"הם עובדים בשבילנו" כנס להעסקה ישירה 30.12.12

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכנס נערך בסמינר הקיבוצים

יום ראשון 30.12.12, 19:30-22:15

תוכן עניינים

[עריכה] ד"ר איציק ספורטא - הקדמה הסיטורית על התופעה

שנות ה-70 התחילו להוציא עובדות ניקיון החוצה (לקבלנות) הוביל לשכר ותנאים ירודים. מלחמת הניצחון של 67 היא אחת הגורמים. היא הובלה להבאת עובדי בניין ע"י ראיסים (קבלנים פלסטינים). עד סוף 66 הערבים היו בארץ במשטר צבאי. שכנעו אותנו בשיטה של הפחתת מיסים למען שיפור איכות חיים. המעמד הבינוני ויתר על האיגודים המקצועיים. העובדים המאוגדים הפכו מ-85% אז ל-35% כיום. בהמשך הממשלה "דרסה" אוכלוסיות שונות ו"המלך" החדש היה "גמישות ניהולית" (על חשבון ביטחון תעסוקתי) שהשתלבה בתיאוריה הכלכלית והגמישות הכלכלית, שהשאירה כל אחד לנפשו. אט אט הבינו שזה לא רק עובדי ניקיון ושמירה, שלא עניינו אף אחד, אלא גם מרצים באוניברסיטה.

התעוררנו מאוחר אבל לא מאוחר מדי.

כרגע מעוניינים למצוא כל מיני פתרונות רק כדי לא לאפשר ביטחון תעסוקתי ולהשאיר את הגמישות הניהולית, או במילים פשוטות שיהיה קל לפטר. זה מאבק שהתעוררנו אליו מאוחר, אבל אם הקבוצות השונות ישתפו

[עריכה] עובדי קבלן מתארים את המצב מהשטח

[עריכה] איילת שריב, עתידנו (עובדים סוציאלים)

עובדת עם חרשים וכבדי שמירה בירושלים. מרכז פעילות תא בירושלים, עובדת של חברת בת של עיריה בשם "אריאל" בחוזה אישי. מקבלת תנאים פחותים מעו"סים בעיריה. לא מקבלת קרן השתלמות ותנאים נוספים.

ישנן עובדות לצידי שמקבלות תנאים אחרים - זה נקרא "כת, אל כתף".
העובדות אינן מרוצות מהתנאים שלהן ומכמות המטופלים, מה שגורם לתחלופה גבוהה ופוגע באיכות השירות הניתן לאוכלוסיה וזה לא באמת ייעול.

איילת מספרת על תנועת עתידנו הפועלת למען ערכים של רווחה ולקידום עבודה סוציאלית ומעמדה. אין לתנועה שייכות למפלגה פוליטית והפעילות בה היא בהתנדבות של החברות. איילת מספרת גם על הפעילות למען צו הרחבה שהייתה חשובה מעצם היותה ולמרות שלא הביאה לתוצאות הרצויות (לוודא).

כתבה על המאבק לצו הרחבה


[עריכה] אורן שלמה, ועד תוכנית הל"ה בכח לעובדים

הל"ה - מטפלים בנוער נושר, כולל בערך 1500 מורותים. התוכנית הופרטה עוד מהתחלה וכך במשך שני העשורים האחרונים. המורותים מקבלים תשלום רק על שעות עבודה, לא על נסיעות, לא על שיעורים מבוטלים. זה מגיע לקיצו בעקבות מאבק עיקש וקשה של שנתיים.

כעת משרד החינוך כבר פרסם מכרז חדש עם תנאים טובים יותר למורותים. זה יכל לקרות שני עשורים קודם.
באיגוד עובדי הל"ה הנושא של העסקה ישירה ירד מהפרק כבר בשלבי ההתחלה של המאבק.

