קואופרטיב

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
מ
שורה 2: שורה 2:
  
  
=הגדרה אנציקלופדית רשמית=
+
=הגדרה=
 
"''
 
"''
 
'''קוֹאוֹפֶּרָטיב''' הוא האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה. הוא מוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (International Cooperative Alliance) כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.". ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות. במסורת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכים של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר"‏  
 
'''קוֹאוֹפֶּרָטיב''' הוא האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה. הוא מוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (International Cooperative Alliance) כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.". ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות. במסורת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכים של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר"‏  
שורה 8: שורה 8:
 
[http://he.wikipedia.org/wiki/קואופרטיב קואופרטיב | ויקיפדיה]
 
[http://he.wikipedia.org/wiki/קואופרטיב קואופרטיב | ויקיפדיה]
  
עיקרון היסוד של הקואופרטיב הוא בעלות מפוזרת בין חברי-הקואופרטיב, וניהול דמוקרטי לפי החלטות ניהוליות וכלכליות מתקבלות בהצבעה ע"י החברים, בניגוד למודל הנוכחי לפי מנהל ממונה או מועצת מנהלים ממונה ע"י בעלי השליטה, הם אלו שקובעים את המדיניות של העסק.
+
*עיקרון יסוד של העסק הקואופרטיבי הוא בעלות מבוזרת בין חבריו, וניהול דמוקרטי: לפיו החלטות ניהוליות וכלכליות מתקבלות בהצבעה ע"י אסיפת כלל החברים או באמצעות נציגיהם בהנהלה הנבחרת מתוך האסיפה.
 
+
*חברי הקואופרטיב יכולים להיות העובדים בעסק, הלקוחות שלו, או במודל משולב של שניהם.
 +
- זאת בניגוד למודל הרווח במשק של עסקים וחברות רגילות, לפיו מנהל ודריקטוריון ממונים ע"י בעלי השליטה הריכוזיים בעסק, כלומר בודדים מתוך מחזיקי המניות לטובת רווח הם אלו שקובעים את מדיניות העסק - אלו שביכולתם להשקיע את ההון הרב ביותר, והקדימו את האחרים בהשקעתם.
 +
*עסקים קואופרטיבים רבים מתאגדים בעצמם לקואופרטיב למטרות שיתוף פעולה עסקי למשל בתחומי הרכש, ההובלה, או השיווק - תוך שמירה על עצמאותו של כל עסק השותף במיזם וערבות הדדית בין החברים וקהילותיהם.
 +
- בעוד עסקים רגילים לא מרבים לשתף פעולה עם עסקים אחרים, חוץ מעסקים בשליטה משותפת של אותם משקיעים ( [[קונגלומרט]] ), או אם שיתוף הפעולה מביא ליצירת חזית אחידה של מחיר גבוה לרעת הצרכנים תוך מלחמה בעסקים חדשים בתחום ( [[אוליגופול]] ).
 +
*בקואופרטיב, החברים והנציגים הנבחרים מבינהם הם בעלי עניין ישיר בתוצרי הקואופרטיב וקיומו למטרות רווחתם וקהילתם.
 +
לדוגמא: בקואופרטיב צרכני, החברים הם מלקוחותיו הקבועים של הקואופרטיב ומעוניינים במוצרים טובים וזולים, לאורך זמן. בקואופרטיב עובדים, החברים מעוניינים במקום עבודה יציב, הוגן ובשכר טוב. זה מביא לניהול אשר שואף ליציבות העסק, ורואה את טובת לקוחותיו בראש מעייניו.
 +
- לעומת זאת, בעסקים רגילים עניינם העיקרי של בעלי השליטה הם הרווחים. הם יהיו מוכנים לסכן את קיום העסק, ולהגדיל את רווחיו ככל האפשר על חשבון עובדיו ולקוחותיו.
  
 
=ובמילים פשוטות=
 
=ובמילים פשוטות=

גרסה מתאריך 08:40, 7 באוגוסט 2014

זהו דף הקשור ליוזמת מאגר ידע קואופרטיבי. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.


תוכן עניינים

הגדרה

" קוֹאוֹפֶּרָטיב הוא האיגוד המיישם את רעיונות הקואופרציה. הוא מוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית (International Cooperative Alliance) כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צרכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי.". ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות. במסורת המייסדים, חברי הקואופרטיב מאמינים בערכים של כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר"‏ הקואופרטיבים נפוצים מאוד ברחבי העולם בצורותיהם השונות בצריכה, בתחום הפיננסי, בייצור ועוד. כיום חברים כמיליארד איש ברחבי העולם בקואופרטיבים. [...] " קואופרטיב | ויקיפדיה

- זאת בניגוד למודל הרווח במשק של עסקים וחברות רגילות, לפיו מנהל ודריקטוריון ממונים ע"י בעלי השליטה הריכוזיים בעסק, כלומר בודדים מתוך מחזיקי המניות לטובת רווח הם אלו שקובעים את מדיניות העסק - אלו שביכולתם להשקיע את ההון הרב ביותר, והקדימו את האחרים בהשקעתם.

- בעוד עסקים רגילים לא מרבים לשתף פעולה עם עסקים אחרים, חוץ מעסקים בשליטה משותפת של אותם משקיעים ( קונגלומרט ), או אם שיתוף הפעולה מביא ליצירת חזית אחידה של מחיר גבוה לרעת הצרכנים תוך מלחמה בעסקים חדשים בתחום ( אוליגופול ).

לדוגמא: בקואופרטיב צרכני, החברים הם מלקוחותיו הקבועים של הקואופרטיב ומעוניינים במוצרים טובים וזולים, לאורך זמן. בקואופרטיב עובדים, החברים מעוניינים במקום עבודה יציב, הוגן ובשכר טוב. זה מביא לניהול אשר שואף ליציבות העסק, ורואה את טובת לקוחותיו בראש מעייניו. - לעומת זאת, בעסקים רגילים עניינם העיקרי של בעלי השליטה הם הרווחים. הם יהיו מוכנים לסכן את קיום העסק, ולהגדיל את רווחיו ככל האפשר על חשבון עובדיו ולקוחותיו.

ובמילים פשוטות

אחד המסרים המרכזיים שעולים מהמחאה בישראל ובעולם, היא ההבנה שהכלכלה מבוססת היררכיה, בעלות פרטית על המשאבים ואמצעי-הייצור ורדיפת הצבר הון היא בין מנועי-ההרס של העולם.

החלופה לכך, היא כלכלה דמוקרטית מבוססת קואופרטיבים. כלומר, שהמערכת הכלכלית תהיה בבעלות ובשליטת הציבור אשר מפעיל אותה ונהנה מפירותיה, בניגוד למצב הנוכחי, בו אותה מערכת נשלטת ע"י קבוצה קטנה, שניתן לכנות אליטה, הון-שלטון, אוליגרכיה, פלוטוקרטיה, הון דומיננטי.

כך, ההגדרה הבסיסית של "קואופרטיב" היא "חלופה לכלכלה של בעלי-הון רודפי-רווח".

הגדרה זו חופפת במידת-מה עם מושגים כגון "סוציאליזם", "קומוניזם" ו"אנרכיזם". כל אחד מהמונחים הללו הוא תוצר של תקופתו, ושל המציאות הכלכלית-פוליטית ממנה הוא צמח.

כך גם עם "קואופרטיב": במקומות ובתקופות בהם אמצעי הייצור (בעיקר שדות, יערות ובעלי-מקצוע קטנים) לא היו תחת שליטה של שליט כלשהו, ניתן לומר שהם התנהלו כ"קואופרטיב". אך באותה העת, הם לא היו זקוקים להגדרה המשפטית לכך, הם פשוט חיו את חייהם בלי להתעסק בפורמליסטיקה יתרה.

כיום, יש צורך במסגרת המשפטית של "קואופרטיב" במסגרת סך ההתנהלות המורכבת הבחברה המודרנית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים