השקעה
מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
(יצירת דף עם התוכן "מתוך אפילוג מאת ניצן וביכלר השקעות 'ישירות' נחשבות בטעות כ'יצרניות' יותר, או כמפיקות - ...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | דף זה מציג את פרשנותם של [[ניצן וביכלר]] למונח "השקעה". | |
| − | + | =כל השקעה היא פיננסית, לא "יצרנית"= | |
| − | + | מתוך [[אפילוג]], 2004: | |
| − | + | :השקעות 'ישירות' נחשבות בטעות כ'יצרניות' יותר, או כמפיקות - כושר יצור חדש − וזאת בניגוד להשקעות בתיקי ניירות -ערך (portfolio), שנחשבות ל'ספקולטיביות', או לסתם העברות 'לא-ממשיות' של ניירות. | |
| − | + | ||
| − | + | :למעשה, כפי שמוסבר בספר (פרק ב' בספר, סעיפים י-י"א ,) יש להפריד בין הרחבת כושר-היצור שהוא תהליך טכנולוגי, ובין תהליך ההשקעה שהוא תהליך פיננסי, ורק פיננסי. | |
| + | :'''כל השקעה היא פיננסית, כלומר, היא תהליך כוחני של העברת בעלויות''' על פי תכתיבי [[שיעור-הרווח הנורמלי]]. לא קיימת ביקום החברתי ישות כמו 'השקעה- תעשייתית' או 'השקעה-יצרנית' − גם אם מדמיינים זאת, ואף אם משיחים או מפרשנים זאת על-פי מיטב כללי המרחב-זמן של השדות התרבותיים. 'השקעה' היא ישות פיננסית בלבד. ההבדל בין השקעה 'ישירה' לבין השקעה בתיק ניירות-ערך הוא בממדי ההשקעה בלבד . על-פי הסיווג המקובל , ' השקעה ישירה' היא קניית יותר מעשירית הבעלות של הנכס, לעומת השקעה בתיקי ניירות -ערך (portfolio), שהיא קניה יותר קטנה של בעלות על הנכס. | ||
| + | :דווקא בעידן ה[[אימפריאליזם]] של סוף המאה התשע-עשרה, ההשקעות הזרות היו קטנות ומבוזרות (ומשום כך נחשבו ל'ספקולטיביות'), אך הן כוונו בעיקר להרחבת כושר-היצור של המטעים ומסילות הברזל של צפון-אמריקה. לעומת זאת, בסוף המאה-העשרים, עיקר ההשקעות נושאות אופי 'ישיר' (כלומר רכישות של מעל עשרה אחוז מה[[הון]]) אבל הן מכוונות ל[[סבוטז' אסטרטגי|בלימת כושר-היצור]] ולא ליצירת כושר יצור חדש − ובעיקר (ומשום כך) הן קשורות בעסקי רכישות ומיזוגים של נכסים. [20] | ||
| + | |||
| + | =השקעה ככפיית אבטלה= | ||
| + | מתוך [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]], פרק 2, תת-פרק ח': | ||
| + | |||
| + | :"... מצב העניינים בזמנים המודרניים הוא, שכל אדם המחזיק בזכות הלגלית למנוע מחלק כלשהו של הציוד או של החומרים הנחוצים, להשתלב בפעילות השוטפת של הייצור, אותו אדם מצוי ב'''עמדה המאפשרת לו לכפות תנאים וציות''', באיימו להפוך חלק מהמלאי החברתי המשותף של טכנולוגיה לחסר שימוש. '''בעלות על ציוד תעשייתי ומקורות טבעיים, מעניקה זכות לגלית לכפות אבטלה''', ולהפוך עמל ומיומנויות חברתיות למיותרים. ו'''זאת הזכות הטבעית של ההשקעה'''..." (Veblen, 1923: p. 65). | ||
=ראו גם= | =ראו גם= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:34, 30 ביוני 2014
דף זה מציג את פרשנותם של ניצן וביכלר למונח "השקעה".
כל השקעה היא פיננסית, לא "יצרנית"
מתוך אפילוג, 2004:
- השקעות 'ישירות' נחשבות בטעות כ'יצרניות' יותר, או כמפיקות - כושר יצור חדש − וזאת בניגוד להשקעות בתיקי ניירות -ערך (portfolio), שנחשבות ל'ספקולטיביות', או לסתם העברות 'לא-ממשיות' של ניירות.
- למעשה, כפי שמוסבר בספר (פרק ב' בספר, סעיפים י-י"א ,) יש להפריד בין הרחבת כושר-היצור שהוא תהליך טכנולוגי, ובין תהליך ההשקעה שהוא תהליך פיננסי, ורק פיננסי.
- כל השקעה היא פיננסית, כלומר, היא תהליך כוחני של העברת בעלויות על פי תכתיבי שיעור-הרווח הנורמלי. לא קיימת ביקום החברתי ישות כמו 'השקעה- תעשייתית' או 'השקעה-יצרנית' − גם אם מדמיינים זאת, ואף אם משיחים או מפרשנים זאת על-פי מיטב כללי המרחב-זמן של השדות התרבותיים. 'השקעה' היא ישות פיננסית בלבד. ההבדל בין השקעה 'ישירה' לבין השקעה בתיק ניירות-ערך הוא בממדי ההשקעה בלבד . על-פי הסיווג המקובל , ' השקעה ישירה' היא קניית יותר מעשירית הבעלות של הנכס, לעומת השקעה בתיקי ניירות -ערך (portfolio), שהיא קניה יותר קטנה של בעלות על הנכס.
- דווקא בעידן האימפריאליזם של סוף המאה התשע-עשרה, ההשקעות הזרות היו קטנות ומבוזרות (ומשום כך נחשבו ל'ספקולטיביות'), אך הן כוונו בעיקר להרחבת כושר-היצור של המטעים ומסילות הברזל של צפון-אמריקה. לעומת זאת, בסוף המאה-העשרים, עיקר ההשקעות נושאות אופי 'ישיר' (כלומר רכישות של מעל עשרה אחוז מההון) אבל הן מכוונות לבלימת כושר-היצור ולא ליצירת כושר יצור חדש − ובעיקר (ומשום כך) הן קשורות בעסקי רכישות ומיזוגים של נכסים. [20]
השקעה ככפיית אבטלה
מתוך מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום, פרק 2, תת-פרק ח':
- "... מצב העניינים בזמנים המודרניים הוא, שכל אדם המחזיק בזכות הלגלית למנוע מחלק כלשהו של הציוד או של החומרים הנחוצים, להשתלב בפעילות השוטפת של הייצור, אותו אדם מצוי בעמדה המאפשרת לו לכפות תנאים וציות, באיימו להפוך חלק מהמלאי החברתי המשותף של טכנולוגיה לחסר שימוש. בעלות על ציוד תעשייתי ומקורות טבעיים, מעניקה זכות לגלית לכפות אבטלה, ולהפוך עמל ומיומנויות חברתיות למיותרים. וזאת הזכות הטבעית של ההשקעה..." (Veblen, 1923: p. 65).