יש זכיין ויש מעסיק פורמלי ולא ניתן להתלונן מול הזכיין (משרד החינוך). לכן חשוב הנושא של קואליציות ופוליטיקאים כי מדובר במערכה להעסקה ישירה שהיא בעיקר ציבורית, זוהי קריאה אידיאולוגית.


[עריכה] סיגל, איגוד סייעות בסיוע עמותת איתך-מעכי

מאגדות סייעות ברחבי הארץ. משרד החינוך לא הגדיר תפקיד והכרה במקצוע הסייעות שעוסקות בשילוב הילדים הזקוקים לכך בחברה. חלק מועסקות ע"י הרשות המקומית וחלק ע"י חברות בת. בשני המקרים מוכרות כנשות מנהלה ולא חינוך. כל הסייעות הן 30 אלף ומועסקות ע"י רשויות מקומיות. הסייעות שמועסקות ע"י עמותות בלי זכויות סוציאליות, ביטחון תעסוקתי ואפשרות לקביעות - עובדות לפי שעה.


[עריכה] נעם ויינקרט, התארגנות עובדי "יובל חינוך" ו"מוסדות חינוך" בסיוע מען

התארגנות שמתבשלת וטרם נחשפה למעסיקים, של שתי חברות בת של עירית תל אביב. החברות אינן חברות קבלן בצורה הקלאסית, אך מתנהגות באופן דומה וכוללות גם סייעות.

הנושא העיקרי שמטריד את כלל העובדים הוא חוסר הביטחון התעסוקתי שמתבטאת בחופשים ובטיולים. כך חודשים רבים בשנה המורים מוצאים עצמם מובטלים. 

תנאי ההעסקה במקומות שונים ושעות שונות מקשים על התארגנות, וחלק מהעובדים לא יודעים שהם עובדים בעצם בחברות בת ולא בבית הספר עצמו או בעירית ת"א. בכל זאת אנו מוצאים עובדים רבים שאכן מודעים ונוטים להתארגן.

יוצאת בקריאה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים שעובדים בחברות הללו שיצטרפו להתאגדות.


[עריכה] פאנל ח"כים בנוגע למתווה לטיפול בסוגית עובדי הקבלן

מנחה עינת פישביין, מארגון העיתונאים.

[עריכה] איתי סבירסקי, הקואליציה להעסקה ישירה - מציג מתווה לחיסול תופעת עובדי הקבלן

עיקר הפעולה היא מאבקי עובדים שמשנים "מלמטה", אבל עכשיו מנסים לעשות זאת ע"י שינוי מלמעלה בעזרת חברי הכנסת. להתחיל במגזר הציבורי בתוכנית ממשלתית מסודרת, ולהמשיך במגזר הפרטי -

1. איסוף מידע מסודר

חצי שנה ראשונה עם דיווח רבעוני של מועסקים בקבלנות במגזר הציבורי באופן שיהיה נגיש לכולם.

2. פעולות ממשיות לצמצום היקף ההעסקה

החל מינואר 2014. הגופים הציבוריים לחתור למצב של העסקה ישירה של כלל עובדיהם ולאפשר העסקת עובדי קבלן רק במקרים חריגים שמוגדר בדף שהוגש כאן לח"כים. בכל משרד תצטרך להצטמצם העסקה קבלנית ב-10%.

3. מיזעור הפגיעה בעובדי הקבלן הנותרים

המכרזים יהיו בתנאים דומים למגזר התעסוקה. תנאי ההעסקה יכולו על כל התחומים במשק ולא רק ביטחון ושמירה.

ח"כים נוכחים:

[עריכה] עמיר פרץ, לשעבר ח"כ כעת מועמד מטעם התנועה

פרץ מזכיר חוק שחוקק שצמצם משמעותית את העובדים בחברות כח אדם, בשונה מעובדי חברות קבלן. וכעת המציאה שיטה חדשה בשם "חבילת העסקה", העיקר לעקוף הסכמים קיבוציים. סעיף "השוואת תנאים" שהוא משמעותי אבל עובדים רבים לא משתמשים בהם מחשש לפיטורין. מציע לעובדי הקבלן לרשום את כל השעות שלהם, כי ניתן להם לתבוע בעתיד החזרים על דיווחים שגויים של המעסיק. האם "התנועה" מתכוונת לאמץ את המתווה. סעיף תשעת החודשים - לאחר תשעת חודשים החברה חייבת לתת לו תנאים מן המניין.

