תוכן עניינים 1 מקור המונח 2 סינגולריות טכנולוגית 3 ההקשר החברתי 3.1 סינגולריות חברתית 4 בעד הסינגולריות, והאפשרות להתממשותה בהווה 5 נגד הסינגולריות 6 על הסינגולריות בקולנוע 7 מקורות חיצוניים

[עריכה] מקור המונח

במקור, זהו מונח מתמטי, המשמש את האסטרו-פיזיקאים. המונח הזה מתאר את מה שמתרחש בחור-שחור, ואת "בריאת העולם" לפי תאוריית "המפץ-הגדול".

[עריכה] סינגולריות טכנולוגית

זהו הרגע בו המחשבים יגיעו ליכולת החשיבה האנושית, ובנקודה זו, יוכלו לעזור לאדם לפתור בעיות שהוא לא מצליח לפתור במצב התודעה הנוכחי שלו. המונח פותח לכדי המשמעות הזו והוכנס לשיח הציבורי ע"י החוקר וממציא ריי קורצווייל. לפי קורצווייל, נגיע לסף הזה בסביבות שנת 2040.

הוא מבסס את התחזית שלו על שני עקרונות:

1. קצב ההתפתחות הטכנולוגי הולך ומאיץ - פיתוח שעד לא-מזמן לקח שנים, כיום לוקח חודשים, והקצב רק הולך ומתגבר, באופן אקספוננציאלי.
2. "חוק מור" של פיתוח מעבדי-מחשב: כל שנה וחצי, יכולת העיבוד מוכפלת.

[עריכה] ההקשר החברתי

בין הבעיות שהאנושות לא מצליחה לפתור, ושהסינגולריות עשויה לעזור: הכאוס החברתי, כלכלי, סביבתי, פוליטי, כאשר המטרה היא לשים קץ ל"עידן הפוליטי", ולהחליף אותו ב"עידן הניהול הרציונאלי, מדעי ושיטתי". ואת זה כמובן, רק מחשב-על, בעל יכולות-על, יוכל לבצע, או אנשים ששודרגו באמצעות אותם מחשבי-על.

ככל שאנו מתקרבים אל התאריך המיועד, כך מתעצם הדיון בנושא.

כחלק ממגמה זו, כבר עכשיו, ישנן הצעות ותהליכים המגלמים את רוח הסינגולריות זו: ביטקוין, Ethereum, "פרויקט וונוס" ו"כלכלה מבוססת משאבים" של יוצאי "צייטגייסט", פרויקט המחקר "תבונה מלאכותית", ננו-טכנולוגיה, חקר הגנום ותנועת הטרנס-הומניזם.

ניסוח אחר לאותה תופעה, יהיה "קפיצה קוונטית", שזה גם מונח שלקוח מהפיזיקה המתקדמת והמופשטת, ו"התרחבות התודעה", "שינוי תודעתי", "התוודעות", Transcendence.

[עריכה] סינגולריות חברתית

מונח זה מגדיר מצב בו הציבור יגיע לאותה מסה קריטית של ידע ותובנה שתביא אותו להתנהל כחברה/מדינה ביתר רציונאליות - ולא בהכרח מתוך הישענות על מחשבים, שיעשו עבורנו את עבודת החשיבה.

הכוונה למשל, למצב בו רשתות התקשורת העצמאיות, כגון רשתות חברתיות ובלוגים משתפים מידע שהיה עד כה מוסתר ע"י מוסדות העצמה, ומידע זה מעניק לציבור את התובנה הנדרשת לפיתרון נכון של הבעיות החברתיות, ולהתגבר על תעמולת מוסדות שלטון ההון. בדיקה לתאוריה זו מתבצע במהלך מבצע צוק איתן ביולי-אוגוסט 20114, כאשר דרך הרשתות החברתיות סוערת ביקורת חסרת תקדים אשר חושפת פעם אחר פעם את שקרי התעמולה השלטונית.

[עריכה] בעד הסינגולריות, והאפשרות להתממשותה בהווה

הקדמה המדעית הטכנולוגית, שהביאה לשיפור היבטים מסויימים של החיים של בני-האדם, לא הצליחה לבטל את הניצול, הדיכוי, העוני, אלימות, מלחמות והרס סביבתי. או בניסוח פחות פורמלי:

אנו, בני-האדם, תקועים. לא משנה מהם הרעיונות שעפים סביבנו, אנו תקועים בתוך מערכות ומנגנוני הדיכוי והניצול. מכאן, הצורך ב"קפיצה קוונטית סינגולרית".

בימים אלו, התפשטות הפרסומים אודות הפרשיות הפוליטיות הרועשות, מהווה בדיקה להשערה, שאולי עידן האינטרנט והטלפון הנייד החכם יכולים להתגבר על אותם מנגנוני דיכוי. ובכך אני צופה בדריכות - האם חשיפת כל השחיתויות והשקרים הללו אכן תביא לקריסת המערכת, וכינונה של חדשה, אנושית, סביבתית ומקיימת יותר.

[עריכה] נגד הסינגולריות

טענות עיקריות:

1. לא ניתן לבצע את השילוב הפיזי בין המוח למחשב כפי שחולם קורצווייל,
2. בעיות חברתיות הינן מורכבות יותר מאלגוריתמים מתמטיים, מחוכמים ככל שיהיו. הפתרון הוא ברמה הערכית-מוסרית ובשיתוף-פעולה בין בני-אדם, לא בטכנולוגיה שתחליף זאת.
3. במידה וכן יפותח מחשב-על, הוא עלול להגיע למסקנה שהאנושות היא האיום הגדול על עצמה ועל כדוה"א. מסקנה זו עשויה להביא ל"יום הדין", כמו בסרטי "המטריקס" ו"טרמינטור", מה שמכונה "הגולם קם על יוצרו".

[עריכה] על הסינגולריות בקולנוע

• "המטריקס"
• "שליחות קטלנית" (Terminator), בעיקר סצנת התעוררות "סקיינט" בסרט השלישי.
• "היא", 2013, קישור למאמר על הסרט בוויקיפדיה עברית
• ָָ "התעלות", 2014, קישור למאמר על הסרט בוויקיפדיה אנגלית
• סדרת הטלביזיה Person of Interest

[עריכה] מקורות חיצוניים

• וויקיפדיה אנגלית