תשובות לשאלות נפוצות
מ (←היכן ניתן לקרוא על המחאה ומסקנותיה) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | = | + | עיקר התוכן של דף זה נכתב בקיץ 2011, בשיא "מחאת רוטשילד". לכן, הוא משקף את הלכי הרוח והתובנות של אותה העת. כמו-כן, חשוב לציין שתנועת המחאה לא היתה מאורגנת ואספה אנשים בעלי עמדות שונות בסוגיות הפוליטיות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות וערכיות, שלא כולן באות לידי ביטוי כאן. |
| + | |||
| + | כיום, בקיץ 2014, יש צורך לרענן את הגדרות המחאה. בימים אלו, צוות העורכים עוסק בכך. | ||
| + | |||
| + | =מהם הערכים שהובילו את המאהל לדיור הוגן וצדק חברתי?= | ||
| + | [עמדה זו דורשת ריענון] | ||
ראי [[ערכים]]. | ראי [[ערכים]]. | ||
| − | + | = מה גורם לעליית מחירי הדיור?= | |
יש מספר סיבות להתייקרות הדיור, במיוחד במרכז הארץ. על הקצה המזלג יש מספר גורמים הגורמים לעליה בביקוש - גידול האוכלוסיה, ביקוש לדירות גדולות יותר, גידול באחוז הגירושין ושוק דיור "חם" עם עודף ביקוש. היבט נוסף הוא מעבר של האוכלוסיה מהפריפרייה לאיזורי המרכז ועודף ביקוש באיזור זה. בצד ההיצע לא בועצה מספיק בניה של דירות חדשות כדי להדביק את הביקוש. עיקר הבניה לא בוצעה באיזור המרכז, ולא נבנות מספיק דירות בתוך הערים אלא בפרברים. הבניה בישראל אינה צפופה ויחד עם תחבורה ציבורית לקויה נוצר בזבוז של קרקע. יש עוד גורמים שונים שמשפיעים על ייקור ההיצע בינהם "דגירה" של קבלנים על קרקעות בציפיה לעליית מחירים, בירוקרטיה שתוקעת התחלת בניה, התייקרות חומרי הגלם, עיריות שרוצות בניית דירות גדולות יותר ועוד. ראו ב[[הסיבות לעליית מחירי הדיור]]. | יש מספר סיבות להתייקרות הדיור, במיוחד במרכז הארץ. על הקצה המזלג יש מספר גורמים הגורמים לעליה בביקוש - גידול האוכלוסיה, ביקוש לדירות גדולות יותר, גידול באחוז הגירושין ושוק דיור "חם" עם עודף ביקוש. היבט נוסף הוא מעבר של האוכלוסיה מהפריפרייה לאיזורי המרכז ועודף ביקוש באיזור זה. בצד ההיצע לא בועצה מספיק בניה של דירות חדשות כדי להדביק את הביקוש. עיקר הבניה לא בוצעה באיזור המרכז, ולא נבנות מספיק דירות בתוך הערים אלא בפרברים. הבניה בישראל אינה צפופה ויחד עם תחבורה ציבורית לקויה נוצר בזבוז של קרקע. יש עוד גורמים שונים שמשפיעים על ייקור ההיצע בינהם "דגירה" של קבלנים על קרקעות בציפיה לעליית מחירים, בירוקרטיה שתוקעת התחלת בניה, התייקרות חומרי הגלם, עיריות שרוצות בניית דירות גדולות יותר ועוד. ראו ב[[הסיבות לעליית מחירי הדיור]]. | ||
| − | + | ||
| − | המאבק מורכב ממאות אלפי אנשים שבאים להפגנות ונותנים כתף. | + | לסיכום, ניתן לומר שעיקר הביקורת היתה נגד הממשלה, אשר לא ניהלה את אספקת צרכי הדיור אלא הפקירה אותו לצרגי השוק החופשי, לאור הנחה אידאולוגית שהשוק החופשי עושה הכל טוב יותר ממוסדות המדינה. הדרישה מהממשלה היתה שהיא תיקח חזרה לידיים את ניהול הדיור במטרה לתקן את ליקויי השוק בתחום. |
| + | |||
| + | =מי מרכיב את המאבק?= | ||
| + | המאבק מורכב ממאות אלפי אנשים, מרחבי החברה הישראלית, שבאים להפגנות ונותנים כתף. | ||
| + | |||
| + | בין הפגנה להפגנה אלפי אנשים משתתפים בצורות שונות - עשרות אלפי אנשים שמדברים בקבוצות בפייסבוק, אנשים שנותנים סיוע לוגיסיטי, אנשים שמנסים לנתח בעיות ופתרונות כתיבה בבלוגים ובאתרים שונים, ארגונים חברתיים שתורמים מידע והארגון שלהם. | ||
| + | |||
| + | עסקים שבאים לתמוך (לשם שמיים או כדי לחפש פרסום) וכמובן יש את דיירי המאהלים (מאהבים, בלשון אתר "שקוף באוהל") שנמצאים בשטח ופועלים בצורה הכי אינטנסיבית. למאבק שותפים גם פרשנים שמעוניינים לקדם שינוי וכותבים על המאבק ומטרותיו בעיתונות (לדוגמה גיא רולניק מדה מארקר שכותב כבר מספר שנים על תופעת הריכוזיות), וכן אנשי אקדמיה ודעה שבאים לתת הרצאות, כותבים ניירות עמדה , מנסים לייעץ ועוד (לדוגמה אפשר למנות את עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת). | ||
| + | |||
יש במאבק גם מפלגות ואינטרסים מפלגתיים. חלקם נמצאים בגלוי בהפגנות (כמו חד"ש, מר"צ, התנועה הירוקה, השמאל הלאומי). יש חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית שבאים להביע תמיכה. יש מפלגות שמנסות להתרב במעבק בצורה כנראה פחות גלויה - אפשר לשער שקדימה ומפלגת העבודה מעורבות במאבק, כי זה האינטרס שלהן. לדוגמה קדימה מעורבת במאבק של להוריד את המיסוי על הדלק. | יש במאבק גם מפלגות ואינטרסים מפלגתיים. חלקם נמצאים בגלוי בהפגנות (כמו חד"ש, מר"צ, התנועה הירוקה, השמאל הלאומי). יש חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית שבאים להביע תמיכה. יש מפלגות שמנסות להתרב במעבק בצורה כנראה פחות גלויה - אפשר לשער שקדימה ומפלגת העבודה מעורבות במאבק, כי זה האינטרס שלהן. לדוגמה קדימה מעורבת במאבק של להוריד את המיסוי על הדלק. | ||
| − | + | =מהן מטרות המאבק?= | |
הדרישה הבסיסית היא לצדק חברתי. חברה סולידרית יותר שבה פערים קטנים יותר, והוזלת יוקר המחיה לשכבות הבינוניות והנמוכות. עד כאן כולם מסכימים. מכאן הדעות חלוקות. יש כאמור מאות אלפי אנשים ששותפים למאבק והצעות כיצד מה הדרך הטובה ביותר לדבר כזה תצטרך להתגבש משך זמן רב, תוך דיונים בין אנשים ותוך הכנסה של ידע שחלקו קיים אצל גופים ואנשים. גישות שונות כוללות לדוגמה מבנה סוציאל דמוקרטי יותר של המדינה, הגדלת המיסים ומתן חלק גדול יותר של שירותים על ידי המדינה. גישה אחרת מקודמת על ידי דה-מארקר והיא כוללת רגולציה טובה יותר, וביטול ריכוזיות ההון (ולאו דווקא מיסוי גבוה יותר). כמעט כל הזרמים במחאה מאוחדים בדרישה לשבור את הקשרים בין הון לשלטון - בין אם על ידי ביטול הטבות לבעלי ההון, בין אם על ידי רגולציה טובה יותר, על ידי מיסוי ועוד. מטרות ספציפיות של המאבק כוללות את הוזלת מחירי הדיור, הוזלת מחירי החינוך והבראת המערכת, שיפור התחבורה הציבורית, שיפור מצבה של מערכת הבריאות ועוד. | הדרישה הבסיסית היא לצדק חברתי. חברה סולידרית יותר שבה פערים קטנים יותר, והוזלת יוקר המחיה לשכבות הבינוניות והנמוכות. עד כאן כולם מסכימים. מכאן הדעות חלוקות. יש כאמור מאות אלפי אנשים ששותפים למאבק והצעות כיצד מה הדרך הטובה ביותר לדבר כזה תצטרך להתגבש משך זמן רב, תוך דיונים בין אנשים ותוך הכנסה של ידע שחלקו קיים אצל גופים ואנשים. גישות שונות כוללות לדוגמה מבנה סוציאל דמוקרטי יותר של המדינה, הגדלת המיסים ומתן חלק גדול יותר של שירותים על ידי המדינה. גישה אחרת מקודמת על ידי דה-מארקר והיא כוללת רגולציה טובה יותר, וביטול ריכוזיות ההון (ולאו דווקא מיסוי גבוה יותר). כמעט כל הזרמים במחאה מאוחדים בדרישה לשבור את הקשרים בין הון לשלטון - בין אם על ידי ביטול הטבות לבעלי ההון, בין אם על ידי רגולציה טובה יותר, על ידי מיסוי ועוד. מטרות ספציפיות של המאבק כוללות את הוזלת מחירי הדיור, הוזלת מחירי החינוך והבראת המערכת, שיפור התחבורה הציבורית, שיפור מצבה של מערכת הבריאות ועוד. | ||
| − | + | =היכן ניתן לקרוא על המחאה ומסקנותיה?= | |
באביב 2012 אנשי המאהלים יצרו במשותף את [[שדה האוהלים]], ספר בו סיכמו את אירועי המחאה ותובנותיהם ממנה. בנוסף מכיל הספר מאמרים נוספים בנושא המחאה. | באביב 2012 אנשי המאהלים יצרו במשותף את [[שדה האוהלים]], ספר בו סיכמו את אירועי המחאה ותובנותיהם ממנה. בנוסף מכיל הספר מאמרים נוספים בנושא המחאה. | ||
בשנת 2013 נפגשו שוב אנשי המחאה ליצירת [[שדה האוהלים 2]]. | בשנת 2013 נפגשו שוב אנשי המחאה ליצירת [[שדה האוהלים 2]]. | ||
| − | + | =מאיפה הכסף לבמות הגדולות בהפגנות?= | |
הכנת במות כאלה, ותשלום למשטרה עולה מאות אלפי שקלים - מאיפה הכסף? | הכנת במות כאלה, ותשלום למשטרה עולה מאות אלפי שקלים - מאיפה הכסף? | ||
| − | אפשר לראות | + | אפשר לראות בקישורים הבאים: |
| + | *[[גזברות וכספים]] | ||
| + | *[[דוח_שקיפות_בכספי_המהלך_26/9/2011]] | ||
| + | *[[סיכומי דיונים של אנשות שלקחו אחריות כללית על המאהב | פרוטוקולים של צוות גיוס משאבים]]. | ||
| − | + | =What are you going to do with the money?= | |
first of all we try to cover the costs of the demonstrations on saturday: buses, stage, security, water, chimical toalets, shirts, disel for the power generator. | first of all we try to cover the costs of the demonstrations on saturday: buses, stage, security, water, chimical toalets, shirts, disel for the power generator. | ||
| − | + | =Are people live in the tents any more?= | |
We're are entring the next stage of the demonstration. Less living in the streets and more activism in the sities, sqatting. maybe more demonstrations. | We're are entring the next stage of the demonstration. Less living in the streets and more activism in the sities, sqatting. maybe more demonstrations. | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: מחאה]] | ||
| + | [[קטגוריה: אקטיביזם]] | ||
| + | [[קטגוריה: כלכלה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פוליטיקה]] | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:54, 14 באוגוסט 2014
עיקר התוכן של דף זה נכתב בקיץ 2011, בשיא "מחאת רוטשילד". לכן, הוא משקף את הלכי הרוח והתובנות של אותה העת. כמו-כן, חשוב לציין שתנועת המחאה לא היתה מאורגנת ואספה אנשים בעלי עמדות שונות בסוגיות הפוליטיות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות וערכיות, שלא כולן באות לידי ביטוי כאן.
כיום, בקיץ 2014, יש צורך לרענן את הגדרות המחאה. בימים אלו, צוות העורכים עוסק בכך.
תוכן עניינים |
מהם הערכים שהובילו את המאהל לדיור הוגן וצדק חברתי?
[עמדה זו דורשת ריענון] ראי ערכים.
מה גורם לעליית מחירי הדיור?
יש מספר סיבות להתייקרות הדיור, במיוחד במרכז הארץ. על הקצה המזלג יש מספר גורמים הגורמים לעליה בביקוש - גידול האוכלוסיה, ביקוש לדירות גדולות יותר, גידול באחוז הגירושין ושוק דיור "חם" עם עודף ביקוש. היבט נוסף הוא מעבר של האוכלוסיה מהפריפרייה לאיזורי המרכז ועודף ביקוש באיזור זה. בצד ההיצע לא בועצה מספיק בניה של דירות חדשות כדי להדביק את הביקוש. עיקר הבניה לא בוצעה באיזור המרכז, ולא נבנות מספיק דירות בתוך הערים אלא בפרברים. הבניה בישראל אינה צפופה ויחד עם תחבורה ציבורית לקויה נוצר בזבוז של קרקע. יש עוד גורמים שונים שמשפיעים על ייקור ההיצע בינהם "דגירה" של קבלנים על קרקעות בציפיה לעליית מחירים, בירוקרטיה שתוקעת התחלת בניה, התייקרות חומרי הגלם, עיריות שרוצות בניית דירות גדולות יותר ועוד. ראו בהסיבות לעליית מחירי הדיור.
לסיכום, ניתן לומר שעיקר הביקורת היתה נגד הממשלה, אשר לא ניהלה את אספקת צרכי הדיור אלא הפקירה אותו לצרגי השוק החופשי, לאור הנחה אידאולוגית שהשוק החופשי עושה הכל טוב יותר ממוסדות המדינה. הדרישה מהממשלה היתה שהיא תיקח חזרה לידיים את ניהול הדיור במטרה לתקן את ליקויי השוק בתחום.
מי מרכיב את המאבק?
המאבק מורכב ממאות אלפי אנשים, מרחבי החברה הישראלית, שבאים להפגנות ונותנים כתף.
בין הפגנה להפגנה אלפי אנשים משתתפים בצורות שונות - עשרות אלפי אנשים שמדברים בקבוצות בפייסבוק, אנשים שנותנים סיוע לוגיסיטי, אנשים שמנסים לנתח בעיות ופתרונות כתיבה בבלוגים ובאתרים שונים, ארגונים חברתיים שתורמים מידע והארגון שלהם.
עסקים שבאים לתמוך (לשם שמיים או כדי לחפש פרסום) וכמובן יש את דיירי המאהלים (מאהבים, בלשון אתר "שקוף באוהל") שנמצאים בשטח ופועלים בצורה הכי אינטנסיבית. למאבק שותפים גם פרשנים שמעוניינים לקדם שינוי וכותבים על המאבק ומטרותיו בעיתונות (לדוגמה גיא רולניק מדה מארקר שכותב כבר מספר שנים על תופעת הריכוזיות), וכן אנשי אקדמיה ודעה שבאים לתת הרצאות, כותבים ניירות עמדה , מנסים לייעץ ועוד (לדוגמה אפשר למנות את עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת).
יש במאבק גם מפלגות ואינטרסים מפלגתיים. חלקם נמצאים בגלוי בהפגנות (כמו חד"ש, מר"צ, התנועה הירוקה, השמאל הלאומי). יש חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית שבאים להביע תמיכה. יש מפלגות שמנסות להתרב במעבק בצורה כנראה פחות גלויה - אפשר לשער שקדימה ומפלגת העבודה מעורבות במאבק, כי זה האינטרס שלהן. לדוגמה קדימה מעורבת במאבק של להוריד את המיסוי על הדלק.
מהן מטרות המאבק?
הדרישה הבסיסית היא לצדק חברתי. חברה סולידרית יותר שבה פערים קטנים יותר, והוזלת יוקר המחיה לשכבות הבינוניות והנמוכות. עד כאן כולם מסכימים. מכאן הדעות חלוקות. יש כאמור מאות אלפי אנשים ששותפים למאבק והצעות כיצד מה הדרך הטובה ביותר לדבר כזה תצטרך להתגבש משך זמן רב, תוך דיונים בין אנשים ותוך הכנסה של ידע שחלקו קיים אצל גופים ואנשים. גישות שונות כוללות לדוגמה מבנה סוציאל דמוקרטי יותר של המדינה, הגדלת המיסים ומתן חלק גדול יותר של שירותים על ידי המדינה. גישה אחרת מקודמת על ידי דה-מארקר והיא כוללת רגולציה טובה יותר, וביטול ריכוזיות ההון (ולאו דווקא מיסוי גבוה יותר). כמעט כל הזרמים במחאה מאוחדים בדרישה לשבור את הקשרים בין הון לשלטון - בין אם על ידי ביטול הטבות לבעלי ההון, בין אם על ידי רגולציה טובה יותר, על ידי מיסוי ועוד. מטרות ספציפיות של המאבק כוללות את הוזלת מחירי הדיור, הוזלת מחירי החינוך והבראת המערכת, שיפור התחבורה הציבורית, שיפור מצבה של מערכת הבריאות ועוד.
היכן ניתן לקרוא על המחאה ומסקנותיה?
באביב 2012 אנשי המאהלים יצרו במשותף את שדה האוהלים, ספר בו סיכמו את אירועי המחאה ותובנותיהם ממנה. בנוסף מכיל הספר מאמרים נוספים בנושא המחאה.
בשנת 2013 נפגשו שוב אנשי המחאה ליצירת שדה האוהלים 2.
מאיפה הכסף לבמות הגדולות בהפגנות?
הכנת במות כאלה, ותשלום למשטרה עולה מאות אלפי שקלים - מאיפה הכסף? אפשר לראות בקישורים הבאים:
What are you going to do with the money?
first of all we try to cover the costs of the demonstrations on saturday: buses, stage, security, water, chimical toalets, shirts, disel for the power generator.
Are people live in the tents any more?
We're are entring the next stage of the demonstration. Less living in the streets and more activism in the sities, sqatting. maybe more demonstrations.