בנוגע למתווה, מתנגד להפרדה בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי. שאלת המידע פחות משמעותית ויותר נגישה כי כבר קשה יותר לרשום זאת כיום תחת סעיפים שונים. החשש שלבסוף כולם רואים הישג במגזר הציבורי וכלום לא קורה במגזר בפרטי. לא חושב שגם אם אדם הוא קפיטליסט, זה מאבק בעושק של ממש, והסעיף הכי משמעותי הוא סעיף תוספת 5% ואני מציע 10% קנס על כך שהוא לא מקבל את כל הזכויות של העסקה. המתווה של העסקה ישירה של 10% בשנה הוא נכון, ואפשר לעשות את זה מהר יותר. הנושא של עובדים וזכויותיהם לא קשורים לתפישה אלא לזכות של העובדים להתפרנס ולהזדקן בכבוד.

מישהי צועקת מהקהל על פרץ שלא הגן על העובדים ואיפשר מצב שנוצר דור א' ודור ב' ברשויות המקומיות.

פרץ - קודם להעביר את העובדים להסכם קיבוצי ואז נאבק על התנאים. פרץ מזכיר כי היה בהסתדרות בהתנדבות מלאה והניח את הבסיס שמאפשר מאבקים כעת.


[עריכה] חיים כץ, ח"כ ליכוד, יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית

כץ טוען כי פרץ הגיש הצעת חוק לביטול ההעסקה הקבלנית בתקופת "עם אחד". כץ נוזף בקהל שזועקים ומסביר כי להעביר חוק זה כלל לא פשוט ותלוי בקואליציה.

כץ מצהיר כי הוא בעד סגירת העסקה קבלנית. דרך אכיפת דיני עבודה עושים סדר בקיר, ומכאן יגמרו את נושא עובדי הקבלן. כץ אומר כי חיכה שנתיים עם החוק הזה כדי שיחול גם על המגזר הציבורי.

קרא היום שחברת הסיעוד והאבטחה עובדיה סגרה את העסק כי יקר לה. וכך הם יאלצו לעבור להעסקה ישירה.

בעקבות הקנסות הגבוהים לא יהיה משתלם למעסיקים להעסיק דרך חברות קבלניות. בעובדי תעשייה אווירית אין דור א' ודור ב', יש עבדי קבלן בשמירה וניקיון.

היה מאבק קשה של שלוש שנים. בהתחלה היו פחות מ-20 מפקחים, וצריך להביא 100-150 פקחים.

כץ מציין כי העביר עד היום בכנסת 127 חוקים.

החוק לאכיפת חוקי עבודה הוא הסדק בקיר. זה תחילת הסוף של העסקה קבלנית, בחוק שהעברתי יחד עם עמיר פרץ


[עריכה] איתן כבל, ח"כ מטעם העבודה, מסיעת "הבית החברתי" בהסתדרות

העבודה המאורגנת בסכנה.

נקודת ההתחלה צריכה להיות שזה הנושא המרכזי של ממשלה הבאה. ואם כך כל מפלגה חייבת להתחייב שהיא לא תהיה חלק להעסקה עקיפה לסוגיה.

מזכיר את שירה שמועסקת בכנסת ישראל ונזקקה למאבק משפטי כדי לשוב לעבודה.

זה נגע גם בהסתדרות העובדים וגם בה יש אנשים שמועסקים לא בהעסקה ישירה. הבית החברתי של כבל וכץ הוא רק 25% ולא נותנים לנו תקציב, אבל לא יסגרו לנו את הפה, ואנחנו נצא למאבק. לעיתים מוציא מכספו הפרטי ומעמידים מולי את טובי העו"דים.

האם נושא העסקה ישירה עולה למו"מ קואליציוני.

לא יכול להתחייב בנושא הקואליציוני כרגע, אבל אם הקואליציה וקווי היסוד יהיו זהים לממשלה הקודמת, אז לא אהיה בה חלק.

כל שותפות קואליציונית לא תבוא לידי ביטוי ללא נושא העסקה ישירה


[עריכה] דב חנין, ח"כ מטעם חד"ש

מאחורי המדיניות יש רציונל של הקפיטליזם של המאה ה-21 שהוא הפחתת עלויות למעסיקים וגמישות ניהולית.

הדרך הכי טובה שנמצאה להפחתת עלויות למעסיקים וגמישות ניהולית היא לא להעסיק את העובדים שלך

זו בעיה לא של העבר אלא של ההווה והעתיד. כל יום שומעים על מגזרים נוספים שמועסקים בקבלנות כיום גם רופאים, אחיות, עו"סים, מהנדסים.

מה עשינו ומה אנו מתכוונים לעשות בנושא: שתי אסטרטגיות התמודדות -

הראשונה - התמודדות ישירה. בכנסת ה-17 ניהול מאבק בהפרטת טיפות החלב שלא הופרטו, אחיות בתי הספר לעומת זאת הופרטו למרות חתימת 61 ח"כים.

איסור ישיר על העסקה קבלנית וחיוב בהעסקה ישירה. חוק שאוסר לחלוטין העסקה ישירה במערכת הציבורית.

צריך במקביל להשתמש באסטרטגיה משלימה של גישה עקיפה כך שבסופו של דבר לא ישתלם למעסיק חוק ההודעה לעובד המחייב בכל מצב של העסקה קבלנית להודיע לעובד בכתב מה הזכויות של העוד מניעת פיטורים מחזוריים - המונע אפשרות למחזר את העובדים אחרי תשעה חודשים. (חסר)??הפוגע בקבילת עובדים ובראש ובראשונה עובדי קבלן

כל החוקים עברו ב-ועדה של ח"כ כץ.

חוק אחריות המזמין - גם הכנסת הכשילה אותו אך גם ההסתדרות התנגדה, ומפלגת העבודה היא השולטת בהסתדרות. גם קדימה וגם העבודה התנגדו לחוק.

הממשלה העביר את חוק הגברת האכיפה, שאיבד הרבה מעוקצו. אבל ב-ועדת העבודה הכניסו הרבה מאוד מהעקרונות של אחריות המזמין לתוכו, הבעיה שזה חל רק על הסעדה, על שמירה ועל ניקיון. אחד היעדים הוא להרחיב זאת לכל העובדים במשק.

אם נעביר את העיקרון שהמזמין אחראי לכל מה שהקבלן צריך להיות אחראי לו נצמצם את התופעה באופן משמעותי.

חנין סובר שהמתווה טוב, אבל המאבק לא יכול להתקיים רק בכנס אלא גם ע"י הקהל הסטודנטיותים.

אנקדוטה משעשעת:
כץ (בדרכו לצאת): "דב חנין מייצג אותו הוא מייצג אותי."
עינת: "הוא יכול לייצג אותו בעוד נושאים?"


[עריכה] שולי מועלם, הבית היהודי

"וכי... אחיך עימךוחי אחיך עימך"

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ

המעבר של המגזר הציבורי למודל שחנין חושב שיוצר בעיות אך אנו חושבים שהוא יכול ליצור תהליך חיובי, ממודל של העסקה ישירה למודל של העסקה קשיחה. מצב שבו עובדים ניתנים לבחינה ואין לו "זחילת" שכר אוטומטית ולא משנה מה הוא עושה באמצע. ויש שכר דיפרציאלי.

קהל: התוצאה החד משמעית של מה שאת מדברת היא תופעת עובדי הקבלן.

כאחות בסורוקה ניהלתי מאבקים לעובדות קבלן אצלי במחלקה. הדרך שהבית היהודי עשה בחקיקה החברתית היא דרך טובה לחברה ולעובדים.

אכיפה של חוקים ביחד לעובדים וביחס לעובדי קבלן כמו שכבר דובר ואין צורך לחזור על כך. סימן שאלה גדול לחיוב העסקה לאחר 9 חודשים שמביא בפועל לפיטורין ויש כוונה טובה שמביאה לנזק.

הכנסת כל עובדי הקבלן למגזר הציבורי כרוכה בעלות של 5 מיליארד שקל, ואין מאיפה להביא כרגע את הכסף הזה.


[עריכה] מיכל רוזין, מועמדת מרץ לכנסת

ביבי זימן את כחלוןלדבר על הסלולר ושום שאלה לא נשאלה אף שאלה על משרד הרווחה, כי הוא לא יוד מה קורה במשרד הרווחה. הכל שם הופרט, ואני הייתי ראש איגוד נפגעי ונפגעות תקופה מינית אז אני יודעת, וניהלנו מאבק ציבורי, ומאבקים ציבוריים מצליחים לבסוף. משרד הרווחה הופרט. הרפורמה לבריאות הנפש שמנסה להפריט גם את זה, ונלחמנו בזה. זו המדיניות של נתניהו לייבש שירותים ולהפריט אותם.

רוזין מתמקד בביטחון התעסוקתי של נשים והמכשולים השונים שעומדים בדרכן בעקבות הריון ודברים נוספים.

במרץ זו תפיסת עולם.

שאתם מצביעים זה לא למען איש יחיד אלא למען מפלגה שמייצגת על האינטרסים שלכם.

אין לי ספק שכולם יהיו בקואליציה. אנחנו חד-משמעית לא נהיה בקואליציה עם נתניהו כי הוא פוגע בזכויות אדם. מיקור חוץ בשירות הציבורי. רק סיעה אחת - כל הח"כים שלה חתומים, וזו מרץ.

[עריכה] מאיר כהן, מועמד לכנסת מטעם, לשעבר ראש עירית דימונה

ועד עובדי כיתן, מתווכחים איתם על 1000 שקל לחודש. העובדים לא כ"כ נטושים ב-ועדים החזקים של חברת חשמל ומקורות. ואמרתי לעובדי כיתן שחבל שאין גם להם ועד חזק.

עקיצות:
כבל: אם מתחילים בעקיצות, כשנאבקתי על ה-ועדים הגדולים לא ראיתי יוצר מדי ראשי רשויות.
כהן: אני לא ראיתי אותך במאבק המים.

בשביל אנשי משרד הפנים הפרטה שווה התייעלות. כל פעם שראשת מסויימת נכלאת למשבר מיד אומרים לראשי הרשויות לפטר עובדים או להעביר אותם להפרטה. ב-2004 היו 50 סייעות שהיו מפטרים אותן כל 9 חודשים, כיום יש 4 סייעותכאל, והשאר נקלטו. כל פעם בשביל להוכיח שאתה יכול לקלוט עוד עובד כזה אתה צריך את אישור משרד הפנים. אני עדיין לא יודע איך עושים את זה, אבל אני אלמד. ברור לי שזה חייב להיות ישירות מול משרד הפנים. מודע לבעיות של עובדי דור א' ודור ב' בדימונה. לא ברור לי למה בעיר חזקה כמו ת"א צריך, כאן הוא יכול לעשות זאת לבד בלי אישור משרד הפנים, אבל בערים חזקות פחות צריך את אישור משרד הפנים, והורדנו את ההשקעות במים וחשמל לצורך העסקה זאת. אנחנו ריאלית, ויש שני ראשי עיר ברשימה של "יד עתיד". אין דבר נורא מאשר מעמדות בחדר המורים, זו צריכה להיות אחריות ישירה של משרד החינוך.

נעלה את זה כראשי ערים בתוך המפלגה. כולנו צריכים לשאוף שנהיה במקומות שנוכל כן לעשות


[עריכה] איתי כהן, מייצג חברות כח האדם

מגזר פרטי ולא ציבורי. רציתי לדעת לגבי 9 חודשים והולכים לחוקק חוק פרי-לנסרים של 6 חודשים ואח"כ או פיטורים או הכנסה לחברה. זה הפך להיות נורמה לפטר את אותם עובדים. האם תחוקקו חוק שאי אפשר להעסיק עובד אחר במקומו. חוץ מזה, האם תאסרו בלעדיות, כדי שלא יהיה צריך לעבוד דרך חברת כח אדם ואי אפשר באופן ישיר לפנות לחברה להעסקה.

מיכל - קודם כל שירות ציבורי, רק אח"כ שירות פרטי. המדינה צריכה לתת את הדוגמא. ממה שאני מבינה רוב המועסקים בקבלנות הם בשירות הציבורי ברווחה בבריאות ובחינוך. בנוגע לבלעדיות אנחנו נקדם את הדברים בכיוון הזה.


[עריכה] אורלי

יש באירופה שירותים שלא פתוחים לשוק כי ברור שזה יפגע בשירות. אצלנו במשרד הרווחה והחינוך פתחו את זה להעסקה לא ישירה. כיצד תמנעו תהליך זה.

כבל - סובר כי אין טעם לעבור כעת סיפור של כל עובד קבלן בנפרד, אלא שצריך להצהיר שנעמוד גם באופוזיציה וגם בקואליציה, והאם יהיה לנו את הכח הנפשי להגיד שהנושאים האלה הם קזוס בלי (עילה לקרב) בכל קואליציה שתקום לתת מענה מקיף ול על חשבון טיפולים נקודתיים.

חנין - כדי להתמודד עם התהליך הקיים צריך כח סוציאליסטי חזק בכנסת. בלי זה אנו מסוגלים בכל זאת לבלום, כמו במאבק טיפות החלב שראוי ללמוד אותו. צריך לבחור נושאים בזהירות, נושאים שיש להם משמעות סימבולית כדי שיהיה אפשר למצוא שותפים ממפלגות שונות גם משמאל וגם מימין, ולשלב אסטרטגיות שונות וטקטיקות שונות. הפתרון האולטימטיבי יהיה שהשיטה תשתנה. לכן זו התמודדות לא של חוק בודד, אלא ארוכת טווח. הניסיון של השנים האחרונות מלמד שבזירת הכנסת היו לנו באופן יחסי הישגים, אבל הם לא מובטחים להישמר בכנסת הבאה.


[עריכה] אורנה עמוס, מועמדת לכנס מטעם מרץ ויו"ר הקואליציה להעסקה ישירה

אורנה: מאיר, שמעתי מראש הסיעה שלך הצהרות אחרות.

מאיר - חינוך לא, כל השאר כן. אין פער בין מה שהוא מייצג למה שאנחנו אומרים. לנו ברור מעבר לכל ספק בתחום החינוך שלא נאפשר במידת יכולתנו העסקה של עובדי קבלן. הרבה ראשי רשויות משוועים לעובדות סוציאליות בדרום, אבל השכר שאנו מציעים להם הוא בושה וחרפה. העמותות מציעות להן שכר הרבה יותר גבוה מהרשויות.

הקהל טוען כי זו טעות.

מאיר - אוביל זאת יחד עם יעל בתוך המפלגה.

אורנה מעירה כי מרבית העבירות כלפי עובדי קבלן אינן ניתנות לגילוי גם באמצעות ריבוי פקחים מכיוון שאין להן ראיה בתלוש המשכורת, והעובדים מפחדים להתלונן.

[עריכה] סיום - הצטרפו לארגוני עובדים

הכנס נגמר בקריאה לנוכחים להצטרף לארגוני עובדים ולקואליציה להעסקה ישירה.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים