גרסה מתאריך 01:16, 7 באוגוסט 2014

נכתב ע"י תנועת המחאה העולמית לקראת ה-12 למאי 2012.

מסמך זה מציג את עקרונות היסוד של סך תנועת המחאה העולמית.

תרגום: אלונה, שני כהן ואסתי הורן

עקרונות

אנחנו חיים בעולם הנשלט על ידי כוחות שאינם עוד מסוגלים להעניק חרות וכבוד לאוכלוסיית העולם (וספק אם אי פעם היו מסוגלים). עולם בו נאמר לנו שאין חלופה לאובדן זכויות שהושגו במאבקים קשים וארוכים בדורות הקודמים.

אנו מוצאים עצמנו בעולם בו הצלחה עומדת בסתירה לערכים אנושיים מהותיים, כגון סולידריות ותמיכה הדדית. יתר על כן, כל מה שאינו מקדם תחרותיות, אנוכיות ותאוות בצע נתפס כמקולקל. אידיאולוגיה בלתי-מוסרית זו מחוזקת על ידי המונופול של אמצעי התקשורת הגדולים, אותם אמצעים שמייצרים את הקונצנזוס הנדרש לשימור מערכת זו שנעדרת צדק, הוגנות וקיימות מתמשכת.

אנו מגנים את המצב הנוכחי של כדור הארץ שלנו, ותובעים יישום של מדיניות אחרת המיועדת לעודד ולקדם את רווחת הכלל.

אנו מגנים את החלוקה הקיימת של משאבים כלכליים ככזאת בה רק מיעוט זעום נחלץ מעוני וחוסר-וודאות. הדורות הבאים נידונו למורשת קלוקלת של מפגעים סביבתיים שנגרמו על ידי העשירים והחזקים כנגד כולנו. מערכות פוליטיות דמוקרטיות, כאשר הן קיימות, רוקנו מתוכן כמעט לחלוטין. הן נוכסו לשירות אותם אלו שמעוניינים ברווח ותועלת של תאגידים ומוסדות פיננסיים, ללא התחשבות בגורל כדור הארץ או תושביו.

אנחנו מצהירים גם שהמשבר הנוכחי איננו תאונת טבע. הוא נגרם על ידי תאוות הבצע של מי שהובילו את העולם למצב זה. בסיוע מדעי הכלכלה, שאיבדו את ייעודם המקורי לתכנון רווחת הכלל, נוצרה אידיאולוגיה המשרתת כוחות פיננסיים, יושמו פעולות שמדכאות מיליארדי אנשים, מבלי לשאול אותם או לקבל את רשותם, בתואנה כי אין פתרון אחר. הם טוענים שעלינו להותיר את עתידנו בידי אותם מומחים שהורסים אותו.

כאן ועכשיו, חזרנו. התעוררנו, אך לא רק כדי להתלונן. כעת אנחנו מכוונים עצמנו אל הגורמים האמיתיים של המשבר, המדיניות והשקרים שמכוסים ברטוריקה ריקה מתוכן. אנו מציעים חלופות למדיניות כדי לתקן את המצב הנוכחי ולהתקדם לעבר עולם דמוקרטי יותר. אנחנו רוצים עולם בו ערכי החירות, השיוויון, והאחווה שולטים—החלום העתיק של אבותינו שהתקוממו נגד דיכוי בתקופות קודמות ברחבי העולם כולו. אנחנו רוצים עולם בו לכל אישה ואיש הזכות לחתור לאושר כפרטים וכקהילות.

מניפסט משותף כלל-עולמי

הטקסט שלפניכם, המניפסט הבין-לאומי הראשון לצדק חברתי ודמוקרטיזציה של גופי השלטון והכלכלה, הוא תוצאה של עבודה משותפת של מאות פעילים ברחבי העולם, כולל ישראל. הוא הבסיס הרעיוני ליציאה לרחובות ביותר ממאתיים ערים ברחבי העולם.

ההצהרה להלן אינה מדברת בשם כולם בתנועות האביב העולמי או כיבוש הערים. זהו ניסיון של חלק מהאנשים בתוך התנועות ליישב הצהרות אשר נכתבו ואומצו על ידי אספות שונות ברחבי העולם. תהליך כתיבת ההצהרה היה מבוסס קונצנזוס, פתוח לכל, והוכרז באופן קבוע בפלטפורמת התקשורת הבינלאומית שלנו, אשר גם היא פתוחה לכל רשימות התפוצה כפייסבוק וכדומה. זה היה תהליך קשה וארוך, ומלא פשרות. הצהרה זו מוצעת לאספות של אנשים ברחבי העולם לדיונים, תיקונים, ואישורים מתאימים.

יהיה תהליך של דיאלוג עולמי. הצהרה זו היא חלק מהדיאלוג, היא עבודה בתהליך. אנחנו לא מעבירים את הדרישות לממשלות, תאגידים או חברי פרלמנט, אשר חלק מאיתנו רואים אותם כלא לגיטימיים ומושחתים. אנחנו מדברים אל אנשי העולם, הן בתוך והן מחוץ לתנועות שלנו. אנחנו רוצים עולם אחר, ועולם כזה הוא אפשרי.

סעיפי הדרישות

הכלכלה בשירות האנשים והסביבה ולא בשירות הרווח הפרטי

הכלכלה צריכה לשרת את רווחת האנשים, לשרת את הסביבה ולתמוך בה, לא לשרת את הרווח הפרטי. אנחנו רוצים מערכת שבה העבודה מוערכת על פי השירות החברתי שלה, לא על פי הרווח הכספי או המסחרי שלה. לכן אנחנו דורשים:

• גישה חופשית אוניברסלית לבריאות, לחינוך מהגן ואילך, ולדיור עבור כל בני האדם, באמצעות מדיניות מתאימה. אנו דוחים על הסף את הפרטת ניהול השירותים הציבוריים, ואת השימוש בשירותים חיוניים אלה עבור רווח פרטי.
• כיבוד מלא של זכויות הילדים, כולל טיפול בילדים חינם לכולם.
• פרישה / פנסיה המאפשרת לנו לחיות בכבוד בכל גיל. חובת מתן ימי מחלה ודמי חופשה.
• לכל אדם צריכה להיות גישה להכנסה מספקת לפרנסתו, לכן אנו דורשים עבודה, או, לחילופין, הבטחת הכנסה בסיסית.
• תאגידים צריכים להיות אחראים לפעולותיהם. למשל, סבסוד והסדרי מסים לחברות יופסקו אם החברה משתמשת בעובדי קבלן כדי להוריד משכורות, או פוגעת בסביבת העובדים ובתנאיהם.
• חוץ מלחם, אנחנו רוצים ורדים. כל אדם זכאי ליהנות מתרבות, ולהשתתף בפעילות פנאי יצירתית ומעשירה בשירות התפתחות המין האנושי. לכן אנחנו דורשים הפחתה הדרגתית של שעות העבודה, מבלי להקטין את המשכורות.
• שליטה במזון דרך חקלאות בת קיימא יש לקדם, ככלי לביטחון תזונתי, לטובת כולם. שליטה זו צריכה לכלול הקפאה ללא הגבלת זמן של ייצור ושיווק אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMOs), והפחתה מיידית של השימוש בכימיקלים בחקלאות.
• אנחנו דורשים מדיניות הפועלת תחת ההבנה, כי השינויים בדפוסי חיינו צריכים להיות אורגניים / אקולוגיים, או לא להתקיים כלל. מדיניות זו צריכה להיות מבוססת על כלל פשוט: אסור לקלקל את האיזון של מערכות אקולוגיות עבור רווח כספי. הפרה של מדיניות זו תגרור העמדה לדין בכל העולם כפשע נגד הסביבה, עם סנקציות חמורות למורשעים.
• המדיניות תקדם מעבר מדלקים מאובנים לאנרגיות מתחדשות, באמצעות השקעה מאסיבית שתעזור לשנות את מודל הייצור.
• אנחנו דורשים קביעת תקני איכות סביבה בינלאומיים, שיחייבו מדינות, חברות, תאגידים ואנשים פרטיים. הרס סביבתי מכוון הפוגע במערכות האקולוגיות או במגוון הביולוגי יוכר בעולם כפשע בקנה המידה הגדול ביותר.

שליטה דמוקרטית על מוסדות פיננסיים ועל תאגידים רב לאומיים

כדי להשיג מטרות אלו, אנו מאמינים כי הכלכלה צריכה להתנהל באופן דמוקרטי בכל הרמות, מן המקומית עד הגלובלית. אנשים חייבים להשיג שליטה דמוקרטית על מוסדות פיננסיים, על תאגידים רב לאומיים, ועל השדולות שלהם. לשם כך אנחנו דורשים:

• שליטה ובקרה על ספקולציות פיננסיות, על ידי ביטול מקלטי מס, ומיסוי העברות כספיות. כל עוד אלה קיימים, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וועדת באזל לפיקוח על הבנקים צריכים להפוך לדמוקרטיים לגמרי. חובתם מעתה תהיה לטפח פיתוח כלכלי המבוסס על קבלת החלטות דמוקרטית. ממשלות עשירות לא יכולות לקבל יותר קולות כי הן עשירות. מוסדות בינלאומיים חייבים להיות נשלטים על ידי העיקרון, כי כל אדם שווה לכל אדם אחר – אפריקני, ארגנטינאי או אמריקאי, יווני או גרמני.
• כל עוד קיימים ארגון הסחר הבינלאומי ומערכת הסחר הגלובלית, צריכות להתבצע בהם רפורמה ודמוקרטיזציה רדיקליות. מסחור של החיים ושל משאבים, וכן ניצול בשכר ובמסחר בין מדינות, חייבים להיפסק.
• אנחנו רוצים שליטה דמוקרטית בנחלת הכלל העולמית, המוגדרת כמשאבי הטבע ובמוסדות הכלכליים החיוניים לניהול כלכלי נכון. נחלת הכלל היא: מים, אנרגיה, אוויר, תקשורת, ומערכת כלכלית הוגנת ויציבה. בכל אלה, החלטות יבטיחו את האינטרסים של האזרחים ודיווח עליהן יובא בפניהם, ולא יתקבלו החלטות התומכות באינטרסים של מיעוט קטן מאליטה כלכלית.
• כל עוד הפערים החברתיים קיימים, מיסוי בכל הרמות צריך לקיים את עקרון הסולידריות. אלה שיש להם יותר צריכים לתרום כדי לקיים שירותים לרווחת הכלל. ההכנסה המקסימלית צריכה להיות מוגבלת, ותיקבע הכנסה מינימלית על מנת לצמצם את הפערים החברתיים השערורייתיים בחברות שלנו, ואת השפעותיהם החברתיות, הפוליטיות והכלכליות.
• לא יועבר יותר כסף כדי להציל בנקים. כל עוד החוב קיים, בעקבות הדוגמאות של אקוודור ואיסלנד, אנחנו דורשים ביקורת חברתית על חובות של מדינות. חוב לא לגיטימי למוסדות פיננסיים צריך לא לשלם.
• סיום מוחלט של מדיניות צנע פיסיקלית הפועלת לטובת מיעוט בלבד, וגורמת לרוב האנשים סבל רב.
• כל עוד הבנקים קיימים, יש להפריד בנקים פיננסיים ומסחריים, ולהימנע מבנקים "גדולים מכדי ליפול".
• סיום האישיות המשפטית של תאגידים. חברות לא יכולות להגיע לאותה רמת זכויות כבני אדם. זכות הציבור להגן על עובדים, על אזרחים ועל הסביבה צריכה לגבור על ההגנה על נכס או השקעה פרטית.

מערכות פוליטיות דמוקרטיות

אנו מאמינים כי המערכות הפוליטיות חייבות להיות דמוקרטיות באופן מלא. לכן אנחנו דורשים דמוקרטיזציה מלאה של מוסדות בינלאומיים, ואת הפסקת כוח הווטו של מעט ממשלות. אנחנו רוצים מערכת פוליטית אשר באמת מייצגת את המגוון והשונות של החברות שלנו:

• את כל ההחלטות המשפיעות על כלל האנושות יש לקבל בפורומים דמוקרטיים כמו בעצרת הפרלמנטרית ההשתתפותית והישירה של האו"ם, או באסיפת אנשי האומות המאוחדות, לא במועדוני עשירים כמו ה-G20 או ה-G8.
• אנו דורשים לפתוח דמוקרטיה השתתפותית בכל הרמות ככל האפשר, כולל דמוקרטיה ישירה לא ייצוגית.
• כל עוד קיימות מערכות הבחירות, עליהן להיות הוגנות ומייצגות ככל האפשר, ולמנוע הטיות המעוותות את עקרון היחסיות.
• אנו קוראים לדמוקרטיזציה של גישה למדיה וניהול שלה. המדיה צריכה לשמש להשכלת הציבור, לא ליצירת קונצנזוס מלאכותי על מדיניות בלתי צודקת.
• אנו דורשים דמוקרטיה בחברות ותאגידים. לעובדים, בלי קשר לרמת השכר או למינם, צריך להיות כוח-החלטה ממשי בחברות ובתאגידים בהם הם עובדים. אנחנו רוצים לקדם חברות ותאגידים שיתופיים, כמוסדות כלכליים ודמוקרטיים באמת.
• אפס סובלנות לשחיתות במדיניות הכלכלית. עלינו להפסיק את השפעתם המופרזת של העסקים הגדולים בפוליטיקה, שהיא כיום איום גדול על קיום דמוקרטיה אמיתית.
• אנו דורשים חופש מוחלט של הביטוי, ההתאספות וההפגנה, כמו גם הפסקת הניסיונות לצנזר את האינטרנט.
• אנו דורשים לכבד את הזכות לפרטיות באינטרנט ומחוצה לו. תאגידים וממשלות לא צריכים לעסוק באיסוף נתונים.
• אנו מאמינים כי ההוצאות הצבאיות מעכבות את התפתחות החברה, ולכן דורשים הפחתה שלהן למינימום.
• מיעוטים אתניים, תרבותיים ומיניים צריכים לקבל הכרה מלאה בזכויותיהם האזרחיות, התרבותיות, הפוליטיות והכלכליות.
• כמה מאתנו מאמינים כי צריכה להיכתב הכרזה בינלאומית חדשה על זכויות האדם, המותאמת למאה ה -21, ותיכתב בצורה השתתפותית ישירה ודמוקרטית. כל עוד ההכרזה הנוכחית של זכויות האדם מגדירה את זכויותינו, יש לאכוף אותה על הכל – הן במדינות עשירות והן בעניות. *יוקמו מוסדות מיישמים שיאכפו ויענישו את הפוגעים בזכויות אלה, כמו בית הדין בינלאומי בו יעמדו לדין פשעים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, אשר בוצעו על ידי ממשלות, תאגידים ויחידים. בכל הרמות, ברמה המקומית, הארצית, האזורית והעולמית, יש לשקול חוקות חדשות עבור מוסדות פוליטיים, כמו באיסלנד או בכמה ממדינות אמריקה הלטינית. צדק וחוק חייבים לחול על כולם, אחרת צדק אינו צדק, וחוק אינו חוק.

מקורות

statement מקור באנגלית]

• תרגום באתר J14 ז"ל
• סקירה ב"הארץ", 11.05.2012
• סקירה ב"כלכליסט", 10.05.2012

ראו גם

• הצהרת צדק חברתי