שדה האוהלים 2 - תמצית הידע - Q3-2015

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
TentField.jpg

זהו דף הקשור ליוזמת שדה האוהלים. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.


ג'ים קולינס, "כיצד לגייס את האנשים הנכונים למשרות מפתח על פי ג'ים קולינס". תמלול סרטון וידאו, 23/8/2015 תורגם זאב רונן, נדלה בתאריך 30/8/2015
  1. אינך מטמיע את ערכי הליבה של החברה לעובדים, אלא יש לגייס מראש את האנשים שבנויים לאמץ את אותם ערכי הליבה של הארגון. יוצרים תרבות שבאופן שיטתי מטמיעה את הערכים האלו.
  2. האנשים הנכונים מבינים שאין להם ג'וב, או תפקיד, אלא אחריות ל- X,Y או Z. למשל, פקח אוויר, אין לו תפקיד, אלא אחריות לבטיחות של המטוסים. או מנתח, אין לו תפקיד לחתוך ולתפור, אלא אחריות לשלומם של הפציינטים שלו.
  3. האנשים הנכונים עושים את מה שהם אומרים שיעשו. נקודה. לא רק מנסים לבצע, אלא עושים ב- 100% את מה שהתחייבו לעשות. הם לא מתחייבים לעשות משהו שהם יודעים מראש שלא יוכלו לבצע.
  4. האנשים הנכונים לא צריכים ניהול צמוד. יש להם משמעת עצמית, מוטיבציה עצמית, ניהול עצמי, הנעה עצמית להשיג תוצאות מעולות, יש להם יכולת לימוד עצמית. אם בשביל להפוך טוב למצוין, אתם צריכים לנהל מישהו ניהול צמוד, אז טעיתם בגיוס האדם המתאים. להדריך – כן, ללמד – כן, לנהל – לא.
    לאנשים הנכונים, יש תשוקה עצומה לחברה ולמה שהיא מנסה להשיג, מסיבה פשוטה: שום דבר מצוין לא קורה בלי תשוקה עצומה.
  5. האנשים הנכונים מיישמים תרבות של "חלון / מראה". כאשר משהו מצליח, הם מסתכלים "החוצה, דרך החלון", מחפשים בזכות מי ומה ההצלחה. הם אינם לוקחים את הקרדיט לעצמם. אבל, כאשר הדברים אינם מצליחים, הם "מסתכלים במראה", ואומרים בפשטות, "אני האחראי הבלעדי. הנה לקיחת האחריות שלי והנה מה שלמדתי מהכישלון". אלו שאין להם את התרבות של "חלון / מראה" אינם זכאים לשבת בעמדות מפתח.

[עריכה] על החברה הישראלית נכון להיום

עומר זנגוט, "איננו רוצים לקחת חלק במירוץ", תגובית על קיר האירוע "מפגש הקמת תנועת התיישבות אלטרנטיבית". 16/9/2015, נדלה ב28/9/2015
"רן היקר. איננו רוצים לקחת חלק במירוץ, ולא לשלם את כל מה שיש לנו עבור דיור. הקרקע הפכה להיות מכשיר לדיכוי וגריפת הון עתק על ידי המעמד הבינוני הישן. כל אחד יכול וצריך לגור איפה שהוא יכול למצוא לעצמו קהילה, שייכות ופרנסה. בעיר או בכפר. למה רק לקיבוצניקים של פעם יש זכות מוקנית לטבע ושטחי חקלאות?
"לא בהכרח ניתן לשנות את החברה הישראלית מבפנים. המחלה היא סופנית. כנראה שנוכל להציל רק את עצמנו ולהשתדל כמה שיותר להיטיב עם אחרים.
"באתי לבת גלים לפני 10 שנים מתוך שליחות ורצון להיות חלק ולשנות מ״שורשי העשב״. היום אני באמת חלק, לא עומד בתשלום שכר דירה, בקושי מתפרנס- כי הקדשתי את חיי לקהילה- המורכבת מאינדיבידואלים המרוכזים בעצמם ודורכים על כל פראייר שמוכן להקדיש מעצמו למען אחרים. ובנוסף לכל זה- לא מצליח לגייס משאבים לפעילות החברתית. מי קובע מה נחשב לקהילה? מי קובע אילו משימות ראויות ואלו לא?
"יש המון דברנים ומטיפי מוסר. אנחנו זקוקים לאנשי מעשה ולקהילות של מעשה. כמה שיותר, בכל מקום. הלוואי שהיתה לי אחת כזו איפה שאני גר. אבל כולם עסוקים בלהשיג כסף לשכר הדירה ולאוכל."

