שיתוף פעולה כולל
אדם דובז'ינסקי (שיחה | תרומות) (←קול קורא משדרות רוטשילד: ליף us alone: הרחבה, ביטול, ויקיזציה) |
אדם דובז'ינסקי (שיחה | תרומות) (תקלדה) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
יש רעיונות נוספים ? | יש רעיונות נוספים ? | ||
| − | == הקמת הנהגה חלופית ("הנהגת הפנים", "האופוזיציה") | + | == הקמת הנהגה חלופית ("הנהגת הפנים", "האופוזיציה") == |
=== קול קורא משדרות רוטשילד: ליף us alone === | === קול קורא משדרות רוטשילד: ליף us alone === | ||
גרסה מתאריך 03:12, 4 באוגוסט 2011
תוכן עניינים |
הרמה הכלל-ארצית, ושיתופי פעולה בין מאהבים = רמת ה"מהלך"
מול הממשלה
מול הממשלה ה"מהלך" פועל באמצעות שני כלים:
- מסיבות עיתונאיות.
- ה"מהלך" נמנע עד כה לדבר ישירות עם שרי הממשלה בתקשורת של "משא ומתן". ההעדפה הייתה לציין כי ישנן דרישות שונות, חלקן ברורות לנו עד הסוף וחלקן דורשות לימוד עמוק יותר, וכרגע אין טעם להלחיץ אותנו. עם זאת, ה"מהלך" מזמין כל איש/ה באשר היא אדם לבוא לכל מאהב ולדבר בגובה העיניים, כל עוד:
- הגישה היא גישה אינטגרטיבית, כלומר, מאפשרת לכל חבר/ה במאהב לקחת חלק ולא מנסה ליצור "הפרד ומשול"
היום, יום שני, 1 באוגוסט, הודיעו אלו שלקחו אחריות שלא יהיו מוכנים לדבר עם ראש הממשלה אלא מול מצלמות. בצהריים התפרסם בעיתונות שעופר עייני והסטודנטים - טוענים כאילו מו"מ מול מצלמות הוא לא מכובד.
מול החברה הישראלית
הפעילות מול החברה הישראלית נחלקת ל:
- פעילות תקשורתית
- הקמה של מאהבים ברחבי הארץ וסיוע למאהבים קיימים
- הפצת ידע דרך הרשת ודרך המאהבים
- קיום עצרות תמיכה המוניות
ראו גם: עצרת תמיכה 23/7 | עצרות תמיכה ברחבי הארץ 30/7
הבאת מאהבים נוספים לויקי
לפי רשימת המאהבים באתר נראה שהרבה מאהבים לא מקשורים לאתר. איך אנחנו מכירים את הויקי לעוד מאהבים כדי לעזור ליצור שיתוף פעולה ארצי ?
אני מקווה שעד שבוע הבא ארגיש יותר טוב, זה יאפשר לי להגיע למאהבים בצפון (נהריה, מעלות ואולי קריית שמונה). דיברתי עם מישהו שאני מכיר מכרמיאל. יש רעיונות נוספים ?
הקמת הנהגה חלופית ("הנהגת הפנים", "האופוזיציה")
קול קורא משדרות רוטשילד: ליף us alone
פנייה לדיירי המאהלים בכל הארץ, ולכל עם ישראל, להצטרף אלינו כאלטרנטיבה ל"הנהגה" הנוכחית, אשר אינה מייצגת אותנו ואשר גורמת למאבק נזקים בלתי הדירים. לא זה הדרך!
ההתנגדות
ננסה לתאר כאן בקצרה את התחושות במאהל רוטשילד, כלפי האנשים שהוכתרו בתקשורת כמנהיגיו, ואת התוצאות של הלך הרוח. לשון אחר, נתאר את הטעמים להחלטתנו להציב עצמנו כאלטרנטיבה למי שמכונים הנהגת המאבק הנוכחית. נאחז את השור בקרניו: מעטים פה מאמינים כי יציאתם של מייסדי המחאה לרחוב הייתה ספונטאנית, או כי נבעה ממצוקת דיור של גב' ליף. הסברה הרווחת היא, כי הדברים תוכננו - ובקפידה תוכננו - כאקט פוליטי (מבריק, יש להודות). זוהי רק דוגמה לחוסר האמון, כלפי מי שמצטיירים בציבור הרחב כמנהיגי המחאה. הטענות כלפי הנהגת החוץ קשות ביותר, הן על רמת המאבק הן על הרמה האישית. רמת המאבק, לאמור אינספור טעויות מהותיות שנעשו. הרמה האישית, לאמור נתק מוחלט מהמאהל ומאנשיו, מידור, חוסר שקיפות, שקרים, צביעות ובעיקר התנשאות. אין דרך נעימה לומר זאת: הנהגת החוץ מתנהלת בדיקטטורה, תוך דורסנות פנימית; היא שנואה על רוב דיירי מאהל רוטשילד. תחושת אנשי המאהל כלפי "הנהגתם" היא: רימיתם אותנו ובגדתם בנו. הבטחתם כי תשתפו, הבטחתם כי תהיה שקיפות, ואֲחזתם עיניים. ומילא זה, אלא שאתם פוגעים במאבק בצורה חמורה. הרגשות והדעות הובעו בפני הנהגת החוץ - כלומר המעטים ממנה החומקים מדי פעם לבית הקפה הקרוב ומוכנים לסובב מבטם. לאורך השבועיים האחרונים התקיימו ניסיונות רבים מספור, לקבל אוזניים קשובות - ולו למספר דקות. אחרי אינסוף השפלות, ירדה עד לאפס המוטיבציה להידברות עם הנהגת החוץ.
תוצאות פנימה
תוצאת הדברים היא, שרוב הנהגת החוץ כבר אינו יכול (וגם לא רוצה) להראות פניו במאהל רוטשילד. הנהגת החוץ שנואה כאן כמעט כמו הפוליטיקאים אשר באו, ניסו להשתמש במקום ובמאבק בכלל למטרותיהם, וסולקו בבושת פנים. כזה המצב כבר כשבוע ומחצה. אך ביומיים האחרונים השתחררו מחסומים נוספים. אנשים מעזים לדבר בטון אשר לא הכרנו, תוך תקיפות אישיות חמורות של "מנהיגיהם". לפני מספר ימים, באחת מישיבות הנהגת הפנים, דיבר מישהו על 'קטטר לניקוז השתן שעלה לראשם' של אנשי הנהגת החוץ. התפתח ויכוח משעשע־עצוב ובסופו נתקבלה ההחלטה: יידרש לכך צינור בן שישה צולים! כיום כבר אף אחד לא מדבר על ניקוז מראשם של ה"מנהיגים", אלא על החלפתם.
נדמה שקו פרשת המים היה הדרישה הגרוֹטסקית (א' 31.07.11), כי המו"מ יתנהל לאור זרקורי המצלמות. זלזול כזה לא נתפס כאן רק כביזוי ראש הממשלה; הוא נתפס כזלזול כלפי דיירי המאהלים. הדרישה למצלמות אינה מקרית. מי שעיסוקו בטלוויזיה, באומנויות הבמה או בתקשורת, עלול ליפול לקונספציה התופסת את המצלמה כחזות הכול. אחד הבולטים במנהיגי החוץ אף הופיע בזמנו בתוכנית מציאות עם חברתו; אגב, גם חברתו מתוארת כ"מנהיגה" (נֶפוטיזם כבר אמרנו?!). אין פסול חלילה וחס בכיכוב בתוכנית טלוויזיה, אך המאבק הנוכחי אינו תוכנית ריאליטי; מדובר פה בסִבלותיהם של המונים. דרישת המצלמות נובעת גם מהעובדה, כי מטרת הנהגת החוץ היא השפלת נתניהו, וזאת ממניעים פוליטיים. לו היה המניע הפוליטי משני בלבד, לא נראה כי מישהו היה מוחה. הצעקה קמה היות שמדובר במטרה העיקרית של ה"מנהיגים", אשר באה במובהק על חשבון המטרות החברתיות־כלכליות.
תוצאות החוצה ומסקנות
יש לומר את האמת: אנשי הנהגת החוץ מעוניינים בהמשכה של המחאה, משום שהוא מחזק את מעמדם האישי ומשאיר אותם בכותרות. דרישת המצלמות שהזכרנו היא עוד הוכחה - אחת מני רבות, לכך שהחשיפה התקשורתית אכן ערבה להם. כאשר המאבק נעים לך ומיטיב עמך, אתה נדרש להיות על אנושי - מלאך ממש - כדי לחתור לסיומו. הנהגת הפנים, לעומת זאת, מעוניינת בסיום (אם יהיה מוצלח, כמובן) - ולו משום הסבל היומיומי אשר אנשיה והיא חווים במאהלים.
