"הם עובדים בשבילנו" כנס להעסקה ישירה 30.12.12

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 40: שורה 40:
 
==נעם ויינקרט, התארגנות עובדי "יובל חינוך" ו"מוסדות חינוך" בסיוע מען==
 
==נעם ויינקרט, התארגנות עובדי "יובל חינוך" ו"מוסדות חינוך" בסיוע מען==
  
התארגנות שמתבשלת וטרם נחשפה למעסיקים, של שתי חברות בת של עירית תל אביב. החברות אינן חברות קבלן בצורה הקלאסית, אך מתנהגות באופן דומה וכוללות גם סייעות. הנושא העיקרי שמטריד את כלל העובדים הוא חוסר הביטחון התעסוקתי שמתבטאת בחופשים ובטיולים. כך חודשים רבים בשנה המורים מוצאים עצמם מובטלים. תנאי ההעסקה במקומות שונים ושעות שונות מקשים על התארגנות, וחלק מהעובדים לא יודעים שהם עובדים בעצם בחברות בת ולא בבית הספר עצמו או בעירית ת"א. בכל זאת אנו מוצאים עובדים רבים שאכן מודעים ונוטים להתארגן.
+
התארגנות שמתבשלת וטרם נחשפה למעסיקים, של שתי חברות בת של עירית תל אביב. החברות אינן חברות קבלן בצורה הקלאסית, אך מתנהגות באופן דומה וכוללות גם סייעות.  
יוצאת בקריאה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים שעובדים בחברות הללו שיצטרפו להתאגדות.
+
הנושא העיקרי שמטריד את כלל העובדים הוא חוסר הביטחון התעסוקתי שמתבטאת בחופשים ובטיולים. כך חודשים רבים בשנה המורים מוצאים עצמם מובטלים.  
 +
תנאי ההעסקה במקומות שונים ושעות שונות מקשים על התארגנות, וחלק מהעובדים לא יודעים שהם עובדים בעצם בחברות בת ולא בבית הספר עצמו או בעירית ת"א. בכל זאת אנו מוצאים עובדים רבים שאכן מודעים ונוטים להתארגן.
 +
יוצאת בקריאה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים שעובדים בחברות הללו שיצטרפו להתאגדות.
  
  
====
+
==פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין==
 +
 
 +
איתי סבירסקי - הקואליציה להעסקה ישירה. עיקר הפעולה היא מאבקי עובדים שמשנים "מלמטה", אבל עכשיו מנסים לעשות זאת ע"י שינוי מלמעלה בעזרת חברי הכנסת. להתחיל במגזר הציבורי בתוכנית ממשלתית מסודרת, ולהמשיך במגזר הפרטי -
 +
 
 +
'''1. איסוף מידע מסודר'''
 +
 
 +
חצי שנה ראשונה עם דיווח רבעוני של מועסקים בקבלנות במגזר הציבורי באופן שיהיה נגיש לכולם.
 +
 
 +
'''2. פעולות ממשיות לצמצום היקף ההעסקה'''
 +
 
 +
החל מינואר 2014. הגופים הציבוריים לחתור למצב של העסקה ישירה של כלל עובדיהם ולאפשר העסקת עובדי קבלן רק במקרים חריגים שמוגדר בדף שהוגש כאן לח"כים. בכל משרד תצטרך להצטמצם העסקה קבלנית ב-10%.
 +
 
 +
'''3. מיזעור הפגיעה בעובדי הקבלן הנותרים'''
 +
 
 +
המכרזים יהיו בתנאים דומים למגזר התעסוקה. תנאי ההעסקה יכולו על כל התחומים במשק ולא רק ביטחון ושמירה.
 +
 
 +
*חיים כץ, ח"כ ליכוד
 +
*דב חנין, ח"כ חד"ש
 +
*עמיר פרץ, לשעבר ח"כ כעת מועמד מטעם התנועה
 +
*מיכל רוזין, מועמדת לכנסת מטעם מרץ
 +
*מאיר כהן, מועמד לכנסת מטעם יש עתיד
 +
*שולי מועלם, מועמד לכנסת מטעם הבית היהודי

גרסה מתאריך 18:21, 30 בדצמבר 2012

הכנס נערך בסמינר הקיבוצים

יום ראשון 30.12.12, 19:30-21:45

תוכן עניינים

ד"ר איציק ספורטא

שנות ה-70 התחילו להוציא עובדות ניקיון החוצה (לקבלנות) הוביל לשכר ותנאים ירודים. מלחמת הניצחון של 67 היא אחת הגורמים. היא הובלה להבאת עובדי בניין ע"י ראיסים (קבלנים פלסטינים). עד סוף 66 הערבים היו בארץ במשטר צבאי. שכנעו אותנו בשיטה של הפחתת מיסים למען שיפור איכות חיים. המעמד הבינוני ויתר על האיגודים המקצועיים. העובדים המאוגדים הפכו מ-85% אז ל-35% כיום. בהמשך הממשלה "דרסה" אוכלוסיות שונות ו"המלך" החדש היה "גמישות ניהולית" (על חשבון ביטחון תעסוקתי) שהשתלבה בתיאוריה הכלכלית והגמישות הכלכלית, שהשאירה כל אחד לנפשו. אט אט הבינו שזה לא רק עובדי ניקיון ושמירה, שלא עניינו אף אחד, אלא גם מרצים באוניברסיטה.

התעוררנו מאוחר אבל לא מאוחר מדי.

כרגע מעוניינים למצוא כל מיני פתרונות רק כדי לא לאפשר ביטחון תעסוקתי ולהשאיר את הגמישות הניהולית, או במילים פשוטות שיהיה קל לפטר. זה מאבק שהתעוררנו אליו מאוחר, אבל אם הקבוצות השונות ישתפו


איילת שריב, עתידנו (עובדים סוציאלים)

עובדת עם חרשים וכבדי שמירה בירושלים. מרכז פעילות תא בירושלים, עובדת של חברת בת של עיריה בשם "אריאל" בחוזה אישי. מקבלת תנאים פחותים מעו"סים בעיריה. לא מקבלת קרן השתלמות ותנאים נוספים.

ישנן עובדות לצידי שמקבלות תנאים אחרים - זה נקרא "כת, אל כתף".
העובדות אינן מרוצות מהתנאים שלהן ומכמות המטופלים, מה שגורם לתחלופה גבוהה ופוגע באיכות השירות הניתן לאוכלוסיה וזה לא באמת ייעול.

איילת מספרת על תנועת עתידנו הפועלת למען ערכים של רווחה ולקידום עבודה סוציאלית ומעמדה. אין לתנועה שייכות למפלגה פוליטית והפעילות בה היא בהתנדבות של החברות. איילת מספרת גם על הפעילות למען צו הרחבה שהייתה חשובה מעצם היותה ולמרות שלא הביאה לתוצאות הרצויות (לוודא).

כתבה על המאבק לצו הרחבה


אורן שלמה, ועד תוכנית הל"ה בכח לעובדים

הל"ה - מטפלים בנוער נושר, כולל בערך 1500 מורותים. התוכנית הופרטה עוד מהתחלה וכך במשך שני העשורים האחרונים. המורותים מקבלים תשלום רק על שעות עבודה, לא על נסיעות, לא על שיעורים מבוטלים. זה מגיע לקיצו בעקבות מאבק עיקש וקשה של שנתיים.

כעת משרד החינוך כבר פרסם מכרז חדש עם תנאים טובים יותר למורותים. זה יכל לקרות שני עשורים קודם.
באיגוד עובדי הל"ה הנושא של העסקה ישירה ירד מהפרק כבר בשלבי ההתחלה של המאבק.

יש זכיין ויש מעסיק פורמלי ולא ניתן להתלונן מול הזכיין (משרד החינוך). לכן חשוב הנושא של קואליציות ופוליטיקאים כי מדובר במערכה להעסקה ישירה שהיא בעיקר ציבורית, זוהי קריאה אידיאולוגית.

סיגל, איגוד סייעות בסיוע עמותת איתך-מעכי

מאגדות סייעות ברחבי הארץ. משרד החינוך לא הגדיר תפקיד והכרה במקצוע הסייעות שעוסקות בשילוב הילדים הזקוקים לכך בחברה. חלק מועסקות ע"י הרשות המקומית וחלק ע"י חברות בת. בשני המקרים מוכרות כנשות מנהלה ולא חינוך. כל הסייעות הן 30 אלף ומועסקות ע"י רשויות מקומיות. הסייעות שמועסקות ע"י עמותות בלי זכויות סוציאליות, ביטחון תעסוקתי ואפשרות לקביעות - עובדות לפי שעה.


נעם ויינקרט, התארגנות עובדי "יובל חינוך" ו"מוסדות חינוך" בסיוע מען

התארגנות שמתבשלת וטרם נחשפה למעסיקים, של שתי חברות בת של עירית תל אביב. החברות אינן חברות קבלן בצורה הקלאסית, אך מתנהגות באופן דומה וכוללות גם סייעות.

הנושא העיקרי שמטריד את כלל העובדים הוא חוסר הביטחון התעסוקתי שמתבטאת בחופשים ובטיולים. כך חודשים רבים בשנה המורים מוצאים עצמם מובטלים. 

תנאי ההעסקה במקומות שונים ושעות שונות מקשים על התארגנות, וחלק מהעובדים לא יודעים שהם עובדים בעצם בחברות בת ולא בבית הספר עצמו או בעירית ת"א. בכל זאת אנו מוצאים עובדים רבים שאכן מודעים ונוטים להתארגן.

יוצאת בקריאה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים שעובדים בחברות הללו שיצטרפו להתאגדות.


פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין

איתי סבירסקי - הקואליציה להעסקה ישירה. עיקר הפעולה היא מאבקי עובדים שמשנים "מלמטה", אבל עכשיו מנסים לעשות זאת ע"י שינוי מלמעלה בעזרת חברי הכנסת. להתחיל במגזר הציבורי בתוכנית ממשלתית מסודרת, ולהמשיך במגזר הפרטי -

1. איסוף מידע מסודר

חצי שנה ראשונה עם דיווח רבעוני של מועסקים בקבלנות במגזר הציבורי באופן שיהיה נגיש לכולם.

2. פעולות ממשיות לצמצום היקף ההעסקה

החל מינואר 2014. הגופים הציבוריים לחתור למצב של העסקה ישירה של כלל עובדיהם ולאפשר העסקת עובדי קבלן רק במקרים חריגים שמוגדר בדף שהוגש כאן לח"כים. בכל משרד תצטרך להצטמצם העסקה קבלנית ב-10%.

3. מיזעור הפגיעה בעובדי הקבלן הנותרים

המכרזים יהיו בתנאים דומים למגזר התעסוקה. תנאי ההעסקה יכולו על כל התחומים במשק ולא רק ביטחון ושמירה.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים