"הם עובדים בשבילנו" כנס להעסקה ישירה 30.12.12
| שורה 22: | שורה 22: | ||
איילת מספרת על תנועת עתידנו הפועלת למען ערכים של רווחה ולקידום עבודה סוציאלית ומעמדה. אין לתנועה שייכות למפלגה פוליטית והפעילות בה היא בהתנדבות של החברות. | איילת מספרת על תנועת עתידנו הפועלת למען ערכים של רווחה ולקידום עבודה סוציאלית ומעמדה. אין לתנועה שייכות למפלגה פוליטית והפעילות בה היא בהתנדבות של החברות. | ||
איילת מספרת גם על הפעילות למען צו הרחבה שהייתה חשובה מעצם היותה ולמרות שלא הביאה לתוצאות הרצויות (לוודא). | איילת מספרת גם על הפעילות למען צו הרחבה שהייתה חשובה מעצם היותה ולמרות שלא הביאה לתוצאות הרצויות (לוודא). | ||
| + | |||
| + | [http://maavak.org.il/maavak/?article=764 כתבה על המאבק לצו הרחבה] | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
באיגוד עובדי הל"ה הנושא של העסקה ישירה ירד מהפרק כבר בשלבי ההתחלה של המאבק. | באיגוד עובדי הל"ה הנושא של העסקה ישירה ירד מהפרק כבר בשלבי ההתחלה של המאבק. | ||
יש זכיין ויש מעסיק פורמלי ולא ניתן להתלונן מול הזכיין (משרד החינוך). לכן חשוב הנושא של קואליציות ופוליטיקאים כי מדובר במערכה להעסקה ישירה שהיא בעיקר ציבורית, זוהי קריאה אידיאולוגית. | יש זכיין ויש מעסיק פורמלי ולא ניתן להתלונן מול הזכיין (משרד החינוך). לכן חשוב הנושא של קואליציות ופוליטיקאים כי מדובר במערכה להעסקה ישירה שהיא בעיקר ציבורית, זוהי קריאה אידיאולוגית. | ||
| + | |||
| + | ==סיגל, איגוד סייעות בסיוע עמותת איתך-מעכי== | ||
| + | |||
| + | מאגדות סייעות ברחבי הארץ. משרד החינוך לא הגדיר תפקיד והכרה במקצוע הסייעות שעוסקות בשילוב הילדים הזקוקים לכך בחברה. חלק מועסקות ע"י הרשות המקומית וחלק ע"י חברות בת. בשני המקרים מוכרות כנשות מנהלה ולא חינוך. כל הסייעות הן 30 אלף ומועסקות ע"י רשויות מקומיות. הסייעות שמועסקות ע"י עמותות בלי זכויות סוציאליות, ביטחון תעסוקתי ואפשרות לקביעות - עובדות לפי שעה. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==נעם ויינקרט, התארגנות עובדי יובל לחינוך== | ||
גרסה מתאריך 18:07, 30 בדצמבר 2012
הכנס נערך בסמינר הקיבוצים
יום ראשון 30.12.12, 19:30-21:45
תוכן עניינים |
ד"ר איציק ספורטא
שנות ה-70 התחילו להוציא עובדות ניקיון החוצה (לקבלנות) הוביל לשכר ותנאים ירודים. מלחמת הניצחון של 67 היא אחת הגורמים. היא הובלה להבאת עובדי בניין ע"י ראיסים (קבלנים פלסטינים). עד סוף 66 הערבים היו בארץ במשטר צבאי. שכנעו אותנו בשיטה של הפחתת מיסים למען שיפור איכות חיים. המעמד הבינוני ויתר על האיגודים המקצועיים. העובדים המאוגדים הפכו מ-85% אז ל-35% כיום. בהמשך הממשלה "דרסה" אוכלוסיות שונות ו"המלך" החדש היה "גמישות ניהולית" (על חשבון ביטחון תעסוקתי) שהשתלבה בתיאוריה הכלכלית והגמישות הכלכלית, שהשאירה כל אחד לנפשו. אט אט הבינו שזה לא רק עובדי ניקיון ושמירה, שלא עניינו אף אחד, אלא גם מרצים באוניברסיטה.
התעוררנו מאוחר אבל לא מאוחר מדי.
כרגע מעוניינים למצוא כל מיני פתרונות רק כדי לא לאפשר ביטחון תעסוקתי ולהשאיר את הגמישות הניהולית, או במילים פשוטות שיהיה קל לפטר. זה מאבק שהתעוררנו אליו מאוחר, אבל אם הקבוצות השונות ישתפו
איילת שריב, עתידנו (עובדים סוציאלים)
עובדת עם חרשים וכבדי שמירה בירושלים. מרכז פעילות תא בירושלים, עובדת של חברת בת של עיריה בשם "אריאל" בחוזה אישי. מקבלת תנאים פחותים מעו"סים בעיריה. לא מקבלת קרן השתלמות ותנאים נוספים.
ישנן עובדות לצידי שמקבלות תנאים אחרים - זה נקרא "כת, אל כתף". העובדות אינן מרוצות מהתנאים שלהן ומכמות המטופלים, מה שגורם לתחלופה גבוהה ופוגע באיכות השירות הניתן לאוכלוסיה וזה לא באמת ייעול.
איילת מספרת על תנועת עתידנו הפועלת למען ערכים של רווחה ולקידום עבודה סוציאלית ומעמדה. אין לתנועה שייכות למפלגה פוליטית והפעילות בה היא בהתנדבות של החברות. איילת מספרת גם על הפעילות למען צו הרחבה שהייתה חשובה מעצם היותה ולמרות שלא הביאה לתוצאות הרצויות (לוודא).
אורן שלמה, ועד תוכנית הל"ה בכח לעובדים
הל"ה - מטפלים בנוער נושר, כולל בערך 1500 מורותים. התוכנית הופרטה עוד מהתחלה וכך במשך שני העשורים האחרונים. המורותים מקבלים תשלום רק על שעות עבודה, לא על נסיעות, לא על שיעורים מבוטלים. זה מגיע לקיצו בעקבות מאבק עיקש וקשה של שנתיים.
כעת משרד החינוך כבר פרסם מכרז חדש עם תנאים טובים יותר למורותים. זה יכל לקרות שני עשורים קודם. באיגוד עובדי הל"ה הנושא של העסקה ישירה ירד מהפרק כבר בשלבי ההתחלה של המאבק.
יש זכיין ויש מעסיק פורמלי ולא ניתן להתלונן מול הזכיין (משרד החינוך). לכן חשוב הנושא של קואליציות ופוליטיקאים כי מדובר במערכה להעסקה ישירה שהיא בעיקר ציבורית, זוהי קריאה אידיאולוגית.
סיגל, איגוד סייעות בסיוע עמותת איתך-מעכי
מאגדות סייעות ברחבי הארץ. משרד החינוך לא הגדיר תפקיד והכרה במקצוע הסייעות שעוסקות בשילוב הילדים הזקוקים לכך בחברה. חלק מועסקות ע"י הרשות המקומית וחלק ע"י חברות בת. בשני המקרים מוכרות כנשות מנהלה ולא חינוך. כל הסייעות הן 30 אלף ומועסקות ע"י רשויות מקומיות. הסייעות שמועסקות ע"י עמותות בלי זכויות סוציאליות, ביטחון תעסוקתי ואפשרות לקביעות - עובדות לפי שעה.
