"הם עובדים בשבילנו" כנס להעסקה ישירה 30.12.12

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין)
(פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין)
שורה 48: שורה 48:
 
==פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין==
 
==פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין==
  
פישביין היא מארגון העיתונאים החדש
+
פישביין היא מארגון העיתונאים.
  
 
===איתי סבירסקי - הקואליציה להעסקה ישירה מציג תוכנית לחיסול תופעת עובדי הקבלן===
 
===איתי סבירסקי - הקואליציה להעסקה ישירה מציג תוכנית לחיסול תופעת עובדי הקבלן===
שורה 90: שורה 90:
  
  
===חיים כץ===
+
===חיים כץ, ח"כ ליכוד, יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית===
  
 
כץ טוען כי פרץ הגיש הצעת חוק לביטול ההעסקה הקבלנית בתקופת "עם אחד". כץ נוזף בקהל שזועקים ומסביר כי להעביר חוק זה כלל לא פשוט ותלוי בקואליציה.
 
כץ טוען כי פרץ הגיש הצעת חוק לביטול ההעסקה הקבלנית בתקופת "עם אחד". כץ נוזף בקהל שזועקים ומסביר כי להעביר חוק זה כלל לא פשוט ותלוי בקואליציה.
שורה 97: שורה 97:
  
 
קרא היום שחברת הסיעוד והאבטחה עובדיה סגרה את העסק כי יקר לה. וכך הם יאלצו לעבור להעסקה ישירה.
 
קרא היום שחברת הסיעוד והאבטחה עובדיה סגרה את העסק כי יקר לה. וכך הם יאלצו לעבור להעסקה ישירה.
 +
 +
בעקבות הקנסות הגבוהים לא יהיה משתלם למעסיקים להעסיק דרך חברות קבלניות. בעובדי תעשייה אווירית אין דור א' ודור ב', יש עבדי קבלן בשמירה וניקיון.
 +
 +
היה מאבק קשה של שלוש שנים. בהתחלה היו פחות מ-20 מפקחים, וצריך להביא 100-150 פקחים.
 +
 +
כץ מציין כי העביר עד היום בכנסת 127 חוקים.
 +
 +
החוק לאכיפת חוקי עבודה הוא הסדק בקיר. זה תחילת הסוף של העסקה קבלנית, בחוק שהעברתי יחד עם עמיר פרץ
 +
 +
 +
====

גרסה מתאריך 18:41, 30 בדצמבר 2012

הכנס נערך בסמינר הקיבוצים

יום ראשון 30.12.12, 19:30-21:45

תוכן עניינים

ד"ר איציק ספורטא

שנות ה-70 התחילו להוציא עובדות ניקיון החוצה (לקבלנות) הוביל לשכר ותנאים ירודים. מלחמת הניצחון של 67 היא אחת הגורמים. היא הובלה להבאת עובדי בניין ע"י ראיסים (קבלנים פלסטינים). עד סוף 66 הערבים היו בארץ במשטר צבאי. שכנעו אותנו בשיטה של הפחתת מיסים למען שיפור איכות חיים. המעמד הבינוני ויתר על האיגודים המקצועיים. העובדים המאוגדים הפכו מ-85% אז ל-35% כיום. בהמשך הממשלה "דרסה" אוכלוסיות שונות ו"המלך" החדש היה "גמישות ניהולית" (על חשבון ביטחון תעסוקתי) שהשתלבה בתיאוריה הכלכלית והגמישות הכלכלית, שהשאירה כל אחד לנפשו. אט אט הבינו שזה לא רק עובדי ניקיון ושמירה, שלא עניינו אף אחד, אלא גם מרצים באוניברסיטה.

התעוררנו מאוחר אבל לא מאוחר מדי.

כרגע מעוניינים למצוא כל מיני פתרונות רק כדי לא לאפשר ביטחון תעסוקתי ולהשאיר את הגמישות הניהולית, או במילים פשוטות שיהיה קל לפטר. זה מאבק שהתעוררנו אליו מאוחר, אבל אם הקבוצות השונות ישתפו


איילת שריב, עתידנו (עובדים סוציאלים)

עובדת עם חרשים וכבדי שמירה בירושלים. מרכז פעילות תא בירושלים, עובדת של חברת בת של עיריה בשם "אריאל" בחוזה אישי. מקבלת תנאים פחותים מעו"סים בעיריה. לא מקבלת קרן השתלמות ותנאים נוספים.

ישנן עובדות לצידי שמקבלות תנאים אחרים - זה נקרא "כת, אל כתף".
העובדות אינן מרוצות מהתנאים שלהן ומכמות המטופלים, מה שגורם לתחלופה גבוהה ופוגע באיכות השירות הניתן לאוכלוסיה וזה לא באמת ייעול.

איילת מספרת על תנועת עתידנו הפועלת למען ערכים של רווחה ולקידום עבודה סוציאלית ומעמדה. אין לתנועה שייכות למפלגה פוליטית והפעילות בה היא בהתנדבות של החברות. איילת מספרת גם על הפעילות למען צו הרחבה שהייתה חשובה מעצם היותה ולמרות שלא הביאה לתוצאות הרצויות (לוודא).

כתבה על המאבק לצו הרחבה


אורן שלמה, ועד תוכנית הל"ה בכח לעובדים

הל"ה - מטפלים בנוער נושר, כולל בערך 1500 מורותים. התוכנית הופרטה עוד מהתחלה וכך במשך שני העשורים האחרונים. המורותים מקבלים תשלום רק על שעות עבודה, לא על נסיעות, לא על שיעורים מבוטלים. זה מגיע לקיצו בעקבות מאבק עיקש וקשה של שנתיים.

כעת משרד החינוך כבר פרסם מכרז חדש עם תנאים טובים יותר למורותים. זה יכל לקרות שני עשורים קודם.
באיגוד עובדי הל"ה הנושא של העסקה ישירה ירד מהפרק כבר בשלבי ההתחלה של המאבק.

יש זכיין ויש מעסיק פורמלי ולא ניתן להתלונן מול הזכיין (משרד החינוך). לכן חשוב הנושא של קואליציות ופוליטיקאים כי מדובר במערכה להעסקה ישירה שהיא בעיקר ציבורית, זוהי קריאה אידיאולוגית.

סיגל, איגוד סייעות בסיוע עמותת איתך-מעכי

מאגדות סייעות ברחבי הארץ. משרד החינוך לא הגדיר תפקיד והכרה במקצוע הסייעות שעוסקות בשילוב הילדים הזקוקים לכך בחברה. חלק מועסקות ע"י הרשות המקומית וחלק ע"י חברות בת. בשני המקרים מוכרות כנשות מנהלה ולא חינוך. כל הסייעות הן 30 אלף ומועסקות ע"י רשויות מקומיות. הסייעות שמועסקות ע"י עמותות בלי זכויות סוציאליות, ביטחון תעסוקתי ואפשרות לקביעות - עובדות לפי שעה.


נעם ויינקרט, התארגנות עובדי "יובל חינוך" ו"מוסדות חינוך" בסיוע מען

התארגנות שמתבשלת וטרם נחשפה למעסיקים, של שתי חברות בת של עירית תל אביב. החברות אינן חברות קבלן בצורה הקלאסית, אך מתנהגות באופן דומה וכוללות גם סייעות.

הנושא העיקרי שמטריד את כלל העובדים הוא חוסר הביטחון התעסוקתי שמתבטאת בחופשים ובטיולים. כך חודשים רבים בשנה המורים מוצאים עצמם מובטלים. 

תנאי ההעסקה במקומות שונים ושעות שונות מקשים על התארגנות, וחלק מהעובדים לא יודעים שהם עובדים בעצם בחברות בת ולא בבית הספר עצמו או בעירית ת"א. בכל זאת אנו מוצאים עובדים רבים שאכן מודעים ונוטים להתארגן.

יוצאת בקריאה לסטודנטים בסמינר הקיבוצים שעובדים בחברות הללו שיצטרפו להתאגדות.


פאנל ח"כים בהנחיית עינת פישביין

פישביין היא מארגון העיתונאים.

איתי סבירסקי - הקואליציה להעסקה ישירה מציג תוכנית לחיסול תופעת עובדי הקבלן

עיקר הפעולה היא מאבקי עובדים שמשנים "מלמטה", אבל עכשיו מנסים לעשות זאת ע"י שינוי מלמעלה בעזרת חברי הכנסת. להתחיל במגזר הציבורי בתוכנית ממשלתית מסודרת, ולהמשיך במגזר הפרטי -

1. איסוף מידע מסודר

חצי שנה ראשונה עם דיווח רבעוני של מועסקים בקבלנות במגזר הציבורי באופן שיהיה נגיש לכולם.

2. פעולות ממשיות לצמצום היקף ההעסקה

החל מינואר 2014. הגופים הציבוריים לחתור למצב של העסקה ישירה של כלל עובדיהם ולאפשר העסקת עובדי קבלן רק במקרים חריגים שמוגדר בדף שהוגש כאן לח"כים. בכל משרד תצטרך להצטמצם העסקה קבלנית ב-10%.

3. מיזעור הפגיעה בעובדי הקבלן הנותרים

המכרזים יהיו בתנאים דומים למגזר התעסוקה. תנאי ההעסקה יכולו על כל התחומים במשק ולא רק ביטחון ושמירה.

עמיר פרץ, לשעבר ח"כ כעת מועמד מטעם התנועה

פרץ מזכיר חוק שחוקק שצמצם משמעותית את העובדים בחברות כח אדם, בשונה מעובדי חברות קבלן. וכעת המציאה שיטה חדשה בשם "חבילת העסקה", העיקר לעקוף הסכמים קיבוציים. סעיף "השוואת תנאים" שהוא משמעותי אבל עובדים רבים לא משתמשים בהם מחשש לפיטורין. מציע לעובדי הקבלן לרשום את כל השעות שלהם, כי ניתן להם לתבוע בעתיד החזרים על דיווחים שגויים של המעסיק. האם "התנועה" מתכוונת לאמץ את המתווה. סעיף תשעת החודשים - לאחר תשעת חודשים החברה חייבת לתת לו תנאים מן המניין.

בנוגע למתווה, מתנגד להפרדה בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי. שאלת המידע פחות משמעותית ויותר נגישה כי כבר קשה יותר לרשום זאת כיום תחת סעיפים שונים. החשש שלבסוף כולם רואים הישג במגזר הציבורי וכלום לא קורה במגזר בפרטי. לא חושב שגם אם אדם הוא קפיטליסט, זה מאבק בעושק של ממש, והסעיף הכי משמעותי הוא סעיף תוספת 5% ואני מציע 10% קנס על כך שהוא לא מקבל את כל הזכויות של העסקה. המתווה של העסקה ישירה של 10% בשנה הוא נכון, ואפשר לעשות את זה מהר יותר. הנושא של עובדים וזכויותיהם לא קשורים לתפישה אלא לזכות של העובדים להתפרנס ולהזדקן בכבוד.

מישהי צועקת מהקהל על פרץ שלא הגן על העובדים ואיפשר מצב שנוצר דור א' ודור ב' ברשויות המקומיות.

פרץ - קודם להעביר את העובדים להסכם קיבוצי ואז נאבק על התנאים. פרץ מזכיר כי היה בהסתדרות בהתנדבות מלאה והניח את הבסיס שמאפשר מאבקים כעת.


חיים כץ, ח"כ ליכוד, יו"ר ועד עובדי תעשייה אווירית

כץ טוען כי פרץ הגיש הצעת חוק לביטול ההעסקה הקבלנית בתקופת "עם אחד". כץ נוזף בקהל שזועקים ומסביר כי להעביר חוק זה כלל לא פשוט ותלוי בקואליציה.

כץ מצהיר כי הוא בעד סגירת העסקה קבלנית. דרך אכיפת דיני עבודה עושים סדר בקיר, ומכאן יגמרו את נושא עובדי הקבלן. כץ אומר כי חיכה שנתיים עם החוק הזה כדי שיחול גם על המגזר הציבורי.

קרא היום שחברת הסיעוד והאבטחה עובדיה סגרה את העסק כי יקר לה. וכך הם יאלצו לעבור להעסקה ישירה.

בעקבות הקנסות הגבוהים לא יהיה משתלם למעסיקים להעסיק דרך חברות קבלניות. בעובדי תעשייה אווירית אין דור א' ודור ב', יש עבדי קבלן בשמירה וניקיון.

היה מאבק קשה של שלוש שנים. בהתחלה היו פחות מ-20 מפקחים, וצריך להביא 100-150 פקחים.

כץ מציין כי העביר עד היום בכנסת 127 חוקים.

החוק לאכיפת חוקי עבודה הוא הסדק בקיר. זה תחילת הסוף של העסקה קבלנית, בחוק שהעברתי יחד עם עמיר פרץ


==

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים