| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 443: |
שורה 443: |
| | https://www.facebook.com/100012158865812/videos/644183349330288/ | | https://www.facebook.com/100012158865812/videos/644183349330288/ |
| | https://www.facebook.com/100012158865812/videos/642906506124639/ | | https://www.facebook.com/100012158865812/videos/642906506124639/ |
| − | ===נעה טלמור על פרידות===
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=538197029967217&set=a.134150900371834&type=3&theater
| |
| − | אני לא מכירה סיבה מספיק טובה להיפרד.
| |
| − | לתפיסתי, אפשר לעבוד על הכל יחד.
| |
| − |
| |
| − | שני בני זוג שלי שיתפו אותי שזו תפיסה שהם למדו ממני.
| |
| − | בכל פעם שעלה קושי ביחסים ביננו, התעקשתי שנדבר על זה בכנות יושר ישירות וכבוד, נשים את הדברים על השולחן, ניתן מקום לרגשות של כל אחד, נבקש את מה שאנחנו רוצים, נלמד ממה שקרה, ונמצא דרך שתתאים לשנינו להמשיך לחיות יחד בשלום ואהבה. לתפיסתי תמיד יש דרך נוספת לחיות יחד שתיטיב עם שני הצדדים, רק צריך להיות אמיצים ונחושים מספיק למצוא וליצור אותה.
| |
| − |
| |
| − | האמת, יש סיבה אחת בלבד שמצאתי שמצדיקה פרידה.
| |
| − | כשאחד מבני הזוג או שניהם לא רוצים לעבוד יותר.
| |
| − | חיינו מלאי שיעורים, קשים וכואבים יותר ופחות, ויש בידנו את הבחירה אם ללמוד ולעבור אותם או לא, וכל אחת מהבחירות היא בסדר. ברגע שאחד מבני הזוג או שניהם לא רוצים יותר לעבוד, לא מוכנים יותר ללמוד ולהתפתח מתוך הקשר ולמען הקשר, לתפיסתי נפרם הקשר. אפשר לעבוד על הכל, ללמוד ולצמוח כל אחד בנפרד ויחד מהכל, אבל רק אם רוצים בזה.
| |
| − |
| |
| − | זוגיות היא שתי נשמות שנפגשו להשביח אחת את השניה.
| |
| − | בתוך מרחב האהבה, יש לשני בני הזוג אפשרות לעורר אחד בשני כאבים ולתת להם מקום להירפא. כשחיים מתוך תפיסת העולם הזאת, מבינים שכל קושי בזוגיות הוא הזדמנות אדירה להתפתחות אישית וזוגית שאין טעם לפספס.
| |
| − |
| |
| − | לפעמים בתוך הזוגיות אנחנו עיוורים לפוטנציאל של כל אחד בנפרד ושל הזוגיות יחד להתפתח ולגדול, משום שאנחנו אחוזים רגשית בכאב ובפגיעות, עסוקים בלכעוס ולהאשים, ומאבדים את האהבה והתשוקה להיות יחד. חשוב בעיניי ללכת ללמוד כלים לזוגיות מיטיבה. הרבה מאיתנו לא גדלו בבית שבו למדו מהי זוגיות מיטיבה ואיך בונים אותה, וזו לא בושה ללכת ללמוד, להיפך, זה מראה על אחריות אומץ ומחויבות לחיים אוהבים ובריאים.
| |
| − |
| |
| − | בנוסף, אימון אישי ו/או זוגי יכול להאיץ את ההתפתחות של בני הזוג. כבת זוג אני תמיד לוקחת כל קושי שמתעורר בזוגיות שלי לאימון האישי שלי ולומדת ממנו, ובעבר גם בחרתי יחד עם בן זוגי ללכת לכמה מפגשים של אימון זוגי, כדי לעבור יחד איזושהי מסוכה שהתקשנו לעבור לבד, וזה היה מעניין ומשמעותי מאוד. ושוב, זו לא בושה. בעיניי ללכת לאימון אישי ו/או זוגי זו אמירה ״החיים שלי חשובים לי, הזוגיות שלי חשובה לי, אני רוצה לחיות באהבה ושלום, ניסיתי כל מה שאני יודע, ואני מוכן ללמוד ולהעמיק את ההבנה שלי את עצמי ואת בני הזוג שלי בעזרת בעל מקצוע בתחום כדי לעלות רמה״.
| |
| − |
| |
| − | הכי הרבה, להיפרד אפשר תמיד, האופציה הזו תמיד קיימת עבורכם ובכל שלב אתם יכולים לבחור בה. יותר מעניין בעיניי זה לבחור להישאר, ללמוד ולהתפתח יחד.
| |
| − |
| |
| − | שולחת לכם אהבה גדולה וריפוי,
| |
| − | נועה ❤️
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=499193540534233&set=a.134150900371834&type=3
| |
| − |
| |
| − | אני מחפשת אותך בכל גבר חדש שאני פוגשת.
| |
| − |
| |
| − | הנה מילים שאתה היית אומר לי, והנה מגע שאתה היית נותן לי, והנה תבשיל שאתה היית מכין לי, והנה קו מחשבה שאתה היית מלמד אותי. הנה שיר שאתה היית רוקד ושר איתי, הנה מבט שאתה היית נותן לי. הנה תחושה נעימה בבטן שאתה היית מעורר בי.
| |
| − |
| |
| − | יש בך איכויות שאני מאוד אוהבת.
| |
| − | יש בקשר שהיה ביננו איכויות שאני מאוד אוהבת.
| |
| − | היה לי כל כך הרבה טוב איתך.
| |
| − | ההקשבה, התקשורת, השיחות הארוכות והמרתקות, הכנות, היושר, הישירות, החברות הטובה, השמחה, הרוחניות, היצירתיות, הגשמת החלומות, החופש, האומץ, החום, העדינות, ההגנה, התמיכה, הלמידה, חוסר האגו, החמלה, הנתינה.
| |
| − | האהבה האהבה האהבה.
| |
| − |
| |
| − | אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך.
| |
| − | אני אוהבת את מי שהייתי כשהייתי לידך ומתגעגעת לזה.
| |
| − | הרגשתי שלמה איתך.
| |
| − |
| |
| − | עם זאת, טוב לי.
| |
| − | זכיתי בי מחדש.
| |
| − | אני לומדת שוב מה חשוב לי ומה אני רוצה,
| |
| − | מעצמי, מחיי ומהזוגיות שלי.
| |
| − | נזכרת פתאום ברגשות ובתחושות שנהניתי מהם לפני שהכרנו, שלאורך הקשר בלי ששמתי לב איחסנתי באיזה בוידעם בלב.
| |
| − |
| |
| − | בהתחלה פחדתי להיות בלעדיך.
| |
| − | הייתי מתוחה ונחושה לגייס את כל הכלים שאני מכירה כדי להחזיר אותך למציאות חיי. ואז הבנתי שלא אותך אני רוצה במציאות חיי, אלא את האיכויות שיש בך ושהיו בקשר שלנו. אם זה אתה שצריך להיות בחיי ולמלא את האיכויות האלה, אתה תישאב למקום הזה באופן טבעי במוקדם או במאוחר. אם זה צריך להיות מישהו אחר, אז מישהו אחר. ואז הפחד והמתח נרגעו.
| |
| − |
| |
| − | תודה תודה תודה עליך ועל מי שהיית בחיי.
| |
| − | הבאת כל כך הרבה ריפוי לליבי.
| |
| − | היית מלאך בחיי. יפה כל כך מבפנים לפחות כמו מבחוץ.
| |
| − | זכיתי.
| |
| − | זכיתי בקשר קסום שהוא אבן דרך משמעותית בחיי.
| |
| − |
| |
| − | מאחלת לך את כל הטוב שאני מאחלת לעצמי ויותר.
| |
| − | אתה חשוב לי ואני תמיד פה עבורך.
| |
| − | ===שכר ממוצע בישראל 2019===
| |
| − | גברים 11,928
| |
| − | נשים 7,633
| |
| − | https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156550122453371&set=a.137816498370&type=3
| |
| − | <div dir="ltr">
| |
| − | ===substantive comments===
| |
| − | [https://journal.burningman.org/2019/03/black-rock-city/leaving-no-trace/how-you-can-help-safeguard-the-future-of-black-rock-city/#comment-1272003 from here]
| |
| − | This is an opportunity for you to be involved in the decision-making process of the federal Bureau of Land Management (BLM) and to identify issues through public comment. Many public land users, organizations, and individuals want to provide comments to help in the Burning Man Event Special Recreation Permit EIS planning effort. Comments that provide relevant and new information with sufficient detail are most useful and are referred to as substantive comments. The BLM reviews all comments and identifies the topics that are substantive for consideration in the final published document.
| |
| − |
| |
| − | Substantive comments during scoping do one or more of the following:
| |
| − | Raise issues BLM has not considered; reinforce issues BLM has already identified
| |
| − | Present information that can be used when BLM considers impacts of alternatives
| |
| − | Raise concerns, with reasoning, regarding public land resources within the planning area
| |
| − | Raise concerns, with reasoning, regarding uses of public lands within the planning area
| |
| − | Recommend specific changes to the management actions
| |
| − | Question, with reasonable basis, the accuracy of information in a report already created
| |
| − |
| |
| − | Comments that are NOT substantive include:
| |
| − | Comments in favor of or against an action without any reasoning (such as “I don’t like” without providing any rationale)
| |
| − | Comments that only agree or disagree with BLM policy
| |
| − | Comments without justification or supporting data (such as “allow more grazing”)
| |
| − | Comments that don’t pertain to the decision (such as “the government should eliminate all dams throughout the west”)
| |
| − | Comments that take the form of vague, open-ended questions
| |
| − |
| |
| − | Please provide substantive comments, which will be the most useful kind during this planning effort. the more specific you can be the better. Provide information that backs up you response.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | </div>
| |
| − | =Q2 2019=
| |
| − | ===הסיבה להתנתקות===
| |
| − |
| |
| − | תזכורת ליאיר נתניהו ואחרים - זאת הסיבה האמיתית להתנתקות שיזם הליכוד ושנתניהו תמך בה בכל ההצבעות בכנסת.
| |
| − |
| |
| − | "וייסגלס מודה כי תוכנית ההתנתקות נהגתה בין השאר בגלל התמיכה הרחבה ביוזמת ז'נווה והתגברות תופעת הסרבנות. הוא גם אינו מכחיש שההישג המרכזי של התוכנית הוא הקפאת התהליך המדיני "באופן לגיטימי". "זה בדיוק מה שקרה", הוא אומר, "התהליך המדיני זה הקמת מדינה פלשתינית עם כל הסכנות הביטחוניות הכרוכות בכך. התהליך המדיני זה פינוי יישובים, זה החזרת פליטים, זו חלוקת ירושלים - כל זה הוקפא כעת. אריק יכול לומר ביושר שיש פה מהלך רציני שיגרום לכך שמתוך 240 אלף מתיישבים, 190 אלף לא יזוזו ממקומם. מה שאני בעצם סיכמתי עם האמריקאים הוא שעם חלק מההתנחלויות לא מתעסקים בכלל ועם חלק אחר של ההתנחלויות לא מתעסקים עד שהפלשתינאים יהפכו לפינלנדים - זו המשמעות של מה שעשינו"
| |
| − |
| |
| − | https://www.haaretz.co.il/misc/1.1004406
| |
| − | ===כשנשים מנהלות כפר===
| |
| − | https://www.facebook.com/or.marton/posts/10156674587924425?notif_id=1557057311697327¬if_t=notify_me
| |
| − | (מופיע בספריית 2019-II)
| |
| − | ===השקף על קהילות===
| |
| − | https://www.facebook.com/groups/communityforward/permalink/2365633717049035/
| |
| − | זו השקופית האהובה עליי בכל מצגת שלי על הובלה ופיתוח של קהילות.
| |
| − | זה המודל שיצרתי לפני שנתיים כדי לאבחן בצורה הפשוטה והשיטחית(אך עמוקה) ביותר האם מדובר בקהילה או עוד קבוצה, כאשר השלב הבא שאני תמיד ממליצה עליו הוא למלא את השאלות של הקאנבס הקהילתי.
| |
| − |
| |
| − | למה המודל הזה יכול לתת לכם תשובות?
| |
| − | 1. המודל מבוסס ערך, מהו הערך? ערך הוא דבר משתנה בהתאם למי שמקבל ומעניק אותו בתוך המבנה, כלומר עם עבור חברי הקהילה הערך יכול להיות תוכן וקשרים, עבור הארגון או האדם שמוביל את הקהילה הערך יכול להיות המיתוג, שורת רווח, או משהו אחר.
| |
| − | 2. ערך לא יכול להיות רק "ערכים-Values" בעיני צריך להיות שם גם משהו שניתן למדוד, הערכים יכולים להביא אנשים לקהילה אבל מה שישמר אותם ויצור פעילות אמיתית יהיו הדברים ה"חומריים" שהם מקבלים מתוך הקהילה, ולא מדובר בהטבות כלכליות.
| |
| − | 3.הרבה מאד קבוצות נותנות המון ערך לחברי הקבוצה שלהם, אבל לא קיים שיח בין חברי הקבוצה בשגרה אלא רק סביב אירועים ופה עולה השאלה- האם הם מייצרים אחד לשני ערך? האם הוא קצר טווח הוא משמעותי שעליו מבוססת הקהילה?
| |
| − | 4.בואו נודה בזה, אם חברי הקהילה לא מייצרים ערך עבור מובילי הקהילה או הארגון- אין שום סיכוי שהקבוצה/קהילה הזו תחזיק זמן לאורך זמן, השחיקה תגיע ותגיע מהר.
| |
| − |
| |
| − | לקריאה נוספת על המודל ועל קהילות בכלל, מוזמנים לבלוג שלי www.urbanbubbleora.com
| |
| − | ===Open Space Coaching===
| |
| − | Jake Yeager jacob.yeager at gmail.com
| |
| − | https://docs.google.com/document/d/1FnVvlactb55pm3M4TndiQ2FIcoFbzQsK4CL3Dc23Svk/edit#
| |
| − | ===open space manual===
| |
| − |
| |
| − | there's a sample opening script in my training and practice guide. i crafted that from the user's guide in 1996 and have annotated it along the way. https://www.michaelherman.com/publications/inviting_leadership_guide.pdf ...see page 44.
| |
| − | ===בשבחי השיעמום===
| |
| − | https://local-blog.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A2/
| |
| − | ===מניפסט הולכי הרגל===
| |
| − | מתוך [https://www.facebook.com/events/439089390241054/permalink/439090620240931/ אירוע הפייסבוק של ההפגנה בעד הולכי רגל בתל אביב, 17/6/2019]
| |
| − |
| |
| − | ככה אי אפשר להמשיך
| |
| − |
| |
| − | עצרת / מיפגש הולכי הרגל 17 ביוני 2019
| |
| − |
| |
| − | פנייה אל ראש עיריית ת"א-יפו רון חולדאי, אל נבחרי המועצה ופקידי העירייה, ואל מפכ"ל וראש אגף התנועה ב Israel Police - משטרת ישראל
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | רקע
| |
| − |
| |
| − | בעיר ת"א-יפו נכבש מרחב הולכי הרגל : מדרכות, מעברי חצייה ומרחבים ציבוריים, ע"י כלי רכב מסוגים שונים ומשונים, על בסיס תירוצים הסותרים כל הבנה בסיסית של משמעות מרחב הליכה ברגל, בטיחות חיי אדם וחוקי מדינה.
| |
| − |
| |
| − | עיריית ת"א-יפו מסרבת במשך שנים לפנות את המדרכות מכלי רכב חונים: מכוניות חוסמות מדרכות בשעות הערב-לילה-בוקר, בסופ"שים ובחגים, אופנועים החונים בכל מקום, אופניים קשורים בכל מקום שלעתים גם נופלים וחוסמים וכעת קידמה העירייה הוספת 5000 כלים שיתופיים למרחב הציבורי, חלקם חונה ומתנייד במרחב שלנו.
| |
| − |
| |
| − | גם אכיפת נסיעת דו גלגלים איננה יעילה, לא נירחבת לאורך מרבית שעות היממה, בחגים ובסופ"שים, וגם לא בכל העיר.
| |
| − |
| |
| − | התפישה של העירייה נעה על הסקאלה של: "צריכים להסתדר במיגבלות הקיימות", "קודם מחדירים דו גלגלים ואח"כ, אם בכלל, משקיעים בתשתיות ניפרדות עבורם", "אסור לעכב את תנועת המכוניות", "תחכו כי בעוד עשור יהיה טוב יותר".
| |
| − |
| |
| − | כמובן, שהיא נעזרת בנתונים מופרכים של 130,140 ואף 160 ק"מ שבילי אופניים, תיעדוף כוח-אדם, מחסור בתקציב, אלפי ד"וחות על המדרכות, ועוד כהנה וכהנא כיד הדימיון הטובה על יוצריה במסדרונות העירייה.
| |
| − | הולך הרגל מאמין למה שעיניו רואות ולמה שגופו חווה.
| |
| − |
| |
| − | מצבנו מידרדר בהדרגה, האכיפה ותשתיות הרכיבה אינן מגרדות את הביקושים, כמות כלי הרכב על סוגיהם רק גדלה בעיר וכמות פחדינו והפגיעות בנו גדלה במקביל.
| |
| − |
| |
| − | בקרוב, יתחילו העבודות על סלילת קווי הרכבת הקלה במרכז העיר, מה שיחריף משמעותית את מצבנו במעברי החצייה ובמדרכות. ראו כבר עתה איזה כאוס שורר ביפו.
| |
| − |
| |
| − | אם רוצים לתגבר אכיפה, על העירייה כבר עתה לגייס ולהכשיר את הפקחים ייעודית לנושא זה. לא כל פקח יכול לאכוף במרחב שלנו.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | לאור הכשלים של העירייה ושל רשויות המדינה, התחושה היא, שעלינו לעמוד על המשמר כל הזמן עם היד על הדופק, ולשמש כלבי השמירה של הולכי הרגל.
| |
| − |
| |
| − | אי לכך, נתכנס להביע בפני הרשויות המצויינות לעיל את דרישותינו שלהלן:
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | עיריית ת"א-יפו -
| |
| − |
| |
| − | 1. אכיפת נסיעת דו גלגלים, ממוקדת חשמלים ואופנועים, במרחב הולכי הרגל:
| |
| − | אכיפה ממוקדת מוקדי החיכוך ולא היכן שנוח ולא צריך. הנתון 9000 קנסות איננו מפרט מיקומי אכיפה. אין לנו צורך, לדוגמא, במארב בקטע בו מסתיים לפתע שביל אופניים. גם לא באכיפה מתחת לגשר ברחוב סואן המחבר בין שכונות בו אין שביל אופניים.
| |
| − | נידרשת אכיפה גם בשעות הבוקר המוקדמות וגם בשעות הערב, כולל בסופ"שים ובחגים.
| |
| − |
| |
| − | 2. הפסקת הרשאה למכוניות לחסום מדרכות בכל הרחובות. לא בשום פרק זמן, והיענות להצבת עמודי חסימה !
| |
| − | חסימת מדרכה בפני הולכי רגל ע"י מכוניות הינה חרפה למוסר, לחוק, לתיכנון עירוני ולכל היגיון תחבורתי!
| |
| − | היא גם משקפת חוסר אמינות עד צביעות וגם בילבול, עקב קריאת העירייה לצימצום בשימוש ברכב הפרטי, לצימצום רמת הזיהום הגבוהה בעיר, ומאידך הקלה בשימוש בו ועוד על חשבוננו. לא רק זה, אלא שההרשאה מעודדת כניסת רכבים פרטיים לעיר, מאחר ועפ"י חוק, הרשות המקומית איננה רשאית לאכוף סלקטיבית. מה שמוביל להרשאה גורפת הכוללת רכבי מבקרים החונים וחוסמים מדרכות.
| |
| − | החוק מתיר לרכבים ממונעים לחנות על מדרכות על שני גלגלים בלבד.
| |
| − | אבד הכלח על תירוצי "תיעדוף כוח אדם". אכיפת חנייה באדום-לבן חשובה פחות מאשר אכיפה לשמירת חיי אדם.
| |
| − |
| |
| − | 3. קנסות עד פינוי מהיר לדו גלגלים הניצבים במרכז המדרכה גם אם אינם חוסמים לגמרי, עקב סכנת היתקלות ופציעה.
| |
| − |
| |
| − | 4. הקצאה מאסיבית של מקומות חנייה רבים יותר לכל הדו גלגלים על הכבישים. כאשר זה על המדרכות – עם שפת מדרכה מונמכת לעלייה ישירה ורק במדרכות רחבות.
| |
| − |
| |
| − | 5. הגדלת תקציב שבילי האופניים פי 10 בכל שנה, והוספת תשתיות רכיבה בכל הרחובות ובכל השכונות, עם מיקוד ראשוני על מוקדי החיכוך ולא רק עפ"י מסלולי הקורקינטים השיתופיים (כפי שהוצהר לאחרונה). לא להמשיך רק בסלילה בפאתי העיר.
| |
| − | גם רוכבי האופניים הרגילים – אין מקומם במרחב שלנו !
| |
| − | יצירת תשתיות רכיבה ניפרדות עבורם, תאפשר רכיבתם שם יחד עם אפשרות לאכיפת הפקחים.
| |
| − | לכך, אין צורך בהרשאה ממשרד התחבורה.
| |
| − |
| |
| − | 6. יצירת הפרדה - פיזית - בין שבילי ההליכה ומידשאות ילדים לשבילי האופניים בכל השדרות והמרחבים הציבוריים, כולל בגן מאיר ובשד' רוטשילד. לא רק פס צבע דקיק. אסתטיקה חשובה פחות מבטיחות חיי אדם וגם הפרדה פיזית יכולה להיות אסתטית.
| |
| − | לכך, אין צורך בהרשאה ממשרד התחבורה.
| |
| − |
| |
| − | 7. הורדת שביל האופניים באבן גבירול אל הכביש. קוסמטיקה ומידבקות לא מונעים פגיעה בנכנסים אל מעברי החצייה או ביורדים/ עולים לאוטובוסים.
| |
| − |
| |
| − | 8. מחיקת "שביל" האופניים על מדרכת מרמורק ומחיקת כל הפסים שסומנו על מרחבי הולכי הרגל בכל מקום. העירייה מנצלת את זכותה הגורפת לסימונים על מדרכות ומפקיעה את מרחב הולכי הרגל לטובת כלי הרכב כולל אופניים, במקום לסמן נתיבים על הכבישים. סימונים על המדרכות יוצרים תאונות והן על מצפון גורמי העירייה.
| |
| − |
| |
| − | 9. זירוז מיזם עגינת אופניים פרטיים בחצרות בניינים המזדחל כבר שנים.
| |
| − |
| |
| − | 10. חובת לוחית זיהוי לכלים השיתופיים, כולל תל אופן.
| |
| − | איתור פוגעים ע"י החברות – כפי שטוענת מיטל להבי, הינו בלתי אפשרי וגם איננו מרתיע. איתור אפשרי רק אם יש מצלמות במקום שיעידו על סוג הכלי עליה רכב הפוגע. גם את זה ניתן להפריך בבית-המשפט ומדוע מלכתחילה להעביר אותנו דרך יסורים נוספת באיתור ובתביעות.
| |
| − | מנגנון לוחית הזיהוי לממונעים חשמלית מתעכב במשרד התחבורה וייקח עוד כ-3 שנים לפחות עד ליישומו בשטח.
| |
| − |
| |
| − | 11. התחייבות שלא לחשמל את תל אופן עד שלא יהיו מספיק תשתיות במוקדי החיכוך.
| |
| − |
| |
| − | 12. סלילת מעברי חצייה/ רמזורים/ פסי האטה:
| |
| − | היענות מהירה יותר לבקשות, נכונות לבדיקת כל האפשרויות והחלופות. אם צריך – תוספת תקציב לכוח אדם באגף. אסור שמחסור בתקציב / בכוח אדם/ בזמן ידחה שמירת חיי בני אדם.
| |
| − |
| |
| − | 13. מיתון תנועה ברחובות הראשיים במרכזי העיר ולא רק בצדדיים כפי שקיים כיום ובזה ממשיכה להתגאות העירייה.
| |
| − |
| |
| − | משטרת התנועה -
| |
| − |
| |
| − | 1. אכיפת משטרת תנועה ממוקדת במעברי החצייה ובצמתים. נוכחותה במרחב העירוני הינה אפסית יחסית לכמות הצרכים הגדלים והולכים.
| |
| − |
| |
| − | 2. היענות רבה יותר ליצירת תשתיות בטיחות בכבישים: מעברי חצייה/ רמזורים/ פסי האטה, מבלי להמשיך להיתלות בנימוקי "מעכב את תנועת המכוניות".
| |
| − | ===עבודת מין 1: הצל של מדיניות הגירה חזקה - יותר סחר בבני אדם===
| |
| − | מתוך [https://workofsex.blogspot.com/2019/03/blog-post.html "הגורמים האמיתיים לסחר בנשים", פורסם בבלוג "עבודת מין ועבודות אחרות". נדלה ב20/6/2019]
| |
| − |
| |
| − | נשים עניות מוכנות להסתכן ולהגר בתקווה לעתיד טוב יותר. בגלל חוקים נגד הגירה, הן נאלצות לקחת הלוואות ולשלם למבריחים שיעזרו להן להגר. בגלל חוקים נגד עבודת מהגרות, האפשרות היחידה שלהן להחזיר את החובות היא עבודה בזנות. בגלל חוקים נגד זנות, הן תלויות בסרסורים. כך מהגרות רבות נכנסות למעגל של ניצול.
| |
| − |
| |
| − | חוקים נגד הגירה לא עוצרים אנשים נואשים שרוצים להגר. הם רק הופכים את תנאי ההגירה למסוכנים וקשים יותר, ומשאירים את המהגרים במצב פגיע יותר. גבולות הופכים אנשים לפגיעים; הפגיעוּת היא מה שהסוחרים בבני אדם מחפשים.
| |
| − |
| |
| − | עם הקשחת הפיקוח על הגבולות בארה"ב, שיעור המהגרים שנאלצו להשתמש במבריחים עלה מ-45% ל-95%, ומחיר ההברחה כמעט הוכפל. המבריחים מרוויחים יותר ככל שהחוקים נגד הגירה קשוחים יותר. קל להאשים את המבריחים ואת הסוחרים בבני אדם – קשה יותר להודות שהבעיה היא החוקים נגד הגירה, שבלעדיהם לא היתה למבריחים ולסוחרים עבודה.
| |
| − |
| |
| − | הרוב המכריע של הנשים המוצאות את עצמן תחת תנאי ניצול, הן נשים שרצו להגר ונלכדו ברשתות סחר מפני שאין להן זכויות כמהגרות לא חוקיות. הכרה בכך שנשים מנוצלות רצו להגר אינה האשמה כלפיהן. היא רק אומרת שהפיתרון לניצול הוא לאפשר הגירה חוקית. "המלחמה בסחר בנשים" דורשת "להציל" את המהגרות על-ידי גירוש וחסימת האפשרות להגר – ואלה בדיוק הפעולות שפוגעות במהגרות יותר מכול.
| |
| − |
| |
| − | ברגע שתומכות ההפללה מתייחסות לסחר בנשים כמו לחטיפה, הן יכולות להדוף את השאלות הרחבות יותר על הגירה בטוחה. אם מדמיינים שקורבנות הסחר הובאו מעבר לגבול בניגוד לרצונן, אין צורך לחשוב על הנשים המנסות להגר למרות הסכנות, ואין צורך להסיק שהדרך להבטיח את ביטחונן היא לאפשר להן להגר באופן חוקי. לסוחרי נשים אין סיבה לחטוף נשים באלימות ולהעביר אותן את הגבול בחינם, כשנשים מוכנות לשלם עשרות אלפי דולרים בתמורה לעזרה בחציית הגבול.
| |
| − |
| |
| − | הדיון על סחר בנשים מתמקד ב"אנשים רעים", כאילו אין לו קשר למדיניות הממשלתית. כך אפשר לטעון שאין טעם לשנות את החוקים נגד הגירה, כי מה שהופך נשים לפגיעות הם הגברים/הסרסורים/הלקוחות, ולא החוקים שאנחנו מחוקקים. לא פלא שמי שמובילות את השיח הזה על סחר בנשים הן נשים מערביות שמעולם לא נאלצו להתמודד עם חוקי ההגירה, סכנת הגירוש והמשטרה. "המלחמה בסחר בנשים" היא בראש ובראשונה מלחמה נגד הגירה ומלחמה נגד עבודת מין. היא פוגעת במהגרות לא חוקיות ובעיקר בכאלה שעובדות בזנות, שבסופו של דבר מופללות ומגורשות.
| |
| − |
| |
| − | לא מפתיע שפמיניסטיות לבנות מתקשות אפילו לדון עם עובדות מין פמיניסטיות על נושא הסחר בנשים. לא רק שהן אינן מסכימות על הפיתרון לבעיה, הן אפילו לא מסכימות מהי הבעיה. פמיניסטיות לבנות טוענות שהבעיה היא מין בתשלום, שיוצר סחר בנשים; עובדות מין פמיניסטיות טוענות שהבעיה היא גבולות, שמאפשרים לנשים מעט מאוד אפשרויות חוקיות להגר ולעבוד. הפיתרון של פמיניסטיות לבנות הוא החוק הפלילי, שייתן למשטרה עוד כוח; הפיתרון של עובדות מין הוא לפרק את משטרי הגבול וההגירה המיליטריסטיים, שדוחקים נשים כמוהן לשוליים ומוחקים את הגישה שלהן לביטחון או לצדק. במילים אחרות, פמיניסטיות לבנות רוצות לתת כמה שיותר כוח למשטרה; עובדות מין רוצות לקחת את הכוח מהמשטרה ולהעביר אותו למהגרות ולעובדות.
| |
| − |
| |
| − | ===עבודת מין 2: מניפסט עובדות המין של הודו===
| |
| − | http://www.bayswan.org/manifest.html
| |
| − |
| |
| − | בתרגום לעברית [https://workofsex.blogspot.com/2016/06/blog-post_29.html מתוך הבלוג "עבודת מין ועבודות אחרות". נדלה ב20/6/2019]
| |
| − |
| |
| − | "רוחות רפאים חדשות רודפות את הציבור. או שאולי יצורי הרפאים האלה, שנדחקו לצללים במשך דורות רבים, לובשים עכשיו צורה אנושית – וזאת הסיבה שכל כך פוחדים מהם. תנועת עובדות המין מכריחה את הציבור להתעמת עם שאלות בסיסיות על מבנה חברתי, מיניות, צדק ועוולות מוסריות. מרכיב מהותי בתנועה שלנו הוא הניסיון למצוא תשובות לשאלות האלה, ולהעלות שאלות חדשות.
| |
| − |
| |
| − | כמו מקצועות רבים אחרים, עבודת מין גם היא מקצוע, והיא כנראה אחד המקצועות העתיקים ביותר בעולם. אבל המונח 'זונות' לא מתייחס כמעט אף פעם לקבוצה מקצועית שמתפרנסת למחייתה באמצעות סיפוק שירותי מין. משתמשים בו לסימון קבוצה הומוגנית, בדרך כלל של נשים, שמציבה איום על בריאות הציבור, המוסר המיני, היציבות והסדר החברתי. בתוך גבולות השיח הזה אנו מוצאות את עצמנו בתור המטרות של דחפים מוסרניים של הקבוצות החברתיות הדומיננטיות, שיוצאות למשימות של ניקוי וחיטוי, באופן פיסי וסמלי. אם וכאשר אנחנו מככבות בתוך אג'נדות חברתיות ופוליטיות, אנחנו לכודות בתוך פרויקטים שנועדו להציל, לשקם, לשפר, למשמע, לשלוט או למשטר אותנו.
| |
| − |
| |
| − | ארגוני צדקה נוטים 'להציל' אותנו ולשכן אותנו בתוך בתים 'בטוחים'. הם אוהבים 'לשקם' אותנו באמצעות עבודות במשכורת זעומה, והמשטרה נחושה בדעתה לפשוט על הבתים שלנו בשם השליטה במסחר 'לא מוסרי'. גם אם מתייחסים אלינו באופן פחות שלילי, או אפילו בסימפטיה, עדיין נוקטים כלפינו בסטיגמות ובהדרה חברתית, כמו אל קורבנות חסרות ישע וחסרות משאבים, אובייקטים שצריך לרחם עליהן. מסרבים לתת לנו זכות בחירה כאזרחיות ועובדות לגיטימיות, ודוחקים אותנו לשולי החברה וההיסטוריה.
| |
| − |
| |
| − | סוג הדיכוי שמופנה כלפי עובדות מין לעולם אינו מופנה כלפי עובדות אחרות. ההצדקה הניתנת לכך היא שעבודת מין אינה עבודה אמיתית – היא חטא מוסרי. כל עוד הזנות מוסתרת מאחורי המוסר המיני והסדר החברתי, אין מקום לדיון על הדרישות והצרכים של העובדות בתעשיית המין.
| |
| − |
| |
| − | אנשים שמתעניינים ברווחה שלנו, ויש רבים שבאמת אכפת להם, מתקשים לחשוב מעבר לשיקום או למיגור הזנות. אבל אנו יודעות שבמקרים רבים השיקום אינו אפשרי, כיוון שהחברה לעולם לא תרשה למחוק את הזהות שלנו כזונות. האם שיקום אפשרי, או בכלל רצוי?
| |
| − |
| |
| − | במדינה שבה שיעורי האבטלה כה גבוהים, מהיכן מגיע הרצון לשנות נשים וגברים שכבר עוסקים במקצוע מכניס, שמפרנס אותם ואת המשפחות התלויות בהם? אם עובדים מנוצלים אחרים יכולים להילחם על שיפור תנאי עבודתם, מדוע עובדות מין אינן יכולות להמשיך לעבוד בעבודת מין תוך כדי דרישה לשיפור תנאי עבודתן וחייהן?"
| |
| − |
| |
| − | ===עדן אוריון על נחישות מול המשטרה במידברן===
| |
| − | ;https://www.facebook.com/groups/1641653902822343/permalink/2351737825147277/
| |
| − | נחישות
| |
| − | התמונה של הפוסט הזה מסמלת את אחד הרגעים העוצמתיים שהיו לי במידברן.
| |
| − | הקדמה:
| |
| − | לקראת מידברן 2014, הובאו לארץ שני מדריכי נוודים, ריינג׳רס אמיתיים מארה״ב, שלימדו במשך יומיים אותנו, מחזור הנוודים הראשון המקומיים כיצד מנוודים, By the book!
| |
| − | בסוף האירוע, אחד מהם כתב דו״ח להנהלת ארגון Burning Man שתאר את ההתנהלות שלנו ואת מערכות היחסים עם הרשויות לאורך אירוע מידברן 2014.
| |
| − | הדבר שצויין במיוחד היה הנחישות הבלתי מתפשרת של כל באי האירוע, מהמארגנים ועד לאחרון המשתתפים לעשות הכל, אבל הכל, כדי שהאירוע יתקיים. כותב הדו״ח ציין שמעולם בכל מהלך חייו בשום ברן אחר בו השתתף לא ראה מחזה כזה.
| |
| − | הטקסט להלן מסביר למה הוא התכוון:
| |
| − | בתמונה רואים את נתי מחזיק את הטלפון שלו, מסתכל בחוסר אמון במסך ומקריא לנו את מה שיש שם:
| |
| − | צילום פקס מהמשטרה - שמסביר שלמחרת (יום השריפה), בשבע בבוקר, יערך מסדר על ידי המשטרה למידברן. במסדר הזה יצטרכו המארגנים, קרי: נתי, ניר, זאבי, להציג למשטרה את כל המפתחות של כל המכוניות שחונות במתחם האירוע (עוד לא היתה הפרדה) כך שתהיה ודאות שמכוניות לא יכולות לנוע במתחם.
| |
| − | קשה להסביר את השתיקה שהיה שם בצילייה הזו. יכולת לשמוע בקלות את הגושים שיש לאנשים שיושבים שם בגרון נעים במעלה ובמורד הושט.
| |
| − |
| |
| − | ואז, או ניר או זאבי אומרים לנו, ראשי המחלקות: ״אתם עוברים מעכשיו (שמונה בערב) ועד שתסיימו, בכל מחנות הנושא ובכל המתחמים, מוצאים את האחראים של כל מחנה וכל מתחם ומסבירים להם, שעוד שעה תחזרו, והם יצטרכו תוך שעה להכין שקית עם כל המפתחות של כל המכוניות שחונות ליד המחנה ולהעביר אותם אלינו! ולקוות שאחר כך נחזיר אותם…
| |
| − | כמובן שחשבנו לעצמנו, איך מגיעים למישהו שנמצא באמצע מסיבה בסט האהוב עליו, ומנסים להסביר לו שיתן לנו במטוטא את המפתחות של הרכב שלו… ולצאת מזה שלמים…
| |
| − | והתחלנו, ממחנה למחנה ככל שהתקדמנו התדהמה שלנו מהולה בהתרגשות הלכה וגברה.
| |
| − | כותב שוב: ערב ולילה במידברן - זה האקשן האמיתי, הפעילות במחנות, המסיבות, וכמו שחברי אייל פישר אומר: ״רכבת הרים על ספידים״.
| |
| − | וכל ראשת או ראש מחנה שהגענו אליו, לא משנה באיזה מצב היא או הוא היה, מייד נענה לנו ואמר/ה: ״בסדר, תבואו עוד שעה ותקבלו״ . אנחנו לא האמנו למשמע אוזננו, ועוד יותר מכך בסיבוב השני כשבאנו לאסוף את המפתחות, שהשקיות אכן היו מוכנות.
| |
| − |
| |
| − | למחרת בשבע בבוקר, המשטרה אכן התייצבה למסדר.
| |
| − | למחרת בשמונה בערב התקיים טקס השריפה.
| |
| − | טקס שריפת הטמפל שהתקיים יומיים אחר כך, היה המרגש ביותר שחוויתי מעודי! בדיוק מה שהיה צריך אחרי אותה רכבת הרים על ספידים, כך שיאפשר לפתוח דף חלק ולהתחיל מהתחלה.
| |
| − |
| |
| − | מידברן לא תלוי רק בוועד או בהנהלה, או בצוות ההפקה, טובים ככל שיהיו. מידברן וקיומו תלוי בכל אחת ואחד מאתנו שנעשה הכל, אבל הכל, כדי שיקרה.
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | ;ומוסיפה על זה יעל רוסקיס בתגובית שם:
| |
| − |
| |
| − |
| |
| − | המציאות קצת יותר מורכבת.. בדיוק השבוע Jane Dachtiar ואני נזכרנו בלילה ההזוי הזה בו הנוודים נדדו מקאמפ לקאמפ והסבירו את הבקשה המוזרה הזו של המשטרה.
| |
| − | Greg Drake זוכר?
| |
| − | הבקשה נתקלה בלא מעט וויכוחים והרמות גבות ואך ורק בזכות מה שלמדנו משני הריינג'רים שהגיעו מארהב באותה שנה, אך ורק בזכות עבודת רגליים של כל מי שהיה אז במשמרת וגם עוד כאלה שלא ובזכות תקשורת מקרבת (ותודה למרשל) הצלחנו להביא אנשים ללכת לאוהל שלהם, באמצע כל הבלאגן ולשים את המפתחות בשקית.
| |
| − | נוכחתי אז לדעת כמה חשובה האמינות והמסירות של הנוודים וכמה היא הכרחית לקיום האירוע, וזו רק דוגמא קטנה לאיך העבודה הלא זוהרת של המחלקה הזו מצילה את האירוע פעם אחרי פעם, וכמה מסירות הייתה אז לכל מי שהתנדב לתפקיד. עם הזמן לצערי היו שלמדו גם לנצל את המסירות הזו ויותר ממחלקה אחת קמה בזכות צרכים שהתגלו באירוע והנוודים דאגו למלא.
| |
| − | התגעגענו השבוע ביחד לתחושה הזו של שותפות והליכה משותפת לקראת מטרה שהרגיש כל מי שהיה אז חלק מהעיר.
| |
| − | אני חייבת להודות שהיום אין סיכוי שהייתי מתאמצת באותה צורה או עושה את אותו קילומטראז רגלי באמצע הלילה כדי שהאירוע יתקיים, בעיקר בגלל ההרגשה שלא כולם חולקים את אותה מסירות, אני מקווה שאזכה שוב לחוות את ההרגשה של להיות חלק ממשהו שכל כך הרבה אנשים מתגייסים יחד לייצר.
| |
| − |
| |
| − | ===זחל אוכל קלקר קומפוסט===
| |
| − | https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=378805615968939&id=286189005230601
| |
| − |
| |
| − | =Q3-2019=
| |
| − | ===סיכום פגישות שאינו מחמיא לנשארים באיזור הנוחות===
| |
| − | מתוך [https://www.dalarinternational.com/safety-comfort/ Birgitt Williams, "Why we promise engagement…but never safety or comfort"]. 14/7/2019
| |
| − |
| |
| − | :Don’t use traditional evaluation forms at the end of a meeting that rates me as the facilitator and how good the people feel about the meeting. Using these traditional forms would entice me to cater to the comfort zone of the people. Instead, I use an evaluation form that focuses on the person, what was learned, and what was accomplished. My typical questions include “What did you learn?”, “What surprised you?”, “What will you do differently as a result of having participated in this meeting?” and “What disappointed you?”.
| |
| − |
| |
| − | ===הפגנת תנו לרקוד בשקט והשקט התקשורתי סביבה===
| |
| − | ההפגנה התקיימה בחמישי 18/7/2019
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/tzachi.maya/posts/10156790506293600?comment_id=10156790969278600&comment_tracking=%7B%22tn%22%3A%22R%22%7D ברוך אורן אצל צחי מאיה]
| |
| − |
| |
| − | צחי, הופיעו אמנים מכל הקשת ולא הופיע אף איש פוליטי אחד, לא חבר ליכוד, לא חבר עבודה, לא ישראל ביתנו ולא חד"ש, לא הבית היהודי ולא כחול לבן - אז נשארנו באיזור הנוחות שלנו, לא יצאנו מהשבט של הפסטיבלניקים ולא יצרנו חיבורים לקהילות אחרות. סבבה, זה ממש בסדר להיות באיזור הנוחות שלנו. אבל מה לעשות.. גם לתקשורת יש איזור נוחות. אז זה לא ככ מפתיע שהתקשורת המסחרית נשארת באיזור הנוחות שלה. אצלה 50,000 איש זה פחות מאחוז החסימה לכניסה לכנסת, ולכן זה מעניין בערך כמו ישיבת מטה של מפלגת עלה ירוק. בקיצור, זה לא בר-סיקור כי זה לא פוליטי, זה לא נוגע באופן משמעותי בשורשים של אחד מהשבטים בישראל. זה לא מפלג אלא מאחד, ולכן זה לא פוליטי, לא מוכר עיתונים. "חדשות טובות". וזה גם לא צהוב, שישרת את יצר המציצנות של הקוראים. אז בקיצור -מנקודת מבט עיתונאית, ובשפה שאולי אתה מכיר כמשפטן - ההפגנה הזו היא פשוט לא חופש הביטוי, לא אסיפה פוליטית, אלא עינוג ציבור ומסיבה.
| |
| − | וזה עצוב לי להגיד את זה כי באמת לא יצא לי להיות חלק מההובלה של ההתארגנות הזו. וזה מאוד מזכיר לי דברים אחרים שגם לא סוקרו תקשורתית כי בדיוק כמו שאמרתי, 50,000 איש זה אפילו לא מנדט בכנסת כי זה לא עובר את אחוז החסימה.
| |
| − |
| |
| − | ;[https://www.facebook.com/Mesibatube/photos/a.768196169911748/2450152378382777/?type=3&theater Matan Kolker אצל מסיבהטיוב]:
| |
| − | "ואז היא אמרה ״אם אתם לא מפרסמים את ההפגנה בעיתונים, לא קונים מאיתנו מדיה ופרסומות בדיגיטל, אין אלימות ומשהו רע לדווח עליו, גם אם תביאו 30 אלף לכיכר לא נראה לי שתקבלו יותר משתי שורות בעיתון או באפליקציה״ (עורכת תוכן באחד האתרים הגדולים, לפני חודש)
| |
| − |
| |
| − | סרבתי להאמין.
| |
| − | אז מה את אומרת? אלימות לא תהיה וזו לא מחאה פוליטית.
| |
| − |
| |
| − | "אז גם אם תביאו 50 אלף לא יספרו אותכם", היא ענתה.
| |
| − | "אם אין את מי לתקוף, איזה משהו עסיסי נגד ביבי או סתם לרכב על אייטם שמצית אש זה פשוט לא מעניין אותנו."
| |
| − |
| |
| − | נשבע לכם שחשבתי שהיא טועה.
| |
| − | נתתי יותר קרדיט ליושרה של התקשורת.
| |
| − | הייתי בטוח שאם תגיע כמות כזו לכיכר, נקבל כותרת ראשית.
| |
| − | שאם לראשונה בישראל תהיה הפגנה בלי ימין-שמאל ופילוג, בלי מלחמת דתיים-חילונים, שאף אחד לא מקלל אף אחד וכולם מתנהגים למופת, זה בדיוק יהיה האייטם. שאפשר אחרת!
| |
| − | שאנשים שדורשים תרבות אשכרה מתנהגים בתרבותיות!!!
| |
| − |
| |
| − | קיבלתי בומבה.
| |
| − | הבנתם?
| |
| − | אם לא משלמים שוחד לתקשורת ואם לא שורפים מכוניות או תוקפים את ביבי ואם לא קרה אסון או פשע מצמרר, אין אייטם.
| |
| − |
| |
| − | רוצים הוכחה?
| |
| − | שבוע שעבר התקיימה לראשונה בישראל אולימפיידת הפיזיקה.
| |
| − | הגיעו 400 נציגים מהעולם.
| |
| − | חיובי מאוד, לא?
| |
| − | אין אייטם.
| |
| − |
| |
| − | עומר אדם לעומת זאת מביא 50 אלף לפארק הירקון למופע מסחרי.
| |
| − | הוא לעומת זאת קונה המון שטחי פרסום, החברה שבבעלותו קונה ים מדיה למשקפיים בערוצים, אז כולם מיד רצים לסקר.
| |
| − |
| |
| − | זהו פרצופה של התקשורת שמקדמת עבור אמן מסחרי את הקריירה ובאותו זמן מחביאה 50 אלף שהגיעו לכיכר כי אין לה עניין כלכלי ופוליטי בדבר.
| |
| − |
| |
| − | אבל...
| |
| − | מה נראה לכם, שהם ישברו אותנו?
| |
| − | שהם ישנו אותנו ויגרמו לנו לחסום כבישים ולנהוג באלימות כדי שיתייחסו אלינו?
| |
| − | שעכשיו נתחיל לקנות מודעות באתרים שלהם ואז הם יבואו??
| |
| − | בחיים לא!"
| |
