ישראקבב

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 10: שורה 10:
  
 
נילי לרנר על מגוון כערך https://www.facebook.com/nili.lerner/posts/575406622569994
 
נילי לרנר על מגוון כערך https://www.facebook.com/nili.lerner/posts/575406622569994
 +
==האם נחוץ?==
 +
 +
אמנון גלבוע, 10/6/2014
 +
האם נחוץ מטבע מקומי-כלל-ארצי במיתוג 'ישראלי'? לא.
 +
טיפה יותר בהרחבה - לפחות לא כרגע.
 +
לא רוצה לכתוב מגילה ארוכה אז פשוט אלה הנקודות שנראות לי הכי משמעותיות. אני כותב פוסט נפרד כדי שלא לחזור לדיון באישיות של אמנון ד. או של משה מ. ועברם המשותף.
 +
1. הרבה יותר קל "למכור" מטבע נקי עם מנגנון שעובד כלל עולמית. לא ישראקוין לא ישראביט ולא ישראבלוף אלא ביטקוין. טהור ונקי. לא ששם אין פוליטיקה (למשל דוגמאות בראיון עם פיטר טוד על פוליטיקה בתהליך הפיתוח) אבל כרגע זה די מתקרב לטוב ביותר שאפשר לשאוף. את ביטקוין, כמטבע לא מגובה ולא מטעם אף מדינה ניתן להשוות לזהב והעובדה שבאמת "אין לו בעל בית" נשמעת מוזרה ואולי אפילו צורמת, אבל בטוח יותר טוב מ:
 +
2. בעיית ריכוזיות אינהרנטית למודל בניית ערך הדרגתי/מאפס - פרה מיין גדול. דירקטורים "מטעם הציבור", מנגנון פיזור וחלוקה, קריטריונים, אחראים, שומרי הסף, פוליטיקה שיוויונית שרות לאומי לא צהל חד הורי אב מוכה וכו וכו.
 +
3. בעיית ריכוזיות אינהרנטית קטנה יותר במודל עיגון ערך - על ידי גיוס לקהל מסויים של משקיעי סיד. בעיית חלוקה קשה יותר לאחר מכן - אינטרס מנוגד לזה של מממני הפרוייקט. חלוקה תלוית סחירות - שוק קטן - פרוספקט טכנולוגי קטן עד לא קיים.
 +
4. הטיעון הטוב ביותר שתומך במטבע 'מקומי' (מה זה אומר - בסעיף נפרד) הוא שחדירה גבוהה יותר תושג על ידי חלוקה במודל בניית ערך פשוט כי היא מבוצעת בחינם. אז יכול להיות שמאמצי שכנוע ראשוניים יהיו קלים יותר, אבל לא רק באופן כללי מנגנון פיזור שמבוסס על בקרה מרכזית נתון לבעיות חוסר אמון ואולי אף רמאות אלא גם צפוי שמאמצי ההתנעה/התנופה ידרשו המון עבודת שיווק, בניית תוכניות פעולה לחדירה לקהילות קטנות יחסית/נושאיות יחסית/עסקים גדולים מנגד .. מערך שלם של סוכנים, מתאמים בוני ציפיות ומחוללי הרים וגבעות.
 +
5. כל טיעון בדבר סחירותיות תנודתיות וכו יחולו פי כמה על ישראקוין מאשר על ביטקוין. להגיד על ביטקוין שהוא לא מתאים לשמירת ערך ולהצביע על ישרא-ק-ב-ב (קוין/ביט/בלוף) ולטעון ששם תהיה בעיה קטנה יותר זו אשליה מסוכנת.
 +
6. אלא אם עושים הגבלת סחירות על המטבע ... ורצוי ברמת הפרוטוקול .. באט אופקורס .. מנגנון .. שוב .. קריטריונים החלטות .. נבחרים "מטעם הצי בור" . וכו וכו ..
 +
7. אבטחה .. כנראה שאין מה להשוות. סחירות בינלאומית .. כנ"ל. פיתוחים חדשניים ארנקים כרטיסי אשראי כספומטים חוליות אספקה בשרשרת ערך, חדירה גוברת של סליקת ביטקוין בעסקים ..
 +
8. הנושא שנשאר ושכרגע יש בו ממש הוא גובה עמלת טרנזקציה של ביטקוין שפחות מזמין את עצמו לתשלומים קטנים. מבחינתי - עוד חזון למועד.
 +
המסקנה שלי - וזה פתוח לגמרי לדיון שכנוע - היא שכל מטבע כרגע ידרוש ומחייב הקמת מנגנון גדול של המון אנשים שצריך אולי כנראה כדאי שמא ראוי אם כן או לא לפצותם בפירות מקורבי פרה-מיין קרן השפע.
 +
לעומת .. אמון של כולם ... הכרה בינ"ל .. וכל שאר הירקות .. אם רק היה מוקם שמינית מהמנגנון המפואר שמוצע עבור ישרא-קבב אז ביטקוין גם היה כבר תוך 6 חודשים בחסכון של 10% מהישראלים ...
 +
[נערך] מטבע 'מקומי' - אמור להתאים לקהילה שיש בין חבריה מידה מסויימת של אמון, ההכרחית לבניית ערך מדורגת, ומותנית בכך שיש בין חבריה מספיק מעגלי ערך פנימיים. מדינת ישראל/כל אזרחיה/תושביה/פליטיה אינה כזו. בכלל.
 +
;[https://www.facebook.com/groups/btcil/permalink/659625740783824/?comment_id=660871430659255&offset=0&total_comments=15 אמנון גלבוע, 12/6/2014 באותו שירשור]
 +
אני כעת משוכנע אפילו יותר, ששני המיזמים האלה לא ישרתו כרגע את מטרת העל הראשונה של מטבעות קריפטוגרפיים, שכפי שאני רואה אותה, היא מעבר הדרגתי לשימוש בכסף שאינו נתון למניפולציות מרכזיות המיטיבות בעיקר עם קרטל הבנקאות, בעלי השליטה בו ועם שרשרת הערך הקצרה של המקורבים להם.
 +
 +
הסיבה היא בעיית אמון, שהוא הנדבך הבסיסי ביותר הנדרש ממטבע, הקשה ביותר לבנייה, והקל ביותר לשבירה. אין שום דבר במנגנון פיתוח ייזום פיקוח ניהול תמרוץ אימות בקרה תמיכה איזון תמריצים מעקב רישום מנהלה - שלי, באופן אישי, יוצר או מעורר אמון. הקרקע אינה בשלה לכך עדיין, במיוחד כשהיתרון היחיד שיש למטבע ישראקבב להציע משרת באופן ישיר בראש ובראשונה את אלו שמפיצים אותו כי (נוח להם מאחר ו)יש להם לחלק ממנו בחינם, ואילו למשתמשים/מחזיקים אין בו שום יתרון משמעותי. סביר שלאחר התרחבות וביסוס דיעה רחבה בצי בור על היכולת של "מטבע לא מפוקח" לשמש אותו, יהיה מקום ליצירת אמצעי העברה/שימור ערך נוסף, ואני משאיר כרגע בצד את השאלה אם מטבעות כאלה יהיו כלל ארציים ולא קהילתיים/נושאיים.
 +
 +
לכרגע, וזו דיעה אישית לחלוטין שאמנם אני מעלה פה בתקווה שאחרים יאמצו אותה, היוזמות הללו נראות לי >>בעיקר<< כמו דרכם של אנשים טובים ויצירתיים לארגן לעצמם מקום/פעילות/ביטוי/עשייה/השפעה, תוך קבלת >>גמול ישיר<< על מעשיהם. אמרתי את זה בפוסט המקורי ואחזור על זה עכשיו שוב - אם רק שבריר מהמשאבים והאנרגיה שפה בתכנון היו
 +
מושקעים בהקמת כח פעולה שמטרתו קידום השימוש בביטקוין - עשייה שתיטיב גם עם הכלל במובן הרחב וגם באופן היותר ישיר עם כל "פעיל" שמחזיק ביטקוין, החדירה היתה יותר מהירה.
 +
 +
תשובת ברוך:
 +
הניתוח שלך בהחלט נכון, בהיבט שמראה שמטבע שיש לו פרימיין מייצר לעצמו "שכבת מנהלה" שמנהלת את הפרימיין ונהנית מהקרבה לצלחת. אני חושב שכולם מסכימים לחלק הזה בניתוח. אפשר לנסות לשטח את הפירמידה, אפשר לנסות לבזר את הכח אבל בסופו של דבר נוצרת לך שכבת מנהלה שיש לה קצת יותר פריוילגיה מלשאר העם. וזה שונה מהתפקוד בביטקוין, שם הפריוילגיה נובעת מידע טכנולוגי, כרייה או הון FIAT בלבד. עם זאת, שאר הניתוח סותר את הנתונים האמפיריים - לפיהם הישראקבב הצליח לחבר לקבוצת "ישראקוין" בפייסבוק כמעט 1/4 מכמות החברים בקבוצת "ביטקוין" תוך 3 חודשים, ותוך קשיים משמעותיים בזירת היח"צ. ככה שיש סיכוי שהטענה של אדריכלי הישראקבב, שחלוקת פרימיין מקומית היא שתאפשר הטמעת מטבע באופן יעיל יותר מהטמעת הביטקוין, היא למעשה התאוריה החזקה יותר.

גרסה מתאריך 15:44, 12 ביוני 2014

זהו דף הקשור ליוזמת שפע חדיש. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

זהו דף הקשור ליוזמת ישראקוין. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

זהו דף הקשור ליוזמת ישראביט. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

בעקבות הדיון על השקת מטבע ישראביט, טבע אמנון גלבוע את הביטוי ישראקבב: ישרא-ק-ב-ב (קוין/ביט/בלוף)

נילי לרנר על ישראקבב עם קישור למנקין https://www.facebook.com/groups/rothschildTents/permalink/505310776237070/?comment_id=505494059552075&offset=0&total_comments=1&notif_t=group_activity

נימוקים בעד ונגד מטבע מקומי קריפטוגרפי - ללא הטיות אד הומינם - בשירשור הבא: https://www.facebook.com/groups/btcil/permalink/659625740783824

איך צריך לעשות מטבע מקומי קריפטוגרפי? לאט https://www.facebook.com/groups/btcil/permalink/659505607462504/

נילי לרנר על מגוון כערך https://www.facebook.com/nili.lerner/posts/575406622569994

האם נחוץ?

אמנון גלבוע, 10/6/2014 האם נחוץ מטבע מקומי-כלל-ארצי במיתוג 'ישראלי'? לא. טיפה יותר בהרחבה - לפחות לא כרגע. לא רוצה לכתוב מגילה ארוכה אז פשוט אלה הנקודות שנראות לי הכי משמעותיות. אני כותב פוסט נפרד כדי שלא לחזור לדיון באישיות של אמנון ד. או של משה מ. ועברם המשותף. 1. הרבה יותר קל "למכור" מטבע נקי עם מנגנון שעובד כלל עולמית. לא ישראקוין לא ישראביט ולא ישראבלוף אלא ביטקוין. טהור ונקי. לא ששם אין פוליטיקה (למשל דוגמאות בראיון עם פיטר טוד על פוליטיקה בתהליך הפיתוח) אבל כרגע זה די מתקרב לטוב ביותר שאפשר לשאוף. את ביטקוין, כמטבע לא מגובה ולא מטעם אף מדינה ניתן להשוות לזהב והעובדה שבאמת "אין לו בעל בית" נשמעת מוזרה ואולי אפילו צורמת, אבל בטוח יותר טוב מ: 2. בעיית ריכוזיות אינהרנטית למודל בניית ערך הדרגתי/מאפס - פרה מיין גדול. דירקטורים "מטעם הציבור", מנגנון פיזור וחלוקה, קריטריונים, אחראים, שומרי הסף, פוליטיקה שיוויונית שרות לאומי לא צהל חד הורי אב מוכה וכו וכו. 3. בעיית ריכוזיות אינהרנטית קטנה יותר במודל עיגון ערך - על ידי גיוס לקהל מסויים של משקיעי סיד. בעיית חלוקה קשה יותר לאחר מכן - אינטרס מנוגד לזה של מממני הפרוייקט. חלוקה תלוית סחירות - שוק קטן - פרוספקט טכנולוגי קטן עד לא קיים. 4. הטיעון הטוב ביותר שתומך במטבע 'מקומי' (מה זה אומר - בסעיף נפרד) הוא שחדירה גבוהה יותר תושג על ידי חלוקה במודל בניית ערך פשוט כי היא מבוצעת בחינם. אז יכול להיות שמאמצי שכנוע ראשוניים יהיו קלים יותר, אבל לא רק באופן כללי מנגנון פיזור שמבוסס על בקרה מרכזית נתון לבעיות חוסר אמון ואולי אף רמאות אלא גם צפוי שמאמצי ההתנעה/התנופה ידרשו המון עבודת שיווק, בניית תוכניות פעולה לחדירה לקהילות קטנות יחסית/נושאיות יחסית/עסקים גדולים מנגד .. מערך שלם של סוכנים, מתאמים בוני ציפיות ומחוללי הרים וגבעות. 5. כל טיעון בדבר סחירותיות תנודתיות וכו יחולו פי כמה על ישראקוין מאשר על ביטקוין. להגיד על ביטקוין שהוא לא מתאים לשמירת ערך ולהצביע על ישרא-ק-ב-ב (קוין/ביט/בלוף) ולטעון ששם תהיה בעיה קטנה יותר זו אשליה מסוכנת. 6. אלא אם עושים הגבלת סחירות על המטבע ... ורצוי ברמת הפרוטוקול .. באט אופקורס .. מנגנון .. שוב .. קריטריונים החלטות .. נבחרים "מטעם הצי בור" . וכו וכו .. 7. אבטחה .. כנראה שאין מה להשוות. סחירות בינלאומית .. כנ"ל. פיתוחים חדשניים ארנקים כרטיסי אשראי כספומטים חוליות אספקה בשרשרת ערך, חדירה גוברת של סליקת ביטקוין בעסקים .. 8. הנושא שנשאר ושכרגע יש בו ממש הוא גובה עמלת טרנזקציה של ביטקוין שפחות מזמין את עצמו לתשלומים קטנים. מבחינתי - עוד חזון למועד. המסקנה שלי - וזה פתוח לגמרי לדיון שכנוע - היא שכל מטבע כרגע ידרוש ומחייב הקמת מנגנון גדול של המון אנשים שצריך אולי כנראה כדאי שמא ראוי אם כן או לא לפצותם בפירות מקורבי פרה-מיין קרן השפע. לעומת .. אמון של כולם ... הכרה בינ"ל .. וכל שאר הירקות .. אם רק היה מוקם שמינית מהמנגנון המפואר שמוצע עבור ישרא-קבב אז ביטקוין גם היה כבר תוך 6 חודשים בחסכון של 10% מהישראלים ... [נערך] מטבע 'מקומי' - אמור להתאים לקהילה שיש בין חבריה מידה מסויימת של אמון, ההכרחית לבניית ערך מדורגת, ומותנית בכך שיש בין חבריה מספיק מעגלי ערך פנימיים. מדינת ישראל/כל אזרחיה/תושביה/פליטיה אינה כזו. בכלל.

אמנון גלבוע, 12/6/2014 באותו שירשור

אני כעת משוכנע אפילו יותר, ששני המיזמים האלה לא ישרתו כרגע את מטרת העל הראשונה של מטבעות קריפטוגרפיים, שכפי שאני רואה אותה, היא מעבר הדרגתי לשימוש בכסף שאינו נתון למניפולציות מרכזיות המיטיבות בעיקר עם קרטל הבנקאות, בעלי השליטה בו ועם שרשרת הערך הקצרה של המקורבים להם.

הסיבה היא בעיית אמון, שהוא הנדבך הבסיסי ביותר הנדרש ממטבע, הקשה ביותר לבנייה, והקל ביותר לשבירה. אין שום דבר במנגנון פיתוח ייזום פיקוח ניהול תמרוץ אימות בקרה תמיכה איזון תמריצים מעקב רישום מנהלה - שלי, באופן אישי, יוצר או מעורר אמון. הקרקע אינה בשלה לכך עדיין, במיוחד כשהיתרון היחיד שיש למטבע ישראקבב להציע משרת באופן ישיר בראש ובראשונה את אלו שמפיצים אותו כי (נוח להם מאחר ו)יש להם לחלק ממנו בחינם, ואילו למשתמשים/מחזיקים אין בו שום יתרון משמעותי. סביר שלאחר התרחבות וביסוס דיעה רחבה בצי בור על היכולת של "מטבע לא מפוקח" לשמש אותו, יהיה מקום ליצירת אמצעי העברה/שימור ערך נוסף, ואני משאיר כרגע בצד את השאלה אם מטבעות כאלה יהיו כלל ארציים ולא קהילתיים/נושאיים.

לכרגע, וזו דיעה אישית לחלוטין שאמנם אני מעלה פה בתקווה שאחרים יאמצו אותה, היוזמות הללו נראות לי >>בעיקר<< כמו דרכם של אנשים טובים ויצירתיים לארגן לעצמם מקום/פעילות/ביטוי/עשייה/השפעה, תוך קבלת >>גמול ישיר<< על מעשיהם. אמרתי את זה בפוסט המקורי ואחזור על זה עכשיו שוב - אם רק שבריר מהמשאבים והאנרגיה שפה בתכנון היו מושקעים בהקמת כח פעולה שמטרתו קידום השימוש בביטקוין - עשייה שתיטיב גם עם הכלל במובן הרחב וגם באופן היותר ישיר עם כל "פעיל" שמחזיק ביטקוין, החדירה היתה יותר מהירה.

תשובת ברוך:

הניתוח שלך בהחלט נכון, בהיבט שמראה שמטבע שיש לו פרימיין מייצר לעצמו "שכבת מנהלה" שמנהלת את הפרימיין ונהנית מהקרבה לצלחת. אני חושב שכולם מסכימים לחלק הזה בניתוח. אפשר לנסות לשטח את הפירמידה, אפשר לנסות לבזר את הכח אבל בסופו של דבר נוצרת לך שכבת מנהלה שיש לה קצת יותר פריוילגיה מלשאר העם. וזה שונה מהתפקוד בביטקוין, שם הפריוילגיה נובעת מידע טכנולוגי, כרייה או הון FIAT בלבד. עם זאת, שאר הניתוח סותר את הנתונים האמפיריים - לפיהם הישראקבב הצליח לחבר לקבוצת "ישראקוין" בפייסבוק כמעט 1/4 מכמות החברים בקבוצת "ביטקוין" תוך 3 חודשים, ותוך קשיים משמעותיים בזירת היח"צ. ככה שיש סיכוי שהטענה של אדריכלי הישראקבב, שחלוקת פרימיין מקומית היא שתאפשר הטמעת מטבע באופן יעיל יותר מהטמעת הביטקוין, היא למעשה התאוריה החזקה יותר.
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים