הקואליציה וכלה בתכנית עבודה ראשונית. הדעה הציבורית על הנבחר החדש מתגבשת לרוב בימים הראשונים שלו בתפקידו ולכן אנו שמים דגש גם על פעילות הנבחר החדש בימים אלו.
| |
| − | ==שיח פתרונות==
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/ilyan.marshak/posts/10202574766713435? איליאן מרשק (2013), "כאיש מחאה אני חייב להודות שלא הבנתי כראוי את חוליי החברה כשיצאתי למחות נגדן בקיץ 2011".פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 6/12/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :כאיש מחאה אני חייב להודות שלא הבנתי כראוי את חוליי החברה כשיצאתי למחות נגדן בקיץ 2011, כי בדיעבד הבנתי שהמשותף לכל העוולות הוא שמדובר באנשים, בהם הכל מתחיל ובהם זה נגמר.
| |
| − |
| |
| − | :באותו הקיץ כבר הרגשתי כמו כולם שמשהו לא בסדר בארץ, אבל זו גם הייתה תמימות להקשיב לאנשים אחרים בלי לחקור לעומק כשהם מצביעים בהאשמה לעבר הממשלה ודמויות שקל ליפול עליהן.
| |
| − |
| |
| − | :כשהפסקתי לצעוק ולמחות התחלתי לעבוד ליזום לבנות ולייצר מציאויות חדשות למגוון רחב של אנשים קהילות ותרבויות בארץ ומחוצה לה בעזרת הכלים והקשרים שרכשתי במהלך המחאה.
| |
| − |
| |
| − | :אז את הצעקות אני משאיר למי שזה מועיל לו בגיבוש קבוצות עניין חדשות.
| |
| − |
| |
| − | :ומי שהפסיק לצעוק הוא לא מת אלא מרוכז בהמצאת פתרונות ורעיונות שימושיים בפועל.
| |
| − |
| |
| − | :למחאה לא היה ולא יהיה מנהיג אחד כי מדובר בשינוי טוטאלי של חברה שלמה על כל המשתמע מכך ואין איש אחד או קבוצה קטנה יכולה לשקלל את סך הנתנוים המשפיעים כל כל קהילה וקהילה על כל פרט ופרט בכדי לשלוט בהוגנות.
| |
| − |
| |
| − | :במדעים אין חצי עבודה ובטבע אין שליטים, ככה גם במאבקים ופתרונות, עד שהפתרון מושג העמלים לא מפסיקים מלאכתם אלא משנים תצורתם בכדי לשמור על המשכיות העבודה והמשכיות הכח.
| |
| − |
| |
| − | :אז טעיתי שייחסתי חשיבות לדמויות אפילות שמעולם לא פגשתי מלבד על ניירות מוכתמים בדיו להם קוראים עיתונים, קורה, וחובתי היא להעביר את מוסר ההשכל לכל מען דבאי.
| |
| − |
| |
| − | :צעקות ומחאות הן ביטוי לבעיות חמורות שדורשות פתרון, להתמקד בבעיה ובדרכים לפתור אותן יבטיחו שפחות ופחות צעקות יישמעו ברחוב ויותר חיוכים ייראו על פני העוסקים במלאכת הפתרונים.
| |
| − |
| |
| − | :מזון
| |
| − | :מעון
| |
| − | :מלבשו
| |
| − | :מורה
| |
| − | :מרפא
| |
| − |
| |
| − | :לכולם-תמיד.
| |
| − | ==ינואר 2014: הבטחתם תקיימו==
| |
| − | אייבי בנימין על הקושי להוציא את האנשים מהאדישות:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/events/641721819219515/permalink/647177572007273 אייבי בנימין (2014), "כאמור האירוע היה פרטי לחלוטין". פוסט עם אלבום תמונות על קיר אירוע הפגנת "הבטחתם תקיימו", 20/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :כאמור האירוע היה פרטי לחלוטין, אף אחד לא שלח אותנו, או ביקש מאיתנו.
| |
| − | :ההפך היה קשה לרתום אנשים פוליטיים ואישי ציבור למאבק הזה למען העם.
| |
| − |
| |
| − | :לי לא אכפת היה לקבל מימון מכל ארגון ובלבד שלא ישפיע על תוכנו ומהותו.
| |
| − | :אבל אף ארגון לא תרם , אחרי שקיבלנו תרומות מעטות מחברים שאנחנו מכירים. כדי לקיים את ההפגנה היה צורך להשלים כסף מהקהל.
| |
| − | :ככה, בקופסאות נעליים עברנו בין הבאים לככר כדי לשלם לספקים את עלויות הבסיס שלהם, ללא רווח.
| |
| − | :כולם נרתמו בהתנדבות.
| |
| − | :עדיין חסר סכום כסף. אני מקווה שיוותרו לנו בגלל חשיבות הנושא.
| |
| − |
| |
| − | :אני מאמין שרק הפקה בסדר גודל מכובד יכולה הייתה למשוך אנשים לככר.
| |
| − | :רק שורה ארוכה של נואמים מכובדים ופרסום מאסיבי היה מנפץ את הייאוש.
| |
| − |
| |
| − | :העיתונות לא שיתפה פעולה, לא ניתן היה כמעט להשחיל מילה בתקשורת לפני ההפגנה וכך מיליונים לא ראו את האיוונט, ולא שמעו אודות ההפגנה.
| |
| − | :מלבד דה מרקר וערוץ 1 שהסכימו לכתוב על זה . הערוצים והעיתונים המסחריים התעלמו בכוונה .
| |
| − | :אם היה לנו כסף, היינו עושים מודעות ענק בעיתונים.
| |
| − | :אבל יש גבול גם ליכולות שלנו, ועדיין יש במה להתגאות.
| |
| − | :הלוואי ורבים כמונו ייקחו את היוזמה לידיים., אפשר להגיע לציבור , אפילו ברכבים עם מגפונים שיוציאו אנשים מהבתים, כמו אצל החרדים...העם קורס, אין זמן.
| |
| − |
| |
| − | יוס ברוך על פעולת הלא נחמדים:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10151857071337539 יוס ברוך (2014), "מחאה זה לא מענין. מהפכה זה מענין.". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 19/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :מחאה זה לא מענין. מהפכה זה מענין.
| |
| − | :רפורמה זה לא מענין. שינוי כיוון ראדיקלי כן.
| |
| − | :2011 מתה. גם 2012 ו-2013. הפגנות ממושטרות עם שירים וקומבאיה וחברת אבטחה קבלנית שעובדיה עומדים מסביב לבמה ומקבלים שכר מינימום זה הדבר הכי שמרני משעמם ולא אפקטיבי שיש.
| |
| − | :יש מסגרות שצריך לפרק. ואי אפשר לפרק אותן באהבה וחיבוקים, רק בכח. קשרי הון ושלטון אפשר לפרק רק על ידי חשיפת האמת ושליחת המושחתים לכלא לשנים ארוכות. מעבידים נצלנים מבינים רק כח של ועדי עובדים. פוליטיקאים מושחתים אפשר לגרש רק על ידי התפקדות המונית. טרמפיסטים אפשר לגרש רק בעליה נועזת על במות מזויפות, ופירוק הנסיון למשטר את זכות המחאה והזעם, להסליל אותו לכדי חוויה מוגדרת מראש, הצגה עם תפקידים קבועים, היפים והרהוטים מאחורי המקרופון, האספסוף מוחא כפיים על האספלט שמול הבמה.
| |
| − | :נכון שהלא נחמדים נפלו על אילן גלאון שהוא אחד מחברי הכנסת הכי חברתיים שיש. תקלה. אבל הם היו סופר מדויקים בכעס שלהם - המיחזור הזה של 2011 לא מענין אף אחד, לא בתקשורת ולא בציבור, ובצדק.
| |
| − | :אני אוהב את הלא נחמדים. אחד אחד אני אוהב אותם. כי ככה בדיוק צריך להיות. לא נחמדים לאלה שזורקים משפחות מהבתים. לא נחמדים לאלה שמחוללים עוני. לא נחמדים לחברי כנסת. לא נחמדים למשטר. לא נחמדים לשיטה. לא נחמדים לאכזריים. כי מי שמתנחמד לאכזרים, סופו שמתאכזר לנחמדים.
| |
| − | :ולכם, שקוראים לעצמכם שמאלנים, שמדברים על צדק חברתי ושלום, אבל לא מוכנים לשלם עבורו מחירים, לכם, השקועים בביצת העסקנות האימפוטנטית, המכורים לאשלית ההשפעה, שאפשר לקנות אתכם בטפיחה זולה על השכם של פוליטיקאי תורן, או בראיון בטלוויזיה, או בקצת אבק סלבריטאים - לכם אני מבטיח להיות לא נחמד ולא מעובד, ולשים זין על מפלגות שימור הסדר שלכם על מנהיגיהן המהוללים.
| |
| − | :לא נחמדים ולא מרוסנים.
| |
| − | :צדק צדק נרדוף.
| |
| − |
| |
| − | ובתגובה, [https://www.facebook.com/terzis/posts/10151857071337539?comment_id=29104162&offset=0&total_comments=74 אדם מתן מצטט שם את הביטלס]:
| |
| − | :You say you want a revolution
| |
| − | :Well you know
| |
| − | :We all want to change the world
| |
| − | :You tell me that it's evolution
| |
| − | :Well you know
| |
| − | :We all want to change the world
| |
| − | :But when you talk about destruction
| |
| − | :Don't you know you can count me out
| |
| − |
| |
| − | http://www.youtube.com/watch?v=tH9zG28GQEg
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/hemi.shturman/posts/10152116362208898 חמי שטורמן (2014), "התמונות מהכיכר נתנו לי בעיטה בבטן", פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 19/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :התמונות מהכיכר נתנו לי בעיטה בבטן.
| |
| − | :לא ציפיתי שיהיה אחרת ובכל זאת כמו כל בעיטה, זה כואב.
| |
| − |
| |
| − | :בעיניי ההפגנות מיצו את עצמן מזמן ובוודאי אלו בעלות הגוון הפוליטי.
| |
| − |
| |
| − | :עכשיו הזמן לייצר אלטרנטיבה אזרחית ארצית רחבה. התארגנות בדרך לתנועה.
| |
| − | תנועה שבבוא היום תהפוך למפלגה חברתית כלכלית שתהווה אלטרנטיבה לממשלת התאגידים.
| |
| − |
| |
| − | :ההתארגנות חייבת להיות בעלת בסיס רחב וארוך טווח ולא במקלדת אלא בשטח ! מבית לבית, מבית ספר לבית ספר ומעיר לעיר.
| |
| − |
| |
| − | :להגיע אל האנשים לתת להם את המידע הכלים וההבנה איך עובדת השיטה שגוזלת מהם את עתידם. הבנה שתוציא אותם מערוצי הטלוויזיה המסחריים המסממים ומהקניונים אל המרחב הציבורי, לדבר זה עם זה ברחוב בשכונה ובקהילה ולפעול יחד.
| |
| − |
| |
| − | :לעורר שיח, לזהות מוקדי פעולה באזורים שונים בעלי תכני מאבק דומים (מנהל תקין, שקיפות, דיור ציבורי, רווחה, צרכנות יוקר מחיה ועוד) ולחבר בינהם ליצירת רשת.
| |
| − |
| |
| − | :לגייס מערכי התנדבות, להקים מרכזי תמיכה הסברה תיאום פעולות והכשרה.
| |
| − |
| |
| − | :הגיע הזמן להקים תשתית ארצית עתירת מוקדים גאוגרפיים והנהגה.
| |
| − |
| |
| − | :הגיע הזמן !
| |
| − |
| |
| − | ועונה לו [https://www.facebook.com/hemi.shturman/posts/10152116362208898?comment_id=30138112&offset=0&total_comments=43 יהודה צוקרמן (שם)]:
| |
| − | :צפיתי אף אני בחלק מהשידור של הארוע, כן זה היה ארוע, ברור לי שהציבור עייף מחברי כנסת, הם מסמלים עבורו את המערכת הרקובה הקיימת, למרות הבודדים שכן טובים ושרובם היו אמש בין הדוברים, ברור שחייבים להתרחק מכל דבר מפלג (ימין שמאל, דתיים חילוניים וכו...), שעת יצירת האלטרנטיבות כבר כאן, וחייבים להמשיך בה, אתמול לא היתה דמוקרטיה בארוע, ואני חושב שחלק מהדרך החדשה, חייבת להכיל בתוכה דמוקרטיה , אישית לא מאמין שהשינוי יבוא מהכנסת ,השינוי יבוא מקביעת עובדות חדשות בחיים שלנו בשטח עצמו, ייתכן והפוליטיקאים יתישרו לפי הדברים שנביא. ברור שממסד הקיים כולל חברי הכנסת שלו יעשו הכל לשמר את המצב הקיים.
| |
| − |
| |
| − | ולעומתם, דורון טירקל וליאור קיי מציגים קו שונה. [https://www.facebook.com/hemi.shturman/posts/10152116362208898?comment_id=30139239&offset=0&total_comments=43 ליאור קיי (שם)]:
| |
| − | :הטעות הבסיסית היא שאין דבר כזה "קואליציה של אינדיבידואלים- יחידים", התפיסה הליברלית של אנטי מפלגות ואנטי ארגונים והתאגדויות משרתת את ביבי וממשלתו האנטי חברתית . רק חזית של מפלגות, ארגונים ועמותות שחברים בהם אזרחים ופועלים תוכל לייצר שינוי חברתי ומהפכה.
| |
| − |
| |
| − | ו[https://www.facebook.com/hemi.shturman/posts/10152116362208898?comment_id=30137111&offset=0&total_comments=43 דורון טל-טירקל (שם)]:
| |
| − | :כולם צודקים ובכל זאת...
| |
| − |
| |
| − | :התמונות מהכיכר לא שינו את דעתי ולא נתנו לי בעיטה בבטן.
| |
| − |
| |
| − | :היו חברים שהתלהבו ונסעו לשם ומצד שני היו חברים שחשבו שזה מיותר. זה לא מפריע לנו להמשיך לעבוד ביחד
| |
| − |
| |
| − | :כשנתיים וחצי אנו מנסים לייצר אלטרנטיבה אזרחית ארצית רחבה. כידוע לא הרבה אנשים יכולים לרוץ מרתון פיזי. כך גם לא הרבה אנשים מסוגלים לפעול באופן רציף ברשת האזרחית כפי שהולכת ונבניית על ידינו. זה לא אומר שהם לא יכולים לבוא ולעודד. איני בטוח שבבוא היום הרשת האזרחית שלנו תהפוך למפלגה חברתית כלכלית. בחזוני אני רואה אותנו כרשת אזרחית שתשאר לעולם ועד "כלב שמירה" - ישות מאזנת לשלטון הריכוזי. לדעתי לא ניתן להפוך לחלוטין סדרי בראשית ומי שמפנטז על כך סופו שיתבדה.
| |
| − |
| |
| − | :אין ספק שהמקלדת והכיכר חייבים להשלים זה את זה ולעבוד זה עם זה בהרמוניה. אמש ראינו שזה עדיין לא קורה במידה שהיינו רוצים. מצד שני לרצות מהפכה כאן ועכשיו זה נאיבי ולא מציאותי.
| |
| − |
| |
| − | :כן, צריך להגיע לעוד ועוד אנשים. כן צריך לפרסם את המידע. כן צריך לפתח ולהעביר הלאה את הכלים וההבנה, איך עובדת השיטה שגזלה ועדיין גוזלת מרוב האנשים את עתידם. הבנה שתוציא אותם מערוצי הטלוויזיה המסחריים המסממים ומהקניונים אל המרחב הציבורי, לדבר זה עם זה ברחוב בשכונה ובקהילה ולפעול יחד.
| |
| − |
| |
| − | :כן, מן הראוי לעורר שיח ציבורי רחב, לזהות מוקדי פעולה באזורים שונים בעלי תכני מאבק דומים (מנהל תקין, שקיפות, דיור ציבורי, רווחה, צרכנות יוקר מחיה ועוד) ולחבר בינהם ליצירת רשת.
| |
| − |
| |
| − | :כן, לגייס מערכי התנדבות, להקים מרכזי תמיכה הסברה תיאום פעולות והכשרה.
| |
| − |
| |
| − | :כן, צריך לחזק תשתית ארצית עתירת מוקדים גאוגרפיים והנהגה.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | בשירשור אחר של אותו דיון, מצטרפת [https://www.facebook.com/groups/mishmarreg/permalink/578847778852228/?comment_id=578931055510567&offset=0&total_comments=4 יעל רמון] לאותו הקול:
| |
| − | :מה שבאמת חייבים לעשות, זה ליצור פלטפורמה מאוחדת של כל התנועות הקטנות ולייצר שיטה אלטרנטיבית שתורכב מכל ההיבטים השונים האלו (שינוי מוניטרי/כלכלה אמיתית/משמר חברתי/אושר...) כל אחד מהארגונים האלו תוקף חלק מהבעיה, אבל אף אחד לא מייצר אלטרנטיבה כוללת ומקיפה. אני חושבת שיחד, הם נוגעים ברובם המכריע של הכשלים ויכולים להביא פתרון בכמה רבדים. מעניין אם יש אפשרות ליצור "איגוד מוחות וכוחות" כזה.
| |
| − |
| |
| − | עודד רוזן מסביר מדוע לדעתו ההפגנה תהיה קטנה - כי אין "דובר" להפגנה והיא חוקית (מודל:
| |
| − | חוקי+דובר=הצלחה,
| |
| − | לאחוקי+דובר=הצלחה,
| |
| − | חוקי+חסרדובר=כישלוןודאי,
| |
| − | לאחוקי+חסרדובר=סבירשכישלון)
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/hemi.shturman/posts/10152111167963898?comment_id=30114695&offset=0&total_comments=50 עודד רוזן (2014), "צריך לחשוב מה בעצם המטרה שנשיג". תגובית בשירשור על הקיר של חמי שטורמן, 17/1/2014. נדלה בתאריך 21/1/2014]
| |
| − | :בכל פעם שאנחנו עושים משהו צריך לחשוב מה בעצם המטרה שנשיג.
| |
| − | :(בעצם זה צריך להיות הפוך - צריך קודם כל להבין מה המטרה, וממנה לגזור פעילות או רשימת פעילויות שצריך לעשות כדי להשיג את המטרה, אבל זה כבר למתקדמים מה שנקרא).
| |
| − | :בקיצור, מה שאני מנסה להגיד כאן, זה שיותר חשוב לי הקשר בין המעשה לבין המטרה שלו, מאשר כמה אנשים עשו אטנדינג, או כמה ריבים יש מאחורי האירוע. אם הבנתי נכון, המטרה כאן היא מצד אחד להחיות מחדש רוח מחאה ברחובות הערים, ומצד שני לפאר ולרומם (בצדק) את הארגונים שקמו בעקבות המחאה ונותנים בראש עד לימינו אנו.
| |
| − | :הפגנות חוקיות יכולות להיות אפקטיביות אך ורק אם הן גדולות במיוחד (ואז מגיעות לתקשורת ומדברות לא רק למי שהגיע אליהן), או אם יש בהן איזה עוקץ מסוג אחר (ואז הן מגיעות לתקשורת ושוב - מדברות לא רק למי שהגיע אליהן). בכל מקרה אחד התפקידים החשובים באירועים כאלו הוא הדובר/ת - מי שעומד/ת בקשר עם אמצעי התקשורת, חופר/ת להן, מביא/ה אותן לשטח, מסביר/ה להן למה יש כאן אייטם. צר לי להגיד שלדעתי תהיה הפגנה קטנה, שלא תזכה להמון רעש תקשורתי, ולכן לא תשיג את המטרות שהזכרתי למעלה.
| |
| − | :בהפגנות לא חוקיות, לעומת זאת, איפה שחוסמים כבישים ועושים בלאגן, יש פחות חשיבות לכמות האנשים שמגיעים, אבל גם בהן צריך איש/אשת יח"צ שיעשו עבודה - אחרת זה יכול לעבור בשקט מדי.
| |
| − | :אני לא מאמין סתם ב'לבוא להפגנה כי יש'. אם זה מה שאעשה, אצא מהבית המון פעמים בשנה, בלי שזה יהיה אפקטיבי. תכלס, לזמן שלי יש משמעות, ואני (וכל אחד אחר) יכול להשקיע אותו בלתכנן פעילות אפקטיבית באמת, להשקיע אותו איפה שהוא באמת חשוב. יכול להיות שאבחר ללכת להפגנה כזו או אחרת - אבל רק אם אני יודע שזה באמת הדבר הכי מועיל שאני יכול לעשות כרגע.
| |
| − | :לפעמים, יש לציין, לבוא להפגנה גם אם היא לא הכי מועילה בעולם - יכול להיות סבבה אם אני משתמש בהגעה שלי ככלי לפגוש אנשים, לפרגן למארגנים וכן הלאה.
| |
| − |
| |
| − | :בקיצור, לא סתם לעשות את הדבר הראשון שקופץ (יש הפגנה! בואו!!) אלא להבין למה.
| |
| − |
| |
| − | :ודרך אגב, אם הייתי בוחר ללכת להפגנה, הייתי מנסה לברר עם המארגנים על ההכנות התקשורתיות שהם עשו. הייתי מסייע להם להרים רעש תקשורתי, בעיקר כשצפויים יחסית מעט אנשים. הייתי במקרה הצורך מחבר להם אנשים שיודעים לעשות זאת היטב (ואולי זה בכלל כבר קורה? לא יודע). בקיצור הייתי דואג לאפקטיביות של האירוע מבחינת הציבור, כדי שהוא אכן ישיג את המטרות שצויינו.
| |
| − | :ועם זאת, לדעתי הפגנה שכזו זה הכי חורף 2011. אני לא מחפש ציבור שיילך אחריי - אני מחפש להיות ציבור. לעשות ולא למחות. לקדם ולא לדרוש. להרים פרוייקטים שיקדמו את השקיפות השלטונית, את הדמוקרטיה, את השוויון. פרוייקטים שיתנו לאנשים תקווה וסיכוי.
| |
| − | :גם אוסף פרוייקטים קטנים שכל אחד מאיתנו ירים בעצמו, יכול להשפיע על אנשים הרבה יותר מאשר סדרת הפגנות כזו או אחרת.
| |
| − | :חוצמזה שעל מלא פרוייקטים קטנים יש פחות סיכוי שאל"ג או דפני ישתלטו :-)
| |
| − |
| |
| − | :רציתי גם להוסיף שדיברתי הרבה על החשיבות של לעורר את התקשורת - אבל לא אמרתי שחשוב הרבה יותר לבוא עם מסרים סופר-מדוייקים, ולא רבים במיוחד. ושאני מחשיב את התקשורת בעיקר כי היא הדרך המרכזית להגיע לציבור (לא, פייסבוק זו לא הדרך היחידה).
| |
| − | :הפגנה 'על הכל' היא פשוט כבר לא משהו שעובד. הרבה יותר שווה, לדעתי, היה לתפוס חוק או תיקון
| |
| − | ==שיח זכויות==
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/barak.cohen.560/posts/10201321294342882 ברק כהן (2014), "רשמים מכנס ״כבוד האדם״". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 22/1/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :חזרתי מהתכנסות בת יומיים שערך ״המכון הישראלי לדמוקרטיה״. כנס שנועד לחלץ, מתוך בירור ושיח ישיר בין המשתתפים, את תחילתה של מגילת זכויות בדבר ״כבוד האדם״. 200 משתתפים. השאיפה גם הייתה שישתקף ייצוג מכל קהילה בחברה בה אנחנו חיים.
| |
| − |
| |
| − | :ההסתייגויות :
| |
| − | :לכנס הגעתי מראש בערבון מוגבל. ״המכון הישראלי לדמוקרטיה״ הוא גוף ציוני עתיר מימון, שמזריק במשך כל שנות פעילותו שיח חוקתי עתיק וחסר כל תוקף. המדינה שלהם עומדת כנקודת מוצא והאידאולוגיה הלאומית עומדת כנתון. המאמץ שלהם הוא להיות ״כמה שיותר דמוקרטיים, תחת הנחת יסוד של רעיון אנטי דמוקרטי״. בוודאי שעלי הנחות יסוד אלה לא מקובלות. הן מדללות קהילות שלמות מראש, ובעיקר את הפלסטינים על עניינם ואת החרדים הלא ציונים על עניינם. גם דמוקרטים לא ציונים מסתייגים מראש, ובצדק.
| |
| − |
| |
| − | :החשיבות :
| |
| − | :1. זאת הפעם הראשונה (שאני מכיר) שגוף ציוני מכיר בכך שהמנדט לניסוח עקרונות היסוד של החיים המשותפים בארץ, נתון בידי בני האדם והקהילות החיות החברה. הפקעת המנדט מידי הפרלמנט, תוך נטילת אחריות אישית מצד אזרחיות ואזרחים היא ניסיון חלוצי. אנחנו, כקבוצת פעילים שניסחה פרוגרמה לכינון חוקה, בוודאי מניחים שחוקה בעלת תוקף, היא רק זאת שנוצרת מתוך החברה, ולא זאת שמוסד משטרי מנחית על החברה.
| |
| − |
| |
| − | :2. אכן, ההתקבצות לא הייתה שלמה, ועל כך קיימת הסתייגות, אבל עדיין בתור מהלך ניסיוני ראשוני, לקבץ 200 משתתפים ומשתתפות, מבלי שנראית איזו אחידות כלל, מדובר בהישג משמעותי. חרדיות, פלסטינים, נכות, מזרחים, קשישות, חילונים, צעירות ועוד. נראה בהחלט מאמץ כנה לשקף את מגוון הרצונות וצורות החיים בארץ.
| |
| − |
| |
| − | :3. רוב המשתתפות והמשתתפים לא היו פעילים או משפטנים, בוודאי לא ״נרקומנים״ של חוקה. למעט חריגים כמוני, רוב המשתתפים כמו נאספו מהארץ באקראי. הוכח שוב, שאין ב״בורות משפטית״, כדי למנוע את הבירור הענייני ואת הרצונות היסודיים המוכרים, בדבר חירות, שוויון, סובלנות, הדדיות ואחריות לקהילה. בירור כנה ופתוח, הוכח, מעמיד את האדם במערומיו כאדם. עם כל ״הפחד״ שמי שלא מודע או ״לא יודע״, עלול להעמיד איזה ״חוזה חברתי״ חדש מסוכן, או רדוד, או זהה למציאות הקיימת, הרי שהתוצאה הייתה חיובית. חולצה מגילת זכויות, שאפילו אינה מדוייקת או מזוקקת, בוודאי מהווה ראשיתה של מגילת זכויות לאדם החי בארץ.
| |
| − |
| |
| − | :4. הוכח שוב, שאין כמו מגע ישיר, בלתי אמצעי, בין בני אדם החיים וחיות בארץ, כדי לסדוק את חומות הבטון שהקים המשטר בעמל ובתחכום רב, במשך 65 שנות שלטון. ״ישנה תחושה שמקבלי ההחלטות נהנים ממציאות של הפרדה בין הקהילות״, אלה משפטים שרצו בצורה טבעית - ולא מפי.
| |
| − |
| |
| − | :5. ברמה האישית, גם היה לי מעניין לראות איך כמעט מכל קהילה מצאתי גם את הקשר הישיר. זה חבר של ההוא מאוהדי ביתר. אחד החרדים בכלל מתנדב ב״משמר החברתי״ ומכיר את בועז רקוץ. הבדואי מרהט שגר בלהבים, מכיר את השייח סייח ובנו עזיז מאל עראקיב והמנחים מכרים מהפייסבוק. גם מוטסים, חברי, שהוא מהפעילים המרכזיים במאבק מבקשי המקלט היה שם.
| |
| − |
| |
| − | :6. ואולי הדבר החשוב ביותר, הוא שמצאתי עוד שותפות פוטנציאליות להמשך פעילות בירור הערכים והעקרונות לחיים המשותפים בארץ. בירור מתוך דיאלוג פתוח, כנה ואמיץ.
| |
| − |
| |
| − | :7. לסיכום, חוויית בירור הערכים והעקרונות בידי התקבצות רבת משתתפים, הוכיחה שוב, כי ראוי לתת אמון ביושבי וביושבות הארץ - ככל שייתנו הם והן אמון בעצמן. אם יתפוס כל אדם את עצמו, כחוליה מכוננת בעלת חשיבות בתהליך יצירת חברה חדשה, דמוקרטית. זה בכלל לא משנה שמטרת ״המכון הישראלי לדמוקרטיה״ שונה מזאת שהעמדתי אני לעצמי. קיומו של הבירור בידי בני האדם עצמם, עשוי להניע תהליך עצמאי, שיתנער ויתפשט הרבה אל מעבר למארגני הכנס, ואולי, בע״ה, גם מעבר ל״מדינת ישראל ומוסדותיה״.
| |
| − | ==פברואר 2014==
| |
| − | ===אתיקת השתתפות בהפגנה?===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/events/733429610013987/permalink/733629106660704 אמיר שיפרמן (2014), "הוראות השתתפות במחאה". פוסט על קיר האירוע "א' זה אבא - אבא עושה מהפכה - שרת המשפטים.", 13/2/2014. נדלה ב18/2/2014]
| |
| − | :הוראות השתתפות במחאה:
| |
| − | :חברים יקרים, אנא קראו את הקווים המנחים הבאים ופעלו לפיהם בזמן המחאה, המטרה שלנו היא להשיג אפקטיביות מקסימלית מהפעולה ולכן נדרש שיתוף הפעולה שלכם.
| |
| − |
| |
| − | :1. להגיע בזמן שנקבע ולעזור לאחרים להגיע, כמה שיותר אנשים יגיעו ככה נקבל יותר התייחסות, מי שמגיע עם רכב ויש לו מקום לאחרים שיפרסם זאת פה. המחאה שלנו לא נוגעת רק לאבות גרושים, היא נוגעת גם לאמהות, סבים וסבתות, בני זוג ובני משפחה אחרים שנפגעו כתוצאה מהתפרקות המשפחה, תדאגו להביא גם אותם, חשוב שיראו את כולם במחאה.
| |
| − |
| |
| − | :2. התגודדות ושיחות על מצבכם אפשר לעשות בפייסבוק, אם בחרתם להגיע למחאה תמלאו את תפקידכם
| |
| − |
| |
| − | :3. גם אם אין תקשורת במקום צאו מנקודת הנחה שאתם מצולמים, מספיק טמבל אחד שיצעק איזה שטות ויהרוס לכולם, לכן חשוב שתבינו את המסרים לפני שאתם מגיעים
| |
| − |
| |
| − | :4. רעש חשוב מאוד אבל יכול גם להשקיט את המסרים שלנו, נא להישמע להוראות המפעילים במקום, מידי פעם תידרשו לשקט כדי שהמסרים יעברו
| |
| − |
| |
| − | :5. אם השרה יוצאת החוצה, לא מתנפלים !, אני חוזר ואומר, לא מתנפלים, אף אחד לא יפתור את הבעיות שלכם ברחוב, יש לתנועה דוברים מסודרים עם מסרים מסודרים, אם יהיה סדר, קולם ישמע והמסר יעבור, אם כולם יתנפלו - היא לא תשמע כלום.
| |
| − |
| |
| − | :6. במידה ויש תקשורת במקום ואתם מתבקשים להתראיין עדיף שתפנו אותם לדוברים, במידה ואתם בוחרים לדבר בעצמכם לא לשכוח את המסרים שלנו ולא לפול למלכודות, אם אתם לא בטוחים בעצמכם תעבירו את השרביט הלאה.
| |
| − |
| |
| − | :7. שמרו על הניקיון, נקו אחריכם ואל תגרמו לנזקים, תשמרו על התדמית של כולנו ואל תתנו לצד השני להסיט את הדיון למחוזות אחרים.
| |
| − |
| |
| − | :8. שיהיה לכולנו בהצלחה, זה הוא אירוע המהפכה של הילדים של כולנו !
| |
| − | ===מי זה העם ומה הוא דורש > דורש מעורבות בהחלטות===
| |
| − | ;[http://education-cities.com/he/שותפים יעקב הכט (2011), "שותפים". בלוג "ערי חינוך", אוגוסט 2011. נדלה]
| |
| − | * וגם חלוזין דברת על התחריר
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ===מעבר מפירמידה לרשת - שינוי פרדיגמה - בחינוך דמוקרטי===
| |
| − |
| |
| − | ;[http://education-cities.com/he/בזמן-המהפכה יעקב הכט (2012), "בזמן המהפיכה". בלוג "ערי חינוך", פברואר 2012. נדלה]
| |
| − |
| |
| − | ===דמוקרטיה אקטיביסטית===
| |
| − | http://opr8.org/node/75 על חינוך דמוקרטי
| |
| − |
| |
| − | http://opr8.org/node/68 קיימות מעגלי הקהילה בזמן יצירת הסכמי קבע ויישויות משפטיות
| |
| − |
| |
| − | http://opr8.org/node/48 לעזור לקבוצה נובטת
| |
| − |
| |
| − | http://opr8.org/node/55 דמוקרטיה אקטיביסטית לקהילות בעלות צרכים שונים
| |
| − | ===רשימת הלאמות כושלות===
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/YuvalKATEF/posts/647828165283368 הלאמות כושלות
| |
| − |
| |
| − | ===ממטיקה - להצליח לראות את התבניות של שדה הדיכוי===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151683808007834&set=a.10150951172067834.436552.602782833 דני רייזר (2013), "המחשב ואני, כלכלה, חברה וממטיקה". פוסט עם תמונה על הקיר האישי, 24/7/2013. נדלה ב21/2/2014]
| |
| − | :אני רואה עדיין, כל הזמן, את הרובד הממטי של הדברים. אני רואה את הממים הנפוצים בחברה, אלו שמקבעים את המצב, שמשאירים את מרבית האנשים במרוץ המטורף, שמונע מהם לממש את הפוטנציאל המלא שלהם בחייהם החד פעמיים, אני רואה את הממטיקה של אדוני השלטון ובעלי ההון, אני רואה כיצד הם דואגים, בין אם במודע ובין אם לא, לשמר את הממים האלה בחברה, דרך מערכות כמו החינוך והתקשורת, אני רואה כיצד הם נלחמים, באופן ממטי, בכל הממים שמתנגשים ומערערים את היסודות של הממפלקס הקפיטליסטי, המיינסטרימי השולט. אני רואה את כל הדברים האלה כל הזמן ובכל מקום, במשך הרבה שנים.
| |
| − |
| |
| − | :[...]
| |
| − |
| |
| − | :הרעיון להפוך את העיסוק בממטיקה למקצוע, קיים אצלי כבר שנים רבות. כתבתי אינספור תכניות לשיעורים וסדנאות בנושא וחשבתי גם על אפשרות של מתן ייעוץ אישי לאנשים, תוך שימוש בכלי החשיבה ובנקודת המבט של הממטיקה. במשך הרבה שנים הרגשתי שאיני בשל עדיין והתכניות האלה כולם נשארו במגירה. בינתיים התקדמתי בתחום העריכה ולמרות שידעתי שזהו אינו היעוד שלי בחיים, לא היה אכפת לי להתפרנס מזה ולעסוק ביעוד והגשמה בשעות הפנאי. למזלי, הודות לתעריף הגבוה יחסית פר שעה שהתרגלתי להרוויח בעריכה, נשארו לי מספיק שעות כאלה.
| |
| − |
| |
| − | :אולם, מאחר שפרנסה בתחום העריכה אני כאמור מתקשה כעת למצוא וכן, לאור העובדה שאני עוד מעט בן 40 ומרגיש כבר זמן רב בשל מספיק ומגובש מספיק והרי חיים רק פעם אחת וכרגע אין לי בעצם שום דבר להפסיד, החלטתי שבמקביל להמשך חיפוש עבודה בעריכה, אתחיל להציע גם שירותי יעוץ ממטי בינתחומי ושיעורים פרטיים להרחבת האופקים. הודעתי על כך לראשונה בסטטוס כאן אתמול ובקרוב מאד אפרט על כך עוד, בהיבטים הפרקטיים.
| |
| − |
| |
| − | :מצחיק שהממטיקה המיינסטרימית היא כזו, שיוצא שאם אני אלך לעבוד באיזו עבודה כללית משעממת, בשירות לקוחות של חברת תקשורת, או במכירת מנויים לאיזה עיתון, אני אחשב ל-"נורמלי", שהרי העבודה היא ערך עליון ואין עבודה שאין בה ערך וכו', מצד שני, אם אני טוען שאני מבין לעומק, מה הם הדברים שאותם אני באמת יכול, רוצה ויודע לתת לאנשים ולחברה ומאמין שהערך האמיתי שאני מספק לקהילה המורחבת שסביבי, יהיה אינסופית יותר גדול כשאעסוק בדברים אלו, מאשר נניח במכירת מנויים ל-"מעריב" מחד, או בעריכת סרטוני תדמית לבנק לאומי מאידך, אז הרבה אנשים יגידו אולי שאני "לא נורמלי". “מה זה בכלל 'יעוץ ממטי'?” הם ישאלו. “אתה לא יכול פשוט להמציא לעצמך מקצוע!” יטענו בתוקף. "אבל אין לך אפיל תואר!" יגידו חלק. אך כמובן שלהשקפתי, הממטיקה המיינסטרימית עצמה, היא לא ממש נורמלית בשום צורה ובטח שאינה הרמונית.
| |
| − | ===עתיד כלכלי - רוב המגיבים מצפים שהמדינות ישמטו את חובותיהן===
| |
| − | http://www.themarker.com/mobile/1.2207377
| |
| − | ===שיר של זאב זינרייך מתמצת את המצב בישראל===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/zeev.zinreich/posts/10202668733713789 זאב זינרייך (2014), "ללא כותרת". פוסט על הקיר האישי, 22/2/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :מדינה: ישראל
| |
| − |
| |
| − | :סיסמא: ציונות
| |
| − |
| |
| − | :ניכוס: יהדות
| |
| − |
| |
| − | :שפה: עברית
| |
| − |
| |
| − | :שקר: דמוקרטיה
| |
| − |
| |
| − | :אמת: חונטת הון-שלטון, מאפיה, ארגון פשע, דיקטטורה, אוליגרכיה, קלפטוקרטיה, פלוטוקרטיה, אתנוקרטיה
| |
| − |
| |
| − | :אידיאולוגיה ומטרה: כסף, כוח, שליטה
| |
| − |
| |
| − | :דרך ואמצעים: לאומנות, בדלנות, הפרד ומשול, סימום, טשטוש תודעה, תעמולה, הפחדה
| |
| − |
| |
| − | :השראה: קפיטליזם, פאשיזם
| |
| − |
| |
| − | :פרקטיקה: כיבוש, נישול, קולוניאליזם, אפרטהייד, דיכוי כלכלי
| |
| − |
| |
| − | :כלים: צבא, משטרה, מערכת שפיטה, בנקים, הוצאה לפועל, ביטוח לאומי, משרד רווחה, שכירי חרב
| |
| − |
| |
| − | :תוצאה: עוני, הזנחה, ניצול, התעללות, אדנות, עבדות, כליאה, הרג, מוות
| |
| − |
| |
| − | :ישראל 2014
| |
| − | :המשטר
| |
| − | ===מתוך הדף של תנועת אחדות===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/unityahdut/posts/10201440627885719?stream_ref=10 ממסמכים שנחשפו לאחרונה עולה שבין השנים 2005-2007, כרתו אט אט החברות אפל, גוגל, אינטל, אדובי, אינטוויט ופיקסר ברית, שבמסגרתה קיימו מאמץ מתואם לדחוק את שכר עובדיהן מטה. ]
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/unityahdut/photos/a.274748132550379.75341.274324392592753/754722734552914/?type=1&stream_ref=10 תמונה שמציגה את האירונה בדמוקרטיה לא השתתפותית]
| |
| − | ;[http://mevakerhamedina.blogspot.co.il/2012/02/blog-post_794.html חשובפשע (?), "אנרכיסטים מכריזים מהפכות, לא מלחמות"]
| |
| − | :''היזהרו ממאבקים''. מספר לא מבוטל של פעילים רדיקלים מעסיק עצמו בעשייה פוליטית רק משום שהידע שלו רב במלאכת ההתנגדות - ואפסי בכל שאר התחומים. הוא הופך כל סוג של תקשורת לעימות בין כוחות החושך והאור, מקשיח עמדות ומותח קווים אדומים, עד שבסופו של דבר הוא אכן ניצב, לבדו, מול העולם כולו. עבור מי שחפצים להיות מתסיסים מקצועיים זוהי באמת דרך מוצלחת להפיח חיים בקריירה שלהם, אולם אין כאן הצלחה כלשהי מלבד "התססתם" של אנשים במובן הצר והטפל ביותר של המונח. רובם פשוט יפסיקו להקדיש לך את תשומת לבם - שהרי, למי מאתנו אין כבר די והותר מתחים, עוינות ותוקפנות בחייו גם ככה?
| |
| − |
| |
| − | :לנצח יהיו מלחמות הממתינות למי שיילחמו בהן – נגד, נגד, נגד. לקיחת חלק במאבקים הללו מנציחה את הקוטביות שמולידה אותם. אנרכיסטים מפיגים את תוקפם של מאבקים על ידי התעלות מעל ליריבויות. זוהי מהפכה.
| |
| − |
| |
| − | :מוטב לא להצטרף לעימותים בתנאים שלהם, ובכך להפוך לכלי הנשלט בידי הדפוסים שמאפיינים אותם. הגדר-מחדש ושנה את תנאיי העימות – מ"דמוקרטיה נגד טרור", לדוגמה, ועד "חירות נגד כוח"! מצא דרכים לגרום להנחות-יסוד לחתור תחת אושיותיהן שלהן, לקרב בין אנשים בדרכים שנראות בלתי-אפשריות, לערער את מבנה המאבק כולו.
| |
| − | ==מרץ 2014==
| |
| − | *[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=690070427693592&set=a.295107893856516.76903.295104730523499&type=1 דב חנין על הפנאי בישראל ביחס לשאר העולם]
| |
| − | ===70 פנים לצדק - אל תהיה צודק, היי אשת שלום===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151854822109226 ברוך אורן (2013), "מתי כדאי לוותר על הצדק כדי להיות חכם". פוסט על הקיר האישי, 6/12/2013. נדלה ב2/3/2014]
| |
| − | :החיים מזמנים לי שיעור בנושא: מתי כדאי לוותר על הצדק כדי להיות חכם. מתי כדאי לשחרר את האתיקה שלי ואת מה שהלב שלי מרגיש שהוא אמת ונכון - ולהרשות לעצמי לרחף ביצירתיות שתאפשר לי לברוא מחדש את הפרמטרים של המשוואה, להגדיר מחדש את המושגים ואת הבעיה - ולהפוך אויב לאוהב.
| |
| − |
| |
| − | Ambassador Dan Shapiro
| |
| − | We will not likely see the likes of Nelson Mandela again," the President said. "So it falls to us as best we can to forward the example that he set: to make decisions guided not by hate, but by love; to never discount the difference that one person can make; to strive for a future that is worthy of his sacrifice."
| |
| − |
| |
| − | Hanny Klarenfeld
| |
| − | תקרא בודהיזם טיבטי, אם תראה בכל אדם שאתה שונא / חושב שהוא אויב בתור אמא שלך תגלה דברים נפלאים.
| |
| − | יתרה מכך שהאדם שאתה רואה כאויב, נכנס לחייך האמצעות התנהגות שאתה עשית/ התנהגת וזה בקארמה שלך שפגשת אותו דווקא כאויב
| |
| − |
| |
| − | Lior Mencher
| |
| − | אחד מהתהליכים המשמעותיים שעברתי בחיי היה להרפא ממחלת ה"צדקת" (לפחות חלקית).
| |
| − | כל כך קל להיות צודק, בעיקר לאחד כמוני ש"תמיד צודק"
| |
| − | ה"צדק" הוא האח של ה"דת" ועימו באים משפטים כמו "כשחוטבים עצים עפים שבבים" או "המטרה מקדשת את האמצעים" וכן הלאה כל המשפטים שהובילו לעוולות הגדולות ביותר בייקום.
| |
| − | עם ההתבגרות (הרבה מזה מגיע עם ההורות) אתה פתאום מבין שאהבה, חמלה, יושר לב, סלחנות חשובים מהצדק.
| |
| − | אתה לומד לבחון מה המחיר של לעמוד על "להיות צודק", הטיפשות ב "זעם צדקני" ומבין ש"קיבינימט הצדק", נתארגן אכשהו ובינתיים - תביא חיבוק
| |
| − | כפי שנאמר בשיר של מאיר גולדברג: כשהבית ריק, זה לא משנה לי אם אני צודק
| |
| − |
| |
| − | Shahaf Gabi Margalit
| |
| − | ראשית, חיבוק.
| |
| − | יוצא לי הרבה לחשוב על השאלה הזו בזמן האחרון, מתי לעבוד עם אנשים בעלי תפישת עולם שונה עד כדי מנוגדת לשלי, ומתי לוותר על התועלת בשיתוף הפעולה אתם כי ההתפשרות דורשת מאמצים גדולים מדי.
| |
| − | עניין של עלות תועלת, כמו בכל דבר אחר. מה שעוזר לי, בשאלה הזו ובדילמות אחרות, זה לעשות מבחן גופני פשוט. לחשוב על מישהו, על משהו, על דילמה, ולראות איך הגוף מגיב. יש אנשים שרק מלחשוב עליהם עוברת לי חלחלה בגוף, ויש אנשים שרק מלחשוב עליהם נפתח לי הלב.
| |
| − |
| |
| − | "איזורי המשגה שלך", מאת ד"ר וויין וו. דייר, 1976.
| |
| − |
| |
| − | Maya Rimer
| |
| − | אהוב-
| |
| − | להיות צודק הרבה פעמים זה עניין של אגו. זה חוסר יכולת לראות גמישות וזרימה, התאמה למה שהעולם יכול להכיל. אולי הרבה מהקושי הוא בהגדרה-אולי זה לא חכם מול צודק, אלא מצתדק אל מול גמיש ופרקטי?
| |
| − | נסה לראות איפה הערכים עליהם אתה חושש לוותר יכולים לבוא לידי ביטוי בתוך אפשרות ה״חכם״.
| |
| − | זה מה שאני הייתי מנסה לעשות.
| |
| − | נישוקים רטובים לרוב
| |
| − |
| |
| − | ;[http://shigadelic.blogspot.co.il/2014/03/blog-post.html ארנון שומר (2014), "הצדיק הצודק". אם נרצה - מסעו של אדם ברחבי גוש דן והתודעה האנושית בחיפוש אחר חופש אמיתי ושלום עלי אדמות (בלוג), 1/3/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :אחרי ששמעתי כל מיני שמועות, על ויכוחים וריבים של חברים שמנסים להיות צודקים החלטתי להיות יותר מעורב. לנסות להביא את עשיית השלום למקום שזקוק לו, למשהו שאני מאמין בו.
| |
| − |
| |
| − | :מהצד זה מאוד קל לבקר. לבקר את הממשלה, לבקר את הבנק, לבקר את ההם.
| |
| − | :אבל הנה יש כאן הזדמנות עבורי ועבור כל מי שרוצה לבוא ולהשפיע.
| |
| − | :[..]
| |
| − |
| |
| − | :אבל לשם כך אנחנו לא יכולים להיות כולנו צודקים.
| |
| − | :אנחנו חייבים להבין שמה שאנחנו בטוחים שהוא נכון,
| |
| − | :והדבר שאנו מאמינים שהוא זה שיקדם את המערכת או את החזון, הוא לא בהכרח הדבר הנכון.
| |
| − |
| |
| − | :אז מה כן? איך נפעל אם לא לפי החזון? אם לא לפי האמונות שלנו?
| |
| − | :מה שמכוון אותי לרוב הוא הפן האנושי. לראות כיצד ביחד אנחנו מצליחים לגשר על פערים.
| |
| − | :כיצד אנחנו מעצימים אחד את השני ולא דורסים אחד את השני.
| |
| − | :כיצד אנחנו מאפשרים לעוד אנשים להיות חלק מקבלת ההחלטות ולקיחת האחריות, ולא מנסים להזיז הצידה את ה"דברים" שמפריעים.
| |
| − | :כי בסופו של דבר מה שאנחנו מנסים לעשות פה, בעולם הזה, זה ליצור מערכות יחסים אחרות בינינו,
| |
| − | :מערכות יחסים אוהבות יותר, משתפות יותר, מודעות יותר. ללמוד לחיות ואהבת לרעך כמוך כבר אמרנו?
| |
| − |
| |
| − | :וזה לא משנה אם אנחנו עושים את זה בצורה של יזמות עסקית, אקטיביזם, חינוך, או להקת רוק מתקדם.
| |
| − | :אם אנחנו לא נצליח לראות מעבר ליכולות האישיות שלנו, ואם לא נלמד לחזק את החוזקות במקום לדרוך על החולשות, אז כל מה שאנחנו עושים לא שווה כלום.
| |
| − | :ואני בטוח שאני צודק בזה!!
| |
| − |
| |
| − | :עבודת שלום כדאי שתעשה בכל מקום
| |
| − | :ואי אפשר לעשותה כשאנו כל הזמן צודקים '''+תמונה'''
| |
| − |
| |
| − | :אז איך מוותרים על להיות צודק מבלי לוותר על האמת שלנו, מבלי להתקפל ולוותר על מה שאנחנו מאמינים בו?
| |
| − | :שאלה טובה, אני שמח ששאלתי...
| |
| − | :אין לי באמת מושג :)
| |
| − |
| |
| − | :אבל הנה כמה רעיונות -
| |
| − | :'''לצאת מעצמנו ליום אחד'''. לשחק מישהו שהוא אחר לגמרי מאיתנו (פורים בפתח, הזדמנות מצוינת).לנסות לדמיין מה האדם האחר הזה חושב, מה הוא מרגיש, איזה דברים הוא אוהב. אם הייתי בנקאי לדוגמא, מה היה מרגש אותי? מה היה מניע אותי? התנסות מעניינת.
| |
| − | :'''ללמוד להקשיב'''. לפעמים אנחנו כל-כך צודקים כי אנחנו לא באמת מקשיבים. וכשאני אומר להקשיב אני לא מתכוון רק למה שהאחר אומר, אלא גם לאיך הוא אומר, איזה כוונה עומדת מאחורי מה שהוא אומר, ואיך אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוציא מזה משהו שמחבר ומקדם אותנו ולא מפריד ומרחיק בינינו.
| |
| − | :'''לקחת אחריות על עצמנו'''. לפעמים אנחנו מאוד צודקים כי אנחנו חושבים שאנחנו כאלה טובים. אבל אולי אנחנו מעדיפים פשוט לבקר אחרים כי אנחנו מעדיפים לא להתמודד עם מה שבאמת מאתגר - לשנות את עצמנו. כי זה הדבר היחידי שאנחנו באמת יכולים לשנות.
| |
| − |
| |
| − | :איך אני לוקח אחריות?
| |
| − | :כדי לא לבזבז מים מיותרים בזמן הבצורת אני משתדל להשתין על עצים.
| |
| − | :במקום להתלונן על כך שכספי המיסים שלנו הולכים למלחמות או לחרדים או לטייקונים,
| |
| − | :פשוט הפסקתי לשלם מיסים.
| |
| − | :הפסקתי לאכול בשר לפני שנתיים וחצי, ואני משתדל מאוד לאכול רק מוצרי חלב או ביצים שאני יודע מאין מגיעים.
| |
| − | :כשאני הולך למכולת המקומית אני משתדל לקחת איתי שקיות ניילון ולא לקחת חדשות.
| |
| − | :כשיצור אחר זקוק לחיבוק או ליטוף אני משתדל להעניק לו.
| |
| − | :אני כותב בלוג כדי לשמור על שפיות דעתי בתוך עולם שמזמן הפך למשוגע.
| |
| − |
| |
| − | :זו הדרך שלי לקחת אחריות,
| |
| − | :ויש עוד המון דרכים.
| |
| − | :מה הדרך שלך? (רשמו לי בתגובות, כדי שיהיו דוגמאות לעוד אנשים)
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/notes/ארז-פיגלש-אימון-לחיים-עם-חיוך/צדק-צדק-תרדוף/10152497712132279 ארז פילגש (2014), "צדק צדק תרדוף" פתק בפייסבוק, 11/7/2014]
| |
| − | :כמה חשוב לנו להיות צודקים? המון. כשאנחנו נכנסים לוויכוח מהר מאוד הרוחות מתלהטות, הטונים עולים והוויכוח יכול להפוך למריבה של ממש. וכמעט תמיד אנחנו משוכנעים שאנחנו צודקים ושהצד השני טועה. ואיך יכול להיות שהצד השני לא מבין עד כמה הוא טועה, ולא מקבל את מה שאנחנו אמרנו – שהרי אנחנו צודקים! אנשים מחזיקים בדעות ועקרונות שנים רבות רק כדי להישאר צודקים. כשמדובר בנושא "עקרוני" אנשים יעשו כמעט הכול כדי להוכיח את צדקתם. פגשתי אנשים שנשארים במקום עבודה, או מסיימים תואר, או תלמידים שנשארים באותה מגמה שהם שונאים – הכול כדי להישאר צודקים. שחס וחלילה לא יצטרכו להודות שאולי טעו שבחרו במגמת הלימוד הזאת, או במקצוע הזה, או בזוגיות שבה הם נמצאים. אנשים מנתקים קשרים עם בני משפחה, מוותרים על חברים קרובים כי שני הצדדים התחפרו בעמדותיהם ולא מוכנים לזוז מילימטר מצדקתם. זה כמובן קורה גם להורים מול הילדים, להורים בינם לבין עצמם ובין אחים, ואז רמת המתח במשפחה עולה, ונוצרים קצרים ומריבות אינסופיות בין אחים בגלל ש"הוא התחיל" או "הוא אשם" ועוד ועוד...
| |
| − |
| |
| − | :האם עצרתם פעם לחשוב למה כל כך חשוב לנו להיות צודקים? אחרי הכול, כמו שאנחנו גיבשנו דעה לגבי משהו – אנשים אחרים מגבשים דעות שונות לגבי אותו נושא. מספיק להצהיר הצהרה כלשהי מעל דפי האינטרנט כדי לראות כמה דעות שונות קיימות וכמה זוויות שונות להתבוננות על נושא מסוים וכל מביע דעה יתמוך בדעה דומה לשלו, יעלה טיעונים משכנעים מאוד, יקטול טיעונים של בעלי דעה שונה משלו. מה גורם לזה? יש האומרים כי הגורם העיקרי הוא הפחד מלטעות. שהרי אם אני אודה שהדעה השנייה היא הנכונה, ואני טעיתי – מה זה אומר עלי? איזה הוא אדם שטועה? מגיל צעיר מלמדים אותנו שלטעות זה רע, ולהיות צודק זה טוב. אנחנו אומרים בקלות ש"מטעויות לומדים" אך ברוב המקרים אנחנו נמהר להסתיר את הטעות ולהמשיך הלאה מאשר לשבת ולנסות להבין מה באמת אפשר ללמוד ממנה. ובטח שנשתדל ללמוד מטעויות של אחרים מאשר לטעות בעצמנו. כי אם נטעה אז יצחקו עלינו, או נקבל פרצוף עצוב על שיעורי הבית או ציון נמוך בבחינה. ומי רוצה לקבל ציון נמוך בבחינה בעולם תחרותי שמקדש את ההצלחה ואת הקריירה המפוארת והכסף והאוטו והבית המפואר, והטיסות לחו"ל. אז אם אין לי את כל אלה, ואני טועה – מה זה אומר עלי?
| |
| − |
| |
| − | :נסו לחשוב רגע עם עצמכם איזו תחושה עולה לכם כשאתם טועים. אם קשה לכם – חשבו איך הייתם מגדירים במילה אחת אדם שכל הזמן טועה. איזו תכונת אופי עיקרית מגדירה אותו. ייתכן שתגיעו למילים קשות ומעליבות. זה מה שאתם חושבים או מרגישים לגבי עצמכם כשאתם טועים. ומאחר וכל אדם יימנע ככל יכולתו מלהרגיש או לחשוב על עצמו (או שאחרים יחשבו עליו) שהוא כזה – הוא יעשה כל מאמץ להוכיח שהוא צודק. וגם אתם.
| |
| − |
| |
| − | :עכשיו חישבו על ילדיכם. שלומדים שלטעות זה רע וגם להם יש מילה שמגדירה מישהו שטועה. עד כמה זה מקבע את החשיבה ומונע חשיבה יצירתית, התנסות בדברים חדשים, הקשבה לדעות שונות ואת קבלת האחר. שמתם לב שככל שאנחנו מתבגרים אנחנו עושים פחות "שטויות", כמעט ולא מנסים דברים חדשים. מתי פעם אחרונה טיפסתם על עץ רק כדי לראות עד לאיזה גובה אתם יכולים להגיע? בניתם מחנה ביער, ניסיתם לשחק משחק חדש? הרכבתם פאזל? למדתם שפה חדשה? ילדים כל הזמן מנסים דברים חדשים, מתנסים, בודקים. אני מכיר ילדה שהחליטה לבדוק אם כששמים גלידה בתבנית קטנה מנייר אלומיניום שהכינה ומכניסים לתנור – הגלידה תהפוך לעוגייה. היא גילתה שעוגייה לא תצא מזה. נכון. סביר שרוב המבוגרים יכלו לומר לה את זה – אך היא חשבה על ה"ניסוי" לגמרי לבדה וגם ביצעה אותו. ההורים לא כעסו או אמרו לה שזה מיותר אלא עודדו אותה. היום היא גדלה לאשה חכמה ויצירתית שהסתובבה בחצי עולם ולא פחדה לנסות (ולהצליח) בדברים שנראים לרוב האנשים משונים.
| |
| − |
| |
| − | :אפשרו לילדיכם לטעות. כשהם טועים הוקירו את המאמץ והיצירתיות שלהם, עודדו אותם לחשוב בכוחות עצמם ולהקשיב לאחר. להשאיר מקום לשקול, לחשוב ולהגיע למסקנות בכוחות עצמם – גם אם הם טועים בסוף. התהליך הוא החשוב. אסיים בסיפור קטן וחביב:
| |
| − |
| |
| − | :בחור צעיר שאל ישיש בן מאה "מה הסוד שלך? איך הצלחת להגיע לגיל כזה?"
| |
| − | :ענה לו האיש: "זה פשוט: אני לא מתווכח עם אף אחד, אף פעם."
| |
| − | :הצעיר אמר: "אבל אין דבר כזה! אי אפשר לא להתווכח עם אף אחד אף פעם!"
| |
| − | :ענה לו הישיש: "אתה צודק", הסתובב והלך.
| |
| − |
| |
| − | ===מה נדפק בדמוקרטיה ואיך נתקן את זה?===
| |
| − | ;[http://opr8.org/node/92 ברוך אורן (2014), "לתקן את הדמוקרטיה". דמוקרטיה אקטיביסטית (בלוג), 3/3/2014] תמצית פרק המסקנות מתוך המאמר:
| |
| − | What’s gone wrong with democracy - The Economist
| |
| − | ===שירותי הרווחה, ושינה===
| |
| − | ;[http://www.ha-makom.co.il/article/fishbain-anatkam עינת פישביין (2014), "לא שיניתי את העולם". המקום הכי חם בגיהנום (עיתון רשת), 7/2/2014. נדלה ב5/3/2014]
| |
| − | :[ענת קם: (ב.א.)] "אני מבינה היום שיש גופים שלו היו מתפקדים כראוי, או פשוט מתפקדים, חצי מהבנות לא היו מגיעות לבית סוהר. למדינה יש מראית עין של מדינת רווחה, אבל היא בפשיטת רגל טוטאלית והדבר הכי בולט זה שירותי הרווחה ומערכת בריאות הנפש. בנות שלא קיבלו טיפול נכון להפרעות נפשיות והשדים הפנימיים דחפו לסמים ומשם לפשע ואת כל זה היה אפשר לפתור בטיפול נפשי סביר בשלב מוקדם יותר. הבית סוהר מלא בנות כאלה. יש בחורה שלוקחים אותה פעם בשבועיים לעשות טיפולי חשמל בבאר יעקב – אז למה היא לא מאושפזת שם?
| |
| − |
| |
| − | :"יש שטח מאוד אפור בין 'לא אחראית למעשיה' לבין 'אחראית למעשיה אבל מאוד-מאוד חולה'. הנתונים על מקבלות התרופות הפסיכיאטריות מחרידים, ולא מדובר בציפרלקס לאנשים שחרדים מזה שאין להם הפרעות חרדה. אלו תרופות קשות להפרעות קשות. גם היד על הדק התרופות האלה קלה באופן מצער: התלוננתי פעם על בעיות בשינה, קיוויתי לאיזה ולריאן ונתנו לי תרופה אנטי דיכאונית הארד-קור שכמובן לא לקחתי. הפרעות השינה שלי נפתרו לבד".
| |
| − |
| |
| − | על שינה אצל קרן נויבך (טרם שמעתי) https://www.facebook.com/seder.yom/posts/10152293430505960?notif_t=notify_me
| |
| − | ===טיפים לסטראטאפ בתחילת דרכו===
| |
| − | ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף בחממת הסייבר של קרן JVP בבאר שבע, בראיון לאור יעקב:
| |
| − | ;[http://kcs.pc.co.il/?p=148753 אור יעקב (2014), "ד"ר נמרוד קוזלובסקי, JVP: "השוק עובר מאבטחת מידע לאבטחת סייבר; במקום גדר - מצלמה חכמה"". חדשות אנשים ומחשבים, 4/3/2014. נדלה ב6/3/2014]
| |
| − | :"סטארט-אפ חייב להיות קשוב לשוק כבר מהרגע הראשון. במקרים רבים יש צרכים שהיזמים מדמיינים שהשוק צריך או מזהים נקודה שהם חושבים שהיא בעייתית, אבל עד שלא מקשיבים ללקוח באמת, מבינים מה מטריד אותו, איך הוא רואה את האינטגרציה של המוצר והאם יש או אין לו תמריץ להטמיע אותו – הם לא באמת יודעים איך המוצר שלהם ייתפס. לכן, ההמלצה החדה ביותר שלנו לסטארט-אפים, היא לדבר עם הלקוח מתחילת הדרך ולקבל פידבק. ההקשבה הזו היא חיונית בשלב הראשון. היזמים חייבים להיות נכונים לשנות את המוצר, לשנות את הצורה שבה הם מציעים אותו ולשנות את צורת האינטגרציה שלו. הגמישות הזו שקיימת אצל סטארט-אפ בראשית הדרך, תעלם בשלב מאוחר יותר בחייו – ולכן חייבים לנצל אותה כמה שיותר מוקדם".
| |
| − | ===שרתי הסירנות מציגים קונפורמיזם ללאומנות===
| |
| − | הגרוטסקה היא שסקוט צ'רני, הנושא בתפקיד המוזר "סגן נשיא בכיר ומנהל קבוצת המיחשוב האמין במיקרוסופט", מציג תחושה כאילו יש לקבוע "נורמות חדשות", כאשר למעשה תפקוד חברת-הענק שלו הינו לחלוטין בנורמות ישנות - נורמות של קבלת הדין הלאומי האמריקאי מחד, והגכחתו מאידך (האם אתם באמת חושבים שמיקרוסופט אינה בוחשת בקדירת החקיקה והממשל האמריקאית?)
| |
| − | למעשה, נשמע שהשמרנות של מייקרוסופט מעידה בעיקר על נורמה אחת: שורת הרווח בדו"ח הכספי. וזו המטרה שמקדשת את שאר האמצעים.
| |
| − | ;[http://kcs.pc.co.il/?p=148745 אור יעקב (2014), "סקוט צ'רני, מבכירי מיקרוסופט: "להשאיר בכוונה 'דלתות אחוריות' בתוכנות זו התאבדות כלכלית"". חדשות אנשים ומחשבים, 4/3/2014. נדלה ב6/3/2014]
| |
| − | :הוא הסביר, כי "יש שלושה צדדים בקונפליקט הזה: הממשלה, האזרחים והתעשייה. הממשלה רוצה שהאינטרנט יהיה מאובטח, אבל בו בזמן היא רוצה להשתמש בו לאכיפת החוק ולהפוך אותו למכפיל כוח צבאי במלחמות. האזרחים רוצים פרטיות, חופש ומידע מוגן, אבל דורשים גם ביטחון, הגנה ושמירה על יכולת ההרתעה של המדינה שלהם. התעשייה היא סיפור אחר, כי מצד אחד עליה לשמור על הלקוחות שלה, ומצד שני עליה לציית לחוקים של המדינה שבה היא עושה עסקים. המצב הופך למורכב אפילו יותר, כשהממשלה היא גם לקוח: למי על הארגון להיות נאמן יותר – ללקוח א' או ללקוח ב'?".
| |
| − |
| |
| − | :"אנחנו במיקרוסופט מאמינים בשלטון החוק, ופועלים על פיו בכל מקרה של חוסר ודאות", סיפר צ'רני. "אם סוכנות כלשהי מבקשת מאתנו מידע, אנחנו נמצה את כל ההליכים החוקיים כדי להגן על המידע הזה, ורק אם נגיע למבוי סתום - נשחרר אותו. אנחנו מזדהים עם רשויות אכיפת החוק, למשל, שלעיתים זקוקות למידע במהירות – אבל אנחנו מאמינים שההחלטה לגבי שחרור המידע צריכה להתקבל על ידי שופט, ולא על ידנו. לכן, בדוגמה הזו, אנו תמיד נדרוש צו של בית משפט. האם השיטה הזו אידיאלית? כנראה שלא, אבל זה הכי טוב שיש לנו כרגע".
| |
| − |
| |
| − | :צ'רני קבע, כי "עומדת בפנינו משימה היסטורית: למצוא את האיזון בין צרכי הפרט, התעשייה והממשלה בעולם הדיגיטלי. עלינו למצוא את הדרך שתאפשר לכל הצדדים לפעול באופן המיטבי ולקבוע חוקים ונורמות שיהיו ברורים לכולנו ומוסכמים על רובנו. הדברים האלה קיימים היום בתחומים אחרים. למשל: כשממשלה יוצאת למלחמה, עליה לציית לאמנת ז'נבה. אך מה קורה כשממשלה משלחת מתקפה דיגיטלית? מי דואג לאינטרסים של אזרחי המדינה המותקפת? במלחמת העולם השניה, למשל, בתי חולים ציירו צלבים אדומים על הגגות, כדי שמטוסי קרב יידעו שלא להפציץ אותם. מדוע אין מקבילה לכך באינטרנט?".
| |
| − |
| |
| − | :"עד שיהיו נורמות, התעשייה תמשיך להימצא בין הפטיש לסדן", אמר צ'רני. "היא יכולה להצפין מידע, לדוגמה, ובכך להקשות על הממשלה לגשת לנתונים שעלולים להיות קריטיים, או לא להצפין את המידע – ולסכן במידה רבה את הפרטיות של הלקוחות שלה. ברור שחייבים לנהל דיון ציבורי בהשתתפות כל הצדדים, וברור שזה חייב לקרות מיד. עלינו לקבל החלטות ולקבל אותן עכשיו, כי המצב הנוכחי לא יכול להמשך לאורך זמן".
| |
| − |
| |
| − | ===ביטקוין===
| |
| − | הפרטת המטבע לבעלי ההון מזכירה לנו שוב, הכסף הוא עוצמה שאורזים אותה בצורה יותר ניידת; ולכן, עם הפרטת האחסון של העוצמה, מופרטת גם האחריות על אבטחת העוצמה הזו. ואלו בעיקרון חדשות טובות, כי זה אומר שהנטייה להסתמך על המדינה שתגן על בעלי ההון, הולכת ונעלמת. אז אולי הם יגנו על עצמם (ומגינים כבר היום על עצמם) יותר טוב ממה שהמדינה מספקת - אבל לפחות זה יהיה על חשבונם, ולא על חשבוננו.
| |
| − |
| |
| − | אז קחו את זה בחשבון, האחריות על אבטחת על ארנק הביטקוין נמצאת בידיים שלכם. ואבטחה זה גוף ידע, כדאי שתלמדו קצת או לפחות תנסו להעזר במי שיודע.
| |
| − | ;[http://kcs.pc.co.il/?p=148797 אור יעקב (2014), "בוריס דינקביץ', 500tech: "חייבים להגביר את האבטחה על מחשבים שיש בהם מפתחות ביטקוין"". חדשות אנשים ומחשבים, 4/3/2014. נדלה ב6/3/2014]
| |
| − | :"חייבים להגביר את האבטחה על מחשבים שיש בהם מפתחות ביטקוין". כך אמר בוריס דינקביץ', מנכ"ל 500tech שסייעה, בין היתר, להקמת תשתית בורסת הביטקוין הישראלית ביטס אוף גולד.
| |
| − |
| |
| − | :דינקביץ' דיבר בכנס הראשון בארץ המתקיים בנושא הביטקוין. הכנס נערך בשבוע שעבר במלון שרתון בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, בשיתוף איגוד הביטקוין הישראלי ובהשתתפות מאות מומחים ומתעניינים בתחום. מנחה הכנס היה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.
| |
| − |
| |
| − | :"זה נשמע אולי טריוויאלי אבל טעויות שטותיות, כגון השארת המפתח במחיצה לא מאובטחת, שמירתו ב-Gmail, על טלפון נייד או אפילו נתינת גישה לאחרים מסיבות נאיביות, יכולות לגרום לנזק כספי עצום ואף להתמוטטות חברות שמשתמשות במטבע או בורסות ביטקוין, כפי שראינו במקרה של Mt. Gox".
| |
| − |
| |
| − | :גם לפני הביטקוין אתרים נפרצו, אבל עד עכשיו הגניבות היו של מספרי כרטיס אשראי. למרות הכותרות, העובדה הזו לא הטרידה אף אחד כי הכסף היה מוגן. בבנקים ואפילו בחברות האשראי ניתן היה לבטל עסקאות".
| |
| − | :דינקביץ' הוסיף כי "אתרים שעובדים עם ביטקוין צריכים להית זהירים הרבה יותר, משום שאם פורץ השיג את מפתח הפרטי שלהם, הלך הכסף. כמו בכל אבטחה, יש לזכור היכן המפתח מאוחסן. כמו כן, צריך לזדעת אם הוא מאוחסן אצל ספק אינטרנט, מי מהעובדים מוסמך לטפל בשרת, וכל דבר אחר הקשור".
| |
| − |
| |
| − | :בהמשך הביא דינקביץ' דוגמאות לגנבות כאלה: "ביטקויניקה פשטה את הרגל לאחר שעובד של ספק האיחסון שלה פרץ וגנב 43 אלף מטבעות, שהם 25 מיליון דולר בשווי נכון להיום היום. שנה לאחר מכן נגנבו מאותה חברה עוד 18 אלף מטבעות בשל פריצה לכתובות אימייל שדרכם ניתן היה לשחזר סיסמאות ביטקוין. החברה כבר לא קיימת היום".
| |
| − |
| |
| − | :דינקביץ' סיכם את דבריו: "גם Mt. Gox שפשטה השבוע את הרגל סבלה מגניבה כאשר החליפה ידיים, והשאירה למוכר סיסמת ADMIN כדי שיבדוק האם החברה עומדת בדיבורה לשתף אותו בהכנסות עתידיות".
| |
| − | ===מרחב בטוח===
| |
| − | [https://www.facebook.com/orna.amos/posts/10202649540233471 אורנה מור עמוס (2014), "המרחב הבטוח והפמיניסטי לנשים שיצרנו בקואליציה הארצית להעסקה ישירה". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 9/3/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :1. העדר היררכיה : ככל שמרחב הפעולה פחות היררכי הוא מאפשר לנשים לפעול בו באופן יותר חופשי. הן לא צריכות להיאבק על מקומן, להיבחר או לבחור כל העת ויכולות לפעול בתנועה חופשית. זה כולל גם מבנה פתוח בו למעשה כל אחת יכולה להיות חברה, בכל זמן ובכל פורום, כולל בוועדת ההיגוי. העבודה בצוותים גם היא מעודדת התחלקות עשייה ואחריות.
| |
| − | :2. מקום בו נותנות ומתחלקות בקרדיט, במנהיגות, מאפשרות לכולן להיות בפרונט איפה, מתי וכמה שהן יבחרו. לא עוקפים/ות אותן, או מנכסים/ות את פעולתן ועשייתן.
| |
| − | :3. מרחב ליוזמה חופשית: לייצר מרחב בו נשים יכולות ליזום פעולות ורעיונות, להוביל אותם ולקבל שתוף פעולה ותמיכה מחבריי/ות הקואליציה.
| |
| − | :4. שיח גלוי ופתוח בו כל הצעה או רעיון עולים לדיון של כולם/ן. משמעו שבמצב של אי הסכמה אין ניסיונות השתקה של מישהו/י אחד/ת כלפי האחרת. כל רעיון או דעה יכולים להגיע ולהיות על סדר היום , ביוזמת כל אחת, ולקבל את תשומת הלב הנדרשת עד החלטת הנוכחים/יות כולם/ן בעניין.
| |
| − | :5. מקום בו אין לאף אחת/ד פריבילגיות מיוחדות בגלל שהיא היתה כאן קודם או מכל סיבה אחרת.
| |
| − | :6. מקום בו נשים אינן אובייקט לכיבוש מיני.
| |
| − | ==אפריל 2014==
| |
| − | ===מיסוי בפריפריה - איך לעשות את זה נכון===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/notes/גדעון-קיפניס/הנחות-במס-לפריפריה-האם-זה-טוב-/10151855556357907 גדעון קיפניס (2013), "הנחות במס לפריפריה - האם זה טוב ?". פתק בפייסבוק, 7/4/2013. נדלה ב10/4/2014]
| |
| − |
| |
| − | בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על חשיבה להוריד את ההנחות האישיות במס לתושבי הפריפריה.
| |
| − | נשאלות מס שאלות בנושא:
| |
| − | 1. האם ההנחות במס מוצדקות ?
| |
| − | 2. למי ההנחות האלה תורמות ?
| |
| − | 3. האם הנחות במס באמת מושכות תושבים לאזור ?
| |
| − | 4. האם הגיע הזמן לחשוב על פתרונות אחרים ולא מקובעים כבעבר ?
| |
| − |
| |
| − | התשובות לשאלות האלה מורכבות ואנסה לענות עליהן בשורות הקרובות.
| |
| − |
| |
| − | 1. אם בודקים את עלויות המחיה בפריפריה ניתן לחשוב שהדיור זול ולכן העלויות נמוכות. אך לא כך הדבר !
| |
| − | אם עורכים השוואה בין המחירים של מוצרי המכולת באצבע הגליל לבין המחיר של אותם מוצרים במרכז הארץ מתגלה תמונה מדאיגה של עלויות הגבוהות בכ 15% !
| |
| − |
| |
| − | אנשים חושבים שזה בגלל עלויות שינוע, אך לא זאת הסיבה האמיתית, המציאות היא שונה ומתבססת על עקרונות כלכליים ברורים, מדובר פה בפרוש בחוסר תחרות ובחזירות של הרשתות הגדולות אשר אנחנו בשבילם קהל שבוי.
| |
| − |
| |
| − | עלויות נוספות אשר תושבי הפריפריה "נושאים בנטל" הן עלויות התחבורה. עלויות אלה מורכבות משני אלמנטים.. הראשון המרחק הגדול בין ישוב לישוב ולמרכזי השרותים. לאור התייקרות הדלקים באופן דרמטי בשנים האחרונות, עלות החזקת רכב בפריפריה יקר באופן משמעותי באשר באזור המרכז. והאלמנט השני, הוא חוסר משווע בתחבורה ציבורית, הן בתוך האזור והן מהאזור למרכז הארץ !
| |
| − |
| |
| − | בנוסף לכל אלה, ישנן הוצאות בריאות גבוהות יותר לתושבי הפריפריה, בניגוד למצב במרכז הארץ, ששם יש ריבוי מרפאות וריבוי שרותים ממשלתיים איכותיים לתושבים, תושבי הגליל צריכים להוציא כסף נוסף על שירותי בריאות פרטיים ואף לממן את השינוע לאותם רופאים אשר לרוב אינם מצויים באזורנו.
| |
| − |
| |
| − | נוסיף על נושא עלויות המחיה הגבוהות את השכר הנמוך ונקבל את התשובה מדוע ההנחה במס חיונית על מנת שתושבי הפריפריה יוכלו לשרוד.
| |
| − |
| |
| − | 2. האם הנחות אלו אכן ממלאות את תפקידם ? כפי שכתבתי קודם המשכורות בגליל נמוכות משמעותית מאשר באזור המרכז ולכן מעטים התושבים שמגיעים בכלל למדרגות המס אשר מזכות בהנחה ! לדוגמה, אדם אשר מרוויח שכר הנמוך מ 11,000 ש"ח אין עבורו משמעות אם הוא גר בישוב אשר יש 13% הנחה במס, לבין מגורים בקריית שמונה, שבה ההנחה היא 24%. כמה אנשים באמת גרים בקריית שמונה שמשכורתם הרבה מעל 11,000 ש"ח בחודש ? אני בטוח שעשרות בודדות. ולכן אין באמת משמעות להנחה זו !
| |
| − |
| |
| − | מצד אחד אלו שזוכים בהנחה הם בודדים ומצד שני גם למדינה העלויות של ההנחה הזאת הן שוליות ולכן חוץ מפרופוגנדה אין להנחה זו שום משמעות. יתר על כן, כפי שאני מיד אסביר, להנחה זו יש השפעה שלילית בתפיסת של קריית שמונה כישוב נכשל. תפיסה אשר מבריחה את התושבים הרבה יותר מאשר מביאה תושבים להתגורר בעיר !
| |
| − |
| |
| − | 3. לבחירת מקום מגורים ניתן להתייחס בהתאם לניתוח שיווקי כ"מוצר" במעורבות גבוהה. למוצר במעורבות גבוהה אין כמעט השפעה למחיר. אדם משתמש במערכת החלטות מורכבת והפרש של כמה אלפים בודדים, ויש לזכור שמדובר באלו שמרוויחים הרבה, אין השפעה בכלל על ההחלטה. גם במכללת תל חי, בזמנו, שהייתי מנהל השיווק, התלבטנו האם להשתמש במלגות כמקדם מכירות. מאחר ולימודים זה גם מוצר במעורבות גבוהה תוצאות מחקר שערכתי בקר בעל ל 1000 סטודנטים שקיבלו מלגה לא הפתיע אותי כלל. התברר, שלמלגה אין שום השפעה על החלטתם ללמוד בתל חי ואף היה חשש שעצם מתן המלגות באופן גורף משדר מצוקה ופוגע בערך הנתפס של המכללה !
| |
| − | לגבי ההנחה ממס, ניתן לראות שאם הנחה זו היית בעלת משמעות היו נוהרים אלפי תושבים חדשים לאזור מדי שנה, וזה לא התרחש. פעולה הפוכה התרחשה, מאות עזבו את קריית שמונה, למרות ההנחה המופלגת, להרחבות בקיבוצים ולכן מי שטוען שביטול או צמצום ההנחה לקריית שמונה יבריח את האוכלוסייה "החזקה", כנראה טועה בניתוח השוק.
| |
| − |
| |
| − | 4. אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לחשוב על פתרונות יצירתיים שבאמת יתרמו לאזור ולא ישאירו את המצב כפי שהוא.
| |
| − |
| |
| − | אני בטוח שכולם יסכימו איתי שהבעיה המרכזית היא תעסוקה, ולכן יש לפעול ולחשוב כיצד מקדמים את הנושא הזה. מה באמת יביא מפעלים לאזור. האם הנחות בארנונה למעלים, שבסופו של דבר יוצאות מהכיס של תושבי האזור, במיוחד במועצה האזורית, הן הפתרון? , לדעתי ממש לא, וזה אף מחריף את הבעיה וחוסר ההוגנות כלפי אלו שאין ידם משגת לשלם מיסים מוניציפאלים חריגים של מאות שקלים בחודש.
| |
| − | כמו כן, ראינו שההנחות במס עוזרות בעיקר לאוכלוסייה שמרוויחה הרבה ודווקא לאלו שאין להם היא לא עוזרת והם עדיין נאלצים להתמודד עם יוקר המחיה !
| |
| − |
| |
| − | לעניות דעתי הפתרונות שאני מציע להלן ישפרו משמעותית את המצב באזור:
| |
| − | 1. הורדת מס חברות לחברות אשר ההנהלה שלהם (יש לדון בעניין לגבי חברות ענק) וגם קווי היצור באזור - ימשוך חברות ומפעלים לפתוח את המרכזים שלהם פה
| |
| − | 2. ביטול המע"מ בכל אצבע הגליל - יאזן את עלויות המחיה ויעזור לשכבות המוחלשות ולא רק לבעלי ההכנסות הגבוהות.
| |
| − | 3. שיפור אמצעי התחבורה באזור ומחוצה לו.
| |
| − | 4. הכרה במרכיב הנסיעות באופן מלא לחברות אשר ממוקמות בגליל והפחתת המיסוי על "רכב עבודה" לשכירים אשר מתגוררים בגליל.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | לדעתי על פרנסי האזור להתמקד בהצעות הנ"ל ולא להמשיך באותה דרך שהלכו עד היום תוך התחננות להנחות מס בטיעונים של מסכנות....אנחנו לא מסכנים, אנחנו תושבי המדינה ולמדינה יש אינטרס לפתח את האזור וזכותינו לדרוש רמת חיים כמו בכל הארץ !
| |
| − | ==מאי 2014: איך לגדל בעצמך מזון==
| |
| − | ===כמה אדמה לאוכל לשנה שלמה?===
| |
| − | [https://www.facebook.com/shay.knohl/posts/712274388835930?notif_t=notify_me 200מר אדמה מספיקים ל12 איש לשנה ל3 ארוחות ביום]
| |
| − | ==רבעון שלישי 2014 - יוני עד ספטמבר==
| |
| − | ===כלכלה ירוקה זה בעצם הכשרת הקפיטליזם, זה אנטי מטריאכלי וזה אלים===
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.yesmagazine.org/issues/its-your-body/going-against-the-green Jeff Conant (2012), "The Dark Side of the “Green Economy”". 23/8/2012]
| |
| − | Just a few years ago, the term “green economy” referred to economies that are locally based, climate friendly, and low-impact. But since the global economic meltdown began in 2007, the green economy has come to mean something more akin to the wholesale privatization of nature. This green economy is about putting a price on natural cycles through a controversial set of policies called “Payments for Ecosystem Services”—an approach to greening capitalism that some liken to a tiger claiming to turn vegetarian.
| |
| − |
| |
| − | 63 Cover
| |
| − | Click here for more articles from It's Your Body, the Fall 2012 issue of YES! Magazine.
| |
| − |
| |
| − | Rather than reducing pollution and consumption, protecting the territorial rights of land-based peoples, and promoting local initiatives that steward resources for future generations, the approach is doing the opposite: promoting monoculture tree plantations, trade in pollution credits, and the establishment of speculative markets in biodiversity and forests, all of which threaten to displace land-based communities.
| |
| − |
| |
| − | A report by Ecosystem Marketplace, the leading purveyor of “Payments for Ecosystem Services,” lays out the green economy argument: “Ecosystems provide trillions of dollars in clean water, flood protection, fertile lands, clean air, pollination, disease control. ... So how do we secure this enormously valuable infrastructure and its services? The same way we would electricity, potable water, or natural gas. We pay for it.”
| |
| − |
| |
| − | The United Nations Environment Program (UNEP), among the chief proponents of the green economy, says this approach will result in “improved well-being and social equity while significantly reducing environmental risks and ecological scarcities.” The World Bank, also promoting the green economy, says, “Natural capital accounting would add to our national GDPs the wealth stored in our natural resources: minerals before they are mined, forests before they are felled, water while it is still in the rivers.”
| |
| − |
| |
| − | But, for social movements, land-based communities, and indigenous peoples, the question is, who really pays? For what are they paying? And, most poignantly, since when has nature, the source of all life, been reduced to a service-provider?
| |
| − |
| |
| − | One concern is that this new green economy is a form of “disaster capitalism”—a global effort to put the “services” of nature into the same hands that caused the global financial meltdown. And that seems like a very, very bad idea.
| |
| − |
| |
| − | Increasingly, the evidence on the ground bears this out.
| |
| − |
| |
| − | The reforestation plan in Mozambique has peasant farmers planting industrial monocultures of African palm for biofuel production, not native forest. The Kenyan farmers of the Green Belt Movement, while initially receptive to a World Bank-backed scheme that would pay them to protect agricultural soils, became discouraged when they realized the payments would add up to less than 15 cents per acre per year, and that they would have to wait many years for payment. In Brazil, the “green basket” of food staples adds up to 100 Reales per family per month—but cooking gas alone can cost 50 Reales a month, leaving families without access to the forest hungry and dependent on paltry state support.
| |
| − |
| |
| − | And in Chiapas, where families in the Lacandon community are paid to protect the forest against their neighbors, the struggling campesinos from the Tzeltal, Tzotzil, Chol, and Mam ethnic groups are forced off the land and into prefab peri-urban settlements, where their customs and traditional livelihoods will be forever lost.
| |
| − |
| |
| − | Kari-Oca photo by Ben Powless
| |
| − | Signing of the Kari-Oca II Declaration at the indigenous gathering held prior to the Rio summit. The Declaration states the indigenous delegation rejects the green economy as a continuation of colonialism.
| |
| − |
| |
| − | Photo by Ben Powless.
| |
| − |
| |
| − | Carbon Dumps?
| |
| − | All of these initiatives are based on carbon offsetting—essentially, permission slips purchased by corporations and governments to allow them to continue dumping CO2 into the atmosphere in exchange for the ecosystem service provided by forests and agricultural soils in the Global South, which act as carbon sinks.
| |
| − |
| |
| − | But, as Nigerian activist Godwin Ojo says, “Forests are not carbon sinks, they are food baskets.” Ojo tells of a rubber plantation near his home that has deprived hundreds of farmers of their livelihood under the auspices of the United Nations Collaborative Initiative on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation, a pillar program of the green economy.
| |
| − |
| |
| − | “We find that most policies affecting indigenous peoples are designed without our participation,” Ojo says. “If this trend continues, it will lead to a vicious cycle of poverty and violence.”
| |
| − |
| |
| − | If this is how the new green economy is playing out on the ground, it is no wonder that it has sparked resistance.
| |
| − |
| |
| − | Social movements in the Global South do not mince words: The invitation for the People’s Summit in Rio declared, “Nothing in the ‘green economy’ questions the current economy based in extraction and fossil fuels, nor the patterns of consumption and industrial production, but extends this economy into new areas, feeding the myth that economic growth can be infinite.”
| |
| − |
| |
| − | At the People’s Summit, spokespeople allied with smallholder farmers, women’s organizations, human rights groups, and others debated Achim Steiner, director of the UNEP.
| |
| − |
| |
| − | Larissa Packer, a Brazilian lawyer with Terra de Direitos, an organization that works to secure land rights for landless communities, was among those who participated.
| |
| − |
| |
| − | “Payment for environmental services,” Packer said, “posits that the actions of nature—the water cycle, the carbon cycle, the pollination of flowers by bees—are commodities, subject to the law of the market. In essence, such an approach implies the natural enclosure of these ‘services,’ and, when encoded in legal norms and property rights, the actual enclosure of the natural areas—forests, watersheds, wetlands. ... Such an approach is akin to the continued enslavement of nature.”
| |
| − |
| |
| − | She then offered a clear summary of the economics at work: “In the current market,” she said, “prices are based on supply and demand, that is, on scarcity. As petroleum becomes scarce, its value goes up. The green economy will follow the same logic. ... If we put a price on forests, on biodiversity, on other common goods, those prices will be driven up by scarcity, So, for investors in these things, the greater the scarcity of ecosystem services, the greater their value. Where do we think this will lead?”
| |
| − |
| |
| − | Steiner responded by saying that, while we may be frustrated with the state of the world, “whether we like it or not, economic thinking is dominating all our nations,” and we need to come to terms with this.
| |
| − |
| |
| − | “When you say we give a price to nature and automatically it becomes a tradable commodity, I would ask, is it not useful to capture the value of an ecosystem also in economic terms? If countries began to understand how dramatic the value of our ecosystems and resources is to the future of our development prospects, then maybe we would enact laws to protect nature, we would increase protected areas, we would have far more indigenous peoples manage land and reserves, and we would pass far harsher laws to prevent the private sector from engaging in destructive practices.”
| |
| − |
| |
| − | Steiner’s plea, however, left the social movements cold. Speaker upon speaker rose to denounce the green economy as the commodification of life, the final enclosure of the commons, and the largest land grab ever dreamed up by the corporate sector.
| |
| − |
| |
| − | Tom Goldtooth, director of the Indigenous Environmental Network, boils it down to “the difference between money-centered Western views and the life-centered indigenous worldview based on the sacred female creation principles of Mother Earth.”
| |
| − | ===אין לי כח לסדר יוני 2014===
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/media/set/?set=a.579702002149796.1073741837.247368258716507&type=1
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/ilyan.marshak/posts/10203913267175110 איליאן מרשק טוען שהחטיפה ביוני 2-14 בגלל ספין ממשרד ראש הממשלה
| |
| − |
| |
| − | רון גרוס - הביטקוין מגיע ל-50% האש https://www.facebook.com/groups/btcil/permalink/661538160592582/
| |
| − |
| |
| − | תגובה קהילתית ל50% - http://www.coindesk.com/bitfury-pulls-power-ghash-community-uproar/
| |
| − |
| |
| − | המניפסט של מרשק - דברו איתי במעשים, ואם אתם מציקים לקהלים מוחלשים - צפו פגיעה https://www.facebook.com/ilyan.marshak/posts/10203911442329490
| |
| − |
| |
| − | קהילה להט"בית אתיופית! https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152114302071128&set=a.10150631384321128.384736.622516127&type=1
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | אסף אבן חן מציע לממשלה לעשות עסקה זריזה לשיחרור 3 החטופים. https://www.facebook.com/assaf.evenchen/posts/623526047746733
| |
| − |
| |
| − | ליאור מנצר על כמה המצעד פחות רלוונטי היום http://2nd-ops.com/lior/?p=5711
| |
| − | ותגובת ברוך אורן
| |
| − | ליאור, לפי הביצוע שדנה נתנה היום ל"ילדים זו שמחה", היא ממש מנסה לעשות את הבלתי אפשרי – לקחת את הסאטירה שבשיר המקורי ולהפוך את השיר לאחד האסקיפיסטיים – "תעשו ילדים כמה שתרצו שיהיה לכם כיף וזה, לי ממש לא איכפת" ובתדר הזה בדיוק גם כל המצעד התקיים, וזה מתחבר גם עם הניתוק שאתה מדבר עליו בין האג'נדה של המצעד השנה, שהוכתבה בעיקר ע"י האליטה הWASPית שלנו בקהילה שעוסקת בעסקאות בסכומים כאלו. בקיצור, אפס מודעות פוליטית ולכן גם אפס משמעות פוליטית למצעד. אולי בעצם המשמעות הפוליטית היא בדיוק מה שאתה ואני כואבים לראות: ההתרפסות של הקהילה בפני עגל הזהב ושר הממון. כלומר, המקום בו הקהילה אומרת – עזבו אותנו מכוח פוליטי, בואו נרקוד כולנו ביחד. שזה מאוד מגניב מבחינת המסיבה אבל גרוע מאוד מבחינת היכולת המעשית שלנו כקהילה ליצור שינוי חברתי.
| |
| − |
| |
| − | השנה ממש לא רציתי ללכת למצעד, והלכתי רק בגלל שבנצ' ביקש שאבוא. בדיוק מהסיבות שמנית. אבל בתום המצעד, חזרתי עם תחושה חזקה של החמצה. אם רק היינו, כקהילה, לוקחים את המצעד הזה חזרה לקרבנו. מחזירים אליו את התוכן המקומי ומעיפים ממנו את האינטרסים של ההון (פונדקאות+תיירות) – אז אולי היה אפשר לנהל שיח רציני על האג'נדה שלנו בקהילה על מניפת גווניה, ואולי היינו נהנים מתחושת השליחות שגרמה לך ולי ולעוד עשרות אלפי אנשים להשתתף באירועים הללו. ותכל'ס – יש לי גם את התחושה ששינוי פוליטי כזה היה גורם למצעד להסתיים ביתרת רווח. כי מה שעושים מהלב בדרך כלל פותח את הלבבות גם של התורמים בקהילה.
| |
| − |
| |
| − | שולח חיבוק וגעגוע, נשיקות,
| |
| − | ברוך
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | מנצר על יציאה מהארון של שמולי: לתת את כל הנימוקים מדוע צריך לפרסם את שמו, אבל אז להמנע מלפרסם את שמו, זה בדיוק הומופוביה. (לא הבנתי מהפוסט הזה האם בסוף העורכת מנעה את הפרסום של השם של שמולי או הכתב) http://2nd-ops.com/lior/?p=5683 אפריל 2014
| |
| − |
| |
| − | ====חיקוק ככלי לשינוי כלכלי: דוגמאות לכשלון ממשלתי====
| |
| − | חוק הספרים לא הצליח לשפר את הביקוש לספרים, ולא הצליח להשפיע על חלוקת הכספים בין הפועלים (הסופרים) לבעלי ההון בענף הספרות. עם זאת, הוא מנע את הורדת מחירי הספרים וכך ייבש את כל משק הספרות. מה שמוכיח שבעלי ההון יעדיפו לייבש את העסק ולהישאר עם הכסף שיש להם, מאשר לחלק יותר פירורים למעמדות תחתיהם.
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/news/1.2356179 מירב ארלוזורוב (2014), "ניצחון הבורות". דמרקר 23/6/2014]
| |
| − | :המחשבה המוזרה שייקור הספרים ישפר את רווחי הסופרים מאחר שהרווח לכל ספר יגדל, ולכן יהיה יותר מה לשלם לסופרים, התעלמה מחוקי ההיצע והביקוש הבסיסיים ביותר. כשהמחיר עולה, הביקוש יורד - והסיכוי שסופרים והוצאות ספרים יצליחו להרוויח יותר במצב של ירידה בביקוש היה ונשאר קלוש.
| |
| − |
| |
| − | :שרת התרבות הנכבדה בחרה להתעלם מהאזהרות הכלכליות. 11 חודשים מאוחר יותר, כשרשת הספרים הגדולה במדינה, סטימצקי, נמצאת במשבר, וגם שבוע הספר מצטייר כחלש במיוחד, אין כמעט גורם בענף הספרים שאינו מבכה את החוק האומלל. הצניחה במכירות היתה דרמטית כל כך - הציבור הרחב הזדעזע מהזינוק החד במחירי הספרים ופשוט חדל לקנות - שהענף חווה את אחד המשברים הגדולים בתולדותיו. הסופרים, שקודם קיבלו תמורה נמוכה על הרבה ספרים (והלינו על כך), נמצאים כיום במצב קשה עוד יותר וכמעט אינם מקבלים תמורה בכלל - הצניחה במכירות הספרים הביאה לכך שההוצאות לאור מצמצמות מאוד את הוצאתם של ספרים חדשים.
| |
| − |
| |
| − | המצב דומה גם בשוק הנדל"ן. שם הצעת החוק לפטור ממע"מ לדירה ראשונה עושה בדיוק את ההפך ממה שהיא מצהירה - היא מחזקת את החזקים במקום לתמוך בשכבות הביניים. ראו אצל מירב ארלוזורוב, (שם):
| |
| − | :חוק מע"מ 0% עושה בדיוק את ההפך ממה שצריך היה לעשות: הוא מלבה את הביקוש לדירות לרכישה, בשוק שכל הבעיה בו נוצרה מלכתחילה בגלל עודפי ביקוש גדולים.
| |
| − |
| |
| − | :את ההוכחה לכך ניתן למצוא בניתוח חריף של הכלכלן הראשי לשעבר של משרד האוצר, מיכאל שראל - שהתפטר ממשרד האוצר בשל תוכנית הפטור ממע"מ על דירות - שבו הוא מנתח את התפתחות מחירי הדירות בעשור האחרון. באופן מובהק, מחירי הדירות ממשיכים לעלות, אף שיש גידול ניכר בהיצע הדירות בשנתיים האחרונות. באופן מובהק, מחירי הדירות עולים בשיעורים חדים בהרבה משכר הדירה - היחס בין מחיר הדירה לשכר הדירה הגיע השנה לשיא של כל הזמנים.
| |
| − |
| |
| − | :הממצא האחרון הוא חשוב במיוחד, משום שאם הבעיה היתה מחסור בהיצע דירות, וזוגות רבים היו נשארים ללא קורת גג, היינו אמורים לקבל זינוק דומה בשכר הדירה ובמחירי הדירות לקנייה. בפועל, שכר הדירה עלה, אבל הרבה פחות מכפי שעלו מחירי הדירות - ממצא שמלמד על כך שאין בעיה חריפה של קורת גג. יש בעיה של קורת גג קנויה בלבד.
| |
| − |
| |
| − | [http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2356398.1403498385!/image/2737274333.jpg תמונה]
| |
| − |
| |
| − | :לשראל יש כמה הסברים לנהירה הגדולה לקניית דירות, כולל על חשבון מגורים בדירה לשכירות במחיר נמוך בהרבה. ההסבר העיקרי, לצד הריבית הנמוכה, הוא המיסוי הנמוך. מאז 2003 - השנה שבה מחירי הדירות לקנייה ומחירי הדירות בשכירות החלו להתפצל - מוטל מס על רווחים בשוק ההון, בשעה שההשקעה ההונית ברכישת דירת מגורים נותרה פטורה ממס (רק השנה הוטל מס רווח הון על מי שרוכשים דירה שנייה, אבל רכישת דירה ראשונה נותרה פטורה ממס).
| |
| − |
| |
| − | :להערכתו של שראל, הפטור הזה הוא אחד הפטורים ממס הגדולים והמזיקים לכלכלה הישראלית - הוא גורם לכך שהציבור יעדיף השקעה בדירות על פני השקעה במניות, הוא מגדיל את האי־שוויון כי הוא מסייע בעיקר לשכבות החזקות (המבוססים רוכשים יותר דירות, ודירות יקרות יותר), והוא גם פוגע בשוק ההון וכתוצאה מכך בצמיחת המשק.
| |
| − |
| |
| − | [http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2356396.1403498354!/image/3834054413.jpg תמונה]
| |
| − |
| |
| − | [http://www.themarker.com/polopoly_fs/1.2356395.1403498286!/image/3655806653.jpg תמונה]
| |
| − |
| |
| − | אם כך כדאי לסמן שהטיפול הנכון יותר בשוק הדיור הוא מאבק ברוכשי דירות ביניים (דירות בנות 1-3 חדרים באיזורי ביקוש) להשקעה, כלומר, דירה שניה ומעלה. והמאבק הזה בהחלט על סדר היום של שר האוצר - לראייה מס רווחי הון על רוכשי דירה שניה, שהוטל השנה.
| |
| − |
| |
| − | אפשר לטעון שהפטור על מע"מ הינו פרוגרסיבי: לעשירונים 1-3 אשר ייתכן כי חלק משמעותי מתוכם אינו משרת בצבא או בשירות לאומי, הפטור הוא לדירות עוני (עד 600 אלף שקל); לעשירונים 4-8, אשר ניתן להניח כי רובם משרת בצבא או בשירות לאומי, הפטור הוא עד 1.6 מיליון שקלים. ולעשירונים 9-10 אשר מחיר הדירה הממוצע שלהם הוא מעל 2 מיליון שקלים, הפטור איננו תקף.
