אתיקת שימוש בכלי תקשורת שונים
אתיקת שירשורים - כללי - ראה נטיקה. בגדול, להשתדל להקפיד על נושא אחד לשירשור אחד, ולהמנע מספאם.
תוכן עניינים |
פגישות מעגל
מומלץ!!!
טלפון
מומלץ!!! אמנם לוקח המון זמן אבל מאפשר לשמוע את טון הדיבור של שני הצדדים ולהבין את ההקשר הרגשי הרבה יותר טוב מאשר כאשר מתבטאים בכתב.
שיחות ועידה
כלי בעייתי, נוטה לבזבז המון זמן של הרבה אנשים ולהישאר בריכוז נמוך. יש לקצוב מראש את אורך השיחה וסדר היום ולוודא שיש מישהו שלוקח אחריות על הפסיליטציה. בנוסף, ישנן כמה טכנולוגיות אפשריות לשיחות ועידה ונשמע שאף אחת מהן לא חפה מבעיות.
שיחות ועידה של עד 4 אנשים מאוד מומלץ לקיים בטלפון נייד. איכות השיחה גבוהה מאוד וגם הניידות של הדוברים מאפשרת חופש.
שיחות ועידה של 4 אנשים ומעלה כדאי לעשות במתכונת שמאפשרת וידאו, כגון סקייפ, הנגאווט וכו'. יש לקחת בחשבון ששני הכלים הללו "כבדים" ולפעמים עושים בעיות גם בחלונות וגם בלינוקס. ותלויים מאוד באיכות החיבור לרשת, באיכות המיקרופון וכמובן ברעשי רקע. מומלץ שהפסיליטיטור יקח 20 דק' קודם כדי לתקשר עם כל אחד/ת מהמשתתפים ולוודא שהוא כשיר טכנולוגית לפני תחילת המפגש.
כדי להפוך את הועידה ליעילה עוד יותר, כדאי לשלב עבודה מול CHAT או גוגלדוק תוך כדי המפגש. אפשרי דרך הפייסבוק.
רשימת תפוצה במיילים
מיילים הוא ערוץ התקשורת הוירטואלי העיקרי שלנו. מומלץ לעשות בו שימוש למטרות הבאות:
- קביעת פגישות, אילוצים לקראת פגישות ודרישת עדכון לגבי מטלות.
- העברת סיכומי פגישות (מומלץ לשמור את סיכומי הפגישות במערכת האופרייט (OPR8) או בבלוג חיצוני, כדי לאפשר למצא אותם באמצעות חיפוש גוגל, וכן כדי לאפשר עריכת תיקונים בהם באופן מבוזר ולאורך זמן (אם שולחים את הסיכום עצמו, כל תיקון בסיכום מחייב משלוח מייל נוסף לכולם).
- הצבעות במקרה שהחלטנו לעבוד בשיטת "הרוב קובע".
לא מומלץ לעשות במייל שימוש בנושא:
- קבלת החלטות מבוססות דעה, משום שקשה מאוד לשכנע בטקסט (לעומת מפגש פנים מול פנים)
- עבודה משותפת על מסמכים (משום שיש פתרונות טובים יותר כגון גוגלדוק)
פייסבוק
הכלי הנוח ביותר להתכתבות קבוצתית, מחד, אך הקשה ביותר למיקוד מאידך. הכלי נועד למכור פרסומות ולכן כל הזמן מסיח את הדעת. חלק משמעותי (כ-30% להערכת ברוך) מהאנשים כלל אינם רשומים לכלי הזה. בנוסף, יש מי שמחוברים 24/7 ויש מי שנכנסים לפייסוש אחת לשבוע. מאוד מבלבל רמת המעורבות של האנשים בכלי הזה. ומעבר לזה. הכלי עצמו מערבל מסתיר ומחביא חלק מהנתונים כך שמאוד קשה להסתמך עליו.
מומלץ
- לסקרים זריזים
- דעות על טקסט / גרפיקה
- דיון עומק אשר איננו דחוף
- הזמנה לתפוצת "כל העולם" לאירועים ושותפויות
- הפצת קולות קוראים
- שימוש כתחליף למייל המאפשר גם לדעת שהצד השני קרא /ראה את ההודעה
- מאפשר תיוג (מומלץ תמיד לתייג כאשר עובדים בקבוצה סודית) - כלי שעוזר קצת למצא את ההודעות בתוך בליל הרעש של הפייסוש.
לא מומלץ
- כדי להחליט בנושאים עקרוניים
- כדי לקבוע ביחד
וואטסאפ
כלי נוח מאוד לאיסוף תגובות ועדכונים זריזים מעכשיו לעכשיו בתפוצה רחבה של כל הקבוצה. החיסרון - לא זמין לכל המשתתפים באופן שווה, וגם מי שמשתמשים בו באופן קבוע, לפעמים מכבים את הנוטיפיקציות וכך צופים בו רק אחת ליום או לכמה ימים. האשליה המסוכנת שלו - נראה כאילו משלוח לוואטסאפ מגיע לכולם מיידית. מה שלא ממש נכון. יתרון המשמעותי - נמצא במכשיר הטלפון ומגיע לכולם ביחד.
מומלץ לעשות שימוש:
- אישור השתתפות בפגישה שנקבעה, תזכורת להגיב לסקר או למייל שנשלח בערוץ אחר
- תיאומים של הדקה התשעים (במקום להפגש בכתובת X נפגשים בכתובת Y) - חוסך המון שיחות טלפון
- טיפולים זריזים שיש להם פגות תוקף - למשל - בקשת עזרה שרלוונטית מיידית לעכשיו ופגה תוקף בעוד שעתיים. קל הרבה יותר לתאם כך
- מטלות שדורשות תיאום מיידי בין חברי הצוות, למשל, איסוף של טרמפיסט מנקודה כלשהי - ברגע שמישהו לוקח אחריות אז שידעו כולם שלקח אחריות, ואם מישהו קרוב יותר אז אפשרי להגיב באופן דינמי
לא מומלץ לעשות בוואטספ שימוש:
- קבלת החלטות עקרונית
- הודעות "תחזור אליי" - הודעות מסוג כזה עדיף לשלוח במסרון SMS, שאז מגיע בדחיפה עם נוטיפיקציה גם במכשירים "טיפשים".
- תיאום פגישות
אסמסים
באופן עקרוני אסמסים הם דרך לתקשורת כתובה 1:1 בזריזות, אבל יש בהם חיסרון והוא האשליה שההודעה נשלחה מיידית, כאשר לפעמים הרשת מעכבת הודעות שעות ואף חודשים. לכן, הודעה דחופה יש לסיים תמיד בהוראה "נא אשר קבלת ההודעה" ואם לא הגיע אישור תוך רבע שעה, אפשר להניח שהערוץ מת.
מומלץ:
- תקשורת דקה 90 לפני מפגש
- הודעות "תחזור אליי" למרות שגם אלו עשויות להעלם ברשת הסלולארית
- הודעות "שלחתי לך מייל אנא בדוק"
- הודעות "תזכורת הפגישה שלנו עוד שעתיים תתקיים בXXX אנא אשרו שהכל כמתוכנן"
לא מומלץ:
- תיאום פגישות
- הזמנה לאירוע המתקיים בהמשך השבוע
- קבלת החלטות עקרונית