גרסה מתאריך 21:39, 14 בפברואר 2018 (הצגת מקור) 77.139.12.208 (שיחה) (←XENIAL) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 08:50, 17 ביולי 2019 (הצגת מקור) 192.116.190.42 (שיחה) (←זחל אוכל קלקר קומפוסט) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
(33 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 315:		שורה 315:
	===פייסבוק נגד טראמפ והשנתיים הקשות של צוקרברג===		===פייסבוק נגד טראמפ והשנתיים הקשות של צוקרברג===
	https://www.wired.com/story/inside-facebook-mark-zuckerberg-2-years-of-hell/		https://www.wired.com/story/inside-facebook-mark-zuckerberg-2-years-of-hell/
		+	===השפעה סביבתית של ביטקוין===
		+	https://dgrnewsservice.org/resistance/strategy/bitcoin-death-processors/
		+	===תודעת שפע בחשבונוות סוף החודש===
		+	https://www.facebook.com/noa.talmor10/posts/434235207030067
		+	=Q2-2018=
		+	===מידברן ושירותי קומפוסט 2018===
		+	פרש אדם להטמנה - שירותי הקומפוסט במידברן 2018
		+	סקר על זה https://www.facebook.com/groups/ThemeCamps/permalink/1684486951588278/
		+	הפוסט של סיוון שמסביר מושגים https://www.facebook.com/midburns/posts/1678258505627468
		+
		+	===על קרנבלים===
		+	״מה הופך קרנבל למעולה? חשבתי על השאלה הזו כשעקבתי מדי שנה בשנה אחר הפיכתו ש קרנבל נוטינג היל בלונדון לשני בגודלו בעולם (אחרי זה של ריו).
		+	המסקנות שלי: קרנבל הוא מוצלח כשמספר הצופים בו אינו עולה בהרבה על מספר המשתתפים. קרנבל הוא טוב כשרבים מהצופים לוקחים בו חלק פעיל (רוקדים ושרים). קרנבל הוא טוב כשהמשתתפים בו מציגים טווח מיומנויות שנע מהמינימלי ביותר ועד המהמם לחלוטין (הראשון הוא הזמנה לא לחשוש - ״היי גם אני יכול לעשות את זה!״; השני - הזמנה להתפעל).
		+	קרנבל הוא טוב כשמעורבים בו אנשים מכל הגילאים, המינים, הגזעים, הצורות, המידות, סוגי היופי, הנטיות והמקצועות.
		+	קרנבל הוא טוב כשיש יותר מדי דברים להסתכל עליהם והכול מתערבב ואתה צריך למצוא בתוך כל זה את הסדר של עצמך. קרנבל הוא טוב כשהוא מכבד ומתגמל כל מיני סוגים של יכולת - שירה, קפיצה, צחוק מידבק, לבוש משונה, כתיבת הלהיט של הקרנבל, נענוע של האחוריים, נאום בשבחי ישו תוך עמידה על ארגז בכניסה לחנות של תופי סטיל, תכנון ובניית דברים מדהימים ובלתי אפשריים.
		+	קרנבל הוא טוב כשאנשים מנסים להתעלות זה על זה, ואז מוחאים כף בהנאה לאלה שמתעלים עליהם בתורם. קרנבל הוא טוב כשהוא מספק לאנשים אליבי להיהפך למשהו אחר.
		+	קרנבל הוא טוב כשהוא כשהוא מאפשר לאנשים להציג את הצד הכי טוב שלהם ולהיות, לזמן קצר, כמו שהיו רוצים להיות כל הזמן. קרנבל הוא טוב כשהוא נותן לאנשים את ההרגשה שהם באמת בני מזל שהם חיים בדיוק כאן ועכשיו. קרנבל הוא טוב כשהוא מותיר אנשים בתחושה שהחיים, על כל הביטויים המוזרים שלהם, הם הכי נפלאים ונוגעים ומצחיקים ושווים שאפשר.
		+	עכשיו החליפו ״קרנבל״ ב״תרבות״. זהו חזון לעתיד התרבות.״
		+	-בריאן אינו, 1998
		+	מקור - https://www.facebook.com/groups/1641653902822343/permalink/2063304227323973/
		+
		+	===סיכום 6 שנות התנדבות וטיפים למתנדבים חדשים במידברן ===
		+	אייל מרקוס 30/5/2018 https://www.facebook.com/groups/1641653902822343/permalink/2068786706775725/
		+	===על לקבוע מחיר לשירות שאני נותן===
		+	קרן קסטנבנד https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10155504541682555&set=a.38881357554.52443.745507554&type=3
		+	===כרמיאל לפני בריסל - לשנות דעות בקהילה במקום להפעיל לחץ בינל===
		+	אורי ולטמן https://www.facebook.com/uri.weltmann/posts/10155327536866510
		+
		+	זה צריך להיות הכלל שמנחה אותנו תמיד: כרמיאל לפני בריסל.
		+	אחת לכמה זמן, מתעורר דיון בשאלה: מה צריכה להיות זירת המאבק העיקרית של השמאל הישראלי - בתוך החברה שאנחנו חיים בה, או בפורומים בינלאומיים ובדעת הקהל העולמית?
		+	יש בשוליים של השמאל בישראל מי שטוענים, שהזירה העיקרית למאבק לחולל שינוי בחברה הישראלית - אם שינוי בכיוון של סיום הכיבוש, ואם שינוי בכיוון של שוויון אזרחי ולאומי לציבור הערבי - היא הזירה הבינלאומית. הם מסבירים לנו, שאפסו הסיכויים לחולל שינוי מתקדם בציבוריות הישראלית, לשנות עמדות, ולעצב דעת קהל, ולכן כל מה שנותר הוא לשכנע ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים להפעיל לחץ - פוליטי, כלכלי ואחר - על הממשלות בישראל, כדי שישנו גישה ביחס למיעוט הלאומי הערבי-הפלסטיני בישראל, או כדי שיאלצו את ישראל לסגת מהשטחים הכבושים ולהסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים שהיא מפנה.
		+	עבור מי שמחזיקים בעמדה זו, עיקר הפעילות הפוליטית צריכה להיות, כנראה, שתדלנות אצל שגרירים זרים המוצבים בישראל, נסיעות לחו"ל לצורך תידרוך דיפלומטים, שיגור תזכירים ודו"חות לאיחוד האירופי ולמועצת זכויות האדם של האו"ם, וכיוב'.
		+	לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין מקום לפעילות בקרב החברה בישראל - על חלקיה המגוונים וקהילותיה השונות - על מנת לבסס תמיכה בשלום ובשוויון.
		+	לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם שפעילים ייצאו לעמוד בפינות רחוב ולחלק פלאיירים.
		+	לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם לדוכני הסברה או להחתמה ברחוב על עצומות.
		+	לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם לערוך מפגשים עם קבוצות (קבוצות נוער, צעירים בשנת שירות, מכינות, וכיוב') כדי להציג בפניהם תיזה ולשכנע אותם.
		+	לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם לאסוף אנשים מרחבי הארץ, לארגן אותם, ולבנות כוח שבכוחו להשפיע על החברה והפוליטיקה בישראל - מכיוון שממילא לא ניתן להשפיע עליהם. לא מכאן, בכל מקרה.
		+	לפי אסטרטגיית מאבק זו, אם כבר אנחנו יוצאים להפגנה, אז מטרתה היא לא להסביר את עמדתנו לציבור, לשכנע את מי שניתן לשכנע, ולהגדיל את מעגל האנשים שתומכים במטרה שלנו. אלא מטרת הפגנה שאנחנו יוזמים היא להרגיז את הציבור ולהשניא את עצמנו עליו, מה שמכונה בשם הקוד: "לאתגר את השיח" (כלומר, לעצבן אנשים).
		+	אני חושב אחרת.
		+	לדעתי, הסובייקט שבכוחו לחולל את השינוי הפרוגרסיבי בחברה הישראלית - הוא האנשים בישראל. אף אחד אחר לא יציל אותנו מעצמנו. לא יבוא לכאן שום מבוגר אחראי מבחוץ ויעשה כאן סדר. המשימה שלנו בשמאל לא יכולה להיות אלא לדבר עם החברה שאנחנו חיים בה, לשכנע אנשים בצדקת הרעיונות שאנחנו מחזיקים בהם, להציע מסגרת ניתוח והסתכלות חלופית לזו של הימין שבשלטון, להתווכח עם הנחות היסוד של היריבים שלנו, לפרוש חזון של חברה אחרת, ולהסביר כיצד בכוחנו להתקדם אליה.
		+	בבסיס העבודה הפוליטית שלנו צריכה לעמוד העובדה, שהרוב הגדול של החברה בישראל סובל מהמצב הקיים, ולא מרוויח ממנו. שרק מיעוט קטן מעוניין בהישארות מצב העניינים כפי שהוא, ואילו לרוב הציבור בישראל - ליהודים ולערבים, במרכז ובפריפריה - יש אינטרס אמיתי בשינוי עמוק, מן היסוד. בבסיס העבודה הפוליטית שלנו גם צריכה לעמוד תחושת סולידריות והזדהות עם החברה שלנו ועם האנשים שסביבנו - השכנים שלנו, המשפחה שלנו, העמיתים לעבודה וללימודים שלנו. אם כפעילים פוליטיים אנחנו לא סבורים שמה שאנחנו עושים נועד להבטיח חיים טובים יותר למי שגר איתנו בבניין ולמי שנוסע איתנו כל יום באוטובוס - אז משהו לא מכוון כמו שצריך במצפן שלנו. אם בצד אחוות עמים, אין בנו תחושת חיבור ואמפתיה עמוקה גם לבני העם שלנו - אז משהו התפספס באופן רציני בפוליטיקה שלנו.
		+	נכון, לדבר עם החברה שאנחנו נמצאים בה זו לפעמים עבודה קשה. הלך הרוח הקיים בקרב רבים מהישראלים הוא כזה שמרוחק מאיפה שהיינו רוצים שיהיה. הימין שבשלטון מיומן הרבה יותר מאיתנו בלפרוט על נימי הרגשות, הפחדים והמאווים של האנשים, והוא מפזר הרבה פחד והרבה ייאוש בקרב העם, וזה הדלק שמזין את המשך השלטון שלו. אבל מול משימה גדולה - צריך נחישות גדולה, ולא הסתופפות תחת כנפי הייאוש.
		+	זו היא הזירה שהחובה שלנו היא לפעול בה: לפני שמוותרים והולכים לשכנע בז'נבה - משנסים מותניים והולכים לשכנע בראשון-לציון. לפני שמתייאשים ומדברים עם אנשים בהאג - צריך לדבר עם אנשים בחיפה.
		+	כרמיאל לפני בריסל.
		+	===לשנות את התודעה===
		+	[https://www.davar1.co.il/135893/ על ג'ון סקול לצרכני זנות]
		+	=Q3-2018=
		+	===תיאוריה ביקורתית והיסטוריה של הפרסום===
		+	* [https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99 מאה של העצמי (באנגלית: The Century of the Self) היא סדרה תיעודית בת 4 פרקים שהופקה על ידי יוצר הסרטים אדם קרטיס עבור הבי.בי.סי. בשנת 2002. הסדרה מתארת את עלייתו והתחזקותו של רעיון שהפך למיתוס דומיננטי בחברה שלנו, כי הסיפוק של הרגשות ותשוקות של הפרט האינדיבידואלי הוא המטרה החשובה ביותר שלנו, וכיצד הדבר השפיע בצורה עמוקה על התרבות, הכלכלה והפוליטיקה. הסדרה עוקבת אחר ההיסטוריה של תעמולה, שיווק ויחסי ציבור לאורך המאה ה-20 וכיצד ממשלות ותאגידים גדולים השתמשו ומשתמשים בפסיכולוגיה כדי לשלוט ולנהל את רצונותיהם של בני האדם במהלך המאה ה-20, לשם תמיכה בתרבות הצריכה, בקפיטליזם וכדי "להנדס" רצונות של אנשים בתחומים של כלכלה ופוליטיקה, גם במדינות דמוקרטיות. הסדרה שודרה בשנת 2002 וזכתה בשני פרסים בתחום הדוקומנטרי.]
		+	===צבא הליצנים - חקר מקרה===
		+	http://beautifultrouble.org/case/clandestine-insurgent-rebel-clown-army/
		+	=Q4-2018=
		+	===על תפקיד חבר הועד===
		+	https://www.facebook.com/groups/1179319698829008/permalink/1977046052389698/
		+	היוש. תקופה לא פשוטה, אבל אין לי כח להתבכיין פה - נשמור את זה למועד מאוחר יותר :)
		+	רק לומר שלפעמים, ברמה האישית, התפקיד מחייב אותך לספוג. לספוג. לספוג. להיות בין הפטיש (ההנהלה) לסדן (האסיפה). לעשות ולספוג. לעשות ולתמוך. לעשות ולהבליג.
		+	כי בסוף - המטרה שלנו היא מידברן.
		+	כמה דברים (אני כותב את זה והקליפ פרידה הסופר מגניב של איתמר מתנגן לי במוח):
		+	1. אשמח אם הפעילות בקבוצה הזו תהיה פוזיטיבית (מרגיש לי שמישהו אמר את זה כבר קודם :) ). זה מה שמעורר השראה. במקום לומר לנו מה לא- נסו לומר לנו מה כן.
		+	2. אשמח ממש ממש אם את השיח הער בקבוצה הזו בשבוע האחרון, ערב האסיפה הכללית, ימשיך גם בחודשים הארוכים בין האסיפות.
		+	הכי נוח לומר "לא משקפים לי" ו"לא משתפים אותי". הכי פשוט זה לשאול, לחלום, לבקש להוביל ולהציע עזרה.
		+	3. בשבועיים האחרונים למדתי שיש קצת חוסר הבנה אצל חלק מהחברים לתפקיד הועד המנהל. בפרט כי קראו לי "שליח ציבור", אמרו לי שהדעה שלי וחופש הביטוי שלי היא "מסחור" של בני אדם, קשרו את ידיי יותר מאשר היו לי רוח גבית. אני חושב שזה גם אשמתנו. כנראה אנחנו לא משקפים בצורה נכונה את עצם הפעילות. רק חשוב להזכיר - לא רק שאנחנו בני אדם, לא רק שאנחנו מתנדבים, אנחנו חברי ועד מנהל בעמותת מידברן. נסו להעיף אותנו עם אומנות האפשר. תנו בנו גז, פחות ברקס.
		+	4 הייתה ביקורת - הקשבנו לה. רוב הטעויות קורות בגלל עומסים בלתי נתפסים- בעיקר לאור התקופה הנוכחית שבה, איך לומר, לא בדיוק היינו חמישה. היא נובעת גם כי בניגוד להנהלה - אנחנו קמים בבוקר לעבודה שהיא לא מידברן. תזכרו את זה :)
		+	5. 'אין טיפש כבעל ניסיון'. כשאתם בוחרים לי קולגות לועד לשנה הקרובה, תזכרו שאופיר חושב שהדעות של המועמדים פחות חשובות. חשובים שני דברים (לדעתי) - ניסיון רלוונטי ויכולת להכיל ולהתפשר. בסוף, המציאות היא מורכבת והאתגרים מסובכים. לבוא אליהן ב'שחור או לבן', או מתוך אמונה אבסולוטית- זה בדרך כלל מתכון לאסון. להקשיב, ללמוד, להתפשר, להכיל - אלו התכונות הדרושות. אז מה הם חושבים על גודל האירוע? מה התפיסה שלהם על עירום? חשוב מאוד... אבל בפועל- מה שלדעתי יותר חשוב - זה עד כמה יהיו מוכנים, באהבה גדולה, לשנות דעתם במציאות משתנה - למען הדבר הזה שנקרא מידברן.
		+	6. בהצגה שלנו ביום שלישי, נדבר גם קצת בגובה 100,000 רגל. נשתף אתכם בעבודה שלנו בשנה האחרונה, במחשבות שלנו לגבי העתיד. לא כל נושא צריך להסתיים בהצעה, לא כל שקף צריך להסתיים בהסכמה. אפשר לחשוב, ביחד, בחיוביות.
		+	מקווה שיהיה לנו ערב מהמם ומעורר השראה.
		+	בתמונה: עור של פיל.
		+	*זה בתכלס 2 מ"מ מעל הזנב אז דמיינו אותו עם ריח של פלוץ.
		+
		+	===על דמוקרטיה והשתתפותיות===
		+	https://www.facebook.com/groups/1179319698829008/permalink/1956545521106418/
		+	התלבטתי רבות אם לכתוב פה או לא.
		+	בעיקר בגלל שלחלק מחברי הקרובים יהיה אולי קשה לשמוע את דעתי.
		+	אבל מכיוון שהדבר העיקרי שנאמר לי בשנתיים האחרונות היה תקשיבי ללב שלך,
		+	ובגלל שאני אוהבת את האנשים פה ומאמינה בהם וביכולות שלהם, חשוב לי לפתוח את הלב.
		+	אני תוהה רבות לגבי דמוקרטיה - גילוי נאות - אני לא מאמינה בה, אני לא מאמינה ביכולת של אנשים לבחור נציגים על סמך פוסטר בצומת שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, אני בעיקר לא מאמינה בדמוקרטיה כי לצערי הרב, יחסית מעט אנשים משתמשים בזכותם הדמוקרטית ופועלים כדי לקיימה.
		+	כך גם כאן, במידברן.
		+	מאד קשה לבחור אנשים כשרמת ההכרות איתם נמוכה,
		+	כשבהרבה מקרים בחירה לפי קריטריונים מקצועיים אינה בהכרח הבחירה הטובה יותר מצד אחד, אך בחירה שלכאורה נראית דמוקרטית היא לעיתים בחירה על בסיס פופלריות או הכרות דלה אף יותר.
		+	אני מאמינה שחברי הועד, מבינים ויודעים מה צריך הועד לעשות, מה היא מידת הלחצים שיש לעמוד בה, ואילו כישורים באמת רלוונטיים, בוודאי יותר טוב ממני או ממישהו שלא נמצא שם.
		+	אני אגלה גם שביומיים האחרונים, מאז צאת ההודעה של הועד, דגדג לי לשלוח מייל.
		+	אבל אחרי שיחות עם חברים טובים שמכירים את העשייה היטב, הבנתי שלא יהיה נכון לי להיכנס שוב למקום הזה, ושיש דרכים אחרות בהן אני יכולה לעזור ולעשות את הדברים שחשובים לי במידברן.
		+	מהמקום הזה, חשוב לי לשתף את נקודת מבטי, היא אינה איזה סוד כמוס, כל מי שעבד איתי מכיר את הדרך בה אני חושבת ורואה דברים, וזה גם היה אחד האתגרים הגדולים בעבורי בעבודה, להצליח לחלחל וליצור מקומות משתפים יותר, מרחבים של השתתפות. לצערי לא תמיד הרגשתי שיש לי תמיכה בנושא, אולי גם לא את הכישורים המתאימים ביותר ואני מקווה לטוב, יש לנו את רוני וזה כבר שידרוג מטורף!
		+	אז, כפי שאני רואה את זה, אם הייתי צריכה לצייר סקאלה עם נקודות קצה, שבתוכן נמצאים חברי הקהילה, חלוקה אחת היתה יכולה להיות:
		+	מצד אחד תפיסה אסטרטגית, המעוניינת למנף את הלגיטמציה ואת יכולת ההשפעה של מידברן ולכן גם מלווה בצרכים של התמקצעות.
		+	ומצד שני תפיסה קהילתית, שמעוניינת לבנות את העשייה מתוך שותפות והשתתפות ללא תנאי, דבר שדורש צרכים מקצועיים אחרים לגמרי.
		+	במקרה שלי, אני נמצאת יותר קרובה לצד הקהילתי, אני מבינה את החשיבות של מהלכים אסטרטגים וגם פועלת כדי לסייע היכן שאני יכולה (גם היום),
		+	אבל אם יש שתי אפשרויות, כנראה שאני אבחר בזו שמיטיבה עם הקהילה.
		+	אני לא אומרת שיש דרך אחת נכונה ואחרת לא, שתי הדרכים יכולות להיות מעולות, אין לי ספק שהועד יעשה עבודת סינון טובה, ויבחר אנשים נהדרים, אבל זה בכלל לא העניין.
		+	הגענו לצומת מעניינת בחיי מידברן, תחלופה גבוהה בהנהלה ובועד במקביל, זה לא פשוט.
		+	בחלומי, לא הייתי רוצה להתעסק באירוע בכלל השנה, בטח לא במאי ואפילו הייתי מפנטזת לדלג על שנה, למה, דווקא בגלל התחלופה הזו, דווקא בגלל שאני חושבת שבעלי התפקידים הכה משמעותיים שנכנסים לנעליים כל כך גדולות (ניר ואיתמר) צריכים זמן להתאקלם, להכיר את העשייה, את המורכבות האנושית, לפעול מתוך תכנון ולא מתוך אנרציה. דווקא בגלל זה, הייתי רוצה שתהיה הזדמנות ליחסי אמון חדשים, יחסים שיבנו מתוך בחירה של אנשים שבחרו לקחת חלק בהחלטות מסוג זה - להלן האסיפה.
		+	הייתי מאד רוצה לראות תהליך רציני שמגדיר מחדש את תפקידה של האסיפה, שהופך אותה לחלק מהותי בעשייה ובקבלת החלטות, גוף שיכול לתמוך בועד, כדי שהועד לא ישחק, גוף שתומך בהנהלה, כדי שההנהלה לא תישחק, גוף עם משמעות. גוף שאינו מפריע אלא מקל.
		+	אני מרגישה שעכשיו יותר מכל זמן אחר ישנה ההזדמנות לעצור רגע ולהבין לאן הולכים מכאן ולא לפעול מתוך צריך וחשוב ויעיל ומקצועי, אלא מתוך רצון ותשוקה וכיף, מהמקום בו חלומות הופכים למציאות.
		+	יש כאן אנשים מדהימים שחשוב להם ועושים כמיטב יכולתם, אני מודה לכם על כל העשייה שלכם.
		+	בטוחה שבכל דרך בה נלך יהיה סבבה, בואו לא נשכח שבאנו ליהנות, וכל דבר שאני עושה הכי טוב, יש עוד מישהו שיודע לעשות הכי טוב לא פחות ממני.
		+	===מוצר עמוק deep product===
		+	https://productcoalition.com/the-art-of-the-strategic-product-roadmap-c881f261b4eb
		+	===הצד האפל של הרשתות החברתיות===
		+	כמה ילדים בשנה מתאבדים בגלל הרשתות החברתיות? 2100 בארה"ב...
		+
		+	https://www.facebook.com/bell.telem/videos/2158681140830448/
		+	===פנארכיה panarchy: בדרך לקהילות מתחדשות regenerative communities===
		+	נדרש חופש במידע ושיתוף פעולה בין top-down ל- bottom-up כדי שזה יצליח.
		+	וזה יצליח גלובלית אחרי שבמקומי ובאיזורי זה יצליח, וזה ישתכפל למקומי ואיזורי במקומות אחרים.
		+	https://medium.com/age-of-awareness/panarchy-a-scale-linking-perspective-of-systemic-transformation-a836c8b3e2e6
		+	===פיפי על צמחים===
		+	https://www.facebook.com/groups/unimportant.facts/permalink/2554699664601843
		+	=Q1 2019=
		+	===Staying With בהקשר הרומנטי===
		+	נועה טלמור https://www.facebook.com/photo.php?fbid=244053629381560&set=a.134150900371834&type=3
		+	===סתיו שפיר על הסיפור של אחותה, שיר===
		+	https://www.facebook.com/shaffirstav/videos/230269484335049/
		+	===נעה טלמור על תודעה===
		+	תודעה שלנו מורכבת מסך כל המעשים, האמירות, הרגשות, התחושות, האמונות והתפיסות שאנחנו מקיימים בחיינו. בין אם למדנו אותם מהרגע שנולדנו בעקבות חוויות שעברנו, בין אם אימצנו אותם מההורים ומאנשים סביבנו, ובין אם פיתחנו אותם בגלגולים קודמים. מציאות חיינו היא 100% השתקפות של התודעה שלנו, וכל האנשים בחיינו הם שחקנים בסרט של התודעה שלנו. לכן אם נתבונן על אנשים ומצבים בחיינו, נוכל להכיר דפוסים בתודעה שלנו, לשבור אותם וכך לחוות את הסרט משתנה.
		+
		+	הכל כבר קיים. ככל שהתודעה שלנו מתפתחת, אנחנו חווים אפשרויות נוספות במציאות שלא יכולנו לחוות קודם.
		+	https://www.facebook.com/photo.php?fbid=614789658974620&set=a.134150900371834&type=3
		+	===יש יותר סייענים ומשפחותיהם בישראל, משיש מתנחלים בפלסטין===
		+	http://parotk.com/פרק-37-דלת-אחורית-לשיבה-דרמת-חילופי-האוכ/
		+	===תקשורת מקרבת מינית===
		+	תקשורת מקרבת מיניות
		+	https://www.facebook.com/100012158865812/videos/646298419118781/
		+	https://www.facebook.com/100012158865812/videos/646021535813136/
		+	https://www.facebook.com/100012158865812/videos/645120425903247
		+
		+	https://www.facebook.com/100012158865812/videos/642329286182361/
		+	https://www.facebook.com/100012158865812/videos/644183349330288/
		+	https://www.facebook.com/100012158865812/videos/642906506124639/
		+	===נעה טלמור על פרידות===
		+	https://www.facebook.com/photo.php?fbid=538197029967217&set=a.134150900371834&type=3&theater
		+	אני לא מכירה סיבה מספיק טובה להיפרד.
		+	לתפיסתי, אפשר לעבוד על הכל יחד.
		+
		+	שני בני זוג שלי שיתפו אותי שזו תפיסה שהם למדו ממני.
		+	בכל פעם שעלה קושי ביחסים ביננו, התעקשתי שנדבר על זה בכנות יושר ישירות וכבוד, נשים את הדברים על השולחן, ניתן מקום לרגשות של כל אחד, נבקש את מה שאנחנו רוצים, נלמד ממה שקרה, ונמצא דרך שתתאים לשנינו להמשיך לחיות יחד בשלום ואהבה. לתפיסתי תמיד יש דרך נוספת לחיות יחד שתיטיב עם שני הצדדים, רק צריך להיות אמיצים ונחושים מספיק למצוא וליצור אותה.
		+
		+	האמת, יש סיבה אחת בלבד שמצאתי שמצדיקה פרידה.
		+	כשאחד מבני הזוג או שניהם לא רוצים לעבוד יותר.
		+	חיינו מלאי שיעורים, קשים וכואבים יותר ופחות, ויש בידנו את הבחירה אם ללמוד ולעבור אותם או לא, וכל אחת מהבחירות היא בסדר. ברגע שאחד מבני הזוג או שניהם לא רוצים יותר לעבוד, לא מוכנים יותר ללמוד ולהתפתח מתוך הקשר ולמען הקשר, לתפיסתי נפרם הקשר. אפשר לעבוד על הכל, ללמוד ולצמוח כל אחד בנפרד ויחד מהכל, אבל רק אם רוצים בזה.
		+
		+	זוגיות היא שתי נשמות שנפגשו להשביח אחת את השניה.
		+	בתוך מרחב האהבה, יש לשני בני הזוג אפשרות לעורר אחד בשני כאבים ולתת להם מקום להירפא. כשחיים מתוך תפיסת העולם הזאת, מבינים שכל קושי בזוגיות הוא הזדמנות אדירה להתפתחות אישית וזוגית שאין טעם לפספס.
		+
		+	לפעמים בתוך הזוגיות אנחנו עיוורים לפוטנציאל של כל אחד בנפרד ושל הזוגיות יחד להתפתח ולגדול, משום שאנחנו אחוזים רגשית בכאב ובפגיעות, עסוקים בלכעוס ולהאשים, ומאבדים את האהבה והתשוקה להיות יחד. חשוב בעיניי ללכת ללמוד כלים לזוגיות מיטיבה. הרבה מאיתנו לא גדלו בבית שבו למדו מהי זוגיות מיטיבה ואיך בונים אותה, וזו לא בושה ללכת ללמוד, להיפך, זה מראה על אחריות אומץ ומחויבות לחיים אוהבים ובריאים.
		+
		+	בנוסף, אימון אישי ו/או זוגי יכול להאיץ את ההתפתחות של בני הזוג. כבת זוג אני תמיד לוקחת כל קושי שמתעורר בזוגיות שלי לאימון האישי שלי ולומדת ממנו, ובעבר גם בחרתי יחד עם בן זוגי ללכת לכמה מפגשים של אימון זוגי, כדי לעבור יחד איזושהי מסוכה שהתקשנו לעבור לבד, וזה היה מעניין ומשמעותי מאוד. ושוב, זו לא בושה. בעיניי ללכת לאימון אישי ו/או זוגי זו אמירה ״החיים שלי חשובים לי, הזוגיות שלי חשובה לי, אני רוצה לחיות באהבה ושלום, ניסיתי כל מה שאני יודע, ואני מוכן ללמוד ולהעמיק את ההבנה שלי את עצמי ואת בני הזוג שלי בעזרת בעל מקצוע בתחום כדי לעלות רמה״.
		+
		+	הכי הרבה, להיפרד אפשר תמיד, האופציה הזו תמיד קיימת עבורכם ובכל שלב אתם יכולים לבחור בה. יותר מעניין בעיניי זה לבחור להישאר, ללמוד ולהתפתח יחד.
		+
		+	שולחת לכם אהבה גדולה וריפוי,
		+	נועה ❤️
		+
		+
		+	https://www.facebook.com/photo.php?fbid=499193540534233&set=a.134150900371834&type=3
		+
		+	אני מחפשת אותך בכל גבר חדש שאני פוגשת.
		+
		+	הנה מילים שאתה היית אומר לי, והנה מגע שאתה היית נותן לי, והנה תבשיל שאתה היית מכין לי, והנה קו מחשבה שאתה היית מלמד אותי. הנה שיר שאתה היית רוקד ושר איתי, הנה מבט שאתה היית נותן לי. הנה תחושה נעימה בבטן שאתה היית מעורר בי.
		+
		+	יש בך איכויות שאני מאוד אוהבת.
		+	יש בקשר שהיה ביננו איכויות שאני מאוד אוהבת.
		+	היה לי כל כך הרבה טוב איתך.
		+	ההקשבה, התקשורת, השיחות הארוכות והמרתקות, הכנות, היושר, הישירות, החברות הטובה, השמחה, הרוחניות, היצירתיות, הגשמת החלומות, החופש, האומץ, החום, העדינות, ההגנה, התמיכה, הלמידה, חוסר האגו, החמלה, הנתינה.
		+	האהבה האהבה האהבה.
		+
		+	אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך.
		+	אני אוהבת את מי שהייתי כשהייתי לידך ומתגעגעת לזה.
		+	הרגשתי שלמה איתך.
		+
		+	עם זאת, טוב לי.
		+	זכיתי בי מחדש.
		+	אני לומדת שוב מה חשוב לי ומה אני רוצה,
		+	מעצמי, מחיי ומהזוגיות שלי.
		+	נזכרת פתאום ברגשות ובתחושות שנהניתי מהם לפני שהכרנו, שלאורך הקשר בלי ששמתי לב איחסנתי באיזה בוידעם בלב.
		+
		+	בהתחלה פחדתי להיות בלעדיך.
		+	הייתי מתוחה ונחושה לגייס את כל הכלים שאני מכירה כדי להחזיר אותך למציאות חיי. ואז הבנתי שלא אותך אני רוצה במציאות חיי, אלא את האיכויות שיש בך ושהיו בקשר שלנו. אם זה אתה שצריך להיות בחיי ולמלא את האיכויות האלה, אתה תישאב למקום הזה באופן טבעי במוקדם או במאוחר. אם זה צריך להיות מישהו אחר, אז מישהו אחר. ואז הפחד והמתח נרגעו.
		+
		+	תודה תודה תודה עליך ועל מי שהיית בחיי.
		+	הבאת כל כך הרבה ריפוי לליבי.
		+	היית מלאך בחיי. יפה כל כך מבפנים לפחות כמו מבחוץ.
		+	זכיתי.
		+	זכיתי בקשר קסום שהוא אבן דרך משמעותית בחיי.
		+
		+	מאחלת לך את כל הטוב שאני מאחלת לעצמי ויותר.
		+	אתה חשוב לי ואני תמיד פה עבורך.
		+	===שכר ממוצע בישראל 2019===
		+	גברים 11,928
		+	נשים 7,633
		+	https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156550122453371&set=a.137816498370&type=3
		+	<div dir="ltr">
		+	===substantive comments===
		+	[https://journal.burningman.org/2019/03/black-rock-city/leaving-no-trace/how-you-can-help-safeguard-the-future-of-black-rock-city/#comment-1272003 from here]
		+	This is an opportunity for you to be involved in the decision-making process of the federal Bureau of Land Management (BLM) and to identify issues through public comment. Many public land users, organizations, and individuals want to provide comments to help in the Burning Man Event Special Recreation Permit EIS planning effort. Comments that provide relevant and new information with sufficient detail are most useful and are referred to as substantive comments. The BLM reviews all comments and identifies the topics that are substantive for consideration in the final published document.
		+
		+	Substantive comments during scoping do one or more of the following:
		+	 Raise issues BLM has not considered; reinforce issues BLM has already identified
		+	 Present information that can be used when BLM considers impacts of alternatives
		+	 Raise concerns, with reasoning, regarding public land resources within the planning area
		+	 Raise concerns, with reasoning, regarding uses of public lands within the planning area
		+	 Recommend specific changes to the management actions
		+	 Question, with reasonable basis, the accuracy of information in a report already created
		+
		+	Comments that are NOT substantive include:
		+	 Comments in favor of or against an action without any reasoning (such as “I don’t like” without providing any rationale)
		+	 Comments that only agree or disagree with BLM policy
		+	 Comments without justification or supporting data (such as “allow more grazing”)
		+	 Comments that don’t pertain to the decision (such as “the government should eliminate all dams throughout the west”)
		+	 Comments that take the form of vague, open-ended questions
		+
		+	Please provide substantive comments, which will be the most useful kind during this planning effort. the more specific you can be the better. Provide information that backs up you response.
		+
		+
		+
		+	</div>
		+	=Q2 2019=
		+	===הסיבה להתנתקות===
		+
		+	תזכורת ליאיר נתניהו ואחרים - זאת הסיבה האמיתית להתנתקות שיזם הליכוד ושנתניהו תמך בה בכל ההצבעות בכנסת.
		+
		+	"וייסגלס מודה כי תוכנית ההתנתקות נהגתה בין השאר בגלל התמיכה הרחבה ביוזמת ז'נווה והתגברות תופעת הסרבנות. הוא גם אינו מכחיש שההישג המרכזי של התוכנית הוא הקפאת התהליך המדיני "באופן לגיטימי". "זה בדיוק מה שקרה", הוא אומר, "התהליך המדיני זה הקמת מדינה פלשתינית עם כל הסכנות הביטחוניות הכרוכות בכך. התהליך המדיני זה פינוי יישובים, זה החזרת פליטים, זו חלוקת ירושלים - כל זה הוקפא כעת. אריק יכול לומר ביושר שיש פה מהלך רציני שיגרום לכך שמתוך 240 אלף מתיישבים, 190 אלף לא יזוזו ממקומם. מה שאני בעצם סיכמתי עם האמריקאים הוא שעם חלק מההתנחלויות לא מתעסקים בכלל ועם חלק אחר של ההתנחלויות לא מתעסקים עד שהפלשתינאים יהפכו לפינלנדים - זו המשמעות של מה שעשינו"
		+
		+	https://www.haaretz.co.il/misc/1.1004406
		+	===כשנשים מנהלות כפר===
		+	https://www.facebook.com/or.marton/posts/10156674587924425?notif_id=1557057311697327&notif_t=notify_me
		+	(מופיע בספריית 2019-II)
		+	===השקף על קהילות===
		+	https://www.facebook.com/groups/communityforward/permalink/2365633717049035/
		+	זו השקופית האהובה עליי בכל מצגת שלי על הובלה ופיתוח של קהילות.
		+	זה המודל שיצרתי לפני שנתיים כדי לאבחן בצורה הפשוטה והשיטחית(אך עמוקה) ביותר האם מדובר בקהילה או עוד קבוצה, כאשר השלב הבא שאני תמיד ממליצה עליו הוא למלא את השאלות של הקאנבס הקהילתי.
		+
		+	למה המודל הזה יכול לתת לכם תשובות?
		+	1. המודל מבוסס ערך, מהו הערך? ערך הוא דבר משתנה בהתאם למי שמקבל ומעניק אותו בתוך המבנה, כלומר עם עבור חברי הקהילה הערך יכול להיות תוכן וקשרים, עבור הארגון או האדם שמוביל את הקהילה הערך יכול להיות המיתוג, שורת רווח, או משהו אחר.
		+	2. ערך לא יכול להיות רק "ערכים-Values" בעיני צריך להיות שם גם משהו שניתן למדוד, הערכים יכולים להביא אנשים לקהילה אבל מה שישמר אותם ויצור פעילות אמיתית יהיו הדברים ה"חומריים" שהם מקבלים מתוך הקהילה, ולא מדובר בהטבות כלכליות.
		+	3.הרבה מאד קבוצות נותנות המון ערך לחברי הקבוצה שלהם, אבל לא קיים שיח בין חברי הקבוצה בשגרה אלא רק סביב אירועים ופה עולה השאלה- האם הם מייצרים אחד לשני ערך? האם הוא קצר טווח הוא משמעותי שעליו מבוססת הקהילה?
		+	4.בואו נודה בזה, אם חברי הקהילה לא מייצרים ערך עבור מובילי הקהילה או הארגון- אין שום סיכוי שהקבוצה/קהילה הזו תחזיק זמן לאורך זמן, השחיקה תגיע ותגיע מהר.
		+
		+	לקריאה נוספת על המודל ועל קהילות בכלל, מוזמנים לבלוג שלי www.urbanbubbleora.com
		+	===Open Space Coaching===
		+	Jake Yeager jacob.yeager at gmail.com
		+	https://docs.google.com/document/d/1FnVvlactb55pm3M4TndiQ2FIcoFbzQsK4CL3Dc23Svk/edit#
		+	===open space manual===
		+
		+	there's a sample opening script in my training and practice guide.  i crafted that from the user's guide in 1996 and have annotated it along the way.  https://www.michaelherman.com/publications/inviting_leadership_guide.pdf  ...see page 44.
		+	===בשבחי השיעמום===
		+	https://local-blog.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A2/
		+	===מניפסט הולכי הרגל===
		+	מתוך [https://www.facebook.com/events/439089390241054/permalink/439090620240931/ אירוע הפייסבוק של ההפגנה בעד הולכי רגל בתל אביב, 17/6/2019]
		+
		+	ככה אי אפשר להמשיך
		+
		+	עצרת / מיפגש הולכי הרגל 17 ביוני 2019
		+
		+	פנייה אל ראש עיריית ת"א-יפו רון חולדאי, אל נבחרי המועצה ופקידי העירייה, ואל מפכ"ל וראש אגף התנועה ב Israel Police - משטרת ישראל
		+
		+
		+	רקע
		+
		+	בעיר ת"א-יפו נכבש מרחב הולכי הרגל : מדרכות, מעברי חצייה ומרחבים ציבוריים, ע"י כלי רכב מסוגים שונים ומשונים, על בסיס תירוצים הסותרים כל הבנה בסיסית של משמעות מרחב הליכה ברגל, בטיחות חיי אדם וחוקי מדינה.
		+
		+	עיריית ת"א-יפו מסרבת במשך שנים לפנות את המדרכות מכלי רכב חונים: מכוניות חוסמות מדרכות בשעות הערב-לילה-בוקר, בסופ"שים ובחגים, אופנועים החונים בכל מקום, אופניים קשורים בכל מקום שלעתים גם נופלים וחוסמים וכעת קידמה העירייה הוספת 5000 כלים שיתופיים למרחב הציבורי, חלקם חונה ומתנייד במרחב שלנו.
		+
		+	גם אכיפת נסיעת דו גלגלים איננה יעילה, לא נירחבת לאורך מרבית שעות היממה, בחגים ובסופ"שים, וגם לא בכל העיר.
		+
		+	התפישה של העירייה נעה על הסקאלה של: "צריכים להסתדר במיגבלות הקיימות", "קודם מחדירים דו גלגלים ואח"כ, אם בכלל, משקיעים בתשתיות ניפרדות עבורם", "אסור לעכב את תנועת המכוניות", "תחכו כי בעוד עשור יהיה טוב יותר".
		+
		+	כמובן, שהיא נעזרת בנתונים מופרכים של 130,140 ואף 160 ק"מ שבילי אופניים, תיעדוף כוח-אדם, מחסור בתקציב, אלפי ד"וחות על המדרכות, ועוד כהנה וכהנא כיד הדימיון הטובה על יוצריה במסדרונות העירייה.
		+	הולך הרגל מאמין למה שעיניו רואות ולמה שגופו חווה.
		+
		+	מצבנו מידרדר בהדרגה, האכיפה ותשתיות הרכיבה אינן מגרדות את הביקושים, כמות כלי הרכב על סוגיהם רק גדלה בעיר וכמות פחדינו והפגיעות בנו גדלה במקביל.
		+
		+	בקרוב, יתחילו העבודות על סלילת קווי הרכבת הקלה במרכז העיר, מה שיחריף משמעותית את מצבנו במעברי החצייה ובמדרכות. ראו כבר עתה איזה כאוס שורר ביפו.
		+
		+	אם רוצים לתגבר אכיפה, על העירייה כבר עתה לגייס ולהכשיר את הפקחים ייעודית לנושא זה. לא כל פקח יכול לאכוף במרחב שלנו.
		+
		+
		+	לאור הכשלים של העירייה ושל רשויות המדינה, התחושה היא, שעלינו לעמוד על המשמר כל הזמן עם היד על הדופק, ולשמש כלבי השמירה של הולכי הרגל.
		+
		+	אי לכך, נתכנס להביע בפני הרשויות המצויינות לעיל את דרישותינו שלהלן:
		+
		+
		+	עיריית ת"א-יפו -
		+
		+	1. אכיפת נסיעת דו גלגלים, ממוקדת חשמלים ואופנועים, במרחב הולכי הרגל:
		+	אכיפה ממוקדת מוקדי החיכוך ולא היכן שנוח ולא צריך. הנתון 9000 קנסות איננו מפרט מיקומי אכיפה. אין לנו צורך, לדוגמא, במארב בקטע בו מסתיים לפתע שביל אופניים. גם לא באכיפה מתחת לגשר ברחוב סואן המחבר בין שכונות בו אין שביל אופניים.
		+	נידרשת אכיפה גם בשעות הבוקר המוקדמות וגם בשעות הערב, כולל בסופ"שים ובחגים.
		+
		+	2. הפסקת הרשאה למכוניות לחסום מדרכות בכל הרחובות. לא בשום פרק זמן, והיענות להצבת עמודי חסימה !
		+	חסימת מדרכה בפני הולכי רגל ע"י מכוניות הינה חרפה למוסר, לחוק, לתיכנון עירוני ולכל היגיון תחבורתי!
		+	היא גם משקפת חוסר אמינות עד צביעות וגם בילבול, עקב קריאת העירייה לצימצום בשימוש ברכב הפרטי, לצימצום רמת הזיהום הגבוהה בעיר, ומאידך הקלה בשימוש בו ועוד על חשבוננו. לא רק זה, אלא שההרשאה מעודדת כניסת רכבים פרטיים לעיר, מאחר ועפ"י חוק, הרשות המקומית איננה רשאית לאכוף סלקטיבית. מה שמוביל להרשאה גורפת הכוללת רכבי מבקרים החונים וחוסמים מדרכות.
		+	החוק מתיר לרכבים ממונעים לחנות על מדרכות על שני גלגלים בלבד.
		+	אבד הכלח על תירוצי "תיעדוף כוח אדם". אכיפת חנייה באדום-לבן חשובה פחות מאשר אכיפה לשמירת חיי אדם.
		+
		+	3. קנסות עד פינוי מהיר לדו גלגלים הניצבים במרכז המדרכה גם אם אינם חוסמים לגמרי, עקב סכנת היתקלות ופציעה.
		+
		+	4. הקצאה מאסיבית של מקומות חנייה רבים יותר לכל הדו גלגלים על הכבישים. כאשר זה על המדרכות – עם שפת מדרכה מונמכת לעלייה ישירה ורק במדרכות רחבות.
		+
		+	5. הגדלת תקציב שבילי האופניים פי 10 בכל שנה, והוספת תשתיות רכיבה בכל הרחובות ובכל השכונות, עם מיקוד ראשוני על מוקדי החיכוך ולא רק עפ"י מסלולי הקורקינטים השיתופיים (כפי שהוצהר לאחרונה). לא להמשיך רק בסלילה בפאתי העיר.
		+	גם רוכבי האופניים הרגילים – אין מקומם במרחב שלנו !
		+	יצירת תשתיות רכיבה ניפרדות עבורם, תאפשר רכיבתם שם יחד עם אפשרות לאכיפת הפקחים.
		+	לכך, אין צורך בהרשאה ממשרד התחבורה.
		+
		+	6. יצירת הפרדה - פיזית - בין שבילי ההליכה ומידשאות ילדים לשבילי האופניים בכל השדרות והמרחבים הציבוריים, כולל בגן מאיר ובשד' רוטשילד. לא רק פס צבע דקיק. אסתטיקה חשובה פחות מבטיחות חיי אדם וגם הפרדה פיזית יכולה להיות אסתטית.
		+	לכך, אין צורך בהרשאה ממשרד התחבורה.
		+
		+	7. הורדת שביל האופניים באבן גבירול אל הכביש. קוסמטיקה ומידבקות לא מונעים פגיעה בנכנסים אל מעברי החצייה או ביורדים/ עולים לאוטובוסים.
		+
		+	8. מחיקת "שביל" האופניים על מדרכת מרמורק ומחיקת כל הפסים שסומנו על מרחבי הולכי הרגל בכל מקום. העירייה מנצלת את זכותה הגורפת לסימונים על מדרכות ומפקיעה את מרחב הולכי הרגל לטובת כלי הרכב כולל אופניים, במקום לסמן נתיבים על הכבישים. סימונים על המדרכות יוצרים תאונות והן על מצפון גורמי העירייה.
		+
		+	9. זירוז מיזם עגינת אופניים פרטיים בחצרות בניינים המזדחל כבר שנים.
		+
		+	10. חובת לוחית זיהוי לכלים השיתופיים, כולל תל אופן.
		+	איתור פוגעים ע"י החברות – כפי שטוענת מיטל להבי, הינו בלתי אפשרי וגם איננו מרתיע. איתור אפשרי רק אם יש מצלמות במקום שיעידו על סוג הכלי עליה רכב הפוגע. גם את זה ניתן להפריך בבית-המשפט ומדוע מלכתחילה להעביר אותנו דרך יסורים נוספת באיתור ובתביעות.
		+	מנגנון לוחית הזיהוי לממונעים חשמלית מתעכב במשרד התחבורה וייקח עוד כ-3 שנים לפחות עד ליישומו בשטח.
		+
		+	11. התחייבות שלא לחשמל את תל אופן עד שלא יהיו מספיק תשתיות במוקדי החיכוך.
		+
		+	12. סלילת מעברי חצייה/ רמזורים/ פסי האטה:
		+	היענות מהירה יותר לבקשות, נכונות לבדיקת כל האפשרויות והחלופות. אם צריך – תוספת תקציב לכוח אדם באגף. אסור שמחסור בתקציב / בכוח אדם/ בזמן ידחה שמירת חיי בני אדם.
		+
		+	13. מיתון תנועה ברחובות הראשיים במרכזי העיר ולא רק בצדדיים כפי שקיים כיום ובזה ממשיכה להתגאות העירייה.
		+
		+	משטרת התנועה -
		+
		+	1. אכיפת משטרת תנועה ממוקדת במעברי החצייה ובצמתים. נוכחותה במרחב העירוני הינה אפסית יחסית לכמות הצרכים הגדלים והולכים.
		+
		+	2. היענות רבה יותר ליצירת תשתיות בטיחות בכבישים: מעברי חצייה/ רמזורים/ פסי האטה, מבלי להמשיך להיתלות בנימוקי "מעכב את תנועת המכוניות".
		+	===עבודת מין 1: הצל של מדיניות הגירה חזקה - יותר סחר בבני אדם===
		+	מתוך [https://workofsex.blogspot.com/2019/03/blog-post.html "הגורמים האמיתיים לסחר בנשים", פורסם בבלוג "עבודת מין ועבודות אחרות". נדלה ב20/6/2019]
		+
		+	נשים עניות מוכנות להסתכן ולהגר בתקווה לעתיד טוב יותר. בגלל חוקים נגד הגירה, הן נאלצות לקחת הלוואות ולשלם למבריחים שיעזרו להן להגר. בגלל חוקים נגד עבודת מהגרות, האפשרות היחידה שלהן להחזיר את החובות היא עבודה בזנות. בגלל חוקים נגד זנות, הן תלויות בסרסורים. כך מהגרות רבות נכנסות למעגל של ניצול.
		+
		+	חוקים נגד הגירה לא עוצרים אנשים נואשים שרוצים להגר. הם רק הופכים את תנאי ההגירה למסוכנים וקשים יותר, ומשאירים את המהגרים במצב פגיע יותר. גבולות הופכים אנשים לפגיעים; הפגיעוּת היא מה שהסוחרים בבני אדם מחפשים.
		+
		+	עם הקשחת הפיקוח על הגבולות בארה"ב, שיעור המהגרים שנאלצו להשתמש במבריחים עלה מ-45% ל-95%, ומחיר ההברחה כמעט הוכפל. המבריחים מרוויחים יותר ככל שהחוקים נגד הגירה קשוחים יותר. קל להאשים את המבריחים ואת הסוחרים בבני אדם – קשה יותר להודות שהבעיה היא החוקים נגד הגירה, שבלעדיהם לא היתה למבריחים ולסוחרים עבודה.
		+
		+	הרוב המכריע של הנשים המוצאות את עצמן תחת תנאי ניצול, הן נשים שרצו להגר ונלכדו ברשתות סחר מפני שאין להן זכויות כמהגרות לא חוקיות. הכרה בכך שנשים מנוצלות רצו להגר אינה האשמה כלפיהן. היא רק אומרת שהפיתרון לניצול הוא לאפשר הגירה חוקית. "המלחמה בסחר בנשים" דורשת "להציל" את המהגרות על-ידי גירוש וחסימת האפשרות להגר – ואלה בדיוק הפעולות שפוגעות במהגרות יותר מכול.
		+
		+	ברגע שתומכות ההפללה מתייחסות לסחר בנשים כמו לחטיפה, הן יכולות להדוף את השאלות הרחבות יותר על הגירה בטוחה. אם מדמיינים שקורבנות הסחר הובאו מעבר לגבול בניגוד לרצונן, אין צורך לחשוב על הנשים המנסות להגר למרות הסכנות, ואין צורך להסיק שהדרך להבטיח את ביטחונן היא לאפשר להן להגר באופן חוקי. לסוחרי נשים אין סיבה לחטוף נשים באלימות ולהעביר אותן את הגבול בחינם, כשנשים מוכנות לשלם עשרות אלפי דולרים בתמורה לעזרה בחציית הגבול.
		+
		+	הדיון על סחר בנשים מתמקד ב"אנשים רעים", כאילו אין לו קשר למדיניות הממשלתית. כך אפשר לטעון שאין טעם לשנות את החוקים נגד הגירה, כי מה שהופך נשים לפגיעות הם הגברים/הסרסורים/הלקוחות, ולא החוקים שאנחנו מחוקקים. לא פלא שמי שמובילות את השיח הזה על סחר בנשים הן נשים מערביות שמעולם לא נאלצו להתמודד עם חוקי ההגירה, סכנת הגירוש והמשטרה. "המלחמה בסחר בנשים" היא בראש ובראשונה מלחמה נגד הגירה ומלחמה נגד עבודת מין. היא פוגעת במהגרות לא חוקיות ובעיקר בכאלה שעובדות בזנות, שבסופו של דבר מופללות ומגורשות.
		+
		+	לא מפתיע שפמיניסטיות לבנות מתקשות אפילו לדון עם עובדות מין פמיניסטיות על נושא הסחר בנשים. לא רק שהן אינן מסכימות על הפיתרון לבעיה, הן אפילו לא מסכימות מהי הבעיה. פמיניסטיות לבנות טוענות שהבעיה היא מין בתשלום, שיוצר סחר בנשים; עובדות מין פמיניסטיות טוענות שהבעיה היא גבולות, שמאפשרים לנשים מעט מאוד אפשרויות חוקיות להגר ולעבוד. הפיתרון של פמיניסטיות לבנות הוא החוק הפלילי, שייתן למשטרה עוד כוח; הפיתרון של עובדות מין הוא לפרק את משטרי הגבול וההגירה המיליטריסטיים, שדוחקים נשים כמוהן לשוליים ומוחקים את הגישה שלהן לביטחון או לצדק. במילים אחרות, פמיניסטיות לבנות רוצות לתת כמה שיותר כוח למשטרה; עובדות מין רוצות לקחת את הכוח מהמשטרה ולהעביר אותו למהגרות ולעובדות.
		+
		+	===עבודת מין 2: מניפסט עובדות המין של הודו===
		+	http://www.bayswan.org/manifest.html
		+
		+	בתרגום לעברית [https://workofsex.blogspot.com/2016/06/blog-post_29.html מתוך הבלוג "עבודת מין ועבודות אחרות". נדלה ב20/6/2019]
		+
		+	"רוחות רפאים חדשות רודפות את הציבור. או שאולי יצורי הרפאים האלה, שנדחקו לצללים במשך דורות רבים, לובשים עכשיו צורה אנושית – וזאת הסיבה שכל כך פוחדים מהם. תנועת עובדות המין מכריחה את הציבור להתעמת עם שאלות בסיסיות על מבנה חברתי, מיניות, צדק ועוולות מוסריות. מרכיב מהותי בתנועה שלנו הוא הניסיון למצוא תשובות לשאלות האלה, ולהעלות שאלות חדשות.
		+
		+	כמו מקצועות רבים אחרים, עבודת מין גם היא מקצוע, והיא כנראה אחד המקצועות העתיקים ביותר בעולם. אבל המונח 'זונות' לא מתייחס כמעט אף פעם לקבוצה מקצועית שמתפרנסת למחייתה באמצעות סיפוק שירותי מין. משתמשים בו לסימון קבוצה הומוגנית, בדרך כלל של נשים, שמציבה איום על בריאות הציבור, המוסר המיני, היציבות והסדר החברתי. בתוך גבולות השיח הזה אנו מוצאות את עצמנו בתור המטרות של דחפים מוסרניים של הקבוצות החברתיות הדומיננטיות, שיוצאות למשימות של ניקוי וחיטוי, באופן פיסי וסמלי. אם וכאשר אנחנו מככבות בתוך אג'נדות חברתיות ופוליטיות, אנחנו לכודות בתוך פרויקטים שנועדו להציל, לשקם, לשפר, למשמע, לשלוט או למשטר אותנו.
		+
		+	ארגוני צדקה נוטים 'להציל' אותנו ולשכן אותנו בתוך בתים 'בטוחים'. הם אוהבים 'לשקם' אותנו באמצעות עבודות במשכורת זעומה, והמשטרה נחושה בדעתה לפשוט על הבתים שלנו בשם השליטה במסחר 'לא מוסרי'. גם אם מתייחסים אלינו באופן פחות שלילי, או אפילו בסימפטיה, עדיין נוקטים כלפינו בסטיגמות ובהדרה חברתית, כמו אל קורבנות חסרות ישע וחסרות משאבים, אובייקטים שצריך לרחם עליהן. מסרבים לתת לנו זכות בחירה כאזרחיות ועובדות לגיטימיות, ודוחקים אותנו לשולי החברה וההיסטוריה.
		+
		+	סוג הדיכוי שמופנה כלפי עובדות מין לעולם אינו מופנה כלפי עובדות אחרות. ההצדקה הניתנת לכך היא שעבודת מין אינה עבודה אמיתית – היא חטא מוסרי. כל עוד הזנות מוסתרת מאחורי המוסר המיני והסדר החברתי, אין מקום לדיון על הדרישות והצרכים של העובדות בתעשיית המין.
		+
		+	אנשים שמתעניינים ברווחה שלנו, ויש רבים שבאמת אכפת להם, מתקשים לחשוב מעבר לשיקום או למיגור הזנות. אבל אנו יודעות שבמקרים רבים השיקום אינו אפשרי, כיוון שהחברה לעולם לא תרשה למחוק את הזהות שלנו כזונות. האם שיקום אפשרי, או בכלל רצוי?
		+
		+	במדינה שבה שיעורי האבטלה כה גבוהים, מהיכן מגיע הרצון לשנות נשים וגברים שכבר עוסקים במקצוע מכניס, שמפרנס אותם ואת המשפחות התלויות בהם? אם עובדים מנוצלים אחרים יכולים להילחם על שיפור תנאי עבודתם, מדוע עובדות מין אינן יכולות להמשיך לעבוד בעבודת מין תוך כדי דרישה לשיפור תנאי עבודתן וחייהן?"
		+
		+	===זחל אוכל קלקר קומפוסט===
		+	https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=378805615968939&id=286189005230601
		+	==Q3-2019==
		+	===סיכום פגישות שאינו מחמיא לנשארים באיזור הנוחות===
		+	מתוך [https://www.dalarinternational.com/safety-comfort/ Birgitt Williams, "Why we promise engagement…but never safety or comfort"]. 14/7/2019
		+
		+	:Don’t use traditional evaluation forms at the end of a meeting that rates me as the facilitator and how good the people feel about the meeting. Using these traditional forms would entice me to cater to the comfort zone of the people. Instead, I use an evaluation form that focuses on the person, what was learned, and what was accomplished. My typical questions include “What did you learn?”, “What surprised you?”, “What will you do differently as a result of having participated in this meeting?” and “What disappointed you?”.

---

גרסה מתאריך 08:50, 17 ביולי 2019

זהו דף הקשור ליוזמת שדה האוהלים. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

14 העקרונות של הפאשיזם

מחשבות על הדרך הנכונה להרגיע את האינתיפאדה השלישיי.

פערי שכר גברים ונשים

banks losing to go5

אינטרנט קואופרטיבי - בלי טייקונים של מידע

ככה עושים פוסט הסבר על ימין-שמאל ואנטי-ספינים בהזמנה להפגנה בפייסבוק

לא היה איכפת לי מודל 2015

תמונה - זה לא פוליטי זה כלכלי חברתי

סרטון וידאו מרגש על קואופ טפסים משכנתאות הספרדי - https://www.facebook.com/shay.knohl/posts/996235140439852?notif_t=mention

P2P על דמוקרטיה דיונית - אני לא יודע למה הכוונה אבל אולי הסרטון על החזון של P2P כלומר - https://www.youtube.com/watch?v=sO-QJLDpHQ0

השקרים של נתניהו https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1224306594250470&set=a.121359327878541.23888.100000134244167&type=3&theater

תוכן עניינים 1 2016 Q1 2 Q2 2016 2.1 קצת אנרכיה 2.2 מה זו הצלחה בקואופרטיבים? איך לגרום לקואופרטיב להצליח? 2.2.1 המיקוד הדו-ראשי: עסק משתלם מחד וקהילה בעלת ערך מאידך 3 Q2 2016 3.1 סאגת המצעד בחיפה - איך עדן בן זקן הפכה להיות חשובה יותר מנאומים של הקהילה הגאה 4 Q3-2016 4.1 פציפיזם ופערים חברתיים 4.2 5 שנים למחאה 4.3 מצעד הגאווה בבאר שבע 2016 5 Q4-2016 5.1 אתרי היכרויות והתמכרות להימורים 5.2 אורי גורדון על דמוקרטיזציה במחאת 2011 5.3 מנהיגים מרעילים ומאפשרים + סיפור אינדיאני על שני זאבים 5.4 התמודדות עם אלימות - הקשבה 5.5 עקרונות הקואופרציה - תוספת 4 עקרונות לפי מרכז החינוכי לקואופרציה במצפה רמון 5.6 בחירות באירלנד 5.7 HOLDING SPACE 5.8 חומסקי על השתתפות 5.9 חינוך דמוקרטי 5.10 על אלו שהצביעו טראמפ 5.11 פודמוס לא מקבלת את השלטון למרות בחירת הציבור 6 Q1-2017 6.1 סטודיו C - דוגמא להתמודדות קהילתית מעוררת השראה עם תוקפנות סימבולית 7 Q2-2017 7.1 עד כמה קל לשטות באנשים באמצעות עובדות שיקריות - חברות הסיגריות, הברקסיט וטראמפ 7.2 אסי סלהוב מסכם 4 שנות מידברן 8 Q3-2017 8.1 10 העקרונות בחיי יום יום 8.2 איך נראה שינוי אקלים 8.3 מאבק לא-אלים מול ניאו-נאצים: קרקס הרחוב יעיל יותר מאלימות-הנגד של אנטיפה 8.4 דוברות 8.5 רישוי אירועים 8.6 איך נכון לבקש תרומות מאנשים עשירים 8.7 לנהל עיר של 70 אלף איש 9 Q4-2017 9.1 היפים, רוחניות סקסיזם ואלימות מינית 9.2 להתנתק מהמטריקס 9.3 קיימות זה פנימה / אורי פורת 12/12/2017 10 Q1-2018 10.1 כוחה של קהילה - פרנסה, בריאות, אריכות ימים, עישון 10.2 אפס פסולת 10.3 10 הדיברות ליזם חברתי 10.4 XENIAL 10.5 פייסבוק נגד טראמפ והשנתיים הקשות של צוקרברג 10.6 השפעה סביבתית של ביטקוין 10.7 תודעת שפע בחשבונוות סוף החודש 11 Q2-2018 11.1 מידברן ושירותי קומפוסט 2018 11.2 על קרנבלים 11.3 סיכום 6 שנות התנדבות וטיפים למתנדבים חדשים במידברן 11.4 על לקבוע מחיר לשירות שאני נותן 11.5 כרמיאל לפני בריסל - לשנות דעות בקהילה במקום להפעיל לחץ בינל 11.6 לשנות את התודעה 12 Q3-2018 12.1 תיאוריה ביקורתית והיסטוריה של הפרסום 12.2 צבא הליצנים - חקר מקרה 13 Q4-2018 13.1 על תפקיד חבר הועד 13.2 על דמוקרטיה והשתתפותיות 13.3 מוצר עמוק deep product 13.4 הצד האפל של הרשתות החברתיות 13.5 פנארכיה panarchy: בדרך לקהילות מתחדשות regenerative communities 13.6 פיפי על צמחים 14 Q1 2019 14.1 Staying With בהקשר הרומנטי 14.2 סתיו שפיר על הסיפור של אחותה, שיר 14.3 נעה טלמור על תודעה 14.4 יש יותר סייענים ומשפחותיהם בישראל, משיש מתנחלים בפלסטין 14.5 תקשורת מקרבת מינית 14.6 נעה טלמור על פרידות 14.7 שכר ממוצע בישראל 2019 14.8 substantive comments 15 Q2 2019 15.1 הסיבה להתנתקות 15.2 כשנשים מנהלות כפר 15.3 השקף על קהילות 15.4 Open Space Coaching 15.5 open space manual 15.6 בשבחי השיעמום 15.7 מניפסט הולכי הרגל 15.8 עבודת מין 1: הצל של מדיניות הגירה חזקה - יותר סחר בבני אדם 15.9 עבודת מין 2: מניפסט עובדות המין של הודו 15.10 זחל אוכל קלקר קומפוסט 15.11 Q3-2019 15.11.1 סיכום פגישות שאינו מחמיא לנשארים באיזור הנוחות

2016 Q1

• מנהיגות והובלה תרבותית בקהילת הברנינג-מן העולמית: מרחב הלגיטימציה למנהיגות עולמית נמצא במקום שבו ההנהגה העולמית מאפשרת ל'סניפים' לעשות כל שברצונם כל עוד יש להם 'רישיון נהיגה', כולל לצייר על 'רישיון הנהיגה', וכשההנהגה העולמית עסוקה בריצת-אמוק כדי לעמוד בקצב של ההשראה והפליאה שמפיקים ה'סניפים'.

• עצות לאהבה / נישואין / זוגיות

• פישינג פור פולז phishing for phools - אצל אורי בן דב

Q2 2016

ערן אברהמי (2016), תגובית למאמר "תנועת ה-BDS מזיקה למאבק בכיבוש

להערכתי, ומדובר פה בניחוש בלבד, מערכת שיחה מקומית נקטה בתעלול ברני סנדרס. סנדרס הפיץ שמועה שישראל רצחה כעשרת אלפים תושבים בעזה, מתוכם כאלפיים ילדים. הציונים נאלצו להגיב ולהכריז כי ישראל רצחה "רק" [כך במקור!] 1500 תושבים, מתוכם 532 ילדים. ככה משטים בציונים. הרי לך אסטרטגיה יעילה, אלגוריתם יעיל, לחשיפת פשעי הציונים ולהודאתם שלהם בפשעיהם.

המרצה הדגול שכח יותר מדבר אחד בבואו לדון ביעילות של תנועת החרם ככלי לסיום הכיבוש. את העובדות היבשות שכח, והמציא תחתיהן אחרות תוך שהוא מסרב להתייחס לעיוותים אלו ("זה לא הנושא העיקרי של המאמר - ולכן מעדיף שלא להתייחס לזה"), את החרם עצמו הציג כאיזה חרם צרכנים ותו לא, משל לא קרא ולו אחד ממאמריו של העיתונאי הדגול ארי שביט המזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של החרם האקדמי, ואת הדרישה הסבירה לחלוטין של צדק ושוויון (על כך במאמרה של אורלי נוי בתגובתה לציוני אחר, גדי טאוב) הציג בתור הסטנדרטים המוסריים המעוותים שלי, ואף פירש, כאחרון פרשננו לענייני בטחון, שלדידי "ישראל צריכה להתאבד ולפרק את עצמה". גם אם לא ייבחר, את חלקו בפריצת הגבולות של השיח הלגיטימי הקיים תרם סנדרס לדיון הציבורי בארה"ב. מי שלא מבין את החשיבות של פריצת גבולות השיח הלגיטימי הוא אדיוט ומי שמזלזל בפריצת גבולות השיח הלגיטימי הוא אנטישמי ועוכר ישראל ובוגד, כלומר ציוני. בהנחה שהכותב אינו אדיוט גמור - ייתכן כי הנחה זו אינה נכונה - גם הוא מבין את חשיבות גבולות השיח הלגטימי ומהם יחסי הכוחות הקובעים אותם.

חמי שלו, הארץ: הפרופסורים ורנון אלן וג׳ון לוין מאוניברסיטת ויסנקונסין ניהלו בסוף שנות ה–60 סדרת ניסויים שנועדה לבדוק את התיאוריות של הפסיכולוג סולומון אש על השפעתו של לחץ חברתי על דעותיו של היחיד. מסקנתם היתה שדי בגורם אחד המסתייג מקונצנזוס מקובל כדי לשבור את הנטייה לקונפורמיות ולהקל על אנשים אחרים להביע את דעתם באופן חופשי. בשמאל האמריקאי מקווים... יפתחו את הדיון הפוליטי בארה"ב גם לדעות החורגות מהנטייה לתמוך אוטומטית בעמדותיה של ישראל". http://www.haaretz.co.il/.../us.../.premium-1.2917248

אחת ממטרותיה של תנועת הBDS הייתה, ועודנה, להרחיב את גבולות השיח הלגיטימי. בעוד הצד השני, הציוני, אובד עצות לנוכח ההצלחה המסחרת של הBDS (גם לכך לא התייחס המרצה הדגול כאשר דיבר גבוהה גבוהה על אסטרטגיה יעילה. מדוע הציונים, כולל שרים וראשי ממשלות, יוצאים מדעתם ומתייחסים אל הBDS כאל איום קיומי? מדוע מרבים כל כך לדבר עליו?), דנים פעילי הBDS בכל רגע נתון בדיוק על מה שהמרצה הדגול מטיף לו: מהי האסטרטגיה היעילה כדי להשיג את מטרתם.

בספרו 'המאבק המזרחי בישראל' מנתח סמי שלום שטרית את מודל "האפקטים הרדיקליים האגפיים" של הרברט היינס. שטרית: "למרות הייסוד הטרגי הטמון בה, אני חייב להסכים עם השורה התחתונה של היינס: "לכן, כאשר האפקטים הרדיקליים נמצאים בפעולה, המתונים יכולים אז לקיים יחסים טובים עם תומכים מן החוץ (ממסדיים), על ידי כך שירחיקו עצמם מן הרדיקליים, כשבאותה עת ממש הם נהנים מהמשבר שהרדיקליים יצרו" [ציטוט מהיינס. מצוטט ב'האחד מנענע את העץ, השני אוסף את הפירות', עמ' 40]. אני סבור כי מערכת שיחה מקומית נוהגת באופן דומה. מחד, מקיימים יחסים טובים עם תומכים ממסדיים מהחוץ, ובאותה עת נהנים מהמשבר שתנועת הBDS יצרה. ייתכן גם כי מצאה לנכון לעולל תעלולים של מערכת עיתון הארץ. לקחת את הימנים הטפשים ביותר ולפרסם את מאמריהם, כאילו אומרים: ראו איזה אדיוטים יש בצד השני.

אני מגנה כמובן את מערכת שיחה מקומית על התייחסות לא רצינית לנושא הביקורת הלגיטימית והבונה על הBDS, שכן ישנם מתנגדים לBDS העושים זאת מתוך מחויבות לצדקת המאבק הפלסטיני, ולא מטעמי הסברה ציונית. אני קורא לקוראי שיחה מקומית לא להחרים (עדיין) את האתר (כפי שעשו כל פעילי הBDS היהודים-ישראלים, סאבטקסט: לא ראוי להתייחסות) אלא להתחיל בהסטת השקעותיהם מתרומות לאתר זה לעבר תרומות לעמותה למען מחיקת מרצ מהמפה.

קצת אנרכיה

אסף קינצר (2013), "1 במאי – חג לפועלים". אנטי סמכותנית בעברית - כיצד לפרק מדינות (בלי להיתפס) (בלוג), 1/5/2013. נדלה ב28/5/2016

"קדמה אמיתית היא לא פלאפון דור שלישי עם מצלמה אלא החיסול של המוסדות שהאדם כבר לא זקוק להם והחלפתם במה שיאפשר לו חיים ללא שיעבוד. זאת אומרת אבולוציה חברתית. אם כן השינוי מתחיל בפנים אבל מה שמפריד בינינו לתנועות ניו אייג' זה ההבנה שהשינוי לא יכול להישאר בפנים, אנחנו חייבים שינוי קודם כל בשביל לעצור את השואה היומיומית שקוראת במקומות בהם הקפיטליזם פועל ללא מסכות של "מדינת רווחה" ו"הומניזם", וכדי להפסיק לבזבז את החיים שלנו בעבודה בשביל רווחים של מישהו אחר."

לב טולסטוי (1900), "איך לבטל ממשלות". אנטי סמכותנית בעברית - כיצד לפרק מדינות (בלי להיתפס) (בלוג), 11/9/2011. נדלה ב28/5/2016

"בימי קדם היו הלוחמים, עם מנהיגיהם, מסתערים על תושבים חסרי-מגן, מכניעים ובוזזים אותם, וכולם היו מתחלקים בשלל על-פי מידת השתתפותם, אומץ-לבם ואכזריותם; וכל לוחם הבין שהוא יוצא נשכר מהאלימות. היום אנשים חמושים, הבאים בעיקר מן המעמדות העמלים,תוקפים אנשים חסרי-מגן – שובתים, מתקוממים או יושבי ארצות אחרות – ומכניעים ובוזזים אותם (כלומר, מאלצים אותם למסור לידיהם את פרי עמלם) לא למען עצמם, אלא למען אנשים שאפילו לא נוטלים חלק בהכנעתם." (לב טולסטוי, 1900)

[...]

"והגיעה העת שבני-אדם יבינו שממשלות אינן רק מוסדות מיותרים, אלא אף מזיקים ולא-מוסריים עד מאוד, שאדם ישר המכבד את עצמו אינו יכול ואינו צריך ליטול בהם חלק ואינו יכול ואינו צריך ליהנות מיתרונותיהם.

"ברגע שבני-אדם יבינו זאת אל-נכון, הם יחדלו ליטול חלק במעשים אלה באופן טבעי – כלומר,יחדלו לתת לממשלות חיילים וכסף. ברגע שרוב האזרחים יחדלו לעשות זאת, תעבור מן העולם המרמה המשעבדת בני-אדם.

"רק בדרך זו יכולים בני-אדם להשתחרר מן העבדות."

מה זו הצלחה בקואופרטיבים? איך לגרום לקואופרטיב להצליח?

המיקוד הדו-ראשי: עסק משתלם מחד וקהילה בעלת ערך מאידך

Tim Mazzarol(2016), "Murray Goulburn saga has roots in deregulation". The Conversation (Australia Edition), 25/5/2016. נדלה ב28/5/2016

אמ;לק - "קואופ, כעסק, צריך להיות ממוקד לספק ללקוחותיו את המחירים הטובים ביותר בעלויות הנמוכות ביותר שהוא יכול.. כל השקעה צריכה להיות מעוצבת כך. שוות-ערך בסולם החשיבות היא יכולתו של הקואופ לשמור על נאמנות בעליו, לא רק בזכות המחירים או הדיוידנדים שהוא מחלק, אלא מתוך כך שהם מרגישים חוש בעלות ושייכות לקהילה בעלת ערך, שתאבד עם הקואופ ייעלם". (מאת ברוך אורן)

Q2 2016

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=1129829010408009&id=100001427630382&notif_t=notify_me&notif_id=1463299641002780 על קריסת מעמד הביניים - או - למה שכירות דירה עולה יותר מרכישת דירה

איך זה לגדול בהשראת ביבי? להתנגש בתקרת הזכוכית ולהשרף או לפרוש ולהתמודד מולו

סאגת המצעד בחיפה - איך עדן בן זקן הפכה להיות חשובה יותר מנאומים של הקהילה הגאה

• דין אשכולי מבואס מהעירייה ונחוש לשנות
• עדי סדקה על משבר האמון עם העירייה
• אור גיט על כך שהכסף מדבר
• התגובה של עיריית חיפה
• הטקסט של הנאום של ד"ר יאלי השש

Q3-2016

פציפיזם ופערים חברתיים

• [על פערים חברתיים כסיבה לפשיעה, רצח ושחיתות]
• [סרט אנימציה מעולה נגד מלחמות]

5 שנים למחאה

• [איה שושן על המחאה]
• [קרן קסנטבנד ודניאל-נטלי קינג על המחאה , בדידות והמרחב הציבורי]
• [ניצן מתן -טרם קראתי]
• [אשר שכטר]

מצעד הגאווה בבאר שבע 2016

• [מצעד אנרכיסטי]
• [תומר פרסיקו]
• [הפגנת זעם]
• [פסק הדין בעתירה]
• [מודעת אבל אחרי פרסום פסק הדין]
• [גם אם יש מידע מודיעיני, איך המתווה החלופי פוטר את המשטרה מהצורך להגן?]
• אל תכנעו לספין, זה לא הדתיים]
• [מדוע סירבנו למתווה החלופי]
• [חגי קלעי על הומובופיה ממוסדת בבית המשפט]

Q4-2016

אתרי היכרויות והתמכרות להימורים

• אתר HINGE מסביר למה אתרי SWIPING הם ממכרים כמו קזינו ולא אפקטיביים ביצירת זוגיות
• ההחלטה של HINGE להנדס מחדש את המוצר שלהם למוצר שמטרתו זוגיות הובילה להצבת גבולות לקהילה
• כתבה בVANITY FAIR
• על ה'כימיה הגדולה' וה'כימיה הקטנה' בשניות הראשונות להיכרות בין בני אדם, בהקשר של אתרי היכרויות והרצון לזוגיות

אורי גורדון על דמוקרטיזציה במחאת 2011

• אורי גורדון - ויש שם גם תגובה משמעותית שאני כתבתי

מנהיגים מרעילים ומאפשרים + סיפור אינדיאני על שני זאבים

• https://www.facebook.com/dr.hemmo.lotem.leadership/posts/660382690804175

התמודדות עם אלימות - הקשבה

• Rev. Jeffrey Brown, who led a reduction of youth violence in Boston by 79%, spoke in Otto's u.lab course at MIT last week. We filmed his talk, and are making it available for you here. For those interested in learning even more about his organization's work, check out the following links: http://www.mycityatpeace.com/ and http://www.thecouragetolisten.com/podcasts/

עקרונות הקואופרציה - תוספת 4 עקרונות לפי מרכז החינוכי לקואופרציה במצפה רמון

ניצן צבי כהן (2016), "נראֶה לעולם שביחד כולם". דבר ראשון, 26/10/206. נדלה בו ביום

'"היחס שלנו לקואופרציה הוא שזה לא חייב להיות גוף משפטי הפועל כאגודה שיתופית, כל עוד הוא פועל על פי עקרונות הקואופרציה" אומר ברט, ומפנה אותנו לשבעה עקרונות בלתי פורמליים לאופן הפעולה הקואופרטיבי שהוגדרו על ידי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית בשנת 1995. העקרונות הם חברות וולונטרית ופתוחה - ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית; ניהול דמוקרטי על ידי החברים, ההשתתפות הכלכלית של החברים, עצמאות ואוטונומיה, חינוך, הכשרה ומידע, שיתוף פעולה בין קואופרטיבים ומחויבות לקהילה.

'"על זה הוספנו במרכז החינוכי לקואופרציה עוד ארבעה עקרונות משלימים, להתנסות קואופרטיבית עם אופי קואופרטיבי גבוה יותר" מספר ברט, "קבענו למשל שקואופרטיבים צריכים להתנגד לניצול של אדם על ידי אדם - עקרונות הקואופרציה לא עסקו בנושא זה. בין הקואופרטיבים בעולם יש קואופרטיבים דוגמת אגד, עם 3500 בעלי מניות ו-27 אלף שכירים. למעשה בעלי המניות מרוויחים מכוח עבודתם של השכירים, ומבחינתנו זה דבר שלא נכון שיתקיים בקואופרציה".

'עקרון נוסף שקבעו במרכז החינוכי לקואופרציה הוא שהקואופרטיב צריך להיות מקום ללמידה, שחבריו לומדים ומבינים בו את הסביבה הכלכלית והתהליכים הכלכליים שהם מתנהלים בתוכם, ולעצב ביחס אליהם עמדה. עוד עיקרון הוא עקרון המשימתיות - 'הקואופרטיב המשימתי' אף פעם לא מגיע לשלב של מיצוי המטרות שלו. אם העגלה מצליחה להיות הסופר המוביל במצפה רמון ולהוריד את המחירים, וליצור גם התאגדות אנושית משמעותית - היא לא עוצרת שם. היא צריכה לקחת תחום נוסף, צורך נוסף של החברים ולתת לו מענה. "העיקרון האחרון שהוספנו הוא שהקואופרטיבים צריכים להיות השתתפותיים - כלומר שהחברות בהם היא לא זהה לחברות בחברת מניות רגילה בשוק. לא הבעלות מקנה לך חברות, אלא הפעילות שלך בתוך הקואופרציה. אני מאמין שככל שהאופי הקואופרטיבי גבוה יותר, כך להתנסות יש סיכוי גבוה יותר להיות מאריכת ימים ומשמעותית לחברים בה", מסכם ברט.'

בחירות באירלנד

• פרשנות של יואב ליפשיץ
• [http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1215821

HOLDING SPACE

https://www.facebook.com/upliftconnect/videos/839188052884844/

חומסקי על השתתפות

• חומסקי ופרגוסון בסרט על כסף ובחירות
• חומסקי בהרצאה על לשרוד את הגרעין ומשבר האקלים

ועוד על השתתפות - https://www.youtube.com/results?search_query=participatory+democracy

pol. economy of participatory economics (Michael Albert and Robin Hahnel)

Intern. org. for participative society - "seeks to transcend 20th Century market and centrally planned socialism with a new participatory society - or participatory socialism - that combines classless economy, feminist kinship, intercommunalist culture, and self managing polity."

חינוך דמוקרטי

מעניין - לפני המהפיכה התעשייתית, היה נהוג שאיגוד הסטודנטים קובע את שכר המרצים וקונס מרצים שכושלים בלימוד החומר, הסבר לא ברור או מאחרים לשיעורים

על אלו שהצביעו טראמפ

ערב עם דונאלד טראמפ - טור אורח מאת ד״ר דני דוֹר = אוֹרי אמיתי5 ביולי 2016 12:58

פודמוס לא מקבלת את השלטון למרות בחירת הציבור

https://www.facebook.com/j14live/photos/a.283402828354309.84294.274242409270351/1454333527927894/?type=3 איה שושן 31/10/2016

Q1-2017

סטודיו C - דוגמא להתמודדות קהילתית מעוררת השראה עם תוקפנות סימבולית

• הפוסט של לילך עם הדיון הקהילתי המשמעותי כולל ניתוח משפטי
• הפוסט של טלי שמסביר את הדברים לעומק

Q2-2017

עד כמה קל לשטות באנשים באמצעות עובדות שיקריות - חברות הסיגריות, הברקסיט וטראמפ

• עוּבדוֹת לא יכולות לנצח שקרים למה ניסיונות להפריך כזבים רק מחזקים אותם, למה בני אדם דבקים בדעתם גם אחרי שקיבלו מידע מתוקן, ומה בכל זאת יכול לחלץ אותנו מהפוסט־אמת? נדלה 16/4/17

טים הארפורד, "פייננשל טיימס"16:5024.03.17

אסי סלהוב מסכם 4 שנות מידברן

https://www.facebook.com/groups/burningmanisrael/permalink/1694201213940517/

Q3-2017

10 העקרונות בחיי יום יום

https://www.facebook.com/groups/burningmanisrael/permalink/1751739111520060/

רעיון מעניין על הטמעת עשרת העקרונות בחיים האמיתיים: https://journal.burningman.org/2017/08/philosophical-center/tenprinciples/radical-living-experiment-bringing-the-principles-home/ ורשימת רעיונות, לחלוק ולנסות בבית https://docs.google.com/spreadsheets/d/1AKg_g18SBdn0ANOaGwSA5AlTZ2dkPOAcNblR09udSms/edit#gid=0

איך נראה שינוי אקלים

סרטון של אוניברסיטת ייל המראה אנומליות מז"א ב-100 שנה האחרונות וממחיש כמה אנחנו עמוק בתוך שינוי האקלים

מאבק לא-אלים מול ניאו-נאצים: קרקס הרחוב יעיל יותר מאלימות-הנגד של אנטיפה

How to Make Fun of Nazis By MOISES VELASQUEZ-MANOFF AUGUST 17, 2017 בעניין הזה ראה גם:

• המכתב האנונימי לאוקיופיי לונדון שמצוטט גם בשדה האוהלים (אורן 2012) עמ' 340
• הפתרון של נעמי וולף לקונספירציה הגלובלית: תתגייסו, תצעקו שמצוטט בשדה האוהלים (אורן 2012) בסימון "איך להפיק אירועי מחאה" תחת הכותרת "איך להפוך את האירוע למוצלח?"

דוברות

2 דקות על איך עושים דוברות - זיהוי הזדמנויות http://shiftshatil.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/ וישירות ביוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=qU1VQRwYgek

רישוי אירועים

ספי אטון https://www.ha-adv.co.il/single-post/2016/06/22/%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%99-2

איך נכון לבקש תרומות מאנשים עשירים

במקום להגיד "ביחד נסייע" אמרו להם "אתה תסייע" https://www.themarker.com/magazine/1.4155957

לנהל עיר של 70 אלף איש

ניר אדן על להיות צמוד למפיק של ברנינגמן https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10213782962832744&set=a.1139530612913.21439.1366837097&type=3

Q4-2017

היפים, רוחניות סקסיזם ואלימות מינית

לילך בן דוד https://www.facebook.com/lilachchar/posts/2339739046051852

להתנתק מהמטריקס

http://themindunleashed.com/2016/01/12-methods-to-unplug-from-the-matrix.html 12 طرق لقطع من المطريكس: 12 דרכים להתנתק מהמטריקס: 1. فهم ما هي المطريكس 1. להבין מהי המטריקס 2. شك أي قصة رسمية 2. להטיל ספק בכל סיפור רשמי 3. استكشاف حفرة أرنب والعديد من الخنادق الحقيقية التي لديها 3. לחקור את מחילת הארנב ואת תעלות האמת הרבות שלה 4. قضاء أكبر قدر ممكن من الوقت في الطبيعة 4. לבלות ככל הניתן יותר זמן בטבע 5. جعل هياكل المطريكس موضوع محادثة روتينية 5. להפוך את מבני המטריקס נושא שיחה שגרתי 6. تأكد من أن الحب، وليس الخوف، هو الرد الافتراضي الخاص بك 6. לוודא שאהבה, ולא פחד, היא תגובת ברירת המחדל שלך 7. استكشاف دول بديلة للوعي 7. לחקור מצבי תודעה חלופיים 8. كشف فشل النظام وانقطاع من هذه الإخفاقات 8. לחשוף ולהתנתק מכשלי המערכת 9. تجاوز الرنين من الذكاء المنخفض والاتصال مباشرة إلى المصدر 9. לעקוף את תהודת התבונה הנמוכה ולהתחבר ישירות למקור 10. وينبغي إيلاء أولوية متساوية للحقيقة الداخلية والخارجية 10. לתת למציאות הפנימית והחיצונית עדיפות שווה 11. كن مهذب وهادئ ورحيمة وصادقة 11. להיות באדיבות, רוגע, חמלה, אמת 12. السماح أن تحدى لآرائكم والتركيز على طرق للتواصل مع الآخرين 12. לאפשר לדעות שלך אתגרים ולהתמקד בדרכים להתחבר לאחרים

קיימות זה פנימה / אורי פורת 12/12/2017

https://www.facebook.com/events/150289152365913/permalink/153480145380147/?ref=1&action_history=null מחשבות גולמיות על קיימות פנימית. ברמה האישית והתנועתית. בקיצור?- להתחיל לדאוג לעצמנו זה העיקר להבנתי 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ קיימות מבחינתי, היא דרך פעולה, שמאפשרת המשך התקיימות של מי שפועל/ת בדרך הזו. (בין אם זה מדינה או בנאדם, קבוצה אינטימית או ציביליזציה גלובלית). אנחנו רגילים לדבר על קיימות בהקשר החיצוני, של מה צריך לעשות ושל מה אסור להמשיך לעשות. אני שואל את עצמי- מה כדאי? מה יעשה לי ולקהילה שלי טוב? איך כדאי לי להתנהל מול אתגרים, בצורה שבונה ומפתחת אותי אישית? השאלות האלה לא תיאורטיות עבורי. בשלושת החודשים האחרונים, הילה ואני עובדים על הכנס / סמינר / קונגרס, וזה דורש זמן וסבלנות ומשאבים, זה מסע לעומק עצמי, בניסיון להבין יותר לעומק את התנועה שאני מזהה, ורואה את עצמי חלק ממנה. התנועה הזו, היא לא גוף או ארגון מסודר. אני מדבר על תנועה במובן של משהו שזז, על שינוי שקורה לאורך זמן, שניתן להבחין בקווי המתאר שלו, גם אם לא בדיוק מדעי. את ההבנה שיש כאן תנועה קיבלתי לראשונה כשראיתי את הסרטון ההוא של פול הוקן, שמספר על הארגונים הרבים והקבוצות השונות שהוא פגש במהלך המחקר שלו ברחבי העולם. הייתה לי הרגשה שאני חלק ממשהו גדול יותר גם לפני שראיתי את הסרטון הזה, אבל הוקן הצליח לנסח במילים את הרעיון הלא ברור שהיה לי בנוגע לזה. מה שלקח לי עוד כמה שנים להתחיל להבין, הוא מה העיקרון המאחד של התנועה הזו. ההבנה הזו הגיעה כשהתחלתי להסתכל פנימה. 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ באמצע שנות העשרים שלי גרתי בתל אביב, עבדתי בארגונים לשינוי חברתי סביבתי, הייתי פעיל במחאה החברתית (אוהל 27 כבוד), חבר בגרעין המייסד של הבר קיימא (פאב מסעדה טבעונית קואופרטיבית) ושותף במספר יוזמות ופרוייקטים שניסו לקדם שינוי בישראל, במישורים שונים. התעסקתי בפוליטיקה ובהפקה של פסטיבלים משני תודעה, ארגנתי הפגנות והובלתי עשרות מעגלי שיח ברוטשילד ואחריה, בקיצור, אקטיביסט בלתי נלאה. אבל משהו לא עבד לי. העולם המשיך להסתובב, האפוקליפסה לא הגיעה, ואני הייתי מבואס. לא שמח, לא מרוצה, כועס ועצבני רוב הזמן. הדברים לא קרו אף פעם כמו שקיוויתי, היוזמות השונות נפלו (או שאני יצאתי מהן) כל אחת מסיבותיה, והרגשתי שאני לא מתקדם לשום מקום. השיא היה כשהתקבלתי לעבודה שעל הנייר הייתה חלום. התפקיד שלי היה לעזור ליוזמות ולמאבקים, באמצעות כלים אינטרנטיים (באמת טובים) ותמיכה ארגונית. הייתי הבחור שפונה למובילי (ומובילות) מאבקים ומציע להם תמיכה ועזרה לקדם את היוזמות שלהם ולחזק את העשייה שלהם. נשמע כמו חלום. בפועל, זה היה סיוט. הימים שלי התמלאו בריבים, בעוולות, בתחושות קיפוח ובהאשמות. שמתי לב שאנשים שמובילים מאבקים הם בדרך כלל מרירים וזועמים, וההתעסקות האינסופית במה לא בסדר ובמי אשם מובילה אותם לריב אחד עם השני, ועם מי שמנסה לעזור להם. מצאתי את עצמי מנסה לעזור ונקלע לריבים, פעם אחר פעם. ולא הבנתי מה דה פאק ולמה ככה.. אז התפטרתי. עזבתי את העיר ואת האקטיביזם ויצאתי להסתובב בארץ. אחד הטקסטים שהובילו אותי לעשות את השינוי הזה היה ספר של אושו שקראתי באותה התקופה, שנקרא "מהפכה או מרד". אושו שאל שם שאלה שהפכה לי את המוח ושלחה אותי לחשוב לעומק על כל הנושא. "העולם הזה מלא באנשים כועסים ופגועים" הוא כותב, "אתם באמת רוצים שמחר בבוקר לא יהיו צבא ומשטרה? אתם מבינים איזה כאוס זה יהיה?" "מהפכה היא החוצה. היא אלימות. היא הרס הקיים. כדאי לבנות עולם חדש צריך מחנכים ואמנים שיובילו. מהפכה מובלת על ידי לוחמים. מרד הוא פנימה. הוא שבירת הדפוסים של העצמי. הוא בניית אני חדש, שיתהלך בעולם אחרת, וישפיע את האור שלו החוצה, יותר ויותר." 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ שלוש וחצי שנים אחרי זה, אני מוצא את עצמי באותן שאלות, מפרספקטיבה קצת אחרת. ביום ראשון האחרון הלכתי לשבת לרגע עם גלסקי ואבנר בחוות אי שם, כדי לראות את המקום ולהבין ביחד מה הולך להיות בסוף השבוע. הדגש העיקרי שעלה לי מכל השיחה שם, הוא שקיימות, מבחינתי, היא קודם כל פנימה. שיש אינספור עולות המון אי צדק בעולם, אבל כל מה שאני באמת יכול לעשות זה להשתפר מבפנים עוד פעם ועוד פעם. אני יודע, זה נשמע מאוד היפי, ואני בטוח שיש אנשים שמתעצבנים עכשיו מול המסך, ורוצים להסביר לי מה ואיך צריך לעשות וכמה ניו אייג'י מצדי זה לחשוב ככה. מה שיש לי להגיד בנושא, זה שצריך זה לא אקולוגי. ושאני יודע כמה סבל ואי צדק יש בעולם, ושאני עושה מה שאני יכול למיטב הבנתי כדי לשנות את זה, אבל המהות, מבחינתי, היא לא שינוי סדרי עולם. המהות מבחינתי היא שינוי מבפנים, ואני יכול לצטט את בובר ואת גורדון, את אושו ואת אקהרט טול, את מארקס ואת גבי ניצן, ועוד כמה, כדי לתמוך בטענה שלי. אבל אני מעדיף לנסת להסביר במילים שלי. במשפט- ככל שיהיה לי טוב יותר, ככה תהיה לי יותר אנרגיה לפעול, והפעולה שלי תהיה טובה ואפקטיבית יותר. בהרחבה: בן אדם זה מערכת אקולוגית. יש בנו משאבים ויש בנו התרחשויות, ברמה הפיזית והרגשית, וכנראה בעוד כמה רמות. אם אנחנו משקיעים אנרגיה בלכעוס, אנחנו מעצימים את הכאב והכעס. אם אנחנו משקיעים אנרגיה בלשמוח, אנחנו מעצימים את הטוב בעולם. לי לפחות, זה עובד ככה. כי אני מחווט בצורה שאם אני רואה סבל, אני מתכווץ, ורוצה להפסיק אותו, גם כשלכאורה הוא לא קשור אליי. והצד השני הוא שכשמאשימים אותי ותוקפים אותי אני נסדר ונאטם. אבל בשמסבירים לי את האינטרס שלי, אני נפתח, מתעניין, ובדרך כלל גם פועל לקראת. אז אם אני מנסה להסביר למישהו למה הוא לא בסדר, כנראה שהוא לא יקשיב לי. ואם אני אתמקד בלהראות לו כמה יותר נעים זה לגדל לעצמו את הירקות, לעשות מדיטציה, לבנות שירותי קומפוסט בעצמו, לאגור מים בגינה, ועוד כהנה וכהנה פתרונות מעשיים, אני אתן לו כלים לצמוח. 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ אני מרגיש שהעמקתי חפור. אז אני אנסה לסכם. לפעול בצורה מקיימת, להבנתי, זה להשתמש במשאבים שלי בצורה שתאפשר להם להמשיך ולהתפתח, ואף תתמוך בתהליך. לכעוס על העולם, להתעסק במה לא בסדר, לתקוף אנשים וארגונים על הדרך שלהם, וכיוצא באלה, זה דפוס שמוביל לקריסה פנימית ולא מביא תוצאות. אז אני שואל את עצמי איך התנועה שלנו רוצה לפעול? מה היא רוצה להשיג? כמה אנרגיות עוד נשרוף על לנסות ולשכנע את האחרים שהדרך שלנו נכונה? אני מדבר על פעילים ועל ארגונים שמנסים לצרף אליהם את כולם. אני מדבר על יוזמות שמנסות לאחד את כל ההתרחשות מתחת לסמל שלהן. אני מדבר על אינדיבידואלים שפועלים מכאב, מפחד ומכעס, ולא מחפשים באמת הקשבה, אלא מבקשים הכלה, בדרך כלל בצורה לא מודעת. המפגש בסוף השבוע מכוון מבחינתי קודם כל לרווחה ולנחת משותפת. אחר כך לחשיבה על הפרקטיקה. אני רוצה שנבוא להרגיש בנוח, אני רוצה שנדאג לעצמנו ולצרכים שלנו. אני מאמין שמתוך הביחד הנעים, נוכל להסתכל קדימה ולשאול מה אפשר לעשות, במקום לחזור לצריך הישן והמתסכל. אני מאמין שתנועה שמטפחת את הטוב שיש בעולם הזה תוכל לקדם שינוי רחב בקנה מידה גדול הרבה יותר, מאשר תנועה שמתעסקת בחרא. למרות שיש דיבור על לבנות מתקן חימום מים מערימת חרא סוסים. וזה מרגש אותי.

Q1-2018

כוחה של קהילה - פרנסה, בריאות, אריכות ימים, עישון

https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html

אפס פסולת

• ניסיון בכפר סבא

https://www.facebook.com/mafridim/videos/1144518028917993/

• אתר אפס פסולת

http://efespsolet.co.il/

חיתולים רב פעמיים https://www.facebook.com/mafridim/videos/1123092911060505/

10 הדיברות ליזם חברתי

תומר לוי (2018), "איך הופכים ליזם חברתי?". פוסט על הקיר האישי בפייסבוק, 30/1/2018

"איך הופכים ליזם חברתי"?

שאלה נפוצה שנשאלת לרוב בתוך הראש ולא מוצאת את דרכה למיתרי הקול. איך אני יודע את זה? המון פעמים מגיעים אליי א.נשים עם חלומות ורעיונות מדהימים לשינוי המציאות בקרב אוכלוסיות מסויימות. זה יכול להיות ילדים, מנהיגות, עוני, שלום, סביבתי, אמנות, מודעות, אי אלימות, ניצולי שואה ועוד. כל אחד והחיבור שלו. החיבור הזה מגיע מעומק הרגש. הוא מגיע ככעס וזעם על המערכת כשקוראים על ניצולי שואה שקופאים בביתם כי אין להם כסף לחשבון חשמל. הוא מגיע כעצב כואב כשרואים כתבה בחדשות על נערה שלא יוצאת מהבית כי תמונות עירום שלה הופצו בבית הספר. הוא מגיע כאם כל הפחדים כששומעים על ילד שנדרס למוות בדרך חזרה מביה"ס. עוצמת חיבור כזו יוצרת רצון עז לפתרון. כאן פורץ החוצה הגן היזמי.

ואז מתחילים הספקות, שהם, באופן הזוי, כן מוצאים את הדרך למיתרי הקול. הנה כמה דוגמאות לשאלות נפוצות שאני כן שומע מיזמים חברתיים בתחילת תהליך הליווי שלי איתם: זה יאכל לי את כל הזמן הפנוי? זה סיפור רציני להקים עמותה? אני אצטרך להקריב את מקום העבודה שלי? אני אצטרך להביא כסף מהבית לטובת המיזם?

אז זהו….ש לא (אלא אם תרצה), לא (!!), לא, ולא!

אם אתה מרגיש תשוקה בוערת לעשיה מצד אחד, ומלא ספקות מצד שני, אז הנה עשרת הדיברות שלי, שנכתבו בדם יזע ודמעות שלי ושל לקוחות שלי בעשר שנים האחרונות.

זה התמצית וניחוח איך לעשות את זה:

1. אתה צריך להרגיש את הכאב בכל פעם שאתה נחשף לעוול ו/או מחסור ו/או צורך. הרגשה ברורה של חוסר נוחיות עם עצמך על כך שאפשר לשנות, ואתה לא עושה כלום. אתה מתבשל וזה מתחיל לשרוף.
2. אתה רוצה לבנות קטר עוצמתי ולא לעלות על אחד הקרונות. זו הבחירה בין להצטרף כפעיל לאחת מהמון העמותות המבורכות הפועלות בארץ או ליצור מיזם שאתה סולל לו את הדרך.
3. לשתף את בן/בת זוגך על התשוקה, הרעיון והתכנית שלך. רוח גבית מהבית היא MUST!
4. בניית כוורת מצומצמת של א.נשים שונים בעלי אותה תשוקה שיהוו את הגרעין הקשה של המיזם.
5. בניית תכנית עבודה הכוללת מטרות, יעדים מדידים, שיטות עבודה ושיתופי פעולה.
6. יצירת תכנית פיננסית שמשקפת לך בברור מה יש וכמה צריך לטווח הקצר, הבינוני והארוך.
7. בנית תכנית גיוס כספים ריאלית. זה השלב שהופך אותך מחולם למשנה מציאות.
8. יצירת מפת בורות שמכילה את כל התקלות והבעיות שיכולות לקרות במהלך הדרך. המפה אמנם תחסוך לך הרבה נפילות, אבל שיהיה ברור לך שיהיו נפילות והרבה! יהיו התרסקויות, יהיו שלבים שתשאל את עצמך "למה בכלל נכנסתי לזה". יזמות זה לדעת ליפול ולקום גדול יותר. ושוב ליפול ולקום עוד יותר גדול. ושוב ושוב.
9. אל תבנה על משכורת בשנה הראשונה וזה נהדר! למה? כי זה מינימום זמן שיידרש לך להבין אם זה הייעוד העכשוי שלך, שיגרום לך לעזוב את מקום העבודה שלך לטובת זה (מנכ"ל/מנהל פעילות) או שתבחר להנהיג את הארגון כמתנדב (ועד מנהל).
10. עכשיו….שהארגון (עמותה/חל"צ/עסק חברתי) פועל ומשנה מציאות, אתה תרגיש את הניחוח האמיתי, שלא ממש ניתן להמחשה. כמו שאמרו לי "עד שלא יהיה לך ילדים, לא תדע את העוצמה המלאה של אהבה", ככה אני אומר לך "ביום שתשנה מציאות לבני אדם זרים, תדע מהו אושר עילאי".

מתחבר לכם. שתפו את זה עם מי שאתם מכירים שיכול גם כן להתחבר לזה.

XENIAL

משהו בין המילניאלז לדור הX...

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10155054900570800&set=a.90720765799.96535.604770799&type=3

פייסבוק נגד טראמפ והשנתיים הקשות של צוקרברג

https://www.wired.com/story/inside-facebook-mark-zuckerberg-2-years-of-hell/

השפעה סביבתית של ביטקוין

https://dgrnewsservice.org/resistance/strategy/bitcoin-death-processors/

תודעת שפע בחשבונוות סוף החודש

https://www.facebook.com/noa.talmor10/posts/434235207030067

Q2-2018

מידברן ושירותי קומפוסט 2018

פרש אדם להטמנה - שירותי הקומפוסט במידברן 2018 סקר על זה https://www.facebook.com/groups/ThemeCamps/permalink/1684486951588278/ הפוסט של סיוון שמסביר מושגים https://www.facebook.com/midburns/posts/1678258505627468

על קרנבלים

״מה הופך קרנבל למעולה? חשבתי על השאלה הזו כשעקבתי מדי שנה בשנה אחר הפיכתו ש קרנבל נוטינג היל בלונדון לשני בגודלו בעולם (אחרי זה של ריו). המסקנות שלי: קרנבל הוא מוצלח כשמספר הצופים בו אינו עולה בהרבה על מספר המשתתפים. קרנבל הוא טוב כשרבים מהצופים לוקחים בו חלק פעיל (רוקדים ושרים). קרנבל הוא טוב כשהמשתתפים בו מציגים טווח מיומנויות שנע מהמינימלי ביותר ועד המהמם לחלוטין (הראשון הוא הזמנה לא לחשוש - ״היי גם אני יכול לעשות את זה!״; השני - הזמנה להתפעל). קרנבל הוא טוב כשמעורבים בו אנשים מכל הגילאים, המינים, הגזעים, הצורות, המידות, סוגי היופי, הנטיות והמקצועות. קרנבל הוא טוב כשיש יותר מדי דברים להסתכל עליהם והכול מתערבב ואתה צריך למצוא בתוך כל זה את הסדר של עצמך. קרנבל הוא טוב כשהוא מכבד ומתגמל כל מיני סוגים של יכולת - שירה, קפיצה, צחוק מידבק, לבוש משונה, כתיבת הלהיט של הקרנבל, נענוע של האחוריים, נאום בשבחי ישו תוך עמידה על ארגז בכניסה לחנות של תופי סטיל, תכנון ובניית דברים מדהימים ובלתי אפשריים. קרנבל הוא טוב כשאנשים מנסים להתעלות זה על זה, ואז מוחאים כף בהנאה לאלה שמתעלים עליהם בתורם. קרנבל הוא טוב כשהוא מספק לאנשים אליבי להיהפך למשהו אחר. קרנבל הוא טוב כשהוא כשהוא מאפשר לאנשים להציג את הצד הכי טוב שלהם ולהיות, לזמן קצר, כמו שהיו רוצים להיות כל הזמן. קרנבל הוא טוב כשהוא נותן לאנשים את ההרגשה שהם באמת בני מזל שהם חיים בדיוק כאן ועכשיו. קרנבל הוא טוב כשהוא מותיר אנשים בתחושה שהחיים, על כל הביטויים המוזרים שלהם, הם הכי נפלאים ונוגעים ומצחיקים ושווים שאפשר. עכשיו החליפו ״קרנבל״ ב״תרבות״. זהו חזון לעתיד התרבות.״ -בריאן אינו, 1998 מקור - https://www.facebook.com/groups/1641653902822343/permalink/2063304227323973/

סיכום 6 שנות התנדבות וטיפים למתנדבים חדשים במידברן

אייל מרקוס 30/5/2018 https://www.facebook.com/groups/1641653902822343/permalink/2068786706775725/

על לקבוע מחיר לשירות שאני נותן

קרן קסטנבנד https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10155504541682555&set=a.38881357554.52443.745507554&type=3

כרמיאל לפני בריסל - לשנות דעות בקהילה במקום להפעיל לחץ בינל

אורי ולטמן https://www.facebook.com/uri.weltmann/posts/10155327536866510

זה צריך להיות הכלל שמנחה אותנו תמיד: כרמיאל לפני בריסל. אחת לכמה זמן, מתעורר דיון בשאלה: מה צריכה להיות זירת המאבק העיקרית של השמאל הישראלי - בתוך החברה שאנחנו חיים בה, או בפורומים בינלאומיים ובדעת הקהל העולמית? יש בשוליים של השמאל בישראל מי שטוענים, שהזירה העיקרית למאבק לחולל שינוי בחברה הישראלית - אם שינוי בכיוון של סיום הכיבוש, ואם שינוי בכיוון של שוויון אזרחי ולאומי לציבור הערבי - היא הזירה הבינלאומית. הם מסבירים לנו, שאפסו הסיכויים לחולל שינוי מתקדם בציבוריות הישראלית, לשנות עמדות, ולעצב דעת קהל, ולכן כל מה שנותר הוא לשכנע ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים להפעיל לחץ - פוליטי, כלכלי ואחר - על הממשלות בישראל, כדי שישנו גישה ביחס למיעוט הלאומי הערבי-הפלסטיני בישראל, או כדי שיאלצו את ישראל לסגת מהשטחים הכבושים ולהסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים שהיא מפנה. עבור מי שמחזיקים בעמדה זו, עיקר הפעילות הפוליטית צריכה להיות, כנראה, שתדלנות אצל שגרירים זרים המוצבים בישראל, נסיעות לחו"ל לצורך תידרוך דיפלומטים, שיגור תזכירים ודו"חות לאיחוד האירופי ולמועצת זכויות האדם של האו"ם, וכיוב'. לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין מקום לפעילות בקרב החברה בישראל - על חלקיה המגוונים וקהילותיה השונות - על מנת לבסס תמיכה בשלום ובשוויון. לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם שפעילים ייצאו לעמוד בפינות רחוב ולחלק פלאיירים. לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם לדוכני הסברה או להחתמה ברחוב על עצומות. לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם לערוך מפגשים עם קבוצות (קבוצות נוער, צעירים בשנת שירות, מכינות, וכיוב') כדי להציג בפניהם תיזה ולשכנע אותם. לפי אסטרטגיית מאבק זו, אין טעם לאסוף אנשים מרחבי הארץ, לארגן אותם, ולבנות כוח שבכוחו להשפיע על החברה והפוליטיקה בישראל - מכיוון שממילא לא ניתן להשפיע עליהם. לא מכאן, בכל מקרה. לפי אסטרטגיית מאבק זו, אם כבר אנחנו יוצאים להפגנה, אז מטרתה היא לא להסביר את עמדתנו לציבור, לשכנע את מי שניתן לשכנע, ולהגדיל את מעגל האנשים שתומכים במטרה שלנו. אלא מטרת הפגנה שאנחנו יוזמים היא להרגיז את הציבור ולהשניא את עצמנו עליו, מה שמכונה בשם הקוד: "לאתגר את השיח" (כלומר, לעצבן אנשים). אני חושב אחרת. לדעתי, הסובייקט שבכוחו לחולל את השינוי הפרוגרסיבי בחברה הישראלית - הוא האנשים בישראל. אף אחד אחר לא יציל אותנו מעצמנו. לא יבוא לכאן שום מבוגר אחראי מבחוץ ויעשה כאן סדר. המשימה שלנו בשמאל לא יכולה להיות אלא לדבר עם החברה שאנחנו חיים בה, לשכנע אנשים בצדקת הרעיונות שאנחנו מחזיקים בהם, להציע מסגרת ניתוח והסתכלות חלופית לזו של הימין שבשלטון, להתווכח עם הנחות היסוד של היריבים שלנו, לפרוש חזון של חברה אחרת, ולהסביר כיצד בכוחנו להתקדם אליה. בבסיס העבודה הפוליטית שלנו צריכה לעמוד העובדה, שהרוב הגדול של החברה בישראל סובל מהמצב הקיים, ולא מרוויח ממנו. שרק מיעוט קטן מעוניין בהישארות מצב העניינים כפי שהוא, ואילו לרוב הציבור בישראל - ליהודים ולערבים, במרכז ובפריפריה - יש אינטרס אמיתי בשינוי עמוק, מן היסוד. בבסיס העבודה הפוליטית שלנו גם צריכה לעמוד תחושת סולידריות והזדהות עם החברה שלנו ועם האנשים שסביבנו - השכנים שלנו, המשפחה שלנו, העמיתים לעבודה וללימודים שלנו. אם כפעילים פוליטיים אנחנו לא סבורים שמה שאנחנו עושים נועד להבטיח חיים טובים יותר למי שגר איתנו בבניין ולמי שנוסע איתנו כל יום באוטובוס - אז משהו לא מכוון כמו שצריך במצפן שלנו. אם בצד אחוות עמים, אין בנו תחושת חיבור ואמפתיה עמוקה גם לבני העם שלנו - אז משהו התפספס באופן רציני בפוליטיקה שלנו. נכון, לדבר עם החברה שאנחנו נמצאים בה זו לפעמים עבודה קשה. הלך הרוח הקיים בקרב רבים מהישראלים הוא כזה שמרוחק מאיפה שהיינו רוצים שיהיה. הימין שבשלטון מיומן הרבה יותר מאיתנו בלפרוט על נימי הרגשות, הפחדים והמאווים של האנשים, והוא מפזר הרבה פחד והרבה ייאוש בקרב העם, וזה הדלק שמזין את המשך השלטון שלו. אבל מול משימה גדולה - צריך נחישות גדולה, ולא הסתופפות תחת כנפי הייאוש. זו היא הזירה שהחובה שלנו היא לפעול בה: לפני שמוותרים והולכים לשכנע בז'נבה - משנסים מותניים והולכים לשכנע בראשון-לציון. לפני שמתייאשים ומדברים עם אנשים בהאג - צריך לדבר עם אנשים בחיפה. כרמיאל לפני בריסל.

לשנות את התודעה

על ג'ון סקול לצרכני זנות

Q3-2018

תיאוריה ביקורתית והיסטוריה של הפרסום

• מאה של העצמי (באנגלית: The Century of the Self) היא סדרה תיעודית בת 4 פרקים שהופקה על ידי יוצר הסרטים אדם קרטיס עבור הבי.בי.סי. בשנת 2002. הסדרה מתארת את עלייתו והתחזקותו של רעיון שהפך למיתוס דומיננטי בחברה שלנו, כי הסיפוק של הרגשות ותשוקות של הפרט האינדיבידואלי הוא המטרה החשובה ביותר שלנו, וכיצד הדבר השפיע בצורה עמוקה על התרבות, הכלכלה והפוליטיקה. הסדרה עוקבת אחר ההיסטוריה של תעמולה, שיווק ויחסי ציבור לאורך המאה ה-20 וכיצד ממשלות ותאגידים גדולים השתמשו ומשתמשים בפסיכולוגיה כדי לשלוט ולנהל את רצונותיהם של בני האדם במהלך המאה ה-20, לשם תמיכה בתרבות הצריכה, בקפיטליזם וכדי "להנדס" רצונות של אנשים בתחומים של כלכלה ופוליטיקה, גם במדינות דמוקרטיות. הסדרה שודרה בשנת 2002 וזכתה בשני פרסים בתחום הדוקומנטרי.

צבא הליצנים - חקר מקרה

http://beautifultrouble.org/case/clandestine-insurgent-rebel-clown-army/

Q4-2018

על תפקיד חבר הועד

https://www.facebook.com/groups/1179319698829008/permalink/1977046052389698/ היוש. תקופה לא פשוטה, אבל אין לי כח להתבכיין פה - נשמור את זה למועד מאוחר יותר :) רק לומר שלפעמים, ברמה האישית, התפקיד מחייב אותך לספוג. לספוג. לספוג. להיות בין הפטיש (ההנהלה) לסדן (האסיפה). לעשות ולספוג. לעשות ולתמוך. לעשות ולהבליג. כי בסוף - המטרה שלנו היא מידברן. כמה דברים (אני כותב את זה והקליפ פרידה הסופר מגניב של איתמר מתנגן לי במוח): 1. אשמח אם הפעילות בקבוצה הזו תהיה פוזיטיבית (מרגיש לי שמישהו אמר את זה כבר קודם :) ). זה מה שמעורר השראה. במקום לומר לנו מה לא- נסו לומר לנו מה כן. 2. אשמח ממש ממש אם את השיח הער בקבוצה הזו בשבוע האחרון, ערב האסיפה הכללית, ימשיך גם בחודשים הארוכים בין האסיפות. הכי נוח לומר "לא משקפים לי" ו"לא משתפים אותי". הכי פשוט זה לשאול, לחלום, לבקש להוביל ולהציע עזרה. 3. בשבועיים האחרונים למדתי שיש קצת חוסר הבנה אצל חלק מהחברים לתפקיד הועד המנהל. בפרט כי קראו לי "שליח ציבור", אמרו לי שהדעה שלי וחופש הביטוי שלי היא "מסחור" של בני אדם, קשרו את ידיי יותר מאשר היו לי רוח גבית. אני חושב שזה גם אשמתנו. כנראה אנחנו לא משקפים בצורה נכונה את עצם הפעילות. רק חשוב להזכיר - לא רק שאנחנו בני אדם, לא רק שאנחנו מתנדבים, אנחנו חברי ועד מנהל בעמותת מידברן. נסו להעיף אותנו עם אומנות האפשר. תנו בנו גז, פחות ברקס. 4 הייתה ביקורת - הקשבנו לה. רוב הטעויות קורות בגלל עומסים בלתי נתפסים- בעיקר לאור התקופה הנוכחית שבה, איך לומר, לא בדיוק היינו חמישה. היא נובעת גם כי בניגוד להנהלה - אנחנו קמים בבוקר לעבודה שהיא לא מידברן. תזכרו את זה :) 5. 'אין טיפש כבעל ניסיון'. כשאתם בוחרים לי קולגות לועד לשנה הקרובה, תזכרו שאופיר חושב שהדעות של המועמדים פחות חשובות. חשובים שני דברים (לדעתי) - ניסיון רלוונטי ויכולת להכיל ולהתפשר. בסוף, המציאות היא מורכבת והאתגרים מסובכים. לבוא אליהן ב'שחור או לבן', או מתוך אמונה אבסולוטית- זה בדרך כלל מתכון לאסון. להקשיב, ללמוד, להתפשר, להכיל - אלו התכונות הדרושות. אז מה הם חושבים על גודל האירוע? מה התפיסה שלהם על עירום? חשוב מאוד... אבל בפועל- מה שלדעתי יותר חשוב - זה עד כמה יהיו מוכנים, באהבה גדולה, לשנות דעתם במציאות משתנה - למען הדבר הזה שנקרא מידברן. 6. בהצגה שלנו ביום שלישי, נדבר גם קצת בגובה 100,000 רגל. נשתף אתכם בעבודה שלנו בשנה האחרונה, במחשבות שלנו לגבי העתיד. לא כל נושא צריך להסתיים בהצעה, לא כל שקף צריך להסתיים בהסכמה. אפשר לחשוב, ביחד, בחיוביות. מקווה שיהיה לנו ערב מהמם ומעורר השראה. בתמונה: עור של פיל.

• זה בתכלס 2 מ"מ מעל הזנב אז דמיינו אותו עם ריח של פלוץ.

על דמוקרטיה והשתתפותיות

https://www.facebook.com/groups/1179319698829008/permalink/1956545521106418/ התלבטתי רבות אם לכתוב פה או לא. בעיקר בגלל שלחלק מחברי הקרובים יהיה אולי קשה לשמוע את דעתי. אבל מכיוון שהדבר העיקרי שנאמר לי בשנתיים האחרונות היה תקשיבי ללב שלך, ובגלל שאני אוהבת את האנשים פה ומאמינה בהם וביכולות שלהם, חשוב לי לפתוח את הלב. אני תוהה רבות לגבי דמוקרטיה - גילוי נאות - אני לא מאמינה בה, אני לא מאמינה ביכולת של אנשים לבחור נציגים על סמך פוסטר בצומת שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, אני בעיקר לא מאמינה בדמוקרטיה כי לצערי הרב, יחסית מעט אנשים משתמשים בזכותם הדמוקרטית ופועלים כדי לקיימה. כך גם כאן, במידברן. מאד קשה לבחור אנשים כשרמת ההכרות איתם נמוכה, כשבהרבה מקרים בחירה לפי קריטריונים מקצועיים אינה בהכרח הבחירה הטובה יותר מצד אחד, אך בחירה שלכאורה נראית דמוקרטית היא לעיתים בחירה על בסיס פופלריות או הכרות דלה אף יותר. אני מאמינה שחברי הועד, מבינים ויודעים מה צריך הועד לעשות, מה היא מידת הלחצים שיש לעמוד בה, ואילו כישורים באמת רלוונטיים, בוודאי יותר טוב ממני או ממישהו שלא נמצא שם. אני אגלה גם שביומיים האחרונים, מאז צאת ההודעה של הועד, דגדג לי לשלוח מייל. אבל אחרי שיחות עם חברים טובים שמכירים את העשייה היטב, הבנתי שלא יהיה נכון לי להיכנס שוב למקום הזה, ושיש דרכים אחרות בהן אני יכולה לעזור ולעשות את הדברים שחשובים לי במידברן. מהמקום הזה, חשוב לי לשתף את נקודת מבטי, היא אינה איזה סוד כמוס, כל מי שעבד איתי מכיר את הדרך בה אני חושבת ורואה דברים, וזה גם היה אחד האתגרים הגדולים בעבורי בעבודה, להצליח לחלחל וליצור מקומות משתפים יותר, מרחבים של השתתפות. לצערי לא תמיד הרגשתי שיש לי תמיכה בנושא, אולי גם לא את הכישורים המתאימים ביותר ואני מקווה לטוב, יש לנו את רוני וזה כבר שידרוג מטורף! אז, כפי שאני רואה את זה, אם הייתי צריכה לצייר סקאלה עם נקודות קצה, שבתוכן נמצאים חברי הקהילה, חלוקה אחת היתה יכולה להיות: מצד אחד תפיסה אסטרטגית, המעוניינת למנף את הלגיטמציה ואת יכולת ההשפעה של מידברן ולכן גם מלווה בצרכים של התמקצעות. ומצד שני תפיסה קהילתית, שמעוניינת לבנות את העשייה מתוך שותפות והשתתפות ללא תנאי, דבר שדורש צרכים מקצועיים אחרים לגמרי. במקרה שלי, אני נמצאת יותר קרובה לצד הקהילתי, אני מבינה את החשיבות של מהלכים אסטרטגים וגם פועלת כדי לסייע היכן שאני יכולה (גם היום), אבל אם יש שתי אפשרויות, כנראה שאני אבחר בזו שמיטיבה עם הקהילה. אני לא אומרת שיש דרך אחת נכונה ואחרת לא, שתי הדרכים יכולות להיות מעולות, אין לי ספק שהועד יעשה עבודת סינון טובה, ויבחר אנשים נהדרים, אבל זה בכלל לא העניין. הגענו לצומת מעניינת בחיי מידברן, תחלופה גבוהה בהנהלה ובועד במקביל, זה לא פשוט. בחלומי, לא הייתי רוצה להתעסק באירוע בכלל השנה, בטח לא במאי ואפילו הייתי מפנטזת לדלג על שנה, למה, דווקא בגלל התחלופה הזו, דווקא בגלל שאני חושבת שבעלי התפקידים הכה משמעותיים שנכנסים לנעליים כל כך גדולות (ניר ואיתמר) צריכים זמן להתאקלם, להכיר את העשייה, את המורכבות האנושית, לפעול מתוך תכנון ולא מתוך אנרציה. דווקא בגלל זה, הייתי רוצה שתהיה הזדמנות ליחסי אמון חדשים, יחסים שיבנו מתוך בחירה של אנשים שבחרו לקחת חלק בהחלטות מסוג זה - להלן האסיפה. הייתי מאד רוצה לראות תהליך רציני שמגדיר מחדש את תפקידה של האסיפה, שהופך אותה לחלק מהותי בעשייה ובקבלת החלטות, גוף שיכול לתמוך בועד, כדי שהועד לא ישחק, גוף שתומך בהנהלה, כדי שההנהלה לא תישחק, גוף עם משמעות. גוף שאינו מפריע אלא מקל. אני מרגישה שעכשיו יותר מכל זמן אחר ישנה ההזדמנות לעצור רגע ולהבין לאן הולכים מכאן ולא לפעול מתוך צריך וחשוב ויעיל ומקצועי, אלא מתוך רצון ותשוקה וכיף, מהמקום בו חלומות הופכים למציאות. יש כאן אנשים מדהימים שחשוב להם ועושים כמיטב יכולתם, אני מודה לכם על כל העשייה שלכם. בטוחה שבכל דרך בה נלך יהיה סבבה, בואו לא נשכח שבאנו ליהנות, וכל דבר שאני עושה הכי טוב, יש עוד מישהו שיודע לעשות הכי טוב לא פחות ממני.

מוצר עמוק deep product

https://productcoalition.com/the-art-of-the-strategic-product-roadmap-c881f261b4eb

הצד האפל של הרשתות החברתיות

כמה ילדים בשנה מתאבדים בגלל הרשתות החברתיות? 2100 בארה"ב...

https://www.facebook.com/bell.telem/videos/2158681140830448/

פנארכיה panarchy: בדרך לקהילות מתחדשות regenerative communities

נדרש חופש במידע ושיתוף פעולה בין top-down ל- bottom-up כדי שזה יצליח. וזה יצליח גלובלית אחרי שבמקומי ובאיזורי זה יצליח, וזה ישתכפל למקומי ואיזורי במקומות אחרים. https://medium.com/age-of-awareness/panarchy-a-scale-linking-perspective-of-systemic-transformation-a836c8b3e2e6

פיפי על צמחים

https://www.facebook.com/groups/unimportant.facts/permalink/2554699664601843

Q1 2019

Staying With בהקשר הרומנטי

נועה טלמור https://www.facebook.com/photo.php?fbid=244053629381560&set=a.134150900371834&type=3

סתיו שפיר על הסיפור של אחותה, שיר

https://www.facebook.com/shaffirstav/videos/230269484335049/

נעה טלמור על תודעה

תודעה שלנו מורכבת מסך כל המעשים, האמירות, הרגשות, התחושות, האמונות והתפיסות שאנחנו מקיימים בחיינו. בין אם למדנו אותם מהרגע שנולדנו בעקבות חוויות שעברנו, בין אם אימצנו אותם מההורים ומאנשים סביבנו, ובין אם פיתחנו אותם בגלגולים קודמים. מציאות חיינו היא 100% השתקפות של התודעה שלנו, וכל האנשים בחיינו הם שחקנים בסרט של התודעה שלנו. לכן אם נתבונן על אנשים ומצבים בחיינו, נוכל להכיר דפוסים בתודעה שלנו, לשבור אותם וכך לחוות את הסרט משתנה.

הכל כבר קיים. ככל שהתודעה שלנו מתפתחת, אנחנו חווים אפשרויות נוספות במציאות שלא יכולנו לחוות קודם. https://www.facebook.com/photo.php?fbid=614789658974620&set=a.134150900371834&type=3

יש יותר סייענים ומשפחותיהם בישראל, משיש מתנחלים בפלסטין

http://parotk.com/פרק-37-דלת-אחורית-לשיבה-דרמת-חילופי-האוכ/

תקשורת מקרבת מינית

תקשורת מקרבת מיניות https://www.facebook.com/100012158865812/videos/646298419118781/ https://www.facebook.com/100012158865812/videos/646021535813136/ https://www.facebook.com/100012158865812/videos/645120425903247

https://www.facebook.com/100012158865812/videos/642329286182361/ https://www.facebook.com/100012158865812/videos/644183349330288/ https://www.facebook.com/100012158865812/videos/642906506124639/

נעה טלמור על פרידות

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=538197029967217&set=a.134150900371834&type=3&theater אני לא מכירה סיבה מספיק טובה להיפרד. לתפיסתי, אפשר לעבוד על הכל יחד.

שני בני זוג שלי שיתפו אותי שזו תפיסה שהם למדו ממני. בכל פעם שעלה קושי ביחסים ביננו, התעקשתי שנדבר על זה בכנות יושר ישירות וכבוד, נשים את הדברים על השולחן, ניתן מקום לרגשות של כל אחד, נבקש את מה שאנחנו רוצים, נלמד ממה שקרה, ונמצא דרך שתתאים לשנינו להמשיך לחיות יחד בשלום ואהבה. לתפיסתי תמיד יש דרך נוספת לחיות יחד שתיטיב עם שני הצדדים, רק צריך להיות אמיצים ונחושים מספיק למצוא וליצור אותה.

האמת, יש סיבה אחת בלבד שמצאתי שמצדיקה פרידה. כשאחד מבני הזוג או שניהם לא רוצים לעבוד יותר. חיינו מלאי שיעורים, קשים וכואבים יותר ופחות, ויש בידנו את הבחירה אם ללמוד ולעבור אותם או לא, וכל אחת מהבחירות היא בסדר. ברגע שאחד מבני הזוג או שניהם לא רוצים יותר לעבוד, לא מוכנים יותר ללמוד ולהתפתח מתוך הקשר ולמען הקשר, לתפיסתי נפרם הקשר. אפשר לעבוד על הכל, ללמוד ולצמוח כל אחד בנפרד ויחד מהכל, אבל רק אם רוצים בזה.

זוגיות היא שתי נשמות שנפגשו להשביח אחת את השניה. בתוך מרחב האהבה, יש לשני בני הזוג אפשרות לעורר אחד בשני כאבים ולתת להם מקום להירפא. כשחיים מתוך תפיסת העולם הזאת, מבינים שכל קושי בזוגיות הוא הזדמנות אדירה להתפתחות אישית וזוגית שאין טעם לפספס.

לפעמים בתוך הזוגיות אנחנו עיוורים לפוטנציאל של כל אחד בנפרד ושל הזוגיות יחד להתפתח ולגדול, משום שאנחנו אחוזים רגשית בכאב ובפגיעות, עסוקים בלכעוס ולהאשים, ומאבדים את האהבה והתשוקה להיות יחד. חשוב בעיניי ללכת ללמוד כלים לזוגיות מיטיבה. הרבה מאיתנו לא גדלו בבית שבו למדו מהי זוגיות מיטיבה ואיך בונים אותה, וזו לא בושה ללכת ללמוד, להיפך, זה מראה על אחריות אומץ ומחויבות לחיים אוהבים ובריאים.

בנוסף, אימון אישי ו/או זוגי יכול להאיץ את ההתפתחות של בני הזוג. כבת זוג אני תמיד לוקחת כל קושי שמתעורר בזוגיות שלי לאימון האישי שלי ולומדת ממנו, ובעבר גם בחרתי יחד עם בן זוגי ללכת לכמה מפגשים של אימון זוגי, כדי לעבור יחד איזושהי מסוכה שהתקשנו לעבור לבד, וזה היה מעניין ומשמעותי מאוד. ושוב, זו לא בושה. בעיניי ללכת לאימון אישי ו/או זוגי זו אמירה ״החיים שלי חשובים לי, הזוגיות שלי חשובה לי, אני רוצה לחיות באהבה ושלום, ניסיתי כל מה שאני יודע, ואני מוכן ללמוד ולהעמיק את ההבנה שלי את עצמי ואת בני הזוג שלי בעזרת בעל מקצוע בתחום כדי לעלות רמה״.

הכי הרבה, להיפרד אפשר תמיד, האופציה הזו תמיד קיימת עבורכם ובכל שלב אתם יכולים לבחור בה. יותר מעניין בעיניי זה לבחור להישאר, ללמוד ולהתפתח יחד.

שולחת לכם אהבה גדולה וריפוי, נועה ❤️

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=499193540534233&set=a.134150900371834&type=3

אני מחפשת אותך בכל גבר חדש שאני פוגשת.

הנה מילים שאתה היית אומר לי, והנה מגע שאתה היית נותן לי, והנה תבשיל שאתה היית מכין לי, והנה קו מחשבה שאתה היית מלמד אותי. הנה שיר שאתה היית רוקד ושר איתי, הנה מבט שאתה היית נותן לי. הנה תחושה נעימה בבטן שאתה היית מעורר בי.

יש בך איכויות שאני מאוד אוהבת. יש בקשר שהיה ביננו איכויות שאני מאוד אוהבת. היה לי כל כך הרבה טוב איתך. ההקשבה, התקשורת, השיחות הארוכות והמרתקות, הכנות, היושר, הישירות, החברות הטובה, השמחה, הרוחניות, היצירתיות, הגשמת החלומות, החופש, האומץ, החום, העדינות, ההגנה, התמיכה, הלמידה, חוסר האגו, החמלה, הנתינה. האהבה האהבה האהבה.

אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך. אני אוהבת את מי שהייתי כשהייתי לידך ומתגעגעת לזה. הרגשתי שלמה איתך.

עם זאת, טוב לי. זכיתי בי מחדש. אני לומדת שוב מה חשוב לי ומה אני רוצה, מעצמי, מחיי ומהזוגיות שלי. נזכרת פתאום ברגשות ובתחושות שנהניתי מהם לפני שהכרנו, שלאורך הקשר בלי ששמתי לב איחסנתי באיזה בוידעם בלב.

בהתחלה פחדתי להיות בלעדיך. הייתי מתוחה ונחושה לגייס את כל הכלים שאני מכירה כדי להחזיר אותך למציאות חיי. ואז הבנתי שלא אותך אני רוצה במציאות חיי, אלא את האיכויות שיש בך ושהיו בקשר שלנו. אם זה אתה שצריך להיות בחיי ולמלא את האיכויות האלה, אתה תישאב למקום הזה באופן טבעי במוקדם או במאוחר. אם זה צריך להיות מישהו אחר, אז מישהו אחר. ואז הפחד והמתח נרגעו.

תודה תודה תודה עליך ועל מי שהיית בחיי. הבאת כל כך הרבה ריפוי לליבי. היית מלאך בחיי. יפה כל כך מבפנים לפחות כמו מבחוץ. זכיתי. זכיתי בקשר קסום שהוא אבן דרך משמעותית בחיי.

מאחלת לך את כל הטוב שאני מאחלת לעצמי ויותר. אתה חשוב לי ואני תמיד פה עבורך.

שכר ממוצע בישראל 2019

גברים 11,928 נשים 7,633 https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10156550122453371&set=a.137816498370&type=3

Q2 2019

הסיבה להתנתקות

תזכורת ליאיר נתניהו ואחרים - זאת הסיבה האמיתית להתנתקות שיזם הליכוד ושנתניהו תמך בה בכל ההצבעות בכנסת.

"וייסגלס מודה כי תוכנית ההתנתקות נהגתה בין השאר בגלל התמיכה הרחבה ביוזמת ז'נווה והתגברות תופעת הסרבנות. הוא גם אינו מכחיש שההישג המרכזי של התוכנית הוא הקפאת התהליך המדיני "באופן לגיטימי". "זה בדיוק מה שקרה", הוא אומר, "התהליך המדיני זה הקמת מדינה פלשתינית עם כל הסכנות הביטחוניות הכרוכות בכך. התהליך המדיני זה פינוי יישובים, זה החזרת פליטים, זו חלוקת ירושלים - כל זה הוקפא כעת. אריק יכול לומר ביושר שיש פה מהלך רציני שיגרום לכך שמתוך 240 אלף מתיישבים, 190 אלף לא יזוזו ממקומם. מה שאני בעצם סיכמתי עם האמריקאים הוא שעם חלק מההתנחלויות לא מתעסקים בכלל ועם חלק אחר של ההתנחלויות לא מתעסקים עד שהפלשתינאים יהפכו לפינלנדים - זו המשמעות של מה שעשינו"

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1004406

כשנשים מנהלות כפר

https://www.facebook.com/or.marton/posts/10156674587924425?notif_id=1557057311697327&notif_t=notify_me (מופיע בספריית 2019-II)

השקף על קהילות

https://www.facebook.com/groups/communityforward/permalink/2365633717049035/ זו השקופית האהובה עליי בכל מצגת שלי על הובלה ופיתוח של קהילות. זה המודל שיצרתי לפני שנתיים כדי לאבחן בצורה הפשוטה והשיטחית(אך עמוקה) ביותר האם מדובר בקהילה או עוד קבוצה, כאשר השלב הבא שאני תמיד ממליצה עליו הוא למלא את השאלות של הקאנבס הקהילתי.

למה המודל הזה יכול לתת לכם תשובות? 1. המודל מבוסס ערך, מהו הערך? ערך הוא דבר משתנה בהתאם למי שמקבל ומעניק אותו בתוך המבנה, כלומר עם עבור חברי הקהילה הערך יכול להיות תוכן וקשרים, עבור הארגון או האדם שמוביל את הקהילה הערך יכול להיות המיתוג, שורת רווח, או משהו אחר. 2. ערך לא יכול להיות רק "ערכים-Values" בעיני צריך להיות שם גם משהו שניתן למדוד, הערכים יכולים להביא אנשים לקהילה אבל מה שישמר אותם ויצור פעילות אמיתית יהיו הדברים ה"חומריים" שהם מקבלים מתוך הקהילה, ולא מדובר בהטבות כלכליות. 3.הרבה מאד קבוצות נותנות המון ערך לחברי הקבוצה שלהם, אבל לא קיים שיח בין חברי הקבוצה בשגרה אלא רק סביב אירועים ופה עולה השאלה- האם הם מייצרים אחד לשני ערך? האם הוא קצר טווח הוא משמעותי שעליו מבוססת הקהילה? 4.בואו נודה בזה, אם חברי הקהילה לא מייצרים ערך עבור מובילי הקהילה או הארגון- אין שום סיכוי שהקבוצה/קהילה הזו תחזיק זמן לאורך זמן, השחיקה תגיע ותגיע מהר.

לקריאה נוספת על המודל ועל קהילות בכלל, מוזמנים לבלוג שלי www.urbanbubbleora.com

Open Space Coaching

Jake Yeager jacob.yeager at gmail.com https://docs.google.com/document/d/1FnVvlactb55pm3M4TndiQ2FIcoFbzQsK4CL3Dc23Svk/edit#

open space manual

there's a sample opening script in my training and practice guide.  i crafted that from the user's guide in 1996 and have annotated it along the way.  https://www.michaelherman.com/publications/inviting_leadership_guide.pdf  ...see page 44.

בשבחי השיעמום

https://local-blog.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A2/

מניפסט הולכי הרגל

מתוך אירוע הפייסבוק של ההפגנה בעד הולכי רגל בתל אביב, 17/6/2019

ככה אי אפשר להמשיך

עצרת / מיפגש הולכי הרגל 17 ביוני 2019

פנייה אל ראש עיריית ת"א-יפו רון חולדאי, אל נבחרי המועצה ופקידי העירייה, ואל מפכ"ל וראש אגף התנועה ב Israel Police - משטרת ישראל

רקע

בעיר ת"א-יפו נכבש מרחב הולכי הרגל : מדרכות, מעברי חצייה ומרחבים ציבוריים, ע"י כלי רכב מסוגים שונים ומשונים, על בסיס תירוצים הסותרים כל הבנה בסיסית של משמעות מרחב הליכה ברגל, בטיחות חיי אדם וחוקי מדינה.

עיריית ת"א-יפו מסרבת במשך שנים לפנות את המדרכות מכלי רכב חונים: מכוניות חוסמות מדרכות בשעות הערב-לילה-בוקר, בסופ"שים ובחגים, אופנועים החונים בכל מקום, אופניים קשורים בכל מקום שלעתים גם נופלים וחוסמים וכעת קידמה העירייה הוספת 5000 כלים שיתופיים למרחב הציבורי, חלקם חונה ומתנייד במרחב שלנו.

גם אכיפת נסיעת דו גלגלים איננה יעילה, לא נירחבת לאורך מרבית שעות היממה, בחגים ובסופ"שים, וגם לא בכל העיר.

התפישה של העירייה נעה על הסקאלה של: "צריכים להסתדר במיגבלות הקיימות", "קודם מחדירים דו גלגלים ואח"כ, אם בכלל, משקיעים בתשתיות ניפרדות עבורם", "אסור לעכב את תנועת המכוניות", "תחכו כי בעוד עשור יהיה טוב יותר".

כמובן, שהיא נעזרת בנתונים מופרכים של 130,140 ואף 160 ק"מ שבילי אופניים, תיעדוף כוח-אדם, מחסור בתקציב, אלפי ד"וחות על המדרכות, ועוד כהנה וכהנא כיד הדימיון הטובה על יוצריה במסדרונות העירייה. הולך הרגל מאמין למה שעיניו רואות ולמה שגופו חווה.

מצבנו מידרדר בהדרגה, האכיפה ותשתיות הרכיבה אינן מגרדות את הביקושים, כמות כלי הרכב על סוגיהם רק גדלה בעיר וכמות פחדינו והפגיעות בנו גדלה במקביל.

בקרוב, יתחילו העבודות על סלילת קווי הרכבת הקלה במרכז העיר, מה שיחריף משמעותית את מצבנו במעברי החצייה ובמדרכות. ראו כבר עתה איזה כאוס שורר ביפו.

אם רוצים לתגבר אכיפה, על העירייה כבר עתה לגייס ולהכשיר את הפקחים ייעודית לנושא זה. לא כל פקח יכול לאכוף במרחב שלנו.

לאור הכשלים של העירייה ושל רשויות המדינה, התחושה היא, שעלינו לעמוד על המשמר כל הזמן עם היד על הדופק, ולשמש כלבי השמירה של הולכי הרגל.

אי לכך, נתכנס להביע בפני הרשויות המצויינות לעיל את דרישותינו שלהלן:

עיריית ת"א-יפו -

1. אכיפת נסיעת דו גלגלים, ממוקדת חשמלים ואופנועים, במרחב הולכי הרגל: אכיפה ממוקדת מוקדי החיכוך ולא היכן שנוח ולא צריך. הנתון 9000 קנסות איננו מפרט מיקומי אכיפה. אין לנו צורך, לדוגמא, במארב בקטע בו מסתיים לפתע שביל אופניים. גם לא באכיפה מתחת לגשר ברחוב סואן המחבר בין שכונות בו אין שביל אופניים. נידרשת אכיפה גם בשעות הבוקר המוקדמות וגם בשעות הערב, כולל בסופ"שים ובחגים.

2. הפסקת הרשאה למכוניות לחסום מדרכות בכל הרחובות. לא בשום פרק זמן, והיענות להצבת עמודי חסימה ! חסימת מדרכה בפני הולכי רגל ע"י מכוניות הינה חרפה למוסר, לחוק, לתיכנון עירוני ולכל היגיון תחבורתי! היא גם משקפת חוסר אמינות עד צביעות וגם בילבול, עקב קריאת העירייה לצימצום בשימוש ברכב הפרטי, לצימצום רמת הזיהום הגבוהה בעיר, ומאידך הקלה בשימוש בו ועוד על חשבוננו. לא רק זה, אלא שההרשאה מעודדת כניסת רכבים פרטיים לעיר, מאחר ועפ"י חוק, הרשות המקומית איננה רשאית לאכוף סלקטיבית. מה שמוביל להרשאה גורפת הכוללת רכבי מבקרים החונים וחוסמים מדרכות. החוק מתיר לרכבים ממונעים לחנות על מדרכות על שני גלגלים בלבד. אבד הכלח על תירוצי "תיעדוף כוח אדם". אכיפת חנייה באדום-לבן חשובה פחות מאשר אכיפה לשמירת חיי אדם.

3. קנסות עד פינוי מהיר לדו גלגלים הניצבים במרכז המדרכה גם אם אינם חוסמים לגמרי, עקב סכנת היתקלות ופציעה.

4. הקצאה מאסיבית של מקומות חנייה רבים יותר לכל הדו גלגלים על הכבישים. כאשר זה על המדרכות – עם שפת מדרכה מונמכת לעלייה ישירה ורק במדרכות רחבות.

5. הגדלת תקציב שבילי האופניים פי 10 בכל שנה, והוספת תשתיות רכיבה בכל הרחובות ובכל השכונות, עם מיקוד ראשוני על מוקדי החיכוך ולא רק עפ"י מסלולי הקורקינטים השיתופיים (כפי שהוצהר לאחרונה). לא להמשיך רק בסלילה בפאתי העיר. גם רוכבי האופניים הרגילים – אין מקומם במרחב שלנו ! יצירת תשתיות רכיבה ניפרדות עבורם, תאפשר רכיבתם שם יחד עם אפשרות לאכיפת הפקחים. לכך, אין צורך בהרשאה ממשרד התחבורה.

6. יצירת הפרדה - פיזית - בין שבילי ההליכה ומידשאות ילדים לשבילי האופניים בכל השדרות והמרחבים הציבוריים, כולל בגן מאיר ובשד' רוטשילד. לא רק פס צבע דקיק. אסתטיקה חשובה פחות מבטיחות חיי אדם וגם הפרדה פיזית יכולה להיות אסתטית. לכך, אין צורך בהרשאה ממשרד התחבורה.

7. הורדת שביל האופניים באבן גבירול אל הכביש. קוסמטיקה ומידבקות לא מונעים פגיעה בנכנסים אל מעברי החצייה או ביורדים/ עולים לאוטובוסים.

8. מחיקת "שביל" האופניים על מדרכת מרמורק ומחיקת כל הפסים שסומנו על מרחבי הולכי הרגל בכל מקום. העירייה מנצלת את זכותה הגורפת לסימונים על מדרכות ומפקיעה את מרחב הולכי הרגל לטובת כלי הרכב כולל אופניים, במקום לסמן נתיבים על הכבישים. סימונים על המדרכות יוצרים תאונות והן על מצפון גורמי העירייה.

9. זירוז מיזם עגינת אופניים פרטיים בחצרות בניינים המזדחל כבר שנים.

10. חובת לוחית זיהוי לכלים השיתופיים, כולל תל אופן. איתור פוגעים ע"י החברות – כפי שטוענת מיטל להבי, הינו בלתי אפשרי וגם איננו מרתיע. איתור אפשרי רק אם יש מצלמות במקום שיעידו על סוג הכלי עליה רכב הפוגע. גם את זה ניתן להפריך בבית-המשפט ומדוע מלכתחילה להעביר אותנו דרך יסורים נוספת באיתור ובתביעות. מנגנון לוחית הזיהוי לממונעים חשמלית מתעכב במשרד התחבורה וייקח עוד כ-3 שנים לפחות עד ליישומו בשטח.

11. התחייבות שלא לחשמל את תל אופן עד שלא יהיו מספיק תשתיות במוקדי החיכוך.

12. סלילת מעברי חצייה/ רמזורים/ פסי האטה: היענות מהירה יותר לבקשות, נכונות לבדיקת כל האפשרויות והחלופות. אם צריך – תוספת תקציב לכוח אדם באגף. אסור שמחסור בתקציב / בכוח אדם/ בזמן ידחה שמירת חיי בני אדם.

13. מיתון תנועה ברחובות הראשיים במרכזי העיר ולא רק בצדדיים כפי שקיים כיום ובזה ממשיכה להתגאות העירייה.

משטרת התנועה -

1. אכיפת משטרת תנועה ממוקדת במעברי החצייה ובצמתים. נוכחותה במרחב העירוני הינה אפסית יחסית לכמות הצרכים הגדלים והולכים.

2. היענות רבה יותר ליצירת תשתיות בטיחות בכבישים: מעברי חצייה/ רמזורים/ פסי האטה, מבלי להמשיך להיתלות בנימוקי "מעכב את תנועת המכוניות".

עבודת מין 1: הצל של מדיניות הגירה חזקה - יותר סחר בבני אדם

מתוך "הגורמים האמיתיים לסחר בנשים", פורסם בבלוג "עבודת מין ועבודות אחרות". נדלה ב20/6/2019

נשים עניות מוכנות להסתכן ולהגר בתקווה לעתיד טוב יותר. בגלל חוקים נגד הגירה, הן נאלצות לקחת הלוואות ולשלם למבריחים שיעזרו להן להגר. בגלל חוקים נגד עבודת מהגרות, האפשרות היחידה שלהן להחזיר את החובות היא עבודה בזנות. בגלל חוקים נגד זנות, הן תלויות בסרסורים. כך מהגרות רבות נכנסות למעגל של ניצול.

חוקים נגד הגירה לא עוצרים אנשים נואשים שרוצים להגר. הם רק הופכים את תנאי ההגירה למסוכנים וקשים יותר, ומשאירים את המהגרים במצב פגיע יותר. גבולות הופכים אנשים לפגיעים; הפגיעוּת היא מה שהסוחרים בבני אדם מחפשים.

עם הקשחת הפיקוח על הגבולות בארה"ב, שיעור המהגרים שנאלצו להשתמש במבריחים עלה מ-45% ל-95%, ומחיר ההברחה כמעט הוכפל. המבריחים מרוויחים יותר ככל שהחוקים נגד הגירה קשוחים יותר. קל להאשים את המבריחים ואת הסוחרים בבני אדם – קשה יותר להודות שהבעיה היא החוקים נגד הגירה, שבלעדיהם לא היתה למבריחים ולסוחרים עבודה.

הרוב המכריע של הנשים המוצאות את עצמן תחת תנאי ניצול, הן נשים שרצו להגר ונלכדו ברשתות סחר מפני שאין להן זכויות כמהגרות לא חוקיות. הכרה בכך שנשים מנוצלות רצו להגר אינה האשמה כלפיהן. היא רק אומרת שהפיתרון לניצול הוא לאפשר הגירה חוקית. "המלחמה בסחר בנשים" דורשת "להציל" את המהגרות על-ידי גירוש וחסימת האפשרות להגר – ואלה בדיוק הפעולות שפוגעות במהגרות יותר מכול.

ברגע שתומכות ההפללה מתייחסות לסחר בנשים כמו לחטיפה, הן יכולות להדוף את השאלות הרחבות יותר על הגירה בטוחה. אם מדמיינים שקורבנות הסחר הובאו מעבר לגבול בניגוד לרצונן, אין צורך לחשוב על הנשים המנסות להגר למרות הסכנות, ואין צורך להסיק שהדרך להבטיח את ביטחונן היא לאפשר להן להגר באופן חוקי. לסוחרי נשים אין סיבה לחטוף נשים באלימות ולהעביר אותן את הגבול בחינם, כשנשים מוכנות לשלם עשרות אלפי דולרים בתמורה לעזרה בחציית הגבול.

הדיון על סחר בנשים מתמקד ב"אנשים רעים", כאילו אין לו קשר למדיניות הממשלתית. כך אפשר לטעון שאין טעם לשנות את החוקים נגד הגירה, כי מה שהופך נשים לפגיעות הם הגברים/הסרסורים/הלקוחות, ולא החוקים שאנחנו מחוקקים. לא פלא שמי שמובילות את השיח הזה על סחר בנשים הן נשים מערביות שמעולם לא נאלצו להתמודד עם חוקי ההגירה, סכנת הגירוש והמשטרה. "המלחמה בסחר בנשים" היא בראש ובראשונה מלחמה נגד הגירה ומלחמה נגד עבודת מין. היא פוגעת במהגרות לא חוקיות ובעיקר בכאלה שעובדות בזנות, שבסופו של דבר מופללות ומגורשות.

לא מפתיע שפמיניסטיות לבנות מתקשות אפילו לדון עם עובדות מין פמיניסטיות על נושא הסחר בנשים. לא רק שהן אינן מסכימות על הפיתרון לבעיה, הן אפילו לא מסכימות מהי הבעיה. פמיניסטיות לבנות טוענות שהבעיה היא מין בתשלום, שיוצר סחר בנשים; עובדות מין פמיניסטיות טוענות שהבעיה היא גבולות, שמאפשרים לנשים מעט מאוד אפשרויות חוקיות להגר ולעבוד. הפיתרון של פמיניסטיות לבנות הוא החוק הפלילי, שייתן למשטרה עוד כוח; הפיתרון של עובדות מין הוא לפרק את משטרי הגבול וההגירה המיליטריסטיים, שדוחקים נשים כמוהן לשוליים ומוחקים את הגישה שלהן לביטחון או לצדק. במילים אחרות, פמיניסטיות לבנות רוצות לתת כמה שיותר כוח למשטרה; עובדות מין רוצות לקחת את הכוח מהמשטרה ולהעביר אותו למהגרות ולעובדות.

עבודת מין 2: מניפסט עובדות המין של הודו

http://www.bayswan.org/manifest.html

בתרגום לעברית מתוך הבלוג "עבודת מין ועבודות אחרות". נדלה ב20/6/2019

"רוחות רפאים חדשות רודפות את הציבור. או שאולי יצורי הרפאים האלה, שנדחקו לצללים במשך דורות רבים, לובשים עכשיו צורה אנושית – וזאת הסיבה שכל כך פוחדים מהם. תנועת עובדות המין מכריחה את הציבור להתעמת עם שאלות בסיסיות על מבנה חברתי, מיניות, צדק ועוולות מוסריות. מרכיב מהותי בתנועה שלנו הוא הניסיון למצוא תשובות לשאלות האלה, ולהעלות שאלות חדשות.

כמו מקצועות רבים אחרים, עבודת מין גם היא מקצוע, והיא כנראה אחד המקצועות העתיקים ביותר בעולם. אבל המונח 'זונות' לא מתייחס כמעט אף פעם לקבוצה מקצועית שמתפרנסת למחייתה באמצעות סיפוק שירותי מין. משתמשים בו לסימון קבוצה הומוגנית, בדרך כלל של נשים, שמציבה איום על בריאות הציבור, המוסר המיני, היציבות והסדר החברתי. בתוך גבולות השיח הזה אנו מוצאות את עצמנו בתור המטרות של דחפים מוסרניים של הקבוצות החברתיות הדומיננטיות, שיוצאות למשימות של ניקוי וחיטוי, באופן פיסי וסמלי. אם וכאשר אנחנו מככבות בתוך אג'נדות חברתיות ופוליטיות, אנחנו לכודות בתוך פרויקטים שנועדו להציל, לשקם, לשפר, למשמע, לשלוט או למשטר אותנו.

ארגוני צדקה נוטים 'להציל' אותנו ולשכן אותנו בתוך בתים 'בטוחים'. הם אוהבים 'לשקם' אותנו באמצעות עבודות במשכורת זעומה, והמשטרה נחושה בדעתה לפשוט על הבתים שלנו בשם השליטה במסחר 'לא מוסרי'. גם אם מתייחסים אלינו באופן פחות שלילי, או אפילו בסימפטיה, עדיין נוקטים כלפינו בסטיגמות ובהדרה חברתית, כמו אל קורבנות חסרות ישע וחסרות משאבים, אובייקטים שצריך לרחם עליהן. מסרבים לתת לנו זכות בחירה כאזרחיות ועובדות לגיטימיות, ודוחקים אותנו לשולי החברה וההיסטוריה.

סוג הדיכוי שמופנה כלפי עובדות מין לעולם אינו מופנה כלפי עובדות אחרות. ההצדקה הניתנת לכך היא שעבודת מין אינה עבודה אמיתית – היא חטא מוסרי. כל עוד הזנות מוסתרת מאחורי המוסר המיני והסדר החברתי, אין מקום לדיון על הדרישות והצרכים של העובדות בתעשיית המין.

אנשים שמתעניינים ברווחה שלנו, ויש רבים שבאמת אכפת להם, מתקשים לחשוב מעבר לשיקום או למיגור הזנות. אבל אנו יודעות שבמקרים רבים השיקום אינו אפשרי, כיוון שהחברה לעולם לא תרשה למחוק את הזהות שלנו כזונות. האם שיקום אפשרי, או בכלל רצוי?

במדינה שבה שיעורי האבטלה כה גבוהים, מהיכן מגיע הרצון לשנות נשים וגברים שכבר עוסקים במקצוע מכניס, שמפרנס אותם ואת המשפחות התלויות בהם? אם עובדים מנוצלים אחרים יכולים להילחם על שיפור תנאי עבודתם, מדוע עובדות מין אינן יכולות להמשיך לעבוד בעבודת מין תוך כדי דרישה לשיפור תנאי עבודתן וחייהן?"

זחל אוכל קלקר קומפוסט

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=378805615968939&id=286189005230601

Q3-2019

סיכום פגישות שאינו מחמיא לנשארים באיזור הנוחות

מתוך Birgitt Williams, "Why we promise engagement…but never safety or comfort". 14/7/2019

Don’t use traditional evaluation forms at the end of a meeting that rates me as the facilitator and how good the people feel about the meeting. Using these traditional forms would entice me to cater to the comfort zone of the people. Instead, I use an evaluation form that focuses on the person, what was learned, and what was accomplished. My typical questions include “What did you learn?”, “What surprised you?”, “What will you do differently as a result of having participated in this meeting?” and “What disappointed you?”.