שדה האוהלים 2 - תמצית הידע - Q4-2015

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
TentField.jpg

זהו דף הקשור ליוזמת שדה האוהלים. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

14 העקרונות של הפאשיזם

מחשבות על הדרך הנכונה להרגיע את האינתיפאדה השלישיי.

פערי שכר גברים ונשים

banks losing to go5

אינטרנט קואופרטיבי - בלי טייקונים של מידע

ככה עושים פוסט הסבר על ימין-שמאל ואנטי-ספינים בהזמנה להפגנה בפייסבוק

לא היה איכפת לי מודל 2015

תמונה - זה לא פוליטי זה כלכלי חברתי

סרטון וידאו מרגש על קואופ טפסים משכנתאות הספרדי - https://www.facebook.com/shay.knohl/posts/996235140439852?notif_t=mention

P2P על דמוקרטיה דיונית - אני לא יודע למה הכוונה אבל אולי הסרטון על החזון של P2P כלומר - https://www.youtube.com/watch?v=sO-QJLDpHQ0

השקרים של נתניהו https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1224306594250470&set=a.121359327878541.23888.100000134244167&type=3&theater

תוכן עניינים

2016 Q1


Q2 2016

ערן אברהמי (2016), תגובית למאמר "תנועת ה-BDS מזיקה למאבק בכיבוש

להערכתי, ומדובר פה בניחוש בלבד, מערכת שיחה מקומית נקטה בתעלול ברני סנדרס. סנדרס הפיץ שמועה שישראל רצחה כעשרת אלפים תושבים בעזה, מתוכם כאלפיים ילדים. הציונים נאלצו להגיב ולהכריז כי ישראל רצחה "רק" [כך במקור!] 1500 תושבים, מתוכם 532 ילדים. ככה משטים בציונים. הרי לך אסטרטגיה יעילה, אלגוריתם יעיל, לחשיפת פשעי הציונים ולהודאתם שלהם בפשעיהם.

המרצה הדגול שכח יותר מדבר אחד בבואו לדון ביעילות של תנועת החרם ככלי לסיום הכיבוש. את העובדות היבשות שכח, והמציא תחתיהן אחרות תוך שהוא מסרב להתייחס לעיוותים אלו ("זה לא הנושא העיקרי של המאמר - ולכן מעדיף שלא להתייחס לזה"), את החרם עצמו הציג כאיזה חרם צרכנים ותו לא, משל לא קרא ולו אחד ממאמריו של העיתונאי הדגול ארי שביט המזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של החרם האקדמי, ואת הדרישה הסבירה לחלוטין של צדק ושוויון (על כך במאמרה של אורלי נוי בתגובתה לציוני אחר, גדי טאוב) הציג בתור הסטנדרטים המוסריים המעוותים שלי, ואף פירש, כאחרון פרשננו לענייני בטחון, שלדידי "ישראל צריכה להתאבד ולפרק את עצמה". גם אם לא ייבחר, את חלקו בפריצת הגבולות של השיח הלגיטימי הקיים תרם סנדרס לדיון הציבורי בארה"ב. מי שלא מבין את החשיבות של פריצת גבולות השיח הלגיטימי הוא אדיוט ומי שמזלזל בפריצת גבולות השיח הלגיטימי הוא אנטישמי ועוכר ישראל ובוגד, כלומר ציוני. בהנחה שהכותב אינו אדיוט גמור - ייתכן כי הנחה זו אינה נכונה - גם הוא מבין את חשיבות גבולות השיח הלגטימי ומהם יחסי הכוחות הקובעים אותם.