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4519898,00.html אביטל להב והילה ציאון (2014), "הטבת מע"מ 0%: כך נראה החוק המלא". ynet, 14/5/2014]
| |
| − | :על פי הנוסח, ההטבה תחול רק על דירות בבנייה רוויה - כלומר, דירות שהן חלק מבניין בגובה של לפחות שתי קומות, שבו נבנו יותר מ-6 דירות לדונם. על גודל הדירות להיות בין 60-140 מטר רבוע. כמו כן, שר האוצר ושר השיכון יקבעו סטנדרט בנייה מחייב לדירות שיכללו בהטבה.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :הקריטריונים לקבלת ההטבה הם שמחיר הדירה כולל מע"מ לא יהיה גבוה מהמחיר שקבע השמאי הממשלתי לאותו אזור, ובכל מקרה לא יותר מ-1.6 מיליון שקלים. אזרחים שלא שירתו שירות צבאי או לאומי יוכלו ליהנות מההטבה רק אם ירכשו דירה שמחירה אינו גבוה מ-600 אלף שקל.
| |
| − |
| |
| − | :הזכאים להטבה הם זוגות נשואים או חד מיניים או ידועים בציבור עם ילד אחד לפחות, רווקים מעל גיל 35 או זוגות ללא ילדים שאחד מבני הזוג מעל גיל 35. שני בני הזוג יצטרכו להוכיח כי אין דירה אחרת בבעלותם ולא הייתה דירה אחרת בבעלותם מאז 1995. כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבה, נקבע כי משרד השיכון יבדוק כי אין יחסי קרבה משפחתית או יחסי עבודה בין הגורם המוכר לגורם הרוכש.
| |
| − |
| |
| − | לפיכך ייתכן שהפטור יוביל יותר רוכשים מעשירונים 9-10 לרכוש כדירה ראשונה דירת "ביניים" של פחות מ-1.6 מיליון ש"ח כדי להנות מהטבת המס, אפילו אם מדובר בדירה להשקעה, ואז להציע אותה למכירה חוזרת בשוק כאשר מחירה עולה או להעמידה להשכרה ולנצל את דמי השכירות למגוריהם.
| |
| − |
| |
| − | התוצאה אז תהיה - תחרות גדולה יותר על דירות מהסוג הזה, וכך העלאת מחירי דירות ה"ביניים".
| |
| − |
| |
| − | האם החוק יצליח לעשות מה שבאמת רצה המחוקק לעשות? הגדלת היצע הדירות הקטנות לזוגות צעירים עם ילד אחד? כלומר, היצע הדירות ה"זולות"? ובכן, דירות אלו אינן משתלמות לקבלנים ויזמים, שבאותו הזמן שבו הם בונים דירת 2 חדרים יכולים לבנות גם דירת 4 חדרים ולהרוויח עליה יותר. גם החוק החדש, אין בו את הכח לשכנע יזמים וקבלנים לשנות את ההעדפה שלהם בתחום נפח הדירה. לכן, משתמע שהחוק החדש ישפיע הפוך מרצון מתכנניו.
| |
| − |
| |
| − | בתחום אחר - "הזכויות הרפואיות" - המדינה מקשה על זכאי ביטוח לאומי להשיג את המגיע להם, כלומר, פיצויי המחלה שלהם, עד כדי כך שאלו נזקקים לחברות תיווך שיטפלו בהם מול הרשויות. ועכשיו, ח"כ מיקי רוזנטל כועס שהעלויות של אותם מתווכים מגיעות עד כדי 30% מהפיצוי המגיע לחולים. אך מה תהיה מדיניות ציבורית מתקנת? האם רוזנטל ידרוש להקל על התנאים שמציב הביטוח הלאומי? האם יבקש שעובדי הביטוח הלאומי יסייעו למגישי בקשות? לא. הוא מבקש למסמר את גובה העמלות שגופי תיווך יכולים לגבות. התוצאה - שוב פגיעה בשכבות שאינן מסוגלות לממן את הטיפול מול המדינה:
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/news/1.2355766 צבי זרחיה (2014), 'רוזנטל נגד לבנת פורן: "אינטרסנטים גוזרים מהקצבאות קופון של 30%"'. דמרקר 22/6/2014]
| |
| − | לח"כים הועברה חוות דעת של פרופ יוסי שפיגל מאוניברסיטת תל אביב שנשכר על ידי פורן [לבנת פורן, בעלת חברה לתיווך מול ביטוח לאומי ב.א.] לפיה "באופן ברור כי אם ייקבע מחיר מירבי, הראשונים להיפגע יהיו דווקא אלו שהצעת החוק מבקשת להגן עליהם: מבוגרים ובעלי הכנסות נמוכות לא יוכלו עוד לקבל את השירות שכן התשלום שמותר יהיה להם לשלם יהיה נמוך במידה שלא תצדיק את הטיפול המקצועי המתאים. כך קרה גם במקרים דומים בעולם בהם ניסו להתערב ללא הצדקה".
| |
| − |
| |
| − | שפיגל ציין כי "מצב זה אינו סביר. הוא פוגע הן באוכלוסיה המעדיפה להיעזר במסייע בעת הפניה למוסד לביטוח לאומי והחוק ימנע סיוע כזה ממנה; [...]". בשורה התחתונה, הצעת חוק זו אשר באה להגן על האוכלוסיות החלשות אשר דווקא תפגע בהן מאוד ללא שום הצדקה וזאת כאמור תוך פגיעה בחופש העיסוק".
| |
| − | ====תכנון פנסיה: כשל שוק שהמדינה אינה מסוגלת לו====
| |
| − | ;[-- (2014), "כיצד השוואת מחירים היום תציל לכם את המחר?" מאמר מערכת, וואללה 30/3/2014]
| |
| − | בעוד הצרכן הישראלי לא ינוח עד שימצא את המחיר הטוב ביותר עבור המסך השטוח שהוא מעוניין לרכוש לסלון שלו, לרוב הוא אינו מביע עניין מספיק בנוגע לפנסיה שלו. על אף שהנושא עלה לכותרות מאז תחילת עידן התספורות של הטייקונים והמחאה החברתית, עדיין רבים מהחוסכים לפנסיה ומהמחזיקים בביטוח מנהלים או קרנות השתלמות לא מתעניינים בשיעור דמי הניהול שהם משלמים עבור מוצרים אלו.
| |
| − |
| |
| − | 50 אחוז מהחוסכים אפילו לא יודעים במה מדובר כשעוסקים בנושא דמי הניהול והם מבקשים להסבירו. רבים האמינו כי דמי הניהול לא נגבים במצב בו רושמת קרן הפנסיה תשואה שלילית, אך בפועל דמי הניהול נגבים מאתנו תמיד. גם במקרה של הפסד.
| |
| − |
| |
| − | מה ההבדל בין מסך טלוויזיה לקרן פנסיה? מדוע בתהליך רכישת המסך ישקיע הצרכן הממוצע זמן כדי לערוך סקר שוק מקיף ובנוגע לפנסיה יעדיף להישאר ללא המידע הרצוי? לשאלות אלו יש שתי תשובות בולטות. הראשונה היא הבדל המוחשיות בין שני הדברים. בעוד הטלוויזיה החדשה תשב בסלון ונוכל ליהנות ממנה, הפנסיה היא עניין שיהיה רלוונטי עבורנו רק בעוד שנים ולכן קל להתעלם ולהקל ראש בטיפול בו. כך שיוצא שאת אחת ההחלטות החשובות בחייו של הישראלי הוא מקבל מבלי להחזיק בידע הנדרש.
| |
| − |
| |
| − | מדובר בטעות, ואפילו טעות גדולה. כל פעולה שאנחנו מבצעים כחוסכים היום תשפיע על עתידנו, כשנצטרך את הכסף שחסכנו לאורך שנים והיא שתקבע את רמת החיים שנוכל לאפשר לעצמנו. שליש מהחיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מאתנו ייחתך בשל דמי הניהול וייכנס לבתי ההשקעות שמנהלים את החיסכון- מה שעלול לפגוע ברמת החיים העתידית שלנו.
| |
| − |
| |
| − | התשובה השנייה לצמד השאלות היא תחושת חוסר הידע וחוסר האונים שמרגישים החוסכים כשהם עוסקים בתנאי הפנסיה שלהם. לרבים מאתנו נראה העולם הפיננסי, שבתוכו נכללים גם המוצרים הפנסיוניים והביטוחיים, מסובך ולא נגיש. חלק אף ירגיש כי הוא מדובר בשפה אחרת ויעדיף לא ללמוד אותה.
| |
| − |
| |
| − | ====הון שחור וחברות ארנק====
| |
| − | ;משה אשר, ראש רשות המסים, מצוטט אצל [http://www.themarker.com/news/1.2229379 מוטי בסוק (2014), "אדם שיש לו 4 דירות, לא מדווח על הכנסות משכירות ולפי הדיווחים שכרו נמוך משכר מינימום - זה הגיוני?" דמרקר, 29/1/2014]
| |
| − | :"חשוב שיהיו בכלכלה הישראלית חברת גדולות ומפותחות. כיום מחזור העסקים של כ–86% מהעוסקים במדינה הוא עד 1.5 מיליון שקל בשנה. מחזור העסקים של עד 94% מהעוסקים הוא עד 2.5 מיליון שקל בשנה. כלומר, רוב העסקים במדינה הם עסקים קטנים. חשוב למשק שיהיו גם חברות גדולות ומשמעותיות, שיעסיקו אלפי עובדים ושיהיו יציבות. ואם הן חברות רב־לאומיות, עם סטנדרט עבודה בינלאומי, הדבר טוב וחשוב עוד יותר.
| |
| − | ;[http://www.themarker.com/news/1.2229379 מוטי בסוק (2014), "אדם שיש לו 4 דירות, לא מדווח על הכנסות משכירות ולפי הדיווחים שכרו נמוך משכר מינימום - זה הגיוני?" דמרקר, 29/1/2014]
| |
| − | :הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שעומד בראש ועדה ממשלתית למלחמה בהון השחור, אמר לאחרונה כי לפי אומדני רשות המסים, כרבע מהכלכלה הישראלית שחורה. לדבריו, לפני כ–20 שנה "רק" 16% מהכלכלה היתה שחורה. להשוואה, לפי נתוני הבנק העולמי, ביוון הכלכלה השחורה היא כ–30% מהתמ"ג, ובארה"ב פחות מ–10%.
| |
| − |
| |
| − | :לדברי לוקר, המשמעות היא אובדן של כ–40–50 מיליארד שקל בהכנסות ממסים בשנה - סכום ששקול לכל התקציב השקלי של מערכת הביטחון. לדבריו, גביית מסים כחוק מהכלכלה השחורה היתה יכולה להוריד את רמת המס הממוצע בישראל מ–25% ל–15%.
| |
| − |
| |
| − | ;משה אשר, ראש רשות המסים, מצוטט אצל [http://www.themarker.com/markets/1.2237027 ערן אזרן (2014), '"יש תכנוני מס אגרסיביים של חברות. חילקו דיווידנדים מרווחים וירטואלים"', דמרקר, 6/2/2014]
| |
| − | :כיום, 94% מהעסקים במדינה הם בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 2.5 מיליון שקל. כלומר, כמעט כל המשק הוא עסקים קטנים מאוד. העסקים הקטנים מחזיקים בעשרות אלפי עובדים - ולכן גם אותם צריך לטפח. יחד עם זאת, חשוב מאוד שלצד אותן חברות קטנות – נדע גם לשמר ולעודד חברות בינוניות וגדולות, התורמות לתעסוקה וליציבות במשק.
| |
| − |
| |
| − | רשימת תכנוני מס ידועים לרשויות: http://www.themarker.com/news/politics/1.2355892
| |
| − | ====לרדת מהארץ====
| |
| − | https://www.facebook.com/danielle.brachel/posts/10152434792243280
| |
| − |
| |
| − | וואווווו זה די מדהים כמה אנשים בפיד שלי רוצים לרדת מהארץ
| |
| − | בואו נדבר על זה שנייה טוב?
| |
| − | אני באופן אישי מרגישה שאין כאן באמת עתיד כלכלי, גם לאנשים שבאים ממשפחות מבוססות. זה מ-מ-ש קשה להתפרנס כאן. (בבקשה אל תספרו לי את משנתכם לגבי תודעת שפע, אני לא רוצה להסתפק במעט, אני רוצה להיות די עשירה ולא רוצה לעבוד בשביל זה 16 שעות ביממה. )
| |
| − | עוד דבר כמובן זה הסיפור הפוליטי שקצרה היריעה מבכלל להתחיל לדבר עליו.. גם אם הייתי ימנית בדעותיי, כל הסיפור הזה כבר פשוט מתיש לכל המעורבים.
| |
| − | מצד שני אני חייבת להודות שאני מתה על ישראל! אני ממש אוהבת לדבר עברית, אוהבת את המנטליות הישראלית של תכל'ס וסבבה ולא להיות מנומסים מדיי, אוהבת את האוכל כאן ואת הקיבוצים ואת תל אביב..
| |
| − | חוץ מזה שקשה לי לדמיין שמקום אחר ירגיש ממש ממש כמו בית,
| |
| − | וגם.. לעבור לגור במדינה זרה נראה לי פאקינג קשה! נראה לי שכשאתה עובר לחו"ל אתה אפילו לא יודע איזה שאלות לשאול.
| |
| − | וכמובן שאיך אפשר לא לדבר על זה שאני פאקינג אתגעגע לכולם!!!! איך אפשר פשוט לעזוב חיים שלמים? משפחה? חברים? שכונת הילדות? וכו'
| |
| − | את כל זה אני כמובן אומרת מחוסר ניסיון.. הכי הרבה זמן שהייתי בחו"ל זה חצי שנה וזה ממש לא היה במדינה שהייתי מהגרת אליה.
| |
| − | שפכו בבקשה את דעתכם בכל נושא ההגירה..
| |
| − | אם יש כאן אנשים שעזבו את הארץ ספרו קצת על התהליך שעברתם ואיך הגעתם להחלטה ואיך אתם חיים איתה היום.
| |
| − | תודה ושניפגש בגולה P:
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/danielle.brachel/posts/10152434792243280?comment_id=10152434943173280&offset=0&total_comments=22
| |
| − | גם אני חשבתי שלא ארגיש בבית בשום מקום, ובמובן מסוים זה עדיין נכון, אני בחיים לא ארגיש בבית בברלין, שהיא מקום זר בכל מובן. הרבה יותר זרה מערים בארצות הברית שהשפה שלהן מוכרת וההתרחשות שלהן מוכרת מהתרבות האמריקאית. אם תשאלי אותי היום אם אני צריך להחליט היום אם אני נשאר כל החיים בברלין או כל החיים בארץ, אני כנראה עולה על המטוס הראשון בחזרה. העניין הוא שכרגע אין סיבה להחליט. תוך כדי, השאלות משתנות, משום שמבינים שגם בתל אביב אני כנראה כבר אף פעם לא ארגיש בבית. כשמגיעים לכאן מבינים שיש למילה הזו "להרגיש בבית" הרבה יותר משמעויות ממה שחשבנו (ומצד שני, זה הרבה יותר פשוט). עזבי כסף והיכולת להתפרנס, ותחשבי פשוט על לחיות במקום שסופר אותך, דואג לך ושם את הרווחה שלך במקום הראשון. זה כמו לבוא להתארח אצל חברים ולגלות שיותר נעים לך מאשר בבית. זה בית? לא. ואולי זה לא כזה נורא.
| |
| − | לחזור מכאן זה לחזור למלחמה בכל מובן. רק כשיוצאים מבינים כמה ישראל היא מדינה במלחמה, כל רגע, לא רק בקלישאות של הכביש והכיבוש והטילים והאלימות, אלא בגישה. זה לא תמיד רע, זה מייצר איזו אנרגיה חיובית של התחדשות, סטארטאפ ניישן וכל זה, אבל זה לחיות במלחמה. כשמפסיקים עם זה לרגע, קשה מאוד לחזור.
| |
| − | אני הגעתי לכאן כשכבר היה לי ברור שאני והעברית והישראליאדה לא לגמרי באותו ראש, והיה לי למה להשוות. יש לי חברים שעברו לאירופה שנים לפני, והם לחלוטין כבר מרגישים בבית, ויש לי חברים שחיים בארה"ב וברור שלא יחזרו ממנה לעולם, והם "ישראלים" יותר ממני במובן הזה שהם יונקים את הישראליאדה בערוצי הטלוויזיה ובחינוך הילדים ומה לא.
| |
| − | יש כל כך הרבה מה לכתוב על זה, שאני לא יודע מאיפה להתחיל. כן, לעבור למדינה אחרת זה פאקינג קשה, לא מדברים על זה, זה קצת כמו הצד האפל של הפייסבוק, כל מי שעבר נראה שחי את החלום, זה ממש לא ככה, אנשים עוברים ומקבלים שוק, דווקא המקומות היציבים מתערערים. מצד שני, איך אפשר לעזוב חיים שלמים? החיים ממילא עוזבים אותך עם הזמן. החיים בגיל 20 ומשהו לא נשארים איתך בגיל 30 והרבה, ובדרך כלל זה לא רע. חלק אתה בוחר, חלק לא יוצא כמו שרצית ובחרת. לכן הבחירה לעבור לחול כבר קלה יותר, אתה במובן מסוים כבר לוקח את הבית שלך ואת הקשרים שלך איתך.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/noa.savir/posts/10152506397714706
| |
| − | בחיי הפייסבוק שלי לא ראיתי כל כך הרבה ייאוש.
| |
| − | הפיד שלי נחלק בין דיווחים על התרוצצויות מפחידות של אכולי רגשות נקם מיואשים ומחפשי דם ברחובות הערים,
| |
| − | ווידויים קוראי לב של אנשים שאני יודעת שאוהבים את המדינה הזו בכל ליבם על כך שהם תוהים לאן יעזבו,
| |
| − | חוסר אמון משווע של הציבור בממסד ובמשטר (בצדק),
| |
| − | ובין לבין משובצים דיווחים מיואשים מגבעת עמל ומפרץ חיפה ודיווחים מגזרת המכות לשחורים שכבר התייאשו מארץ עם הסגולה ורוצים לחזור למצריים, אפילו הם התייאשו..
| |
| − | לעזעזל, בדיוק 48 שעות לפני שאני בונה בית (רוחני, על פיזי אפשר רק לחלום בשוק החופשי הקיים) אני מרגישה שכל הקירות סוגרים עליי.
| |
| − | לא רוצה לנטוע את המשפחה הקטנה שאני מקימה במקום בו הרוב בייאוש מתמשך. מהפרנסה, מהשלום, מהשוויון. מהיכולת לגדל ילדים בבטחה. ייאוש.
| |
| − | אבל במקום הארור הזה אהבתי כל צעד שהלכתי ברגל מירושלים למחסיה השבוע, בו חיים אהוביי הרבים, בו נכתבת המוזיקה שמעלה לי דמעות וגורמת לי לרקוד, יותר מכל מוזיקה אחרת.
| |
| − | לא נכנסת לכאן עד יום ראשון. תמצאו דרך לעזור לי להאמין במקום הזה עד אז.
| |
| − |
| |
| − | ====נקמה====
| |
| − | https://www.facebook.com/tzeira.nachmias/posts/10152477303446544
| |
| − | ====תכנון ובניה ואידיאולוגיה====
| |
| − | * גם שי קנוהל אמר משהו על תכנון ובניה כמקום שבו האישי פוגש את הפוליטי
| |
| − | ;[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/592/307.html?fb_comment_id=fbc_692547457449128_693455340691673_693455340691673 יובל מאיר זפיר (2014), "תכנון ובניה הוא תמיד במרחב של יחסי הכוח הפוליטיים המוקצנים ביותר". 6/7/2014, נדלה בו ביום]
| |
| − | :תכנון ובניה הוא תמיד במרחב של יחסי הכוח הפוליטיים המוקצנים ביותר:
| |
| − |
| |
| − | :הרשויות תמיד תתמוכנה בקולוניות של שלוחות האידיאה הנחושה ביותר של הממסד. גם האיסור והאישור הם פונקציה של ריטואל קונקרטי. גם בתוך הממשל יש התנגדויות לאחיזה אזרחית במקום כזה או אחר.
| |
| − |
| |
| − | :הפוקוס הוא, שחר, לא רמת החיים הגבוהה על חשבון האדם מן השורה, אלא הבידול מהשורש שהוא פונקציה של אינטרס מוסדי מלכתחילה.
| |
| − |
| |
| − | :הבידול הזה לא מתחיל מהתושבים עצמם, מהתיעמלון הקונקרטי שנחזה להיות קורבני ומלא סבל - אלא מהדיאלקטיקה של האיסור אלי אישור: זה הממסד שמתווכח עם עצמו.
| |
| − |
| |
| − | :מה שהמושבות, המושבים, הקיבוצים היו בתקופת הישוב המאוחר - והעליות הראשונה עד השלישית - כך מגלמים המתיישבים באזורים השונים כיום את האתוס הקונקרטי של גופים ספציפיים בממשל המקומי.
| |
| − | ====מה הכח של חופש הביטוי? אין לו באמת כח====
| |
| − | ;חנין זועבי (2014), "אני לא נהנית מהדמוקרטיה". אצל [https://www.facebook.com/danvegan/posts/10202933675717089 דן וג (2014), פוסט על הקיר האישי, 22/6/2014. נדלה ב7/7/2014]
| |
| − | :"אני לא נהנית מהדמוקרטיה. אני סובלת מדמוקרטיה גזענית, שמפקיעה את האדמות שלי ומותירה לי דבר אחד: חופש הביטוי. וחופש הביטוי הוא לא אינדיקציה של הדמוקרטיה, הוא אינדיקציה לחוזק של מדינת ישראל. היא חזקה דיה שהיא נותנת לי חופש ביטוי, כשהיא יודעת שחופש הביטוי שלי לא ישנה כלום. ברגע שחופש הביטוי הזה מערער על הקו האדום, אז מתחילים את ההסתה."
| |
| − | ====המוזות באורגיה: מלחמה====
| |
| − |
| |
| − | צריך 2 לטנגו התמונה אצל גיא תמר
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151480276427454&set=a.474069367453.263335.712287453&type=1
| |
| − |
| |
| − | פייסבוק מלחמה אצל גיא תמר
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151479656782454&set=a.474069367453.263335.712287453&type=1
| |
| − | ======בסוף הרי נשב ונדבר ======
| |
| − | פעם גם אני הייתי ימני - בסוף הרי נשב ונדבר - גיא תמר
| |
| − | https://www.facebook.com/guy.tamar.7/posts/10151478843027454
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/nitayp/posts/10152597006283548 ניתאי פרץ (2014), "אז אל תגידו אין מה לעשות". פוסט על הקיר האישי, 25/8/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :צריך להבין שסכסוכים לאומיים טריטוריאליים זה לא בדיוק מדע טילים. זה קורה כל הזמן, וגם נפתר בדרך כלל.
| |
| − | :בבלקן היו סכסוכים של מאה שנה שנפתרו, בין הבריטים לאירים, בין הודו לפקיסטן, ואפילו כאן אצלנו במזרח התיכון יש ארבעים שנה שלום בין ישראל למצרים, תראו מה זה היום הם השותף מספר אחד שלנו במלחמה מול החמאס. אז הם לא הפכו לאוהבים, אבל לפחות לא רוצחים אחד את השני. וכולם מרגישים שאננים ובטוחים.
| |
| − | :הסכסוכים האלה נגמרים בדרך כלל בפשרה. פשרה זה כמו בגן ששני ילדים רבים על צעצוע ובסוף מוצאים פתרון.
| |
| − | :הבעיה היא שהפתרון דורש לוותר על משהו. יכול להיות שתקבל משהו אחר במקום, אבל חייב לוותר על משהו.
| |
| − | :זה לא חדש על השולחן יש מלא תכניות מפורטות עם ערובות לבטחון והכל, המתווה הסעודי, תכנית קרי, יוזמת ז'נווה, אבל זה דורש לוותר על שליטה בחלק נכבד משטחי יהודה ושומרון, ולפנות חלק נכבד מן ההתנחלויות.
| |
| − | :זה הדיל, תמיד היה ותמיד יהיה. ככל שהזמן חולף התנאים שאנחנו מקבלים גרועים יותר, והתמורה שנצטרך לתת גדולה יותר.
| |
| − | :אז אל תגידו אין מה לעשות, אלא יש מה לעשות, אבל אנחנו לא מעוניינים.
| |
| − | :תודה ויום נעים.
| |
| − | ======לא רוצים מלחמה======
| |
| − | [https://www.facebook.com/davidicke/photos/a.164527493841.118396.147823328841/10152275352478842/?type=1 באופן טבעי אנשים לא רוצים מלחמה אלא אם תגיד להם שהתקיפו אותם]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10203872635003896&set=gm.1478265312414521&type=1&theater לעצור את המלחמה]
| |
| − |
| |
| − | [https://www.facebook.com/newpage4peace/photos/gm.1476324035946027/801175656573549/?type=1&theater המלחמה היא חלק ממעגל הטרור]
| |
| − |
| |
| − | ======סרבנות======
| |
| − | אל העומד על סף הסירוב - עידן לנדאו
| |
| − | http://idanlandau.com/2009/12/04/%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91/
| |
| − |
| |
| − | תמר גוז'נסקי על סרבנות
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=4838562923215&set=a.1152892343754.22917.1271024974&type=1
| |
| − |
| |
| − | אל תלכו - פניה אל חיילי המילואים (ואל נשותיהם)
| |
| − | http://asfanit.blogspot.co.il/2014/07/blog-post.html?m=1
| |
| − |
| |
| − | ======לא רוצה הערצת חיילים======
| |
| − |
| |
| − | גיא תמר
| |
| − | https://www.facebook.com/guy.tamar.7/posts/10151489950457454
| |
| − | יש את התמונה המגניבה של נועם חומסקי ב"יש אישור לשימוש בשדה האוהלים"
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ======שנאת שמאלנים======
| |
| − | חדר המצב ושיר נוסצקי על שנאת שמאלנים
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=540962399265016&set=a.283402828354309.84294.274242409270351&type=1
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | גיא תמר על שנאת שמאלנים
| |
| − | https://www.facebook.com/guy.tamar.7/posts/10151486503992454
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | חדר המצב על הספין-מלחמה לפני בחירות
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=541477389213517&set=a.283402828354309.84294.274242409270351&type=1
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | שלומי אלדר על החמאס ועל סיקור טלויזיוני מוטה
| |
| − | http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,789,209,32036,.aspx
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | לא מדברים עם החמאס אבל בעצם כן מדברים עם החמאס
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151483329792454&set=a.474069367453.263335.712287453&type=1
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | עודד רוזן על הכנסת אנשים למשבצות וסובלנות לאחר
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151261943479030&set=a.492348089029.273412.541214029
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ======מה עושים כתושבים פשוטים כשיש מלחמה?======
| |
| − | :אני חושבת שמיציתי את העניין הזה של לגלגל את הפיד בפייסבוק ומדי פעם להיתקל בתמונה של ילד מת בעזה. זה מעבר ליכולות שלי. ילדים שרצים למקלטים ומסרבים לצאת.
| |
| − | :יש אופציה לפעולה מחוץ לפייסבוק שהיא לא הפגנה ויכולה אשכרה להשפיע על מה שקורה?
| |
| − | :תציעו לי רעיונות. הכל. אני מוכנה עכשיו לעזוב כל מה שאני עושה ולבוא לגבול עזה לדבר עם חיילים. לעמוד מחוץ לבסיס נבטים, שבטח ממנו יוצאים המטוסים, ולהתעמת עם הטייסים שיסרבו פקודה.
| |
| − | :באמת שאנחנו חייבים לילדים האלה יותר מפוסט בפייסבוק, חייבים לאחים והאחיות שלנו ולהורים שלנו וילדים שלנו יותר מאשר פוסטים מיואשים.
| |
| − |
| |
| − | אז יואב שמר קונץ מציע לפנות לאום http://kunzim.com/about/
| |
| − | לילך בן דוד מציעה להאבק בשדה השפה:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/lilachchar/posts/912520455440392 לילך בן דוד (2014), "שמאלנים יקרים". פוסט על הקיר האישי, 10/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :שמאלנים יקרים, כשאתם קוראים למה שקורה עכשיו בעזה "מלחמה", אתם משתפים פעולה עם הנרטיב השקרי של ההסברה הישראלית.
| |
| − | :שמונים הרוגים ושש מאות פצועים מול שני אנשים שהחליקו במדרגות זו לא מלחמה. מאתיים רקטות מול שמונה מאות טון חומר נפץ זו לא מלחמה. כיפת ברזל ומקלטים מול אנשים שעולים על הגגות כדי לנסות להגן בגופם מהפצצות זו לא מלחמה. אחד הצבאות הכי חזקים בעולם, עם מטוסים, מל"טים, טנקים וספינות מלחמה שמכתר ומפציץ את הכלא הגדול בעולם מהאוויר, מהים ומהיבשה, מול מליציות קטנות וחסרות אונים זו לא מלחמה. כש 80% מההרוגים הם אזרחים, ילדים, ותינוקות זו לא מלחמה.
| |
| − | :קוראים לזה טבח. ואם היתה לכם טיפת כבוד לדם החפים מפשע שנשפך, ועוד טיפה של אומץ, אז הייתם קוראים לזה טבח, במקום לאמץ את השקרים של דובר צה"ל לתוך השפה שלכם.
| |
| − |
| |
| − | וגם אצל חן לירז:
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/chen.liraz/posts/10201605572534636 חן לירז (2014), "שמאלנים יקרים". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 10/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :שמאלנים יקרים, אולי תפסיקו לקרוא לזה "מלחמה"?
| |
| − | :טבח ≠ מלחמה
| |
| − | :קולוניאליזם, אפרטהייד, כיבוש צבאי, ומצור ≠ סכסוך
| |
| − | :די עם השימוש בסמנטיקה שמייצרת מצג שווא של סימטריה.
| |
| − |
| |
| − | ועוד על התפקיד של התקשורת האזרחית 99% בזמן מלחמה - גם את זה אפשר לעשות כאקטיביסטים וזה לא הפגנה https://www.facebook.com/gerard.dan/posts/557085051068674
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | 10 תגובות מפתיעות לאלימות וכוחנות http://alllies.org/blog/archives/33845#.U776vh_FsUT
| |
| − | =====דני גוטווין לצפות וללמוד=====
| |
| − | https://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=ebjoqF0jSew#t=61s
| |
| − |
| |
| − | =====מלחמה לכו לקנות=====
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10100571981166954&set=np.226465543.634049225&type=1&theater¬if_t=notify_me ed מלחמה? לכו לקנות. שלום? לכו לקנות. ציונות? לכו לקנות. לקפיטליזם יש תשובה צינית אחת ויחידה לכל שאלה. מה? לכו לקנות! היום בדה מרקר.
| |
| − | =====ביקורת על כלכלת הצבא=====
| |
| − | https://www.facebook.com/shamirguy/posts/668003923290131 גיא שמיר
| |
| − | :מילואימניקים סרבו פקודה
| |
| − | :אין לכם איפה לישון...לכו הביתה
| |
| − | :אין לכם מה לאכול... לכו הביתה
| |
| − | :אין לכם מה לשתות...לכו הביתה
| |
| − | :אין לכם איך להגן על עצמכם... לכו הביתה
| |
| − | :אין לכם מיגון ושריון... לכו הביתה
| |
| − | :אין לכם תחמושת... לכו הביתה
| |
| − | :שאנשי הקבע השמנים והמדושנים, שגרים בבתים, שאנחנו קנינו להם בחצי מחיר, קונים כל דבר וחיים בחצי מחיר וכמובן מרוויחים כפול מהשכר במשק... שהם יצאו מהמשרדים והבונקרים וממכוניות השרד ויצאו לחזית
| |
| − | :נראה תוך כמה רגעים משאית הקומבינות מגיע
| |
| − | :אל תהיו מזון לשחיתות, אל תהיו מזון למחדלים
| |
| − | :יש צבא חרב, צבא שכירים, שזהו תפקידו
| |
| − | :בושה למדינה שלמילואימניקים אין מזון, לבוש וציוד
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/shamirguy/posts/667993876624469 גיא שמיר
| |
| − | :כל הקטע של החבילות, התחתונים והגרביים שכולם שולחים לחיילים זה משהו פנימי של התגייסות כלשהי למען הזולת, שזה מקסים...
| |
| − | :או חוסר אמיתי של החיילים שזה מחדל !!!
| |
| − | :האם במסגרת חצי מתקציב המדינה צהל שוב לא מסוגל להכין אוכל, להלביש ואפילו לקנות לחיילים צעצועים וממתקים?
| |
| − | :לא מדבר על כלים משוריינים, מיגון ורשת מיקרופונים תת קרקעית לזיהוי חפירת מנהרות... אני שואל על פיסטוקים ביחס לתקציב צה"ל.
| |
| − | :שוב חוזר הניגון?
| |
| − | https://www.facebook.com/shamirguy/posts/667840896639767 גיא שמיר
| |
| − | :מתי יכירו במצב כמלחמה? בראש השנה? אחרי החגים? ...
| |
| − | תשובה ברוך:
| |
| − | :אחרי שביבי יבין שהוא הפסיד בבחירות הקרובות ונשאר לו רק לנהל קרב מאסף על כך שיישאר אזרח חופשי ולא מאחורי סורג כמו "המצביא הדגול" אולמרטיהו
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/JamalDajani2/photos/a.10150141015580444.403579.166587400443/10154412604590444/?type=1 אסמס פנו את הבית - תמונה
| |
| − |
| |
| − | ======סרבנות שלום======
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152581367788536&set=a.10151044938128536.451099.708633535&type=1&comment_id=10152581413798536&offset=0&total_comments=18 יפעת סולל (2014), "צר לי לומר". תגובית בפוסט עם תמונה על הקיר של אבי דבוש, 23/7/2014]
| |
| − | :צר לי לומר, אבל לא בשבילה לוחמים ולא בשבילה מתים. מתים למען ממשלה של סרבנות שלום, המעדיפה אינטרסים של מתנחלים הזויים על האינטרסים של אזרחי ישראל ועל זכותנו לחיות כאן בשלום ובצדק, בלי כיבוש ובלי מצור.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1865456 ניר חסון (2012), "הפעיל שסייע בשחרור שליט: ג'עברי עמד לחתום על הפסקת אש קבועה עם ישראל". הארץ מדיני בטחוני, 15/11/2012. נדלה ב21/8/2014]
| |
| − | :שעות לפני שחוסל אחמד ג'עברי הוא קיבל לידיו טיוטת הסכם להפסקת אש קבועה עם ישראל. ההסכם כלל פירוט על מנגנון לשמירה על הפסקת האש, גם במקרה של התלקחות בין ישראל לבין פלגים ברצועה - כך סיפר היום (חמישי) ל"הארץ" גרשון בסקין, פעיל השלום הישראלי שסייע בתיווך בין ישראל לחמאס בעסקת שליט ושמר מאז על קשרים עם ראשי החמאס.
| |
| − |
| |
| − | :לדברי בסקין, הגורמים הרשמיים בישראל ידעו על המגעים שלו עם החמאס ועם המודיעין המצרי לגיבוש הפסקת האש הקבועה, אך למרות זאת אישרו את החיסול. "אני חושב שהם עשו טעות אסטרטגית שתעלה בחיים של לא מעט חפים מפשע בשני הצדדים. את הדם הזה אפשר היה למנוע. מי שקיבל את ההחלטה צריך לעמוד לדין הבוחר, אבל לצערי הם יקבלו יותר קולות בגלל זה".
| |
| − | :[..]
| |
| − |
| |
| − | :לדבריו, ג'עברי הפנים בשנתיים האחרונות את ההבנה שסבבי ההתכתשות עם ישראל לא מועילים לחמאס ולא לתושבי הרצועה ורק גורמים לסבל. לכן, הוא טועןן, פעל ג'עברי כמה פעמים למנוע ירי של חמאס לעבר ישראל. לדבריו, גם כאשר חמאס נגרר להשתתף בשיגורי הרקטות, היו הרקטות שלו נופלות תמיד בשטחים פתוחים. "וזה היה בכוונה", ציין.
| |
| − |
| |
| − | :בחודשים האחרונים קיים בסקין קשר שוטף עם אנשי החמאס והמודיעין המצרי, וכן עם גורמים רשמיים בישראל שהוא מסרב לנקוב בשמם. לפני כמה חודשים הציג בסקין לשר הביטחון את טיוטת ההסכם, ועל סמך הטיוטה הוקמה ועדה בין-משרדית בנושא. ההסכם אמור היה להיות בסיס להפסקת אש קבועה בין ישראל לחמאס שתמנע את סבבי הירי הקבועים.
| |
| − |
| |
| − | :לדברי בסקין, ההסכם כלל אפשרות להקמת מנגנון שימנע התלקחות בין ישראל לחמאס בשל פעילות של פלגים אחרים ברצועה. רוב סבבי האלימות האחרונים פרצו לאחר שישראל פעלה למניעת פיגוע או שיגור על ידי אחד מהפלגים הקיצוניים ותוך כדי הפעולה הרגה פעילים חמושים - ואז החמאס וארגונים אחרים נאלצו להגיב.
| |
| − |
| |
| − | :"בישראל החליטו שלא להחליט, ובחודשים האחרונים נטלתי יוזמה לדחוף את זה בחזרה", אמר בסקין וציין כי בשבועות האחרונים התנהלו מגעים עם החמאס בתיווך מצרים, וכי רק השבוע הוא היה במצרים ונפגש עם בכירים במערך המודיעין ועם איש חמאס. הוא התרשם שהלחץ שהמצרים הפעילו על הפלסטינים לחדול מן האש היה רציני.
| |
| − |
| |
| − | :"הוא היה בן מוות. לא מלאך ולא חסיד של שלום", אומר בסקין על ג'עברי ועל תחושותיו בעקבות החיסול, "אבל עם חיסולו הם חיסלו גם את האפשרות להגיע להפסקת אש וגם את היכולת של המתווכים המצרים לתפקד. אחרי החיסול דיברתי עם הגורמים בארץ בשצף קצף, הם אמרו לי 'שמענו אותך', ועכשיו הם מתקשרים לשאול אם שמעתי משהו מהמצרים או מעזה".
| |
| − |
| |
| − | ;[http://www.haokets.org/2012/11/17/חיסול-ההזדמנות-לרגיעה גרשון בסקין (2012), "חיסול ההזדמנות לרגיעה". העוקץ, 17.11.12. נדלה ב21/8/2014]
| |
| − | :זמן קצר לאחר שובו של גלעד שליט ניסחתי הצעת הסכם להפסקת אש ארוכת טווח, אשר מסרתי לגורמים רשמיים בישראל ובחמאס, שהתבססה על ההנחה כי אף אחד מן הצדדים לא היה מעוניין בחידוש הלחימה. נסמכתי על הניסיון האישי שצברתי כאשר סייעתי לארגן הפסקת אש קודמת בין ישראל לעזה אחרי התקפת הטרור מסיני באוגוסט 2011, במהלך המו"מ לשחרור שליט.
| |
| − |
| |
| − | :במהלך השנה החולפת סבבי שיגורי טילים הניבו את אותן התוצאות, בעוד שני הצדדים מחפשים דרך להימנע מהסלמה מלאה שלא תביא לכל תועלת פוליטית או צבאית. מאז, להוציא סבב האלימות האחרון שהחל לפני כשבועיים, אש הטילים מעזה שוגרה לאחר פעולות סיכול ישראליות כנגד חוליות טרור. על סמך מידע של גורמי מודיעין ישראליים, רובן המכריע של הפגיעות היו בחוליות של הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות. רוב הזמן חמאס השקיף מהצד ואיפשר לפלגים האחרים לשגר את טיליהם, עד שהמחיר האנושי נהיה גבוה מדי. בשלב זה ביקש חמאס התערבות מצרית להשבת השקט. בסבבים האחרונים חמאס, תחת לחץ ציבורי, הצטרף לירי הרקטות אבל כמעט תמיד כיוון את טיליו לשטחים פתוחים כאשר הנזק שגרמו היה מינימלי; היה ברור לכל המעורבים בדבר שחמאס לא מעוניין בהתדרדרות המצב, ושהארגון הסכים לכפות הפסקת אש על כל הפלגים האחרים וכן על עצמו.
| |
| − | איש המפתח מצד חמאס היה אחמד ג'עברי, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. כאשר הוא השתכנע שישראל מוכנה גם היא לרדת מהעץ, ג'עברי היה מוכן לתת את ההוראה ולאכוף הפסקת אש על כל הפלגים כולל חמאס.
| |
| − | :לפני כמה חודשים החליטו הן ישראל והן חמאס שלא לפעול על בסיס הצעתי להפסקת אש, הכוללת מנגנון שימנע מישראל ביצוע פעולות סיכול ויאפשר לחמאס להוכיח את נכונותו לפעול למניעת התקפות טרור. שני הצדדים הגיבו בצורה מאד רצינית להצעה, אולם ללא כל סימן להבעת נכונות מן הצד השני – אף צד לא היה מוכן לקדם את העמדת הרעיון במבחן המציאות.
| |
| − | :לפני מספר שבועות החלטתי לנסות שוב, ובעזרת עמיתי-שותפי בחמאס משיחות שליט התחלנו שנינו לדבר עם אישים בכירים בשני הצדדים. לפני כמה ימים פגשתי את איש הקשר שלי בקהיר והסכמנו שהוא ינסח הצעה חדשה, המבוססת על הבנתנו המשותפת לגבי הדברים שדרושים כדי לגרום לעסק לעבוד. ביום רביעי 14 בנובמבר, שעות לפני חיסולו של ג'עברי, איש הקשר שלי בחמאס הציג לו ולאנשים נוספים מהנהגת הארגון את הטיוטה. הנהגת חמאס בחו"ל כבר ראתה את ההצעה וביקשה לבדוק תגובות בעזה, ואילו אני הייתי אמור לקבל את הטיוטה באותו הערב ולהציגה בפני בכירים ישראלים שהמתינו לקבלה וכן בפני אנשי המודיעין הכללי המצרי.
| |
| − |
| |
| − | :האופציה הזאת כרגע ירדה מהשולחן. ג'עברי מת, ועימו האפשרות להסכם הפסקת אש ארוכת טווח לטובת לשני הצדדים. מדוע בנימין נתניהו עשה זאת? התשובה הצינית שכבר הוצגה על ידי אלוף בן ב"הארץ" היא שיקולי בחירות. גם מבצע עופרת יצוקה יצא לדרך לפני בחירות. פגיעה בג'עברי, לפי ההיגיון של ראש הממשלה, תסייע לו בקלפי. ייתכן שזה נכון, ייתכן שלא.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :חיסולו של ג'עברי היה סיכול האפשרות להפסקת אש ארוכת טווח. נתניהו נהג בחוסר אחריות משווע, תוך שהוא מסכן את אזרחי ישראל ופוגע פגיעה משמעותית בגורמים החשובים המעטים היותר פרגמטיים בחמאס. הוא העניק ניצחון נוסף לאלו שמעוניינים להשמיד את ישראל, במקום לחזק את אלו שמבקשים למצוא אפשרות לחיות אלו לצד אלו. לא בשלום, אבל בשקט.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/amnon.dafni/posts/10152212262777046 אמנון דפני (2014), "ניחה להפר הפסקת אש. אבל לרצוח את מי שמנהל איתך משא ומתן", פוסט על הקיר בפיסבוק, 21/8/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :ניחה להפר הפסקת אש. אבל לרצוח את מי שמנהל איתך משא ומתן מול כל העולם וגם את אשתו והבת שלו על הדרך!? (לא שצר לי על מוחמד דפ נהפוך הוא, אבל צר לי על שלטון הקיצונים בשני הצדדים שחושבים שמלחמה והרג הם פתרון)
| |
| − | אני לפעמים משפשפ את עיני ולא מאמין שמישהו בחר באיש הזה כראש ממשלה. (אגב, הלפעמים הזה קורה כל יומיים לצערי)"
| |
| − |
| |
| − | וגם השירשורים שם אצל אמנון.... משהו בסט כולל אמנון עצמו:
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ==
| |
| − |
| |
| − | אף חמסניק ואף טייס F16 לא מבינים שאותו נגיד מעביר לשניהם כסף. ושאותם בנקים נהנים מהמלחמה החשובה והבלתי נמנעת שלהם.
| |
| − | אתה שואל למה הם לא מבינים? התשובה פשוטה.
| |
| − | כי אם הם היו מבינים הם לא היו חמסניקים או טיסי F16.
| |
| − | כמו שכתבתי בזמנו:
| |
| − | "
| |
| − | מתי הציבור יבין שאין עזה וישראל יש, ביבי וממשלת ישראל, והנהגת החמאס שזו אותה היררכיה. שניהם רק שחקנים בחליפות ויש את הבנקים למעלה שמנהלים את ההצגה וכמובן שנהנים מרווחים אדירים. טוב את זה שכסף שולט בעולם אתם כבר יודעים ושכל דבר בקנה מידה גדול שקורה תמיד תשאלו מי מרוויח מזה, את זה אתם גם כבר אמורים לדעת. אבל להבין איך ההצגה מנוהלת ואיך תמיד אותם דמויות ואנשים נהנים מהסיפור זה תמיד נחמד לראות כל פעם מחדש. אחרי הכל זו ההצגה הכי טובה בעולם. עד כאן הקטע האומנותי ונעבור לעובדות.
| |
| − | באוקטובר 2010 כתבה אורנה שמעוני במאמר בYnet את הדברים הבאים:
| |
| − | http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3972048,00.html...
| |
| − | "נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שזכה בפרס הנגיד הטוב בעולם, הוא הגורם המרכזי שמפעיל לחץ למען העברת הכספים הגורפת לידי החמאס. הוא זה שהציל את ארגון הטרור מקריסה, וממשיך לשקם אותו ולמנוע גם את התמוטטות הבנקים ברצועת עזה. באמצעות הדולרים שפישר מעביר לרצועת עזה מרצחים בנו. במו ידינו אנו עוזרים לעקידת בנינו בהעברת המזומנים הבלתי-פוסקת למדינת החמאס."
| |
| − | האם אורנה שמעוני הגזימה או תיארה את המצב העגום כפי שהוא?
| |
| − | קראו את 12 העובדות על הקשר בין בנק ישראל לממשלת החמאס ושיפטו בעצמכם.
| |
| − | http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/11/12.html
| |
| − | ==
| |
| − | Amnon Dafni
| |
| − | [מה אפשר לעשות??? ב.א.] לבחור מנהיגים שמחויבים לשלום, שמבינים שאין פתרון אחר. ולא חבורה של בבונים מרצחים. ושהם ישבו עם כל המומחים וישקיעו חצי מהסכום שמושקע בביטחון בלהפוך את עזה למקום שכיף לחיות בו. המלחמה הזו עלתה עד עכשיו כמה עשרות מיליארדים. בהרבה פחות מזה אתה הופך כל משפחה עזתית למשפחה שחיה בסבבה + לחזק ארגונים שתומכים בשלום ובחינוך לשלום. כולל לתת פיצוי לכל משפחה עזתית שלא רוצה לגור בעזה ומעדיפה לעקור למדינה אחרת ובאופן לא מפתיע יש הרבה כאלה. ישראל יוצרת שם סיר לחץ נפיץ בצורה מכוונת כי זה נח לאליטה. יש פה ממשלת מדון שמייצרת כמו גם מנהיגי החמאס מלחמה תמידית וזה לא מפתיע שאנחנו כל הזמן במלחמה.
| |
| − | ==
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | Amnon Dafni
| |
| − | שי אני מסכים איתך ומנהיגי החמאס אכן הם לא אנשי שלום וכך גם ממשלת ישראל. אבל ישראל היא הצד החזק במשוואה עם אחד הצבאות החזקים בעולם. אנחנו יכולים להוריד 3 פצצות של טון על כל ס"מ בעזה. ואנחנו גם יכולים להוביל לשלום, זה בידיים שלנו. ואם נרצה באמת אף חמסניק לא יכול לעצור בעדנו. אבל כל עוד אנחנו מאמינים שהצבא ינצח תמשיך המלחמה.
| |
| − | 12 mins · Unlike · 1
| |
| − |
| |
| − | Amnon Dafni
| |
| − | מה שאנחנו לא מבינים שהכח של צד שרוצה שלום חזק יותר מצד שרוצה מלחמה. אם נבוא בכנות לעשות שלום אי אפשר יהיה לעצור אותנו. אבל המפתח זה כנות ונחישות. והמנהיגים שלנו כנראה הם לא האנשים שיכולים ו/או רוצים להוביל לשלום מהסיבות שציינתי בשרשור.
| |
| − | 9 mins · Unlike · 1
| |
| − |
| |
| − | =====לינקים עצובים על המלחמה=====
| |
| − | http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/?fb_action_ids=10203723656545519&fb_action_types=og.recommends ספיר סלוצקר עמראן
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/friendsofgeorge/posts/834183906606455?notif_t=notify_me היה שווה? זו השאלה שתשאל עוד יומיים-שבוע-שבועיים.
| |
| − |
| |
| − | http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=4050 מלחמת שולל
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/inevo/posts/10203426162708638 האמת על המתרחש בעזה ועל עתיד המלחמה
| |
| − |
| |
| − | http://revolution-news.com/bombing-oil-gaza-israel-levant-basin/#prettyPhoto דלק הוא משתנה מסביר הרבה יותר מוצלח
| |
| − |
| |
| − | =====מתעתעים בנו=====
| |
| − | ראו גם [[לכשכש בכלב - כשההון-שלטון משטה בהמון]]
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/Ori.Ben.Dov/posts/10153046064420031 אורי בן דב (2014), "לפעמים המציאות שונה למדי מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו." פוסט בפייסבוק, 28/7/2014. נדלה ב30/7/2014]
| |
| − | :רועי רוטמן סקר הבוקר בטוויטר את אתרי החדשות עד למבצע צוק איתן. אם יש לכם טוויטר תקראו את זה. לפעמים המציאות שונה למדי מהסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.
| |
| − | :הנה דוגמא, עוד לפני החטיפה (כי מסתבר שתהליך ההתחממות בדרום החל לפני):
| |
| − | :@roee_r: אלכס פישמן כותב בידיעות אחרונות: "ישראל לא תזיל דמעה אם תיווצר האופציה לחבוט בעזה ולהחזיר לחמאס את התדמית הנכונה שלו כגוף טרוריסטי, וברגע שחמאס יתחיל לירות - או אז נהיה בעיצומם של ימי קרב שיסייעו לעולם לשכוח שהיתה כאן ממשלת אחדות לא אלימה."
| |
| − | :ועוד אחת, להבין כמה קל לתמרן אותנו:
| |
| − | :@roee_r: ב-22.6 נטען שהתקפות צה"ל הן בתגובה ל-20 רקטות ששוגרו תחילת "שובו אחים", ושבמהלכן חוסל פעיל החמאס מחמוד עוואר. עוואר חוסל יממה לפני החטיפה.
| |
| − |
| |
| − | =====מלחמה היא שוד=====
| |
| − | [[המלחמה היא שוד]]
| |
| − |
| |
| − | תמונה - מי מרוויח גון בראון https://www.facebook.com/photo.php?fbid=688037167949345&set=a.113986385354429.26862.100002292054448&type=1
| |
| − |
| |
| − | תמונה בנושא = [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=379308098821898&set=a.204533526299357.51853.100002281328871&type=1&theater חייל האויב מאחורייך]
| |
| − |
| |
| − | תמונה בנושא = [https://www.facebook.com/ZinnEducationProject/photoOn תמונה בנושא]
| |
| − | :August 1, 1917, labor organizer Frank Little was taken forcibly from his boarding house in Butte, Montana, and was lynched from a railroad trestle.
| |
| − | :In the summer of 1917, Frank had been helping to organize copper workers in a strike against the Anaconda Copper Company. He also took a stand against WWI, arguing that all working men should refuse to join the army and fight on behalf of their capitalist oppressors. As he said in the last speech before his death, "I stand for the solidarity of labor." Read more: http://bit.ly/1crvo0D Here are resources for teaching about labor history: http://bit.ly/1s6F4XA Image: By Nicole Schulman, http://www.nicoleschulman.com/s/a.10150475642454677.372243.121352639676/10152270730239677/?type=1
| |
| − |
| |
| − | =====כולם רוצים שלום חוץ ממשלת ישראל וממשלת החמאס=====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/aviad.kleinberg/posts/490547421048996 אביעד קלינברג (2014), "זה ברור ומוסכם על כל השחקנים, מלבד חמאס וממשלת ישראל". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 10/8/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :התקשורת בין ישראל לחמאס מתבצעת בימים אלה באמצעות חילופי מהלומות. האלימות היא שפה פשוטה מאד. יש בה רק שתי מילים--כואב/לא כואב. פרשנות היא עניין מסובך הרבה יותר--למה כואב ומה צריך לעשות כדי שיפסיק לכאוב? על זה אין הסכמה. אנחנו "צורבים תודעה" ו"משקמים הרתעה" כדי לדרוש מן הפלסטינים "שקט". מבחינת החמאס ה"שקט" שאנחנו מציעים הוא קבלה צייתנית של תפיסת העולם הישראלית ("שקט" תמורת ויתור על שוויון, על ביטוי לאומי ועל כבוד). תפיסת העולם של החמאס היא שהסטטוס קוו שאליו אנחנו חותרים ("שקט") הוא הגרוע בכל האופציות. גם אם הסטטוס קוו ישתנה, לרעתו לכאורה (כלומר הוא יספוג יותר אבידות), יהיה בכך שיפור. כמה שיותר רע, יותר טוב. הוא מניח שהמחיר שתדרש ישראל לשלם כדי לחסלו (אלפי הרוגים, הרס מסיבי) הוא מחיר שאין ביכולתה לשלם. העולם ילחץ, דעת הקהל בישראל תילחץ והעולם הערבי, שחלקים ממנו מתעבים את התנועה, יאלץ להתאחד מאחוריו כצד החלש והסובל.
| |
| − | :בעולם שבו הצד השני מעוניין בהסלמה, יש אפוא הגיון בהסלמת האלימות רק אם היא מוציאה את השחקן השני מן התמונה במחיר סביר. כאשר הצד השני מאיים (לא רק במילים) על עצם קיומך, אתה נאלץ לשלם את המחיר. החמאס אינו מהווה איום קיומי אמתי ולכן המחיר שחיסולו יגבה גבוה מידי. גם מר טרור, בנימין נתניהו, מבין את זה. הסלמה שלא תביא להוצאת החמאס מן התמונה, משרתת את החמאס.
| |
| − | :האם המסקנה מדבריי היא שאנחנו לכודים בתיקו של התשה הדדית? אני חושב שלא. מה שמפחיד את החמאס יותר מכל אינו עוד חיסולים (במקום פלוני יבוא אלמוני) ולא עוד כתישה (הוא יכול לעמוד בזה), אלא אופציה מדינית שתערער את הבסיס לקיומו. כרגע הוא נתפס כנציג אותנטי של אין ברירה וכמשתמש יעיל בשפת האלימות: כל מטח רקטות נוסף, כל פיגוע נוסף, מונע מאתנו את ההשג הנכסף (שקט). מדיניות היא ג'יו ג'יטסו: אתה משתמש בתנועה של היריב כדי להוציא אותו משווי משקל. החמאס מבקש מאיתנו להמשיך בתנועה עד שנצא משווי משקל. אין כל סיבה להיעתר לו. מוטב לבצע את המהלך ההפוך--לשנות את הסטטוס קוו, אבל בדרך שתשרת אותנו. אין טעם לדבוק בכללי המשחק שמכתיב חמאס. מהלך מדיני אמור לשנות את הסטטוס קוו בדרך שתגבש כוחות בתוך החברה הפלסטינית, בתוך העולם הערבי ובחברה המערבית שיגבירו דרמטית את הלחץ על חמאס (האלימות יוצרת את התוצאה ההפוכה). מהו אותו מהלך מדיני? דומה שזה ברור ומוסכם על כל השחקנים, מלבד חמאס וממשלת ישראל. יש לסיים את השליטה הישראלית על הפלסטינים, לאפשר להם להקים מדינה, בתמורה להכרה בתביעות הביטחון של ישראל. לא בטוח שהצד הפלסטיני יסכים להצעות כאלה. בטוח שהן תייצרנה סיטואציה פוליטית שונה בתכלית ותאפשרנה ל"עולם" להפעיל את מנופי ההשפעה--הלא-אלימים, אך האפקטיביים ביותר--על הפלסטינים. במזה"ת נוצרה הזדמנות יוצאת דופן. מצרים שינתה את עורה. כוחות הסירוב (עיראק וסוריה) הוצאו מן התמונה. האסלאם הרדיקלי (שהחמאס הוא חלק ממנו) מפחיד את המתונים בעולם הערבי הרבה יותר מישראל. הם מוכנים (ואולי אפילו להוטים) לשתף אתנו פעולה, הרבה מעבר למה שהיו מוכנים בעבר. זה הרגע לפתור סוף סוף את הבעיה הישראלית-פלסטינית. זה לא אומר לוותר קטגורית על הזכות לשימוש באלימות. באיזורנו אין הרבה סיכוי למדינות שאינן יכולות להפעיל כוח. זה אומר להשתמש בכוח, אם נצטרך, בתנאים שלנו ולא של חמאס.
| |
| − | =====אתם מאמינים בכלכלה מבו/ססת משבר=====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=671863756237304&id=100002410577245 רוני בר-לב (2014), "אנשים רוצים פיתרון לעזה". פוסט על הקיר בפייסבוק, 11/8/2014]
| |
| − | :אנשים רוצים פיתרון לעזה. נמאס להם שכל שנתיים צריך מבצע. רוצים "לפתור" את הבעיה.
| |
| − | המעניין, שאותם אנשים עצמם, מאמינים בכלכלה מבוססת משבר. כלכלה שכל חמש עשרה שנה, יוצרת מיתון "עמוק" וכאשר "יוצאים" ממנו, מסתבר שהעשירים נהיו יותר עשירים והעניים יותר עניים.
| |
| − | :מי שיש לו כסף, אין לו בעיה שיהיה מיתון. מיתון זה נפלא. אפשר לקנות, ובזול. מי שיש לו כסף, יכול לפזר את הכסף בבורסה, בנד"לן, במטבע חוץ, בנדל"ן בחו"ל. מי שיש לו כסף, המשברים הכלכליים הם הזדמנות למנף את נכסיו.
| |
| − | :השאר, יאכלו חרא. כי הם מאמינים שאלו משברי אמת. כן, החמאס, אל קעידא ודעאש, מנהלים את העולם.
| |
| − | :לא 400 משפחות ששולטות בפוליטיקאים ובתקשורת.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | =====תמונה=====
| |
| − | https://www.facebook.com/Antifa972/photos/a.175031295866581.29314.110776862292025/716880558348316/?type=1
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/OccupyWallSt/photos/a.187967227937716.47329.184749301592842/780456488688784/?type=1
| |
| − |
| |
| − | ====לנו הכח והחובה המוסרית לעצור את התוהו ובוהו====
| |
| − | ;[http://www.amalnet.k12.il/meida/sifrut/sifshoa/hafalot/ssi00118.htm יחיאל דינור (ק. צטניק), בראיון טלויזיה לרגל צאת ספרו "הצופן", 1987 . נדלה ב29/8/2014]
| |
| − | "כשנפלתי מאושוויץ החוצה, זאת אומרת יצאתי לעולם, לא האמנתי למראות עיני. ראיתי ששום דבר לא נשתנה כאן בעולם, אותם שמיים, אותה הארץ. לא יכולתי לקבל זאת, איך זה ששום דבר לא נשתנה. לאחר זמן, נודע לי ששני דברים בכל זאת השתנו. כשאני הייתי שם קרו דברים חדשים, תוך הזמן הזה נוצר הפניצילין ונוצר האטום, לא ידעתי מהם הדברים האלו המקדמים את פני. היו צריכות לעבור שלושים שנה, עד שהבנתי שאושוויץ אינה פלנטה אחרת כמו שחשבתי קודם…
| |
| − |
| |
| − | לא השטן או אלוהים ברא את אושוויץ, אלא אני ואתה, כשם שלא השטן יצר את הפטרייה הגרעינית כי אם אני ואתה – האדם. אושוויץ היתה החזרה הגנרלית לקראת המצאת האטום. כי האצבע שתלחץ על הכפתור הזה שיכול להפוך את העולם לתוהו ובוהו, היא לא אצבע אלוהים, אלא אצבע האדם. וזה היטלר לא היה שטן, הוא היה אדם".
| |
| − |
| |
| − | "אם העולם לא יתעורר ולא יראה מה היה באושוויץ", מזהיר ק. צטניק, אז לא ילמד שום דבר. "ברגע שאתה אומר שזו היתה פלאנטה אחרת, ברגע שאתה אומר שזה היה אלוהים, זו היא הבריחה, אז לא למדת שום דבר".
| |
| − |
| |
| − | חזונו של הספר "הצופן" לפי דבריו הוא "שאושוויץ היתה חזרה גנרלית (להרס של העולם), ובידנו לעצור את התוהו ובוהו".
| |
| − |
| |
| − | http://alllies.org/blog/archives/13085#.U9cxxR_GzZg האם יש יודו-נאצים? מבחן אמריקאי קצר.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[http://alllies.org/blog/archives/11839#.U9cxTx_GzZi ישעיהו ליבוביץ', "מלחמת אחים"]
| |
| − | כנגד כנופיות הבנדיטים השולטות כיום ברחובותינו, מדוע אין לנו כוח להעמיד פלוגות של אנשים אשר פשוט ישברו להם את העצמות? ואם תאמרו זו קריאה למלחמת אזרחים – אני אומר כן. ומי שנרתע מפני הדבר הזה, אל יתהדר בנוצות של מי שלוחם נגד סכנת הפשיזם במדינת ישראל".
| |
| − | "אני אינני מבין, ממש אינני מבין, מדוע מלחמה מותרת רק עם בני עמים שונים, ולא בין בני אדם בני אותו עם, [..] מה זה משנה אם השני הזה הוא בן עם אחר או בן עמי? אלא אם כן אני אומר שהעם זהו הערך העליון מעבר לכל הערכים, וזו מהות התפיסה הפשיסטית".
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;[http://alllies.org/blog/archives/4343#.U9dTHB_GzZg גיטה סירני מראיינת את פרנץ שטנגל, מפקד מחנה ההשמדה טרבלינקה. 1971. מתוך הספר "Into that darkness", מצוטט אצל "העיניים הגדולות עדיין מביטות בי", "הכל שקרים" בלוג. נדלה ב29/7/2014]
| |
| − | "האם יהיה זה נכון לומר שהגעת למצב שבו לא תפסת אותם עוד כבני אדם?"
| |
| − |
| |
| − | "שנים אחר כך בברזיל, רכבת שבה נסעתי עצרה בקרבת בית מטבחיים. לשמע שאון הרכבת נדחקו הפרות אל גדר המכלאה ולטשו את עיניהן. הן היו סמוכות מאוד לחלוני, נדחקות זו אל זו, מתבוננות בי מבעד לגדר. אמרתי אז בלבי, 'הרי אלה המראות שאני נושא בזיכרוני מימי השירות במחנה בפולין; כך בדיוק התבוננו בי בני אדם – באותה מידה של אמון – רגע לפני ששולחו אל תאי הגזים… לאחר מכן שוב לא הייתי מסוגל לאכול בשר. העיניים הגדולות הללו… מתבוננות בי ולא יודעות כי הן כבר חשובות כמתות".
| |
| − | "אז בעצם לא הרגשת שהם היו בני אדם?"
| |
| − |
| |
| − | "מטען, הם היו מטען".
| |
| − |
| |
| − | "מתי לדעתך התחלת לראות בהם מטען? הרי סיפרת מוקדם יותר על היום שבו הגעת בראשונה לטרבלינקה, ועל החלחלה שחשת כאשר ראית גופות בכל מקום – אז הן לא היו מטען מבחינתך, הלא כן?"
| |
| − |
| |
| − | "אני חושב שזה התחיל ביום שראיתי בראשונה את תאי הגזים בטרבלינקה. אני זוכר את מומחה תאי הגזים כריסטיאן וירט עומד שם, סמוך לבור מלא בגופות שכבר הפכו לכחולות-שחורות. לא היה שום קשר ביניהן לבני אדם, לא יכול היה להיות; זה היה גוש בשר מרקיב. וירט אמר, 'מה נעשה עם הפסולת הזו?'. אני חושב שבאופן לא מודע זה גרם לי להתחיל להתייחס אליהם בתור מטען…"
| |
| − |
| |
| − | "היו שם כל כך הרבה ילדים, האם הם אי פעם הצליחו לגרום לך לחשוב על הילדים שלך, או על איך היית מרגיש לו היית אחד מהוריהם?"
| |
| − |
| |
| − | "לא, מעולם לא חשבתי על הדברים כך. תראי, לעיתים נדירות ראיתי אותם כפרטים. זה תמיד היה בעיני גוש בשר גדול. לפעמים הייתי עומד ומביט בהם. אבל איך אסביר זאת – הם היו עירומים, דחוקים זה לזה, בורחים מפני אימת הצלפת שוט…"
| |
| − |
| |
| − | "האם לא היית יכול לשנות זאת? במעמדך, האם לא יכולת לעצור את העירום, את השימוש בשוט, את האימה של מכלאות הבקר?".
| |
| − |
| |
| − | "לא, לא, לא. זאת היתה המערכת. וירט המציא אותה. המערכת עבדה, ובגלל שהיא עבדה, אי אפשר היה לעצור אותה".
| |
| − |
| |
| − | ====הכלכלה החדשה====
| |
| − | [https://www.facebook.com/neweconomyforum/posts/697648176975670?fref=nf 4/8/2014, נדלה בו ביום]
| |
| − | כלכלה חדשה מהי?
| |
| − | כלכלה החדשה היא כלכלה שאינה מרוכזת בידי בודדים אלה מופעלת על ידי ההמונים.
| |
| − | כלכלה שלוקחת בחשבון ,מעבר לרווח הכלכלי, גם רווח חברתי וסביבתי.
| |
| − | כלכלה שמשקיעה בחברות ובעסקים אמתיים ולא בספקולציות בבורסה.
| |
| − | כלכלה שממסה יותר על הון ופחות על הכנסה מעבודה .
| |
| − | כלכלה שמאפשרת את ההתפתחות המתמדת של הפרט.
| |
| − | כלכלה שהיא שקופה באמת אך גם פשוטה להבנה.
| |
| − | כלכלה שמאפשרת עבודה בקוד פתוח ושמעודדת שיתופי פעולה בין אנשים וארגונים.
| |
| − | כלכלה עם מסגרת גמישה שמאפשרת שינויים על פי חוקי משחק חדשים.
| |
| − | כלכלה שלוקחת בחשבון את כל המשאבים הטבעיים שיש למדינה .
| |
| − | כלכלה שמדרגת את הפרט על פי תרומתו לחברה ולסביבה ולמדינה.
| |
| − | כלכלה שמאפשרת להמונים לקחת אחריות ולהיות אדונים לעצמם ולהשפיע.
| |
| − | כלכלה שתאפשר לכל אדם לנצל את הפוטנציאל הגלום ולעסוק במה שהוא טוב בו.
| |
| − | כלכלה שמכוונת לצרוך פחות ולחסוך יותר.
| |
| − | ====פוסט-דמוקרטיה====
| |
| − | [[פוסט-דמוקרטיה]]
| |
| − | ====שלוש שנים לצעדת המיליון====
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10204961110493998&set=a.1866693593582.2113531.1428326532&type=1 בן דב על 3 דברים שהמחאה ב2011 פיספסה
| |
| − | ==Q42014==
| |
| − | [[שדה האוהלים 2 - תמצית הידע - Q4-2014]]
| |
| − |
| |
| − | =מדריכים טכניים=
| |
| − |
| |
| − | ==ערכים מרכזיים לארגוני החברה האזרחית 2.0==
| |
| − | https://www.facebook.com/groups/1509481129271888/permalink/1509602442593090/?comment_id=1509625112590823&offset=0&total_comments=1
| |
| − |
| |
| − | המגוון כיתרון ולכן:
| |
| − | * לפחות 50% נשים בצוות
| |
| − | * כל מפגש יתקיים במקום נגיש לבעלי נכות פיזית
| |
| − | * לפחות אחד מכל 2 מפגשים יתקיים מחוץ לגוש דן
| |
| − | * לפחות אחד מכל 3 מפגשים יתקיים במרחב ציבורי נגיש לעוברים ושבים
| |
| − | אחריות אישית ותלות הדדית ולכן:
| |
| − | * למי שלוקח/ת אחריות ומשקיע/ה זמן עבודה יקר:
| |
| − | ** המהפיכה תממן את עצמה, כלומר, יקבל/תקבל שכר הוגן
| |
| − | ** הצוות יקנה סמכויות מתאימות וחופש פעולה רחב ככל הניתן
| |
| − | * מה שמעבר לתחום הסמכות והאחריות שהואצלו לאדם ספציפי, יועלה לדיון והצבעה במליאת הפעיליםות:
| |
| − | ** שקיפות מלאה
| |
| − | ** דמוקרטיה השתתפותית ישירה ונזילה
| |
| − | ==כלי עבודה מרכזיים ורמת הסיכון בהם==
| |
| − | https://www.facebook.com/deepgreenresistance/photos/a.186438068081971.47371.140333109359134/762680037124435/?type=1
| |
| − |
| |
| − | ==אסיפות עם==
| |
| − | * רוב החומר כאן: [https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151480627394226?comment_id=26203342&offset=0&total_comments=6¬if_t=feed_comment]
| |
| − |
| |
| − | * על ה Democratic Pelnums בבוסניה הרצגובינה:
| |
| − | [https://en.wikipedia.org/wiki/Plenum Plenum (meeting), a meeting of a deliberative assembly in which all members are present; contrast with quorum]
| |
| − |
| |
| − | * [https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=10100461076171454&id=316669 פוסט של איה שושן, 1/3/2014]
| |
| − | * [http://roarmag.org/2014/02/bosnia-plenums-direct-democracy/ Mate Kapović (2014), "Bosnia and Herzegovina: all power to the plenums?" Roar Mag - reflections on a revolution, 22/2/2014. נדלה בתאריך 1/3/2014] [[מט קפוביץ' / בוסניה והרצגובינה: כל הכח לאסיפות?]] ו[http://unityispa.wordpress.com/2014/02/27/%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%92%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/ תרגום ע"י רועי זיסקינד]
| |
| − | ===למה? ומדוע זה חשוב?===
| |
| − | ===ארגון אופקי===
| |
| − | ===היסטוריה של אסיפות העם בתנועת האנטי-גלובליזציה (רוני ערמון?) ובתחריר/15M===
| |
| − | ===היסטוריה של אסיפות העם בישראל===
| |
| − | ===איך להתניע אסיפת עם חדשה?===
| |
| − | ===איך לנהל אסיפה: המדריך הספרדי והמדריך התלאביבי===
| |
| − | ===חתירה לקונצנזוס - למה?===
| |
| − | ===חתירה לקונצנוס - איך?===
| |
| − |
| |
| − | ==ארגון לא מאורגן==
| |
| − | [https://www.facebook.com/newpage4peace/photos/a.271275919563528.72635.269313299759790/818087108215737/?type=1 תמונה]
| |
| − | ;[http://theanarchistlibrary.org/library/alfredo-m-bonanno-the-anarchist-tension אלפרדו מ. בוננו (1996), "המתח האנרכיסטי". תרגום לאנגלית: ג'ין וויר (Jane Weir). Alfredo M. Bonanno (1996), "The Anarchist Tension". קטע מתוך נאום בפני כנס אנרכיסטי באיטליה. נדלה ביום 28/10/2013]. מקור [http://www.geocities.com/kk_abacus/ioaa/tension.html Alfredo M. Bonanno, "La Tensione anarchica". Translated by Jean Weir. 1996, Edizioni Laboratorio, Cuneo. 1998, Elephant Editions, London, Elephant Editions, B.M. Elephant, London WC1N3XX. Retrieved on April 7, 2009] (תרגום לעברית של המבוא הביקורתי לנאום אפשר למצא אצל [http://0168philosophy.wordpress.com/2013/06/10/המתח-האנרכיסטי-1996/ ליאור חיים ניר])
| |
| − | :"Today capitalism requires a different kind of person to those it required in the past. Up until recently there was a need for people with professional capacities, a pride in this capacity and particular qualifications. The situation is quite different now. The world of work requires a very modest qualification level whereas qualities that did not exist and were even inconceivable in the past such as flexibility, adaptability, tolerance, the capacity to intervene at meetings, etc. are required in their place.
| |
| − |
| |
| − | Huge production units based on assembly lines for example now use robots or are built on the conceptual basis of islands, small groups working together who know each other and control each other and so on. This kind of mentality is not only found in the factory. It is not just a ‘new worker’ they are building, but a ‘new man’; a flexible person with modest ideas, rather opaque in their desires, with considerably reduced cultural levels, impoverished language, standardised reading, a limited capacity to think and a great capacity to make quick yes or no decisions. They know how to choose between two possibilities: a yellow button, a red button, a black button, a white button. This is the kind of mentality they are building. And where are they building it? At school, but also in everyday life.
| |
| − |
| |
| − | What will they do with such a person? They will use them to bring about all the modifications that are necessary for restructuring capital. They will be useful for a better management of the conditions and relations of the capitalism of tomorrow. And what will these relations be? They will be based on faster and faster change, a call to satisfying non-existent desires, desires that are piloted, determined by small groups that are becoming more and more numerous. This new person is quite the opposite of what we are capable of imagining or desiring, the opposite of quality, creativity, the opposite of real desire, the joy of life, the opposite of all this. How can we fight against the realisation of this technological man? How can we struggle against this situation? Can we wait for a day to come, a great day that will turn the world upside down? What the anarchists of the last century called ‘la grande soirée’? The great evening or the great day — ‘le grand jour’ — in which forces no one could foresee would end up taking over, exploding into that social conflict we are all waiting for, called revolution? So everything will change and there will be a world of perfection and joy?
| |
| − |
| |
| − | This is a millenarian idea. Now that we are reaching the end of the millennium it could take root again. But conditions have changed. This is not reality, it is not this waiting that interests us. What does interest us is another kind of intervention, a far more modest one, but one that is capable of achieving something. As anarchists we are called to do something. We are called by our own individual responsibility and by what we said earlier. From the moment the idea lights up our mind, not the idea of anarchy, but of justice, freedom, when these ideas illuminate our minds and we see the swindle before us — which today more than ever before we can define a democratic swindle — what can we do? We must set to work, and this setting to work also means organising ourselves. It means creating the conditions of reference and relating between anarchists, conditions that must be other than those of the past.
| |
| − |
| |
| − | Reality has changed. As I said before, they are building a different man, a de-qualified man, and they are building him because they need to build a de-qualified society. They have removed the figure of the worker from the centre of the conception of the political society as it was, after de-qualifying him. In the past the worker bore the greatest brunt of exploitation. That is why it was thought that this social figure would necessarily give birth to the revolution. It is sufficient to think of the Marxist analysis. Marx’s Capital is dedicated to the ‘liberation’ of the worker. When Marx speaks of man, he means the worker. In his analysis of value, he is talking of the work pace; in his analysis of alienation, he is talking about work. There is nothing that does not concern work. But that is because the worker was central to the Marxist analysis at the time when it was developed. The working class could be seen to be the centre of the social structure.
| |
| − |
| |
| − | Using different analyses, anarchists also came close to a consideration that the worker’s position was the centre of the social world. Think of the anarcho-syndicalist analyses. For the anarchosyndicalists it was a question of taking the concept of trades union struggle to its extreme consequences, freeing it from the narrower dimension of trades union bargaining and developing it right to the realisation of the revolution through the general strike. So according to the anarcho-syndicalists the Society of the future, the free anarchist Society, was to be nothing other than the present Society freed from power but with the same productive structures, no longer in the hands of the capitalists but in the hands of the collective which would manage them in common.
| |
| − |
| |
| − | This concept is quite impracticable today for various reasons. First of all, because technological transformation has made it impossible for there to be a simple passage from the present society to the future one we desire to live in. A direct passage would be impossible for the simple reason that it is not possible to use information technology in liberated forms, in a liberatory way. The new technologies and computer technology applications have not limited themselves to bringing about certain modifications in particular instruments, they have transformed all the other technologies as well. The factory, for instance, is not simply a structure of the past with the addition of computer technology but has become a computerised factory, which is quite different. Bearing this in mind we can only mention these concepts in a very general way because it would take time to go into them adequately. So we must recognise that it is not possible to use this patrimony. This passage runs parallel to the end of the myth of the centrality of the working class.
| |
| − |
| |
| − | Now, in a situation where the working class has practically disintegrated, the possibility of an expropriation of the means of production no longer exists. So what is the conclusion? The only possible conclusion is that this set of instruments of production we have before us be destroyed. The only possible way is to pass through the dramatic reality of destruction. If the revolution we imagine and which moreover we cannot be certain will ever come about, it will not be the revolution of the past that saw itself as one single event that might even take place in a day or one fine evening but will be a long, tragic, bloody affair that could pass through inconceivably violent, inconceivably tragic processes.
| |
| − |
| |
| − | All this is the kind of reality we are moving towards. Not because that is what we desire, not because we like violence, blood, destruction, civil war, death, rape, barbarity. It is not that, but because it is the only plausible road, the road that the transformation wanted by those ruling us and who are in command have made necessary. They have moved on to this road. We cannot change all that with a simple flight of fancy, a simple dream. In the past hypothesis where a strong working class existed, one could fool oneself about this passage and organise accordingly. For example, the organisational proposal of anarcho-syndicalism saw a strong syndicalist movement which, penetrating the working class and organising almost the whole of it, was to bring about this expropriation and passage. This collective subject, who was probably mythical from the start, no longer exists even in its mythical version so what sense would there be in a syndicalist movement of a revolutionary nature? What sense would there be in an anarcho-syndicalist movement? None at all.
| |
| − |
| |
| − | So the struggle must begin elsewhere, with other ideas and methods. That is why we have been developing a critique of syndicalism and anarcho-syndicalism for about fifteen years. That is why we are, and define ourselves, insurrectionalist anarchists. Not because we think the solution is the barricades — the barricades could be a tragic consequence of choices that are not our own — but we are insurrectionalists because we think that anarchist action must necessarily face very serious problems. These problems are not desired by anarchism but are imposed by the reality that those in power have built, and we cannot obliterate them simply by wishing them away.
| |
| − |
| |
| − | An anarchist organisation that projects itself into the future should therefore be agile. It cannot present itself with the cumbersome characteristics and quantitative heaviness of the structures of the past. It cannot present itself in a dimension of synthesis like organisations of the past where the anarchist structures claimed to sum up reality in ‘commissions’ that treated all the various problems, making decisions at periodical congresses on the basis of theses that even went back to the last century. All this has seen its day, not because a century has passed since it was thought out, but because reality has changed.
| |
| − |
| |
| − | That is why we maintain there is a need for the formation of small groups based on the concept of affinity, even tiny groups made up of very few comrades who know each other and deepen this knowledge because there cannot be affinity if one does not have knowledge of the other. One can only recognise one’s affinities by going into the elements that determine one’s differences, by frequenting each other. This knowledge is a personal fact, but it is also a question of ideas, debate, discussions. But in relation to the first points we made this evening, if you remember, there can be no going into ideas if there is not also a practice of bringing about actions. So, there is a continual reciprocal process of going into ideas and realising actions.
| |
| − |
| |
| − | A small group of comrades, a small group who simply meet in the evening to have a chat would not be an affinity group but a group of friends, pub-mates who meet in the evenings to talk about anything under the sun. On the contrary, a group that meets to discuss things and in discussing prepares itself for doing and through that doing contributes to developing discussion that transforms itself into discussion about things to be done, this is the mechanism of the affinity group. So how then can affinity groups enter into contact with others where the deepened knowledge that exists in the single group does not necessarily exist? This contact can be assured by informal organisation.
| |
| − |
| |
| − | But what is an informal organisation? There could be relationships of an informal kind between the various affinity groups that enter into contact with each other in order to exchange ideas and do things together, and consequently the existence of an organisation, also very widespread throughout the country, comprised of even tens, or why not, hundreds of organisations, structures, groups of an informal character based on discussion, periodic analyses, things to be done together, etc. The organisational logic of insurrectional anarchism is different to the organisations we mentioned earlier concerning anarcho-syndicalism.The organisational forms referred to here in a few words merit going into, something I cannot do now in the dimension of a conference. But such a way of organising would, in my opinion, remain simply something within the anarchist movement were it not also to realise relations beyond it, that is through the construction of external groups, external nuclei, also with informal characteristics. These groups should not be composed of anarchists alone, anyone who intends to struggle to reach given objectives, even circumscribed ones, could participate so long as they take a number of essential conditions into account. First of all permanent conflict, that is groups with the characteristic of attacking the reality in which they find themselves without waiting for orders from anywhere else. Then the characteristic of being ‘autonomous’, that is of not depending on or having any relations at all with political parties or trade union organisations. Finally, the characteristic of facing problems one by one and not proposing platforms of generic claims that would inevitably transform themselves into administration along the lines of a mini-party or a small alternative trades union. The summary of these ideas might seem rather abstract and that is why before ending I would like to give an example, because some of these things can be better understood in practice."
| |
| − |
| |
| − | ===מערכת ההפעלה: רוטשילד===
| |
| − | ;[http://saloona.co.il/?p=47012 יוני שדמי (2011), "מערכת ההפעלה רוטשילד". אתר סלונה, 4/8/2011. נדלה 21/10/2014]
| |
| − | :מישהו מבקש את רשות הדיבור ואומר בנימוס או בזעם שהצעד ההוא היה טעות קשה ושצריך היה לנהוג אחרת לגמרי. התגובה הנפוצה של מייסדי המערכת לפניות מסוג זה: “צודק. אם כך תעשה את מה שהצעת בעצמך”. במילים אחרות, הפוך את עצמך למשתמש בשדרה, פתח יישום חדש, והובל מחאה חדשה בישראל.
| |
| − |
| |
| − | :זו סוג המנהיגות שצומחת שם, לילה אחרי לילה – מאפשרת, מודה בטעויות ובעיקר דוחקת בך להעזר באנשים שסביבך. במקום להתלונן, קום, גייס סביבך אנשים ועשה בעצמך.
| |
| − |
| |
| − | :ההישג המרכזי של שדרת רוטשילד, אם כן, הוא לא רק המחאה החברתית המרכזית, אלא ייסודה של פלטפורמה פוליטית חדשה, שממשיכה לייצר ולאפשר מחאות מגוונות.
| |
| − | ===מה למדנו מההצלחה והכישלון של עיר לכולנו 2008===
| |
| − | הבעייתיות במודל היררכיית הועדות כמו עיר לכולנו 2008 - http://directdemocracyil.wordpress.com/2008/07/02/23/
| |
| − |
| |
| − | פוסט על יום אחרי הבחירות - טל ירון - מנסה להסביר את מודל קבלת ההחלטות בארגון + סוגשל מסביר את ההצלחה של עיר לכונלו בכך שהייתה ישירה והשתתפותית http://directdemocracyil.wordpress.com/2008/12/29/76/
| |
| − |
| |
| − | איך צומחים להיות דמוקרטיים יום אחרי הבחירות - פוסט על הפסד השטח http://directdemocracyil.wordpress.com/2008/11/13/65/
| |
| − |
| |
| − | מדוע חשוב להתחיל מחזון+על חשיבות ההמשכיות וההתמקצעות בדיוני ועדות http://directdemocracyil.wordpress.com/2008/12/31/77/
| |
| − |
| |
| − | יונתן ברזילי על הניצחון והכישלון של הדמוקרטיה ההשתתפותית - הפחד מאחריות http://hagada.org.il/2008/11/17/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%93%D7%91-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95/
| |
| − |
| |
| − | ==ביקורת==
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/events/1450445031876122/permalink/1452972941623331/?comment_id=1452990461621579&offset=0&total_comments=21 אשר משכונת הדר בחיפה (2014), "תקשיבו יא הזויים". תגובית בשירשור בדף האירוע "המפרץ בוער!!! הפגנת חירום!!", 28/6/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | :תקשיבו יא הזויים. כן הזויים, זה מה שאמרתי, ואני מדבר אליכם. מספיק! חלאס!
| |
| − |
| |
| − | :תתחילו להסגר על עצמכם. אתם רוצים להתבזות ב 17 הפגנות פרטיות של אפס עד 3 ורבע משתתפים, או להרים הפגנה רצינית? למה ממשיכים למחזר את האיוונט הראשון ובמקביל עוד אחד? אתם חושבים ש 1,200 איש שסימנו הגעה להפגנה ב 23.6 יגיעו שוב, רק כי אתם ממשיכים להריץ שם הודעות? תשוו את אחוזי going/invited כאן ובאיוונט החדש: ירדתם מ 3.5% ל 0.9%. כמעט רבע, וזה אחרי שמיציתם ספירה חברתית של 6,100 איש! לידיעתכם, האחוז הזה לרוב רק יורד ככל שמתרחקים מקבוצת הליבה. זה אומר משהו על האמון שנותנים בכם ועל האנרגיה הציבורית כרגע.
| |
| − |
| |
| − | :אתם צפויים לנוכחות של 13 איש, פלוס מינוס כלב משוטט, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את פיצול המיקום והשעה.
| |
| − |
| |
| − | :כן, כן, תקפצו רגע למעלה. אני אמתין. ראיתם? לא? נסו שנית. טוב, הנה רמז: "צומת לב המפרץ"... "רחבת העירייה"... קלטתם? אז מישהו לא רק שלא למד את הלקחים משני וחמישי השבוע, הוא החליט לקחת את זה לרמה אחרת לגמרי.
| |
| − |
| |
| − | :ומה עם השעה? 17:00, 18:30 או אולי 17:15 הקל לזכירה מהאיוונט החדש. אתם ממש בונים על נחישות ציבור המוחים לחפש אתכם בשוטף ברחבי מטרופולין חיפה, מה? אולי תעשו תחרות, ותתנו חולצה ותקליט למי שמוצא מישהו מכם בין זכרון לנהריה בשעות היום ומעלה ראשון תמונה?
| |
| − |
| |
| − | :אגב תמונה, נראה לכם בכלל שהמארגנים והפעילים העיקריים עדיין עם תמונות פרופיל של 26.6, (או 23.6 כדי לגוון) ?! כבר ציינתי שאתם אשכרה הזויים?! מצד אחד חיים בפייסבוק, מצד שני לא מסוגלים לשלוט בכלים בסיסיים. או שתוותרו על זה, או שתריצו פנייה אישית לכל מי שעדיין עם תמונה ישנה להחליף אותה בעדכנית או לבטל אותה. כמובן, אחרי שתעשו את זה בעצמכם. אם לשפוט לפי הודעות כאן (הרחק) למטה, בוודאי אתם סומכים על גרפיקאית שומרת שבת שתתפנה בראשון או שני.
| |
| − |
| |
| − | :ואתם ממשיכים להתווכח כאן כמו שתי פרימדונות סטייל "העיר-הזו-לא-גדולה-מספיק-עבור-שנינו", בפומביות גמורה כאילו אין לכם טלפון?!! תכל'ס? מישהו מכם סוכן מתסיס עם תלוש משכורת מח.ש. אבטחה.
| |
| − |
| |
| − | :אני גמרתי עם זה _סופית_, ולא יוצא מהמזגן שלי, אפילו לא למזגן של ישיבות היגוי \ התנעה \ תיאום \ אסטרטגיה \ לוגיסטיקה \ אורניתולוגיה ושיט כזה, אלא אם זה מובל ע"י מישהו\י רציני\ת שאני מכיר. מישהו\י עם תעודות, ולא מאברבנל או מטירה.
| |
| − |
| |
| − | ==על קמפיינים מבוזרים ברשת==
| |
| − | ===שבעה פרמטרים לתכנון/בחינת קמפיינים מבוזרים===
| |
| − | ;[http://webforchange.wordpress.com/2011/12/14/01-11/ מעין אלכסנדר (2011), "שני מיליון סיבות טובות ושבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים". אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי (בלוג), 14/12/2011. נדלה בתאריך 17/7/2013]
| |
| − | :"קמפיין מבוזר Decentralized Campaign, הוא קמפיין שבו ארגון או התארגנות משתמשים בעיקר בכלי מדיה חברתית וברשתות חברתיות, באינטרנט ובכלל לצורך הקמפיין. כלומר מארגני הקמפיין מסתמכים על זה שהרבה אנשים שמקושרים ברשתות חברתיות אבל לא בהכרח עובדים בארגון ישתתפו בקמפיין, ייצרו תכנים, יגיבו וישתפו הלאה ברשתות שלהם. לדוגמה, המחאה במצרים היתה מאוד מבוזרת, ותנועת מסיבת התה – ממש לא אלא השתמשה במבנה כח מסורתי.
| |
| | :"המרצים מנו שבעה מאפיינים שצריך לבחון כדי להחליט האם מתאים לנו קמפיין מבוזר: | | :"המרצים מנו שבעה מאפיינים שצריך לבחון כדי להחליט האם מתאים לנו קמפיין מבוזר: |
| − | :*תקשורת : יכולת לחבר אנשים למה שמעניין ומרגש אותם, ולא רק לתת להם מידע.
| |
| − | :*קשרים חברתיים: כשנותנים לאנשים משהו שאכפת להם ממנו, הם יהיו מעורבים ויתנו מעצמם.
| |
| − | :*חזון משותף: האם לאנשים שמשתתפים בקמפיין יש חזון משותף? האם הנושא שנוי במחלוקת?
| |
| − | :*משאבים משותפים: האם יש משאבים של אתר מרכזי או כלי ליצירת תכנים ומסרים שמאפשר לשותפים ליצור תכנים לקמפיין?
| |
| − | :*הנהגה: דמות, פנים, שם שמובילים את הקמפיין. גם בקביעת מסרים וגם כמישהו להזדהות איתו.
| |
| − | :*משוב: אפשרות לתת משוב ושיתוף בקבלת החלטות. האם יש כלי למשוב לשותפים? זה בעצם כלי להקשיב לרחשי הציבור."
| |
| | | | |
| − | ===העלאת מודעות וקמפיינים להעלאת מודעות (כלומר, חינוך)===
| + | *תקשורת : יכולת לחבר אנשים למה שמעניין ומרגש אותם, ולא רק לתת להם מידע. |
| − | [https://www.facebook.com/chen.misgav/posts/10152814280556803 רשימת מקורות אקדמיים בנושא "העלאת מודעות"]
| + | *קשרים חברתיים: כשנותנים לאנשים משהו שאכפת להם ממנו, הם יהיו מעורבים ויתנו מעצמם. |
| | + | *חזון משותף: האם לאנשים שמשתתפים בקמפיין יש חזון משותף? האם הנושא שנוי במחלוקת? |
| | + | *משאבים משותפים: האם יש משאבים של אתר מרכזי או כלי ליצירת תכנים ומסרים שמאפשר לשותפים ליצור תכנים לקמפיין? |
| | + | *הנהגה: דמות, פנים, שם שמובילים את הקמפיין. גם בקביעת מסרים וגם כמישהו להזדהות איתו. |
| | + | *משוב: אפשרות לתת משוב ושיתוף בקבלת החלטות. האם יש כלי למשוב לשותפים? זה בעצם כלי להקשיב לרחשי הציבור." |
| | | | |
| | + | ==קמפיינים להעלאת מודעות (כלומר, חינוך)== |
| | ;[http://webforchange.wordpress.com/2012/10/15/breast-cancer-awareness/ מעין אלכסנדר (2012), "חודש המודעות לסרטן השד: העלאת מודעות זה לא מספיק." אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי (בלוג), 15/10/2012. נדלה בתאריך 17/7/2013] | | ;[http://webforchange.wordpress.com/2012/10/15/breast-cancer-awareness/ מעין אלכסנדר (2012), "חודש המודעות לסרטן השד: העלאת מודעות זה לא מספיק." אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי (בלוג), 15/10/2012. נדלה בתאריך 17/7/2013] |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | :"השינוי החברתי שהקמפיין מבקש לקדם הוא שינוי בהתנהגות של קבוצות אוכלוסיה גדולות (בשונה, למשל, מקמפיינים שפונים למקבלי החלטות בבקשה לקדם חקיקה או אכיפה של חוקים) ומודעות היא בהחלט כלי חשוב אך לא בלעדי או מספיק. בספרו "אקטיביזם ושינוי חברתי" מזהה ד"ר ישי מנוחין את הגברת המודעות כאחת מאחת-עשרה אסטרטגיות בסיסיות לשינוי חברתי, ומציין שהעלאת מודעות היא למעשה חינוך הציבור. פעמים רבות העלאת מודעות קשורה למיצוי זכויות. למשל, במקרה של סרטן השד: הזכות להיבדק במחיר סביר ותוך פרק זמן סביר (חצי שנה נשמע לך סביר?!), לבחור ולקבל טיפול רפואי, ולקבל תמיכה וסיוע במהלך המחלה וההחלמה. | | :"השינוי החברתי שהקמפיין מבקש לקדם הוא שינוי בהתנהגות של קבוצות אוכלוסיה גדולות (בשונה, למשל, מקמפיינים שפונים למקבלי החלטות בבקשה לקדם חקיקה או אכיפה של חוקים) ומודעות היא בהחלט כלי חשוב אך לא בלעדי או מספיק. בספרו "אקטיביזם ושינוי חברתי" מזהה ד"ר ישי מנוחין את הגברת המודעות כאחת מאחת-עשרה אסטרטגיות בסיסיות לשינוי חברתי, ומציין שהעלאת מודעות היא למעשה חינוך הציבור. פעמים רבות העלאת מודעות קשורה למיצוי זכויות. למשל, במקרה של סרטן השד: הזכות להיבדק במחיר סביר ותוך פרק זמן סביר (חצי שנה נשמע לך סביר?!), לבחור ולקבל טיפול רפואי, ולקבל תמיכה וסיוע במהלך המחלה וההחלמה. |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | :"[...] | | :"[...] |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | :"בעיה נוספת של קמפיינים באינטרנט להעלאת מודעות היא יצירת חוסר אונים נרכש. יש המון מידע באינטרנט, אבל אם אין מה לעשות איתו יכולים להיווצר תסכול ובלבול. מצד שני, האינטרנט מזמינה שיחה, פעולה ושיתוף וקל להציע לגולשים כלי פעולה: להגיב, לשתף, לסמן, לענות על שאלות, לתרום – ועוד. | | :"בעיה נוספת של קמפיינים באינטרנט להעלאת מודעות היא יצירת חוסר אונים נרכש. יש המון מידע באינטרנט, אבל אם אין מה לעשות איתו יכולים להיווצר תסכול ובלבול. מצד שני, האינטרנט מזמינה שיחה, פעולה ושיתוף וקל להציע לגולשים כלי פעולה: להגיב, לשתף, לסמן, לענות על שאלות, לתרום – ועוד. |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | :"הפעולות האלה משמעותיות גם עבור יוזמי הקמפיין. ראשית כי זה מה שיוצר את הויראליות המיוחלת ושנית כי זה נותן לנו מה למדוד. איך נדע שהקמפיין שלנו הצליח? איך מודדים העלאת מודעות? אפשר לערוך סקרי דעת קהל, אבל הרבה יותר פשוט לספור פרסומים אונליין, שיתופים, תגובות, תרומות, חתימות – שנותנים לנו הערכה למודעות שהעלינו. | | :"הפעולות האלה משמעותיות גם עבור יוזמי הקמפיין. ראשית כי זה מה שיוצר את הויראליות המיוחלת ושנית כי זה נותן לנו מה למדוד. איך נדע שהקמפיין שלנו הצליח? איך מודדים העלאת מודעות? אפשר לערוך סקרי דעת קהל, אבל הרבה יותר פשוט לספור פרסומים אונליין, שיתופים, תגובות, תרומות, חתימות – שנותנים לנו הערכה למודעות שהעלינו. |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | :"הפעולות שמציעים בקמפיין יכולות להיות חד פעמיות או מתמשכות, בעלות רמות מעורבות שונות, ובעלות משתנה של זמן או כסף. כדי להימנע מ"אקטיביזם כורסה" חשוב להציע פעילות שהיא מעבר לאינטרנט ומתמשכת. מתי כדאי להגביל את השימוש שלנו ברשתות חברתיות בקמפיינים? קראו עוד בפוסט על שבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים. | | :"הפעולות שמציעים בקמפיין יכולות להיות חד פעמיות או מתמשכות, בעלות רמות מעורבות שונות, ובעלות משתנה של זמן או כסף. כדי להימנע מ"אקטיביזם כורסה" חשוב להציע פעילות שהיא מעבר לאינטרנט ומתמשכת. מתי כדאי להגביל את השימוש שלנו ברשתות חברתיות בקמפיינים? קראו עוד בפוסט על שבעה פרמטרים לבחינת קמפיינים מבוזרים. |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | | | |
| שורה 6,296: |
שורה 3,366: |
| | | | |
| | לכל מי שרוצה את המצגות מהכנס, בינתיים יש כאן כמה אבל הרוב יהיו רק יותר מאוחר (אחרי שהמרצים יעלו אותן): | | לכל מי שרוצה את המצגות מהכנס, בינתיים יש כאן כמה אבל הרוב יהיו רק יותר מאוחר (אחרי שהמרצים יעלו אותן): |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | Jeff Gothelf | | Jeff Gothelf |
| | Better Product Definition with Lean UX and Design Thinking: | | Better Product Definition with Lean UX and Design Thinking: |
| | http://www.slideshare.net/jgothelf/better-product-definition-with-lean-ux-and-design-thinking | | http://www.slideshare.net/jgothelf/better-product-definition-with-lean-ux-and-design-thinking |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | ליאת אבדי - UI For Sale - אינטראקציה בפרסום: | | ליאת אבדי - UI For Sale - אינטראקציה בפרסום: |
| | ההרצאה: https://vimeo.com/69067189 | | ההרצאה: https://vimeo.com/69067189 |
| | כתבה בבלוג עם סרטונים מההרצאה: http://blog.abadiguard.com/2013/06/19/ui-for-sale/ | | כתבה בבלוג עם סרטונים מההרצאה: http://blog.abadiguard.com/2013/06/19/ui-for-sale/ |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | ברק דנין - איך למכור יותר במובייל | | ברק דנין - איך למכור יותר במובייל |
| | http://www.slideshare.net/uniqui/mobile-commerce-barak-danin-uniq-ui-at-uxi-live-2013 | | http://www.slideshare.net/uniqui/mobile-commerce-barak-danin-uniq-ui-at-uxi-live-2013 |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | עדוא שביט - איך לשנות בהצלחה מוצר דיגיטלי? | | עדוא שביט - איך לשנות בהצלחה מוצר דיגיטלי? |
| − | הקלטה: https://vimeo.com/69141153 | + | הקלטה: https://vimeo.com/69141153 |
| | מצגת: http://www.slideshare.net/uniqui/ido-shavit-managing-changes-in-digital-products-uniq-ui | | מצגת: http://www.slideshare.net/uniqui/ido-shavit-managing-changes-in-digital-products-uniq-ui |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | יניב שריג - חוויית משתמש כהזדמנות אסטרטגית | | יניב שריג - חוויית משתמש כהזדמנות אסטרטגית |
| | http://www.slideshare.net/uniqui/ux-design-as-a-strategic-opportunity-uniq-ui-at-uxi-live-2013-hebrew | | http://www.slideshare.net/uniqui/ux-design-as-a-strategic-opportunity-uniq-ui-at-uxi-live-2013-hebrew |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | ד"ר גיל הופרט גרף - מערכות מורכבות, אתגרים גדולים: | | ד"ר גיל הופרט גרף - מערכות מורכבות, אתגרים גדולים: |
| | http://www.slideshare.net/orliui/ui-lecture-at-uxi-live2013-complex-systems-simple-solutions-publish | | http://www.slideshare.net/orliui/ui-lecture-at-uxi-live2013-complex-systems-simple-solutions-publish |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | יורם רוזנר - העולם בקצה אצבעותיך (תכנון Dashboard) | | יורם רוזנר - העולם בקצה אצבעותיך (תכנון Dashboard) |
| | http://www.slideshare.net/sluiop/dashboard-design-23197353 | | http://www.slideshare.net/sluiop/dashboard-design-23197353 |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | רוית בר-נור - How to Go Pro | | רוית בר-נור - How to Go Pro |
| | http://www.slideshare.net/ravitbn/ravit-barnur-howtogopro | | http://www.slideshare.net/ravitbn/ravit-barnur-howtogopro |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | טל פלורנטין - זוגיות בחוויית משתמש: על הקשר בין מאפיינים למנהלי מוצר | | טל פלורנטין - זוגיות בחוויית משתמש: על הקשר בין מאפיינים למנהלי מוצר |
| | http://www.slideshare.net/uxvision/uxi-live-2013-tal-florentin-zugiut-done-right-heb | | http://www.slideshare.net/uxvision/uxi-live-2013-tal-florentin-zugiut-done-right-heb |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | שגיא חייטס - "בחזרה לעתיד" - בדיקות משתמשים ניידים | | שגיא חייטס - "בחזרה לעתיד" - בדיקות משתמשים ניידים |
| | http://www.slideshare.net/schaitas/mut-sc?from_search=1 | | http://www.slideshare.net/schaitas/mut-sc?from_search=1 |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | עומר נחשון - חוויית משתמש עסקית וארגונית: אסטרטגיה של שינוי (UX בחברת SAP): | | עומר נחשון - חוויית משתמש עסקית וארגונית: אסטרטגיה של שינוי (UX בחברת SAP): |
| | http://www.slideshare.net/onahshon/enterprise-ux-slideshare | | http://www.slideshare.net/onahshon/enterprise-ux-slideshare |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| | | | |
| | Christian Crumlish - Tablet First | | Christian Crumlish - Tablet First |
| | : http://www.slideshare.net/xian/tablet1st-uxil | | : http://www.slideshare.net/xian/tablet1st-uxil |
| | | | |
| | + | =מדריכים טכניים= |
| | + | ==אסיפות עם== |
| | + | * רוב החומר כאן: [https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151480627394226?comment_id=26203342&offset=0&total_comments=6¬if_t=feed_comment] |
| | + | |
| | + | ===למה? ומדוע זה חשוב?=== |
| | + | ===ארגון אופקי=== |
| | + | ===היסטוריה של אסיפות העם בתנועת האנטי-גלובליזציה (רוני ערמון?) ובתחריר/15M=== |
| | + | ===היסטוריה של אסיפות העם בישראל=== |
| | + | ===איך להתניע אסיפת עם חדשה?=== |
| | + | ===איך לנהל אסיפה: המדריך הספרדי והמדריך התלאביבי=== |
| | + | ===חתירה לקונצנזוס - למה?=== |
| | + | ===חתירה לקונצנוס - איך?=== |
| | ==פמיניזם הוא מודעות ליחסי הכח בחברה== | | ==פמיניזם הוא מודעות ליחסי הכח בחברה== |
| | * [http://naama-carmi.com/2009/10/17/%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/ אוסף התירוצים הלא-שלם למארגנים כנסים ללא נשים / נעמה כרמי] / [http://bidyke.wordpress.com/2012/05/30/%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/ אשכול התירוצים להדרת ביסקסואליות] | | * [http://naama-carmi.com/2009/10/17/%D7%99%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/ אוסף התירוצים הלא-שלם למארגנים כנסים ללא נשים / נעמה כרמי] / [http://bidyke.wordpress.com/2012/05/30/%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA/ אשכול התירוצים להדרת ביסקסואליות] |
| שורה 6,382: |
שורה 3,428: |
| | | | |
| | * [http://bidyke.wordpress.com/2011/11/20/%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a7/ על פמיניזם וביקורת, או: למה אסור לנו לבקר אחת את השניה] | | * [http://bidyke.wordpress.com/2011/11/20/%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%91%d7%a7/ על פמיניזם וביקורת, או: למה אסור לנו לבקר אחת את השניה] |
| − |
| |
| | ==אזרחות 2.0== | | ==אזרחות 2.0== |
| − | ===מה עושים כשהשוטר עובר על החוק?===
| |
| − | קודם כל כדאי באמת לדעת את החוק על בוריו. אבל כשבוודאות השוטר עובר על החוק - כדאי להפעיל כח ולהתנגד לשוטר. כדאי גם לוודא שיש תיעוד למקרה - סרטון וידאו או צילומי סטילס טובים מ-1000 מילים כמובן, ולכל הפחות למצא מייד לאחר האירוע רשימת עדים שמוכנים להעיד. בכל אופן, כשהשוטר עובר על החוק, יש סיכוי טוב שבית המשפט יכיר בכך ויפסוק כנגד המשטרה:
| |
| − | ;[http://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%9E%D7%90%D7%A1-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E/ ספיר סלוצקר-עמרן (2014), "מה קורה כשלמשטרת ישראל נמאס מהפגנות שמאל?" שיחה מקומית (בלוג) 29/5/2014, נדלה ב-31/5/2014]
| |
| − |
| |
| − | :ב-2009 התקיימה הפגנה בה השתתפו אשרה בר ונדב פרנקוביץ', ולצידם עוד כ-30 מפגינים ומפגינות שתופפו וקראו קריאות במחאה על כליאת אקטיביסטית שסירבה להתגייס לצבא מטעמי מצפון.
| |
| − |
| |
| − | :המפגינות עמדו ברחוב קינג ג'ורג' בת אביב, וכמו בכל הפגנת שמאל קטנה תכננו לצעוד בשדרות בן ציון לכיוון תיאטרון הבימה, כשכוחות משטרה עמדו בשורה וחסמו את דרכם כדי שיחדלו מלהפגין. לפי החוק, צעדת מחאה של פחות מ-50 משתתפים לא מצריכה שום אישור משטרתי.
| |
| − |
| |
| − | :המפגינים נעמדו והסבירו לשוטרים שהם לא מחויבים באישור להפגנה, אבל הקצין רועי עמיחי החל לצעוק על פרנקוביץ' שילך אחורה, שם עליו יד וביקש ממנו לזוז. מפגינים אחרים הסבירו לשוטרים שזכותם להפגין וההפגנה חוקית, אבל בסרטון המשטרתי נשמע הקצין המשטרתי משיב להם בזלזול ואומר: "אתה לא תשחק איתי, אני משחק מה זה מלוכלך".
| |
| − |
| |
| − | :כשפרנקוביץ' סירב, הקצין לפת אותו בידיו, קפץ עליו וגרר אותו עם עוד שוטר. הם אזקו אותו והכניסו אותן לניידת. בר פתחה לבקשתו את דלת הניידת והוא יצא ממנה, אך הוחזר כעבור כמה דקות ושניהם נעצרו. בר הואשמה בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואילו פרנקוביץ', "עבריין צמרת", הואשם בתקיפת שוטר, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, בריחה ממשמורת חוקית וכמובן הפרעה לשוטר במילוי תקפידו.
| |
| − |
| |
| − | :השבוע זיכה בית המשפט את בר ופרנקוביץ' מכל אשמה וביקר את התנהלות המשטרה ביחס לשימוש בסמכותה לרעה והפחד התהומי של שוטרי מרחב תל אביב מהפגנות.
| |
| − |
| |
| − | :פסק הדין של השופט שמאי בקר משקף כיצד המשטרה "תופרת תיקים" למפגינים שמבקשים לממש את זכותם לחופש הביטוי, תוך אלימות, שקרים והעלמת עין ממילוי תפקידם – הגנה על הציבור.
| |
| − |
| |
| − | :משטרת ישראל כבר שנים לוקה בחוסר הבנה מוחלט מהו חופש הביטוי והזכות להפגין. מה הייתה הסיבה הרשמית לעצירת ההפגנה? הנושא של ההפגנה לא התאים למשטרה. המשטרה טענה שרצתה למנוע עימות כי ההפגנה בנושא רגיש, ונערכה כמה ימים לפני יום הזיכרון, כאילו תפקידה להיות צוות "מצב רוח טוב" של התושבים ולא גוף המשמש להגנתם.
| |
| − |
| |
| − | :אז מה המשטרה אומרת בעצם? בפועל הסדר הציבורי לא הופר, אבל בגלל החשש שאולי עובר אורח יעיר על ההפגנה אפשר למנוע מהמפגינים את זכותם להפגין.
| |
| − |
| |
| − | :במשפט העיד פקד משטרתי והודה שקיבל הוראה למנוע מההפגנה להפוך לתהלוכה, ללא קשר למספר המפגינים או אם הפרו את הסדר הציבורי. כך ביצע הפקד פקודה שאינה עולה בקנה מידה עם החוק או עם הזכויות החוקתיות של המפגינים.
| |
| − |
| |
| − | :[..]
| |
| − |
| |
| − | :הפסיקה קובעת באופן בירור שכאשר פעולתם של שוטרים חורגת מסמכותם, מותר לאדם שכלפיו מתבצעת הפעולה להתנגד ואף להפעיל כוח סביר נגד השוטרים.
| |
| − |
| |
| − | :ההפגנה הייתה חוקית ולכן המעצר היה לא חוקי וזכותו של כל אדם להתנגד למעצר שעומדים לבצע נגדו שלא לפי החוק כזכות אלמנטרית. כשפרנקוביץ' הוכנס לניידת, הוא לא ברח ממשמורת חוקית וזכותו הייתה להיחלץ מהניידת ובר לא ביצעה שום עבירה שפתחה לו את הדלת ועזרה לו.
| |
| − |
| |
| − | :המשטרה פעלה שלא כדין כשניסתה לעצור את התהלוכה והדחיפה הקטנה של פרנקוביץ' כתגובה לדחיפת השוטר היא לא עבירה פלילית ולא עילה למעצר.
| |
| | ===מתי צריך להזדהות בפני שוטר/ת?=== | | ===מתי צריך להזדהות בפני שוטר/ת?=== |
| | ;[https://m.facebook.com/#!/photo.php?fbid=10200254711438976&id=1488709887&set=a.1182387688375.2024479.1488709887 ברק כהן (2013), "אין חשד לעבירה - אין הזדהות בפני שוטר". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 22/7/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://m.facebook.com/#!/photo.php?fbid=10200254711438976&id=1488709887&set=a.1182387688375.2024479.1488709887 ברק כהן (2013), "אין חשד לעבירה - אין הזדהות בפני שוטר". פוסט עם תמונה על הקיר האישי בפייסבוק, 22/7/2013. נדלה בו ביום] |
| שורה 6,472: |
שורה 3,488: |
| | :"... | | :"... |
| | :"בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירות שיחסו לו תוך שהוא פוסק כי מאחר ולא היה בסיס חוקי לעיכוב הנאשם, הרי שלנאשם עמדה הזכות להתנגד לעיכוב. התנגדות זו צריכה להיות סבירה ומידתית בנסיבות העניין. מאחר וכל שהנאשם עשה היה להדוף מעליו את השוטר ולקלל אותם מתוך כעסו, הרי שלא ניתן לעשות שימוש בהתנהגותו של הנאשם עת עוכב באופן לא חוקי, כדי להרשיעו בעבירה שהיא תולדה של אותו עיכוב." | | :"בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירות שיחסו לו תוך שהוא פוסק כי מאחר ולא היה בסיס חוקי לעיכוב הנאשם, הרי שלנאשם עמדה הזכות להתנגד לעיכוב. התנגדות זו צריכה להיות סבירה ומידתית בנסיבות העניין. מאחר וכל שהנאשם עשה היה להדוף מעליו את השוטר ולקלל אותם מתוך כעסו, הרי שלא ניתן לעשות שימוש בהתנהגותו של הנאשם עת עוכב באופן לא חוקי, כדי להרשיעו בעבירה שהיא תולדה של אותו עיכוב." |
| − |
| |
| | ==בחירות מוניציפליות== | | ==בחירות מוניציפליות== |
| − | ;[https://www.facebook.com/Hithabrut.Tarabut/posts/649533661745106 התחברות - תראבוט تـرابـط - هتحبروت (2013), "ברכות לכל חברות וחברי התנועה שהיו פעילים ופעילות במערכות הבחירות המוניציפליות ביישובים שונים ברחבי הארץ!". פוסט על קיר הארגון, 25/10/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"אף פעם בחירות הן לא דבר אחד ויחיד.
| |
| − | :"בחירות הן לפעמים הזדמנות להשפיע ולשנות את יחסי הכוח, ולפעמים הן חלק מתהליך התארגנות למאבקים. הן גם עשויות להיות הזדמנות לבנייה, וגם עלולות לתת לנו שיקוף של מציאות פוליטית-חברתית - שיקוף שעלול להיות מייאש ומאוד לא יעיל.
| |
| − |
| |
| − | :"בערים שונות ברחבי הארץ הופיעו רשימות המייצגות שכונות עממיות, שניסו לאתגר את הסדר הקיים הפועל לטובתם של בעלי הון, מקושרים ואליטות מובהקות של בעלי פריבילגיות. הדבר מעודד מאוד, והוא קשור ללא ספק לגלי המחאה והמאבקים החברתיים של השנים האחרונות. למרות זאת, לא נרשמו הצלחות גדולות. קשיי ההתארגנויות העממיות בתחום הממון והמחסור בפנאי ואמצעים אחרים, המצור שהעיתונות הגדולה מציבה בפני מי שמאתגרים את הסדר הקיים, הופכים למאוד קשה את המלאכה החיונית של הפיכת מנהיגי שכונות ופעילים חברתיים לדמויות מוכרות בקנה מידה המוני, כך שלמועמדות יהיה סיכוי. האליטות סוגרות שורות ומחניקות מועמדויות מסוכנות. מה התשובה? להמשיך להיאבק, ללמוד לקחים, לפתח עוד בריתות מלמטה, לחשוב ולהתארגן הרבה זמן מראש, ללמוד תחבולות ואמצעים מבלי להשתנות בעצמנו.
| |
| − | :"לא פשוט, אבל חיוני."
| |
| − | ===הון-שלטון-עיתון===
| |
| − | ===איך אפשר להבין את ההחלטה שלא להצביע?===
| |
| − | ;[http://www.youtube.com/watch?v=5npzlmGKLxk ראסל ברנד נגד ג'רמי פקסמן בניוזנייט 2013 - ראיון מלא כתוביות עברית] 24/10/2013, נדלה בו ביום]
| |
| − | ;[http://gawker.com/russell-brand-may-have-started-a-revolution-last-night-1451318185?autoplay=1 גרסה אנגלית]
| |
| − | [[ראסל ברנד נגד ג'רמי פקסמן בניוזנייט 23/10/2013]]
| |
| − |
| |
| | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10151682172637539?notif_t=notify_me יוס ברוך (2013), "סיכום בחירות". פוסט על הקיר האישי, 23/10/2013. נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/terzis/posts/10151682172637539?notif_t=notify_me יוס ברוך (2013), "סיכום בחירות". פוסט על הקיר האישי, 23/10/2013. נדלה בו ביום] |
| | :"כסף קונה פרסום ושיווק. פרסום ושיווק טוב מביאים קולות. ספר לי מה תקציב הבחירות שלך, ואומר לך מהם סיכויי ההצלחה. :"מספר הכסאות הוא פונקציה של תקציב הבחירות. | | :"כסף קונה פרסום ושיווק. פרסום ושיווק טוב מביאים קולות. ספר לי מה תקציב הבחירות שלך, ואומר לך מהם סיכויי ההצלחה. :"מספר הכסאות הוא פונקציה של תקציב הבחירות. |
| שורה 6,525: |
שורה 3,528: |
| | | | |
| | :"7. האם באמת שיעורי ההצבעה הם נמוכים? בהשוואה למה? לתקופת מפא"י והקומבינות שלה? בכלל לתקופת המפלגות הגדולות? האם כשכולם מגוייסים יש ערך לאחוזי הצבעה? מי שחושב שאחוזי ההצבעה נמדדים מול ה-100% חי בסרט או בשיעור מתמטיקה. אני שמעתי כמה וכמה אנשים שהלכו להצביע מתוך איזה... צורך בלתי-מוסבר שהם אפילו לא היו מסוגלים להסביר לעצמם וכשרובם בכלל לא הכירו את המועמדים. במקום לדאוג לגבי אחוזי ההצבעה הנמוכים אולי כדאי לחשוב על אלה שעוד איכשהו הלכו להצביע מתוך הרגל וסיכוי טוב שלא יעשו את זה בעתיד." | | :"7. האם באמת שיעורי ההצבעה הם נמוכים? בהשוואה למה? לתקופת מפא"י והקומבינות שלה? בכלל לתקופת המפלגות הגדולות? האם כשכולם מגוייסים יש ערך לאחוזי הצבעה? מי שחושב שאחוזי ההצבעה נמדדים מול ה-100% חי בסרט או בשיעור מתמטיקה. אני שמעתי כמה וכמה אנשים שהלכו להצביע מתוך איזה... צורך בלתי-מוסבר שהם אפילו לא היו מסוגלים להסביר לעצמם וכשרובם בכלל לא הכירו את המועמדים. במקום לדאוג לגבי אחוזי ההצבעה הנמוכים אולי כדאי לחשוב על אלה שעוד איכשהו הלכו להצביע מתוך הרגל וסיכוי טוב שלא יעשו את זה בעתיד." |
| − | ===העלות והתועלת של הבידול השמאלי===
| |
| − | ;[http://thegreekisland.wordpress.com/2013/10/25/איפה-טעינו-בבחירות-המקומיות-בחיפה/ יוס ברוך (2013), "איפה טעינו בבחירות המקומיות בחיפה." האי היווני - בדרך למהפכה עממית, תרבותית ואנושית (בלוג), 25/10/2013. נדלה בו ביום]
| |
| − | :"הדבר שכן אפשר בעיני לקחת מהבחירות האלה, וצריך לקחת, הוא את האבחנה הבאה: המחנה הדמוקרטי-ליברלי-ירוק הפסיד אותן, ובענק. אי אפשר להתעלם מזה. ובהפסד הזה אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו – כמו שאמרו לנו רבים וטובים, וסרבנו לשמוע – רצנו ברשימות רבות מדי והתחרינו על אותו קהל ממש.
| |
| − | :"יש הרבה אנשים צעירים וערכיים בפוליטיקה. אמנם לגבי רוב הרשימות בחיפה אפשר לומר בצורה ברורה שהחרא צף למעלה, אבל הפוטנציאל הפוליטי של חיפה הוא אדיר. המהלך המשמעותי יותר והאפקטיבי באמת שאפשר לעשות בזירה החיפאית הוא לאמץ את מודל "עיר לכולנו". ליצור איחוד רשימות, עם בסיס אחד ואחד בלבד- התנהלות דמוקרטית. בחירת הרשימה באופן דמוקרטי ולא כמינוי אישי של גורם חוץ חיפאי או כדיל עסקני דוחה, בחירת המועמד\ת לראשות העיר באופן דמוקרטי ולא כהצנחה, ואיוש התפקידים בתוך הקבוצה באופן דמוקרטי. אני חושב שגם הירוקים, וגם מפלגת העבודה, וגם מרץ יוכלו לחיות עם זה בכבוד. וממילא אלה גוונים של אותו הצבע. הגיע הזמן לחבר אותם יחד. כמו שעשו בירושלים."
| |
| | | | |
| | == המדריך להפקת אירועי מחאה == | | == המדריך להפקת אירועי מחאה == |
| שורה 6,595: |
שורה 3,594: |
| | :"יש לזכור את דברי שופט בית-המשפט העליון אהרון ברק: | | :"יש לזכור את דברי שופט בית-המשפט העליון אהרון ברק: |
| | ::"כשם שזכותי להפגין ברחובה של עיר מוגבלת בזכותו של חברי למעבר חופשי באותו רחוב, כן מוגבלת זכותו של חברי להלך ברחובה של עיר בזכותי לקיים אסיפה או תהלוכה. הכבישים והרחובות נועדו להליכה ולנסיעה, אך אין זו מטרתם היחידה. הם אף נועדו לתהלוכות, למצעדים, להלוויות וכיוצא בהם אירועים.'" | | ::"כשם שזכותי להפגין ברחובה של עיר מוגבלת בזכותו של חברי למעבר חופשי באותו רחוב, כן מוגבלת זכותו של חברי להלך ברחובה של עיר בזכותי לקיים אסיפה או תהלוכה. הכבישים והרחובות נועדו להליכה ולנסיעה, אך אין זו מטרתם היחידה. הם אף נועדו לתהלוכות, למצעדים, להלוויות וכיוצא בהם אירועים.'" |
| − | ;[http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2289008 חיים לוינסון (2014), "לצערו הוא לא דפני ליף". הארץ - דעות, כנראה 6/4/2014]
| |
| − | :"הכשל המרכזי מצוי בנקודת המוצא, זו שבאה לידי ביטוי במונח "סדר ציבורי". כאילו יש במרחב איזה סדר שהפגנה מערערת עליו, ומכאן הצורך לנקוט אמצעים קיצוניים כדי להשיבו. במקום שמדינה דמוקרטית תעודד את זכותם של האזרחים לצאת למאבק למען האינטרסים שלהם, הממסד מתיש את המפגינים בדרישות לרישיונות, תשלומים וכיוצא באלה - והכל בשם הסדר הקדוש."
| |
| − |
| |
| | ====מותר ואסור לשוטרים באסיפה חוקית (ללא צורך ברישיון או עם רישיון)==== | | ====מותר ואסור לשוטרים באסיפה חוקית (ללא צורך ברישיון או עם רישיון)==== |
| | =====מתי מותר למשטרה לקבוע מסלול הליכה בתהלוכה?===== | | =====מתי מותר למשטרה לקבוע מסלול הליכה בתהלוכה?===== |
| שורה 6,664: |
שורה 3,660: |
| | :(2) (א) נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם; | | :(2) (א) נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם; |
| | ::(ב) אדם כאמור בפסקת-משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב). | | ::(ב) אדם כאמור בפסקת-משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב). |
| − | =====מתי מותר להתנגד באלימות ולברוח ממעצר?=====
| |
| − | ;[http://mekomit.co.il/מה-קורה-כשלמשטרת-ישראל-נמאס-מהפגנות-שמ/ ספיר סלוצקר-עמרן (2014), "מה קורה כשלמשטרת ישראל נמאס מהפגנות שמאל". שיחה מקומית, 29/5/2014. נדלה ב8/7/2014]
| |
| − | :ראשית, תגובת השופט שמאי בקר לדבריו של השוטר יצחקי כי ההפגנה לא הייתה שקטה אלא "הומה":
| |
| − |
| |
| − | ::שוד ושבר – הפגנה הומה.
| |
| − |
| |
| − | ::ומה בכך? מה רע במעט המולה? מאימתי זה מובילים המולה או רחוב הומה- לעיכוב או למעצר?
| |
| − |
| |
| − | ::לא יכולתי שלא לחזור עשרות שנים לאחור, אל מחוזות ילדות, ולהיזכר במילותיו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, בשירו הקצר, 'מקהלת נוגנים', בית ראשון -
| |
| − |
| |
| − | ::יוֹסִי בַּכִּנּוֹר,
| |
| − | ::פֵּסִי בַּתֹּף,
| |
| − | ::משֶׁה בַּחֲצוֹצְרָה –
| |
| − | ::וְהָמָה הָרְחוֹב.
| |
| − |
| |
| − | ::כלום היינו מעכבים את יוסי? עוצרים את פסי? מאשימים את משה?
| |
| − |
| |
| − | ::אין כל פגם ברחוב הומה. אדרבא, יהום הרחוב, שירעש ויגעש, ויעלו בו קולות כאלה ואחרים, נעימים יותר ונעימים פחות. כך ראוי לקרת דמוקרטית.
| |
| − |
| |
| − | ::תנו להפגין, הניחו למחות, אפשרו להלך, וקיימו נא, אנא, את חופש הביטוי.
| |
| − | :[..]
| |
| − | :הפסיקה קובעת באופן בירור שכאשר פעולתם של שוטרים חורגת מסמכותם, מותר לאדם שכלפיו מתבצעת הפעולה להתנגד ואף להפעיל כוח סביר נגד השוטרים.
| |
| − |
| |
| − | :ההפגנה הייתה חוקית ולכן המעצר היה לא חוקי וזכותו של כל אדם להתנגד למעצר שעומדים לבצע נגדו שלא לפי החוק כזכות אלמנטרית. כשפרנקוביץ' הוכנס לניידת, הוא לא ברח ממשמורת חוקית וזכותו הייתה להיחלץ מהניידת ובר לא ביצעה שום עבירה שפתחה לו את הדלת ועזרה לו.
| |
| − |
| |
| − | :המשטרה פעלה שלא כדין כשניסתה לעצור את התהלוכה והדחיפה הקטנה של פרנקוביץ' כתגובה לדחיפת השוטר היא לא עבירה פלילית ולא עילה למעצר.
| |
| − |
| |
| | ====ומה עושים כשהשוטר/ת לא יודע/ת את החוק?==== | | ====ומה עושים כשהשוטר/ת לא יודע/ת את החוק?==== |
| | ראו [[שדה האוהלים]] 1, עמ' 72. | | ראו [[שדה האוהלים]] 1, עמ' 72. |
| שורה 6,707: |
שורה 3,676: |
| | | | |
| | :"צריך להזכיר שבמשך יותר מחצי שנה ניסה פורום מקצועי של ארגוני סביבה וכלכלה להעביר לפוליטיקאים ולעיתונאים מידע רציונלי בנושא, וההד הציבורי היה אפס מאופס." | | :"צריך להזכיר שבמשך יותר מחצי שנה ניסה פורום מקצועי של ארגוני סביבה וכלכלה להעביר לפוליטיקאים ולעיתונאים מידע רציונלי בנושא, וההד הציבורי היה אפס מאופס." |
| − |
| |
| − | וגם: [[שקיעת תנועת המחאה של 2011]]
| |
| − |
| |
| | ===רעיונות מעשיים להרחבת השורות במחאה החברתית=== | | ===רעיונות מעשיים להרחבת השורות במחאה החברתית=== |
| | | | |
| שורה 6,779: |
שורה 3,745: |
| | מפנה לפרק "אסיפות עם" [[שדה_האוהלים_2:_תמצית_הידע#אסיפות עם]] | | מפנה לפרק "אסיפות עם" [[שדה_האוהלים_2:_תמצית_הידע#אסיפות עם]] |
| | ====כלים להרחבת השורות5#: אתיקת/פוליטיקת קוד-פתוח==== | | ====כלים להרחבת השורות5#: אתיקת/פוליטיקת קוד-פתוח==== |
| − | * [[אתיקת קוד פתוח: שינוי חברתי בהשראת אתיקת קהילת התוכנה החופשית]]
| |
| | * [[צעדת המיליון 14/7/2012#אתיקת העבודה בקבוצת צעדת המיליון / 14/7|אתיקת הפקה בקוד פתוח - צעדת המיליון 14/7/2012]] | | * [[צעדת המיליון 14/7/2012#אתיקת העבודה בקבוצת צעדת המיליון / 14/7|אתיקת הפקה בקוד פתוח - צעדת המיליון 14/7/2012]] |
| | * (שומר מקום ל)אתיקת שקיפות של המשמר החברתי בכנסת (פרסמנו משהו כזה?) | | * (שומר מקום ל)אתיקת שקיפות של המשמר החברתי בכנסת (פרסמנו משהו כזה?) |
| שורה 6,805: |
שורה 3,770: |
| | | | |
| | ==המדריך המחאתי לשימוש ברשת החברתית== | | ==המדריך המחאתי לשימוש ברשת החברתית== |
| − | ===מה עושים כשיש כל כך הרבה אמצעי תקשורת?? פייסבוק וואטסאפ טוויטר ?===
| |
| − | [[אתיקת שימוש בכלי תקשורת שונים]]
| |
| | ===עשי ואל תעשה בחשבון הפייסבוק שלך=== | | ===עשי ואל תעשה בחשבון הפייסבוק שלך=== |
| | ====הא'-ב' של השימוש בפייסבוק: הוראות בטיחות==== | | ====הא'-ב' של השימוש בפייסבוק: הוראות בטיחות==== |
| שורה 6,835: |
שורה 3,798: |
| | :"פעם הבאה תפתח חלון צ'אט תצרף אליו את כלל האנשים ותשלח הודעה אחת [...] בשיטה הזו תבקש בתחילת ההודעה מאנשים לא להגיב לענות או לעזוב את השיחה רק להשתיק את השיחה" | | :"פעם הבאה תפתח חלון צ'אט תצרף אליו את כלל האנשים ותשלח הודעה אחת [...] בשיטה הזו תבקש בתחילת ההודעה מאנשים לא להגיב לענות או לעזוב את השיחה רק להשתיק את השיחה" |
| | ונוסיף שהדרך הזריזה להזמין את כולם היא באמצעות הקלדת אחת מאותיות אה"וי או ה-VOWELS באנגלית, ופייסבוק ישר יחפש אילו אנשים טרם הזמנו לחדר השיחה החדפעמי ויש להם את אותו הVOWEL. | | ונוסיף שהדרך הזריזה להזמין את כולם היא באמצעות הקלדת אחת מאותיות אה"וי או ה-VOWELS באנגלית, ופייסבוק ישר יחפש אילו אנשים טרם הזמנו לחדר השיחה החדפעמי ויש להם את אותו הVOWEL. |
| − | ====ההתראות מתו; יחי ההודעות האישיות====
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152088742879226&set=a.10150323606084226.351272.634049225 ברוך אורן (2014), "פרופיל 98 - מדריך לשימוש בפייסבוק-פרק 3". 10/4/2014.]
| |
| − | וגם התמונה של "המשתמשים נגד הסינון" שמופיעה למטה בפרק הזה מתאימה אש
| |
| − |
| |
| − | ====נטיקת פייסבוק 2013.0====
| |
| − | *http://dashburst.com/things-to-stop-doing-on-facebook/
| |
| − |
| |
| − | ===כך תפיץי בפייסבוק / מאיה רימר===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/groups/687615174608321/permalink/714065605296611/ מאיה רימר (2014), "אין ניתן להפיץ בפייסבוש בצורה מקסימלית?". 29/7/2014. נדלה בו ביום]
| |
| − | אין ניתן להפיץ בפייסבוש בצורה מקסימלית? (מעט מהניסיון שלי כאשת ניו מדיה)-
| |
| − |
| |
| − | ההפצה שלנו, או ההשקה שלנו, היתה מה שנקרא "השקה רכה". לא עשינו בום גדול, גם לא ניסינו כמובן.
| |
| − |
| |
| − | כדאי להגיע לקהל פוטנציאלי מירבי כדאי מאוד להשתמש נכון בקבוצות ועמודי פייסבוק להפצת ההזמנה.
| |
| − |
| |
| − | הנה כמה הצעות שתוכלו לנסות אם תרצו ותמצאו את הזמן-
| |
| − | *לנסח הזמנה אישית-
| |
| − | **לכתוב טקסט קצר, ישר מהלב שלכם, שמדבר בצורה הכי מדוייקת את מה שמרגיש לכם. (צירפתי למטה את הטקסט שלי כדוגמה- זה ממש רק אני, כולי פאתוס וזה, כל אחד בעניין שלו כדאי לכתוב את הטקסט בטיוטאת אימייל, נניח, ששומר על הכתוב באופן אוטומוטי. שם גם תוכלו להדביק את הכתובת (הURL) של התמונה, ולשים בתחתית הטקסט, כדאי שיופיעו יחד. אח"כ צריך רק לעשות קופי ולהודעה הזאת ופייסט בכל קבוצה או עמוד שתבחרו.
| |
| − | *קבוצות-
| |
| − | **לפתוח את הטאב של הקבוצות בצד שמאל של עמוד הפיד שלכם. יש לרובנו עשרות או מאות קבוצות אליהם צרפו אותנו ואנחנו לא שמים לב. לעבור על שמות הקבוצות, לראות איפה כתוב "קהילות" או מעגלים או כל דבר שנראה לכם שאנשים שם יתחברו. כדאי לשים לב- יש קבוצות עם 50 חברים וקבוצות עם אלפי אנשים. עדיף להתמקד בקבוצות עם הרבה אנשים ושיש שם פעילות. אפשר וכדאי (אם יש סבלנות) לכתוב למה האנשים מאותה קבוצה ירוויחו מהסדנא.
| |
| − | *עמודים
| |
| − | **פנו אל העמוד האהוב עליכם!!! מאחורי כל עמוד יש איזה אופיר אביגד או בחוריקו/קה נחמד אחר. הכנסו לעמוד, שלחו לעמוד הודעה, בבקשה לעזור להפיץ. שווה לדבר עם המפעיל זמן מה כדאי שיפיץ, דברים שבאים מעמודים נתפסים באמינים או איכותיים יותר (אם העמוד טוב).
| |
| − | *חברים
| |
| − | **דבר ראשון הזמינו את החברים שלכם לאיוונט. אם בסימון מי מתאים או אם (כמובן) בinvite all, טריק כזה שמזמין פשוט את כל החברים ברשימה שלכם (מי שמבקש הוראות לטריק יקבל בשמחה)
| |
| − | **חברים אישיים מובילי דעה. לכל אחד יש אותם, את החבר/ה שמאמינים בנו ויסכימו לעשות ג'סטה ולהמליץ לאנשים בפיד שלהם. חברים כאלה בעלי הרבה חברים, או מובילים בתחום מסויים, כמובן שעוד יותר טוב.
| |
| − | **עודדו גם בני משפחה לשתף. חיבורים מדהימים נעשים סביב רשתות משפחות בקריאה כל כך עמוקה. (בעיני)
| |
| − | ===איך לדלל אחזקות ולמקד את הפיד של פייסבוק?===
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/orna.amos/posts/10205062723721550?comment_id=10205064240279463&offset=0&total_comments=82 שי קנוהל (2015), "הצעה פרקטית בנושא: מיקוד ורענון הפייסבוק". תגובית על הקיר של אורנה עמוס, 2/2/2015. נדלה בו ביום]
| |
| − |
| |
| − | :והצעה פרקטית בנושא: הקדישי לך מעט זמן בכל יום, כחלק משגרא נוספת של מיקוד ורענון הפייסבוק - במקום לעשות מזה פרויקט ומעמסה חד פעמית.
| |
| − | :כדי למקד את הממשק עם הפייסבוק שתי כלים שימושיים:
| |
| − | :1. כל יום, בתחילת השימוש בפייס הקדישי קצת זמן והגדירי אנשים, קבוצות ודפים שמעניינים אותך ל'קבלת התראות'. חברים אפשר להגדיר גם ל'חברים קרובים'
| |
| − | תני יותר לייקים על פוסטים ממקורות רלוונטים גם אם לא התעמקת בהם והפוסט הספציפי לא מעניין מספיק- זה יעלה את התוכן ממקורות אלו יותר לפיד שלך ויעזור גם להם להגיע לחשיפה.
| |
| − |
| |
| − | :*פוסטים שמעניינים - תמיד תני לייק והגיבי, אפילו בסמיילי. מומלץ לשתף עם כמה מילים.
| |
| − |
| |
| − | :במקביל, הסירי קבלת התראות ממי שאת לא קוראת את רוב הפוסטים כשהם שולחים התראה.
| |
| − | :בנוסף, הסירי 'מעקב' מחבר/ותים ומדפים שלא רלוונטים ועולים בפיד החדשות, ואם את בעודף חברותים כאלו אז גם הסירי חברות.
| |
| − | :*כך דף 'התראות חדשות' לאט לאט יהפך למין פיד מתומצת ללא תמונות, וממוקד למקורות הידע שמה שהם מפרסמים חשוב לך.
| |
| − | :ופיד החדשות הראשי, יהיה ממוקד יותר, וגם התוכן המועדף עליך, וגם התוכן שלך יזכו לחשיפה גבוהה יותר.
| |
| − |
| |
| − | :2. השתמשי בכלי המועדפים וב'רשימות תחומי העניין' למעקב אחרי דפים.
| |
| − | :בפייסבוק, בדף הבית מימין יש סרגל סימניות, בדומה לדפדפן, שם אפשר להוסיף קיצורי דרך לדפים וקבוצות אהובים, וכן להכנס ל'רשימות תחומי עניין', וליצור כאלו משלך. רשימות הן בעצם פידים ממוקדים המראים את כל התוכן מהמקורות המוגדרים להן, ורק מאלו, ללא פרסומות וכו'.
| |
| − | :קיימות שם כבר הרשימות 'חברים קרובים' ואוסף חדשות מדפים.
| |
| − | :כל דף בפייסבוק ניתן לצרף לרשימה קיימת, או ליצור חדשה ולצרף אותו אליה. האפשרויות הללו זמינות על ידי ריחוף סמן העכבר על כפתור ה'לייק' הראשי שלו.
| |
| − |
| |
| − | :*אני עוקב כך אחרי דפים קטנים ולא ממומנים, ומסדר רשימות לפי נושאים וכך אני מתעדכן ביעליות ולא מפספס תוכן.
| |
| − | :אני מתעניין בקואופרציה בעולם, אז יש לי רשימה כללי הנקראת coop ורשימות נוספות בשמות כמו:
| |
| − | :house coop , food coop, credit union , coopub , change , tech coop , local ועוד
| |
| − |
| |
| − | ===עצות לקמפיין פייסבוק מוצלח / טל ירון===
| |
| − | ;[http://www.talyaron.com/delib/index.php?title=דף_העצות_לקמפיין_אינטרנט_מוצלח טל ירון ואחרים (2014), "דף העצות לקמפיין אינטרנט מוצלח". דמוקרטיה דיונית (ויקי), 11/8/2014]
| |
| − | ===עצות לקמפיין פייסבוק מוצלח / Noman Ali===
| |
| − | ;[http://www.searchenginejournal.com/how-to-run-a-successful-facebook-marketing-campaign-by-noman-ali/59885/ Noman Ali (2013), "How to Run a Successful Facebook Marketing Campaign". Search Engine Journal, 7/3/2013]
| |
| − | ;[http://www.cygnismedia.com/blog/effective-promotional-campaign/ --(2013), "10 Reasons Why Your Promotional Campaign is not Working". cygnis media website]
| |
| | | | |
| | ===טבלת המרת אישורי השתתפות=== | | ===טבלת המרת אישורי השתתפות=== |
| שורה 6,934: |
שורה 3,842: |
| | |} | | |} |
| | גם ההפגנה 2 של יאיר לפיד כולל זמן פרסום מראש (יומיים,) | | גם ההפגנה 2 של יאיר לפיד כולל זמן פרסום מראש (יומיים,) |
| − |
| |
| | ===ממים בפייסבוק=== | | ===ממים בפייסבוק=== |
| | * [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151624611089021&set=o.166511320199837&type=1&theater המחשה גרפית של מה זה ממים] | | * [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151624611089021&set=o.166511320199837&type=1&theater המחשה גרפית של מה זה ממים] |
| − | * [https://www.facebook.com/groups/181529622002921/permalink/293334207489128/?stream_ref=3 מה הכוונה מם משובח + תמונות מעוררות השראה.]
| |
| | | | |
| | ===גדלים של מודעות בפייסבוק=== | | ===גדלים של מודעות בפייסבוק=== |
| | * חסר: גודל HEADER ותמונת פרופיל | | * חסר: גודל HEADER ותמונת פרופיל |
| | http://www.fialkov.co.il/facebook/facebook-new-size-ads-infographic-september2013/ | | http://www.fialkov.co.il/facebook/facebook-new-size-ads-infographic-september2013/ |
| − | ===איך להשיג כתובות מייל של מתשמשים בפייסבוק===
| |
| − | http://www.postplanner.com/how-to-collect-emails-from-facebook-fans/ איך לאסוף ממשתמשי פייסבוק אתהמייל שלהם? לבקש!
| |
| − | *1. Add a standard Sign-Up Form tab app
| |
| − | *2. Offer an Incentive
| |
| − | *3. Run a Contest
| |
| − | *4. Run a Co-Promotion
| |
| − | *5. Drive Traffic to your Website
| |
| − |
| |
| | ===אז האם לאלדד יניב מגיע קרדיט על ההתקפלות של רקפת רוסק-עמינח?=== | | ===אז האם לאלדד יניב מגיע קרדיט על ההתקפלות של רקפת רוסק-עמינח?=== |
| | * [https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=506633146052572&id=100001176734261 רועי גזית ותמיר חג'ג' מסבירים את המהלך] | | * [https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=506633146052572&id=100001176734261 רועי גזית ותמיר חג'ג' מסבירים את המהלך] |
| שורה 6,958: |
שורה 3,856: |
| | * [http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F#.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.9F_.D7.9C.D7.97.D7.99.D7.93.D7.95.D7.A9.D7.99_.D7.94.D7.A9.D7.A4.D7.94_.D7.9E.D7.90.D7.AA_.D7.91.D7.A8.D7.95.D7.9A תיוג ואי תיוג פוגעני, אממ ואנממ] | | * [http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F#.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.9F_.D7.9C.D7.97.D7.99.D7.93.D7.95.D7.A9.D7.99_.D7.94.D7.A9.D7.A4.D7.94_.D7.9E.D7.90.D7.AA_.D7.91.D7.A8.D7.95.D7.9A תיוג ואי תיוג פוגעני, אממ ואנממ] |
| | | | |
| − | ===המשתמשים לא אוהבים סינון===
| |
| − | https://www.facebook.com/baroch.oren/posts/10151996576379226?stream_ref=10
| |
| | ===עוד קישורים מדיה חברתית וזה=== | | ===עוד קישורים מדיה חברתית וזה=== |
| | http://www.themarker.com/markerweek/1.1997845 | | http://www.themarker.com/markerweek/1.1997845 |
| שורה 6,970: |
שורה 3,866: |
| | לבחון את זה: www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03096.pdf דוח של מרכז מידע | | לבחון את זה: www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03096.pdf דוח של מרכז מידע |
| | | | |
| | + | ==המדריך המחאתי למימון המוניםות== |
| | + | ראי [[המדריך_המהפכני_למימון_המונימות]] |
| | ==שיתופי פעולה והתאגדות קואופרטיבית== | | ==שיתופי פעולה והתאגדות קואופרטיבית== |
| | ===כשלנפוץ1: חלוקת עומס העבודה / תגמול חסר למי שנושא בעומס=== | | ===כשלנפוץ1: חלוקת עומס העבודה / תגמול חסר למי שנושא בעומס=== |
| שורה 7,036: |
שורה 3,934: |
| | ובמקרה של הניסיון להקים קואופרטיב מזון בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, 2012, כל הידע שנצבר בתהליך העבודה לקראת הקמת הקואופ נשמר בסוד, במסמכים שהגישה אליהם דרך גוגל חסומה. למזלינו, מרי לויטצקר, ממובילות המאמץ ההוא, במקרה מצאה את הקול הקורא של ברוך אורן להקמת הקואופ מחדש. בעקבות הפרסום הזה מרי יצרה עם ברוך אורן קשר, וכך חלק ניכר מהידע ראה אור (ראו בשקוףבאוהל). מן הסתם, אחרת המון המון ידע היה אובד. | | ובמקרה של הניסיון להקים קואופרטיב מזון בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, 2012, כל הידע שנצבר בתהליך העבודה לקראת הקמת הקואופ נשמר בסוד, במסמכים שהגישה אליהם דרך גוגל חסומה. למזלינו, מרי לויטצקר, ממובילות המאמץ ההוא, במקרה מצאה את הקול הקורא של ברוך אורן להקמת הקואופ מחדש. בעקבות הפרסום הזה מרי יצרה עם ברוך אורן קשר, וכך חלק ניכר מהידע ראה אור (ראו בשקוףבאוהל). מן הסתם, אחרת המון המון ידע היה אובד. |
| | ;ברוך אורן (2013), "[[קואופ גילמן: רקע היסטורי קמפוסיאלי]]", שקוףבאוהל, 23/4/2013 | | ;ברוך אורן (2013), "[[קואופ גילמן: רקע היסטורי קמפוסיאלי]]", שקוףבאוהל, 23/4/2013 |
| − | ===כשלנפוץ7: האיזון בין תגמול יזמות לרדיפת בצע===
| |
| − | ;[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3360291,00.html ישי גבריאלי (2007), "שיעור 16: הצלחת הקואופרטיב - וכישלונו". ynet - המכללה החברתית כלכלית, 4/2/2007. נדלה ב10/4/2014]
| |
| − | :המלכודים הפנימיים שמגבילים את תפוצת רעיון הקואופורציה מצויים דווקא בתחום האידיאולוגי, כלומר הדרישה למחויבות רעיונית והיחס ליוזמה. מסתבר כי לאורך זמן, המנוע אידיאולוגי שדוחף את רעיון הקואופרטיב בעת ההקמה נוטה לכבות, ודווקא על רקע של הצלחה. לעתים בתקופת הדור הממשיך, אך לרוב עוד בימי המייסדים, האופי האנושי מביא שוב ושוב את אותם מצליחנים אידיאולוגים לנטוש את הרעיון ולפרוט את ההצלחה למעמד כלכלי אישי. כך במקרה הפרטת הקיבוצים, אולם כך גם במקרים אחרים. בקואפרטיבים לתחבורה למשל, בהם אגד ודן, לאחר התפשטות העסקת הנהגים השכירים החברים עצמם הם שלחצו להופכם לחברה רגילה. דוגמה נוספת היא מפעל מוצרי החרס "חסין אש" שפעל בבאר-שבע, שלאחר שבשנת 1988 עמד בפני כינוס נכסים נרכש והופעל מחדש על-ידי עובדיו. הוא שוקם, הפך לחברה מצליחה ובעקבות כך פירקו העובדים עצמם את הקואופרטיב, חברו לבעל הון והפכו לבעלי מניות לכל דבר.
| |
| − |
| |
| − | :בעיה שנייה היא היחס אל היוזמה. בחשיבה הקלאסית של תנועת הקואופרציה, היוזמה נתפסה כמצווה ששכרה בעצם עשייתה. מאידך, היזמים מונעים ברובם המכריע מהמחשבה על הרווח. תאוות הבצע היא, ללא עוררין, הדחף החזק ביותר על המגרש הכלכלי, אך גילויי תאוות בצע בגוף אידיאולוגי מעוררת קונפליקט חריף. דחייה פירושה הקטנת היכולת להתפתח, בעוד קבלת דרישות היזם מקעקעת את הבסיס האידיאולוגי. המלכוד הכפול הזה יוצר את אותה תופעה מוזרה בה קואופרטיב מצליח נוטה לפרק עצמו לדעת, בעוד מנגנון טוב ויעיל מוצא עצמו נאבק על זכות קיומו בכל פעם מחדש.
| |
| | | | |
| | ===קואופ לשינוי חברתי=== | | ===קואופ לשינוי חברתי=== |
| | [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/7ED943E0-09C1-4CB9-8BA6-720D7551C5EA.htm רשימת סוגי האגודות השיתופיות לפי רשם האגודות השיתופיות] | | [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/7ED943E0-09C1-4CB9-8BA6-720D7551C5EA.htm רשימת סוגי האגודות השיתופיות לפי רשם האגודות השיתופיות] |
| | | | |
| − | ==בשדה הכסף: איסוף ופיתוח משאבים כספיים לפעילות חברתית== | + | == איסוף משאבים כספיים== |
| − | ===המדריך המחאתי למימון המוניםות===
| + | |
| − | ראי [[המדריך_המהפכני_למימון_המונימות]]
| + | |
| − | ===פיתוח פעילות מכירתית בארגוני שינוי חברתי===
| + | |
| − | ;[ניר גורדון (2014), "על הסיבות והמתודולוגיה לפיתוח מנגנונים מניבי הכנסה לעמותות". אתר אנפיטק - מידע וטכנולוגיה לעמותות, 25/5/2014. נדלה ב29/5/2014]
| + | |
| − | | + | |
| − | ===הרחבת משק התרומות===
| + | |
| | * תרומות מפרטיים - חשוב מאוד לשקף את המשמעות של הכסף כאשר באים לבקש אותו. מסביר אלון שמש: | | * תרומות מפרטיים - חשוב מאוד לשקף את המשמעות של הכסף כאשר באים לבקש אותו. מסביר אלון שמש: |
| | ;[https://www.facebook.com/groups/154697831323119/permalink/321514814641419/ אלון שמש (2013), פוסט בקבוצת "חברי/ות הבר-קיימא", 20/4/2013, נדלה בו ביום] | | ;[https://www.facebook.com/groups/154697831323119/permalink/321514814641419/ אלון שמש (2013), פוסט בקבוצת "חברי/ות הבר-קיימא", 20/4/2013, נדלה בו ביום] |
| | :"[...] הייתי לא מזמן בטיול לקטים של תבונא למי שמכיר. בסוף הטיול הייתה שיחה של ממש, כמה דקות, לקראת התרומה שלנו למארגנים. הם הסבירו את החשיבות של ״להמריץ״ דברים שחשובים לנו. איך שבדר״כ אנחנו ממריצים עם הכסף שלנו דברים שאנחנו לא בעדם כמו דלק סילוני או כל דבר אחר בעל כורחנו. ושהם נותנים לנו את הבחירה כמה אנחנו רוצים להמריץ אותם ביחס לאותם דברים ״רעים״ שאנחנו בדר״כ ממריצים ביום יום בלית ברירה מסוימת. כמה חשוב לנו שהארגון שלהם יהיה בעולם וכמה מרץ אנחנו רוצים לתת להם. ושתכל׳ס בלי מרץ (כסף) מאנשים, הם לא ישרדו. ואז הם שיתפו איך הם חיים ביום יום ולאן הכסף הולך. ( מומרצי משנה) (בעיקר תמרים ותחבורה ציבורית). השיחה הייתה אמיתית ופתוחה, כנה. והאמת הזאת עובדת. זה בהחלט גרם לי לתרום יותר. אם אחרי כל אירוע במקום לשבט מישהו ידבר כמה דקות בסגנון הזה, ידבר על הקשיים של המקום (זה לא בושה ולא מסכנות, זה פתיחות כיאה למקום קהילתי) זה יכול לשנות את מצבו של כובע הקסמים פלאים, ולהפוך אותו לקסום באמת...אני יודע להגיד חד משמעית על עצמי שבמצבים כאלה אני בדר״כ לא תורם, וכשמישהו מקדיש את הזמן לשיחה כזאת, זה מאוד פותח את הלב וגורם לי לרצות לרתום." | | :"[...] הייתי לא מזמן בטיול לקטים של תבונא למי שמכיר. בסוף הטיול הייתה שיחה של ממש, כמה דקות, לקראת התרומה שלנו למארגנים. הם הסבירו את החשיבות של ״להמריץ״ דברים שחשובים לנו. איך שבדר״כ אנחנו ממריצים עם הכסף שלנו דברים שאנחנו לא בעדם כמו דלק סילוני או כל דבר אחר בעל כורחנו. ושהם נותנים לנו את הבחירה כמה אנחנו רוצים להמריץ אותם ביחס לאותם דברים ״רעים״ שאנחנו בדר״כ ממריצים ביום יום בלית ברירה מסוימת. כמה חשוב לנו שהארגון שלהם יהיה בעולם וכמה מרץ אנחנו רוצים לתת להם. ושתכל׳ס בלי מרץ (כסף) מאנשים, הם לא ישרדו. ואז הם שיתפו איך הם חיים ביום יום ולאן הכסף הולך. ( מומרצי משנה) (בעיקר תמרים ותחבורה ציבורית). השיחה הייתה אמיתית ופתוחה, כנה. והאמת הזאת עובדת. זה בהחלט גרם לי לתרום יותר. אם אחרי כל אירוע במקום לשבט מישהו ידבר כמה דקות בסגנון הזה, ידבר על הקשיים של המקום (זה לא בושה ולא מסכנות, זה פתיחות כיאה למקום קהילתי) זה יכול לשנות את מצבו של כובע הקסמים פלאים, ולהפוך אותו לקסום באמת...אני יודע להגיד חד משמעית על עצמי שבמצבים כאלה אני בדר״כ לא תורם, וכשמישהו מקדיש את הזמן לשיחה כזאת, זה מאוד פותח את הלב וגורם לי לרצות לרתום." |
| − | | + | ==המדריך הטכנולוגי למחאה - איך עושים VPN== |
| − | *[http://www.thefundraisingfunnel.com.au/fundraising/is-your-mission-clear-on-your-website.htm האם השליחות שלך ברורה באתר האינטרנט שלך?]
| + | |
| − | *[http://www.thefundraisingfunnel.com.au/fundraising/eofy-lybunt-sybunt.htm תרומות סוף שנה]
| + | |
| − | *[http://www.thefundraisingfunnel.com.au/communication/test-1-2-3-guidelines-to-successful-email-testing.htm כך תבדוק את הניוזלטר שלך]
| + | |
| − | * [http://www.rayogram.com/blog/2013/01/use-hand-held-video-give-donors-intimate-behind-scenes-look-organization צלם במצלמת וידאו בשטח "מאחורי הקלעים", סרטון "ברוכים הבאים לתרום לנו" וסרטון "תודה שתרמת"]
| + | |
| − | * [http://www.theguardian.com/voluntary-sector-network-mydonate-partner-zone/donor-journey-importance-converting-one-off-into-long-term-supporters מסע התורםת - גישה מקיפה לקשר ארוך-טווח עם תורמים The donor journey - converting one-off event participants into long-term supporters Voluntary Sector Network - MyDonate partner zone Guardian Professional נדלה ב29/3/2014]
| + | |
| − | * [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=683108575085845&set=np.213790775.634049225&type=1&theater¬if_t=notify_me מכתב תודה של קרן ויקימדיה] כזה שבא להשוויץ בו
| + | |
| − | | + | |
| − | ===ללכת על הקצה: סיפור על מחיקת חובות (לשקול להעביר למקום אחר, זה קצת פחות קשור לעמותות)===
| + | |
| − | ;[https://www.facebook.com/yaron.benezri/posts/486189254828388 ירון בנעזרי (2013), "יושב בנאדם בקפה, דרוויש, ומספר את הסיפור הבא". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 12/12/2013. נדלה בו ביום]
| + | |
| − | :יושב בנאדם בקפה, דרוויש, ומספר את הסיפור הבא :
| + | |
| − | | + | |
| − | :"בא אלי חבר, גרוש. אומר לי 'החיים נגמרו לי'. אני שואל אותו 'מה קרה?' הוא עושה לי 'השופטת שמה לי 5000 אלף שקל מזונות, אני מרוויח 7000. אין ממה לחיות'. מפה לשם נכנס לחובות - שכר דירה רכב כאלה - הגיע ל-50 אלף, הרגיש שנגמר לו החיים.
| + | |
| − | | + | |
| − | :אמרתי לו ' שמע, יש לך ביצים?' אמר לי 'למה?' אמרתי לו 'בחיים האלה צריך להמר על משהו, אתה עכשיו אין לך ברירה, אתה צריך להיכנס לאלכוהול או לסם' ההוא נגנב ' מה?! איך אני נכנס באלכוהול או סם? אני מנהל משמרת, לא רגיל לשתות, בטח לא רגיל בסם'. אמרתי לו ' אתה עכשיו נכנס לתהליך. אתה צריך להתחיל לשתות, לעשות בלגן פה שם, לא להרביץ! לא לדקור! אבל צריך כתב אישום קטן על בלגן. תבוא רווחה, ישלחו אותך לגמילה - אוטומטית יורד לך כל החובות וכל המזונות, ושתצא מגמילה גם תקבל ביטוח לאומי. תגיד אתה רוצה לשקם את עצמך. ככה אתה יוצא אחרי שנה שנה וחצי נקי'. אמר לי 'לא לא, אין סיכוי'. אחרי כמה שבועות בא אמר לי 'התחלתי לשתות ערק'. אמרתי לו 'איך?' אמר לי 'לא מצאתי ברירה אחרת'. בקיצור שתה. מפה לשם, נפל באיזו פיצוציה, עשה קצת בלגן, עשו כתב אישום - באו רווחה שלחו אותו לגמילה. עכשיו יצא נקי - אין חובות. אין מזונות. יש ביטוח לאומי.
| + | |
| − | | + | |
| − | :ככה פותרים בעיות במדינה החרא הזו.
| + | |
| − | :צריך ביצים.
| + | |
| − | | + | |
| − | :סיפור אמיתי."
| + | |
| − | | + | |
| − | ==המדריך הטכנולוגי למחאה== | + | |
| − | ===כלים טכנולוגיים לחיזוק המחאה - איך עושים VPN===
| + | |
| | באדיבות מנקין ודורון אופק | | באדיבות מנקין ודורון אופק |
| | https://docs.google.com/document/d/1ebWsA7v9MekGgtdTSCbgD3IYOZJkAcXFtmob4TJSIaE/edit?pli=1 | | https://docs.google.com/document/d/1ebWsA7v9MekGgtdTSCbgD3IYOZJkAcXFtmob4TJSIaE/edit?pli=1 |
| − | ===דע את האויב: ריגול פוליטי אחר אזרחים===
| |
| − | על רוגלות בשימוש המודיעין הבריטי [https://firstlook.org/theintercept/2014/02/24/jtrig-manipulation/ How Covert Agents Infiltrate the Internet to Manipulate, Deceive, and Destroy Reputations נדלה בו ביום]
| |
| − |
| |
| − | ומקור התמונות אצל ויקיליקס - http://www.wikileaks-forum.com/gallery/displayimage.php?album=20&pid=3104#top_display_media
| |
| − |
| |
| − | ואצל the intercept - https://firstlook.org/theintercept/document/2014/02/18/psychology-new-kind-sigdev/
| |
| − |
| |
| − | תמונה למעיין - http://www.wikileaks-forum.com/gallery/displayimage.php?pid=3127&fullsize=1
| |
| − |
| |
| − | אי אפשר לטעון שמעקב אחרי כל תעבורת הרשת שעוברת יכול להיות מידתי. https://firstlook.org/theintercept/article/2014/02/18/snowden-docs-reveal-covert-surveillance-and-pressure-tactics-aimed-at-wikileaks-and-its-supporters/
| |
| − |
| |
| − | האם חברות האנטיוירוס מקבלות הוראות להתעלם מוירוסים ממשלתיים? מיקרוסופט ומקאפי מסרבות להשיב על מערכות היחסים עם הממשלות. השאר אומרים - פשוט לא, אנחנו לא משתפים פעולה עם ממשלות.
| |
| − | באתר - http://news.cnet.com/2100-7348_3-6196990.html
| |
| − | בארכיב - http://archive.is/20130119143114/http://news.com.com/Security+firms+on+police+spyware,+in+their+own+words/2100-7348_3-6196990.html
| |
| − |
| |
| − | חמש חברות שמספקות שירותי מעקב רשת למשטרים סמכותניים - http://news.cnet.com/8301-13578_3-57573707-38/meet-the-corporate-enemies-of-the-internet-for-2013/
| |
| − | * HackingTeam איטליה
| |
| − | * Gamma
| |
| − | * Trovicor
| |
| − | * Amesys
| |
| − | * Blue Coat
| |
| − | והתגובה של HT:
| |
| − | :"We regret that Reporters Without Borders has concluded that Hacking Team is somehow an enemy of anyone except criminals, terrorists, or others who abuse modern technologies. We work to help make the Internet a safer place by providing tools to police organizations and other government agencies that can prevent crimes or terrorism. [...] Investigation of a crime such as that one requires that police be able to monitor computer traffic of the criminals. Terrorists too rely on cell phones, computers, and the Internet to carry out their deeds."
| |
| − |
| |
| − | כחלק מהסיגדב - השגת השפעה ברשת - ששת העקרונות להשגת השפעה לפי רוברט סיאלדיני https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Cialdini
| |
| − | ===אנרגיות ותום עידן הנפט אצל אורן בלאובלאו===
| |
| − | [https://www.facebook.com/groups/waking/permalink/621096544634319/?qa_ref=pp סקר החלופות האנרגטיות של התעוררות]
| |
| − |
| |
| − | ==פוליטיקה==
| |
| − | ;[[Political-grassroot-presence-report-aug-fin.pdf|שי גולוב (2014), "כל מה שרצית לדעת ולא היה לך את מי לשאול על בניית הקריירה הפוליטית שלך, או: המדריך המלא לבניית נוכחות פוליטית בשטח". קובץ PDF, פורסם באתר של שי גולוב, אוגוסט 2014. נדלה ביום 2/9/2014]]
| |
| − |
| |
| − | =ראו גם=
| |
| − | הספר "[[שדה האוהלים]]" נוצר לפי הרעיון של דניאל דור וביוזמת ברוך אורן.
| |
| − |
| |
| − | ביצירת הספר השתתפו כמה עשרות פעילים מהמחאה החברתית ממקומות שונים בארץ, בצורה קואופרטיבית, ועיקר המידע נאסף בסופשבוע סיפורים ומסקנות מהמחאה.
| |
| − | הספר שואף לשתף א|נשים בידע שנצבר בעקבות המחאה והשהות במאהלים, ובמיוחד בהסקת המסקנות.
| |
| − | הספר הודפס וניתן לרוכשו, לשאול אותו מספריות ואף לקרוא אותו באופן מקוון:
| |
| − | * הדף "[[שדה האוהלים]]"
| |
| − |
| |
| − | * "[[שדה האוהלים 2]]"
| |
| − |
| |
| − | שנה לאחר מכן, התכנסנו שוב כדי לשתף בסיפורים, בחוויות ובעיקר בתובנות שעלו בנו מהשנה שהסתיימה. למדנו האחד מהשניה ואפילו ניסנו לתכנן קצת את השנה שתהיה. התוצרים נאספים בקישור הבא, ועוד לא נערכו לספר:
| |
| − | * '''"[[שדה האוהלים 2: תמצית הידע]]"'''
| |
