מתאגדות: מחקר משפטי
זהו דף הקשור ליוזמת מתאגדות ומתאגדים כדי לבטל את שוד הגז.
דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
זהו דף הקשור ליוזמת מאבק הגז: משאירים את הגז בישראל.
דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
תוכן עניינים |
חתימה על תצהיר באופן אלקטרוני
- חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001
- "חתימה הנדרשת לפי חיקוק
2. (א) נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו, לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות חתימה אלקטרונית, ובלבד שהיא חתימה אלקטרונית מאושרת.
- (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הוראות חיקוק שהשר קבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוספת הראשונה."
[...]
תוספת ראשונה
סעיף 2(ב)
1. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לענין צוואה, זיכרון דברים על צוואה בעל פה, צו ירושה, צו קיום צוואה, צו ירושה וקיום צוואה;
2. חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, לענין כתבי הקדש;
3. חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ותקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977, לענין חתימה בפני נוטריון וחתימה בידי נוטריון;
4. סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לענין ייפוי כוח;
5. תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התש"ל-1969, לענין בקשות לרישום או לביטול רישום ושטרי עסקה;
6. תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (הודעות, בקשות וצווים), התשנ"ח-1998, לענין הודעות ובקשות;
7. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, ותקנה 272 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לענין הסכמת הורה לאימוץ;
8. כללים והנחיות מקצועיות לפעולת עמותה מוכרת (לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981), לענין בקשות וחוות דעת;
9. כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992, לענין הסכמים בין תאגיד בנקאי לבין הלקוח;
תק' תשס"ו-2006
10. כל חיקוק שנדרשת לגביו חתימת אדם על תצהיר למעט חיקוק שעל פיו מוגש תצהיר לבית משפט.
הוראת שעה תשס"ב-2002
11. (פקע).
תוספת שניה
סעיף 6(ב)
תק' תשס"ב-2002
1. פסקי דין של בית משפט, בית דין או כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין, אלא אם כן נקבע אחרת בכל דין;
תק' תשס"ב-2002
2. שטרות לפי פקודת השטרות;
תק' תשס"ב-2002
3. שטרי מניה למוכ"ז.
תק' תשע"ב-2012
4. פלט נייר של נסח כהגדרתו בתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011, וכן פלט נייר של עותק מאושר מאוסף תעודות כמשמעותו בתקנה 93 לתקנות האמורות."
- "נט המשפט – תיקוני חקיקה", נדלה מאתר לשכת עו"ד בתאריך 14/7/2013
- "2. תקנות סדר הדין בבית המשפט העליון, התשמ"ד-1984 ותקנות בתי משפט לעניינים מינהלים,(סדרי דין), התשס"א-2000, תוקנו ונקבע בהן, כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי שעניינן הגשה והמצאה של כתבי בי-דין אלקטרוניים, יחולו בהתאמה על בית המשפט העליון ועל בתי המשפט לעניינים מינהלים. תחילת העבודה באמצעים אלקטרוניים טעונה הודעה מאת מנהל בתי המשפט."
- כנסת ישראל (הוועדות), "הוראות חוק רלוונטיות לדיון בפקודת הראיות", נדלה בתאריך 14/7/2013
- " פרק ט"ז3: כתב בי דין אלקטרוני
215ה. כללים להגשת כתב בי-דין אלקטרוני
(א) כתב בי-דין אלקטרוני, שנדרשת לגביו חתימה, וכן תצהיר המשוגר באמצעי אלקטרוני (להלן - תצהיר אלקטרוני) ייחתמו, כל אחד, על צרופותיהם, בחתימה אלקטרונית; אין באמור בתקנה זו לפטור מחובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין.
(ב) -
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן באמצעי אלקטרוני להגיש לבית המשפט -
(1) תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר ושל מקבל התצהיר, ובלבד שהוצמדה לו חתימה אלקטרונית של בעל הדין המגיש אותו;
(2) תצהיר שנחתם בחתימת יד של המצהיר וחתימה אלקטרונית של מקבל התצהיר.
(ד) כתב בי-דין אלקטרוני שלא מתקיימות בו הוראות תקנות אלה או הוראות מנהל בתי המשפט לפי פרק זה, או שמסיבה אחרת נתקבל בלתי שלם או פגום, לא יקובל לרישום במזכירות בית המשפט, והודעה על כך תישלח למגישו באופן שיורה מנהל בתי המשפט.
(ה) הרואה עצמו נפגע מאי-קבלתו לרישום של כתב בי-דין אלקטרוני או תצהיר אלקטרוני, רשאי, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההודעה על אי-הקבלה לרישום, כאמור בתקנת משנה (ד), לבקש כי הענין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט או רשם; לא הגיש בקשה כאמור, יראוהו כמי שאינו מתנגד לאי-קבלת כתב בי-הדין האלקטרוני לרישום.
מהו האמצעי הטכנולוגי שיאפשר איסוף של 100,000 תצהירים שייחתמו ע"י 1,000 עורכי דין שונים?
- לא ברור האם יש אמצעי טכנולוגי מתאים/זמין וקביל משפטית.
- דיון בנושא הזה בפייסבוק
- הדבר היחידי שכן קיים, הוא עבור בעלי "כרטיס חכם". עבור כאלו, אפשרי לפרסם פשוט מסמך ברשת ושהם יחתמו עליו דיגיטלית.
- לעורכי דין יש גם "כרטיס חכם" לכניסה לנט המשפט - הם יכולים לחתום דיגיטלית גם כן?
חאמט וחאמש
מתוך: דיון על חשבוניות בחתימה אלקטרונית
חתימה אלקטרונית מאובטחת (חאמט) - חתימה שבוצעה במפתח שהוקם בכלי שבבעלותו האישית של החותם.
חתימה אלקטרונית מאושרת (חאמש) - חתימה שבוצעה במפתח שהוקם בכלי שבבעלותו של גורם מאשר רשמי.
לפי חוק חתימה אלקטרונית:
- פרק ב' - תוקף
- --------------
- חתימה הנדרשת לפי חיקוק
- 2.(א) נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו, לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות חתימה אלקטרונית, ובלבד שהיא חתימה אלקטרונית מאושרת (חאמש).
- (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על חיקוק שהשר קבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוספת הראשונה.
- קבילות חתימה אלקטרונית מאובטחת (חאמט)
- 3. מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהיה ראייה לכאורה לכך -
- (1) שהחתימה היא של בעל אמצעי החתימה
- (2) שהמסר האלקטרוני הוא זה שנחתם על ידי בעל אמצעי החתימה
- חזקה לעניין חתימה אלקטרונית מאושרת (חאמש)
- 4. חתימה אלקטרונית מאושרת (חאמש), חזקה כי היא חתימה אלקטרונית מאובטחת (חאמט).
- לפיכך, אם הבנתי נכון, חאמט אפשרי שכל מי שיש ברשותו טלפון חכם או טאבלט יקבל ברגע שיתחבר לאפליקציה רלוונטית. ואז הוא יכול לחתום בחאמט.
- אם יעשה זאת בפני עו"ד שיש לו כרטיס חכם (חאמש), הרי שיש גם אימות חתימה ע"י עו"ד. וכל זה בלי פירור אחד של ניר.
דיון ומסקנות - תצהירים בחתימה אלקטרונית
בג"צ מאפשר להגיש תצהירים בחתימה אלקטרונית, כל עוד התצהיר חתום ע"י המצהיר ועל ידי עו"ד, ובנוסף קיימת חובת האזהרה והזיהוי לפי כל דין.
תצהיר או עצומה
- תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984, נדלה בתאריך 14/7/2013
- "עתירה תאומת בתצהיר
- "4. כל עתירה תהא נתמכת בתצהיר לפי טופס 2 שבתוספת והוא יצורף אל העתירה או יירשם בסופה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של העותר יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.
מכאן שבג"צ מכיר בתצהיר של העותר. אין בכתוב כאן כדי להסביר איך יתייחס בג"צ לתצהיר שאיננו חתום בפני עו"ד ואין כאן הסבר האם מי שאיננו העותר, יכול להגיש תצהיר ולצרפו לעתירה.
- תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984, נדלה בתאריך 14/7/2013
- "רשות בעל דין לחקור את המצהיר
- "18. (א) בעל דין הרוצה לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, רשאי בית המשפט להתיר לו לעשות כן, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק.
- " (ב) בעל הדין הרוצה לחקור כאמור, ימציא לבעל הדין שכנגד הודעה על כך, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר תום המועד להגשת תצהיר תשובה לצו-על-תנאי, או תוך הזמן שקבע לכך בית המשפט; לא בא המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש התצהיר שלו ראיה אלא ברשות בית המשפט.
כלומר, חובה!!! לאסוף פרטי קשר של כל המצהירים.. אחרת, במידה ובית המשפט ירצה לחקור אותם ולא נוכל להזמינם לבית המשפט, בית המשפט רשאי לפסול את התצהיר.
האם אפשר להשתמש בשני צידי הדף או בדף ממוחזר?
- תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984, נדלה בתאריך 14/7/2013
- "תכנה וצורתה של עתירה תק' תשמ"ו-1985
- "2. העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת, ותהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת וכתובה על צד אחד של הגליון עם שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות."
מכאן אפשר להסיק שכדאי להכין את התצהירים העתידיים על נייר חדש ללא כיתוב בצידו השני.
