סיכום מעגלי שיח בבאר שבע 15.10
סיכום מורחב לפעילות מעגלי שיח במאהל ב"ש (מאהב באר שבע):
מוצ"ש 15.10.2011
מיקום: דשא דרומית למרכז מורים
שעת התאספות: 19:30-20:00 שעת סיום: 22:00
מתוך הגרעין הקשה של קבוצת הנגב מתעורר נכחו חמישה.
מטרות הפעולה:
א. להנגיש את דוח טרכטנברג ולהשוות את ההמלצות בדוח לדרישות שעלו במהלך המחאה,
ב. הסברה מדוע הנושא של ההפגנה הבאה (29/10) הוא פתיחת תקציב 2012,
ג. יצירת שיח שעשוי לאפשר התגבשות לקבוצות או קהילות עתידיות.
מהלך הפעולה:
התאספות:
במהלך ההתאספות נעשתה היכרות קצרה של הנוכחים, שהגיעו רובם מב"ש, אך גם מלהבים ועומר. המארגנים הבהירו מספר מושגים שמשמעותיים להבנה של דוח טרכטנברג: OECD, חוק ההסדרים, עיקרון כלל ההוצאה ויחס חוב-תוצר.
חלוקה למעגלים:
לאחר שיח קצר ולא לגמרי ממוקד, התחלקנו לשלושה מעגלים של 8-16 איש.
א. מעגל שמטרתו להיכנס למושגים בדוח לעומק – בהדרכת אליעד. בערך 16 איש.
ב. מעגל שעסק בעיקר בנושא שוק העבודה – בהדרכת אסף. בערך 8 איש.
ג. מעגל בנושא חינוך - בהדרכת שי ונילו. בערך 10 איש.
כל הקבוצות המשיכו את הדיון באופן עצמאי ובלתי תלוי בערך עד השעה 22:00.
דיון מעגל א' – העמקה בדוח:
היה פחות עניין בלימוד אלא יותר רצון לפעולה, כי הייתה הסכמה שאנחנו לא מרוצים מהדוח. למרות שספק אם כולם יודעים מה נאמר בו לעומת הדרישות שעלו במהלך המאבק.
השיחה על הדוח היא חשובה, אך התפזרה למשך זמן רב סביב העיסוק בסוציאליזם וקפיטליזם, מצב החברה והכלכלה בישראל, מצב העוני.
מכיוון שכל אחד מעוניין להביע את דעתו, כמעט לא מגיעים לדיון בתוכן הדוח, פרט לסעיף הראשון.
חוץ מזה ראוי לדבר על הדוח האלטרנטיבי וההבדל לעומת טרכטנברג.
מבחינת הנחיות, רצוי להגיד את המטרה (למשל במקרה זה לימוד) ולהתמקד סביבה.
חשוב גם למדוד תוצאות מתוך השיחה ומתוך הדו"ח.
דיון מעגל ב' – שוק העבודה בדוח:
הדיון התחיל כמובן סביב נושא התעסוקה, אבל התגלגל כל הזמן לכיוון של שינויים חברתיים ערכיים שיש לבצע על מנת ששינוי חברתי ישרוד לאורך זמן.
העסיקה אותנו מאוד ההשפעה שיש לתקשורת ולתרבות הצריכה הקפיטליסטית על ההתנהגות שלנו, כפרטים וכחברה וכן מהן הדרכים להוביל שינוי באמצעי התקשורת ובתרבות הצריכה.
כמובן שלא סיימנו את הנקודות סביב נושא התעסוקה, בגלל הדיון מאוד דחף להתעמקות בכל סעיף. ספציפית התעמקנו בסעיף עובדי הקבלן שתפס תשומת לב רבה ושאב רצון להכיר ולהבין את התחום. לדעתי, היה משמעותי וחשוב בשביל כולנו וכן מאוד מהנה.
שווה להמשיך את הדיון בתחום גם בשבוע הבא ולנסות להוביל אותו לכיוון של כיצד מבצעים את השינוי בכל הדרגות - לא רק בחקיקה באמצעות המלצות כאלה ואחרות.
דיון מעגל ג' – חינוך בדוח:
המנחים העבירו מספר המלצות בדוח שעוסקות בחינוך ביחס לדרישות שעלו, ודובר על יחסינו כלפיהם. כמו כן העלו המנחים דרישות עיקריות מהמחאה שלא זכו להתייחסות בדוח.
מספר דוברים סברו כי אין להתמקד במישור הכלכלי, אלא יש להביא להתגייסות כללית של הציבור לצורך שיפור החינוך.
דובר אחד העלה כי מערכת החינוך צריכה לשים יותר דגש על חיבור לקהילה וקידום פרוייקטים חברתיים.
הועלה סוגית החינוך האלטרנטיבי, שאינו לפי לימודי הליבה, לפחות לא במתכונת המקובלת. הבעיה היא לפתוח בי"ס אלטרנטיבי שפונה לציבור הרחב כחלק מהמערכת של חינוך חינם, מכיוון שמערכת החינוך לא תהיה מוכנה לממן אותו.
אחד הדוברים סבר כי ייתכן וכבר תם פרק ההתבדלות שהיה אופייני בחברה בעשורים האחרונים ואפשר כעת לנוע לכיוון התכנסות תחת המערכת הקיימת. יש להגיע למצב של אמון במערכת ולתת לה את הכוח לנהל את התקציב של החינוך בדרך המיטבית.
נשאלה השאלה האם פתיחת התקציב אינה בעצם פוסלת את הדוח, מכיוון שהיא שוללת את אחד מעקרונות הבסיס שלו שהוא שמירה על המבנה התקציב הקיים. הוסבר כי היא אינה שוללת את הדוח כליל, אך למעשה לא מסתפקת בו ודורשת שינוי של דרך בניית התקציב מלכתחילה, ולא רק ע"י קיצוץ בתקציב הביטחון, בין השאר ע"י מיסוי הון.
עלתה הטענה כי דרך העבודה של לדרוש לתחום מסויים, תמיד תבוא על חשבון תחום אחר. למשל חינוך על חשבון רווחה, ואי אפשר להשאיר אנשים עניים ללא סיוע. הסברנו כי יש למרות שזו עיקר הגישה שנוקט הדוח, למעשה יש אלטרנטיבות וניתן להגביר את המיסוי על המקומות בהם מתרכז הכסף. נתנו כדוגמא את מס החברות והמס על רווחי הון.
הועלתה הדרישה לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות. הועלה הצורך להפיץ את הדברים הנאמרים לכל מאן דהו, דרך התקשורת והעיתונות, קודם כל על מנת להגיע להורים, בהיותם בעלי תפקיד מכריע בחינוך.
צויינו שני מסלולים לפתרון:
א. יצירת אווירה מתאימה שתביא לתובנה בקרב הציבור הכללי ששווה לו להשקיע בחינוך, וכך השיפור במערכת התקבל כתוצאה מרצון טוב שיצמח בעקבות תובנה זו
ב. מנחי הדיון הדגישו כי לצורך חשיבה פרקטית למציאת פתרון ראוי להיכנס לנושאים הכלכליים בדוח שעל רקע אותם נושאים ניתן להשיג מימון נוסף לחינוך ולתחומים נוספים ולשפר את מערכות אלה.
עלתה הטענה כי הכסף אינו הבעיה במערכת, ותוספת תקציב לא תנותב למקומות הנכונים. יש צורך בשינוי דרך החשיבה והתנהלות של מהמערכת. בכל זאת הוסכם על רוב הנוכחים כי תוספת תקציב לתחום החינוך היא ראויה.
שאלות עליהם ביקשו לדון במעגלים בעתיד:
פרסום – כיצד מעודדים השתתפות של הציבור?
תקשורת – כיצד משפיעים על התקשורת, כיצד גורמים לשיתוף פעולה מצד התקשורת?
חינוך – כיצד משפיעים על הסביבה לעודד אווירה חינוכית טובה יותר?
כיצד להגביל את החשיפה של הדור הצעיר לתכנים והשפעות סביבה שליליות (כגון אלימות)?
תאגידים – האם יש לפעול להגבלת או לנסות לגייס אותם לצידנו?
לסיכום הועלה הצורך להפריד בין סוגית התכנים שיש להעביר בחינוך, לעומת חשיבות תקצוב נכון של החינוך כחלק מקביעת סדר עדיפויות של המדינה במסגרת בניית תקציב המדינה. כאשר ההפגנה ב-29.10 תהיה סביב נושא התקציב. המנחים הזמינו את כל הנוכחים להשתתף ולסייע בהכנות להפגנה.
הערות
במהלך הדיונים נאספו כתובות מייל מהנוכחים.
לאחר שהרוב התפזרו נאספו תרומות של 5 ש"ח מכל מי שנשאר. סכום זה הספיק כדי לכסות את ההוצאות על הדפסת הניירת (15 ש"ח). שאר הכסף (25 ש"ח) ישמש לפעולות עתידיות (כגון כיבוד למעגלי שיח הבאים).
למעוניינים בפרטים, מידע נוסף או לסייע בכל צורה שהיא (הכנת שלטים, לנדב ציוד, להנחות ועוד), פנו למייל של קבוצת המאבק החברתי בב"ש: maavak.bs@gmail.com
הקבוצה בפייסבוק: [הנגב מתעורר ודורש צדק חברתי]
