הקפיטליזם ככלכלת מלחמה
מאמר מאת ניצן וביכלר
זהו הפרק הראשון של המאמר Cheap wars, המקור באתר המחברים, אנגלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] אימפריאליזם וקיינסיאניזם צבאי
רצף המלחמות החדש - מאפגניסטן ועיראק עד עזה ולבנון - העירו את הדיון על אימפריאליזם, קיינסיאניזם צבאי והקומפלקס התעשייתי-צבאי. הקפיטליזם, טוענים הרדיקאלים כבר מזמן, זקוק למלחמה. הוא צריך אותה במטרה להרחיב את האחיזה הגאוגרפית שלו; כדי לפתוח שווקים חדשים; כדי להשיג גישה לחומרי-גלם זולים; כדי להרגיע את ההתנגדות בבית והתקוממות אוכלוסיות זרות מעבר-לים.
[עריכה] המלחמה כמניעה את הכלכלה
התפיסה המקובלת היא שהמלחמה משמשת כדי להניע את הכלכלה. לפי טיעון זה, עימותים צבאיים - והוצאות צבאיות גבוהות בהכנה לכאלו עימותים - מייצרים צמיחה כללית ועוזרים לצמצם את האבטלה. אמצעי זה של הוצאות צבאיות הופך להיות כלי פיסקלי יעיל. בשנות מיתון, הממשלה יכולה ליישם קיינסיאניזם צבאי, להגדיל את ההוצאות על חימוש/נשק, ולחלץ את הכלכלה מהמיתון.
[עריכה] השתלטות הצבאיות על הדמוקרטיה
בטווח הארוך, נטען שהוצאות הצבאיות חותרות תחת משטרים ליברליים שוחרי-שלום. ההוצאות הצבאיות מקדמות את האינטרסים הכלכליים של תאגידי הנשק הגדולים, ומחזקות את הקצונה הבכירה של הצבא. יחד, שתי הקבוצות הללו מתאחדות בקומפלקס צבאי-תעשייתי עצמתי, גם אם לא גלוי לעין, קומפלקס שבהדרגה מגיע להשתלט על המדיניות ודוחף את החברה אל עבר תוקפנות כלפי מדינות זרות והרפתקנות צבאית.