הנהגת החוץ סובלת לא רק מחוסר מוטיבציה, אלא גם מחוסר לגיטימציה. ספורים ממש האנשים כאן, אשר ביום פקודה יישמעו להוראות הנהגת החוץ. רוב האנשים, שלא זכה לחזות בפני "מנהיגיו", לא יתפזר אם הנהגת החוץ תאמר לו ללכת הביתה בשל הצלחת המחאה. והרוב גם לא יישאר אפילו יורו לו "מנהיגיו" להמשיך, אם התוצאות ישביעו את רצונו. להנהגת החוץ אין כוח מעשי ואין עמידה מוסרית במאהל; והרחבנו קודם בנושא חוסר הפופולאריות שלה.
הדרישות שלא הוצגו זמן רב לממשלה, והדרישות העמומות והרחבות כעת, נובעות מהעדר רצון לסיום המאבק, ומהעדר לגיטימציה פנימית; הסמכות היא פיקטיבית, טלוויזיונית. גם התנהגותו של מר נתניהו - המצטיירת כאטומה - נובעת מאותן סיבות, אם יורשה לנו לנסות ולפרשה. ראש הממשלה יודע, כי בכל העולם ובכל הזמנים קיימים מאפיינים ברורים להנהגות פנים ולהנהגות חוץ. טלו למשל דוגמה קרובה גיאוגרפית וכרונולוגית - המאבק הפלשתיני: אין טעם ללכת לדוגמאות היסטוריות כגון סילוקו של אחמד שוקיירי המוצנח בשנות השישים, או הסיפור האש"פי באינתיפאדה הראשונה. הדוגמה הרצנטית והטובה ביותר, היא חמאס פנים וחמאס חוץ. המאפיין הבולט ביותר של הנהגת החוץ, השבעה והמנותקת, הוא קשיחותה. היא אינה סובלת בחיי היומיום; היא מעוניינת בהמשך המאבק, לשם שימור כוחה. סיום המאבק פירושו סיום תפקידה, על כל התענוגות הנלווים אליו. סבלם היחסי של האסירים הביטחוניים (וכמובן הכבוד שרוחש להם עמם בגין סבלם), הוא הסיבה להיותם פרטנרים מתאימים למשא ומתן.
סיכומו של דבר, הערכתנו היא שמר נתניהו ניסה להמתין לצמיחת נציגים אותנטיים, עמם אפשר להגיע להסכם. שילוב זה - שאינו טריוויאלי - של סמכות לייצג ושל מוכנות לפשרות, הוא המפתח לסיום המאבק. אנו - אנשים פרטיים ופשוטים שבאו מכל הארץ ואשר הפוליטיקה המפלגתית אינה מעניינת אותם, שמנהיגותנו נבנתה במאהל רוטשילד במשך שלושת השבועות האחרונים פשוט מתוך הואקום שנוצר ומתוך עבודה יומיומית סיזיפית לתחזוקת המאבק, קוראים לכם להצטרף אלינו על בסיס שוויוני ומכבד. אִתכם נגבש אלטרנטיבה, תוך הסכמה מה היו הטעויות עד כה ומה ניתן עוד לתקן - לרבות הצבת מטרות ריאליות. יחד נחולל את השינוי שכל כך דרוש למאבק היקר הזה! ניתן ליצור קשר עם כל אחד מהרשומים מטה - אל תהססו לפנות אלינו
- עו"ד יניב מויאל, ת"ז 02258971
- אדם דובז'ינסקי, ת"ז 029465374, נייד 050-6681582, דוא"ל adamd@mscc.huji.ac.il
- אבי דהאן, ת"ז 032389082, נייד 052-4787875, דוא"ל avi_dahan100@walla.com
- אסף הרשליקוביץ, ת"ז 034690164, נייד 050-5614664, דוא"ל assafitay@gmail.com
- מגן נמרוד שרון, ת"ז 066098971, נייד, 052-4029868, דוא"ל magensharom@gmail.com
- עמית אדלר, ת"ז 069972487, נייד 054-7330034, דוא"ל amitadler@yahoo.com
- יניב נבון, ת"ז 043172832, נייד 054-2009958, דוא"ל navonyaniv@gmail.com
- עזרא סנקר, ת"ז 013348057
- ויקטור מימון, ת"ז 057515652
- אופיר פרוידנטל, ת"ז 057961682
- גדעון יהודאי, ת"ז 55611933
- איריס מאיר, ת"ז 033096754
- עידן סולטן, ת"ז 039450374
- מוטי אלקוניאן, ת"ז 5548390
- אור טפלר, ת"ז 66199985
- דויד בריהם, ת"ז 056957579
- ארז הרשקוביץ, ת"ז 034690164
- עדי שיפר, ת"ז 034477240
- אייל צפדיה, ת"ז 033351123
- משה אלול, ת"ז 301123247