חמי שלו, הארץ: הפרופסורים ורנון אלן וג׳ון לוין מאוניברסיטת ויסנקונסין ניהלו בסוף שנות ה–60 סדרת ניסויים שנועדה לבדוק את התיאוריות של הפסיכולוג סולומון אש על השפעתו של לחץ חברתי על דעותיו של היחיד. מסקנתם היתה שדי בגורם אחד המסתייג מקונצנזוס מקובל כדי לשבור את הנטייה לקונפורמיות ולהקל על אנשים אחרים להביע את דעתם באופן חופשי. בשמאל האמריקאי מקווים... יפתחו את הדיון הפוליטי בארה"ב גם לדעות החורגות מהנטייה לתמוך אוטומטית בעמדותיה של ישראל". http://www.haaretz.co.il/.../us.../.premium-1.2917248

אחת ממטרותיה של תנועת הBDS הייתה, ועודנה, להרחיב את גבולות השיח הלגיטימי. בעוד הצד השני, הציוני, אובד עצות לנוכח ההצלחה המסחרת של הBDS (גם לכך לא התייחס המרצה הדגול כאשר דיבר גבוהה גבוהה על אסטרטגיה יעילה. מדוע הציונים, כולל שרים וראשי ממשלות, יוצאים מדעתם ומתייחסים אל הBDS כאל איום קיומי? מדוע מרבים כל כך לדבר עליו?), דנים פעילי הBDS בכל רגע נתון בדיוק על מה שהמרצה הדגול מטיף לו: מהי האסטרטגיה היעילה כדי להשיג את מטרתם.

בספרו 'המאבק המזרחי בישראל' מנתח סמי שלום שטרית את מודל "האפקטים הרדיקליים האגפיים" של הרברט היינס. שטרית: "למרות הייסוד הטרגי הטמון בה, אני חייב להסכים עם השורה התחתונה של היינס: "לכן, כאשר האפקטים הרדיקליים נמצאים בפעולה, המתונים יכולים אז לקיים יחסים טובים עם תומכים מן החוץ (ממסדיים), על ידי כך שירחיקו עצמם מן הרדיקליים, כשבאותה עת ממש הם נהנים מהמשבר שהרדיקליים יצרו" [ציטוט מהיינס. מצוטט ב'האחד מנענע את העץ, השני אוסף את הפירות', עמ' 40]. אני סבור כי מערכת שיחה מקומית נוהגת באופן דומה. מחד, מקיימים יחסים טובים עם תומכים ממסדיים מהחוץ, ובאותה עת נהנים מהמשבר שתנועת הBDS יצרה. ייתכן גם כי מצאה לנכון לעולל תעלולים של מערכת עיתון הארץ. לקחת את הימנים הטפשים ביותר ולפרסם את מאמריהם, כאילו אומרים: ראו איזה אדיוטים יש בצד השני.

אני מגנה כמובן את מערכת שיחה מקומית על התייחסות לא רצינית לנושא הביקורת הלגיטימית והבונה על הBDS, שכן ישנם מתנגדים לBDS העושים זאת מתוך מחויבות לצדקת המאבק הפלסטיני, ולא מטעמי הסברה ציונית. אני קורא לקוראי שיחה מקומית לא להחרים (עדיין) את האתר (כפי שעשו כל פעילי הBDS היהודים-ישראלים, סאבטקסט: לא ראוי להתייחסות) אלא להתחיל בהסטת השקעותיהם מתרומות לאתר זה לעבר תרומות לעמותה למען מחיקת מרצ מהמפה.

קצת אנרכיה

אסף קינצר (2013), "1 במאי – חג לפועלים". אנטי סמכותנית בעברית - כיצד לפרק מדינות (בלי להיתפס) (בלוג), 1/5/2013. נדלה ב28/5/2016
"קדמה אמיתית היא לא פלאפון דור שלישי עם מצלמה אלא החיסול של המוסדות שהאדם כבר לא זקוק להם והחלפתם במה שיאפשר לו חיים ללא שיעבוד. זאת אומרת אבולוציה חברתית. אם כן השינוי מתחיל בפנים אבל מה שמפריד בינינו לתנועות ניו אייג' זה ההבנה שהשינוי לא יכול להישאר בפנים, אנחנו חייבים שינוי קודם כל בשביל לעצור את השואה היומיומית שקוראת במקומות בהם הקפיטליזם פועל ללא מסכות של "מדינת רווחה" ו"הומניזם", וכדי להפסיק לבזבז את החיים שלנו בעבודה בשביל רווחים של מישהו אחר."
לב טולסטוי (1900), "איך לבטל ממשלות". אנטי סמכותנית בעברית - כיצד לפרק מדינות (בלי להיתפס) (בלוג), 11/9/2011. נדלה ב28/5/2016
"בימי קדם היו הלוחמים, עם מנהיגיהם, מסתערים על תושבים חסרי-מגן, מכניעים ובוזזים אותם, וכולם היו מתחלקים בשלל על-פי מידת השתתפותם, אומץ-לבם ואכזריותם; וכל לוחם הבין שהוא יוצא נשכר מהאלימות. היום אנשים חמושים, הבאים בעיקר מן המעמדות העמלים,תוקפים אנשים חסרי-מגן – שובתים, מתקוממים או יושבי ארצות אחרות – ומכניעים ובוזזים אותם (כלומר, מאלצים אותם למסור לידיהם את פרי עמלם) לא למען עצמם, אלא למען אנשים שאפילו לא נוטלים חלק בהכנעתם." (לב טולסטוי, 1900)
[...]
"והגיעה העת שבני-אדם יבינו שממשלות אינן רק מוסדות מיותרים, אלא אף מזיקים ולא-מוסריים עד מאוד, שאדם ישר המכבד את עצמו אינו יכול ואינו צריך ליטול בהם חלק ואינו יכול ואינו צריך ליהנות מיתרונותיהם.
"ברגע שבני-אדם יבינו זאת אל-נכון, הם יחדלו ליטול חלק במעשים אלה באופן טבעי – כלומר,יחדלו לתת לממשלות חיילים וכסף. ברגע שרוב האזרחים יחדלו לעשות זאת, תעבור מן העולם המרמה המשעבדת בני-אדם.
"רק בדרך זו יכולים בני-אדם להשתחרר מן העבדות."

מה זו הצלחה בקואופרטיבים? איך לגרום לקואופרטיב להצליח?

המיקוד הדו-ראשי: עסק משתלם מחד וקהילה בעלת ערך מאידך

Tim Mazzarol(2016), "Murray Goulburn saga has roots in deregulation". The Conversation (Australia Edition), 25/5/2016. נדלה ב28/5/2016
אמ;לק - "קואופ, כעסק, צריך להיות ממוקד לספק ללקוחותיו את המחירים הטובים ביותר בעלויות הנמוכות ביותר שהוא יכול.. כל השקעה צריכה להיות מעוצבת כך. שוות-ערך בסולם החשיבות היא יכולתו של הקואופ לשמור על נאמנות בעליו, לא רק בזכות המחירים או הדיוידנדים שהוא מחלק, אלא מתוך כך שהם מרגישים חוש בעלות ושייכות לקהילה בעלת ערך, שתאבד עם הקואופ ייעלם". (מאת ברוך אורן)
"Cooperative enterprises are owned by their members who also have a trading or patronage relationship with them. What differentiates them from other businesses is the democratic governance of the business, with member-owners having a say in major strategic decisions.
"Management of a cooperative is therefore more complex and the board and executive leadership team must maintain the trust and loyalty of the members to keep the business strong. They also need to balance the member’s interests as suppliers (patrons) and as investors, while encouraging them to see themselves as owners of the cooperative and members of a community of purpose.
"The financial strength of the cooperative is only as important as the financial strength of its members. To survive the cooperative must maintain a clear social and economic purpose with the members' interests first and foremost.
[...]
"As a business it must be frugal and focused on delivering its members the best prices at the lowest costs it can. Any investment and growth should be designed to provide its members with the best long term returns to their businesses as suppliers or buyers, not just to see the value of its share capital appreciate.
"Of equal importance is the cooperative’s ability to keep its members loyal not just through the prices or dividends that it offers, but because they feel a sense of ownership and being part of a community of purpose that would be lost if the cooperative disappeared."

Q2 2016

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=1129829010408009&id=100001427630382&notif_t=notify_me&notif_id=1463299641002780 על קריסת מעמד הביניים - או - למה שכירות דירה עולה יותר מרכישת דירה

איך זה לגדול בהשראת ביבי? להתנגש בתקרת הזכוכית ולהשרף או לפרוש ולהתמודד מולו

סאגת המצעד בחיפה - איך עדן בן זקן הפכה להיות חשובה יותר מנאומים של הקהילה הגאה

Q3-2016

פציפיזם ופערים חברתיים

5 שנים למחאה

מצעד הגאווה בבאר שבע 2016

Q4-2016

אתרי היכרויות והתמכרות להימורים

אורי גורדון על דמוקרטיזציה במחאת 2011

מנהיגים מרעילים ומאפשרים + סיפור אינדיאני על שני זאבים

התמודדות עם אלימות - הקשבה

עקרונות הקואופרציה - תוספת 4 עקרונות לפי מרכז החינוכי לקואופרציה במצפה רמון

ניצן צבי כהן (2016), "נראֶה לעולם שביחד כולם". דבר ראשון, 26/10/206. נדלה בו ביום
'"היחס שלנו לקואופרציה הוא שזה לא חייב להיות גוף משפטי הפועל כאגודה שיתופית, כל עוד הוא פועל על פי עקרונות הקואופרציה" אומר ברט, ומפנה אותנו לשבעה עקרונות בלתי פורמליים לאופן הפעולה הקואופרטיבי שהוגדרו על ידי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית בשנת 1995. העקרונות הם חברות וולונטרית ופתוחה - ללא אפליה על בסיס מין, מצב חברתי, גזע, דת, לאום או דעה פוליטית; ניהול דמוקרטי על ידי החברים, ההשתתפות הכלכלית של החברים, עצמאות ואוטונומיה, חינוך, הכשרה ומידע, שיתוף פעולה בין קואופרטיבים ומחויבות לקהילה.
'"על זה הוספנו במרכז החינוכי לקואופרציה עוד ארבעה עקרונות משלימים, להתנסות קואופרטיבית עם אופי קואופרטיבי גבוה יותר" מספר ברט, "קבענו למשל שקואופרטיבים צריכים להתנגד לניצול של אדם על ידי אדם - עקרונות הקואופרציה לא עסקו בנושא זה. בין הקואופרטיבים בעולם יש קואופרטיבים דוגמת אגד, עם 3500 בעלי מניות ו-27 אלף שכירים. למעשה בעלי המניות מרוויחים מכוח עבודתם של השכירים, ומבחינתנו זה דבר שלא נכון שיתקיים בקואופרציה".
'עקרון נוסף שקבעו במרכז החינוכי לקואופרציה הוא שהקואופרטיב צריך להיות מקום ללמידה, שחבריו לומדים ומבינים בו את הסביבה הכלכלית והתהליכים הכלכליים שהם מתנהלים בתוכם, ולעצב ביחס אליהם עמדה. עוד עיקרון הוא עקרון המשימתיות - 'הקואופרטיב המשימתי' אף פעם לא מגיע לשלב של מיצוי המטרות שלו. אם העגלה מצליחה להיות הסופר המוביל במצפה רמון ולהוריד את המחירים, וליצור גם התאגדות אנושית משמעותית - היא לא עוצרת שם. היא צריכה לקחת תחום נוסף, צורך נוסף של החברים ולתת לו מענה. "העיקרון האחרון שהוספנו הוא שהקואופרטיבים צריכים להיות השתתפותיים - כלומר שהחברות בהם היא לא זהה לחברות בחברת מניות רגילה בשוק. לא הבעלות מקנה לך חברות, אלא הפעילות שלך בתוך הקואופרציה. אני מאמין שככל שהאופי הקואופרטיבי גבוה יותר, כך להתנסות יש סיכוי גבוה יותר להיות מאריכת ימים ומשמעותית לחברים בה", מסכם ברט.'

בחירות באירלנד

HOLDING SPACE

https://www.facebook.com/upliftconnect/videos/839188052884844/

חומסקי על השתתפות

ועוד על השתתפות - https://www.youtube.com/results?search_query=participatory+democracy

pol. economy of participatory economics (Michael Albert and Robin Hahnel)

Intern. org. for participative society - "seeks to transcend 20th Century market and centrally planned socialism with a new participatory society - or participatory socialism - that combines classless economy, feminist kinship, intercommunalist culture, and self managing polity."

חינוך דמוקרטי

מעניין - לפני המהפיכה התעשייתית, היה נהוג שאיגוד הסטודנטים קובע את שכר המרצים וקונס מרצים שכושלים בלימוד החומר, הסבר לא ברור או מאחרים לשיעורים

על אלו שהצביעו טראמפ

ערב עם דונאלד טראמפ - טור אורח מאת ד״ר דני דוֹר = אוֹרי אמיתי5 ביולי 2016 12:58

פודמוס לא מקבלת את השלטון למרות בחירת הציבור

https://www.facebook.com/j14live/photos/a.283402828354309.84294.274242409270351/1454333527927894/?type=3 איה שושן 31/10/2016

Q1-2017

סטודיו C - דוגמא להתמודדות קהילתית מעוררת השראה עם תוקפנות סימבולית

Q2-2017

עד כמה קל לשטות באנשים באמצעות עובדות שיקריות - חברות הסיגריות, הברקסיט וטראמפ

טים הארפורד, "פייננשל טיימס"16:5024.03.17

אסי סלהוב מסכם 4 שנות מידברן

https://www.facebook.com/groups/burningmanisrael/permalink/1694201213940517/

Q3-2017

10 העקרונות בחיי יום יום

https://www.facebook.com/groups/burningmanisrael/permalink/1751739111520060/

רעיון מעניין על הטמעת עשרת העקרונות בחיים האמיתיים: https://journal.burningman.org/2017/08/philosophical-center/tenprinciples/radical-living-experiment-bringing-the-principles-home/ ורשימת רעיונות, לחלוק ולנסות בבית https://docs.google.com/spreadsheets/d/1AKg_g18SBdn0ANOaGwSA5AlTZ2dkPOAcNblR09udSms/edit#gid=0

איך נראה שינוי אקלים

סרטון של אוניברסיטת ייל המראה אנומליות מז"א ב-100 שנה האחרונות וממחיש כמה אנחנו עמוק בתוך שינוי האקלים

מאבק לא-אלים מול ניאו-נאצים: קרקס הרחוב יעיל יותר מאלימות-הנגד של אנטיפה

How to Make Fun of Nazis By MOISES VELASQUEZ-MANOFF AUGUST 17, 2017 בעניין הזה ראה גם:

דוברות

2 דקות על איך עושים דוברות - זיהוי הזדמנויות http://shiftshatil.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/ וישירות ביוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=qU1VQRwYgek

רישוי אירועים

ספי אטון https://www.ha-adv.co.il/single-post/2016/06/22/%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%99-2

איך נכון לבקש תרומות מאנשים עשירים

במקום להגיד "ביחד נסייע" אמרו להם "אתה תסייע" https://www.themarker.com/magazine/1.4155957

לנהל עיר של 70 אלף איש

ניר אדן על להיות צמוד למפיק של ברנינגמן https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10213782962832744&set=a.1139530612913.21439.1366837097&type=3

Q4-2017

היפים, רוחניות סקסיזם ואלימות מינית

לילך בן דוד https://www.facebook.com/lilachchar/posts/2339739046051852

להתנתק מהמטריקס

http://themindunleashed.com/2016/01/12-methods-to-unplug-from-the-matrix.html 12 طرق لقطع من المطريكس: 12 דרכים להתנתק מהמטריקס: 1. فهم ما هي المطريكس 1. להבין מהי המטריקס 2. شك أي قصة رسمية 2. להטיל ספק בכל סיפור רשמי 3. استكشاف حفرة أرنب والعديد من الخنادق الحقيقية التي لديها 3. לחקור את מחילת הארנב ואת תעלות האמת הרבות שלה 4. قضاء أكبر قدر ممكن من الوقت في الطبيعة 4. לבלות ככל הניתן יותר זמן בטבע 5. جعل هياكل المطريكس موضوع محادثة روتينية 5. להפוך את מבני המטריקס נושא שיחה שגרתי 6. تأكد من أن الحب، وليس الخوف، هو الرد الافتراضي الخاص بك 6. לוודא שאהבה, ולא פחד, היא תגובת ברירת המחדל שלך 7. استكشاف دول بديلة للوعي 7. לחקור מצבי תודעה חלופיים 8. كشف فشل النظام وانقطاع من هذه الإخفاقات 8. לחשוף ולהתנתק מכשלי המערכת 9. تجاوز الرنين من الذكاء المنخفض والاتصال مباشرة إلى المصدر 9. לעקוף את תהודת התבונה הנמוכה ולהתחבר ישירות למקור 10. وينبغي إيلاء أولوية متساوية للحقيقة الداخلية والخارجية 10. לתת למציאות הפנימית והחיצונית עדיפות שווה 11. كن مهذب وهادئ ورحيمة وصادقة 11. להיות באדיבות, רוגע, חמלה, אמת 12. السماح أن تحدى لآرائكم والتركيز على طرق للتواصل مع الآخرين 12. לאפשר לדעות שלך אתגרים ולהתמקד בדרכים להתחבר לאחרים

קיימות זה פנימה / אורי פורת 12/12/2017

https://www.facebook.com/events/150289152365913/permalink/153480145380147/?ref=1&action_history=null מחשבות גולמיות על קיימות פנימית. ברמה האישית והתנועתית. בקיצור?- להתחיל לדאוג לעצמנו זה העיקר להבנתי 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ קיימות מבחינתי, היא דרך פעולה, שמאפשרת המשך התקיימות של מי שפועל/ת בדרך הזו. (בין אם זה מדינה או בנאדם, קבוצה אינטימית או ציביליזציה גלובלית). אנחנו רגילים לדבר על קיימות בהקשר החיצוני, של מה צריך לעשות ושל מה אסור להמשיך לעשות. אני שואל את עצמי- מה כדאי? מה יעשה לי ולקהילה שלי טוב? איך כדאי לי להתנהל מול אתגרים, בצורה שבונה ומפתחת אותי אישית? השאלות האלה לא תיאורטיות עבורי. בשלושת החודשים האחרונים, הילה ואני עובדים על הכנס / סמינר / קונגרס, וזה דורש זמן וסבלנות ומשאבים, זה מסע לעומק עצמי, בניסיון להבין יותר לעומק את התנועה שאני מזהה, ורואה את עצמי חלק ממנה. התנועה הזו, היא לא גוף או ארגון מסודר. אני מדבר על תנועה במובן של משהו שזז, על שינוי שקורה לאורך זמן, שניתן להבחין בקווי המתאר שלו, גם אם לא בדיוק מדעי. את ההבנה שיש כאן תנועה קיבלתי לראשונה כשראיתי את הסרטון ההוא של פול הוקן, שמספר על הארגונים הרבים והקבוצות השונות שהוא פגש במהלך המחקר שלו ברחבי העולם. הייתה לי הרגשה שאני חלק ממשהו גדול יותר גם לפני שראיתי את הסרטון הזה, אבל הוקן הצליח לנסח במילים את הרעיון הלא ברור שהיה לי בנוגע לזה. מה שלקח לי עוד כמה שנים להתחיל להבין, הוא מה העיקרון המאחד של התנועה הזו. ההבנה הזו הגיעה כשהתחלתי להסתכל פנימה. 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ באמצע שנות העשרים שלי גרתי בתל אביב, עבדתי בארגונים לשינוי חברתי סביבתי, הייתי פעיל במחאה החברתית (אוהל 27 כבוד), חבר בגרעין המייסד של הבר קיימא (פאב מסעדה טבעונית קואופרטיבית) ושותף במספר יוזמות ופרוייקטים שניסו לקדם שינוי בישראל, במישורים שונים. התעסקתי בפוליטיקה ובהפקה של פסטיבלים משני תודעה, ארגנתי הפגנות והובלתי עשרות מעגלי שיח ברוטשילד ואחריה, בקיצור, אקטיביסט בלתי נלאה. אבל משהו לא עבד לי. העולם המשיך להסתובב, האפוקליפסה לא הגיעה, ואני הייתי מבואס. לא שמח, לא מרוצה, כועס ועצבני רוב הזמן. הדברים לא קרו אף פעם כמו שקיוויתי, היוזמות השונות נפלו (או שאני יצאתי מהן) כל אחת מסיבותיה, והרגשתי שאני לא מתקדם לשום מקום. השיא היה כשהתקבלתי לעבודה שעל הנייר הייתה חלום. התפקיד שלי היה לעזור ליוזמות ולמאבקים, באמצעות כלים אינטרנטיים (באמת טובים) ותמיכה ארגונית. הייתי הבחור שפונה למובילי (ומובילות) מאבקים ומציע להם תמיכה ועזרה לקדם את היוזמות שלהם ולחזק את העשייה שלהם. נשמע כמו חלום. בפועל, זה היה סיוט. הימים שלי התמלאו בריבים, בעוולות, בתחושות קיפוח ובהאשמות. שמתי לב שאנשים שמובילים מאבקים הם בדרך כלל מרירים וזועמים, וההתעסקות האינסופית במה לא בסדר ובמי אשם מובילה אותם לריב אחד עם השני, ועם מי שמנסה לעזור להם. מצאתי את עצמי מנסה לעזור ונקלע לריבים, פעם אחר פעם. ולא הבנתי מה דה פאק ולמה ככה.. אז התפטרתי. עזבתי את העיר ואת האקטיביזם ויצאתי להסתובב בארץ. אחד הטקסטים שהובילו אותי לעשות את השינוי הזה היה ספר של אושו שקראתי באותה התקופה, שנקרא "מהפכה או מרד". אושו שאל שם שאלה שהפכה לי את המוח ושלחה אותי לחשוב לעומק על כל הנושא. "העולם הזה מלא באנשים כועסים ופגועים" הוא כותב, "אתם באמת רוצים שמחר בבוקר לא יהיו צבא ומשטרה? אתם מבינים איזה כאוס זה יהיה?" "מהפכה היא החוצה. היא אלימות. היא הרס הקיים. כדאי לבנות עולם חדש צריך מחנכים ואמנים שיובילו. מהפכה מובלת על ידי לוחמים. מרד הוא פנימה. הוא שבירת הדפוסים של העצמי. הוא בניית אני חדש, שיתהלך בעולם אחרת, וישפיע את האור שלו החוצה, יותר ויותר." 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ שלוש וחצי שנים אחרי זה, אני מוצא את עצמי באותן שאלות, מפרספקטיבה קצת אחרת. ביום ראשון האחרון הלכתי לשבת לרגע עם גלסקי ואבנר בחוות אי שם, כדי לראות את המקום ולהבין ביחד מה הולך להיות בסוף השבוע. הדגש העיקרי שעלה לי מכל השיחה שם, הוא שקיימות, מבחינתי, היא קודם כל פנימה. שיש אינספור עולות המון אי צדק בעולם, אבל כל מה שאני באמת יכול לעשות זה להשתפר מבפנים עוד פעם ועוד פעם. אני יודע, זה נשמע מאוד היפי, ואני בטוח שיש אנשים שמתעצבנים עכשיו מול המסך, ורוצים להסביר לי מה ואיך צריך לעשות וכמה ניו אייג'י מצדי זה לחשוב ככה. מה שיש לי להגיד בנושא, זה שצריך זה לא אקולוגי. ושאני יודע כמה סבל ואי צדק יש בעולם, ושאני עושה מה שאני יכול למיטב הבנתי כדי לשנות את זה, אבל המהות, מבחינתי, היא לא שינוי סדרי עולם. המהות מבחינתי היא שינוי מבפנים, ואני יכול לצטט את בובר ואת גורדון, את אושו ואת אקהרט טול, את מארקס ואת גבי ניצן, ועוד כמה, כדי לתמוך בטענה שלי. אבל אני מעדיף לנסת להסביר במילים שלי. במשפט- ככל שיהיה לי טוב יותר, ככה תהיה לי יותר אנרגיה לפעול, והפעולה שלי תהיה טובה ואפקטיבית יותר. בהרחבה: בן אדם זה מערכת אקולוגית. יש בנו משאבים ויש בנו התרחשויות, ברמה הפיזית והרגשית, וכנראה בעוד כמה רמות. אם אנחנו משקיעים אנרגיה בלכעוס, אנחנו מעצימים את הכאב והכעס. אם אנחנו משקיעים אנרגיה בלשמוח, אנחנו מעצימים את הטוב בעולם. לי לפחות, זה עובד ככה. כי אני מחווט בצורה שאם אני רואה סבל, אני מתכווץ, ורוצה להפסיק אותו, גם כשלכאורה הוא לא קשור אליי. והצד השני הוא שכשמאשימים אותי ותוקפים אותי אני נסדר ונאטם. אבל בשמסבירים לי את האינטרס שלי, אני נפתח, מתעניין, ובדרך כלל גם פועל לקראת. אז אם אני מנסה להסביר למישהו למה הוא לא בסדר, כנראה שהוא לא יקשיב לי. ואם אני אתמקד בלהראות לו כמה יותר נעים זה לגדל לעצמו את הירקות, לעשות מדיטציה, לבנות שירותי קומפוסט בעצמו, לאגור מים בגינה, ועוד כהנה וכהנה פתרונות מעשיים, אני אתן לו כלים לצמוח. 05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)05:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)~ אני מרגיש שהעמקתי חפור. אז אני אנסה לסכם. לפעול בצורה מקיימת, להבנתי, זה להשתמש במשאבים שלי בצורה שתאפשר להם להמשיך ולהתפתח, ואף תתמוך בתהליך. לכעוס על העולם, להתעסק במה לא בסדר, לתקוף אנשים וארגונים על הדרך שלהם, וכיוצא באלה, זה דפוס שמוביל לקריסה פנימית ולא מביא תוצאות. אז אני שואל את עצמי איך התנועה שלנו רוצה לפעול? מה היא רוצה להשיג? כמה אנרגיות עוד נשרוף על לנסות ולשכנע את האחרים שהדרך שלנו נכונה? אני מדבר על פעילים ועל ארגונים שמנסים לצרף אליהם את כולם. אני מדבר על יוזמות שמנסות לאחד את כל ההתרחשות מתחת לסמל שלהן. אני מדבר על אינדיבידואלים שפועלים מכאב, מפחד ומכעס, ולא מחפשים באמת הקשבה, אלא מבקשים הכלה, בדרך כלל בצורה לא מודעת. המפגש בסוף השבוע מכוון מבחינתי קודם כל לרווחה ולנחת משותפת. אחר כך לחשיבה על הפרקטיקה. אני רוצה שנבוא להרגיש בנוח, אני רוצה שנדאג לעצמנו ולצרכים שלנו. אני מאמין שמתוך הביחד הנעים, נוכל להסתכל קדימה ולשאול מה אפשר לעשות, במקום לחזור לצריך הישן והמתסכל. אני מאמין שתנועה שמטפחת את הטוב שיש בעולם הזה תוכל לקדם שינוי רחב בקנה מידה גדול הרבה יותר, מאשר תנועה שמתעסקת בחרא. למרות שיש דיבור על לבנות מתקן חימום מים מערימת חרא סוסים. וזה מרגש אותי.


מקור: http://shakufbaohel.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_2_-_%D7%AA%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2_-_Q4-2015
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים