Can Capitalists Afford Recovery?
מתוך שקוף באוהל
מאמר מאת ניצן וביכלר הטוען שמה שאנו מכנים "משבר" אינו אלא מנגנון הצבר ההון עבור בעלי ההון, ומכאן, שהם לא ממהרים לסיים אותו. תמצית המאמר, בתרגום אישי-פיראטי שלי, ולא רשמי מטעמם:
- האם הקפיטליזם יכול להרשות לעצמו התאוששות כלכלית?
- חוקרים וקובעי-מדיניות מכל האסכולות הכלכליות והפוליטיות נצמדים לשאיפה להתאוששות כלכלית.
- עבור כלכלני הזרם המרכזי (הניאו-קלאסיים) שאלת-המפתח היא איך לממש את אותה התאוששות. עבור כלכלני הזרמים האלטרנטיביים (הטרודוקסים), הסוגיה המרכזית היא, האם בכלל ניתן לקיים צמיחה יציבה ובת-קיימא?
- אנו רואים ב"הון" לא רק אמצעי-ייצור אלא אופן-שליטה, אנו חושבים שהצבר ההון ניזון לא מ"צמיחה כלכלית" וה"השקעות", אלא מאבטלה וקפאון כלכלי (סטגנציה). ואם הצבר ההון תלוי במשבר, מדוע שבעלי-ההון ירצו התאוששות?
ובמקור:
- Theorists and policymakers from all directions and of all persuasions remain obsessed with the prospect of recovery. For mainstream economists, the key question is how to bring about such a recovery. For heterodox political economists, the main issue is whether sustained growth is possible to start with.
- But there is a prior question that nobody seems to ask: can capitalists afford recovery in the first place?
- If we think of capital not as means of production but as a mode of power, we find that accumulation thrives not on growth and investment, but on unemployment and stagnation. And if accumulation depends on crisis, why should capitalists want to see a recovery?
מקור באתר המחברים יחד עם הרצאת ווידאו של שעתיים וחצי.