[עריכה] פייסבוק לוקחת צד

ברק כהן (2015), "השפעה ומעבר מפייסבוק", פוסט עם תמונה על הקיר האישי, 8/9/2015. נדלה ב29/9/2015
היום פורסם במגזין דה - מרקר איזה דירוג על 100 האנשים המשפיעים בישראל. במקום 77 דירגו את הפעילות במסגרת "באים לבנקאים". מאות רבות לקחו חלק במאבק הזה בצורות שונות. לא על כך הפוסט, אלא על השפעת מודל המאבק. מודל בעל יסודות אי אלימות, יסודות אחריות אישית והתארגנות רופפת ונטולת הנהגה של עשרות פעילים שלעתים מתחלפים. יש עוד אלמנטים חשובים, אבל אני רוצה להתרכז בסוגיית ההשפעה. בצד אחד של המשוואה, ההשפעה הזאת סחפה לתמיכה עצומה ברחוב. הרחוב מעודד להמשך הפעילות. לא רק במחיאות כפיים, אלא אשכרה לוקח חלק. וחלק משמעותי ביותר. למסור מידע, לממן, גרפיקה, עריכה. אלף ואחד צרכים - אנשים רבים מאוד לקחו חלק. בצד השני של המשוואה, ההשפעה הזאת הפכה מאיימת יותר ויותר על מקבלי ההחלטות. מיום ליום המאבק שם פרוז'קטור על חייהם ומעלליהם. הם נעשו נושא שיחה מרכזי. השופטת אפרת בוסני שדנה בבקשת ההרחקה של ציון קינן, נימקה את הצורך בצו בגלל שהפעילות משפיעה. כלומר לפי השופטת בוסני כאשר פעילות אזרחית לא משפיעה אפשר לתת לה להתקיים באופן חופשי, אבל כשהיא משפיעה צריך להצר ולהגביל אותה. גם השופטת טל לוי תפסה צד. בניגוד לרחוב מערכת המשפט ישרה קו עם הבנקאים. הם חלק מאותה חבורה מדכאת. גם המשטרה שהציקה בחקירות סרק נגד פעילים תפסה כדרכה את הצד הפוגעני. רוב הציבור נפגע מהמערכת הבנקאית ומערכת המשפט מהווה זרוע תומכת בפוגענות הזאת. ההשפעה הגוברת הזאת הביאה את אותו דה מרקר להשפריץ 4 כתבות השמצה אישיות בשבועיים עלי. בהיעדר השפעה הכתבות האלה לא היו מתפרסמות. אין לרחוב שותף אמיתי בתקשורת. כאשר גברה ההשפעה גם בתכניות הטלוויזיה החלו נרתעים. ככל שגברה ההשפעה הרחוב תמך יותר ובעלי הכח הממוסד פעלו נגד. לתקשורת הממוסדת ולמערכת המשפט הצטרפה פייסבוק. פייסבוק תפסו צד. הורידו את הדף באים לבנקאים. למה ? כי הפעילות השפיעה. אינסוף דפי מאבק קיימים ברשת. הדף הוסר רק בגלל שהפעילות שהתפרסמה בו משפיעה באופן המאיים על מערכת יחסי הכוחות. ופייסבוק העבירה את המסר שלה. "בחזית הנפגעים מול חזית העושקים, אנחנו עם העושקים". השפעה על מערכת יחסי הכח היא שם המשחק. אחרי הסרת הדף "באים לבנקאים" הפרופיל האישי עומד גם הוא בפני הסרה. הפעילות לא תלויה בפייסבוק. הפעילות תלויה בהמשך הפעילות (ובע"ה מעל הכל). כל הכתיבה והפרסומים שלי עוברים דירה. מחוץ לכתלי פייסבוק. לאתר עצמאי שלא תלוי באינטרסים של עדי סופר תאני כלפי שרי אריסון ושות'. פייסבוק עשויה להוריד את הפרופיל האישי שלי מטעם נוסף. בהסרת הדף באים לבנקאים הם פתחו את הפתח למאבק אזרחי ישיר נגדם. דיקטטורה וצנזורה על תוכן פוליטי, עדי סופר תאני מוזמנת לקיים בפייסבוק צפון קוריאה. כאן השתקה לא תעבור ללא מאבק אזרחי לא אלים ; בדיוק על פי המודל של באים לבנקאים. בפרק הזמן עד שיוסר הפרופיל האישי, אני מציע לכל מי שמעוניין או מעוניינת להמשיך ולהתעדכן בפעילות בזירות השונות, להיכנס ללינק ולהירשם. הבלוג עדיין חסר תוכן, אבל עקרונית אני עובר דירה ; כלומר מיד כאשר יוסר הדף עם העצמת הפעילות האזרחית מול פייסבוק ומקבלי ההחלטות בה.
לינק להרשמה בבלוג : http://barak.lawyer/blog/2015/09/08/עוזב-את-פייסבוק-הרשמה-לבלוג-החדש-שלי/
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים