סוציאליזם
מטרת הערך הזה היא לברר האם ה"סוציאליזם" רלוונטי לשיח הביקורתי דהיום.
תוכן עניינים |
ניצן וביכלר
מתוך Capital as Power
עמ' 63
בתחילת המאה ה-20, המשמעות של "סוציאליזם" היתה די ברורה. זו היתה חלופה להגיון של הקפיטליזם ולמדיניות של המדינה הקפיטליסטית. סוציאליזם ייצג דרך חדשה להגדיר באופן דמוקרטי את האידאל החברתי, להעריך באופן מדעי את האפשרויות, לתכנן באופן שיטתי את התכנון ואת הצריכה.
אך לאחר כמאה שנה של ניצול סטליניסטי וריסוק אקדמי, החזון הזה התפוגג. כעת, יש לנו כלכלה נאו-מרקסיסטית, לימודי-תרבות ותאוריה מדינית - אך אין לנו יותר תאוריה של הסדר הקפיטליסטי כמכלול.
המרקסיזם לא הצליח להציל תאוריית ערך העבודה או להציע תאוריה חלופית. אין אוניברסיטאות, אקדמיה או פורום בו מרקסיסטים חוקרים באופן שיטתי, דנים ומפתחים חלופה דמוקרטית עתידית. כיום, אין מרקסיסט רציני שיטען שיש לו חלופה שיטתית לקפיטליזם. והמעמד השליט יודע זאת: "אפילו בעת משבר, הקפיטליזם נותר בתוקף בקרב מתנגדיו", מסכם באירוניה פרשן מה"פיננשיאל טיימס".
הסיבה לכך היא היעדר הגדרה מספקת למושג ה"הון". לכלכלה הפוליטית, הן בזרם המרכזי והן האגפים הביקרותיים, חסרה קונספציה קוהרנטית למושג ההון. והסיבה לכך היא ההתעלמות ממרכיב העצמה. הליברלים מנתחים את ההון ללא העצמה, כאשר המרקסיסטים מסבירים הון וכח - אך מה שאנו זקוקים לו זה לפתח תאוריה של ההון כעצמה.
הסוציאליזם המוקדם
מקובל לראות את הסוציאליזם כמונח הקשור לקרל מרקס, אך יש לו מקורות מוקדמים יותר.
מקורות:
