שחרית: מפגש רשת קהילות פוליטיות לקראת הבחירות המקומיות, 9/5/2013

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זהו ניסיון לסכם מפגש שארגנה שחרית. לאתר שחרית

ברוך מאמין (וכמובן אפשרי לדבר על זה ולהחליט אחרת..) שסביר ש זהו דף הקשור ליוזמת הפזורה: מהפכניותים מתיישבים ליד שולחנות המועצה בישראל-פלסטין. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

תוכן עניינים

[עריכה] עבודה בקבוצות: מה היתרונות והמאפיינים הרצויים של רשת כזו? מה נדרש כדי לקיים אותה?

[עריכה] קבוצה 1

הקיימות של ההתארגנות, התפקיד של שחרית.


[עריכה] קבוצה 2

[עריכה] קבוצה 3

[עריכה] קבוצה 4

מה רשת יכולה לעשות לנו?

"לובי" לעזור ל??

מה צריכים לעשות על מנת להקים רשת?

מטווח בנן קהילות חדשות לפוליטיקה

רשת התנדבות ארצית

גוף בכנסת

שייכות לאופוזיציה שונה משייכות לקואליציה.

[עריכה] סיכום

תמיכה אישית סיוע פוליטי לראות את התמונה הכוללת בניית כח פוליטי חדש

מה צריך:

  1. להכריז שיש רשת
  2. לבנות מכנה משותף

עוד רעיונות:

התפקיד של שחרית:

[עריכה] מיכאל ביטון - ראש מועצת ירוחם

מכיר פה אנשים מהמגזר השלישי. מתרחקים מקונפליקטים ועושים משהו טוב למען צורך חסר מענה. גם אני משם. אני גם ראש עיר של מחאה כך שכשהייתה הפגנה בירוחם נאמתי עם סתיו ודפני על הבמה וגם צעדתי 100 קמ לכנסת. המחאה איפשרה לאנשים לאנשים ביטוי. בשנים של לפני המחאה הכנסת אוישה גם ע"י גל של דוגמניות. הרבה ממנהיגותי המחאה הרגישו נבוכותים כי זה חייב אותם לקבל החלטה אישית, מנהיגותית, קבוצתית. קשה מאוד.

דיברתי עם סטודנטים שעזרו בחולון. מי השתתף במחאת האוהלים? 98%. מי רוצה להיות פוליטיקאי? 2 אנשים הרימו יד ואחד מהם התלבט.. ההחלטה להיות פוליטיקאי היא קשה.

30 איש זה המון, זה 600. את המפלגה הסינית בסין הקימו 10 מקומיים ו-2 מפקחים מרוסיה.

הממשלה כאסטרטגיה היא לא נוגעת בבעיות עומק משיקולי שרידות. גם ככה בממוצע הממשלות כאן מחזיקות שנתיים וחצי-שלוש.

היכולת להשפיע ולחולל שינוי. אבל זה גם אומר להכנס לעולם של קונפליקטים. כשאתה ראש עיר אז אתה נוקט עמדה. איך גובים כסף ואיך אוכפים עבירות בנייה. ואתה מתחיל לאסוף אנשים שלא אוהבים אותך.

התכונה המשמעותית ביותר לראש עיר - עמידות נפשית. תפגוש קונפליקטים. נע בין מצבים מורכבים למצבים יפים.

ניסינו לבנות קבוצה של זהויות שונות עם שיח משותף, שיח משלב, ולהמנע ממי שמנסה להפריד ביננו. לא תמיד זה קל. לפעמים צריך להכריע או לתת עדיפות לאחת הקבוצות.

250 אש"ח מהכסף שלי (150 קמפיין ו-100 הוצאות משפטיות), 80 אש"ח מתרומות (50 מבחוץ ו-30 מבפנים ליישוב). ו-50 אש"ח החזר מהמדינה. בגלל שלרוץ לרשות המועצה ולא לראשות - התגמול הוא לפי כמות התושבים וכמות המנדטים, וללא תלות בסוג הריצה.

לבנות - רשת מלאכים של הפוליטיקה החדשה - רשת של אנשים שתורמים 1000 ש"ח למועמדים בכל הארץ שעוזרים לפוליטיקה חדשה.

הטוב של לגייס מבחוץ זה שאתה לא חייב לתושבים שלך. "תרמתי לך 5000 ועכשיו..". כדאי לגייס כסף מהקהילה, מהפעילים הנאמנים ביותר. מאלו שההוגנות שלהם היא סבירה. מי שנראה לא ישר עדיף לוותר על הכסף שלו.


ש אתגר להיבחר אבל יש גם אתגר אדיר להתמודד אחרי שנבחרת. התמיכה יורדת והבדידות גוברת, והבלבול והטעויות. האתגר הוא לנצח ומהר מאוד לחשוב על איך לעשות את הדבר הנכון. לבנות מצע שקל להגשים וקבוצה שאפשר לעבוד איתה אח"כ. לפעמים צריך להסביר לאנשים בחוג בית שהמצב לא יאפשר לעשות שום דבר. איזה תומך אומר לי "מה אנחנו צריכים אותך שתספר לנו כמה רע הולך להיות בירוחם?" עדיף לא לשקר אבל כן לתת תקווה.

פוליטיקה זה לקפוץ למים והחלטה לצאת מאיזור הנוחות.

רוצה לספר על מאבק. אנחנו מוקפים בבסיסים. ואף בסיס לא משלם ארנונה. ויש לי חברים עם 50 מליון שקל ארנונה מבסיסים. אתה נלחם במישהו שהוא 20 שנה ראש ראשות, יש לו לוביסטים, איך תנצח? אמרתי: "אני נכנס למשהו שהוא חשוב, אני יודע שזה ארוך ויקח שנים אבל אני נכנס לזה". ככל שתתגבר יותר הכוחות שיפעלו נגדך יתחזקו. אתה צריך לדעת שיום אחד תגיע לקו הסיום, אתה או מישהו אחר.

שמוליק ריפמן, רמת נגב

רוצה להגיד שלפני שנתיים הציע לי 2-3 מש"ח ולפני שבוע הציע לי 10-15 מש"ח ואנחנו בדיון. והלכתי לכנסת והלוביסטים שלו אמרו שירוחם היא עיר מיושנת, שראש העיר מכר אותה לחרדים. ככל שתתגבר אתה תחטוף עוד.

אני שנתיים וחצי בתפקיד. החלטתי עם האשה והילדים לרוץ. אמרו - אבא אתה יודע שזו החלטה ועוד שנה וחצי אנחנו מחליטים שוב! תבוא הבייתה יותר, תהיה בנאדם. אמרתי לאשתי- אני אהיה 4 שנים ואולי עוד קדנציה ואחרי זה זה מספיק. אבל אחרי שנתיים אני מתבוננן בעיר שלי ורואה שהפרק ירוחם מתקדם והקמנו גינות קהילתיות ומרכז להתנדבות של החברה האזרחית אז אני הולך לישון מוטרד - חשבונות הלוואות משכורות - אבל מרוצה ובעל סיפוק.

[עריכה] מוחמד אל-נבארי, ראש המועצה המקומית חורה

אני לא הגעתי מהפוליטיקה, הייתי בכימיה והגעתי לפוליטיקה מקבוצה בפורום דיי דומה לזה שאיכפת לו מה קורה ביישוב. זה היה פוליטיקה די צעירה, יישוב משנת 1990. בשנת 2000 בחירות ראשונות. 2000-2004 החליפו 2 ראשי מועצות.

הפוליטיקה הייתה פוליטיקה חמולתית, ותמיד קופץ בראש הנושא של הבדואים. אבל מהר מאוד גיליתי שהשבטיות קיימת בכל מקום במדינה. גם באקירוב יש שבטיות.

אנשים שרצו לעזור ליישוב עזרו לי. ההחלטה שלי הייתה 70 ימים לפני הבחירות. הציפיות מראש העיר מאוד גבוהות ואין הרבה זמן ללמוד. ראש עיר שאין לו כושר למידה מהיר, מוצא את עצמו צריך ללמוד ממקורות שאי אפשר לסמוך עליהם. כל הזמן ניסיתי ללמוד בצורה מהירה, הרבה יותר מהסביבה שלי. כניסתי לחורה כראש ראשות מקומית הייתה דריכתי ה-5 בבניין הזה בחיי. לא ידעתי למה אני נכנס. ויזמו שיחה עם מקורות - מנהל המים של מקורות אמר - מנתקים לך את המים בעוד שעה. אמרתי לו אני נכנסתי לפני שעה לתפקיד ומאז לקחנו את זה ברצינות וככה לא קיבלנו עוד טלפונים ממקורות.

חברתי יחד עם ??? שהוא בעל ניסיון, היינו נושאים ברכב אחד. וכולם מכירים אותו, הוא אמר לכולם "האיש הזה רוצה לעבוד, תעזרו לו". וכך הצלחתי ללמוד גם בפחות מ100 ימי החסד.

2003-2004 זה הקריסה של השלטון המקומי. תרבות תשלום של 2% מיסים. 2% שילמו ארנונה, 4% מים. וקיצוץ 40% במענקי איזון. וניפוח של יותר מנהלים מעובדים. והמזל שלי שבאתי מהתעשייה שהניהול הוא תקין, מאוד תחרותי ולא מתפשר.

הכנסנו 2 ערכים בקמפיין: הצבעת אמת. אף אישה לא הצביעה עם תעודה של מישהי אחרת. סגן ניצב יקי ארצי - מפקד תחנת נתיבות. היה לנו בחירות בתזמון נפרד. גייסנו שוטרת לכל קמפיין. המצביעה באה עם רעלה..

ערך נוסף - לא חילקתי צ'קים בבחירות. ויום אחרי הבחירות לא התעסקתי עם אנשים שיש לי איתם חובות.

13% גרעון שוטף. ורק הולך ויורד. הייתי 4 מנדטים ו-5 באופוזיציה. כח שבטי מאוד חזק. והחלטה אמיצה עם גיבוי משרד הפנים - 25% מהמנהלים פיטרנו אותם, וניהלו 6 חודשים מאבק נגדינו. היה לי מנהל נכסי המועצה ולמועצה היה קראוון אחד..

אם מערכת החינוך מצליחה - אף אחד לא מצליח לשרוד. זה הדבר הכי חשוב.

במשך 6 שנים עליתי בגבייה בלי מקרה אלימות 1! ונחשו מה הגעתי לשיעור הגבייה? 93%! ובעסקים 100%! ובלי חברת גבייה!

אני חתמתי על צווי העיקול. אבל אישית דיברתי עם התושב. גם צוות גבייה מהיישוב. אמנת שירות יישובי ביישוב. כי הגעתי לתובנות. התושב דורש שירות. זה להיות עירוני מתקדם, מאשר שבטי שרק רוצה את אינטרס השבט.

אנחנו - זה קבוצה של 50 איש שמאז שנבחרתי מתכנסים על חשבונם ליומיים כל פעם. ומכל כנס כזה יוצאים פרויקטים חדשים.

תקציב פיתוח של רהט 50 מליון שקל. מקדמים פרויקטים בשיתוף פעולה בינלאומי עם גופים שמעולם לא עבדו ביחד. אנחנו קבלן משנה של משרד האוצר בטיפול בשפכים. הכנסה 60-70% מגובה הארנונה רק בגלל המתקן של הטיפול בשפכים.

משתפים פעולה עם מא בני שמעון, מיתר, שותפות כולל חקלאות, תעסוקת נשים, חווה טיפולית. אני מהאנשים שלא מאמינים ב(בדידות.? ב.א.). שותפות אמיתית מביאה את האנשים לעבוד ביחד.

ולא סתם, רמת הביצוע נחשבת גבוהה ביותר בחורה, המדינה עשתה איתנו 7 פיילוטים.

רוצה להגיד - זה עובד איך שאתה. ישר אז ישר איתך. מבפלף אותו הוא מבלף איתך. ואנשים יודעים. אמרו מה, לא מחלק תפקידים? שקרן! הוא יחלק. ורצנו עם זה. גם כשפונים האנשים. אם אתה צריך לרדת גם לחשיבה של הילד וגם לפרופסור עם התואר ביישוב. בצורה שיוויונית לחלוטין. ועם הזמן שברנו את המושג של השבט. כי לפני הבחירות היו 3 שבטים שהמנהיגים היו מחליטים מה יהיה בחורה. היום אין את זה. כי יש לכל אחד נגישות ישירה לראש הראשות. לכולם יש את הטלפון שלי.

מגיעים, מפרגנים או לא מפרגנים. אנשים לפעמים מבינים מה שאתה עושה רק אחרי שנתיים.

אחרי שעברתי את ה-50% גבייה, התחיל דיון ציבורי, למה, יש 50% פראיירים?

הכי חשוב: אסור להבחר בדרכים פסולות. מי שנבחר בדרכים פסולות, זה יחזור אליו. והיום השלטון המקומי הוא מאוד מצומצם, אין הרבה שיקול דעת ומרחב עבודה. וראש ראשות שתקוע בשוטף זה בעיה. צריך לעסוק בפרויקטים ובטווח הארוך. זה מה שעושה את השינוי לאורך זמן.

[עריכה] מעגל סיכום

ברוך: ברגע שאתחיל קמפיין, בתור מתנדב, הגעה למפגש כזה "תעלה" לי שעתיים נסיעה הלוך ושעתיים נסיעה חזור, לפני שהתחלנו לדבר על תוכן. ולכן שואל את עצמי איך אנסח לעצמי את החוזה שלי מול הרשת הזו, כך שארגיש שזה מצב של WIN:WIN

עמית: מהם העקרונות המשותפים שעומדים בבסיס הרשת? זרקנו דברים אבל לא ירדנו לעומקם. מה אנחנו חושבים? מה מבדיל אותנו מאלו שאנחנו "נאבקים" בהם? לכן שלב ראשון זה להבין מה הזהות שלנו.

דב חנין: מצטרף, וחושב שנרוויח מדיון. אני מוכן לתרום מסמך שאני מאוד אוהב - חזון עיר לכולנו. קשור אליו רגשית. מוזמנים לקרא ולהציע מסמכים אחרים.

יש מסמך אחר - שעליו עבדו ד"ר נח עפרון - האמנה. אני מניח שגם בירוחם יש דברים שהעליתם.

מאמין שיהיה לנו קשה, במערכת בחירות, להתחייב אפילו אחת לחודש, להגיע לתל אביב. אבל בעיר לכולנו אנחנו עושים קמפיין על התחנה המרכזית החדשה - הרעיון שכולם צריכים להגיע לתל אביב כדי להפגש, הוא רעיון מפגר. אם אנחנו רשת, אז הרשת הזו יכולה להפגש בכל מיני מקומות בכל מיני מקומות. ובכל מיני תתי קבוצות.

כשנגיע לבנימינה למשל, אז נוכל להפגש שם גם עם 15 תושבים מקומיים, שיראו שברוך שותף לרשת שיש בה עוד אנשים שמתמודדים עם נושאים כאלו. ואולי זה יחזק את ברוך.

גם מיכאל צריך להיות במצב שהוא מרוויח מזה משהו. אולי אם הרשת הזו תבוא לירוחם זה יוכל לחזק גם את מיכאל בירוחם.

זה צריך להיות משהו שתורם לנו כדי להצדיק את האנרגיות שאנחנו רוצים להשקיע בזה.

מציע 2 מעגלים. גם מעגל משותף, שבו נעבוד ביחד על הטקסטים, וגם מעגל נוסף שבו כל אחד יכול לעשות עם הטקסט מה שהוא רוצה.

וגם לחשוב על הרשת במובנים של קרקס נודד.

דבורה: היה אמור לעלות אבל מתעכב לו - מאגר מידע אינטרנטי שבו אמור להיות מידע שצריך לשרת אנשים שרוצים להתמודד, מתלבטים, קבוצות שפועלות בשטח. גם מידע משפטי, איך לגייס כספים וכו'. דברים פרקטיים ותכלסיים שהרבה אנשים מתמודדים איתם. זה לגבי המאגר מידע.

בלי קשר לזה יש לנו קב' בפייסבוק שפעלה אינטנסטיבית ולאחרונה פחות, רוצים להחיות אותה. זו קבוצה סגורה של פוליטיקה מקומית. אני חושבת שיכול להתנהל שם דיון מאוד חשוב של דברים שצפו פה. מצעים שונים, שאלות שיש לכם. זה בדיוק המקום לפגוש אחד את השניה. ולהעזר.

??: יש מקום להתארגנויות ביחד. עלה כאן חוסר הכח שיש לחברי המועצה מול ראש העיר. זה גם מקום לפעולת חקיקה אבל גם יש מרחב לפעולה משותפת ברשת. לאו דווקא דרך העירייה אלא ברמה הארצית. גם נושא תאגידי המים.

מיכאל: אם תרצה בירור רעיוני של הדברים כדי שיהיה שלם ומוסכם לחלוטין - זה יקח שנים. לכן החשיבה צריכה להיות סביב הסכמות רחבות של רעיונות יסוד. יושב בקבוצה רוצה להשפיע בקהילה שלו שמקבל כל זהות שקיימת בקהילה לא שולל זהות או פועל נגד זהות שקיימת למצא טוב משותף לטובת כל הקבוצות חלוקה הוגנת של משאבים ואיזונים בין חלשים לחזקים

לא לסבך את העניינים פרט לעקרונות היסוד המוסכמים. ולא חייבים להסכים על הכל כדי להיות רשת.

דבר שני, בשפה שלך, עמית, השתמשת ב"אנחנו" ו"הם". בסופו של דבר יש כאן בריתות, לאו דווקא נגדם ולאו דווקא מלחמות. חבר קואליציה טוב, אם הוא נהיה ס. ראש עיר, מחזיק תיק, אז הוא משפיע. לא חייבים לריב כל הזמן עם ראש העיר.

והכי כדאי לא לריב עם ראש העיר על מה שלא רלוונטי לריב עם ראש העיר. למשל תאגידי מים זה ראש העיר שותף שלנו נגד האוצר. יש המון דוגמאות שאחד כועס על השני ומנסים להכנס ולבנות הסכמה שטובה לכולם. חיים איתה.

לגבי הטכניקה. אסור, מי שהיה פה היום לדעתי לוקח משהו הבייתה. לכן המבחן הוא : כזה שנתן משהו למישהו. במשוב של מי שהשתתף, מה השאלות, מה חסר מה המידע, ואז המפגש הבא יהיה כזה. עד איזור ספטמבר - צריך לשחרר את מי שרץ. מי שפנוי ולא מתמודד יכול לסייע, במהלך הקמפיין צריך לרכז מאמץ, 3 חודשים מבוקר עד לילה, עד אוגוסט מפגש או שניים שמשלימים דברים שלא נידונו. דרך אנשים שעשו זאת, זה יכול לסייע לאנשים.

גיא??: החזון זה מה שמשותף פה לאנשים. וההון האנושי זה הדבר הנהדר שיש כאן. ולכן צריך להיות מאוד מכוונת ל-עד ה-22 באוקטובר. ואני חושב שכולנו גם צורכים וגם נותנים שירותים, זה צריך להיות מקום מפגש של כולנו. חושב שליצור מפגשים כללים זה מורכב מדי כי כולנו עסוקים. מתוך צרכים שיעלו, אם יש 5 אנשים שלא יודעים להתרים או ערבויות והלוואות, למצא מפגש נקודתי איתם.

מה שחשוב: שחרית לא יכולה לעשות מפגשים כאלו של איך לגייס כסף, כי זה אומר שאנחנו מריצים. אנחנו רוצים לתת בית רעיוני, ערכי. זה החיבור. מה שכן יכולים, ואת זה אני מקווה שיעלה בקרוב, זה את המאגר מידע באינטרנט וזה פתוח לציבור הרחב. פתוח לכולם.

עומר מרהט: נקודה לשימור - השתתפות של ראשי רשויות כמו מיכאל ואל-געברי. אנחנו רק מתחילים ובאמת יעזור אם בכל מפגש יבוא ראש עיר אחד או שניים שידברו וזה באמת יעזור.

??: יש עד לבחירות, ושיחות זה. כשבאים מהמגזר השלישי, מה שנותן לנו את האנרגיות זה להבין שאנחנו ביחד. לספר את הסיפור והמצוקות שלי. אני מניחה שבפוליטיקה זה פחות מתלהבים מזה. אבל חשוב לשמר את זה. ואולי אחרי הבחירות, ללכת לכיוון של חוקים ללמעלה. שקיפות ושל שיתוף הציבור, כמשהו שיחלוש על כל הפוליטיקה החדשה הזו, וביחד נעלה את זה למעלה.

עמית: מיכאל שיקף שפול/ חדשה יכולה לשקף הרבה מאוד דברים גם למטה. למשל התחבורה הציבורית חולדאי אמר זה לא אני. אחד מהאתגרים שלנו זה לחזור ולקחת אחריות על הדברים שהעירייה כן יכולה לקחת אחריות עליהם. חינוך ותכנון ודיור ציבורי.

ברוך: גם מרחב פעולה עצמאי אנרכיסטי מחוץ לשחרית.

וגם בנק מידע. למשל אני יכול לתת ידע ע לאסיפות עם והמרחב הציבורי, וגם בנושא תוכנות להצבעה דמוקר/ ישירה.


איילון - ידענו על פי 2 אנשים, וגם מעריך שיש עוד פי 2 מזה קבוצות שהנושא חשוב להם. אני רואה בזה חשיבות, והמפגש הזה הוא גם לשרת את הפינה שלי אבל גם לנסות להסתכל מעבר לפינה. חשוב שכל אחד ששותף לדרך יהיה מרושת. ולכן בקשה ראשונה שיש לי, שכל אחד יפעיל כל רשת חברתית שיש לו, על מנת למצא את המקומות הנוספים ולחבר אותם. אם לא נעשה את זה, אז נעבוד עם כמויות קטנות.

זה דורש עבודה, אני מתחייב לעשות את העבודה הזו בעצמנו, אבל אם יש תפקיד לרשת, זה אחד התפקידים. צריכים עזרה בלבנות את הרשת, לרשת.

הכח של הרשת הזו בא מ-2 מקומות:

מיכאל - צריך סטודנט טוב למשפטים ועוד מישהו שפועל ברשת. לא צריך להשתגע.

אילון - מיכאל אסף כסף, אני הפצתי את הקול קורא של מיכאל, הפצתי את זה. אבל אנשים מסכנים דברים, רשת יכולה לעזור להם, לפחות ברמה הנפשית.

והמבחן של זה זה - האם יש אנשים שנכנסים? אחרת מה עשינו בזה?

אני מתחייב ש(שחרית ב.א.) נמשיך לצאת לשטח, זה הדבר הכי מרגש שקורה לנו. וזה נמשיך לעשות.

חושב שצריך לעשות ולא עמדנו במבחן היום, זה שצריך לבנות גיבוי של פוליטיקאים ארציים. ח"כ מרגי מש"ס מאוד בעניין. כדי לשבור את הדיכוטומיות האלו וצריך להמשיך להרחיב את זה.

גם אנשי כנסת שיכולים לעזור בכנסת. חייבים איזושהיא עזרה מהכנסת. שחרית גם מתחייבים לקחת את זה.

דבורה דיברה על הצורך במאגר מידע ופורום פייסבוק.

שלישית. זה לא יעבוד רק עם צוות מקצועי בשחרית. לכן צריך לבנות שותפויות. אנחנו מבקשים בעוד שבוע, שבועיים לעשות פגישה הרבה יותר מצומצמת כדי למצות את הדברים שעלו לתוכנית אופרטיבית הרבה יותר מסודרת. יש שאלות כגון:

מי שמוכן לקחת קדימה כדי לעזור לנו להוביל את זה, רוצה להשקיע עוד אנרגיה, מוזמן ליצור קשר עם דבורה במייל.

תודה למיכאל ולדב. תודה לדבורה, עבודה אדירה כדי להרים את הדבר הזה.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים