ישיבה מה-08/08
ישיבה בנושא המסמך – 8/8/11
עלתה מחשבה להוריד את נושא האידיאל שהיה בשנים של קום המדינה. הדעה הרווחת במליאה היא שלא כל האוכלוסיות יכולות להתחבר לזה. קיים בדיון חשש להכניס פסקה שלא כולם ירגישו חלק ורק המעמד הבורגני יוצא אירופה ירגיש שייך.
עבור מזרחים, ערבים ופריפריה מעולם לא הייתה מדינת רווחה.
ההצעה שעלתה: לפתוח עם מגילת העצמאות ולומר שהחזון עמד לנגד עיניהם של מקימי המדינה ולא לומר ש"בזכות ברית זאת...וכו'".
פסקה שנייה: מחלוקת סביב המילים 'שוק חופשי' – יש כאלה שסבורים ששוק חופשי טוב לאנשים. הסמנטיקה חשובה – די ברור שהמחאה לא הולכת לסוציאליזם מוחלט ולא לשוק חופשי מוחלט אלא לרגולציה על התהליכים שקורים כרגע בשוק, או לחלופין בעלות ציבורית (ותלוי באיזה תחום). אם מחליטים להכניס את העניין של בעלות ציבורית על התשתיות הציבוריות – חייבים לומר שצריך שינוי מהותי על איך מתנהלת הבעלות הציבורית הזאת, בשקיפות דמוקרטית (כדי שלא נחזור למפא"י).
מובעת הסתייגות גם מהמשפטים נגד העשירים – לא צריכה להיות שנאת עשירים אלא לומר מה חסר לנו. כל עוד לנו לא יהיה חסר – לא יהיה אכפת לנו כמה יהיה להם. עולה הצעה לומר שההתעשרות שלהם היא על חשבוננו, תוך ניצול עובדים ועל חשבון רווחת הציבור והנכסים הציבוריים. הערה שחשוב גם לדבר על היחלשות העובדים המאורגנים – שזה מה שאפשר את ההפרטות ואת היעצרות השכר הריאלי.
עוד הערה: חשוב להכניס לפסקה ערכים נוספים שקרו מעבר להפרטה. פירוד למגזרים ולציבורים שכל אחד נאבק בשני. הפרד ומשול שנעשה בין הציבורים.
עולה שאלה האם יש צורך להכניס גם את הנושא האקולוגי – להכניס פיתוח בר קיימא. יש הטוענים כי זה לא מה הוציא את האנשים לרחוב וזה לא משהו שנידון לאורך כל שלושה וחצי השבועות האחרונים. ויש הטוענים שזה חלק ממכלול הצריכה וחוסר האכפתיות כלפי האדם והעולם. הערה נוספת: חשוב להוסיף דברים, כגון תעסוקה גם לנוער, היעדרות התקציבים לכך מובילה את הנוער לרחובות. הטענה היא שהמסמך צריך להציג כמה שיותר בעיות שקשורות זו לזו, וכולן קשורות לאחריות המדינה על האזרחים שלה ולפיכך יש לקשור את הדברים ביחד. הטענה שמנגד היא שהמסמך הזה לא מתייחס לפרטים אלא הוא מבוא לדרישות.
הערה נוספת על הפסקה: חולים, זקנים ונכים אינה הגדרה שכוללת את כל הנזקקים (דוגמת אימהות חד הוריות). מועלת אפשרות להשאיר רק 'אוכלוסיות מוחלשות' ומועלת הסתייגות גם מהביטי הזה, שמפריד בין אוכלוסיות. מועלת הצעה לנסח זאת כ'רשת בטחון חברתית'.
הערה על מילה בשורה הרביעית בפסקה: 'אנחנו' – מדוע אנחנו אומרים אנחנו ומתכוונים רק לפלג מסויים באוכלוסיה וזהו הפלג העובד – אני רוצים להכניס פנימה גם מובטלים, גם פנסיונרים, גם נכים וכו'. במקום 'אנחנו' לכתוב 'אפילו אנשים עובדים'...
הערה: להוציא מסמך פנימי שלא יהיה פנייה מול השלטון אלא פנייה לחברה כללית, חזוננו על פני החברה.
פסקה שלישית: אותן הערות של הפיסקה הראשונה – הברית ההיסטורית...ברית אשר הבטיחה... היא אולי הבטיחה אך לא מימשה ויש להבהיר זאת. אנו דורשים מהמדינה לקיים את הברית קדימה ואיננו קובעים שהיא קויימה אחורנית.
פיסקה רביעית: לשקול לחדד ש"גם אם לכאורה הכלכלה משגשגת" – כלכלה שבה לאנשים אין עתיד אינה טובה.
הערה נוספת – מדוע צריך לומר 'אוהבים את המדינה בכל לבנו' – ישנם ערבים שאינם אוהבים את המדינה בכל לבם אך עדיין מגיעות להן זכויות סוציאליות. במקום זאת אולי יש לומר באים מתוך 'סולדריות חברתית' או כמהים לחיות בחברה ישראלית מתוקנת, משהו כזה. הערה מתנגדת – כדי שלא ישייכו את המחאה לשמאל קיצוני אלא לכולם, יש לשמור על הפיסקה כפי שהיא. 'אין לנו מדינה אחרת', 'אין לנו עם אחר' – אותם סימני שאלה. ולפיכך יש להרחיב את המילה 'העם' – יהודים, ערבים, חילוניים, דתיים וכן הלאה.
פיסקה חמישית ושישית: ע להציונות וחברת המופת – אותם הסתייגויות שהיו בפיסקה הראשונה.
פיסקה שישית: להוסיף צמיחה ופריחה ולא רק קיום. שנית, תקצוב מספק וכן שירות ציבורי ושיוויוני. סעיף חמישי – מדוע דגש על חולים, נכים וקשישים? אם שוויון אז שיוויון. הערה מנגד – כדי שזה יהיה לא מגזרי אלא פרטי. לא מגזרים חלשים אלא כל פרט חלש. סעיף שישי: לא רק ציבורי אלא ציבורי ושיוויוני. הערה: חשוב להדגיש גם את תעסוקת הנוער, גם בנושא תנאים וגם בנושא פנאי. הערה מנגד: שים לב שאלה דברים מאוד כלליים ולא נכנסו לאוכלוסיות ספציפיות. הערה נוספת: כדאי להדגיש שהצרכים שמצוינים בפיסקה זאת יהיו מובטחים על ידי המדינה לכל אזרח בכל גיל.
