דיון מטרות החינוך 17/08
כנס מקדים התקיים במכון ואן ליר ביום ה שעבר מסמך שנוסח ע"י גורמים שונים שנאבקים על נושאים שונים בתחום החינוך.
דיון במטרות החינוך
קריאה של המסמך בית של חינוך
יש יותר מדי מגמות, יתכן שזה מבלבל וסותר את המטרה לצמצם את מספר הבגרויות החינוך המקצועי התמסמס, ואנשים לומדים לבגרות בכיוונים "הזויים" צריך לטפח בתי ספר מקצועיים למי שלא מתאים לו לעשות בגרויות.
קריאת חוק החינוך הציבורי 2000
אור: מה שאנחנו קוראים הוא שפה לא אקטואלית ולא רלוונטית, כבד, אנאכרוניסטי. בעיקר מה שחסר לי, זה שמטרות החינוך מוגדרות ע"י מבוגרים מתוך מחשבות חיצוניות על מה נכון ואף פעם הילדים עצמם, כמקבלי החינוך אף פעם לא מיוצגים בשיח הזה.
מחר בכנס נרכז את כל מה שנאמר בכנסים השונים ובכנס הגדול בתל אביב. תומר, נמצא במאהל כמעט כל יום, קלנוען, עורך סרטים, פעיל נגד כפייה דתית. כשל מערכתי ברמה החברתית של חינוך הילדים, למורים אין מושג וחסרי אונים לגרום לילדים להתפתח כבני אדם. צריך מורים שיאפשרו לילדים ללמוד מה שקורה, לא רק בכיתה, בהפסקות, לא רק להעביר חומר ברמה כזו או אחרת. התלמיד נטוש לנפשו, אין מספיק טיפול בבעלי צרכים מיוחדים.
יוני: הבסיס הכי חשוב זה הדרך לייצר שיוויון במדינה היא דרך החינוך. במקום שיש חוקים אין הידברות, במקום שיש אמנה, יש הידברות. הסכם עקרוני לגבי מה נכון או לא נכון בבית ספר. בדיאלוג עם תלמידים, מועצת תלמידים ומורים ומנהלים. שיחה – כאמצעי לימוד, שמרחיבה את דעתך ואת הבנתך, ולא הפעולה הרובוטית להצלחה בבגרות. השתתפות תלמידים בקבלת החלטות בבית ספר. החינוך צריך להתקיים בדיאלוג מתמיד בין תלמידים, מורים, מנהלים ומשרד החינוך – משוב ומשוב חוזר, בחירה. לא הנחתות מלמעלה, לא על מורים ולא על תלמידים.
נדב: החוק הוא כן בסיס, עקרון-על, ויש להבדיל בינו ובין המימוש בפועל
אין תלמידים גרועים – יש מורים גרועים. מסע ישראלי – פרוייקט שמדברים בו בצורה שיתופית – תלמידי יב מבי"ס קשה בבאר שבע, תלמידים שלא מגיעים בכלל. כיתה מאד קשה. עבדתי אתם בדרך הזאת. כי אני מאמין בה. היה קשה, אבל אחרי כמה ימים הם ניסחו את החוקים של המסע, בעצמם. המורות והמנהל באו בעקבות המסע הזה אמרו שלא ראו את התלמידים כל כך קשובים אחד לשני.
נדב: במצב הנוכחי של מערכת החינוך איני חושב שהרעיון הטוב הזה אינו ישים. צריך שיתוף פעולה של כל המערכת בשביל זה, צריך לכוון לתהליך הזה.
המורה אירנה אוהד: "צמח" - ארגון חינוכי, תלמידים שואפים להיות מעורבים, מתלהבים מהאפשרות הזו.
רועי: הבעייה היא לא המורים, המערכת היא בלתי אפשרית. רוחמה: עבדה במועדנית לילדיות עם בעיות רגשיות. גם בתיכון, מה זה להיות כבדת ראייה, בתיכון. לא יודעים מה זה בן אדם עם מגבלה. חוסר הבנה ובורות יש להכין את תלמידים לקבלת השונה. עם דגש יותר גדול על קבלת השונה.
רונית: דמות הבוגר – מטרה ליצור לא רק אדם בוגר אלא למערכות יחסים, לחברה, אינטרקציות בין ילדים ומורים, בינם לבין עצמם לאורך זמן, פיתוח של למידה חברתית מתוך דיאלוג. חינוך כמטרה וכשיטה – הקוד של הדיאלוג חייב להיות בסיס של מערכת חינוך וגם המתודה בעצמה. חינוך = דיאלוג
שחר: דגש על יחסים בין אנשים, המטרות בחוק הם משפטים מאד יפים אבל אין להם קשר למציאות בשטח.
איתי: פיתוח יכולות למידה. ללמוד איך ללמוד רונית: דינמיקה שבה ילדים שלא עומדים במסגרת הנורמטיבית נפלטים די מהר מחוץ למערכת החינוך הרגילה. יש פתרונות חלקיים עבור חלק מאותם ילדים-נערים, אין מספיק התמודדות או הבנה שיש אחריות על חינוך של כל בני הנוער. יש ליצור מערכות ומתודות נוספות לטיפול בתהליך החינוכי של כל ילד וילדה במדינת ישראל.
מיכל: הערה קטנה – כשאומרים דיאלוג זה אומר קודם כל יכולת להקשיב. כל אחד צריך להיות פתוח ומסוגל לשמוע.
יוני: תהליך למידה של דיאלוג מהגיל הרך בהדרגה עד לתיכון.
הקטנת ריכוזיות מערכת החינוך, האצלת סמכות והגברת אוטונומיה של בתי ספר, מורים ומחנכים.
אור: פעמים רבות הבנתי שכל מה שלמדתי בחיי, אני צריכה 'לחסל' ולהתחיל מחדש, כי מה שלמדתי לא היה רלוונטי לחיי. ולכן אני שואלת, מהם בעצם הכלים שאנחנו צריכים כדי לחיות חיי משמעות? בעיני: בריאות, אהבה, יחסים ופרנסה. בעבר, היה חינוך מיני בבי"ס לדוג'. באוסטרליה למשל, יש חינוך לחשיבה כלכלית ועסקית לילדים.
באינטרנט, יש אתר שנקרא 'טד', שבו יש הרצאות קצרות בנות 20 דק', המעבירות מידע באופן משמעותי היטב. תהליכי הלמידה צריכים להיות קצרים יותר ומתומצתים יותר- לא ללמוד משך 45 דק', אלא לכווץ את יחידות הלמידה ל- 20 דק'.
רועי: האם בעיניך מערכת החינוך צריכה ללמד איך לעשות כסף? בעיני במערכת החינוך לקחו ערכים ניאו-ליברלים והכניסו למערכת החינוך, מלמדים על תחרות פרועה ולא על צדק חברתי- כמו שאנחנו מבקשים במאבק.
אור: בעיני המסר הזה עובר לא במערכת החינוך, אלא בכלל המערכות החברתיות שלנו
מיכל: יש צורך להכין לדברים שאנשים יתמודדו איתם, למשל- פנסיה, ביטוח לאומי..
יוני: לתת לאנשים כלים לכלכל את עצמו ולהיות מסוגל להתנהל בחברה. נדב: חינוך סביבתי, חינוך להיות חלק מתוך חברה, להתאגדות, לאוטונומיה...
לא מאמין בשינויים דרסטיים, ולא צריך לזלזל במה שיש.
רוחמה: ללמד ילדים כישורי חיים, איך להתמודד עם משברים, מצבים במשפחה. שיעורי חברה זה מאד חשוב, להכניס נושאים כאלה.
יוני: התמודדות עם הניכור – עם חוסר האיכפתיות. עם אני מנוכר אני אלכלך את סביבתי, אצעק על אחרים...
ערבות הדדית הוא מושג מורכב. צדק חברתי הוא רשת של קשרים, של התארגנויות.
פעם ראשונה יושבים בישראל בככרות ומדברים על חינוך ! אין כוונה לצאת מכאן עם שלטים..
יעל: תלמידים כותבים הערכה עצמת, מה למדתי, במה אני רוצה להשתפר, וגם כותבים הערכה למורים, והמורים כותבים הערכה לתלמידים
ליצור אצל תלמידים יכולות ליצור עולם טוב יותר. לימודי השואה: שזה יהיה כדי שזה לא יקרה לאף אדם ולא רק ליהודים. תואר ראשון חינם
שחר: החיים בתוך כיתה, התייחסות מובנית תשתיתית, לפני ואחרי כל המקצועות, הציונים וההערכות, התייחסות חדה ליחסים בתוך הכיתה, בינם לבין המורה, לבין ההורים וכו.
רונית: לתפוס את המערכת כמערכת כולית. מאיפה הילד מגיע ולאן הוא חוזר. הוליסטיות. יצירת קשרים בין לפני בית ספר בבית ספר אחרי בית הספר. שפה תחושתית ומילולית, חוויתית – להתיחס כמכלול
דוד: רעיון לשינויים בחינוך:
